@תות"ח!

@נשמה כללית

@ארץ השוקולד

תייגו  את מי שאת ם חושבים.

זהו כללו של רש''י.

שהוא באמת רק פשט....

שהוא נושא בפני עצמו, האם הוא דורש פשט או דברים אחרים.

אני מדבר על רש''י על התורה, 

בין פירוש רש''י על התורה

לבין פי רוש רש''י על הש''ס.

יש הרבה הבדלים, וכללים שונים.

וגם אני דיברתי על פירוש רש"י על התורה ופירוש רשב"ם על התורה. שכוייח.

כבר @נשמה כללית כתב את זה, אבל משום מה מחקו את התגובה שלו כנראה....(על זה כתבתי שלעומת הרשב"ם שהוא לגמרי פשט, רש"י הוא דרש ופשט....מה שהוא לפשוטו של מקרא, הכוונה היא שהוא מוסב על פשטי המקראות, אך לפעמים לדעת רש"י צריך את הדרש כדי להבין את הפסוקים, זה מה שנקרא: "מסט", לעומת הרשב"ם שראה צורך להראות איך אנחנו עומדים בלי קביים, איך יש פירוש פשט לגמרי בלי דרש כלל...)

כי זה יכול להיות אמירה נחמדה, אבל אם אין לה מקור, אין לה כ''כ על מה לעמוד,

שכן כמו שכתבתי למעלה, ברש''י על התורה, יש כללים אחרים מרש''י על הש''ס.

וכשרש''י משתמש בדרש, זה כמעט תמיד* כיוון שהפירוש של הפשט לא מספק אותו. 

*אני חושב שתמיד, לא כותב תמיד כי איני בקיא בכל רש''י על התורה, ויכול להיות שיש מקומות בודדים שחורגים

בקשר להצעה, זה בד''כ לא דרכו של רש''י, הוא מוסיף פירוש, אם הפירוש הראשון לא מספק אותו [בפשט,], ק''ו כשיש פירוש של פשט יותר.

למה רש''י בחר לפרש על דרך הדרש\להביא גם את דרך הדרש

ולא הסתפק בביאור על הפשט.

השאלה מאד פשוטה..

לא אמרתי שאם יש דרש, אין פשט

לא אמרתי שהדרש לא נכון.

ולא אמרתי שאין שני רבדים.

רש''י בפירושו על התורה, נצמד תמיד , לפשט הדרושים.

רש''י כותב זאת על עצמו פעמים רבות.

אמנם יש הרבה מקומות שאכן רש''י לא מביא את הפשט, ולכן מי שלא לומד רש''י לעומק, יכול לטעות ולחשוב שרש''י לא נצמד תמיד לפשט, אלא רק בד''כ, וע''ז אמרתי, שרש''י נצמד תמיד לפשט, אא''כ מדובר במקום שבו הפשט אינו מסתדר  לרש''י, ולכן רש''י נאלץ לסטות מדרכו, ולפרש בדרך אחרת.

בכל מקרה, כל הדיון הזה, הו א סטיה מהשאלה הראשית ששאלתי בתח ילת השרשור, שכן היא לא הייתה קשורה כלל לבחירה פה של רש''י לסטות מהפשט, שכן את הסיבה כאן לסטייתו מהפשט, רש''י מסביר במפורש בפסוק ז'.

זה קיים בעוד המון מקומות. כך דרכם של חזל לבאר דברים.

ר"ע בגמרא בשבת מגלה לנו מיהו המקושש ור' יהושע תמה עליו איך הוא עושה את זה.

גם זכור לי מדרש בתנא דבי אליהו על שמשון שבאמת הוא היה בתחילת ימי השופטים, והתנך הסתיר את זה כי...

יש עוד מלא דוגמאות

שמות של אמא של שמשון ואמא של אברהם וכו' בגמרא בב"ב

יש הבדל בין תושבע לתושבכ.

תגיד זה בחינות אחרות, עניין אחר. זה באופן כללי.

יכול להיות שיש עניין פרטי פה, אבל זה מוטיב חוזר שחזל עושים את זה

אני רוצה לדעת למה.. מה הסיבה בא מת בכל המקומות האלו, או יותר פשוט, מה הסיבה לשיטה הכללית הזו?

כדי למצוא אם יש משם  תשובה לשאלתי, א ז כרגע אין לי כח לבדוק את זה, כי אין לי את הספר, והתוכנה של היברו בוקס לא ממש נוחה לשימוש.

אבל גיליתי עוד ספר של הרבי ממש ממש נפלא, שלא אחזתי אותו קודם.. אז משתף אותכם..

רש''י לא כתב את פירושו  ל' אנשי בית המדרש'.. אלא  פירש את המקרא, כל מה שאמור להיות מובן לילד בן חמש למקרא, כפי שהמלצתי, מומלץ מאד לקרוא וללמוד את הספר כללי רש''י, כדי להבין מה הולך בפירושו..

ואם זה התירוץ, אז גם בתורה, מי שלומד אותה, לא יכלים את העץ,  לא נשמע תירוץ טוב לדעתי..

2. לא הבנת את שאלתי.

רש"י מציג הנחת יסוד שלהיות ערום מהמצוות זה דבר שמבייש ולכן מה ההגיון לשאול אותו איך הוא גילה שאמורים להתבייש בכך?

כבר רש"י עצמו כמדומני כותב שזו שאלה רטורית וה' שאל את השאלה רק כדי לפנות אליו בלשון רכה ולתת לו אפשרות לחזור בו.

וכך גם לגבי ב', כתבתי במפורש, שבשניהם אמנם מדובר על רוחני, לא שאלתי את זה.

שאלתי משהו אחר, הפירושים של רש''י בקשר לידיעת אדם, ובקשר לשאלת ה קב''ה את אדם, הם שונים.  שניהם לא בפירוש הפיזי של עירום, אבל הפירושים שונים אחד מהשני.

א. כי אם כבר צריכים להסתכל ברש"י זה שונה... לא בגלל שלא כולם מסתכלים ברש"י, אלא בגלל שבפורמט של תהורה בעצמה זה לא כתוב. זה נותן הד חלש יותר שלא פוגע בשם הטוב של התאנה.

ב. אפשר לחשוב על זה שפסוק ז' מדבר על אדם וחווה ממבט חיצוני ואובייקטיבי ולכן רש"י שואל את שאלתו איך יכול להיות מצב שאדם לא יודע שהוא עירום ולכן נדחק להוציא את הפסוק ממשמעו. לעומת זאת בפסוק י"א הפנייה היא בדיבור לאדם עצמו, והיא לא מעוררת את הקושי שהיה בפסוק ז' ולכן הוא לא נצרך להוסיף את התוספת הנ"ל. 

התשובות שלך נשמעות יותר הגיוניות.

בא נאמר, שתשובה א, לא מי ישבת לי לגמרי, אבל נשמעת יותר טוב.

אבל לגבי תשובה ב,  שוב, זו לא הייתה שאלתי.

למה רש''י יוצא מהפשט, מובן. כפי שכתבתי, רש''י כותב זאת במפורש בפסוק ז', וההסברה שלו למה הוא יוצא מהפשט, קיימת גם בפסוק י''א.

אבל למה ההסברים שונים? 

בפסוק ז' מדבר על התערטלות רוחנית לגמרי שאדם וחווה חשו בה - ההתערטלות מהמצווה האחת שהייתה בידם.

ובפסוק י''א. מדבר על שאלה יותר פיזית, - הקב''ה שואל את אדם, מהיכן הוא יודע שזה בושה להיות ערום, שאלה על הפן הפיזי.

אם נדייק יותר, אפשר אולי לחלק את השאלה, לשתיים.

1. אחד מכללי הפירוש של רש''י - פירוש, פשוטו של המקראץ

במקרה זה, הוא לא היה יכול [מסיבה שהוא מסביר שם], לפרש את הפשט, ולכן היה לו פירוש אחר, שאמנם הוא לא הפשט, אבל הוא קרוב לפשט, שאותו הוא הסביר [ההסבר שמופיע בפסוק י''א].

אם יש לרש''י הסבר שיותר קרוב לפשט, ולמשמעות הפיזית של הדברים, מדוע רש''י נצרך להביא על אותם מילים, פירוש אחר, שיותר רוחני, יותר רחוק מהפשט, 

ועוד יותר מזה, רש''י מביא את הפירוש שרחוק מהפשט, ראשון! [בפסוק ז'].

2. וגם אם נגיד שמסיבה כלשהיא יש לרש''י סיבה להביא את הפירוש הרחוק יותר. למה רש''י מביא את 2 הפירושים, ובסדר כזה, שכפי שמובא בנקודה מס' 1, הוא סדר מוזר יותר.

או שגם בפסוק ז' יפרש את הפירוש שיותר קרוב לפשט.

או שגם בפסוק י''א, יפרש את הפירוש הרחוק.

אנסה לחזק את תשובה א' - יש מקומות שבהן התורה אומרת דברים לא במפורש והיא זה מראה את עמדת התורה. כמו מצוות "שום תשים עליך מלך" שנחלקו בה הפרשנים מה משמעותה - האם היא לכתחילה או רק אם העם רוצה. אז יש סיבה למה התורה אומרת דברים בצורה שהפרשנים צריכים למצוא את התשובה, זה עניין שיטתי. יש פעמים שהתורה אומרת במפורש דברים והיא לא רוצה לרמוז את זה רק. במקרה הזה על פי רשי התורה לא הזכירה איזה כי היא 'חסה' על יח"צ של התאנה. צריך להבין את המשמעות של זה ביחס לסיפור. הפירוש של רש"י הוא מרתק אבל הוא נראה לי מגלה טפח ומכסה טפחיים.

לגבי דבריך על שאלה 2 -

1. כי בפסוק ז' היה לו קושי פרשני ולכן הוא נדחק ובפסוק יא לא היה לו קושי פרשני ולכן הוא לא נדחק.. הבנתי אותך או ששוב פעם פספסתי?

2. למה אתה מניח שקודם כל הוא יביא את הפירוש שיותר נצמד למילים? רש"י 'נדחק' איפה שיש קושי בפסוק, איפה שלא אז הוא לא נדחק. 

ההסברים שונים בגלל ששם יש קושי דרשני ושם אין. 

לגבי תשובה א. דעתי נשארה אותו דבר, התשובה שלך נחמדה, רעיון חמוד, אבל אצלי זה לא לגמרי מתיישב -[יכול להיות, וסביר שהבעיה בי..]

לגבי שאלה 2.

1. לא הבנתי מה כתבת, אני קצת עייף, אקרא בהמשך שוב

2. אני לא 'מניח', זה אחד מכללי רש''י, ש'מונחים' לי..

בגלל שאני לומד הרבה שיחות של הרבי על רש''י, זה מונח לי מלכתחילה, בשביל להבין את השאלות ששאלתי פה כראוי, באמת צריך או ללמוד קצת שיחות על רש''י, או לעבור קצת על הספר 'כללי רש''י'. 

על כל פנים, זהו אחד מכללי רש''י.

בתוך הספר 'כללי רש''י'

אבל זה קצת קשה, ואין לי כח עכשיו כ''כ.. כי זה יכול להיות שייך לכמה קטגוריות.

יש לדוג' את הקטגוריות

'פשט או דרש'

'בין פשט לדרש'

'ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא'

'בן חמש למקרא'

'מוקדם ומאוחר בפירש''י'

'רמז'

כל אלה נראה לי יכולים להיות קשורים באופן ישיר לשאלות ששאלתי.

אבל סימנתי לעצמי בהזדמנות לעבור על הספר, נראה מעניין וחזק ביותר.

א. אם היית יכול להשתמש במתודקה פרשנית מסויימת אז הייתי יכול להבין במה זה חלש ובמה זה חזק. גם הבאתי טיעונים וסימוכין. אבל גם אם אתה לא רוצה זה גם סבבה

ב. יש המון פרשנים על רש"י אני מבין שאתה מחזיק בעמדת הרבי זי"ע... בוודאי שדעתו היא חשובה והיא לא צריכה לחיזוקים של אף אחד.

לאדם פשוט כמוני היא לא ההנחת יסוד שלי בהכרח. ואני לא מרגיש מחוייב אליה במאה אחוז בצורה פרשנית. מבחינתי אתה שואל שאלה על שיטת הרבי בפירוש רש"י. שאלה מעניינת, אבל רק עכשיו אני מבין על מה אתה מדבר.

שמעתי מהרב שרקי שיש הבדל בין פשט ל"כמשמעו". פשט זה המשמעות של הכתוב בצורה פשוטה. ומשמעו זה ההבנה הראשונית שעולה. ופעמים שרש"י אומר "פשוטו כמשמעו" אז הכוונה שהמשמעות הפשוטה של הפסוק היא מה שעולה מחשיבה ראשונה.

אני מבין שהטרימינולוגיה שאתה משתמש בה שונה מכך והיא בהשראת הרבי.

בין הפשט, לכמשמעו, לפי דברי הרב שרקי, זה נשמע לי אותו דבר.

כמו שהפסוק "נעשה אדם" נשמע (משמעו) כאילו הקב"ה הוא ח"ו רבים. אך זה לא נכון. לכן הפשט (ע"פ רש"י) שהוא התייעץ עם המלאכים.

"וישכב ראובן את בלהה..." על פי רש"י הפשט זה לא כמשמעו. כמשמעו הוא שכב איתן. בפשט על פי רש"י הוא החליץף את היצועים. פשט = מה הפסוק בא לומר. משמעו = איך הוא נשמע בצורה מילולית גרידא.

לא יודע אם מסכים, עייףףף ולא פנוי לחשוב..

רק רציתי לציין באופן כללי  בקשר לתגובות שלך, מאד אהבתי בשרשור הזה, 

תגובות קצרות, לעניין, כמו שאני אוהב, ועם הסבר פשוט.. 

זה לא תלוי רק במה שכותבים, אלא גם במי שכותב, אז שכוייח. @@advfb

א. לא אמרתי שלא נכון, אמרתי שלא מתיישב אצלי.

ב. הספר כללי רש''י, הוא כללים ברש''י מתוך שיחותיו של הרבי, אבל בשיחותיו של הרבי, הרבי עושה כללים ברש''י, מתוך דבריו של רש''י עצמו.. אז זה הכללים האלה, זה פשוט שהם הכ ללים, מתוך דברי רש''י עצמו, אבל הרבי מבהיר את הדברים, ומנסח זאת בצורת כללים.

א. זה ריגשי בלבד? לימוד לא אמור להוות ברגש אלא בכלליים הגיוניים. להבנתי אינטואיציה מקבל מקום בלימוד תורה רק אם מבינים את ההגיון שמאחוריה. גם לימוד תנ"ך הוא לימוד שיכלי ממש כמו לימוד גמרא. כמשהו לא מתיישב בגמרא ובאה תשובה דחוקה צריך להבין את הדוחק והחסרון של התשובה, וגם את היתרון שלה. החשיבה הזאת מפרה את המחשבה על הלימוד.

ב. אולי זה היה פשוט לי כמוך אם היית חשוף לספר ומכיר את כתבי רש"י. אני לא מפחית מחשיבות השאלה כהוא זה, רק אני מבין שהביסוס היא על בסיס הכללים של הרבי.

א. יש סברות שהם יכולות להיות הגיוניות, ואפילו טובות, אבל הם מרגישות דחוקות לפעמים, לא קרה לך בלימוד? אגב, יש כזה עניין בגמרא, לא זוכר כרגע את המילים, איך זה מופיע, בטח אתה תדע, שמשהו אומר דעה, התקיפו אותו, לא היה לו מה לענות, אבל הוא נשאר בדעתו, ולפעמים גם הלכה כמוהו, ומפרשים ע''ז שהעניין היה ברור לו בצורה כביכול של 'ראיה' של הדבר, ובצורה כזו, לא שייך שאלות וקושיות, וגם כשלא היה לו תשובה עליהם, הוא היה בטוח בעניין.

[זה לא תשובה כרגע, כי אני לא זוכר  במה מדובר, ומי המפרשים, ולא אעשה לך את מה שאני שונא שעושים לי, שעונים לי תשובה מעורפלת כזו ומנסים לדחות אותי.. אז  רק כתבתי מעורפל מה א ני זוכר, אם אתה אוחז למה התכוונתי, אשמח אם ת רענן את זכרוני ודייק אותי..]

ב. 1. באות ב, התכוונת לכתוב 'אם היית' או 'אם הייתי' {זה משנה את כל המשמעות, ולא הייתי בטוח, כי אם כתבת אם היית, לא הבנתי איך זה מסתדר עם ההמשך.}

2. אני מבין את מה שאמרת, ברור לי, 

רק רציתי לדייק, שזה לא שאלה ע''פ 'כללי הרבי' בעניין, וא''כ זו שאלה רק לפי כללי הרבי,

אלא לדעתי זו שאלה בכללי על רש''י, {ששייכת גם לאלה שלא למדו את שיחות הרבי בעניין} כיוון שהכללים האלו, הם כללים של רש''י, שהרבי מעלה מבהיר ומחדד.

א. אפשר לשאול את זה גם על עמלק (לא שזה תירוץ, זו הרמה להנחתה...), מדוע כתוב: "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח"? הרי כשהתורה כתבה את זה היא בעצמה גרמה לכך שזכר עמלק מעולם לא יימחה, כי תמיד יזכרו אותו, ועוד מצווה את עם ישראל לא לשכוח, והרי המטרה היא למחות את שמו?

(לא זוכר את התירוצים שנאמרו בעניין, אבל נראה לענ"ד שוודאי שיש עניין של מלחמה, וכל עוד אין הכסא שלם, דהיינו מלכות ה' לא מופיעה במלואה, אז ממילא זה אומר שעמלק קיים בעולם, ואם לא בפועל, בלב, ולכן עדיף מאשר להדחיק אותו, לעורר את המלחמה נגדו ולהיות מודע אליו, כמו שכתוב: "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר רע", צריך שהאדם תמיד יהיה בתנועה הזאת שהוא לוחם נגד הרע ולא יושב ונח על זרי הדפנה כאילו הגיע אל המנוחה ואל הנחלה. (ולכן יעקב אבינו נענש שביקש לישב, "צדיקים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא", וכן בספר שופטים רואים איך כאשר כל אחד יושב: "איש תחת גפנו ותחת תאנתו", אז מגיע מצב לא טוב וכך מסתיים ספר שופטים: "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה", יש אנרכיה ופרטיות ואין כלל ישראל, וכך עם ישראל מגיע לחטאים....)).

בלי קשר, נראה לי שהכוונה היא שכשהתורה לא כותבת את זה במפורש זה פחות בושה, כמו שהתורה לא הוציאה מילה מגונה מפיה ("...ומן הבהמה אשר איננה טהורה").

ב. זו לא המצאה של רש"י, חז"ל כבר בעצמם דורשים במסכת מגילה דף ל"ב עמ' א': "אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן כל האוחז ספר תורה ערום נקבר ערום ערום סלקא דעתך אלא אימא נקבר ערום בלא מצות בלא מצות סלקא דעתך אלא אמר אביי נקבר ערום בלא אותה מצוה אמר רבי ינאי בריה דרבי ינאי סבא משמיה דרבי ינאי רבה מוטב תיגלל המטפחת ואל יגלל ספר תורה". אמנם, לגמרא היה קושי להסביר כפשט והייתה מעדיפה להסביר כפי פשט המימרא שנקבר ממש ערום, אך זה לא הגיוני, ולכן רק משלים את דברי @advfb שפירט מה היה הקושי להשאיר את זה כפשט הדברים.

א. קראתי את כל מה שכתבת,  אבל אני רואה צורך להעיר משהו, שכבר אמרתי לך בזמנו, וראיתי שעוד כמה כתבו לך על זה.

אריכות דבריך באופן כללי, [בתגובותיך להרבה נושאים], מאד מקשה על הקריאה, ועל ההבנה מה בעצם אתה רוצה להגיד... 

 אז קראתי את א. וסליחה שאני אומר, אבל חוץ מהשורה האחרונה שבא. ואולי כמה מילות בודדות לפני, לא היה הרבה מה שהתווסף בעניין המדובר, בשורות הקודמות, אז זה כיף באמת להרחיב על נושאים אחרים וכו', אבל אם אתה רוצה שיהיה ברור מה אתה רוצה לאמר, עדיף שתתמקד בכתיבתך, בנושא אחד, שהוא הנושא שבו עוסקים..

סליחה שאני קצת בוטה.. זה אחרי שקראתי את האות כפעמיים וחצי וניסיתי להבין את הקשר בין מה שכתבת לפני, לבין הנקודה המדוברת..    :L)

ב. 

לגבי מה שכתבת בב. ראה מה שעניתי ל''@advfb''

לא זו הייתה שאלתי.. לא שאלתי מאיפה רש''י הביא את דבריו, וגם לא שאלתי, למה רש''י לא מפרש כפשט, ואף פירטתי בשאלתי במפורש, שלא זו השאלה, כי רש''י עונה עליה בפירוש, ראה בתשובתי ל''@advfb'', מה כן הייתה שאלתי.

ואצטט פה את הקטע מתחילת השרשור, שבו אני מסביר, למה זו לא שאלתי, ולמה שאלה זו שגם אתה וגם '@advfb' עניתם עליה, מתורצת אכן בתוך דברי רש''י..

'מדוע רש''י לא מפרש כדרך הפשט, מובן, רש''י מסביר את זה בפסוק ז', והסבר זה מסתמא שייך גם לשאלת הקב''ה בפסוק י''א.'

אבל הסבר מאד יפה! הסבר ברור, שכתוב יפה, ומתיישב יפה עם הפסוקים.. 

נהניתי לקרוא אותו, שכוייח!

יכול להיות הערה מאד יפה..

מכל צד פוליטי (בין אם מדובר באחים לנשק או רבנים חרדים),

רק אנשים שמעריכים את חיינו פה יותר מכך שערכיהם ישלטו הם שותפים אפשריים לדעתי.

שיש כאן דו שיח בין חרשים. מכיוון שהתשתית, היסוד, כל כך שונה מהותית,

שאי אפשר לבנות עליו דיון, מבלי לדבר על הדבר החשוב ביותר:

מה פירוש להיות יהודי

מה זו אמונה (במקום התשובה: יש דבר חשוב יותר, אמונה,

הייתי אולי משנה ל: יש דבר יותר חשוב מהחיים;  א י ך  לחיות אותם

נכון כפי שעם ישראל צריך להחיות ו ה ת ח י י ב  לחיות.)

יש כאן ניגודים חריפים מאוד בין המראיינים

החילונים מאוד (אולי זה דבר טכני, אבל לפחות להניח כיפה

כדי לכבד את הרב והמקום; האם, להבדיל אלפי הבדלות,

בכנסיה, אם היו מבקשים לעשות משהו שמנוגד לאיך

שנכנסים לכנסיה - לא היו עושים זאת?) 

לבין רב שמטיח את הדברים חד וחלק.

מבינה למה הם הלכו לרב, אבל למשל אם

היו משוחחים עם הרב נויגרשל או כל אדם

עם סבלנות רבה ויכולת להביא את הדברים

כך שיסברו את האוזן לאדם הרחוק כל כך

מהיהדות - זה היה עדיף.

זה לא בדיוק נכון, כך הבנתי ושמעתי,

שהיחידות ה"נפרדות" - באמת נפרדות כל כך.

כדי לתת ליהודי שלא היה חשוף כלל לעולם

החילוני, את צרכיו בצבא, צריך להיות כך

שהממונה יבין ויסכים  ל ע ו מ ק, עם דרך

החיים שלו. עם הזהירות שלו. על הנשמה שלו.

הם, לענ"ד, לא הלכו לרב הנכון. אי אפשר לבוא

עם אפס ידיעה והבנה להשקפה היהודית הצרופה

לרב שחכם ככל שיהיה, ל א  אמון להסביר 

עם יהודים רחוקים כל כך.

אין ספק, שהם יצאו מתוסכלים, מאוכזבים

ואנטי, יותר מאשר היו קודם לכן.

הם מביאים את השביעי באוקטובר, כמו שיהודים חילונים רואים זאת;

היתה "פשלה" של הצבא, המחבלים המפלצתיים ניצלו זאת ועשו

ככל העולה על ליבם, כישמעאלים ועמלקים "גלות ישמעאל"

הרב נויגרשל. מומלץ.)

וזו כבר מקור לדו שיח של חרשים. כי אנחנו, כדתיים,

יודעים ומבינים שיד השם היתה כאן.

אז אם מלכתחילה מביאים את הנקודה החשובה כל כך

הזו, אולי קל יותר להבין את לעומק את ההתנגדות.

יש למשל דיעה שאומרת שעצם קיום המדינה הוא נס.

מדינה קטנטונת המקופת ברבבות שונאים שכל שאיפתם

היא להשמיד אותם  - ועדיין עומדת על תילה?!!

(ברור שזה לא רק הצבא שהצליח ומצליח לשמור על קויומה).

ובשביל נס צריך...זכויות.  המון זכויות.

אם כך, הוקמה כאן מדינה המושתתת על... נס,

אבל לא מכירה בנס הזה, עובדה, כמה הרבה

יהודים שאינם שומרי מצוות, חיים בה ואפילו

מתנגדים לכל המושג נס ולכל מה שכרוך בכך?

אז מבקשים מיהודים שכן שומרי מצוות ושאינם חשופים

ולא רוצים להיות חשופים לעולם החילוני וכל מה שכרוך

בו,  להתגייס לצבא שכולו מושתת על טבע? על כוחי ועוצם

ידי עשו לי את החיל הזה?

גם כך נלחמים בציפורניים לשמור איכשהו

על טוהר יהודי בתוך כל הכאוס הזה והטומאה

הזו..... אז עוד להיזרק למקום של כל היצרים

הרעים?   זה מאוד מורכב ולא פשוט.

הם לא יכולים ל הבין מה פירוש שיש

דבר שיותר חשוב מהמוות. בקושי אני

מבינה את זה. למרות שרואים זאת

בכל ההיסטוריה היהודית; שיהודים

העדיפו להקריב את נפשם ולא להיטמא.

אני די מרחמת על שני היהודים

האלה עם הרב, הם לא אשמים;הם לחלוטין

לא הבינו אותו ואת השקפת עולמו.

זה כמו להפגיש X עם Y. לא הולך. פשוט, לא שייך.

ולא הייתה שום אפשרות חוץ מזה שהם יצאו מאוכזבים

(בסוף הרב אמר שאין *לו* אמון שיכולות להיות יחידות נפררדות. *שהוא* חושב שכולם יתחלנו אם ילכו לצבא. וגם שבעיניו אין משמעות לעם ישראל מעבר לשמירת תורה ומצוות. הוא בכלל לא דיבר על זכויות שמגינות על עם ישראל וכאלו, כי הוא באמת חד וישר.

באמת מול גישה כזאת האפשרות היחידה היא להגיד 'אוקיי אז אנחנו לא מוכנים לתת לכם תקציבים לכלום' או 'אז תרדו מהארץ'.

או להכנס לדיון עם מקורות שמראים שליהדות כן אכפת מעם ישראל, אפילו כשהוא לא שומר מצוות.

אבל אני חושב שרוב הציבור החרדי לא יכול להגיד מול עצמו שהוא מאמין בדברים שאומר הרב - שהוא *באמת* מאמין שכולם יתחלנו, שלא יכולות להיות יחידות נפרדות, ושהביטחון הזה כל כך מוחלט שהוא מוכן למות על ידי הערבים כפשוטו ולא להתגייס)

(לאיזה מעגלים את חשופה ובנו בך את ההערכה הזאת? איך היא מסתדרת עם זה שהרב פרידמן נחשב למנהיג של הקבוצה היותר קיצונית בפלג עצמו?)

את צודקת לגבי העבר, אבל היום יש את חטיבת חשמונאים שהיא חרדית למהדרין.

את לא צריכה להאמין לי, פשוט תראי עדויות של חיילים משם.

ובחרו ברטוריקה עניינית, מכבדת מההתחלה ועד הסוף, עם חתירה לדיבור ענייני ורצון להימנע מהתנגשות, עם עשרות התגמשויות, פנייה לשכל הישר הפשוט ביותר, גם מול הכפשות ושיח מאוד קיצוני מזלזל ונוקשה מצד הרב

או לרב ש:

- מזהה את מדינת ישראל כרעה מיסודה ומעדיף את הבריטים על פניה

- שמעדיף שילדיו ימותו ע"י ערבי ולא יהיו חילונים

- שאוטם את השכל שלו מלחשוב על כל היתכנות לגיוס חרדים לצבא ואומר שזה לעולם לא יעבוד בשום אפשרות

- שאדיש לגורלם של המגינים בפועל על המדינה ולא מתרגש ממשל האלונקה

- וכל זאת תוך כדי שהוא נתמך על ידי המדינה, נתרם ולא תורם, משעבד ולא משועבד?

מה אומר ומה אגיד, אמנם אחים לנזק הם מגמתיים ובעייתיים ואולי אפילו זדוניים, אבל כוונתם רצויה, גם אם הדרך שלהם בולשביקית....

הרב לעומת זאת מגלם עמדה שקשה מאוד מאוד לסנגר עליה. 

אבל הסיקריקים החילונים באו לדבר עם הסיקריקים החרדים באצטלה שלא מצליחה לכסות את הערווה של עצמה. "נשק לאחים" באו לנסות לנהל "הסכם חודייביה", הא ותו לא. הם לא רוצים חרדים, הם לא רוצים דמוקרטיה, והם לא רוצים דת או לאום. הם רוצים כלים שיאפשרו להם לשלוט ולהשליט את המחשבה הקומוניסטית מחדש על מדינת ישראל.

הדיון היה מכובד רק מצידם ולא מצד הרב... זה מורכב, גם הרב דיבר בצורה "מכובדת" אבל אטומה ואדישה (=בלתי מכבדת)

אני מודע היטב לטהרת הכוונות של מוטיבצית האחדות של המחנה הליברלי הפרו גיוס, ויודע שהם לא רוצים את החרדים בצבא אלא רוצים את החרדים בלתי חרדיים בצבא. ואני גם מכבד את החשדנות הצינית החשדנית החרדית

ויחד עם זאת אחים לנשק כשרים יותר מאשר הרב בדיבייט הנ"ל (*הוא יותר צדיק ומקיים הלכה מהם והם באים הוגנים יותר ממנו בדיון)

רק בהעמדת פנים ורק להשיג את מבוקשם, הרב הסביר את עצמו. זהו יקבלו טוב לא יקבלו גם טוב.

מה שווה כל העמדת פנים אם באמת הם לא מתכוונים לזה?

אני לא קונה את זה שבגלל שבן אדם מדבר יפה אז לא משנה מה הכוונות האמיתיות שלו.

איך הם הוגנים? אני לא מבינה. 

או אנשים שחושבים שהם היחידים שצודקים ולכן דורסים על הדרך אנשים אחרים?

ליבם מלא כוונות זדון, או שכוונתם רצויה ודעותיהם אוויליות?

ועדיין, למה הרב (שמייצג בצורה די קלאסית את התודעה של הציבור החרדי) לא מוכן לפתח דיפלומטיה פתוחה או ישרה יותר. הבונקריות הזאת לא קלה לעיכול

למה בכלל הקיצוניים של אחים לנשק באו רק לרב הקיצוני של הפלג הירושלמי? למה בדיוק הם הגיעו דווקא לפלג הזניח הזה, ואיך הם בכלל הגיעו לרב כל כך לא משמעותי מבחינה ציבורית?

זה די שקוף, שלשני הצדדים מאוד שווה לתחזק זה את זה, ולכן הם נפגשים כדי להראות שאין סיכוי לגיוס וככה כל אחד מהם יוכל להמשיך לקבל תזרים מהספטנסרים שלו.

זה עוד לפני השאלה מה נאמר בפגישה, אם זה בכלל משנה משהו.

לא מכיר אותם, אבל היו כמה פגישות של אחים לנשק עם רבנים דת"ל

איך הם יכולים לדבר על האמונה בשביל החרדים אם הם לא מבינים מה זה אומר?

שמעת מה אמר התלמיד לקראת סוף הסרטון? ה7 לאוקטובר והצורך הצבאי אינו מה שגרם להם לדרוש את החרדים בצבא, גם כשלא היה צריך חיילים עדיין הם נלחמו על זה. זה לא בגלל צורך אמיתי.

טוב אין מה לומר אני משוחדת קצת כי אני בדעה כמו הרב ויש לי סלידה מהחברה שבאו לפניו, אם הייתי במקומו הייתי מדברת יותר חמור.

בסוף הוא אמר את האמת, הוא ענה לשאלות שלהם, הם רוצים להגיע להסכמה אבל אין אפשרות כזאת, הרב לא ימציא אפשרות רק כדי להיות נחמד בעיניהם, אם אין אז אין. זאת התשובה שלו, הוא חזר על זה כמה פעמים והסביר כמו שביקשו, הם בחוצפתם אומרו שהם לא מוכנים לקבל את זה בתור תשובה, ועוד באים אליו בטענה שהוא לא אחראי שלא אומר לציבור שלו לפעול, אין מה לעשות יש כאן שתי תפיסות שונות לחלוטין, אין נקודת השקה.

לא הבנתי איפה ראית שהרב היה לא מכובד, בגלל שאמר שחילוניות זה תת רמה אצלם? הם שאלו למה חילוניות יותר גרוע ממוות והוא ענה. וזה נכון גם מה שאמר שאצל החילונים הדתיים הם מפגרים, ומרגישים התנשאות וכאילו רק הם צודקים, והאמת אצלם. 

אני לא מזוהה עם תנועת אחים לנשק אבל במהלך השיחה צודדתי בהם בעיקר בגלל ההוגנות בשיח. הרגשתי שהמוטיבציה להידברות היתה יותר כנה מהצד שלהם ושהעמדה המתגוננת של הרב שאומרת: "לא תהיה שום צורה של שיתוף פעולה ואין לכם מה לטרוח" היא עמדה מרגיזה / מתישה / מבאסת... הוא עושה הורדת ערך מטורפת לחילונים (* חצי קשור לכאן - תהיתי האם הוא עוצם עיניים/ משפיל מבט בגלל שאסור להביט בפניו של עז פנים, כלומר בפניהם).

אני מסכים עם זה שאחים לנשק בעייתיים וגם מסכים שהתקשורת בישראל עשתה דה-הומניזציה מטורף לחרדים ושיש שמחה לאיד על הצרות שלהם בקרב תומכי המדינה (ציונות דתית, חילונית) והשמאל...

אבל הסרטון הזה דווקא מתקף את הסיבה המוצדקת לקושי בציבור מול המנטליות החרדית, העקשנית, המתחפרת, הבלתי מוכנה לשיח בוגר, הבלתי מוכנה לשום צורה של חשיבה מחודשת.

אגיד יותר מזה - לדעתי אילו הרב היה מוכן להידברות על תנאים מגוחכים של צבא: "רמטכ"ל חרדי ירא שמיים, בסיסים נפרדים, הכשרות נפרדות, רובים נפרדים, הכל נפרד" - זה היה יותר טוב מאשר העקשנות: אי אפשר, לא יכול, בשום מצב, אין סיכוי. *העמדה* האדישה מרגיזה, לא הטענה...

- השאלה שהכי מציקה לי היא טענה שאמר הגרי"ז סולובייצ'יק לנטורי קרתא:

"האם ברוסיה הייתם מעיזים להפגין נגד השלטון? הלא הייתם חוששים לחייכם! מדוע אם כן כאן, בארץ ישראל, אתם מפגינים נגד הציונים?... אם כן, בסתר לבכם גם אתם נתפסתם לציונות!"

