עצות דחוף לזוגיות אחרי לידה ולפני אירועאחרי רבע לשבע
צריכה את עזרתכן ועצתכן
אני ובעלי כעת במתיחות קלה
הוא עשה אתמול משהו שהוא יודע שמציק לי מאד, וזה כבר לגמרי לא םעם ראשונה ואני כל הזמן מנסה להתגבר
אבל יש את ההרגשה שלא אכפת לו ואין לו מילה...
עכשיו אנחנו לפני אירוח הערב של חברים ומשפחה וממש קשה לי הריחוק הזה
לא רבנו אתמול. התבאסתי מאד. לא אמרתי הרבה כדי לא להיגרר וליצור משהו גדול מידיי שיהיה קשה לצאת ממנו ולא רציתי להגיע לבכי בחג אבל התחושה בםנים ממש עצובה.
ניסיתי להחליק, אבל מסתבר שממש רואים על הפנים- הוא שאל אותי בבוקר למה אני עצובה. ניסתי להתחמק ולהגיד שאני חא, ושאני עייפה, הוא הבין שאני מתחמקת ובסוף הבין גם למה אני ככה והתנצל שעשה זאת שוב.
אז הוא כבר התנצל והוא בעל טוב ואדם מקסים ולא רבנו
אבל ההרגשה שלי בלב כבדהההה
אני כאילו מחכה להטיח בו
אבל לא באמת רוצה לריב
התקשורת ביננו עכשיו טכנית וקרה ומרוחקת
אבל אני רוצה שנתקרב

במיוחד ובמיוחד שאנחנו עושים כמו אירוע הערב ולא באלי שזה יעבור עלינו באווירה של מתחיחות וריב

בבקשה, עצות איך להתקרב בכל זאת
איך להיות שמחה למרות הכל
איך לחייך ולהיות נעימה היום אליו ולאורחים...
איך להציל את המצב
מנסהמכחול
אולי לנתח מה כואב לך, ומנסה לתת מענה לכאב הזה.
למשל - נניח שהוא שוב השאיר את הנעליים בסלון, אפילו שהוא יודע כמה זה מפריע לך. זה מכעיס אותך ממש! ככל שאת חושבת על זה, את מבינה שבעצם זה מכאיב לך, כי זה גורם לך לחשוב שלא אכפת לו ממך, ולהרגיש לא אהובה. איזה הרגשה קשה זה להרגיש לא אהובה! ברור שזה כואב לך!
מה יעזור לך להרגיש אהובה?
את יכולה לדבר איתו - נכון שאתה אוהב אותי?
את יכולה לנסות להיזכר במקרים שבהם הוא ממש גרם לך להרגיש אהובה.
את יכולה לבקש ממנו משהו, אבל בצורה שתעזור לו לשמח אותך - רוצה להכין לי ארוחת צהריים ממש מפנקת כדי שאני ארגיש שאתה אוהב אותי?

(הדברים בהשראת אלישבע גרוניך)
בהצלחה 💕
איזו מחשבה יפה!עלמא22
מקווה לזכור את זה לרגע האמת
כמה רעיונותשחרית*
אם את מרגישה שעד שלא תלבנו את זה לא תירגעי, אז שבי ותכתבי הכל ואחר כך תבקשי ממנו לדבר ברוגע כי את מרגישה שאת חייבת לפרוק את מה שמפריע לך ולא טוב לך שאתם ככה מרוחקים. נשמע שהוא אדם טוב ויוכל להקשיב וגם להרגיע אותך. תדברי נקודתית, אל תטיחי, תגידי מה הפריע לך ומה חשוב לך שידע.

אם את רק מחפשת לשנות מצב רוח, אז תגידי לו בכנות שאת כועסת עליו על הענין ההוא וקשה לך לשנות מצב רוח ואת רוצה שיעזור לך, ואז תעשו משהו כמו:
צאו להליכה ביחד, יש אויר טוב.
שימו מוזיקה שמחה בבית ותרקדו, זה משנה את כל האוירה.
לכו ביחד למכולת תקנו משהו מפנק אחד לשני ותקדישו עם פתק או מילים חמות.
מלחמת כריות משוגעת.


ומוסיפה- מאוד קשה לעשות את הסוויץ בשינוי האוירה ולכן תחילת הפעולות השונות תהיה הכי קשה, אבל תכריחי את עצמך אפילו להיות מלאכותית ולחייך או לצחוק או לרקוד או לזרוק כריות בכוח, וזה משפיע גם פנימה.
אני רוצה לשנות אצלי, כרגע בלי לערב אותואחרי רבע לשבע
הוא יודע להמשיך הלאה
אני זאת שנתקעת בהרגשה העצובה וממשיכה להתבאס על מליון דברים נוספים מסביב ולכעוס על הילדים על הרגלים רעים שלא ממש נולדו רק אתמול...
אין לנו זמן עכשיו לעשות דברים בעניין, אנחנו ממש בלחץ של עשיה והכנות להיום בערב וגם לא בא לי להיות זו שנפגעה מכלום ועושה מזה עניין
אני ממש רוצה לחייך, להניח את זה מאחרויי, לשכוח קצת
חשוב לי שלא אגיע לערב עם האווירה הזו
הוא מצידו בסדר
לי יש ניסיון עם שמחה ומחילה והתקדמות הלאה ,😔
אני חושבת שממש חשוב שתשתפי אותומיקי מאוס
לא חייבים ללבן את הדברים
לא חייבים להגיע לשינוי עומק כרגע
רק לשתף שמה שהוא עשה מעיק עליך ומעציב אותך, שאת רוצה להחליק אבל קשה לך ושאת רוצה להיות קרובה אליו במיוחד היום ובכלל.
ואולי תקבעו זמן אחר ספציפי שבו תפתחו את הנושא

לפעמים רק להוריד מהלב ולקבל חיבוק עוזר להיזכר שבעצם אתם אוהבים וטוב לכם ב99 אחוז האחרים
איזו מדהימה את!ממשיכה לחלום
באמת
שלמרות שנפגעת את מוכנה לשים הכל מאחוריך
ממש השראה
האמת שאני תמיד נופלת בזה
את מהממת, ממש...בארץ אהבתי
אני יכולה להשתתף במשהו שעוזר לי לפעמים לעשות עבודה עם עצמי בלי לשתף את בעלי.
אבל לא תמיד אני באמת מסוגלת לעשות את זה, ולא תמיד זה נכון. לפעמים כן חשוב לפרוק ולשתף. אז את יכולה לנסות ולראות איך זה אצלך, ואם עדיין קשה לך - אז תקחי מהעצות הנפלאות שאחרות כתבו לך.

הרעיון הוא קודם כל להבין שהרגשות שלנו מושפעים מהמחשבות שלנו.
על רגש מאוד קשה להשפיע, אבל את המחשבות אפשר לבחור באופן יותר מודע. ולפעמים על ידי בחירה של מחשבות אחרות, אפשר ממש לשנות גם את הרגש.
אז דבר ראשון זה לבחור במחשבות שאת רוצה. לפעמים זה עוזר לעשות את זה בכתיבה, כי כשאנחנו רק חושבים 'באוויר' אז המחשבה בכל זאת עלולה לנדוד למקומות שאנחנו לא רוצים. אבל הכתיבה ממקדת אותנו לאן שאנחנו בוחרים.
אפשרות נוספת זה בתפילה. גם פה צריך להכניס את המחשבות למילים ממש, וזה עוזרת להתמקד. וכמובן שתפילה תמיד מוסיפה בפני עצמה.
המחשבות שעוזרות לי זה קודם כל להיזכר כמה אני אוהבת את בעלי, למה אני אוהבת אותו, לחשוב על דברים שאני רוצה להודות לה' שיש בבעלי (דברים שלא קשורים למה שהיה עכשיו, להיזכר בפעמים שאני כן שמחה שהתחתנתי איתו). ובתוך זה להיזכר ולהודות לה' על שבעלי אוהב אותי, שהוא רוצה בטובתי ומשקיע בשבילי (גם פה עוזר לי להיזכר בדוגמאות קונקרטיות שמזכירות לי את האהבה שלו כלפי), ושבטוח הוא לא עשה את מה שעשה כדי לפגוע בי.

ואפשר לרדת עוד יותר לעומק ולעשות תהליך של בירור על פי שיטת 'העבודה' של קייטי ביירון. לפעמים אני עושה את זה (לא לעיתים קרובות), וזה הרבה פעמים מאוד עוזר לי לשנות את ההסתכלות שלי ואת ההרגשה שלי.
אין לי זמן לפרט פה, אז רק שמה קישור
מהי שיטת העבודה של ביירון קייטי?
(החלק שהכי מוסיף לי זה החלק של ההיפוכים).

בהצלחה רבה!
שתי עצות סותרות אבל משלימות:באר מרים
1. לבלוע, להחליק, להעלים - אם זה גורם לך מזמור או נצבר אצלך בלב זה ממש ממש לא טוב! לכן חשוב להוציא את זה החוצה! מצד שני - אם את מרגישה שזה מתאים לך, אפשר לחכות עם זה ולשוחח על זה גם אחרי האירוע. אבל חשוב להנכיח את האמירה הברורה שנפגעת וממה בדיוק.

2. ובכל זאת אם את רוצה לשנות אוירה ביניכם מצידך בלבד - העצה הכי טובה היא שהאהבה היא תולדת הנתינה" - תעשי את משהו מצידך להראות אהבה כלפיו. (מכתב, מתנה קטנה, מאכל אהוב, קפה ועוגה מפנקים עם פתק..) זה ישר ממלא את הלב באהבה כלפיו ועוזר לך לשנות את התחושה בלב.

3. ועוד משהו:
באופן אישי קשה לי עם עצות בסגנון של לבוא אליו ולהגיד לו מה את ריצה שהוא יאמר לך/יעשה לך - לדעתי אהבה היא דבר שנותנים ולא דבר ש"לוקחים" בכח.
(כמו ההבדל בין אמא שנותנת לילד עוגה לבין ילד שדורש מאמץ עוגה. הנתינה מבטאת אהבה ורצון להיטיב. תינה כתגובה לדרישה היא היענות אבל לא מגבירה תחושת אהבה..).
יכול להיות שיח על צרכים רגשיים שונים של כל אחד.
אבל בסוף את צריכה ללמוד לקבל ממנו את האהבה שהוא נותן לך בצורות שלו.
מה שכן - את יכולה ללמוד כיצד לרמוז או להזכיר ש "הגיע הזמן לעורר אהבה" ולתת לו את המרחב האישי שלו מתי וכיצד לעשות את זה..

אבל שוב זאת דעתי. אני יודעת שיש כאלה שמתאים להן אחרת..
מסכימה מאוד. אהבתי איך שניסחת את זההמקורית
בכזח תמציתיות
משהו שעוזר ליאוהבת את השבת
@סלילהסיטואציה דאת מתארת קורית הרבה בזוגיות..
אחד מהצדדים נתקע עם תחושה מסויימת והצד השני כבר לא שם.. מבחינתו התנצל וזה היה מעידה קטנה וכו..

לי ממש עוזר וזה משהו שגם @סליל כתבה פה יפה פעם,
לשים את עצמך במקומו, לנסות להיכנס לראש שלו ולהבין איך הסיטואציה נחווית אצלו פנימית וזה הרבה פעמים ממש מוריד אסימון ומפוגג את התחושות..

כי בעצם מה שקשה לנו זה תחושה שזה אישי/ שעשו לנו דווקא/ שמזלזלים בנו ואם נכנסים לראש של השני מבינים פתאום שזה לא משם בכלל- הוא טרוד במשהו, זה היה לגמרי בטעות ואין כוונה מתחת, הוא הרבה פעמים מחליק לי דברים גדולים יותר, הוא ממש רוצה בטובתי וכו וכו...

מקווה שהצלחתי להסביר..

בהצלחה גדולה❤️
ומקווה שזה כבר מאחוריכם בכלל...
איזה כיףסלילאחרונה
שאת זוכרת את זה וזה עוזר.
תודה רבה❤️
הי יקרהתהילה 3>
קודם כל זה יפה שהוא שם לב וגם התנצל,
ומצד שני זה גם ממש מובן שההרגשה שלך קשה.
בעצם מה שקרה ביניכם הפגיש אותך מבחינה חיצונית איתו ועם מעשה שהוא עשה,
אבל בעומק זה גם הפגיש אותך עם מקום כואב בתוכך, שבו את מרגישה שלא אכפת לו ממך בעומק, וזה מקום כואב.


כשאנחנו מרגישות כעס או צורך להאשים ולהטיח, או כל תחושה כזאת,
זה הזמן לנסות לקלף אותה, ולהבין איפה זה פגע בנו ופגש אותנו במקום עמוק בתוכנו.
מציעה לך לנסות להקשיב למקום הזה ולשהות בו, לא להדחיק אותו ולא לנסות לטאטא אותו,
כי ממש כמו ששמת לב זה יוצא גם בלי שרוצים, אם זה מולו כשאת מרוחקת,
ואם זה מול האורחים כשאת מתקשה ובצדק להיות באמת בשמחה.

פשוט קחי לעצמך כמה דקות פשוט להיות בזה ולהבין למה ואיפה זה כאב לך ולחבק את עצמך. ❤️

איך היה האירוע? חשבתי עליךמחי
חייבת לפרוקאנונימית בהו"ל

אין אותי יותר פשוט אין. בעלי עובד כל יום כל היום אני עם הילדים שבתוכם תינוקת בת שלושה שבועות. אין לנו עזרה הילדים חרדתיים עוד מעם כלביא, והמלחמה הזאת רק נציפה הכל עטד יותר. אין אפשרות כמעט לצאת בטח לא בשעות שאני לבד איתם יש פה הרבה אזעקות יחסית והם לא ממושמעים. וכשבעלי מסיים לעבוד הוא עייף כבר. לפני שתגידו אז אין פה בייביסטריות הם הפכו לזומבים של מסך, עצבניים ורבים כל היום. המצב הזה רק מציף למה כמה דחוף חלקם צאריכים טיפול וזה חייב לחכות כמה חודשים מכל מיני סיבות.

אם כל זה לא מספיק חמותי כל יום שולחת לי הודעות אם הכל בסדר ואיך אני מרגישה. זה נחמד מצידה אבל אין לי פניות לענות פעמיים שלוש ביום למישהי שהקשר שלנו מנומס וקר פשוט בגלל חוסר כימיה מוחלט.

אני שבורה בנפש אני לא יכולה יותר לשמוע את הילדים שלי. אמרתי לבעלי שאני הולכת. אני לא יכולה להישאר כבר. הדבר היחיד שאני רטצה זה להיכנס לחדר מלא כלים ולשבור את כולם

ועוד משהו.. זה משכב לידה אז צריך לשכבאוהבת את השבת

אבל בשכיבה אפשר גם להיות על הספה בסלון

לספר סיפורים

להניק תוך כדי..


חשוב ישהיה לך הרבה זמני מנוחה ושינה

אבל כשלא

הילדים מאוד רעבים לנוכחות שלנו

ולכן לספר סיפור בשכיבה או לשחק איתם קצת טוקיו וכזה בשכיבה גם שומר עלינו וגם נותן להם הרבה..

על מה מגיע לך צל"ש היום?מכחול
יואו לגמרי!!! חיבוקקק ומזל טובבבבאוהבת את השבת
באמת שתהיה הרבה נחת!
אשמח לכל טיפ לניקוי תנורצלולה

מתביישת לחשוף כמה זמן לא עשינו ניקוי רציני לתנור🤭 אז המצב שלו די גרוע.

איך אתן מנקות את התנור? איזה חומרים צריך לקנות?

אשמח לשמוע מנסיונכן🤗

לא. בליהמקורית
החומר הוורוד זה אם בקיטורית לא תועיל
חייבת רגע איזון בחשיבה שלילאאא מובן לי

אבל לא מצליחה

לא מצליחה!!!

מנסה להיכנס לראש של אותן אמהות שבאמת מעודדות פתיחה של המסגרות

ועוד מדברות שצורה כל-כך לא נעימה לקרוא!

עכשיו באמת,

אני חיונית,

בעלי במילואים,

הילדים (6) אצל הסבתא הזאת והסבתא הזאת

והגדולה אצל אחותי

אתם כבר מבינות את הלופ!

לא מסוגלות לחשוב על פתיחת מסגרות.

ויש כאלה שאני מכירה זה שיח חזק אצלנו

שמדברות "שיפתחו כבר את המסגרות אין לי כוח אליהם"

"מי ישמע אין פה אזעקות בכלל"

היה באמת כמה בודדים

אבל עדיין! עדיין!

ואוווו

קשה לי השיח הזה

וסליחה אם אני נשמעת ביקורתית

אבל שמתי לב שבדור שלנו ממש אין כח לגדל את הילדים

או שאני טועה? הפעם השאלה ברצינות… ולא ממקום של ביקורת

אולי למישהי יהיה משהו לרשום לי שיפקס אותי.

למה כולנו מותשות מהילדים שלנו?

הרי היו מלחמות, וגם הסבתות שלנו גידלו כמות יפה של ילדים

וסבתא שלי מספרת לי שלא התלוננו על כלום אף פעם


מה שונה הפעם? למה זה קורה לנו? איפה זה התפספס?

