בעלי גדל בבית עם הורים שהזוגיות שלהם הייתה גרועה
דווקא לא רבים המון, אבל אבא מאוד מופנם שאוהב את הפינה ואת השקט שלו ואמא
שמתקתקת הכל בבית ודי לבד. האבא כן היה עוזר כשהיו קטנים אבל כיום הזוגיות ממש על הפנים
והאמא די בודדה
יצא לנו לדבר לאחרונה והוא יצא בדיוק כמו אבא שלו והוא גם מודה בכך
האבא סבל גם מדיכאונות לא מטופלים ומרגישה שבעלי לקח גם מהחלק של הדיכאונות אבל בצורה קלה יותר
הוא יכול להסתגר הרבה ואוהב את הפינה ואת השקט שלו. עושה את המינימום עם הילדים והבית ומעדיף לעבוד כל הזמן או לדבר בטלפון
לא משנה כמה דיברתי איתו על זה והוא מנסה להשתפר, זה לא הולך.
והכי מפוצץ זה שהוא קבוע ימי שישי מוצא על מה לריב איתי
תפסתי את העניין שהוא נלחץ מאוד מהקטע של הכנות לשבת וכו'
ופשוט לקחתי כמעט הכל על עצמי
אבל הבן אדם עף על עצמו ואתמול התעצבן שגם לא עשיתי קניות בנוסף לכלללל הדברים שאני עושה וכרגע השבת מוכנה כולל הבית והילדים
ומצא על מה להתעצבן עלי אתמול ופשוט לא מדבר איתי
מבינה שהוא בלחצים מעבודה ומהחיים בכללי אבל מרגישה שזה הפך לדפוס קבוע בימי שישי, שהוא מוצא על מה לריב איתי ונותן לי ליפול מהרגליים עם הבית והילדים שיהיו בריאים
כרגע הוא יושב ומסדר חשבונות בכיף בחדר ואני עם עם הילדים מפרפרת כאן
פשוט לא יודעת מה יהיה איתנו
אה והכי מעליב שהבוקר "האשים" אותי שאני מספיקה להשלים שנות צהריים כמו "פרה" כהגדרתו. עזבו שזה נגע בנקודה הכי כואבת לי בחיים שזה המשקל ואני בדיאטות כל חיי בערך. על זה הוא התנצל אחר כך ואמר שבכלל לא התכוון לזה אבל ממשיך בלא לדבר
לא משנה כמה אני מנסה תמיד לפייס אותו, וואלה נראה לי שהוא נהנה מהפיוסים האלה (ואני עושה את זה בשביל שלום הבית שלנו ובשביל שהילדים יחוו ילדות רגועה ונעימה)
ודי כמה אפשר לפייס?
פרקתי
שבת שלום
