כעס זו בהחלט מידה גרועה, אבל אפשר לשנות אותה.

בהחלט.

צריך לעבוד ב2 מוקדים עליה - איך לא להתעצבן, ואיך להירגע מהר.

כי בזמן הכעס אדם לא שולט בעצמו.

צריך גם לחשוב האם הכעס שאת אומרת שיש בך הוא חריג, או שכואב לך (ובצדק) על כל כעס הכי קטן.

מין תסכול כזה,

שמוצף כשיש מכלול של דברים

(למשל לחץ חברתי+דרישה לעבודה טובה ומהירה+סדרת דברים שמתפקששים+חום(יעני הטמפרטורה) )

וזה די נדיר שזה עולה לרמה החריגה.

אבל עדיין, זה פשוט לא טוב 

ובזמן האחרון כבר התחלתי פחות לכאוב את זה, יותר להחליק......

אף אחד מאיתנו לא מושלם 

אם את אומרת שזה קורה לעיתים נדירות אז את עוד נחשבת ברמה טובה מהממוצע..

לא צריך להיות מושלם בישביל להיות מוכן להתחתן.

בה"צלחה

הקטע שבחיים של לנהל משפחה יש הרבה יותר מצבי לחץ

אז אולי (כנראה) זה יהיה יותר דומיננטי 

...

שבע"ה כשתקימי משפחה יתווספו עוד 1001 קשיים

אבל את לא תהיי לבד. 

זה העניין של נישואין שמתמודדים עם החיים ביחד

ייתכן שלאחר שתכירי אותו הוא יעזור לך להתמודד עם מידת הכעס שבך ולאזן אותה.

 כמו שאת תעזרי לו להתמודד ולהתאזן בדברים אחרים

ואפשר לעבוד על זה.

עצם זה שזה מפריע לך כבר אומר עלייך דברים טובים מאוד. מאוד.

אשרייך

את חושבת שזה באמת באמת ברמה שיפריע לך בקשר זוגי?

או שאת סתם מדקדקת עם עצמך יותר מידי כרגע?

לא בקשר זוגי...

בהקשר של ילדים

אבל יש לך מטרה להצליח. ולהשתפר. ויש עוד זמן.

האם בגלל שאת לא אישה מושלמת אז את לא תצאי לפגישות עכשיו כי את חוששת שתכעסי על הילדים שלך?

אין פיתרון אחר.

תבדקי איפה הכעס הזה מתפרץ, איפה הוא פוגש אותך. ותנסי לראות מה בתפיסה שלך/ בהתנהלות מוביל אותך לשם.

אני לא בטוח שיש לי עצה לעניין...

אבל שמתי לב לשורה בכתב הקטן - שזה בפרט מול חלשים ממך. 

חוץ מכל העצות שנכתבו, אולי לימוד על ההפסד של מידת הכעס, או על הפסד של פגיעה באחרים וכו'

אולי זה יהפוך את "מאזן האימה" (כמו שאומרים) ככה שתרגישי שאין באמת חלש ממך כי מאחרי כולם נמצא הקב"ה וההפסד הזה.

אני לא בטוח במה שאני אומר, אבל זורק רעיון

אפשר לחיות לצד זה? או שזה חייב למנוע חיי נישואין...?

אפשר לשפר את זה? (גם אם בצורה הדרגתית)

לכולם יש חסרונות והם מתחתנים, החסרון עצמו בדר"כ לא מונע חיי נישואין אלא החוסר השלמה איתו (שזאת עבודה לא קלה לפעמים, ודווקא ע"י ההשלמה עם המקום אפשר להתחיל התקדם ממנו)

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.