יש מלחמה. מלחמה. למה כל מה שמעניין אותנו זה מסגרות????

ברורררר גם אני!שוקולד פרה.
הייתן שוכרות דירה עם ממ"ק לתקופהאנונימית בהו"ל

קצרה,

רחוקה מהבית שלכם והדירה פשוט ****ריקה****?

אין שם מקרר וגם לא מזרון.

אין לנו משפחה שם.


היתרון היחיד הוא שיש שם ממ"ק ונוכל ללכת לשם במקרה של אזעקה.

מצד אחד אין לי כבר כוח, פשוט לא יכולה יותר עם המצב הזה אבל תוהה אם לעבור לשם יעזור לי.

לא נוכל לבשל או לשמור במקרר, אין משחקים וכו וכמה כבר אפשר להביא ברכב שגם ככה יהיה עמוס במזרונים ואוכל.


משתגעת מרוב התלבטות.........

נמאס לי מהמצב הזה

מה האפשרות כרגע? יש מקלט?אחת כמוני
מה זה ממ"ק? זה כמו ממ"ד?מתואמת
אפשר להתייחס לזה כמו קמפינג... להביא כירת גז ניידת, אולי צידנית ובכל פעם לקנות קרחומים, שקי שינה ומזרני שטח או אפילו שמיכות פוך...
ממק זה מרחב מוגן קומתיהמקורית
אם ככה, אז זה באמת תלוי מה המצב עכשיומתואמת
אם אין בכלל-בכלל אפשרות להתמגן בבית הנוכחי, אז כן כדאי לשקול את המעבר הזה, לפחות לזמן קצר. אבל אם יש אפשרות כלשהי, אז זו יותר מדי טרחה בשביל משהו לא מספק עד הסוף...
בדיוק בגלל זה כתבתי שהייתי מחפשת משוהמקורית

אחר

יש המון דירות שאנשים מסבלטים בכל מיני אזורים בארץ. עם ממדים, מרוהטות וכו'

חבל ללכת על האופציה הראשונה

עוד שעה חיפוש באינטרנט היא תוכל למצוא אופציה יותר נוחה. לא חבל..?

כן? גם בתקופה זו קל למצוא סבלט עם ממ"ד?מתואמת
אשמח שתמצאי לי אנונימית בהו"ל

לא מוצאת כבר מעל שבוע.

המקומות היחידים שמצאתי זה כל מיני דירות יוקרה ב-15,000 שח לשבוע

תרשמי אזור, בשמחה אנסה לעזור לךהמקורית
מרכז או שרון, תודה!אנונימית בהו"ל
תסתכלי פההמקורית
סאבלטים - אזור רמת גן גבעתיים תל אביב ראשון ובת ים והמרכז | Facebook

כבר ראיתי כמה אופציות אבל אין לי פייסבוק לבקש בשבילך מספר

לאהמקורית

תחפשי משו אחר

יש קבוצות פייסבוק של סאבלטים הן פתוחות גם למי שאין לו פייסבוק

חפשי לפי איזור ובטוחה שתמצאי משו טוב יותר

אני לא הייתי עושה את זה.ממתקית

עדיך לרדת למקלט בכל פעם

כנראה שאין להם מקלט זמין...ככה אני מבינהיעל מהדרום
הילדים לא יורדים למקלט ואני לא יכולה להרים את כולםאנונימית בהו"ל
גם לממק תצטרכי לסחוב אותם..טארקואחרונה

לא נשמע לי פתרון יעיל

הייתי עושה את זה רק בדירה עם ממד שאפשר להשכיב את הילדים שם ולא להצטרך להזיז אותם בכלל.

לא...שם פשוט
בע"ה תמצאו משהו טוב יותר❤️
לא חושבת. זה להחליף צרה בצרהאמאשוני

זה בלי סוף בלתמים.

עדיף דירה בבניין עם מקלט (בקומה סבירה)

במקום יחסית שקט בארץ.

לרדת למקלט פעם ביממה זה יותר סביר מלהיכנס לדירה ריקה ולהתחיל להתארגן על ציוד.


שיקול בעד, אם זה כולל גם את פסח, אם אתם נערכים ואורזים ציוד כמו שצריך

ודואגים למקרר זמני וארונות/ מדפים זמניים.

וזה חוסך לכם לנקות את הבית אז אולי יש בזה תועלת.

הילדים לא מוכנים לרדת למקלטאנונימית בהו"ל
אני לאשלומית.

אלא אם אתם גרים באזור מאוד מופגז ואין לכם שום פתרון אחר.

נשמע לי טירוף

כן, יש פה הרבה אזעקותאנונימית בהו"ל
הפיתרון האחר הוא לישון באופן קבוע במקלט ציבורי וזה כבר לא אפשרי
מה עושים עם ילדה שלא הולכת לישון?כורסא ירוקה

בת 2.8 וכל הרדמה איתה זה שעות.

היא עייפה, אבל שונאת לישון. היא בורחת, מתחבאת, קופצת, רוקדת, שרה, משתוללת. עד שלא תופסים אותה פיזית ומחזיקים אותה במיטה (בעדינות) היא לא מפסיקה לזוז, אבל אז היא מתחילה לבכות ולצרוח. אם עוזבים אותה היא מנסה להעיר את אחים שלה, לגנוב להם את השמיכות. וכשהיא מבינה שאין ברירה וצריך לישון חוזרת לבכות. שכן נהיה איתה, שלא נהיה איתה, שהיא רוצה שמיכה אחרת, שהיא רוצה את השמיכה הקודמת, שהיא רוצה דוקא את אבא, שהיא רוצה דוקא את אמא, או סתם לבכות באופן כללי, אבל בכי של צרחות.

זה החריף עכשיו במלחמה אבל זה תמיד היה ככה.

ההרדמה איתה לוקחת שעות על גבי שעות, אנחנו מסיימים כל ערב מותשים לגמרי.


מבחינת שנצ בכללי במעון היא שונצת כל יום אבל גם מתעייפת יותר, אז נראה לי שזה מתקזז.

עכשיו היא בבית, פחות שונצת ופחות מתעייפת. אבל הרבה הרבה יותר מעייפת. 

אצלי אם ישנים ב17:30, לרוב מתעוררים אחרי כמה שעותיעל מהדרום

לק"י


והבן שלי בן 3.5 לפעמים נרדם בצהרון, ועדיין יכול ללכת לישון בשמונה. זה משתנה.

אם היא עייפה בצהריים, אפשר לנסות להשכיב לשנ"צ בשעה מוקדמת.

בנות שנמעמנות מחלבי הנקה. ממה עוד אתן נמנעות?אוהבת את השבת

כי זה עוזר

אבל פתאום היום יש לו ממש כאבי בטן.. נראלי כי אכלתי אתמול מרק עדשים..

באסה לי אבל להימנע מקטניות כח אני ממש אוהבת וכי זה בריא..

אז תוהה אם זה יכול להיות באמת זה..?


סליחה יצא לי מבולגן..

אני מקפידה על קטניות ולא על חלבי, ניובורןחצי שני
לא נותן לערוךחצי שני

חלבי אני לא מקפידה כי קשה לי מידי אבל קטניות ממש גורמות לדעתי לגזים לתינוקות אז ממש משתדלת להימנע במקסימום. במיוחד כשאת רואה שזה מיד אחרי

אני בדיוק עכשיו מנסה גם.אנונימית בהו"ל
נמנעת מחלבי כמעט הרמטי, וראיתי באופן ישיר שקטניות עושות מיד כאבי בטן (עדשים, פלאפל,  דברים שלא חשבתי..(
אני חושבת שקטניות כן משפיעמישהי מאיפשהו

וגם ירקות מצליבים (כרוב, ברוקולי, כרובית).

מהדברים האלה נמנעתי

לא נמנעת אבלאפונה

שווה לנסות קטניות מונבטות

זה ממש פשוט וכיף להנביט.

מה את. מנביטה? ואיך?אוהבת את השבת
אני מנביטה רק עדשיםאפונה

כי זה מה שאנחנו אוהבים לאכול טרי (בסלט)

ומערכות העיכול פה לא רגישות במיוחד אז אני לא טורחת להנביט לבישול.


איך מנביטים -

משרים את הקטניות במים (משך ההשריה תלוי בגודל, מ3-4 שעות לעדשים עד 12 שעות לחומוס/שעועית)

מעבירים למסננת, שוטפים ומנערים טוב טוב, כי אם נשארות עודפי מים בתוך המסננת זה מתעפש.

מכסים ומחכים בסבלנות.

בימים חמים משקים פעם ביממה (בתוך המסננת ומנערים כנל).

