לשאול מראש כמה זמן צריך או להציב אולטימטום.

אישית אפעם לא הבנתי את החירטוט הזה של "לברר עם"
כל מה שאני רוצה לדעת אשאל ישירות את הבחורה.
כנ"ל הפוך.

אתה חושב שכל החברות שלה חכמות יותר ממנה?

לברר פרטים מבררים עם אנשים שמכירים את הפרטים

נוגע גם לתגובה אחרת שלך בשרשור הזה...

המחשבה שאם אדע את כל הפרטים אצליח להחליט מה לעשות היא לא מחשבה נכונה.

הרבה פעמים אחרי שאדע את כל הפרטים אצטרך מחשבה ואולי עצה מה המשמעות של הפרטים, מה ההשלכות וההשלכות האפשריות, ולפעמים גם הכרעה ערכית, כי כידוע קשר זוגי מקיף את כל החיים ולכן יש לו גם השלכות על איך החיים נראים מבחינת קיום מצוות ועבודת ה'.

אסייג בעקבות דבריך-

אני מאוד בעד להתייעץ עם רב (ורבנים באופן כללי), וחושבת שזה מלמד על הרבה דברים טובים. בהקשר של פגישות בפרט, אם מדובר ברב שקרוב אליו ומכיר אותו (ואולי גם מבין קצת בענייני נפש)- בוודאי שזה זה בסדר ולגיטימי להתייעץ. מרגיש לי מגוחך לכתוב את זה אפילו.. אני עושה את זה בעצמי חח..

ברמה הניסוחית, כנראה שהיה מדויק יותר לומר שהייתי מתבאסת מזה, יותר מאשר שזה היה מפריע לי.

יחד עם זאת, בהקשר הספציפי שתואר פה- כן, הייתה לי קשה קצת המחשבה שזה עוד לפני הפגישה עצמה, כשיכול להיות שנתון חסר/לא מובן מספיק יכריע לכאן או לכאן.. אבל המידע שעל פיו הגבתי היה חסר. אני חושבת שיש הבדל בין להגיע להתייעץ עם נתונים יבשים על הבחורה עוד לפני שפגשת אותה, לבין להגיע אחרי פגישה ולהתייעץ על משהו שממש פגשת בו ומתלבט לגביו.. והאמת שזה לא קשור דווקא לרב.

וברשותך, שנייה התייחסות לתגובה שלך-

וואלה, כנראה שהיה נכון לכתוב תשובה יותר בהירה ומנומקת ולא לענות ב'שלוף'. טעיתי.

אבל לא הגבת בצורה הוגנת במיוחד..

לא אמרתי שאסור להתייעץ עם רב, ולא אמרתי שזה 'כל-כך מפריע לי. גם לא הצגתי אותו בתור עז מצח וחצוף שמעז להתייעץ עם רב.

זה אומר שהוא קיים את מצוות חכמים שאמרו "עשה לך רב", והוא לא מתבייש להתייעץ כשיש לו שאלה...

זה מלמד עליו הרבה דברים טובים.

אם הוא היה אומר "אני אף פעם לא מחליט לבד אפילו בשאלות טפשיות, אם אני עושה משהו זה כי רבנים אמרו לי" הייתי חושד.

כך או כך, תמיד כדאי להפעיל מחשבה בשאלת ההתאמה לזוגיות זו או אחרת

אם הוא אמר שהוא צריך להתייעץ עם מישהו, זה כנראה לא סתם לדבר עם חבר כלשהו, אלא אולי עם רב או יועץ וכדומה. מטבע הדברים מדובר באנשים עסוקים, וגם לא בכל זמן אפשר להתקשר אליהם, ולפעמים התשובה תהיה "זה לא לטלפון", ואז יש לוגיסטיקה של פגישה. לכן הגיוני שזה ייקח יומיים-שלשה, רק מעצם זה שהוא אמר שצריך להתייעץ עם מישהו.

"לדעתך לא" - לא הגיוני שזה ייקח כל כך הרבה זמן, או שהבחור לא שווה את הזמן שזה לוקח?

כי אם זה הראשון כבר עניתי, ואם זה השני זה שיקול שלך.

לפעמים אם התשובה או ההחלטה מתעכבת, הדבר הנכון הוא להמשיך לתחזק את הקשר, כאילו אין שאלה שעומדת על הפרק (שהרי זה מה שעושים בערך מההתחלה...), והשאלה תתברר במקביל

הבעיה היא שיש גם "תקופת ביניים" בקשר שאז רעיון כזה הוא לא ישים. 

אלא אם יש מספיק זמן בין פגישה לפגישה בתחילת הדרך. 

על זה שהוא עדכן אותך.

מבחינתי, 

חייבים להחזיר תשובה תוך 24 שעות - ראי בהמשך.

אבל תשובה של "אני עוד מתלבט ורוצה להתייעץ" - זו תשובה סופר לגיטימית בעיניי, ושונה לחלוטין מאשר חוסר תקשורת.

אם זה מציק לך - אולי כדאי להציף את זה מולו - ולשאול אותו מה העניין שהוא מתלבט בו, כמובן רק אם את מוכנה לדבר בפתיחות כזאת בשלב הזה...

מעתיקה תשובה שכתבתי כאן (24 שעות* - לקראת נישואין וזוגיות)

ואם לא יצרת קשר תוך 24 שעות, גם אם תרצה להמשיך - אני כנראה לא ארצה.

ואם אתה עוד מתלבט ולא מוכן לשיחה - זה בסדר לשלוח הודעה, להגיד שאתה צריך עוד זמן לחשוב או משהו כזה. דממת אלחוט למשך יומיים זה לא דרך להתחיל לבנות קשר.

חריגות שסבבה בעיניי: 

יום שישי\ערב חג למוצאי שבת\חג.

חריגות שפחות סבבה בעיניי:

דייט בבוקר (נניח יום ראשון בבוקר), והוא יוצר קשר למחרת בערב.

אעריך מאוד מישהו שיגיד לי מראש (תקשורת תקשורת תקשורת)- 

מחר יש לי יום עסוק בעבודה, אוכל להתקשר רק מאוחר.

או, בנדוד שלי מתחתן מחר בערב, ולכן אנסה ליצור קשר לפני.

או מישהו ששולח הודעה בבוקר שנדבר בערב או משהו כזה.

כי יום אחרי פגישה ראשונה (בעיקר), אני נצמדת לטלפון, מזיזה דברים כדי להיות פנויה, ויושבת במתח מחכה - כשאין לי מושג מתי זה יבוא.

רק לפעמים כשאני מתלבט אם להתנהל בצורה מאופקת, גלויה, וכו' - לפעמים לוקח לי זמן להחליט וממילא לעדכן. אבל ברגע שאני יודע מה אני רוצה לומר, אני מעדכן.

(ואז כמובן יש את ההיא ש"הי זה לא היה לי כיף לקבל הודעה שלך באמצע העבודה עם עדכונים ושאלות של מתי נוח לי לדבר. יש לך עדכונים תשמור לערב")

ולכן - בנות, בבקשה, אם יש משהו שמפריע - בבקשה תגידו. את רוצה לדעת מתי תדברו? תגידי לבחור "אשמח שתודיע מראש כדי שאהיה מוכנה לשיחה שלנו".

נכון שטוב שהבחור גלוי לגבי התוכניות, אבל גם הבחורה יכולה לעשות דבר או שניים.

קודם כל לך, 
להבא. 

בקשר, כמו כל עניין אחר שלו צריך להחליט מה 'הרווח מול הפסד' שאת מוכנה לקחת. ובהתאם לכך להחליט מה קצה הגבול שאת ממתינה, נותנת צ'אנס, מבליגה על דברים שמפריעים לך וכו'.

לגבי המתנה- 
בקשר מתקדם, מהרגע שמפסיקים להגיד אחרי כל דייט האם ממשיכים, הקשר פשוט ממשיך לצד ההתלבטויות  כמו שהציע @ultracrepidam ואז ממילא זה לא משנה.
בקשר התחלתי אם יש רצון להמשיך בקשר כן כדאי לבלוע את הצפרדע ולחכות 
אם כי לפעמים דווקא בגלל שרוצים להמשיך ההמתנה יכולה להיות קשוחה

אני חושבת שזה ראוי ונכון שיש לבחור רב ושהוא מתייעץ איתו (וכל אדם מבוגר אחר שבחור/ה בוחרים להתייעץ עימם) בעיני המחשבה של אני לא צריך עזרה / יודע הכל 
מרתיעה. 

התייעצות אינה שווה תחליף למחשבה אישית, לפעמים זה רק שיתוף ושיקוף
לפעמים זה ברכת הדרך, לפעמים זה עזרה להתגבר על פחדים. 

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

לא הייתי חושש מזה לשניה

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.