כי את לא מסוגלת להתמודד

נכון לעכשיו את צריכה עזרה וזה אקוטי, אז זה לא בא בחשבון. ושיתמודד

פרנסה לא מעל הכל. לדעתי.

גם הבוס לא

ואם היא הייתה מאושפזת חלילה? החיים קורים, יש בלתמים

זה מה שאני הייתי עושה בכל אופן

הוא יראה כעובד מאוד לא רציני אם יבטל פתאום בלי סיבה.

לק"י

יודעת מה?

שינסה לפחות.. אולי אפשר לקחת עובד אחר?

מבאס שהוא רוצה לנסוע בזמן כזה

מצד שני

אולי יש הרבה זמני השרדות בבית וזה לא מאפשר מרווח נשימה

כדאי באופן כללי בלי קשר למקרה הספציפי הזה

לבדוק איך לנהל את החיים בצורה פחות הישרדותית (אולי מניעה של תקופה ארוכה עד להתייצבות)

ברור שהיא מונעת

מסכימה עם המסר הכללי לגבי ניהול אנרגיה וכוח, אבל נשמע שהיא רגע לפני קריסה רצינית. כבר הרבה זמן. זהכבר מצב נתון, תכנון קדימה מעבר לשעות הקרובות/ ליום הבא זה משהו שכנראה אין לו היתכנות כרגע

כדאי למצוא כוחות פנימיים לנהל את החיים בצורה פחות הישרדותית

גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך

כדאי לבקש ממנו מפורשות להישאר

אבל אם הוא מתעקש לנסוע

כדאי לשחרר

כי תלותיות כזו כנראה לא תשפר את המצב

גם אם הוא בפועל יעזור בעשיה הטכנית

לק"י

מבינה שקשה לך להגיד לו בפירוש שלא יטוס. גם לי לפעמים לא נעים להגיד לבקש מבעלי בפירוש שלא יעשה משהו מסויים. אבל לפעמים אין ברירה.

כמו שאת לא תשאירי אותו עם דלקת ריאות לשבוע עם הילדים ותסעי לבלות או לא יודעת מה.

אני ממש חושבת שאת צריכה להגיד לו שלא יטוס. בטח אם הוא אומר שהוא לא באמת רוצה. שיגיד לבוס- שאשתו לא מצליחה להתאושש מהלידה. 

לא להתעצבן וא בכעס שהוא לא מבין.

'' נחום, אני יודעת שהחלטנו שתסע, המצב בבית לא מאפשר את זה ולכן אני מבקשת שתישאר בבית ולא תטוס, אני יודעת שזה קשה. אבל זה מה שאני והבית צריכים'' 

עם הבוס?

ואולי גם היא מרגיש צורך להתאוורר קצת.

כשאני ילדתי ואמא שלי בדיוק עברה ניתוח,

שכנה המליצה לי לבקש ממנה כסף לבייביסיטר כי היא לא יכלה לעזור.

התביישתי מאוד,

אבל אמא שלי עשתה את זה בשמחה רבה ממש.

היא גם כעסה על עצמה שלא חשבה להציע את זה מיוזמתה- אולי שייך לבקש מאמא כסף?

ואולי אם אמא לא יכולה לעזור מסיבה רפואית היא יכולה להיות איתך בבית?

עצם הנוכחות של גורם נוסף, ובמיוחד אמא,

זה דבר שממש מקל, אפילו נפשית.

היא יכולה אולי לעשות דברים כמו לקפל כביסה,

לשחק מונופול עם הילדים, להחזיק קצת את התינוק,

ואפילו סתם להיות שם להכין לך כוס תה ולהחזיק לך את היד.

אני לא יודעת אם זה רק אצלנו,

אבל הסיכוי שבעלי יגיד לבוס שלו או למישהו מהעבודה שאשתו לא מאפשרת לו משהו שהוא מאוד רוצה הוא קלוש מאוד, במיוחד אם הוא כבר אישר והבטיח.

זה לא אומר שבבית הוא לא ישאל את דעתי.

הוא ישאל את דעתי ויעשה לבקשתי.

אבל בחוץ גבר אוהב להיות קצת גבר.

בבית הם חוזרים להיות עצמם.

זה עניין שגם אם הוא היה רוצה הוא לא יכול לבטל ברגע האחרון.

אולי זו הזדמנות בשבילך למצוא מה יכול להקל עלייך כדי שהיום יום יהיה אפשרי יותר?

אני ממש מבינה את הקושי. אני חודשיים אחרי לידה בלי קיסרי ואני ממש מרגישה שהחיים בבלגן.

אבל אני חושבת שכדאי למצוא דרך. זה רק שבוע.

תגידי לו שילך וישתדל גם להנות ויחזור לעזור לך יותר ואת בנתיים תנסי למצוא כל דבר שיעזור לך לעבור בשלום את הזמן הזה.

אולי באמת כמו שמישהי. כתבה כאן כבר לא נעים לבטל טיסה ברגע האחרון ..

אם באמת אין אפשרות כזו אז הייתי משחררת מכל הבחינות , מה זה אומר ? לקנות אוכל מוכן ואם את ביישוב שאין בו אופציות כאלה אז לקנות אוכל מוכן מהסופר- צ'יפס, נקניקיות , בורקסים קנויים , פיצות דברים שרק לזרוק לתנור !  

לוותר על מקלחות כל יום לילדים אם הם לא מטונפים מידי וגם התינוק כמובן אפשר לקלח בבוקר ולא להעמיס על ערב שגם ככה עמוס  ,לנוח בבקרים ולא לנסות להספיק דברים כי המשימה הכי חשובה בשבוע כזה זה לאגור כוחות לקראת הזמן עם הילדים.

כמובן חד פעמי כדי לא לצבור לך כלים.

סמרטוט חד פעמי לתת הרגשה טובה רק אם חייב ובאזורים שחייב.

סרטים לילדים למקרים שצריך.

עכשיו ברור שכל הדברים האלו זה לא לכתחילה וזה דברים שאני אישית נמנעת מהם ביום יום אבל בתקופות כאלה בעיניי זה לכתחילה.

בהצלחה וחיבוק גדול גדול!!!! 

הייתי מתכוננת כמה שאפשר לשהיה בלעדיו ורק לשרוד. תגידי לו שיקנה הרבה אוכל שקצר להכין כמו שניצל תירס צ'יפס וכאלה, ואם הוא יודע לבשל שיעמיד כמה סירים ותקפיאי. או לחלופין שיחליף אותך ויתן לך פנאי להעמיד סירים ולהקפיא לפני הטיסה.

שיקנה פרסים קטנים לילדים. תעשו אפילו טבלה שמי שמקשיב לאמא ואוסף/ הולך לישון/ נכנס להתקלח מקבל מדבקה ובסוף הוא יביא להם הפתעה מחו"ל.

לא חייבים לקלח את הילדים כל יום, עכשיו בחורף בכלל סבבה.

שידאג שכל הכביסה תהיה מכובסת ומקופלת כדי שהכל יהיה זמין כמה שיותר זמן. וכל דבר אחר שאת מצליחה לחשוב עליו שיחסוך לך עבודה.

אפשר לקבוע עם אמהות של חברים שיאספו את הילדים אחרי הגן ויהיו אצלם איזה שעה שעתיים כדי שתוכלי קצת לנוח.

מה שלא יהיה, גם אם יטוס וגם אם לא, אני יודעת שאת תעברי את זה כמו גדולה!!

א. זה מובן ולא פוגע ולכולן מותר להתלונן בשמחה..אין מכסה לתלונות..חח

ב. אני עונה בתור מגוייסת כי כשאני קוראת אותך אני שומעת את התחושות שלי ואולי לא רק שלי בשנתיים האחרונות -

בהלה

פתאם יש אין ברירה כזה

שמגיע בהפתעה גמורה

חוסר אונים גדול

תחושה דל אני לא מסוגלת

אין מצב.

לא יכולה

חייבת איזו תמיכה

ומלא מחשבות של-אבל איך אסתדר עם...ועם..ואם...

וברקע הכי כואב זה

אבל איך הוא מסוגל

איך הוא לא רואה כמה קשה לי

וכמה אני לא יכולה

אני בחיים לא היתי עושה לו דבר כזה

גם אם הסיבה מוצדקת

בגדול אלו הם החיים לפחות שלי בצל המילואים כבר שנתיים וחצי..

ולכן מאודדדד מבינה את ההצפה

פוגשת אותה מחדש עם כל צו שמגיע

מה המסקנה

הסיבה הרגשית העלבון תחושת השקיפות- זה הלב של הסערה

יכולה להגיד לך שעברנו טיפולים..ומלא טלטלות עד שהגענו למצב הנוכחי שב''ה שנינו חזרנו להרגיש בטוחים שרואים אותנו..

זה לא היה ככה בכלל

והרגשתי בול כמוך

אפילו שלכאורה סיבה כמו מלחמה היא אכן מוצדקת והכרחית

ועדיין..

עכשיו כשהוא מגוייס וזה בבחירה משותפת ובטוב ביננו אז הקושי הוא בעיקר ההתמודדות עם הלבד והבית והילדים והאחריות

אבל כשהלב פגוע זה הההכיי קשה ועושה הכל קשה

אז ממליצה לעבוד בעיקר על זה

יש פה הנחות יסוד של שניכם לא מדויקות ובעיקר לא מדוברות נכון בינכם..

לדבר לדבר לשקף מה זה גורם לך להרגיש

ולשמוע אותו גם

ושוב לדבר

לא להאשים לדרוש לבקר

לשתף וללבן עד שמגיעים למרחב שהלב כן מרגיש שרואים אותו

ג.

באמת המצב שלך נשמע מורכב מאוד

אני לא יודעת מה יהיה בסוף אבל אם הוא יסע רוצה להרגיע גם..כי מה שאת מרגישה עכשיו סה הבהלה הסירה הפחד העלבון העייפות והעומס בעיקר

מנסיוני תוך כדי..מתגלים בנו כוחות שלא הכרנו

באמת היו לי מצבי קצה הזויים בשנתיים האחרונות בחיים לא דמיינתי שאהיה מסוגלת להם

הם היו קשוחים גם תוך כדי אבל התגלו בי המון כוחות שלא ידעתי שישנם

זה לא משהו שיודעים מראש

וגם כשהבהלה יורדת תמיד אפשר לחשוב פרקטי יותר

ואני לא מסכימה שאין שום אופציה לשום דבר

גם אני לבד בעולם בלי מדפחה או קהילה לעז'רה..אף אחד

ומינוס ענק בבנק אז לא שיש לי תקציבים

גם אני לרוב לא נעזרת במנקה או בייביסיטר..

אבל חושבת שלחשוב מגביל זה עצת היצר

גם התוך המרחב התקוע יש איזה ברירה ובחירה

כמו שענו לך להתנהל אחרת ..

לא לקפל כביסות למיין לסלים ושיקחו משם 🫣

חד פעמי

מדיח

ג'אנק פוד

לחם עם שוקולד זה אחלה

אין לשטוף רצפה

לשים את הילדים מול סיפורים או מסך -אני אומרת כאחת שאף פעם אין אצלינו מסכים ובמצבי קצה כאלה לפעמים מצווה בעיני

לקנות ערכות יצירה או משחק חדש מעניין

ואולי לחפש שפרה ופועה או ארגון תמיכה ליולדות

או כן להשקיע בבייביסיטר או מנקה .כן גם אם אין כסף

וזה באמת רק שבוע

זה בסוף יגמר

אז לאט לאט נסי לאסוף לפרופורציה

אבל עכשיו

חיבוק לעצמך וללב הפגוע

תנסי עדיין להסביר ולשקף אולי לא יסע בסוף

אבל גם אם לא יסע

הכי חשוב ללבן בינכם

שלא ישארו משקעים גם אצלו

וגם אצלך

לא יודעת מה הייתי עושה במקומך.

נראה לי שאם הוא יישאר, הוא לא יעזור "כמו שצריך" ואולי גם יעשה פרצופים, ורגשי, ומתח...

את בטוחה שהוא יעזור לך אם הוא לא יטוס?

שלא תצאי קרחת מכאן ומכאן...

מצד שני- אם הוא יטוס ויהיה לך קשה, את בטח ממש ממש תכעסי עליו.

אני חושבת שהייתי מפרגנת לי משהו גדול, כדי לאזן.

ואני חושבת שבאמת צריך פה הרבה רגישות ועדינות בסיטואציה, כי אף אחד מכם לא רוצה לוותר....

לא לחפור בזה הרבה, כי הוא יודע את עמדתך ואת יודעת את עמדתו. כל חפירה היא מתכון לפיצוץ.

ובמקביל להכין את עצמך שאחרי תקופה שנתן הרבה, יכול להיות ששווה "לפרגן" לו בשבוע הזה שימלא מצברים להמשך...

תחשבי איך אפשר לשרוד את זה בכל זאת

כי יכול להיות שישאיר אצלו הרבה משקעים אם הוא ככ רוצה לנסוע ואת תכריחי אותו להישאר

שייסע לקניות גדולות למלא את כל הבית בדברים לפני הנסיעה

או שיכין אוכל ויקפיא אם הוא בתחום

שידאג לך לעזרה כלשהי לפי ימים או לחלק מהשבוע

תדברו איכשהו, חייבים למצוא זמן לדבר ואז לפתוח את הדברים וראות מה על אחד יכול לעשות בשביל השני

וכן לשקף לשקף לשקף שוב ושוב ושוב את המצב שלך

לא לייפות ולא להדחיק...

בהצלחההה

קודם כל, לשחרר אותו.

לשחרר אותו במחשבות, ברגשות בהכל.

הוא לא קיים.

לא כועסת, לא דואגת, לא שופטת.

הבן אדם נעלם מהרדאר.

למה זה שלב ראשון? כי זה חוסך מלא אנרגיה שהולכת לאיבוד.

אם הטיסה היא עובדה, אז היא עובדה. זהו נקסט.

אז מה שעשיתי:

אספתי את הילדים והסברתי להם שמעכשיו זה רק אני והם.

זהו.

אם הם רוצים שניצלח את זה, הם חייבים להיות חלק.

לא לריב האם החלוקה הוגנת או לא,

אלא שכל אחד יעשה את המקסימום האפשרי..

דיברתי איתם על גודל השעה והשליחות והכל,

אבל בסוף מה שהכי עזר, להבין שאנחנו במצב "מלחמה על הבית"

ואם אין אני לי, מי לי.

זהו.

שיחררתי את כל מה שהוא לא קריטי

יש לך שבוע, יש לך הרבה מה לשחרר שהןא לא קריטי.

כביסות, לא חייב

מקלחות, מי שדואג לעצמו ירוויח, מי שלא, בעיה שלו. תבהירי להם שאת מציעה פעם אחת, מי שנכנס יופיב מי שלא, הולך לישון בלי מקלחת.

תאמיני לי גם ילד בן 5 מבין מצויין את המסר בכזו סיטואציה. ומי שלא נכנס, בלי כעס רמצ בהשלמה לומר, אני מאודממבינה שאתה מתחרט שלא נכנסת להתקלח בזמן והיית מאוד רוצה לעשות זאת עכשיות לצערי אני לא פנויה לעזור לך להתקלח, נתקלח מחר. לילה טוב חמוד.

אוכל תכיני סיר מרק אחד גדול עם עוף וירקות.

שאר השבוע:

נקנקיקיות

שניצל תירס

פיצה

פסטה

לחם עם ממרח

קרונפלקס

ירקות שלמים/ חצויים.

תבקשי מבעלך שיעשה קניות לפני הנסיעה, שיהיה מספיק אוכל קנוי בשפע

שלא תצטרכי בכלל לצאת לקניות.

שיעורי בית, אסיפות הורים שחררי.

ימי הולדת, חוגים- שהילדים (יסודי ומעלה מן הסתם) ידאגו לעצמם או יוותרו שבוע אחד.

שירותים אם אין ילד משלשל או מקיא- שיתמודדו.

תנקי רק את שלך.

מצעים אין צורך להחליך דווקא בשבוע הזה..

סדר ושטיפת חדרים- גם אפשר לוותר או להסביר לילדים שמי ששומר יהיה לו נעים, ומי שלא, לא..

נראה לי הבנת את הרעיון.

הכי חשוב תיאום ציפיות עם הילדים מראש, מי שלא מתעלה על עצמו, שלא יצפה לתפקוד רגיל של הבית.

הבית יוצא לשבוע הישרדות, שיחליפו דיסקט.

מי שמתקשה לעשות זאת, הכל בסדר. אפשר לחיות בתת תנאים שבוע.

ואם יש לך שכנה שאפשר לבקש ממנה כל יום לפנות את הזבל זו הצלה..

לגהי כל ה:"מה הוא חושב לעצמו"

את כל זה אפשר אחרי החזרה לשגרה. שוב דבר לא בורח. כמובן שצריך לטפל בזה, אבל אי אפשר במקביל גם לשרוד, וגם לחפש אותו על הרדאר.

בהצלחה!!

כשהם החליטו שהוא הולך הם חשבו שהיא כבר תתאושש ויהיה בסדר.

לבטל ברגע האחרון זה ממש לא פשוט 

אני לא יודעת איך אוכל להחזיק מעמד לבד

זה נשמע יותר אבל יש עוד סיבה מהותית מאוד שאני לא יכולה לפרט מחשש לאאוטינג

אני רוצה עצה איך לומר לו פשוט לא מבלי לפגוע

הבוס יודע על המגבלה ועל הסביבה עדיין החליט להתעלם

בעלי כמובן לא אמר לו שזה מגביל אותו.נאבל זה הגביל בכל כך הרבה דברים אחרים,אז איך טיסה יכולה להיות אופציה

את יודעת מה הצרכים שלך ושל הבית ואומרת לו.

אין לו סיבה להפגע (אלא אם כן, תהיי מאוד כועסת, מאשימה, תוקפנית וכו').

אם קשה לך להגיד לא בלי כל זה, אולי כדאי לכתוב.

תזכרי שהלא הזה הוא גם בשבילו, בשביל התינוק והילדים שלו, בשביל שלמות הבית שלו, בשביל בריאות הנפש של האישה שלו

יש בזה יתרון שיש לו זמן לעכל את זה בלי שהוא רציך להגיב מיידית כמו פנים אל פנים

יש פה צורך שלך שהוא יהיה בבית

כדאי לומר את זה בפשטות

אני צריכה אותך ואני מבקשת שלא תסע

במילים

לא בעקיפין ולא ברמיזות

זה אך שיש לי בעיה עם הרעיון אם לא היה *** אז אין בעיה שהיית נוסע אבל בגלל *** אני פשוט לא מסוגלת

זה יעזור לדעתך?

אבל יכול להיות שהוא חושש שאם יוותר על הטיסה זה יפגע בקידום שלו ועלול לפגוע במעמד המקצועי יותר ממה שנראה כרגע.

אני לא יודעת אם יתאים לך לנסות כן לחשוב מה אפשר לעשות בתוך המציאות המטורפת והקשוחה הזו, בהנחה שזה בלתי אפשרי לבטל.

אפשר לחשוב איתך?

מהפותחת אני מבינה שזה המצב. לא שקשה לה והיא מסתדרת.

לא הוא לא יודעת שאת קורסת

כולם לא יודעים את זה חוץ ממך

להיות בקריסה זו תחושה אישית אינטימית עם עצמך

אם אין אני לי מי לי

אם את יודעת שאת קורסת תביעי רצונות באופן קונקרטי

אם מבחינתך יעזור לך שהוא לא ייסע אז תגידי לו את זה באופן ברור ולא מהסתכלות של אני מסכנה מה אתה לא רואה??

את לא מסכנה את פשוט רוצה עזרה תכל'ס, אז פשוט תגידי לו אני צריכה עזרה במה תוכל לעזור לי? ומכאן זה בידיים שלו להחליט איך לתת לך פתרון

אם היה מרגיש לי שהמילואים שלו מיותרים גם אני הייתי כועסת ומתבאסת שהוא ילך

ובמיוחד שאת בכזה מצב קשוח ורגיש, נשמע שיותר מאשר אחרי לידה רגילה.

חיבוק 🩷🩷

תשתפי אותו ברגשות.

לא בהטלת וטו אלא בבקשה שימצא לך מעגל תמיכה.

אולי סטודנטית שתבוא לגור איתכם בשבוע הזה?

ואפילו עם יש עוד קטנים שלא יכולים להשאר אצל קרובים תקחי איתך.

את תוכלי להתארגן ולהתסדר עם הנסיעה לפחות לא תהיה ממורמרת

היא תסתדר עם טיסה וכל הנלווה אליה...

זהעסק יקר

וגם - מה היא תעשה איתם שם בזמן שהוא עובד? מחוץ לבית זה יותר אנרגיות מאשר בפנים

נשמע לי כמו פתרון לא ריאלי למצב הספציפי הזה

את שואלת אם הוא לא רואה שאת קורסת ואני שואלת אותך האם את מצליחה לראות אותו? נשמע ששניכם כל כך בהישרדות שקשה לכם לראות אחד את השנייה. מבלי בכלל להמעיט מהקושי והמצוקה שלך (שהיא גדולה וקשה! שומעים בין המילים עד כמה) גם הוא חווה את ההריון הקשה- שמר על הילדים והבית כשהיית מאושפזת לפני הלידה, באשפוז אחרי וכשהיית במלונית ואת מתארת אותו כמתאמץ להיות חלק גם עכשיו תוך כדי שהוא עובד. אולי גם הוא מרגיש ממש קורס.

הוא שאל והסכמת שהוא ייסע- להגיד לו עכשיו, רגע לפני, לא לסוע זה לשים אותו במצב מאד מאד לא נוח מול העבודה. ואולי גם הוא זקוק רגע להפסקה הזו.

לי נשמע שהוא מבין שלא מתאים לסוע עכשיו ולכן הוא אומר שהוא לא רוצה לסוע ולכן הוא מבטיח מתנות. אבל הוא לא רוצה ויכול לבטל עכשיו.

מציעה שתגידי לו שאת היית רוצה לאפשר לו לסוע בלב שלם ובפרגון אבל ככ קשה לך לחשוב על הימים האלה לבד ושהיית רוצה שתחשבו ביחד מה יכול לעזור לך.

לדוגמא כשבן הזוג שלי היה במילואים והייתי אחרי קיסרי בחופש גדול ביישוב נידח (אבל באמת עם תנאים יותר קלים- לא משווה) עשיתי דברים שלא הייתי מעלה על דעתי בזמן אחר- קניתי כמו שהציעו מלא אוכל קפוא שרק צריך לחמם בתנור, שואב שוטף רובוטי, שילמתי לילדים שלי כסף שיישמרו על הקטנים, היה הרבה מסך.

שוב- ליבי איתך. שומעים כמה קשה לך וכמה את מתאמצת להרים את הראש מעל המים ואת בקצה. פשוט אולי צריך לראות איך כל אחד מכם מקבל אוויר. אולי שאחרי שהוא יחזור את תסעי ליומיים והידיעה הזו תקל עלייך?

לפי מה שאת מתארת זה עובר את גבול היכולת שלך ושום עבודה או כסף לא שווים את הבריאות הנפשית שלך.

אלא אם כן יש אופציה של לקיחת המון עזרה בתשלום, נקיונות, ביביסיטר, פיזורים לגנים,  אוכל קנוי כל השבוע כדי שתצליחי לעבור את זה בשפיות.

וגם זה עדיין יכול להיות קשוח.

ולא צריך גם את זה וגם משלוח מנות 

לא יהיה להן זמן להנות מזה.

אבל את יכולה להכין מארזים קטנים כמו שתיארת בקופסה יפה ושיקחו הביתה בתור משלוח

אלא ביום ראשון הקרוב נגיד.. 

סמוך 

אם זה מוכן ודברים שאפשר לאכול בין לבין, מפנק ונגיש (כמו ירקות חתוכים ומאפים) ולא דברים שצריך לשבת עם צלחת (כמו נניח סלט וחביתה) אז הן לא ישכחו בטעות לאכול...

מקוריות או מחפשת משהו שיהיה זול?

כי בעיניי ארוחת בוקר זה כיף, אבל מושקע

אם זה מתאים לך, מהמם בעיניי. בצירוף פתק של פורים שמח ותודה רבה.

אבל אם את רוצה להראות הערכה, ולא לעבוד קשה, הייתי דווקא הולכת על משהו קנוי.

במיוחד אם זה צוות של גן ולא הרבה צוות, אפשר בסכום לא גבוה להביא משהו יפה.

קופסה יפה עם נייר גרוס, קרטון מיץ שוכב בצד אחד וכמה סוגי עוגיות בצלופנים בצד השני למשל.

ככה את קונה כמה סוגי עוגיות, ומחלקת כמה בודדות בכל צלופן ומשלבת את הסוגים השונים בכל משלוח. אפשר גם לגוון ונגיד לשים שניים של עוגיות,,אחד מרשמלו, אחד שוקולד או גומי.

תלוי כמה בא לך להרחיב או לצמצם.

אפשר כוס שתיה חמה ב5 שח מאיזה סטוק עם חליטת תה ב7-8 שח (אפשר לבקש שימלאו לך עד כמות שתעלה את המחיר שאת רוצה), עם שוקולד קטן וקופסה פיצית של דבש.

או כמו ארוחת בוקר - מיץ בקרטון/פחית/בקהוק זכוכית קטן, קרקרים/גריסיני בצלופן, יוגורט (רגיל או בצנצנת), פירות קטנים (יש עכשיו הרבה מבצעים על תותים, לא צריך קופסה, מספיק למלא קופסונת קטנה מהסטוק או לעשות שני שיפודים. גם התחילו להביא ענבים)

את יכולה גם לחפש מארזים מוכנים באתרים ולקבל רעיונות. אני ראיתי שהרבה פעמים ההבדל בין משלוח שנראה וואו למשלוח מבאס זה הקופסה או הנייר הגרוס והסרט שסוגר את העטיפה.. 

הרבה פעמים יש גם מבצעים סביב התקופה הזו.

נגיד קונים מיקס שוקולדים ומחלקים בין המשלוחים, כוס יפה ואיזשהו בקבוק שתייה בהתאם לתקציב.

אפשר גם ללכת לכל מיני חנויות בריאות כאלו, ואז אלו דברים במשקל שאפשר לבקש עזרה מה לקנות בהתאם לתקציב. (נגיד אגוזים מצופי שוקולד, חליטות תה, חלבה וכו')

ממליצה על החוויה?

נקי? מפנק?

מה יש באזור?

נקי לדעתי 9/10

מפנק

יש משחקים זוגיים

ג'קוזי

יש מרפסת למנגל (חשוב: זה בקומה שניה, לא קרקע ובתוך שכונה אבל כן יש שקט ומבחינתנו זה מה שרצינו. אם מישהו מחפש דווקא טבע מטורף אז זה פחות)

לא מכירה את האזור

אנחנו היינו במקום כזה בטבע ע"ש אלקנה גובי (נראה לי זה השם) יש שם נדנדות ושקט וחוץ מזה רק במכולת ובעלי בבית כנסת

בעיקרון זה ממש קרוב למחלף קרית גת, תחפשי מה קרוב לשם

קומה שניה שמישהו גר בראשונה?

זה מרגיש פרטיות?

ואפשר לשאול מה עשיתם עם אוכל?

תמיד אני מסתבכת עם זה כשנוסעים לצימר

אנחנו אישית באנו בתקופה שרק רצינו שקט ואוכל פחות עניין אותנו

אז קנינו במכולת דברים מפנקים שלא צריך להכין ברמת הלחמניות גבינות ירקות מתוקים וזהו

אבל אפשר להזמין אוכל או להכין, יש שם מטבחון

חייבים דחוףף לצאת קצת

עזרת לי ממש

שנזכה גם לצאת שוב בקרוב

חולמת לחזור לשקט שם שוב

קצת קשה לאנשים להכיל.. להבין .. מה פשר המחיר בחברותא?!..

הוא זול לא כי הוא ברמה נמוכה.

הוא זול לא כי אין לו מה להציע.

הוא זול כי הוא נועד לעודד זוגות לצאת!!!! להתאוורר ולהתמלא!!! לאפשר לכולללםםםם לנפוש!!!

לא מעט אנו נפגשים עם זוגות שמספרים לנו שהם פעם ראשונה חוגגים בצימר!!

פעם ראשונה שניתנה להם האפשרות לצאת בלי לשבור חסכונות.!!

אז אם גם לכם בא להתפנק בחויה זוגית ויש לכם חברים שישמחו לשמוע על המיזם הטוב הזה..

שתפו.

צימר חברותא

צימר לחיזוק הקשר הזוגי בבני דקלים.

גקוזי מפנק.

מטבח מאובזר וכשר

פרטיות מוחלטת

גינה פרטית

ותוכן זוגי שפותח שיח זוגי וחויה זוגית שאין כמותה

380 שח ללילה .

0585358588

סתם, מבינה אותך מאוד...

הם כותבים שם שהם רוצים שכל זוג יוכל לצאת לנופש ולא יצטרך לוותר על זה בגלל שיקולים כלכליים, אבל לפחות אצלנו השיקול העיקרי הוא מי ישמור על הילדים... (יצאנו לאחרונה לצימר בפעם הראשונה במשך כל 19 שנות נישואינו, והסיבה שלא עשינו את זה עד עכשיו לא הייתה כלכלית...)

בכל אופן, באמת יוזמה מדהימה של בעלי הצימר האלה, וטוב שהיא מתפרסמת!

אין לי איפה להשאיר את הילדים. מכל כיוון שאני מסתכלת על זה - אין.

אני כמובן יכולה להתפשר, אבל לא רוצה.

בעלי אומר לי כל הזמן בואי נצא לנופש איתם, ככה אנחנו נהיה הכי רגועים. 

זה לא נופש זוגי

אבל בהחלט אוורור

שהחשק יגיע (אם אין לחץ הלכתי.. לא יודעת איך אצלכם). אני אחרי שנה לא יכולה לחשוב על עוד ילד. ולפעמים גם עד כמעט שנתיים.

ואחכ פתאום אני כן רוצה…… את בתוך הקושי של ילדים קטנים. זה הגיוני

לא תכננתי בשנים הקרובות אבל בעוד כמה שנים ארצה?

מרגיש לי שהרצון הזה לעולם לא יבוא. 

אני יכולה להגיד לך בוודאות שהזמן עושה את שלו.

לא דומה תינוק בן שנה לילד בן שלוש, מבחינת הצרכים, הטיפול, התלות, (הכסף..) וכו'..

לא הייתי מטרידה את עצמי בשאלה הזאת, זה במילא לא רלוונטי לך לעכשיו, בהתבסס שכתבת שאת עם התקן ולא תהיי מעוניינת בשנים הקרובות.

עוד שנתיים-שלוש תעשי חשיבה מחודשת ותבחני אם יש חשק ורצון או שלא.

וזה גם בסדר לחכות עוד, או לא לרצות בכלל.

בינתיים, באמת אל תטרידי את עצמך בשאלה הזאת כי זה עושה יותר נזק מתועלת. 

לי היו תחושות מאוד קשות אחרי ההריון הרביעי

ובאמת עשיתי הפסקה יותר ארוכה

באיזשהו שלב זה עבר

וזה נהפך לרצון חזק ואמיתי

אין סיבה להילחם במחשבות/הרגשות שלך כרגע.

זה בדיוק הזמן לחיות את ההווה

לעשות הכל כדי שההווה יהיה טוב יותר ונעים

זה לא שאני רוצה אבל כרגע לא..

אני מרגישה חוסר רצון וחשק לזה. חוסר רצון להיכנס לזה עוד פעם.

מרגיש לי הזוי

זה מעסיק אותי בימים האחרונים, מרגישה עוף מוזר בסביבה שכולם כל שנתיים מביאים ילד וחצי מהאנשים בכלל לא מעלים על דעתם את האופציה של מניעה

ומי שכן רק עם ''אישור'' ולפרק זמן מוגדר

אני לא שם. לא שואלת ולא לפרק זמן מוגבל. 

אבל דווקא אני רואה שהיום יש הרבה יותר מודעות לנושא המניעה

אני נמצאת בסביבה חרדית של ספרדים ליטאים וחסידים ונשים מונעות יפה מאוד כשאין כוח וחשק ומסוגלות לעוד הריון. 

אולי היא בחופשת לידה

שאפשר יהיה לחגוג קצת😅

אני לא שנונה עד כדי כך.. חח

אני כבר חודשיים עם אלגיות

פריחה של משהו מסויים או בכללי

לי קרמים טבעיים גורמים יותר אלגיות מהאלה הקלסיים. שווה לבדוק גם

אבק (היה הרבה אובך לאחרונה)

ממש בשנים האחרונות

לא עליתי על הבעיה לצערי, חוצמיזה שלהישאר בבית ממש עושה לי טוב ואני שונאת את העבודה שלי  חח

בימים שזה ממש חריף לוקחת אלרגיקס וזה עוזר.

גם שימי בחדר מכשיר אדים, האוויר היבש בתקופה הזאת גם לא טוב

ממה שאני רואה למזג האויר- אבק, פריחה יש השפעות דרמטיות על האלרגיה. לכן אני לא רואה איך אפשר לטפל את זה מהשורש. אצל הסובלים באופן דרמטי אלרג'יקס זה ממש הצלה, ומכיוון שיש דברים שהם בלתי נשלטים אני לא הייתי שוללת.

וחלק לא?

למה דווקא אני סובלת ובעלי לא, מהילדים שלי- בת אחת כן והשאר לא

בטוח יש לזה סיבה 🙁

כמו שחלק רגישים לחלב או לגלוטן.

ואני גם לא סבלתי מזה בכלל

עד שבהריון של הבן שלי (זה שגם רגיש) חטפתי את זה קשה ומאז כל פעם זה חוזר באותה תקופה..

תמיד קצת לפני חודש מרץ החגיגה מתחילה-----

ממליצה לשים לב: יש צמחיה שמחמירה (ברחוב מסוים למדתי לעבור לצד השני של הכביש, למשל..)

וכן את עבודות נקיון הפסח לבצע עם מסכה על האף

ולפעמים אין מנוס מאלרג'יקס.....