היינו בקשר מעולה, חודשיים פלוס, דיבורים על אירוסין, חתונה, ילדים, עתיד, הכל!
ואז פתאום הוא החליט שהוא רוצה לעצור. אחרי הפסקה קצרה הוא אמר לי שהוא לא רוצה להמשיך בינתיים בקשר. שהוא חושב שאולי אנחנו לא מתאימים, ושלאחרונה אין לו כוחות לדייטים, וכבר אין לו את הניצוץ שהיה לו בהתחלה.
לא הבנתי מאיפה זה בא לו, רגע אחד הייתי שנייה מלהיות מאורסת, ורגע אחרי אני זרוקה.
חשוב לי להגיד שהוא לא בנאדם רע, בכלל לא, הוא לא אמר לי דברים פוגעים בפגישה האחרונה, והוא גם אמר שהוא מעריך אותי כבנאדם, ושהוא רוצה שאני אהיה שמחה ואחפש לי מישהו אחר שיהיה יותר טוב ממנו.
קשה לי בטירוף. אני לא מסוגלת לחשוב על שום דבר אחר, רק עליו, ועל הפיספוס של הקשר הזה. אני גם רואה אותו הרבה, אז גם אם אני חושבת שהתגברתי עליו, יוצא לי לראות אותו ואז הכל חוזר לי.
אני מרגישה זוועה, כאילו אני לא שווה, מה גורם לבנאדם להתהפך מעוד שנייה לסגור אירוסין - ללהפרד? מה עשיתי שהיה כל כך נורא? (לא שיניתי כלום במי שאני, באתי מההתחלה מאה אחוז אני)
אני לא יודעת איך להתקדם מפה. אני מרגישה כל כך לבד, ההורים שלי שמחים שהוא הפסיק, הם כל הזמן אומרים לי שמגיע לי יותר טוב, אבל הם פשוט לא מכירים אותו, הם לא מבינים כמה שאני מחוברת אליו, כמה שהיה לנו טוב וכיף ביחד (לפחות עד שהוא עצר הכל) זה לא שמההתחלה היה לו לא טוב. הוא אמר לי בעצמו שהוא היה באמת שנייה מלסגור איתי אירוסין. אני כל כך שבורה מזה.
איך ממשיכים מפה?? אני לא מצליחה לדמיין מישהו אחר שאני ארגיש אליו כמו שהרגשתי לקודם. שיתאים לי כמו הקודם.
מה אני עושה עם הידיעה שאני אמשיך לראות אותו ואת המשפחה שלו? אני מרגישה פשוט בושה ענקית...
עזרה איך ממשיכים מכאן?
ואז פתאום הוא החליט שהוא רוצה לעצור. אחרי הפסקה קצרה הוא אמר לי שהוא לא רוצה להמשיך בינתיים בקשר. שהוא חושב שאולי אנחנו לא מתאימים, ושלאחרונה אין לו כוחות לדייטים, וכבר אין לו את הניצוץ שהיה לו בהתחלה.
לא הבנתי מאיפה זה בא לו, רגע אחד הייתי שנייה מלהיות מאורסת, ורגע אחרי אני זרוקה.
חשוב לי להגיד שהוא לא בנאדם רע, בכלל לא, הוא לא אמר לי דברים פוגעים בפגישה האחרונה, והוא גם אמר שהוא מעריך אותי כבנאדם, ושהוא רוצה שאני אהיה שמחה ואחפש לי מישהו אחר שיהיה יותר טוב ממנו.
קשה לי בטירוף. אני לא מסוגלת לחשוב על שום דבר אחר, רק עליו, ועל הפיספוס של הקשר הזה. אני גם רואה אותו הרבה, אז גם אם אני חושבת שהתגברתי עליו, יוצא לי לראות אותו ואז הכל חוזר לי.
אני מרגישה זוועה, כאילו אני לא שווה, מה גורם לבנאדם להתהפך מעוד שנייה לסגור אירוסין - ללהפרד? מה עשיתי שהיה כל כך נורא? (לא שיניתי כלום במי שאני, באתי מההתחלה מאה אחוז אני)
אני לא יודעת איך להתקדם מפה. אני מרגישה כל כך לבד, ההורים שלי שמחים שהוא הפסיק, הם כל הזמן אומרים לי שמגיע לי יותר טוב, אבל הם פשוט לא מכירים אותו, הם לא מבינים כמה שאני מחוברת אליו, כמה שהיה לנו טוב וכיף ביחד (לפחות עד שהוא עצר הכל) זה לא שמההתחלה היה לו לא טוב. הוא אמר לי בעצמו שהוא היה באמת שנייה מלסגור איתי אירוסין. אני כל כך שבורה מזה.
איך ממשיכים מפה?? אני לא מצליחה לדמיין מישהו אחר שאני ארגיש אליו כמו שהרגשתי לקודם. שיתאים לי כמו הקודם.
מה אני עושה עם הידיעה שאני אמשיך לראות אותו ואת המשפחה שלו? אני מרגישה פשוט בושה ענקית...
עזרה איך ממשיכים מכאן?
