תזכירו לי..מתחדשת11
מתי צריך להגיד מילים/ חצאי מילים?
ומה מצופה מגיל שנה ושלוש?
הבן שלי בעיקר ממלמל מלא מילמולים,
המילים שהוא אומר הן אוי אוי אוי 🤭
מם (מים)
בי בי (בננה)
אבא
ומשלים כשאומרים לו נשי -(קה)
נשמע מצוייןאורוש3
איזה כיף כבר דאגתימתחדשת11
ומתי מצופה שהוא יגדיל את מכסת המילים?
וזה תקין שהוא עדיין לא הולך עצמאית? אולי צעד שניים ונופל
זה בדיוק השלבאורוש3
שהוא אמור להגדיל את אוצר המילים. בהתחלה לאט לאט ובהמשך בקצב מוגבר יותר.
10 בגיל שנה וחצי זה לא מדוייק. לרוב כן נרצה לשמוע כבר יותר.
אבל יש שונות בין הילדים.
חצאי מילים נחשב כרגע למילים.
תדברי איתו בגובה העניים, תוך כדי משחק או פעילות, תבחרי לכל פעילות 1-3 מילים ותחזרי עליהן הרבה. תוך כדי משחק והתנסות.
למשל- הנהן למכונית נוסעת, אממ במשחק האכלה, קולות של חיות, בום, הופ, דובי.
אחרי שהוא מתקדם באלה כדאי לתגבר חשיפה לפעלים בסיסיים עם חזרות הדגמות והתנסות - לפתוח, לסגור, לאכול, לשתות, לישון, לקפוץ.

לגבי ההליכה למיטב ידיעתי הטווח זה עד שנה וחצי.
בגיל שנה וחצי צריך שיהיו עשר מיליםמתואמת
גם חצאי מילים ומילים מומצאות נחשבות לצורך העניין.
אבל גם אם בגיל הזה עדיין אין מספיק מילים - לא מיד צריך להילחץ...
בע"ה אפשר בתוך שלושה חודשים להשלים את הפער
מעולה, הוא עוד לא שם..מתחדשת11
10 מילים וואו בע"ה נקווה שישלים
זה קורה מהר מתואמת
^^^^חצילוש
הבן שלי ממילים בודדות עבר ממש מהר לדיבור שוטף ב"ה! כל חודש זה כמו שנה בגיל הזה..
בטיפת חלב אמרו ליאהבתחינם
השבוע מגיל שנתיים 10 מילים
עד אז,
כל מילה זה ברכה ואין צורך למהר
מעל גיל שנתיים להתחיל לבדוק ולעזור אבל לא בלחץ…
מעניין ששינו את ההנחיות... כנראה הורים נלחצומתואמת
יותר מדי
יאוו מעצבנים.אורוש3
ממחקר חדש ממוצע בגיל שנה וחצי: בנות 80 מילים.
בנים: 65.
יש הרבה טווח נורמה גם מתחת לממוצע. אבל רק כדי לקבל מושג.
אז ילד בן שנה וחצי עם פחות מילים אבל שמתקשר מושלם, משתמש בג'סטות (תנועות לכן, לא, עוד, תביאי לי ועוד), מתקדם כל הזמן באוצר המילים, מקשקש צלילים. לא כ''כ מדאיג אותי.
אבל ילד בן שנה וחצי שנתקע עם 2 מילים מצריך בירור. יכול להיות שתהיה לו שפה נהדרת בהמשך. אבל דורש בירור.
וואי, אני ממש חולקתמקקה
ללכת לבדוק בגיל שנה וחצי סתם מעמיס על המערכת.
עוד לא ראיתי בן שנה וחצי עם שמונים מילים. המקסימום אולי עשר או חמש עשרה
מה שכן ראיתי זה הרבה ילדים בני שנה וחצי עם מילים ספורות. לרובם ככולם הייתה בהמשך שפה תקינה
ממש לא הייתי שולחת לברור בגיל שנה וחצי אלא אם יש גורמי סיכון אחרים

עורכת: עכשיו קראתי בעיון ורואה שלפותחת יש גורם סיכון של דלקת אוזניים. במקרה הזה כן הייתי מבררת. אבל ממש לא בכל מקרה
אמרתי שצריך להסתכל על הילד כמכלולאורוש3
ואין לטיפת חלב את היכולת לעשות את זה.
כבר דברנו בעבר על העומס הכואב על המערכת (מכירה מעולה, עובדת רק במערכת הציבורית). הלוואי שהיה פיתרון.

וזה שרובם ככולם תקינים אח''כ זה לא נכון מחקרית.
איחור במילים ראשונות לא בהכרח מחייב לקות שפה בהמשך. אבל חצי מהילדים שכן לקויי שפה שהם כ-7 אחוז מהאוכלוסיה איחרו במילים ראשונות. אני לא יודעת מהנתונים האלה כמה מהמאחרים בדיוק פיתחו באמת לקות שפה. אבל בוודאי חלקם. כך שלומר שכמעט כולם בסדר בסוף זה לא נכון.
אם אני לא טועה מאוד בחישובי אחוזיםאורוש3
אז שלושה וחצי אחוז מבין הילדים שמאחרים במילים ראשונות יהיו לקויי שפה.
חישבתי כאילו חמישים אחוז מתוך שבע אחוז.
אם זה נכון אז את צודקת. זה לא הרבה.
כן מי שאחרו בצירופים הסיכון שלהם עולה הרבה יותר (כי זה כבר קדם תחביר). אבל אין לי נתונים מדוייקים.
שלושה וחצי אחוז לא נחשב סיכון גבוהמקקה
אני מסתכלת גם על העלות מול תועלת
עלות: עומס על המערכת
טרטור להורים ולילד
יעילות נמוכה לטיפות בגיל הזה (כשאין קשיי תקשורת במקביל או קושי בשמיעה שאז טיפול בשמיעה ישפר משמעותית)
לחץ להורים שמשפיע על ההתקשרות והקשר

תועלת: יש ילדים שיאותרו מוקדם

בעיני התועלת די נמוכה...
אנחנו יכולות לחלוק הכל טובאורוש3
שימי לב שלפותחת לא המלצתי. למרות שלכאורה אין הרבה מילים. כי הילד נשמע ממש בכיוון סבבה. אבל לשניה שכתבה יש סיפור אחר.
בעיני יש חשיבות גדולה באיתור מוקדם. כי ככל שההתערבות מוקדמת יותר היא יעילה יותר. וזו לא חייבת להיות התערבות משמעותית.
יכולה לומר לך שכבר שלחו מהקופות קטנטנים לטיפול הדרכתי. אחד הדרכתי ושחררתי בסיום 5 הטיפולים שהומלצו. ובאחת ביקשתי המשך וטיפלתי שנה עד שנכנסה למעון יום שיקומי. אי אפשר לדעת לגבי תקשורת והתפתחות בלי שמישהו מקצועי רואה את הילד (וגם אז לא תמיד ניתן לדעת בגיל הזה כמובן. ועדיין אין לזה תחליף).
אני לגמרי מסכימה איתךטארקו
מסכימה שיש חשיבות שמישהו מקצועי יראהמקקה
אבל זה בעיני גם טיפת חלב או רופא הילדים
אז פה אני ממש חולקתאורוש3
האחות טיפת חלב שאני מכירה היא אלופה ומקצועית ברמות. אבל לפי סיפורים פה ובחיים זה נדיר ביותר.
רופאי ילדים שבויים בתפיסה של לפני חמישים שנה שלא הולכים לטיפול לפני גיל שלוש ולא משנה מה (והייתה פה בפורום מישהי עם ילדה במצב צורחחח לשמיים שכולנו אמרנו לה ללכת לטיפול ולא הלכה כי זה מה שהרופא אמר והגיע גיל שלוש בלי שהילדה מדברת ולא יודעת אם היה שם עוד משהו).

אם המציאות הייתה שונה והם היו יכולים לעשות סינון ראשוני טוב ולתת קצת כלים ולעקוב אחר ההתקדמות כדי להוריד לחץ מהמערכת זה היה מעולה. אבל.
לא נראה לי שזה החישוב הנכוןבארץ אהבתי
חצי מהילדים הלקויי שפה, שהם 7 אחוז מהאוכלוסיה - איחרו במילים ראשונות.
אי אפשר לגזור מכאן על הכמות שלהם מתוך מי שאיחרו במילים ראשונות.
ה-50% פה לא רלוונטי. יש גם 50% של ילדים לקויי שפה שלא איחרו במילים ראשונות (זו הכוונה באמת? הפתיע אותי...) אבל לא עליהם אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על לקויי שפה שכן איחרו במילים ראשונות.
ואם השאלה היא כמה מתוך הילדים שאיחרו במילים ראשונות באמת יהיו עם לקות שפה בהמשך, אז צריך לדעת כמה אחוזים מתוך הילדים מאחרים במילים ראשונות (אם נניח 14% מהילדים מאחרים במילים ראשונות, ו-7% מהילדים הם עם ליקוי שפה שאיחרו במילים ראשונות, אז חצי מהילדים שאיחרו במילים ראשונות יהיו עם לקות שפה בהמשך - 7/14).

