עבר עריכה על ידי נגמרו לי השמות בתאריך י"ב בחשון תשפ"ג 14:30
אני חושבת שצריך רגע להבין עם עצמך מה קורה כאן.
להבין ממש מההתחלה, מהשורש.
כמה זמן אתם נשואים
מה היה לפני החתונה
מה היה אחרי
האם יש ילדים
מה היחס והתפיסה למיניות בכלל אצל כל אחד מכם
האם יש מניעה הומונאלית
האם יש ריחוק זוגי/רגשי
מה קורה כשכן ביחד
מה קורה בין לבין
ועוד המון דברים שחשוב ו*הכרחי* לדעת בכדי להבין את התמונה המלאה.
לגבי מה שכתבת בסעיף א: "גדול עליי *החובה* *התמידית* הזאת לקיים את *המצווה הזאת*" -
ממש הדגשתי כל מילה כי על כל מילה שכתבת צריך להתעכב ולראות לעומק.
אם את מרגישה שזו חובה
אם את מרגישה שאת *כל הזמן* חייבת
אם את מרגישה שמקיימים יחסי אישות רק כי זו מצווה ו"כך צריך" או "כך מצווים" -
חשוב לעשות תהליך עמוק כדי לראות איך את מגיעה לשמחה, נחת, שיחרור כיף וטוב במקום הזה.
זה לגמרי אפשרי ב"ה.
הייתי מתחילה בלמצוא מקום אמיתי לפרוק ולענות על כל השאלות הללו,
למצוא מקום לבטא את עצמך בשלמות ובנינוחות
להבין יותר גם את עצמך, גם את עצמכם, גם את הזוגיות שלכם, גם את המיניות שלכם, גם את משמעות חיי האישות ביהדות,
להגיע למצב שאת מחזירה את האוטונומיה על גופך. לא להיות במצב בו את מרגישה חייבת, מרצה, עושה זאת מתוך אילוץ וחוסר רצון - אלא להניע בצורה הכי מרכזית שיש את התהליך לכך שתגיעי למקום של חיי האישות מתוך רצון שלם. מתוך בחירה שלמה. מתוך אוטונומיה שלמה ושליטה על גופך.
מציאות שאת כותבת שאת לא יודעת מתי כן תהיו יחד ומתי לא, שאין לך בחירה בתוך זה, שאת נרתעת, שאת לא נהנית, שאת מפחדת, שגם בלילה את מרגישה לא בטוחה - זו מציאות קשה שאסור שתימשך! ואם צריך בתור "עזרה ראשונה" שתרחיקו יותר את המיטות - כך תעשו.
קודם כל שלא יהיה מצב שאתם יחד בקירבה גופנית בלי הרצון שלך.
אני בטוחה שבעלך לא מתכוון חלילה לרע, והוא אוהב אותך מאוד וזו דרך עבורו להביע בשלמות את האהבה הזו לאשתו היקרה,
מה גם שמתוך שינה רוב הסיכויים שהוא כלל לא מודע לכך,
לכך חשוב שתיצרו מצב שבו המציאות עצמה לא תאפשר קירבה גופנית ללא בחירה ורצון שלך גם בלילה וגם מתוך שינה. ממש להרחיק כמה שצריך את המיטות בשביל כך. או לחשוב על פתרונות אחרים.
תתחילי בלהחזיר לעצמך את האוטונומיה. את הרצון.
זה קריטי והכרחי וזה גם מפתח גדול לכל השאר.
להשקיט ולהוריד את הקולות שאומרים לך להתנתק מהרצון שלך ומהשליטה שלך ואומרים לך
לרצות אחרים,
"אבל הוא חייב"
"אבל הוא גבר"
"אבל דחוף לו"
"אבל אני חייבת"
וכן הלאה כל אותם קולות...
לא להקשיב להם!
אלא להתחבר לרצון שלך!
גם כאן בדיוק כמו בפן הנפשי, גם בפן הגופני - כאשר הגוף מרגיש שמאלצים אותו או שהוא בלי רצון ובלי שליטה ובכל זאת - הוא לאט לאט יסגר - ואז גם כאן הריחוק והפערים יגדלו בדיוק באותו עיקרון.
וברגע שתחזור אלייך השליטה,
שתתחברי שוב לרצון שלך,
הספירלה שלכם, תהיה כלפי מעלה ולא ספירלה כלפי מטה, וכמובן הריחוק לאט לאט יצטמצם עד שיעלם.
בחיי האישות המטרה היא הקירבה!
הקירבה, הביחד, ההנאה - היא היא המטרה עצמה! ולא שום דבר אחר או "הישג" כזה או אחר שצריך להגיע אליו!
- דבר נוסף שחשוב לכתובחשק מול דחף - לגבר יש *חשק* ולא דחף! אם הוא רוצה להיות איתך - זה לא כי הוא לא שולט בזה ונדחף לזה ודוחף אותך לזה אלא שהוא חושק בך ורוצה אותך. וזו גם נקודה חשובה מאוד.
הוא אוהב אותך ורוצה לבטא את האהבה הזו בשלמות ושמחה וקירבה.
- אפשר לחשוב אם במציאות שלכם כרגע כדאי לעשות הפרדה בין סוגי מגע שונים:
בין מגע יומיומי - בסביבה החיצונית, כמו לתת יד
לבין מגע ניטרלי - רק באיברים ניטרלים
לבין מגע אינטימי - באיברים אינטימיים
והמגע האינטימי קורה רק בחדר המיטות, ורק אם רוצים
שוב הרצון מאוד מאוד חשוב.
לדעת שאם רוצים רק להתחבק - זה יסתיים בזה וזה מעולה!
לדעת שאם לא רוצים כלום - לא יהיה כלום וזה מעולה!
וכן הלאה...
בכל המהות של הקירבה הגופנית בנישואים - צריך להביט על כך לטווח הקצר וגם הרחוק ולראות איך הספירלה שלנו במגמת עלייה ולא מגמת ירידה.
תשוקה וגם אהבה זה משהו אקטיבי לגמרי ולא פסיבי כמו שטועים לחשוב.
אפשר ליצור אותם.
תשוקה זו לגמרי יצירה.
יש עוד הרבה מה להרחיב אבל אין זה המקום.
מציעה לך בחום יקרה למצוא את המקום בו זה כן נכון ואפשרי ולהגיע לשלמות בתחום הזה, זה יקר ערך כ"כ עבור עצמך קודם כל וכמובן גם עבור הזוגיות לאחר מכן.
שתהיה הצלחה רבה ב"ה, שהקב"ה ישלח לך את השליחים המתאימים וישלח ברכה והצלחה בדרך 
🙏
אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה