סמוטריץ מנהל שיח בנושא כבר שנה וחצי.

חוץ מזה שמדובר על החלטה חדשה של המנהלת, *בניגוד לסטטוס קוו*, לעשות משחקים בשעה שלוש.

אפילו שהוא צודק (וגם אני התבאסתי מהקטע הזה כצופה כדורגל)

אם רוצים לשנות דברים שבקדושה תמיד זה יעיר חשש באנשים שרוצים לשנות להם הכל

קודם תראה להם שאתה דואג להם בכללי ותתעלם ממה שלא נעים. יגיע זמן שיאהבו אותך ואז תנסה לשנות. 

גם אברהם אבינו קודם כל דאג לאנשים לגשמיות נתן להם לאכול ולישון ורק אח"כ שיכנע אותם להאמין בה'. 

אבל אם כבר,

במקום לדבר על הדרת דתיים הייתי מבקש אם אפשר חלק מהמשחקים להעביר ליום חול וזהו

שהוא היה צריך לחכות עם זה..

רק עכשיו נכנסת לתפקיד, תתמקד קודם במה שכולם היו שמחים שתשנה בשבילם.

מה גם שהלשון "הדרת דתיים" ישר מרגישה כמו התחלה של מלחמה

או אליטות.

עלינו להוביל את המדינה למחוזות טובים- לכן הציבור נתן 14 מנדטים בכדי שנפעל לטובת המדינה.

במה היו כולם שמחים?

מה לעשות שזה זה. 

אם אתה רוצה שישמעו אותך - וצריך להבין שכל שינוי לכיוון הקדושה מתעורר לאנשים יצר שיתנגד לך.. 

קודם כל תראה לאנשים את האכפתיות של התורה לאנשים.. משהו שכולם יהיו שמחים בו - ביטחון לדוגמא וכו'. 

תחכה עם השינויים כשיאהבו אותך אתה יהיה הרבה יותר קל כי יבינו שבאמת אכפת לך והרוב ירצו שתישאר גם במחיר השינוי

זה בעצמו מראה אכפתיות.

מעצם היותך אדם שומר מצוות

כשתיגש לאדם חילוני ותנסה לתת לו עצות שיש בהם שמירת מצוות הוא יחשוש שאתה לא אובייקטיבי וזה לא נטו אכפתיות.

איך מתנהלים בחוכמה במקרה הזה?

ביטחון, הורדת מחירים וכו' מה שכואב לאנשים.

קודם תאהב אנשים ותדאג להם, אח"כ כשתשכנע אותם לשנות דברים הם יבינו שזה מאכפתיות ויהיה הרבה יותר קל.

לפחות שמחתי לראות שבסקר בערוץ הספורט "האם אתם בעד כדורגל בשבת" שעשו בעקבות הפרשה

הרוב הצביעו שלא.  (אם כי לא בפער גדול - 46 מול 54 אחוז)

שגיאת 404 – page not found – ערוץ הספורט

(מוזר למה כתוב שגיאה, זה נכנס לי בכל זאת מקווה שגם לאחרים)

אותו עיקרון.

רוצים לזרז את הליגה בגלל המונדיאל

אז ניסו להכניס כמה שיותר מחזורים בשבוע.

על זה נאמר choose your battles

בעולם אידיאלי היה משיח ומדינת ישראל הייתה מסונכרנת עם ההלכה. כיוון שזה לא כך עכשיו, עדיף להתעקש על הדברים ה'טיפהלה' יותר משמעותיים.

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל