בס״ד
הילד בכיתה ה׳ ואני מרגישה מסוחררת. פעם אחת בשבוע יש לו איזושהי פעילות קבועה עם החברים (לא מפרטת מחשש לאאוטינג), פעמיים סניף (שבת ושלישי). לאחרונה יש גם כל מיני פעילויות אקסטרה שקשורות לחודש ארגון. הסניף רחוק אז הוא יוצא מוקדם וחוזר מאוחר (כשכבר זמן ללכת לישון+). וזה בלי לדבר על ההזמנות לחברים, על התוכניות שהם עושים ביחד וכו׳
אני מרגישה שבין הלו״ז הצפוף שלו לבין הלו״ז הגם צפוף שלי (עבודה, ילדים, בית), אנחנו בקושי נפגשים. וכשכבר נפגשים, הרבה מזה זה כדי לעזור לו עם ש.ב. זה עד כדי כך שלפעמים אני מחכה ימים שלמים כדי למצוא הזדמנות לדבר איתו על משהו שהיה לי חשוב לשוחח איתו.
לאחרונה אני מרגישה צורך לעצור את זה, להאט את הקצב הזה, להגביל את כמות הפעמים שהוא בחוץ. הוא גם אומר בעצמו שהוא עמוס ובאמת אני מרגישה שגם הוא בסוף קצת סובל מהקצב המשוגע הזה. והוא גם קצת מתקשה לימודית בשנה-שנתיים האחרונות וצריך זמן לעבוד על הדברים.
ועוד משהו אחד, קשור-לא קשור, לאחרונה גיליתי שהוא עושה משהו שאנחנו לא מרשים, אז גם האמון בו קצת מעורער כרגע. (ולזה מתווספת תחושה של ״אנחנו מאד לארגג׳ים איתו, והוא לא מספיק עומד בכל הקרדיט הזה שאנחנו נותנים לו״. יכול להיות שזה לא נכון לקשר בין שני הדברים (הזרימה שלנו שהוא ייצא לכל מיני דברים והפרת האמון שלו, שקשורה לתחום אחר של החיים). אבל בשבילי, כל האלמנטים האלה מצטרפים יחד לתחושה של תחילת אובדן שליטה שלי במה שקורה איתו. מצליחות להבין?)
אז כמו שכתבתי, לאחרונה אני מרגישה רצון להגביל אותו בכמות היציאות שלו. אבל מאידך, ממש עצוב לי לא לתת לו להיות עם החברים. סה״כ מדובר בדברים בריאים וטובים לילד בגילו... ככה נראה לי על כל פנים. ואני גם לא רוצה להחריג אותו, ביחס לשאר החברים.
ונקודה האחרונה, זכור לי משהו שקשור לגישה ההיקשרותית-ההתפתחותית ששמעתי בהרצאה ממייסד הגישה (ואולי גם קראתי את זה ממך, @תיתי2?). שלפעמים ״יותר מדי חברים״ זה לא טוב כי זה מרחיק את הילד מהקשר עם ההורים שלו ומההשפעה שלהם עליו, או משהו כזה. עוד לא למדתי את זה לעומק אז אני לא בטוחה מה הכוונה. אבל בגלל שבכללי התרשמתי לטובה מהגישה הזאת, זה משפט שקצת מטריד אותי ואני מרגישה שבהקשר הנ״ל שתיארתי לכן, המשפט הזה אפילו קצת מנהל אותי. כאילו שהחינוך שלנו קצת בסכנה בקונסטלציה הנתונה. (תיתי2, אם את יודעת למה אני מתכוונת ויודעת לפרט יותר לגבי הנקודה הזאת שנחשפתי אליה, אשמח מאד לקרוא. אולי בכלל הבנתי לגמרי לא נכון את המעט ששמעתי?).
ממש אשמח שתעזרו לי לעשות סדר עם כל זה... סדר במחשבות, סדר בלב... אני מרגישה ממש מוצפת...
רק עוד נתון - הצעות כגון ״שהוא יהיה בבית עד שעה 16:00 -17:00 ואז יוכל לצאת פחות באה בחשבון אצלנו כי אני בעצמי לא חוזרת הביתה מהגנים לפני השעות האלה... והוא חוזר מבית הספר פחות או יותר בזמן שאני יוצאת לאסוף את אחיו.
ממש מקווה שתצליחו לעזור לי 🙏🏻
הילד בכיתה ה׳ ואני מרגישה מסוחררת. פעם אחת בשבוע יש לו איזושהי פעילות קבועה עם החברים (לא מפרטת מחשש לאאוטינג), פעמיים סניף (שבת ושלישי). לאחרונה יש גם כל מיני פעילויות אקסטרה שקשורות לחודש ארגון. הסניף רחוק אז הוא יוצא מוקדם וחוזר מאוחר (כשכבר זמן ללכת לישון+). וזה בלי לדבר על ההזמנות לחברים, על התוכניות שהם עושים ביחד וכו׳
אני מרגישה שבין הלו״ז הצפוף שלו לבין הלו״ז הגם צפוף שלי (עבודה, ילדים, בית), אנחנו בקושי נפגשים. וכשכבר נפגשים, הרבה מזה זה כדי לעזור לו עם ש.ב. זה עד כדי כך שלפעמים אני מחכה ימים שלמים כדי למצוא הזדמנות לדבר איתו על משהו שהיה לי חשוב לשוחח איתו.
לאחרונה אני מרגישה צורך לעצור את זה, להאט את הקצב הזה, להגביל את כמות הפעמים שהוא בחוץ. הוא גם אומר בעצמו שהוא עמוס ובאמת אני מרגישה שגם הוא בסוף קצת סובל מהקצב המשוגע הזה. והוא גם קצת מתקשה לימודית בשנה-שנתיים האחרונות וצריך זמן לעבוד על הדברים.
ועוד משהו אחד, קשור-לא קשור, לאחרונה גיליתי שהוא עושה משהו שאנחנו לא מרשים, אז גם האמון בו קצת מעורער כרגע. (ולזה מתווספת תחושה של ״אנחנו מאד לארגג׳ים איתו, והוא לא מספיק עומד בכל הקרדיט הזה שאנחנו נותנים לו״. יכול להיות שזה לא נכון לקשר בין שני הדברים (הזרימה שלנו שהוא ייצא לכל מיני דברים והפרת האמון שלו, שקשורה לתחום אחר של החיים). אבל בשבילי, כל האלמנטים האלה מצטרפים יחד לתחושה של תחילת אובדן שליטה שלי במה שקורה איתו. מצליחות להבין?)
אז כמו שכתבתי, לאחרונה אני מרגישה רצון להגביל אותו בכמות היציאות שלו. אבל מאידך, ממש עצוב לי לא לתת לו להיות עם החברים. סה״כ מדובר בדברים בריאים וטובים לילד בגילו... ככה נראה לי על כל פנים. ואני גם לא רוצה להחריג אותו, ביחס לשאר החברים.
ונקודה האחרונה, זכור לי משהו שקשור לגישה ההיקשרותית-ההתפתחותית ששמעתי בהרצאה ממייסד הגישה (ואולי גם קראתי את זה ממך, @תיתי2?). שלפעמים ״יותר מדי חברים״ זה לא טוב כי זה מרחיק את הילד מהקשר עם ההורים שלו ומההשפעה שלהם עליו, או משהו כזה. עוד לא למדתי את זה לעומק אז אני לא בטוחה מה הכוונה. אבל בגלל שבכללי התרשמתי לטובה מהגישה הזאת, זה משפט שקצת מטריד אותי ואני מרגישה שבהקשר הנ״ל שתיארתי לכן, המשפט הזה אפילו קצת מנהל אותי. כאילו שהחינוך שלנו קצת בסכנה בקונסטלציה הנתונה. (תיתי2, אם את יודעת למה אני מתכוונת ויודעת לפרט יותר לגבי הנקודה הזאת שנחשפתי אליה, אשמח מאד לקרוא. אולי בכלל הבנתי לגמרי לא נכון את המעט ששמעתי?).
ממש אשמח שתעזרו לי לעשות סדר עם כל זה... סדר במחשבות, סדר בלב... אני מרגישה ממש מוצפת...
רק עוד נתון - הצעות כגון ״שהוא יהיה בבית עד שעה 16:00 -17:00 ואז יוכל לצאת פחות באה בחשבון אצלנו כי אני בעצמי לא חוזרת הביתה מהגנים לפני השעות האלה... והוא חוזר מבית הספר פחות או יותר בזמן שאני יוצאת לאסוף את אחיו.
ממש מקווה שתצליחו לעזור לי 🙏🏻
, אלא מה... גם אני הרבה פעמים חושבת שייצא לי קצר ובסוף...