(זו טענה רדיקלית)

הכל מתחיל ונגמר בכך שנוח להיות חרדי. אמנן כועסים עליך בציבוריות ההמונית, אבל אתה יכול לחיות את חייך ויש לך הקלות כי אתה לא משתתף. להפך - אתה תפגין ותיאבק על זכויותיך כמה שצריך... אבל אתה לא צריך לעשות שום דבר, נוח לך שדברים ילכו וישתבשו, לא אכפת לך מיהודים שנהרגים בשדה הקרב, להכל יש לך תשובות, אתה משלב ידיים מסתגר ושולח נציגי ציבור להשיג קומבינות עבורך מממשלה שתתן ותתן. זו התנהגות צינית...

אני לא טוען שלא טוב להיות חרדי ולא יודע מי צודק. אולי באמת כל מי שלא חרדי הוא טועה. אבל הרגשתי בשיחה שהיתה שם עמדה לא ישרה... והרגשתי שההימנעות מהידברות היא לא מכבדת. ואני חושב שחרדי עם יושרה פנימית צריך לבקש אישור להתנתק מהמדינה ומשירותיה לגמרי, בלי שום עזרה או מימון. אם את זה הם היו צועקים יחד עם "נמות ולא נתגייס" אז ניחא, זה היה ישר...

לא היתה עמדה מתגוננת. זה פשוט שוני כל כך עצום בין שתי הגישות, שאין באמת שום נקודת השקה.

הם המראיינים מסכימים, ולו במשהו, עם ההשקפה החרדית? כלומר, היהודית? הם באמת רצו

שיקבלו את עמדתם ודעתם. הרב עמד על דעתו, ואני מסכימה לגמרי, שאם הצבא אינו כמו הצבא

בימי דוד המלך, אין ליהודי שמור מה לעשות שם. אולי באמת כמו שאמרו כאן, היחידה החרדית באמת

שמורה מאוד, לא יודעת...

הרב אמר את דעתו מבלי ללכת סחור סחור. הטיח את זה בפנים בלי התחכמות, התיפיפות וחנופה..

הוא, והלוואי כולנו היינו כך, לא פוסח על שני סעיפים. הוא לא עומד עם רגל אחת בחילוניות

ובשנייה, בחרדיות. זה לא יכול ללכת יחד. לעולם לא. איך אמר אליהו הנביא בהר תבור

(אני לא טועה, נכון?).

ובינינו, האם לא היינו מעדיפים לההרג על קידוש השם מאשר לראות את ילדינו עוברים

לצד השני, החילוני?

הוא פשוט אמר את דעתו ללא כחל ושרק.

אני לא הייתי מעזה להתבטא כך, למרות שאני די חושבת כמוהו, כי אולי לא היה נעים

לי להעליב אותם וכו', אבל הוא לא חשש.

אני לא מכירה את האידיאולוגיה (?) שלהם אבל מתארת לעצמי שהיא מאוד מאוד

אנטי יהודית ולוחמנית.

אנחנו פשוט .... התרגלנו לחילוניות; כי היא מסביבנו, בכל מקום, מאוד קרובה. אז

ההתרגלות הזו, נושאת בחובה סכנות. קצת, קצת, לחשוב כמותם.

לא כך?

צריך ללמד עליהם זכות וכן, גם להתפלל עליהם. על כל עם ישראל.

אומרים שמשיח קרוב. הלוואי. כי רק הוא יצליח לאחד את עם  וליישר את ההידורים.

שבוע טוב. 

לולאי יהודים שנלחמים בשיניים ובצפורניים על האידישייט, על עולם התורה 

המצב במדינה הזו היה הרבה יותר גרוע. הרבה יותר. מי יודע אם לא היינו

יוצאים שוב לגלות.

זו התרומה הכי גדולה. לא?

כמה מקבלים האוניבסיטאיות ושאר המוסדות (המשחקים בקוביה למשל....)

וכמה מקבל אברך עם משפחה ברוכה?

בדקתם?

או שאמצעי התקשורת מוצאים מסילות גם  ללבבכם, לבבנו...למרבה הצער.

אולי הם הנושאים בנטל? בנטל האמיתי?

למה שהחילונים לא יטו שכם וישאו גם הם, בנטל? ואיך בעצם הם יעשו

זאת כשהם כל כך מושפעים מהתקשורת?

הוא אמר שמבחינתו היה עדיף שהמנדט יישאר פה. כלומר שלא תהיה מדינה ושכן תהיה גלות

כשחיפשתי קצת היום ראיתי שהוא באמת נגד שמוסדות תורניים יקבלו כסף מהמדינה? אז הוא מציג עמדה ישרה ועקבית, שאני לא חושב שאת מזדהה איתה (למשל, ברמת האכפתיות לעם ישראל שאינו שומר תורה ומצוות)

וזה בסדר גמור, לא? להגיד "הוא רב חשוב וחכם מאוד, ובכל זאת הלב שלי לא נותן לי להזדהות עם הדברים שהוא אומר ועם הדרך שלו"

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום