שלום לכולם
אני אורית, והצטרפתי לניהול הפורום לפני חודשיים בערך.
בתקופה האחרונה הצטרפו לפה הרבה ניקים,
ואנחנו רוצים להכיר אותכם,
ולייסד פה קהילה קטנה שנותנת מקום רגוע ובטוח לאנשים כמונו.. 🤗
1. שם/ ניק/ כינוי:
2. גיל:
3. וותק בפורום:
4. משהו שאתה טוב בו:
5. מתי גילית שאתה רגיש:
6. תובנה שלך על החיים:
7. ציפיות מהפורום:
8. משהו להוסיף:
1. מרים
2. 23
3. כמה שנים 
לא ספרתי
4. יצירה והקשבה
5. תמיד ידעתי שרגישה אבל נתקלתי בהגדרה אדם רגיש מאוד ב י''ב
6. החיים הם תנועה ובחירה
7. שיהיה לנו מקום בטוח נעים וכיפי לקהילה שלנו לתמיכה, העצמה, שיטופים ואולי אפילו חברויות חדשות
8. תודה לכולכם על המקום הזה כל אחד ואחד מהנוכחים הופך אותו למיוחד יותר (לב)
1. לא משנה..
2. 19
3. חדשה..
4. אוהבת לעזור..
5. מתמיד...
6. לשהשתדל להיפתח מחשבתית.
7. שיכילו אותי.
8. תודה על הפלטפורמה
שם: אממ.. תכלת בשבילכם
גיל: 25
ותק בפורום: חודש בערך.
משהו שאני טובה בו : ללמוד, ליצור, לסרוג
גיליתי שאני רגישה לפני בערך חודש וחצי, כשההגדרה -מוצפת- פשוט התאימה לי בול. עד אז רק הכרתי את זה מבחוץ, ממישהו קרוב.
תובנה שלי: לפתוח את הלב אחרי שהאמון נפגע- זה אחד הדברים הקשים בעולם
ציפיות מהפורום: שיהיה מקום נעים לקרוא ולכתוב בו
תודה @ילדה של אבא על הניהול והנוכחות, @פרח-אש על ההקשבה , @משה על הכלים
1. שם/ ניק/ כינוי: לאחרונה הפך לשמש בחורף.
2. גיל: - -
3. וותק בפורום: את האמת אני לא ממש זוכרת. אבל בעיקר קראתי פה. רק לאחרונה התחלתי להגיב.
4. משהו שאתה טוב בו: להיפגע בשניונת;)
5. מתי גילית שאתה רגיש: מאז ומתמיד. אבל לאחרונה (שנה שנה וחצי) זה כבר היה בלתי נסבל אז פשוט חקרתי מה עובר עלי. והגעתי לשאלון, ובדקתי בספר אדם רגיש מאוד ויותר מהסכמתי עם מה שכתוב שם...
6. תובנה שלך על החיים: תהיו נחמדים לכולם. אין לכם מושג מה הם עוברים.
7. ציפיות מהפורום: אין לי ציפיות מיוחדות. אבל זה מאוד ריגש אותי לדעת שיש פה פורום כזה. שאפשר לדבר בו על דברים שלא כולם מבינים תכלס.
8. משהו להוסיף: תודה לכם על זה. מעריכה את אלו שהקימו את הפורום ואת אלו ששולחים בו הודעות...
בס"ד
1. שם/ ניק/ כינוי: בראשית נח (פתחתי ניק חדש אחרי זמן רב שלא כתבתי בפורומים)
2. גיל: 29
3. וותק בפורום: מאז שהוא נפתח לפני שנתיים אני עוקב אחרי הדברים שעולים כאן.
4. משהו שאתה טוב בו:
שירה
רגישות לליבם של אנשים אחרים
5. מתי גילית שאתה רגיש:
תמיד הרגשתי כך, אך לא ידעתי להגדיר זאת..
בהגדרה - מלפני שנתיים, כשמישהו הפנה אותי לפורום הזה.
6. תובנה שלך על החיים:
אתה אוצר. רק תסכים לפתוח את הלב לראות את זה.