עדשים ינבטו תוך גג יומיים, תלוי במזג האויר, ושעועית-חומוס יכול לקחת גם שבוע וצריך להזהר יותר שלא יתעפש. אם זה מסריח קצת - ישר לפח.

כנסה.. תודה על ההסבר!אוהבת את השבת
תמיד מתעפש לי כי לא עשיתי במסננת.. אנסה במסננת באמת

מעניין אם לא יעשה כאבי בטן..


ונראלך אפשר לבשל למרק מונבטות?


אני ממש אוהבת מרקי עדשים ירוקות/כתומות/אפונה וכו..

בטחאפונהאחרונה
כל תינוק זה שונהשיפור
אצל אחד הילדים שלי קטניות עשו כאבי בטן. אז נמנעתי בערך חצי שנה.

מבואסתמולהבולה

מרגישה תינוקת שבכלל מתבאסת מזה

יש לנו יום נישואים היום לכבוד זה קמתי עם אנרגיות חיוביות,מה שלא היה אתמול למשל

בעלי מה זה לא מתייחס, עייף,מותש

אני מבינה שהחגיגה תהיה בקטנה-המצב מובן

כל שנה אני היוזמת ,גם בימי הולדת-אם לא אני, לא יהיה כלוםםםםם

השנה הבהרתי מראש שהוא יוזם

הזמנתי עוגה חלבית לערב ואני רואה שמצידו ממשיך בשגרה כרגיל

ורק מנגן על כך שאחרי פסח ושתיגמר המלחמה...שהוא רצה אבל פרצה מלחמה....

לפני המלחמה היו תירוצים אחרים...

זה מבאס אותי ברמות

זה אופי. אני מודעת לכך שהוא לא רומנטיקן עכשיו ולא יכולה לשנות אבל הוא יודע כמה ציפיתי למשהו פיצי אפילו ביוזמתו! זה מגיע אחרי מלא שיחות

מצפה לקצת יחס,אפילו שוקולד עם מכתב יכול לשמח אותי ממש

הצעתי שנזמין ארוחה חלבית שווה (זה היה התכנון שלי מלכתחילה אבל לא הסתדר)אז הוא אומר למה? זה יקר..אני אקנה בערב פיצה או טוסט וזהו


אני כבר מוכנה עם כרטיסי שיח שאני הכנתי,מכתב ארוך ועוגה שווה שהזמנתי ממעצבת עוגות

והכי חשוב-מצב רוח טוב בכוחחחחחח, וקשה לי ממש

זה מוריד לי את כל החשק למשהו

בא לי רק לישון ...

וואי...איזה מבעס שזה ככהיעל מהדרום

לק"י
 

תגידי לו, שלך זה חשוב. שיכבד את הרצון שלך.

אבל אני תמיד תוהה לעצמימולהבולה

אני גדלתי כך-שחוגגים כל דבר

הוקלט

אז כנראה שזה לא בר שינוי 😓

מה זה "הוקלט"?יעל מהדרום
לק"י

אני מאמינה שרוב הדברים ברי שינוי.

הוא לאלפניו ברננה!

מחובר

+ תיקון אוטומטי


חיבוק @מולהבולה🩷🩷🩷

אהה🤦‍♀️ יפה שהבנתיעל מהדרום
וואו ממש עבודת בילושאפרסקה
יפה לך 😅
בתור מישהי שאצלה לא חגגו כל דברבאתי מפעם

זתומרת ציינו אבל לא עכשיו סעודות,

ואצל בעלי כל אירוע היתה הפקה של מלא אוכל וזה...

הוא מאוד ציפה ממני הרבה שנים, כמה שאני מנסה אני לא כזאת, לא גדלתי לזה, זה מעייף אותי, מרגישה שלא בא לי להשקיע כ"כ זה כמו עוד משימה, עוד עול בנוסף לכל העולם של החיים 😅

אין לי בעיה שנעשה משהו כיף אבל לא שתהיה עלי המשימה להכין עוגה/ לקנות מתנה/ להזמין ארוחה...

בקיצור , מאוד מבינה את הבאסה שלך רק באתי להציג את הצד השני. 

אפשר לומר משהופה משתמש/ת

בתור מי שגם בעלה לא חשב לחגוג ימי הולדת..ומאוד דומה למה תשיארת גי הוא לא מגיר ולא גדל ככה

ואני הכי ההפך


והסברתי וכו

ולא כזה עזר

ובסוף ערז

אבל לא באופן מטורף תמיד


תלוי


מה כן

לדעתי כשאת משקיעה ככה קצת בעודף ומכינה משחק ועוגה ממעצבת בעיני בתחושה שלו לא נאשר לו כבר מקום

הוא ירגיש עלוב להביא שוקולד ופתק

נמשע אשת מחפשת לשמח אותו באופן שמשמח אותך

וזה גם לא נותן לו תחושה שרואים אותו

אולי תשאלי אותו בהזדמנות אחר

לא עכישו

מה י שח אותו.. איך הוא רוצה לחגוג ארועים

ותסבירי מה את

ותמצאו מתכון משלב..

וואיתקומה

זה באמת נשמע ממש מבאס❤️


אני כן אגיד, שאני חושבת שזה לא עובד להגיד למישהו איך לאהוב. זאת אומרת, מאוד קשה להגיד לבן הזוג - תעשה ככה וככה, תיזום בצורה כזו או אחרת, תקנה לי מתנה או תארגן פעילות.

פשוט יש אנשים שזה לא האופי שלהם

ואם הקשר שלכם טוב, ואת מרגישה אהובה ורק ספציפית בהקשר הזה זה לא הולך לפי החלום, הייתי משחררת קצת את החלום של איך את רוצה שזה יראה, ומנסה לבנות יחד משהו שמתאים לאופי של שניכם.


מכתב וכרטיסי שיח זה מושקע מאוד! אבל יש אנשים שזה לא מדבר אליהם, אפילו להיפך. והם יכולים להיות בני הזוג הכי אוהבים בעולם, אבל זה לא הסגנון שלהם, וכל ניסיון לגייס אותם לזה פשוט מוביל לתסכול משני הצדדים.


אז חיבוק על הבאסה! אני מבינה אותך ממש

אבל בהנחה שהמקרה כאן נקודתי והוא לא רחב יותר בהקשר למערכת הזוגית שלכם, הייתי מנסה לראות אם אפשר לעשות התאמות לשניכם ולא רק לפי מה שאת מדמיינת❤️

כן כן לגמרי שחררתימולהבולה

ברוך ה' כבר כמה שנים ששחררתי

אבל מדי פעם זה צף ועולה

במיוחד בזמנים מאתגרים כמו עכשיו למשל

שאני הכי זקוקה לתשומת לב

אגב הוא לא יודע על מה שהזמנתי... זו הפתעה

בסוף כן קנה לי איזה שוקולד שאני מאוד אוהבת (באמת חסר לי סוכר בגוף חחח)

מתנה כבר קניתי -לעצמי- לפני שבועיים 🙂

את זה למדתי לעשות מראש

בזמנים לחוציםאמאשוני

מאוד קשה לצאת מהמוכר ולרכוש הרגלים חדשים.

מבינה שדווקא עכשיו את הכי צריכה את זה, אבל דווקא עכשיו הכי קשה לצפות לזה.

חבל שיום נישואין יהפוך להיות מבחן לזוגיות.

מה שיהיה, יהיה.

העיקר שתהיו ביחד, בכל התפאורה פחות משנה מה עובד ומה פחות, העיקר זה אתם והאנרגיות.


בהצלחה ומזל טוב!!

אני חושבתהמקוריתאחרונה

שליום נישואין במסגרת מלחמה, כשאתם לא מורגלים ממילא בחגיגות זה טו מאצ' ואז הפער עוד יותר מורגש

גם בעלי לא רגיל לחגיגות וגמני לא

אז ביום נישואין בדרכ לא חוגגים ככ, בטח שלא בזמן למרות שמבחינתו אין בעיה שאודיע לו שיוצאים לאנשהו..


אבל בשנתיים האחרונות בימי הולדת אני קונה לו עוגה שווה ובלונים בשביל ההשקעה וכותבת ברכה יפה ואני רואה שזה עושה לו הרגשה טובה


אז לדעתי - אם אתם לא מורגלים תתחילי בקטן

ותהיי קשובה לכח שלו, והאמת לא הייתי שואלת אותו אם להזמין. הייתי מזמינה וזהו.. ואני בעד לחגוג גם במועדים מאוחרים יותר אם בסוף החוויה תהיה יותר טובה מאשר חגיגה במועד, ומתנה - תשלחי לו חודש לפני מה את רוצה כבר. זה ייתן לו זמן להתארגן על זה


חיבוק♥️


אולי יעניין אותך