א. בראשית. - (ז) וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת:
פירש רש''י - עלה תאנה - הוא העץ שאכלו ממנו, בדבר שנתקלקלו בו נתקנו, אבל שאר העצים מנעום מליטול עליהם. ומפני מה לא נתפרסם העץ, שאין הקב"ה חפץ להונות בריה, שלא יכלימוהו ויאמרו זהו שלקה העולם על ידו. מדרש רבי תנחומא (וירא יד):
שאלתי: אם הקב''ה לא רצה לפרסם, ועם טעם, שלא יכלימו את העץ.
למה רש''י מסביר לנו איזה עץ זה היה?
ג. בראשית - פסוק ז'.
פירש רש''י - וידעו כי ערומים הם - אף הסומא יודע כשהוא ערום, אלא מהו וידעו כי עירומים הם, מצוה אחת היתה בידם ונתערטלו הימנה: - [רש''י כותב שלא כדרך הפשט]
לאחמ''כ בשאלת הקב''ה את אדם
(יא) וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ:
פירש רש''י - (יא) מי הגיד לך - מאין לך לדעת מה בשת יש בעומד ערום:
מדוע רש''י לא מפרש כדרך הפשט, מובן, רש''י מסביר את זה בפסוק ז', והסבר זה מסתמא שייך גם לשאלת הקב''ה בפסוק י''א.
אבל השאלה היא, מדוע למעלה, רש ''י מפרש פירוש יותר רחוק מהפשט, פירוש שלא מדבר כלל על האופן הפיזי, אלא על 'התערטלות' רוחנית.
ולמטה, על אותו נושא ואותם מילים, פירוש אחר, יותר קרוב לפשט, - הקב''ה שואל את אדם, מנין התגלה לך, שיש בושה בעמידה ללא בגדים. - פיזיים, גשמיים.