7. ציפיות מהפורום:
שיתוף והבנה עם אנשים דומים לי שיכולים להבין..
8. משהו להוסיף:
היתה בשבילי תגלית גדולה וחשובה לגלות מה מגדיר את כל הדברים "השונים" שהרגשתי שאני שונה בהם מכולם. תודה למי שפתח את הפורום ומנהל אותו בעבר וכיום. כיף לדעת שאם רוצים, יש מקום לשתף, להתלבט ולהתייעץ מגובה העיניים של אנשים רגישים.
חצי משלם1. שם/ ניק/ כינוי: מליפיסנט.
2. גיל: 18
3. וותק בפורום: אני צופה בו המון. לא כתבתי פה בינתיים אף פעם.
4. משהו שאתה טוב בו: להרגיש אחרים גם בלי לראות אותם. לדעת מה מצב הרוח שלהם דרך הלב שלי.
5. מתי גילית שאתה רגיש: תמיד הייתי כזאת. לאחרונה התוודעתי למושג אנשים רגישים מאוד והבנתי שאני נכללת בקבוצת האנשים הזו.
6. תובנה שלך על החיים: אל תנסה להיות מי שאתה לא.
7. ציפיות מהפורום: אין לי ציפיות..
8. משהו להוסיף: תודה למנהלים היקרים שפתחו את הפורום הזה!
2. גיל:26
3. וותק בפורום: לאחרונה
4. משהו שאתה טוב בו: להיות שם בשביל האחר
5. מתי גילית שאתה רגיש: מאז ותמיד ידעתי שאני כזאת אבל רק בגיל 19 קיבלתי את "הכותרת"
6. תובנה שלך על החיים: להיות עצמי לא משנה מה
7. ציפיות מהפורום: להכיר אנשים חדשים כמוני וגם אולי רעיונות איך להתמודד עם רגישות שלי
8. משהו להוסיף: לא הכול טוב אבל הכול לטובה אני מקווה שהכול יהיה טוב בעתיד
אורית
42
חדשה בפורום הזה אבל ותיקה בפורמים אחרים
טובה בלבשל , טובה בעבודה ( הייטק) ועוד כמה דברים 🙂
לפני שנה בערך הבנתי שיש לזה שם..
מקווה לקבל מהפורום פרופורציות על הרגישות המתישה הזאת 😒
מעניין אותי, גילית את זה יחד עם אבחונים/התנהגות של הילדים שלך? או שזה היה גילוי עצמי?
1. נועם כהן
2. 24
3. חדש דנדש
4. לדבר ולחשוב
5. מאז ומתמיד הרגשתי כך
6. בכל דבר יש צד טוב, צריך להסתכל וללמוד אותו
7. להכיר אנשים
8. מי שרוצה לדבר ולשתף אשמח מאוד
תודה רבה
אנחנו במיעוט פה, אבל יהיה בסדר.
1. ניק/ כינוי: רבקה
2. גיל: 20
3. וותק בפורום: נצח נצחים עם הפסקות
4. משהו שאתה טוב בו: לכתוב, לנגן, לשחק
5. מתי גילית שאתה רגיש: מתמיד ידעתי, אבל לפני כמה שנים יצאתי עם מישו והוא אמר לי שאנחנו שנינו מאותו חומר של רגישות ואמנות (ספוילר- התחתנתי עם מישו אחר)
6. תובנה שלך על החיים: גם אם אמונה לא מרגישה נכונה- היא עוזרת לביטחון (לא יודעת אם זה טוב או לא, אבל אני משתמשת בה ככה)
7. ציפיות מהפורום: הכלה
8. משהו להוסיף: לפעמים מרוב עודף רגישות- אני ניראת אדישה
זהו תודה לכולם❤️
אני מקווה שהפורום יהיה לך לתועלת
מעניין אותי, במה את מנגנת?
אור ללא כלים, סתם שם שהתפלק לי ברישום (חשבתי על כמה דברים אחרים אבל הם היו ארוכים מדי..)
חדשה לגמרי בפורומים.
טובה בכתיבה
לא הייתי צריכה לגלות שאני רגישה זה פשוט הולך אחריי מיום שנולדתי...
יש לי המון תובנות על החיים. שה' יעזור לי גם ליישם.
מצפה מהפורום להיות בית מדי פעם לרגשות כשהם מציפים...
מוסיפה שאני ב"ה נשואה עם ילדים ככה שלא נראה לי שאכנס יותר מדי אבל חשוב לי להיות חלק מהפורום הזה...
תודה לכולם!!
ילדה של אבא1. שם/ ניק/ כינוי: אישה רגישה (אהבתי את החרוז...)
2. גיל: 40+
3. וותק בפורום: חדשה
4. משהו שאתה טוב בו: הקשבה, אהבה לאסתטיקה ועיצובים, יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסא
5. מתי גילית שאתה רגיש: ידעתי מזה שנים שאני רגישה, גיליתי את ההגדרה וההכרה רק לפני שנה, הרגשתי שגיליתי את אמריקה!
6. תובנה שלך על החיים: מסוכן לחיות כי אפשר למות... וברצינות: יש אנשים טובים באמצע הדרך, צריך להתפלל כדי לפגוש אותם
7. ציפיות מהפורום: שיבינו כל מיני פינות נסתרות שלא היה לי עד כה את מי לשתף בהן
8. משהו להוסיף: עברתי כמעט כמעט על כל השאלות והתגובות שהיו פה. אתם קבוצה נהדרת!
מבטיח לך שהחיים שלך יהיו יותר קלים עכשיו.
מוזמנת לשתף פה
ובעיקר לתת מנסיונך.. שווה לנו שהצטרפת
מה מפחיד אותך שם? מה מציף אותך?
זה לא סתם. יש לזה סיבה. וצריך עם לב רך לחפש אותה.
אני לא מכיר אותך בכלל אבל יש לי כמה רעיונות. הראשון שבהם זה שאת "חייבת להצליח". כלומר אם את עומדת בצד את מרגישה מוזרה ותקועה ו"נכשלת" או משהו דומה לזה. ואז את נלחצת עוד לפני שזה מתחיל.
זה קורה המון.
מפגשים חברתיים הרבה פעמים יוצרים תחושה לא נעימה.
זה להבין שאנשים לא באמת רואים כמוני את כל הניואנסים שאני רואה ומפריעים לי כל כך.
הרגשתי מוזר, או משועממת או הבחנתי במה שהם מרגישים והייתי בטוחה שכולם רואים את זה.
כשהם למעשה בכלל לא שמו לב.
אנשים רגישים מאד שמים לב להרבה יותר דברים ממה שאנשים אחרים שמים לב אליהם וכשיודעים את זה, זה יותר קל.
(ומעבר לזה, אני עדיין לא מתה על מפגשים)
מה עושים לכם מעברים באופן כללי?
עברתי לא מזמן מלעבוד מהבית ללעבוד במרחק דקות בודדות. אם לפני כן היה לי יותר קל לעשות דברים קטנים בבית ולחזור למשרד. אני מוצא את עצמי נשאר פה דקות ארוכות (בעשיה פרודוקטיבית) גם כשכבר החלטתי שצריך ללכת. רק כי לא בא לי לשנות מצב.
זה תמיד היה שם. אבל זה יותר בולט עכשיו.
לקום מהספה זה קשוח
לעזוב את הגלילה בטלפון
לקום מהמיטה
אבל לצאת מהעבודה קלל
לחזור לגלול אחרי משימה
אפילו לצאת להליכה קל ופשוט
טוב, תלוי מה בעבודה.
למה זה כזה כבד??
עונה לעצמי 😅 - כאילו ברור לי שאין אופק כרגע במקום הנוכחי. אני כבר מקבלת ב"ה הצעות. יש לי מה לתת ולהציע ואני רוצה להשקיע. אז מה נשאר? אין וודאות שזה יסתדר וההסתגלות תהיה טובה. אין ערובה שיהיה לי טוב שם (מצד שני גם היום לא טוב לי ככ). אני קצת מטילה ספק במקצועיות שלי כרגע (נורמטיבי? תקין?). יציאה מאזור הנוחות היא לא נוחה
כתבו לי קצת
משהאבל בתחושות הגוף זה אמיתי ומחזיק את המערכת. צריך לדעת "להסתכל מהצד" כדי להבין את זה.
