אז היום הייתה הקצנה.
יידעתי את העובד הסוציאלי, את היועץ
הוא התחיל טיפול רגשי באיזה מכון שיש להם גם מטפלים רגשיים גם פסיכולוגים וגם פסיכיאטרים אם יש צורך.
הוא עדיין בשלבי אבחון ולכן לא ממש התחיל טיפול.
כבר כתבתי לכם על האלימות הנוראית שהייתה מצידו כלפי כולם. ההורים כמובן ראו וידעו אבל עדיין בשלבי הדחקה והכחשה.
לפני כמה שעות אני מקבלת טלפון משכנה בבניין שיש לה מאין מיני הוסטל בבית
היא מחייגת אליי אומרת לי שחמותי ירדה אליה בבכי שהבחור מרביץ לאבא
היא עולה, הבחור נותן מכות רצח לאבא, אדם מבוגר. הוא שבר ארון. קרע את החליפה והחולצה
השכנה מייד רצה הביאה סירופ ריספונד.
מפה לשם תפסו אותו כדי להביא לו את הסירופ. קשרו לו את הרגליים.
במקביל השכנה מתקשרת אליי שבעלי יבוא למקום בזריזות.
בעלי נוסע (אנחנו גרים באותו עיר)
בעלי מגיע, עדיין מחזיקים אותו. הילד בהתקף. מדבר בלי קשר לכלום. מספר סיפורים על משהו ברכב לבן שהרביץ לו. דברים לא ברורים.
אחרי כשעה שהחזיקו אותו הוא נרגע, נכנס לחדר
בעלי קצת ישב איתו והוא נרדם.
הוא תכלס הלך לישון לפני כשעתיים.
מאז, חייגו למטפל הרגשי שממליץ לגשת למיון איתנים.
חייגו לפסיכיאטר שעושה ביקורי בית שאמר שאם הילד מדבר אובדני (מה שהוא באמת עשה בזמן התקף), הוא לא לוקח למיון אלא ממליץ לגשת למיון.
בפועל, הילד ישן.
הרגליים עדיין קשורות כי לא הצליחו להשתלט עליו.
יש שם דיון בין ההורים לבעלי.
בעלי טוען שחובה לקחת אותו עכשיו למיון, יפה שעה אחת קודם. הם טוענים שאפשר לחכות לבוקר כי גם ככה הוא עם השפעה תרופתית.
בעלי לא רוצה ךלשכנע אותם לשום החלטה, שלא יאשימו אותו.
בכל אופן להורים להכניס את הילד שלהם לאשפוז פסיכיאטרי זה לא עניין של מה בכך..
עצוב לי ממש.
עצוב לי שבכלל הגיעו להחלטה הזאת
עצוב לי שזה בכלל קרה. מבאס אותי ברמות.
כואב לי על ההורים. כואב לי על עצמי. כואב לי על בעלי שצריך להתמודד עם זה.
כואב לי על כולם בקיצור. על הכל.
לא יכולה לדמיין את ההורים מכניסים את הבן לאשפוז כפוי, מה הילד יעשה שם. ביוטיוב אשפוז כפוי נראה נורא רע. בבקשה תגידו לי שזה לא כזה גרוע.
זה פשוט לא מגיע לא לילד ולא להורים. זה לא פייר.
אבל אי אפשר לחיות איתו ככה, עצוב שההורים סופסוף הגיעו למסקנה הזאת.
בקיצור, לא רוצה מכם כלום. רק רוצה שמשהו יבטיח לי שאשפוז כפוי זה לא כזה גרוע. שעוד יהיה לו טוב.
שיהיה לכולנו טוב.
דיייי, זה יותר מידי.
באמת לא יודעת מה לעשות...
אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה