וגם לא חלופה מוצלחת במיוחד

לגבי שכדנים אננ נוטה לההזדהות

לגבי דחיטים - באלי לפעמים לתת כאפה לבוחורת שמצפות ממני לפתוח דברים אישיים ממש בפגישות ראשונות, זאת ממש לא המטרה של פגישה ראשונה.

אם בא לך לתת כאפה לאנשים שלא עשו לך רע, יש לך בעיות רציניות לטפל בהן

לאנשים יש ציפיות שונות מכל שלב בתהליך. לא כל בחורה וגם לא כל בחור קיבלו את קובץ הוראות advfb להתנהלות בדייטים

וכן, ברור שיש דברים אישיים שנחשפים גם בדייט ראשון. בין אם כמדיניות או סתם כי זאת שיחה בעלת אופי שגורם לזה. אנחנו בני אדם והעולם האישי שלנו לא ממודר ולא מוגדר היטב ולכן הוא גם נחשף וגולש בכל שיחה, ובדייט הרבה יותר.

וברצינות, יש לך עוד בעיה. נניח שלא דיברתי על פגישה ראשונה. בוא נניח שהתכוונתי לפגישה שניה, ורק בשביל התיאור הדרמטי כתבתי "ראשונה". אוקיי? למה אתה חייב להכנס להגדרות ולהתווכח עם אנשים ש"זה לא עצוב זה רק כואב", ו"זה לא כואב זה רק מתסכל"... תתיחס למה שהאדם רצה לומר מנקודת מבט אנושית סבירה.

 מסתבר שהייתי יכול לכתוב בצורה ידידותית יותר

עיקר דברי אלו הטענות והסברות של תוכן דברי ולא הסגנון (הבוטה והלא מוצלח) ולכן אנסה להעלות אותן בלבד ללא צירוף של רגש מסויים. אתה מוזמן לבחון אותם בדרכך שלך:

א. גם פגישות למטרת שידוכים מצריכות רגישות, חלק מהרגישות הזאת היא לשים גבולות לשיח. מטרת הגבולות לשיח היא לשמור על מנהלי הדיאלוג שלא יפגעו תוך כדי השיח או ביום שאחריו.

ב. מטרת השיח בדייטים ראשונים היא לבדוק דינמיקה והתאמה בסיסית. עניין זה לא מצריך אינטימיות. אפשר לבדוק עניינים אלו גם דרך שיח שיטחי שלא מוביל לידי אינטימיות.

ג. הגדרת רגשות והסברתן דרך השכל היא עניין מאוד חשוב. אדם שיודע להגדיר איך הוא מרגיש ולמה הוא מרגיש ככה יכול לשלוט ברגשותיו. עניין זה מקנה גם את הדרך לבחון את התפיסות שמעצבות לנו את עולם הרגש ולכן אני מעלה את זה לשיח. זה נושא חשוב מאוד ומשמעותי בעייני.

ד. אתה לא בא עם ציפיות כאלה לדייט? זכותך. הדיון שאני מעלה הוא אכן ביחס לתיאום ציפיות כללי בקשר לסיטואציה. נראה שחשוב לתת על זה את הדעת ולבחון את העניין.

ה. אם אתה לא אוהב להגיב לי ולנהל איתי שיחות על גב הפורום, אתה באמת לא חייב. אין לי בעיה אחת, יש לי מיליון בעיות שהייתי שמח לפתור אותם. במידה ואתה רואה בדברי משהו שיכול אולי להוסיף לך אשמח בעונג רב לדון איתך, במידה ולא - כדאי לך להשאיר לי את הבעיות שלי לעצמי. למה סתם לשוחח אם אין רצון ללמוד אחד מהשני?

א. מסכים שצריך רגישות, מסכים שצריך גבולות, מסכים שטוב שיש גבולות שמצמצמים פגיעה.

לא מסכים עם המשתמע, שחשיפת יתר היא פגיעה. חשיפת יתר היא מחיר שמשלמים עבור הנסיון להתקרב

ב. זאת המדיניות והתפיסה שלך. אני לא מתחבר לזה בכלל.

ג. הגדרת רגשות והסברתם דרך השכל היא כמעט משימה בלתי אפשרית. חבל להשקיע בה מאמץ, והתוצאות שלה חייבות להיות מלוות בענוה ומוטלות בספק

ד. אני מניח שכל זוג יודע לנהל את עצמו בצורה שמתאימה לציפיות שלו יותר מאשר אם אני אכתיב להם מה לעשות.

ה. נכון, לפעמים התגובות יורדות למישור אישי ובכל זאת נכתבות כאן. יש הגיון מסוים בזה, יש חסרון מסוים בזה.

א. חשיפה עלולה להביא לידי פגיעה. ברור שמשלמים מחיר, והעניין הואהלדעת איזה מחיר לשלם ותמורת מה לשלם אותו.

ב. אפשר לדון על זה. אני סובר שככה לטווח הארוך והקצר משלמים פחות ומרוויחים יותר בדרך שהצעתי, אם אתה לא רואה את זה כך ולא רוצה לדון על כך - זכותך המליאה.

ג. בוודאי שזה אפשרי. כל הפסיכולוגיה עוסקת בכך - מה הגורמים לך שאנשים מרגישים רגשות מזויימים ומגיעים לידי מעשים בעקבות אותם רגשות. אמנם פסיכולוגיה איננו מדע מדוייק אך הוא עוזר לקדם את העולם וזה מה שחשוב. מסכים עם ענווה, אך הענווה לא מבטלת כלל וכלל הבעת עמדה, גם לא מבטלת הבעת עמדה נחרצת.

ד. זוג שלומד ומעצב מערכת יחסים עמוקה ורצינית בודאי לא צריך שבלונות של דפוסי מערכות יחסים כדי לנהל מערכת יחסים תקינה. אמנם מערכות יחסים שיטחיות הן דבר שאפשר לדבר עליו ולהביע עמדה.

ה. אני לא חושב שצריך לרדת לרמה אישית ברמה שלא נעימה. דרך ארץ. ענייניות היא דבר חשוב מאוד. חשוב לי שאדם שמשוחח איתי ירגיש נעים. בין אם מדובר באדם שאני מכיר אישית, בין אם הוא אנונימי כמעט לגמרי מבחינתי.

רק רוצה לחזק ולומר שהחוויה אולי אינטנסיבית אבל אין בזה מלהוריד מהערך שלך בתור אדם פרטי שהדעות והרגשות שלו חשובים.

לפעמים צריך לדעת לעשות סטופ..

ואם אין אדם שיעריך את הדעות או שיצור מחויבות לחוויות הרגשיות - שתהיה אתה האדם הזה.

(ובכל זאת,

הלוואי שתמצא את האחת שלך במהרה..) 

אני בכלל לא מתיחס לזה. אני מתייחס לעובדה שאני צריך לפנות לכמה שיותר אנשים כדי לקבל הצעות, ולחשוף לעיניהם את כל המחשבות שלי, ההיסטוריה שלי, מה הצליח ומה לא, ובעצם לאבד כל בדל פרטיות.

הנושא הוא פרטיות, לא ריבוי הצעות.

וזה נפגע מעצם הפתיחה של הרבה שערים, מההתעניינות של אנשים... לא מזה שמוכנים לצאת עם מספר כזה או כזה

והיא עדיפה על פני חוסר מוחלט בהצעות.

אני רואה את הדברים אחרת

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.