אתה מתאר מצב קיצוני ולא טבעי, ואולי יש כאן איזשהו משהו עמוק שמסתתר ומבריח אותך מהתמודדות עם זוגיות. ולכן אני חושבת שכדאי לדבר עם איש מקצוע.

אם היא נמצאת ממש בתוכך בצורה כזאת שהיא גורמת לך לרצות פחות להתחתן - אז היא בטח יושבת על עניין רציני שהגרעין שלו אמור להיות אמיתי. אמאאמממה יש הרבה קליפות שצריך לקקלף עד מגיעים לגרעין.

תשאל את עצמך ברצינות - מה גורם לי להרגיש לא ראוי לאהבה של בחורה? מה הקריטריונים של "בנאדם ראוי"? האם אני עומד בהם? האם הם נכונים? האם עלי לשנות אותם? האם עלי להתחיל לעמוד בהם? האם עלי להשלים עם מי שאני גם אם אני לא עומד באידיאל של ה"גבר הראוי לאהבה של בחורה"?

אני בטוח שכשתקשיב לקולות הפנימיים בתוכך בצורה רצינית ולא תדחה אותם (אע"פ שבשכל הם נראים כלא נכונים בצורה פשוטה) אז תבין את עצמך יותר טוב ותזהה ממה הדברים נובעים ועל מה כדאי לך לעבוד במחשבות/רגשות.

כמו שרופא לניתוח צריך לברר עליו ולשמוע חוות דעת,

ככה ואפילו יותר בנפש.

זה דבר ראשון משהו שנראלי כדאי מאוד לשים לב

ובקשר לתוכן עצמו...

נשמע שמה שצריך לעבוד עליו זה הערך העצמי(כמו שכתבו כאן למעלה..)

והאמונה שה' נותן מתנות גם למי שלא 100% ראוי

ומי שכל כך אוהב את החברים ואת האנשים בעולם,

ראוי וחצי לאהבה

בשונה מכולם פה אני דווקא חושבת שיש לך הסתכלות בריאה ונכונה, ואפילו התחברתי והזדהתי ממש
אני חושבת שבעולם המודרני נוטים לחשוב שמי שחושב על האחר מאבד את עצמיותו וזה כל כך לא נכון
זה דבר ראשון

דבר שני, הטוב שלנו, לא רק שלא סותר את הטוב של האחרים.
בשביל שלכולם יהיה טוב(שזה הכי חשוב לך), אתה מוכרח להתעסק בטוב שלך, אתה חלק בלתי נפרד מהעולם, ההעתסקות בטוב שלך לא רק שלא מגריע מטוב העולם, להפך, אם באמת אכפת לך מהעולם אתה צריך להשקיע בעצמך בדיוק בשביל זה.
אתה חלק בלתי נפרד ממנו. ובאמת באמת יהיה לאחרים טוב כשלך יהיה טוב.

דבר שלישי
אם אתה מסתכל בראש של הכלל כל הזמן 'מה אחרים זקוקים ממני'
אז זה לא משנה אם אתה ראוי לאהבה או לא, הרי העולם מוכרח לך,
ואחד מהצרכים הבסיסים שלך זה אהבה, אז בהכרח שהיא תגיע ואתה ראוי.

תקציר, גם אם אנחנו באופן תמידי  חושבים על האחר, ועל מה הוא צריך מאיתנו
בשביל באמת לתת לו אותנו בשלמות, אנוחנו צריכים שיהיה אותנו, כי אם אין אותנו, אנחנו לא נותנים לו בעצם כלום.
העולם זקוק לנו, לא סתם ה' משאיר אותנו חיים בעולם הזה. ולכן אנחנו ראוים לחיות בצורה בריאה ושמחה.
כשאנחנו מתפללים על עצמנו זה לא אגויסטי, כי עצמנו זה בשביל העולם והתכלית.
וכשאנחנו חיים את האחר ואת התכלית זה לא סותר את עצמנו ואת החלק החשוב שבנו שאנחנו חייבים לפתח כדי לתרום לכלל.
מקווה שמובן

באמת כשקראתי את מה שכתבת כל כך הבנתי אותך
ולא הבנתי למה אנשים מיהרו לשלוח לאיש מקצוע.

זה ככ נכון ובריא לחיות את האחר ואת הכלל.
אני חושבת שאי אפשר באמת לחיות בזוגיות בלי ההרגשת מחויבות לאחר וההבנה
שיש מחוץ לי,שיש אנשים מסביבי שזקוקים לי ואני שם לב אליהם, ויש להם צרכים בסיסים ורצונות וציפיות בדיוק כמו שלי. והסיבה שאני חי וחי בטוב, היא לא רק 'אני' והפיתוח העצמי שלי היא בשביל לתרום את חלקי בעולם ולעולם במה שהוא צריך וזה נמתחיל בסביבה הקרובה שלי.

בקיצור, אשריך והלוואי שירבו כמותך בישראל

אנחנו לא רק יצורים דתיים, ולא מנהלים את חיינו הרגשיים (רק) לפי הבנתנו את הסוגיות ההלכתיות.

אם תהיה לי הבנה אחרת בגמרא פתאום אתייחס אחרת לאנשים? זה לא אנושי ולא הגיוני

כמו שהוא כותב, מדובר בהתנהגות לא לגמרי מתוכננת, אלא בהתנהלות רגשית.

מסכים דווקא עם מי שאמרה שלא בהכרח מדובר בבעיה, רק צריך לוודא שבסופו של דבר הבחור לא יוצא בסוף בלי כלום

אני לא נגד פניה לאנשי מקצוע. ממש לא

מצד שני, פניה לאנשי מקצוע היא כשאני יודע מה נקודת המוצא ומה נקודת היעד, ובמקרה הזה זה לא ממש ברור שיש נקודת יעד שונה - כלומר שיש כאן שינוי לעשות.

יכול להיות שיש כאן בריחה,

יכול להיות שיש כאן תחושה של חוסר מוכנות/בשלות/רצון לחתונה - וזה יכול להיות תקין לגמרי (בגיל 22, לא בגיל 30)

זאת תכונה טובה 

רק כמו כל דבר צריך לדעת לאזן

(דעתי האישית- אם ללכת לדבר לאיש מקצוע בשביל לטפל בדבר שדורש עדינות- כלומר- חיזוק ערך עצמי אבל בלי להרוס את האהבת הזולת המדהימה הזו- צריך לעשות בירור רציני על המטפל)

כמי שפגש כמה וכמה אנשי מקצוע, יש בהחלט כאלה שיכולים לגרום נזק בלי כוונה רעה, וזה רק מססבך יותר.

ונכון, כמה שהנקודה עדינה יותר, צריך להזהר יותר

לא בגלל המטופל

הרבה פעמים יש בן אדם שמגיע לטיפול וצריך הכוונה קטנה, ובמקום זה המטפל מתחיל איתו ססדנה ופותח בעיות שהוא לא חלם עליהן ועד עכשיו לא הפריעו לו.

לפעמים למטפל שהוא לא חכם מספיק יש נטיה לראות בעיות בכל מי שהוא רואה, כשבפועל מדובר בחריגה קטנה ולא משמעותית שהאדם יכול לחיות איתה

אדם שפורק את תחושותיו בפורום בד"כ ירצה לשמוע ממנו, לא יעזור להפנות אותו לאנשים אחרים.
אם היה מדובר פה בניק לא אנונימי שמידיי יום מבטא חוסר הערכה עצמית, ביקורת עצמית ונחיתות, מיילא

אבל בסך הכל הוא פרק את התפיסה שלו,פעם אחת, בצורה אנונימית, שהייתה נשמעת שצריכהה טיפל'ה איזון לכיוון אחר, לכל אחד יש משהו שהוא צריך בו טיפה איזון, אז אצלו זה בתחום הזה.
עם כל הכבוד ל2020, יש לבן אדם כח עצמי, לעבוד על עצמו ולשנות תפיסות.
לא על כל דבר צריך לפנות לאיש מקצוע. ויש כבוד לאנשי מקצוע, אבל מה נסגר?

רק לא הבנתי למה זה מראה על פתיחות ועומק ששולחים כל אדם ליעוץ?

לסמוך עליה, וגם לשים את השכל בתמונה לא בנפרד

בגדול, חושב שצריך משהו משמעותי כדי להבין בדייט ראשון.

תשתפי קישור לשם?

יש את אסף זולדן הוא תותח

ואז לקבל המלצות מגורמים שמכירים אותך במציאות

אבל מי שמכיר אותי במציאות לא מכיר מאמנים/יועצים. וגם אלו שכן הכירו, ההמלצות שלהם לא היו הכי..

שהוא מעגלי

משאיר נזקים לאורך הדרך

והמטרה לא מושגת

המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו

המעשה יוצא עקום

כי עוגה עושים באהבה

המרוּצה לא באמת מרוצה

ואז המרַצה שוב נכנס לפעול

זה מתחיל במילה טובה,

ויכול להיות גם טירחה מאומצת,

נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.

האם הצד השני מכיר בזה?

"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?

או "המפייסו בדברים..."?

לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.

ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.

הראש והלב שלה במקום אחר.

וגם גברים מבחינים בזה במוקדם או במאוחר ;)

נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.

ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.

באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..

ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.

וזה יוצר שני אפקטים-

א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.

ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).

בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.

(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)

התחום של יחסים הוא תחום של "מדעי החברה" ולכן הוא תחום מאוד לא "מדע מדוייק"

זה לא באמת משנה באיזה הגדרות נשתמש. השאלה האמיתית מה התוכן.

אם שמת לב, התוכן של הדברים שכתבת הוא לא סותר בכלל את תוכן דברי.

ההבדל זה המושגים השונים, אז דיון על מושגים הוא קצת מפספס את המסר שרציתי להעביר.

אז מה ניסיתי לעשות פה?

לקחתי מילה שההקשר הנפוץ שלה הוא שלילי.

התייחסתי למילה הזאת על פי המשמעות המילולית שלה גרידא.

ריצוי = לגרום לאדם להיות מרוצה.

בלי להטעין על זה שום הקשר, גם לא את ההקשר הנפוץ.

תקני אותי אם אני טועה, זה נראה לי הפירוש המילולי של המילה.

בהקשרים אחרים, ריצוי במובן הרזה של הדבר, יכול להיות תואם לסיטואציה ואפילו טוב.

למה אני בוחר לדבר ככה?

בעיני, כל דפוס התנהגות/מחשבה יש בו הגיון מסויים.

לכן במקום לשלול את הגיון הפנימי של המחשבה/התנהגות לא טובה, כדאי הפוך - למצוא מה כן הגיוני בו.

ואז ממילא כאשר אני מבין מה הגיוני במשהו מסויים, אני מבין את ההקשר הנכון שלו ולדעת איך להשתמש בו.

זה גם נראה לי מביא המון אמפתיה וחמלה ביחס לטעויות ויותר קל וכיף ככה ללמוד מטעויות

@אנוני.מית @oo @שנונימי @נעמי28

כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.

זה ה-הבדל.

אתה מרכז הסיפור, לא הוא.

זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.

אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,

כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש

אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.

לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.

לפעמים זה בסדר לגרום לשני להיות מרוצה בשביל טובה אישית,

נשמע לי מאוד אנושי.

מסכים שכדאי שזה יהיה במינון נמוך מאוד.

כדי להבין האם אתה סתם עושה טובה למישהו או מרצה

מה יקרה אם תסרב? אתה יכול להגיד "לא" בלי להרגיש אשם? אתה מרוקן אחרי הנתינה הזאת? חצית את הגבולות שלך בנתינה הזאת? צברת "נקודות זכות" אצל אותו אדם עם הנתינה ואתה מצפה לקבל בתמורה אישור ואהבה?

זה לגמרי בסדר לגרום לשני להיות מרוצה ולעשות לו טובה

השאלה מה המניע, המחירים, מה הגבולות שנחצו ומה המינון.

ומה מטרת השאלה שלך באופן כללי? לי זה היה נשמע כמו ניסיון הכחשה לריצוי.

לא שאלתי מה האינדיקציה לריצוי.

ניסיתי להביא מקום שבו המילה ריצוי מקבלת הקשר חיובי.

אז אם את פתוחה לשמוע על זה מעולה.

בכלל לגרום לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה, זה לא משהו שהייתי מזלזל בו.

ולמה אני מתעקש על זה?

כי אני מרגיש שיש פה כוח בעל עוצמה במציאות. יש פה כלי אדיר. להשפיע על רצון של מישהו אחר זה וואו. לכן חשוב גם לדעת לעשות את זה נכון.

זה מכוון גם אליך -

המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיף - לקראת נישואין וזוגיות

ורצון לשלוט על איך שהאחר רואה אותי.

וחלק מהריפוי בה הוא לשחרר שליטה.

זאת עוצמה שלילית, גם למרצה וגם למרוצה - שלרוב מרגיש את הריצוי ולא מעריך את המרצה, והמרצה במעשים שלו מגשים בעצם את הפחדים הכי עמוקים שלו, ולא מוערך ולא אהוב.

נראה שאתה מנסה למצוא משהו חיובי בתנועה שאולי נראית טובה אבל לא מגיעה ממקום נכון וטוב.

אבל המילה לרצות לא כוללת את השליטה בהכרח.

זה מניע אחד שיכול להיות לריצוי.

לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה

זה אכן יכול להיות דבר טוב

אני חושבת שההבדל בין ריצוי 'טוב' לריצוי רע

נמצא בפרמטרים של התוצאה

האם האדם המרצה אוהב את עצמו ואת המעשה כשהוא מרצה

ומה קורה ביום שהוא מפסיק לרצות באופן זמני/ קבוע

אני עושה את הריצוי הטוב הרבה

סמול טוק עם עשרות אנשים ביום בעבודה/ תוקפת את הבוס ברשימת נושאים לדיון על הבוקר/ מקשיבה לילדים גם אם אני פחות בעניין ועוד ועוד

נכון שהמניע שלי הוא ריצוי (ולפעמים עוד דברים)

אבל אני אוהבת את המעשים הללו

רואה בהם משחק פסיכולוגי

של עלות תועלת

ואז ביום שאני עצבנית אש/ מבואסת/ עייפה מדי

ולא עושה את כל זה

אז החיים ממשיכים כרגיל

ואף אחד לא בא בטענות (אולי הילד הקטן צריך תיווך 'אני צריכה שקט')

בריצוי רע

האדם המרצה מרגיש רע אחרי המעשה

וביום שהוא מחליט להפסיק

הוא מקבל שפכטל

העיסוק בריצוי את השאלה - איך אני ביחס לרצון של בן/בת הזוג.

זיהוי הרצון של הזולת הוא דבר שאיננו מובן מאליו ונשמע דבר טוב ויעיל.

אממה, בסוף הרצון הוא עניין אישי, והעניין הזוגי הוא מפגש בין שני רצונות, לכן ביטול אחד מהם הוא בהחלט לא בריא.

אבל הוא כולו בראש שלי.

רצון זה דבר חשוב מאין כמותו. רצונו של האדם הוא כבודו (לכן נראה באנשים "מרצים" חסרי כבוד, ויתור על רצון מפורש כויתור על הכבוד).

אממה - הרצון הוא דבר דינמי, מי שיש לו מנה רוצה מאתיים.

לכן גם לרצונות של שני בני הזוג, כל אחד לבד והרצון המשותף, כבודו במקומו מונח - גם הוא מוגבל.

ככל שלאדם יש רצון גדול יותר והוא מפתח אותו, ככה הוא יודע להתחשב ברצון הזולת כמה שראוי.

רצון קטן גורם ל"ריצוי" שלא טוב.

שאדם מפתח יכולות

(בין השאר לזהות רצון ואופן פעולה של הזולת

ולבחור מה מהם מתאים לו לעשות/ לשתף פעולה)

הסטנדרטים שלו עולים

(הרצונות/ הציפיות שלו עולים)

במערכת יחסים זוגית

זה חייב לבוא משני הצדדים

פיתוח יכולת דומה

ואז הסטנדרטים דומים

אחרת זה עוד קונפליקט לאוסף

יש את צביה רחמין

ואת מרים לנדסברג

(אמור להיות לי איפה שהוא את המספר שלהן אחפש)

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר