החיים הפוכים.. זה דבר טוב דווקא רק צריך להבהיר לו שאת גם פה וגם את צריכה זמן להחליט . את לא דבר מובן מאליו.. ובלי קשר אליו חייבת לומר שאין שם הרבה רצינים בחוץ אולי ממש מצאת חן בעיניו ...מאמינה שתנתבי אותו בחכמה .
ואולי הוא ניסה לומר שהוא רוצה לשוחח איתךארץ השוקולד
אם נכון להמשיך?
לא הייתי מתרגש מהמילים "הקשר שלנו", זה סתם דרך להתייחס לכך שנפגשתם.
לא רוצה לחשוף יותר מדי פרטים אבל הוא התייחס לזה כמובן מאליו. אישית זה עושה לי חוויה של חנק. יודעת שאנשים מתבטאים בכל מיני צורות, וזה לא חייב להיות שלילי, פשוט אצלי זה התקבל לא טוב בכלל הצורה בה הוא התייחס לזה.
רק קריאה לבחורים לשים לב לגבולות ולמרחב. ולצד השני המשוואה.
אז קודם כל, הוא לא בקשר איתך? זה בסדר שהוא יצא עם עוד מישהי במקביל? איך את רוצה בדיוק שהוא יקרא לזה?
ובעניין ה"מרחב" - באמת, שחררי. הוא אמר מה הוא רוצה. זאת את שמחליטה שהוא חונק אותך. הוא מחליט שהוא רוצה פגישה שניה? יופי. אם דעתך חשובה *בעינייך*, את מוזמנת להגיד אותה. אם דעתך לא חשובה בעינייך, או אין לך דעה בעניין - תזרמי איתו. איפה הבעיה פה?
נכון, יותר טוב שהוא ישאל על כל דבר מה את חושבת ומה את רוצה. אבל לא תמיד זה נוח לעבוד בפורמט קבוע של "אני חשבתי ללכת מחר לטיול, את חושבת שזה רעיון טוב? אני רוצה להפגש איתך במהלך השבוע, האם מתאים לך?", ובמקום לחיות בסימן שאלה תמידי אפשר פשוט להציע להפגש, ואם ממש חשוב לך לא להפגש איתו, את תדעי לומר את זה.
ברור שאנחנו לא בקשר, לא במערכת יחסים. עוד לא שאלת אותי איך היה לי בכלל, אם אני רוצה להמשיך, לא נתת הזדמנות להגיב. אפשר גם לא לצאת עם אנשים במקביל וגם לא להיות בקשר (לצורך העניין אם אתה מחכה לתשובה ממישהי עוד לפני שנפגשתם לאבי פגישה ראשונה, אתה לא תצא עם מישהי אחרת כנראה, אבל אתם לא ב״קשר״). ידעתי שזה יקפיץ פה אנשים, אבל הייתי צריכה לשחרר את זה ממני ולשמוע איך זה מתקבל אצל אחרים. זה פשוט היה מאוד לא נעים ומכעיס, כאילו אני לא חלק במשוואה הזו. כן, נהוג לשאול להגיד ״אני הייתי שמח להיפגש שוב, איך איך לך?״. נכון שדברים לא תמיד הולכים בדרך אידיאלית ויש הרבה דרכים להתבטא, וכנראה זה תמים, אבל העלתי תחושה לא נוחה שעלתה בי ורציתי להבין אם זה רק שלי או שיש עוד הזדהויות או שיצאו עליי ב-180 קמ״ש. הוא לא הציע להיפגש, זה הקטע. אם היה מציע, זה היה אחרת. לא יכןלה להביא פרטים כי זה מאוד ספציפי. וברור שיש לי דעה בעניין וכמובן שאמרתי אותה ואני חושבת שבתור התחלה, כשאתה מדבר עם בנאדם שהוא זר תכלס, כן ראוי לשאול דברים בדרך רישמית ולא להניח הנחות. לא צלבתי אותו, לא חושבת שהוא בנאדם פחות טוב מקודם. פשוט לי הפריעה דרך ההתבטאות והניכוס (כן, כן) שהרגשתי.
ואני חושב שהרבה פעמים זה נעשה בתום לב וממש לא מתוך תחושה שאת חייבת לו משהו.
האם הוא טעה? סביר מאד שכן
האם הוא לא בסדר? לדעתי הוא בסדר גמור
זה לא "הקפיץ" אותי לשמוע את דעתך, אבל אני פשוט חושב שעד כמה שמדובר בשיפוט - מדובר בשיפוט לא נכון, שלוקח תחושות של ומייחס לצד השני כוונה ליצור אותן. כמו שאם למשל נעלבת ממשהו שהוא אמר או עשה, זה לא תמיד אומר שהוא העליב, ובטח לא התכוון להעליב או מזלזל בך.
חשוב מאד להבדיל בין תחושה סובייקטיבית, מעשה אובייקטיבי, והכוונות שמאחורי המעשה
השפיטה היא לא ביחס לבחור עצמו (לאישיות שלו וכולי) אלא ביחס לקשר איתו.
יכול להיות שהוא נפלא, אבל אם אין נורמת התנהגות בסיסית שהיא מתבקשת בעיניה (יכול להיות שלך אין צורך בכך וזה לגיטימי לגמרי) אז הקשר עצמו היא לא נעים לה, זה לא משנה מאיזה מקום זה מגיע אצלו.
הבחור השתמש בניסוח או בקוד התנהגות מסוים, והיא מפרשת את הניסוח או ההתנהגות בצורה מסוימת
אם יש לה בעיה עם הניסוח או צורת ההתנהגות כשלעצמם - אז אכן השיפוט נכון
אבל אם היא כועסת על הבחור בגלל שהוא מתייחס לקשר בצורה לא נכונה, או מתייחס אליה לא יפה - מאד יכול להיות שמדובר כאן במציאות שפשוט לא אירעה מעולם והיא רק תחושה שלה
שהבחור השתמש בקוד מסויים שלא מבטא משהו שהיא צריכה שהוא יבטא בשביל שהיא תרגיש נוח בקשר. גם אם נוריד את השיפוטיות ואת פירוש שלה יש פה בעיה. הבעיה היא שיש משהו שמבחינתה צריך לבוא לידי ביטוי והוא לא בא לידי ביטוי.
שזה כאילו עולה אוטומטית כשאת שומעת כזה דבר, אבל שתדעי רוב הפעמים אנחנו אומרים דברים בלי לחוות את המטען הרגשי שלכאורה משתמע ממה שאנחנו אומרים. משפט שאצלכן יכול להתקבל כמסר רב משמעות מבחינתו נראה כמו אוסף של מילים שבאות להעביר מידע קר ויבש. אז אני לא יודע מה קורה ביניכם, אבל ראיתי מספיק פעמים כאלה בשביל להניח שסביר מאוד שזה המצב, ואם זה באמת המצב, אני בכל זאת יכול להבין את שניכם כי זה המקור להרבה אי הבנות בין המינים.
אמרת שבנים לא יודעים תמיד לגבי המטען ריגשי שלadvfb
המילים שיוצאים להן מהפה ביחס לבנות, אחרי מחשבה שנייה אני יכול להסכים עם עקרון איכשהו, אבל פה מדובר באינטלגנציה ריגשית ממש בסיסית שלא מצריכה תחכום גדול מדי אלא הבנה כללית של הסיטואציה ולכן בהקשר הזה לא נראה לי נכון לומר "ככה זה בנים".
מאחר ואתה מסכים לפחות עם העיקרון, אני אסביר למה העדפתי לומר את זה ככה. נכון, אתה צודק, יתכן שהבנאדם לוקה באינטילגנציה רגשית לא מפותחת גם ביחס לבנים, אבל גם יכול להיות שלא. אז מאחר ואין לי מידע מעבר למה שסיפרה לנו אז אני מעדיף לומר את מה שאני כן יודע וזה שבאופן כללי אנחנו לא מודעים למטען הרגשי שיש במילים שאנחנו אומרים, ועכשיו כשהיא יודעת את זה, היא תשפוט אם זה המצב במקרה הפרטי שלה.
ובכל זאת, מה מפריע לך עדיין בעיקרון?
לא יודע אם הוא לוקה כהוא זה במשהו באינטלגנציהadvfb
הרגשית שלו. להיפך, יכול להיות שהוא אדם עם אינטליגנציה ריגשית מאוד טובה אך מסיבות שונות הוא לא מודע לסיטואציה הספציפית הזאת. זה ממש הגיוני באופן כללי וגם במקרה הזה אני לא יודע.
ובאמת ניסיתי להתמקד יותר מעשה שלו כשלעצמו ע לפי הפרשנות שלה. מאשר שהיא ניתחה כבר את המקרהו הביאה פרשנות שלה אני מקבל אותה כפרשנות סבירה.גם אין פה יותר מדי מקום לפרשנות. זה מה שהיא הרגישה..
מפריע לי שעצם הטענה "אנחנו בנים, תמודדו" ולהפך - "אנחנו בנות, תמודדו". זה יכול להיות נכון להאמר במקרים מסויימים, אך לא הייתי רוצה להגיע לשם. הייתי רוצה שאנשים יתמודדו עם הנתונים שלהם ושל הזולת ולא יתעסקו בלעשות הנחות להם או לאחרים, פשוט לפעול לפי הסיטואציה.
זה שזה לא בהכרח משקף את המציאות כשלעצמה ואת מה שעובר לו באמת בראש. כל אחד משתמש במילים בצורה אחרת, ולכן נמנעתי גם מלשפוט את הצורה בה בחר להתבטא, תוסיף לזה את הנטיה עליה דיברנו, וקיבלת אי הבנה לגיטימית.
ולא הייתי קורא לזה הסרת אחריות, אלא מודעות לגבולות שלך. זה לא אומר שאתה לא צריך להשתדל לבוא לקראת, זה רק אומר שטעויות הן דבר בלתי נמנע וזה חלק מהעניין
למה שתהיה בעיה? יש לה אינטואיציה והיא פועלת על פיה - זה דבר מבורך מאוד בעיני. אילולא האינטואציה הפרטית שלנו שמספרת לנו מה עושה לנו טוב ומה פחות - איך היה אפשר להסתדר בחיים חברותיים בעולם הזה?
ושוב, אם היא תגיד "אם הבחור התנהג ככה אז זה אומר עליו שבאופי שלו הוא X Y Z" אז אני לא אדזהה עם כך. אי אפשר לדעת תמיד על פי התנהגות אופי מדוייק.
היא פשוט ציינה שהוא עשה משהו שלא נכון לעשות וזה מעולה.
אבל יש לה מגבלות, זה לא רוח הקודש.. קח בחשבון שאנחנו מדברים כאן על בנאדם רגיל שמדבר עם מישהי אחרי דייט ראשון, כבר פסקת שהוא מתייחס לקשר הזה עד כדי כך ברצינות שהוא באמת מתכוון לקשר ברמה של חודשיים? הגיוני מאוד שהוא פשוט בחר מילים לא נכון, זה קורה הרבה
כי אין מה להצדיק. אם הוא היה מנסה לקבוע פגישה נוספת בלי לשאול אותה כפי שניקית אחת כאן שיתפה בסיפורה, זה כבר משהו אחר, הייתי אומר שמדובר אולי בחוסר מודעות לגבי איך שהעולם עובד. כאן הוא סך הכל רצה לדבר על "הקשר" שלהם וזה הלחיץ אותה, הגיוני מאוד שמדובר באי הבנה שאולי יצחקו עליה אחרי.
והאם זה הופך אותנו לטיפשים? חח לא. יש רגשות, אנחנו יכולים לדבר רגשות, יכולים להזדהות עם רגשות ולהבין. אבל זה לא הרובד בו אנחנו חיים. חיים ברובד יותר טכני ושכלי. לכן המשפט "בנים לא מודעים למטען הרגשי שיש במשפטים שהם אומרים" הוא לא מדויק. יותר מדויק לומר "בדרכ אין מטען רגשי במשפטים שבנים אומרים, ובנות הרבה פעמים מסיקות לשווא שאמרנו משהו דרמטי כשבעצם התכוונו לומר משו טכני"
יכול להבין את תחושת המחנק ג"כ. אז אם לא מתאים, מוזמנת ללכת.
ניתן לבלוע רגע את הרוק, להירגע ולחשוב. סה"כ זה כן משהו שהייתי מעוניינת לבדוק? חוץ מהאמירה הזו, מה ההרגשה שלי? האם אני מצליחה להסתכל מעבר לרגש (המינורי יש לומר) ולנסות לגרום לדברים לקרות ולעבוד, או שהכל צריך לתקתק לי לפי הספר? האם אני מסוגלת לחוש את המחנק, לרצות בכ"ז לבדוק את זה, ולשקף את התחושות בצורה נעימה ומאפשרת ומתאימה?
נכון, יש גברים שלא יסכימו עם מה שאני אומרסבכי החשתי
אבל אם הם יחשבו על זה קצת יותר, הם כנראה יסכימו איתי
ואחרי הפגישה הראשונה הוא התקשר, ודילג על השלב של איך היה וישר קפץ למתי אנחנו נפגשים שוב.
מכיון שבסה"כ היה בסדר, אין משהו מיוחד לחתוך אחרי פעם אחת, זרמתי עם זה. אבל קרה אותו דבר אחרי הפגישה השנייה והשלישית - ואז אני כבר אמרתי שצריך לדבר על הקשר שלנו.
אפשר להגדיר 'קשר' בכל מיני דרכים. גם מי שמחכה איתי לאוטובוס, יש ביננו סוג של קשר.
במקרה שלך, נראה שהוא התנסח אחרת - במקום לשאול "איך היה לך בפגישה", הוא שאל "מה עמדתך לגבי המשך הקשר שלנו".
בעיניי זה סבבה, ועדיף לחלוטין על מה שאני תיארתי, שבו עמדתי בכלל לא נשאלה.
אני רוצה להוסיף, שיש מכנה משותף לאנשים שזה קרה לי איתם: אנשים מאוד מופנמים, שקטים, ביישנים. אחד מהם שאלתי מפורשות - למה לא שאלת אותי על דעתי? הוא פחות או יותר אמר שהוא נחל כל כך הרבה אכזבות, וקשה לו לעמוד מול לא ישיר כזה, ולכן (אולי אפילו בצורה לא מודעת) נמנע מהעניין. אני מצאתי שזה סתם גורם לגרירת הקשר, ואם לא מדברים עליו - באיזשהו צורה - אנחנו מבזבזים את הזמן.
ולכן במקום להתעצבן, אולי תשאלי אותו ישירות - לא חשבת (או אולי לא מעניין אותך) לשאול איך היית לי הפגישה?
"ולכן במקום להתעצבן, אולי תשאלי אותו ישירות - לא חשבת (או אולי לא מעניין אותך) לשאול איך היית לי הפגישה?"
נשמע לי תוקפני ומאשים, ולא נשמע כאילו את באמת מעוניינת להבין אותו. אז הייתי מנסה להתנסח בצורה אחרת, אולי משהו כמו:
כששאלת אותי על עמדתי לגבי המשך הקשר שלנו ולא שאלת איך היה לי בפגישה ואם אני מעוניינת בפגישה נוספת, הרגשתי שאתה מתקדם מהר מידי בלי לבדוק שאני איתך בעניין הזה. חשוב לי שתתעניין בדעתי, ולא תניח שזה מובן מאליו, אבל אני מבקשת להבין איך אתה רואה את העניין.
בכלל, אני ממליצה ללמוד קצת איך עושים את זה נכון, לדוגמה, באמצעות תקשורת מקרבת: תקשורת לא-אלימה – ויקיפדיה
בקשרים מסויימים יש מאבק על הגדרת הקשר עצמו, שהוא כשלעצמו מאבק סמוי הנקרא "הגדרת מצב". זאת אומרת הרבה פעמים הפרטנר יגיד לנו "אתה חושב שהקשר שלנו הוא שאני נמצא במקום X ואתה במקום Y, לא נכון!"
הרבה פעמים זה בא לידי ביטוי ביחסים של סמכות - שוכר מול בעל דירה, בוס מול עובד, מורה מול תלמיד. אבל זה לא רק ביחסי סמכות אלא גם בקשר חברתיים. המקרה שהבאת הוא דוגמא קלאסית לזה.
מצד אחד, מבינה ממש למה את מתכוונת.. יש פעמים שזה מרגיש כ''כ רחוק מקשר, שההגדרה שלו ככזה היא חצי מוזרה, חצי מצחיקה, חצי מביכה, חצי מטרידה, חצי 'מה נראה לך'.