"ראבק, פגעו בי!" פגעו בי שוב ושוב ושתקתי.
והגעתי נמוך, נמוך מאוד.
ואני לא מספר
ומרגיש שקוף.
כן רואה מסביבי אנשים מתבגרים
ומתחילים לחבר עוד ועוד נקודות עוד ועוד סימנים.
ומבינים שקרה שם משהו רע.
שיש שם משהו דפוק בעבר.
שמלווה ורודף אותך.
אני בעצמי מתבגר ועושה את התהליך הזה.
ושותק פחות.
אבל עם התהליך והזכרונות המציפים
והתמונה המתבהרת
אני מזועזע
כמה שקוף הייתי
וכמה אני עדיין שקוף
כי אני לא מסוגל להוציא את המילים
להסביר לאנשים שאכפת לי מהם
לאנשים שפגעתי בהם
לאנשים שאכפת להם ממני
ואין לי לאן לברוח
ואין באמת נחמה
כי אף אחד לא יודע את האמת כפי שהיא
ולי כבר כבד להחזיק אותה לבד
כבד
כבד
משא
נטל
וכל מה שיש להם רק נקודות וסימנים,
ולא סיפור.
ואם אמות מחר בבוקר
והוא לעולם לא ישמע
אני אשאר חייב להם...
שקשה לך להשתחרר ממנו והוא עדיין כובל אותך... (גם לי יש סיפור כזה)
ממליצה לאמץ מבט נייטרלי על עצמך, כמה שיותר אובייקטיבי. עם עצמנו אנחנו משוחדים, קל לנו להתבוסס ברגשות ולטבוע בהם... אבל זה לופ שפוגע בנו. נסה להפריד רגע בין הקולות בתוכך ולהיות השופט מלמעלה, זה שעושה ביניהם שלום, המבוגר האחראי. לשמוע את קול הרגש, את קול השכל, ולתווך בחמלה.
אם אפשרי, באמת עדיף ללכת לטיפול. באמת באמת. זה לא חולשה זה חוזק.
אתמול בשבת, רפרפתי מעט ב"עד שליבך יתנגן" - אלומה לב המביאה באופן יוצא מהכלל את
שיטתה של הרבנית ימימה, שהיתה פסיכולוגית וגם , עד כמה שהבנתי, קשורה לתדר רוחני.
ממליצה. יש סדנאות עם מדריכות (אולי גם מדריכים) בשיטה שלה. יש גם מישהי ביוטיוב
שמלמדת. וגם מישהו. איני זוכרת את שמותיהם. מאוד כדאי. מאוד נוגע.
ריגשת, מזדהה איתך, מרגיש את מה שעברת. גם אני עברתי את זה.
וכן, הצהריים קיבלתי תזכורת, אחת מני עשרות, מאז שזה (וזה וזה וגם זה) קרה. אף אחד בעולם לא יבין אותך. אף אחד לא יידע מה אתה מרגיש, מה מניע אותך לפעול, איזו מילה בדיוק מזכירה לך משהו - שאף אחד לא היה חולם בכלל שקרה...
וזה שורף את הלב ואת הנשמה כל פעם מחדש. וה"נחמת שוטים" היחידה היא שכמעט כולם עברו איזה משהו כזה. אז לפחות אני לא חריג. (ובכל זאת הם לעולם לא יבינו אותי).
אז כן, נגעת בי, אחי. (והפעם בהסכמה)
אני יכול להגיד לך שיש משהו שאין לאנשים אחרים.
אתה היית שם ואתה יכול להדריך אנשים איך לצאת מהצרה הזו.
זו דרך מצויינת להפוך מנטל לנכס.
ואני משוכנע שאתה גם לא באמת נטל, גם אם אתה רואה בעצמך ככזה, יש לך מה להביא לעולם.
בירושלים - רח' חירם, ליד רח' בשם ירמיהו.
