למה זה ככה??? שלא נרצה להביא עוד ילדים לעולם???
עשיתי הכל כדי שהפעם ההתאוששות תהיה טובה יותר, הפסקתי להניק, לא לוקחת גלולות כי ההורמונים עושים לי רע ממש
ועכשיו שוב מחזור?? אני לא באמת יודעת מה זה אבל מה שבטוח אני מדממת וחלשה בטירוף לא מסוגלת להרים את עצמי
אז למה וויתרתי על ההנקה?? כבר הייתי ממשיכה להניק ולהיות מפורקת, מאשר לא להניק ולהיות מפורקת
למה וויתרתי על גלולות והסתבכתי (ועדיין מסתבכת) עם מניעה? כבר הייתי לוקחת הורמונים, גם ככה אני מפוצצת הורמונים
למה בכלל הילדים שלי צריכים לראות שוב את אמא מפורקת ובוכה? למה שהם יאמינו לי בפעם הבאה שאני אגיד להם 'זה רק כי יש לי תינוק בבטן, כשהוא ייצא אני אהיה שוב חזקה'?
למה שנרצה בכלל להכנס שוב לכל הלופ הזה??
למה להביא ילד לעולם זה אומר שנה וחצי שאמא מושבתת?
למה? זה הגיוני???
למה הכל כל-כך מסובך??
האם ביקשתי משהו קשה? משהו לא טוב?
אני מוותרת על כלכך הרבה דברים כי להביא עוד ילד, זה בעייני הדבר הכי נכון וחשוב בשבילי, זו השליחות שלי
אז אחרי שנה כמעט וחצי שאני לא מתפקדת- להתאושש ולחזור להיות בנאדם זו בקשה מוגזמת???
מילא להיות אסורים עוד שבוע ועוד שבוע, אנחנו נצליח להתגבר וללמוד איך עוברים את זה בשלום ואפילו בטוב
אבל אי אפשר לעשות את זה כשאני לא מתפקדת, בקושי מצליחה לדבר איתו בערב מרוב עייפות חולשה ועצב מעורבבים ביחד
ואין לי חוסרים, לוקחת ברזל וויטמינים קבוע, בדרך כלל המחזורים שלי קשים אבל יומיים שלושה וזהו, וכשהם כל-כך צפופים אני לא מצליחה להתאושש ביניהם!
ואני מניחה שהטיפול שהרופאה תציע יהיה מנהסתם כדורים לדחיית ווסת, היה לי את הסרט הזה גם אחרי הלידה הקודמת, 'איזון הורמונלי' היא קראה לזה, אבל אין מצב!! ההורמונים האלה הופכים אותי למפלצות, אני לא מתקרבת לכדורים האלה יותר
מתוסכלת ומיואשת
לא יודעת אפילו מה אני רוצה ממכם
כאילו שאפשר לעשות משהו במצב ההזוי הזה 😢
בעיה