מצד שני, א. איך עוד אפשר לקרוא לזה? תקשורת? שיח? אינטראקציה? מה שקורה בינינו עד כה? לפעמים זה מינוח מאוד טכני, ולא בטוח שכדאי להתבלבל בגלל זה.. ב. בסופו של דבר, זה קשר, ולא בטוח שנכון לברוח/להיבהל מההגדרה הזאת. אנחנו מחפשים ונפגשים מתוך רצון ליצור ולבנות קשר, ובעז''ה אחד משמעותי.. אני נוטה להגיד שזה לא מאוד נורא להיפגש עם אדם שמדבר על קשר ומבין לשם מה התכנסנו ולאן מנסים לחתור
בגדול זו הייתה פריקונת קטנה. יש דברים שמקפיצים אותי ואני יודעת שכנראה הם אישיים שלי. מעניין לקרוא את התגובות ולראות את זה מעוד כיוונים. אני אחדד שהייתה פה אי הבנה ברמת התקשורת לדעתי, ברמת ההתנסחות והיחס ולא ברמה האישיותית. נראה לי שהוא סבבה חוץ מזה. תודה להצעות; אני אעלה את זה מולו כשארגיש מסוגלת (בדרך כלל לוקח לי קצת זמן לצערי) ועדיין יש לי כוחות ל״קשר״ ההתחלתי הזה (מתלבטת, אולי בעצם זה לא כזה נורא להתייחס לזה ככה. אבל כשלא שאלת אותי אם אני בתוך העניין, משהו בזה פתאום כיווץ אותי). פתאום אני מבינה שאולי זה נובע מפחדים שלי עפ עצמי לאבד (שוב) את עצמי בתוך קשר. בכל מקרה תודה לכולם!! לפעמים זה מרגיש שאתם קצת כועסים אבל זו כנראה שוב השלכה שלי
אותי קצת הכעסת.. יחד עם ההבנה למקום שלך בסיפור..כלי פשוט
אבל זה לא אומר שאני בהכרח תוקפנית או מזלזלת. זה יותר ביטוי של תחושת רתיעה. כשכתבתי ״מי אתה???״ לא התכוונתי ״מי אתה בכלל שתדבר איתי״ או משהו כזה. התכוונתי ״אני לא יודעת מי אתה בכלל עדיין, זה מלחיץ אותי כשאתה פונה ככה״. כמובן שמולו אני לא מגיבה ככה וזה רק פה לשחרר רגשות שצפים. ״שחרר אותי״ מתייחס לתחושת המחנק שהרגשתי. אני מתייחסת ברצינות אליו וברצינות לפגישות ולא חושבת שהוא שווה פחות ממני.
דבר שני, כמובן שהעיקר מבחינתי זה לא איך את מגיבה כלפיו אלא איך את מתייחסת אליו. גם אם זה לא יוצא החוצה. אני שמח לשמוע שאת מתכוונת ללחץ אישי שלך ולא לאיזושהי שיפוטיות כלפיו
סתם שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני ? איך אפשר להפוך את זה לזורם ? איך שהוא הייתי חושב שאקטואליה, דברים שקורים בעולם ואצלנו זו נקודת פתיחה טובה. אבל בדרך כלל הצד השני (מהנסיונות שלי) לא יודע להחזיר את הכדור כשהשיחה הולכת לשם. לשאול על תחביבים וכו' זה גם כן משהו נורא יבש בדרך כלל.. אלא אם כן יש לצד השני משהו מעניין, אבל זה לא המצב בדרך כלל
וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -
לשאול על ההעדפות של הצד השני.
על מה לא הייתי מדברת -
שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.
אקטואליה.
דברים שקורים בעולם.
למה?
בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?
מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -
ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?
שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.
אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??
בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.
אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.
אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?
אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?
משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.
בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.
הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.
ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.
דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.
אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו
אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.
אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.
האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.
אבל
כמה מהם הם מסורתיים?
עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.
זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.
לצורך העניין,
מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.
השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.
א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.
ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.
אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.
איך לא נותנים לקשר בשלב של לפני הצעה בכלל להעיק?אונמר
שואלת בשביל זוג אחר. (אני נשואה ולא עברתי שלב של קשר ודייטים)
הם בקשר כבר חודשיים. שמחים ואוהבים מאד.
אממה?
הוא בצבא, יוצא סופש פעם בשבועיים.
יוצא שהקשר מורכב הרבה על הטלפון.
בנוסף, עד שהוא כן יוצא יש מלא מימד של התשה. גם פיזית אחרי כל השבועיים בצבא,
וגם נפשית אחרי שבועיים שמדברים ומחכים ויוצא שהדייט מלא פעמים דיי נפול.
גם בשבועיים שהקשר הוא יותר טלפוני, יש מלא שעולים דברים שפחות כיפיים,
כמו התלבטויות ומחשבות על האם נכון ומה נכון, והכל הם משתפים אחד את השני / שניה,
מה שבסופו של יום יוצר שהרבה מהקשר מורכב על פתרון בעיות או מחשבה על מה נכון.
יש להם ציפיה שדברים יהיו יותר חביבים ונחמדים ושמחים,
אבל הם לא מצליחים לייצר את זה.
הם לא מתקדמים להצעה ולהתארס, כי הם כן רוצים להישאר בקשר להמשיך להכיר ולהבין יותר.
אבל איך נשארים בשלב כזה שאין בו ביטחון בקשר?
איך מייצרים את זה שהקשר יהיה מלא בטוב ולא מלא בחוסר ביטחון של זה ש'עדיין לא התארסנו אז מי אמר שזה יהיה זה בטוח'?
אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.
חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.
קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.
חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.
וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.
לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.
ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.
ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.
יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.
לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.
התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.
היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.
לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!
המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.
בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.
לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.
כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.
מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.
ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.
שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..
אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.
הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..
אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.
יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?
אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?
כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.
(שזה בערך מה שעשית עכשיו)
אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.
אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.
תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.
גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.
ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.
מתברר שהוא הולך להצביע למפלגה שונה ממה שאתם מתכננים להצביע.
180 מעלות מכם.
וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו.
שדרכו היא הדרך הכי טובה, ושלכם זה דרך לא טובה.
א. האם הייתם מנסים לשכנע אותו לשנות את עמדתו?
ב. האם זה ישפיע על הצורה שבה אתה תופס את האדם השני?
ג. האם זה ישפיע על הקשר שלכם?
ד. האם זה מידע שהייתם רוצים לדעת מראש? (האם זה היה משפיע על ההחלטה שלכם אם להסכים לצאת עם האדם הזה מלכתחילה)?
ה. נניח שהיינו מחליפים את הפער - מפער פוליטי לפער אחר, עם איזה פערים הייתם מסוגלים לכבד את דרכו של האחר - בלי להסכים ובלי לרצות לשכנע - ובכל זאת למשיך לראות בו פוטנציאל להקמת בית משותף?
א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא
ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני
ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף
ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה
ה. תלוי באיזה תחום:
פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.
כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי
פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.
פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד
הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.
נניח שמדובר בקונסטלציה הפוליטית הנוכחיתshaulreznik
והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).
האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.
א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.
ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.
ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.
אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.
הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.
במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.
יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.
דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.
ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!
ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...
ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו
ג. כן
ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי
ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי
לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן
כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה
אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.
פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.
והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.
האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?
מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?
איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?
האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?
האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?
מה שאני מנסה להגיד -
בכל קשר יהיו פערים.
כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.
הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.
זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית
מי שהפוכה ממני ב180 מעלות לא יכולה להיות שותפה שליאביעד מילוא
מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות
אז זהו, אצל רבים דעה פוליטית לא עומדת במרכז הערכיםadvfb
אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.
הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.
גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.
לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.
מאפליקציות היכרויות לא כי זה שוק בשר, אלא כי זה ליטרלי חוסם אתכם. כנ"ל לגבי שדכנים לא להסתמך עליהם באופן גורף.
העניין בדברים האלה ועכשיו אני שם דגש בעיקר על האפליקציות, זה שזה ממלא לך וי במשבצת של ההשתדלות בנושא של החיפושים.
אבל זו סתם אשליה, כשתחליטו להיות יותר אותנטים החיים פשוט מעצמם יזמנו לכם הזדמנויות היכרות. אל תחסמו את עצמכם (מכוון בעיקר אליכם גברים כי אנחנו אלה שאמורים ליזום)
נ.ב אני עדיין לא נשוי חחחח אז ווטף מי ישמע מי אתה יאללה יאללה
במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.
סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.
מה שמעולה בשליש גן עדן זה שהם הוסיפו אפשרות לחיפושקעלעברימבאר
מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.
וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.
לכתוב מילות מפתח.
נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.
אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.
אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.
אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.
אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.
כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.
והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).
בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.
כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.
️
, לא?