האמת שאני לא בטוחה שהבנתי נכון את הנתונים שכתבת, ואולי אני סתם עייפה ומקשקשת שטויות. אבל בכל מקרה, מה שבטוח זה שחסר פה נתונים בשביל לדעת באמת כמה אחוזים מתוך הילדים שמאחרים ברכישת מילים ראשונות יהיו עם לקות שפה בהמשך.

ובכל מקרה - אני מסכימה איתך שאם עולה חשש לגבי התפתחות השפה, ובעיקר כשזה מלווה בגורמי סיכון נוספים, אז ברור שכדאי לפנות לאבחון.
ואי אפשר באמת לסמוך על חוות הדעת של האחות בטיפת חלב או על רופא הילדים, כי הם לא תמיד מעודכנים במידע עכשווי בנושאים האלו.
יש מצב שאת צודקתאורוש3
אמרתי שאני לא סגורה על חישובים. כן, חצי מהילדים שיתגלו כלקויי שפה היו בסדר במילים הראשונות. אחד המדדים הכי משמעותיים ללקות שפה זה התפתחות מורפולוגיה ותחביר. וזה מתחיל רק בשלב מאוחר יותר. למשל צירופים זה כבר רגיש יותר.
כאמא לילד עם עיכוב שפתיאני זה א
אכן ראו את העיכוב מגיל מאוד קטן זיהינו גם בחי לספור מילים.למשל כל שלב הקשקוש של מילים בגיבריש לו היה לו אני מדברת על גיל ממש קטן לםנינשנה אפילו..
הוא אכן עדין עם לקות שפתית ומטופל( בן 6 כיום)
לעומתו ילד אחר עם איחור שפתי קל כתוצאה מנוזלים באוזניים כנראה הדביק את הפער עד גיל 3..
בעיני ללכת לברור זה לא מיותר אבל גם לא צריךלהילחץ..
אגב הבת שלי בת שנה וארבע יש לה אולי 10 מילים אבל מקשקשת ומתקשרת ככה שלא חושבת עוד בכיוון של אבחון
הבת שלי בת שנה וחציאמא לאוצר❤
לדעתי יש לה יותר מ80..לא ספרתי לאחרונה אבל איזור ה100
לפני איזה 4 חודשים כבר היו לה 50..
כי כתבת שלא ראית......
יש ילדים שמדברים ממש יפה בגיל שנה וחצייעל מהדרום
לק"י

נראה לי שבשלב של 80 מילים זה השלב שבו הם כבר מחקים כל מה שהם שומעים, ואז בעצם אומרים כבר הכל.
אלא אם כן, מתכוונים רק למילים שהם אומרים באופן קבוע. אבל בשלב שבו הם מחקים כל מילה שהם שומעים, זה כבר לא נראה לי משנה.
80 מילים בגיל שנה וחצי??YNZS
לפני כמה חודשים העלו בפורום מחקר אחר. גם מספר גבוה אבל לא 80.
אני באמת לא מכירה בנות שנה וחצי שיש להן 80 מילים.
לילדים שלך היה? אני באמת מנסה להבין
זה כן יכול להיותבארץ אהבתי
הרבה פעמים כשסופרים יוצא יותר ממה שהיינו חושבים סתם בהערכה.
אמא שלי אומרת שהיא ספרה לאחותי הגדולה (הבכורה) כמה מילים היו לה בגיל שנה וחצי ויצא כ150 מילים.
אני עם אחד הילדים השתתפתי במחקר שהייתי צריכה לסמן איזה מילים הוא יודע להגיד, והיו שם המון אפשרויות ששכיחות בתור מילים ראשונות, אז זה עזר לי לחשוב אם הוא כבר אומר את המילה הזו או לא. לא זוכרת כמה בדיוק יצא, אבל בוודאות כמה עשרות מילים, מעל 50 (אבל אולי הוא היה בן קצת יותר משנה וחצי, לא זוכרת בדיוק).

אבל האמת שגם לי נראה שממוצע של 80 מילים בגיל שנה וחצי זה קצת יותר מממה שרואים במציאות. ובאמת בגילאים האלו הטווח התקין הוא מאוד מאוד רחב.
אבל כן צריך להיות ערניים, 10 מילים בגיל שנתיים נשמע לי מדד לא מספיק ערני ויכול לפספס הרבה ילדים שכן צריכים טיפול.
האמת שאני לא זוכרת.אורוש3
אין לי זמן עכשיו לפתוח את הנתונים. אבל טווח נורמה זה טווח רחב. יכול להיות שהנורמה היא בין 30 ל- 130. ואז 80 זה ממוצע. אבל גם 30 זה בסדר. בכל מקרה, 10 בגיל שנתיים זה כבר עיכוב לא מבוטל וממש לא רמת נורמה ולהירגע.
אני עוד לא פגשתי ילד כזהמקקה
והמחקרים שאני מכירה על רכישת העברית נעשו רובם הכולם על תיאורי מקרה בודדים.
יתכן ויש כאלה שאני לא מכירה...
אבל אני מתקשה להאמין בכך ששמונים מילים זו הנורמה.
הבת שלי תיקשרה לגמרי בגיל שנה וחצי, אבל זה נדירנועה נועה
כלומר דיברה משפטים ושיחות שלמות ברצף ובשטף, למרות שלא כל המילים נאמרו בדיוק נכון אבל לגמרי היה אפשר להבין אותה ולשוחח איתה. נכון, זה הקיצון השני, אבל לא שזה לא קיים בכלל
מאמינה לך לחלוטיןמקקה
מאמינה ליחוטין שיש כאלה. אבל לומר שזו הנורמה? לי נשמע מופרך
על אותו משקל מכירה תינוק שהלך בגיל תשעה וחצי חודשים. זה קיים אבל ממש ממש לא הנורמה
כתבתי שזו לא הנורמה, פשוט טענו שזה לא קיים נועה נועה
10 מילים בגיל שנתיים וחצי נשמע ממש מעטלהשתמח
הכי פחות 10 מיליםאהבתחינם
כמובן שרצוי יותר..
אבל בגיל שנה וחצי אין מה להלחץ.
לגבי הליכה , קראתי בכמה אתרים של בתי חולים ומסתברבעלת תשובה
שהטווח להתחיל ללכת הוא בין גיל שנה לשנתיים.
היה גם כתוב בפירוש שכשמדובר בילד בריא, עד גיל שנתיים אין מה לברר לגבי זה.
כותבת כי שמעתי הרבה ששנה וחצי זה כבר מאוחר וצריך לדאוג ולבדוק וכו וכו ומסתבר שלא!
אם ילד לא הולך עד שנה וחצי אני הייתי הולכתאורוש3
לאבחון פיזיו. אם יש חולשת טונוס או כל בעיה אחרת למה לחכות לגיל שנתיים. להיות על הרצפה כשכל החברים כבר רצים. אולי השנתיים זה שינוי חדש. מדגדג לי ששמעתי משהו בזיכרון. אבל שנים זה היה שנה וחצי. כן שווה בדיקה לטעמי אם ילד מתעכב.
חולשת טונוס או כל דבר אחר לא יתבטא קודם לכן ?בעלת תשובה
בהחזקת ראש, זחילה עמידה על שש, ישיבה עמידה עם תמיכה ?
כשקראתי שאם התינוק בריא הבנתי שאכן יש סבירות להניח שתינוק בריא על סמך שלבי התפתחות קודמים לא?
וכמובן שכל אחת יכולה לנהוג לפי מה שהיא חושבת עם הילדים שלה, רק לדעתי חשוב כן לדעת ולהתעניין מה ההנחיות של הרפואה.
כנראה שיתבטא קודם. זה לא ממש התחום שליאורוש3
העניין שלא כולם ישימו לב שיש בהכרח איחור או קושי. הליכה זו אבן דרך משמעותית.
אבל תמיד יש תמונה כוללת.
אם ילד עבר את כל השלבים מושלם והולך בגיל שנה וחצי עם חפצים מאוד יציב ורק מפחד לעזוב. זה לא כמו ילד שתמיד היה בתחתית הנורמה ובקושי זז על הרגליים.
נשמע מצויין ותקין בעיני!חצילוש
מתוק! הכי חשוב ההרגשה שהוא מבין ויש תקשורת איתו. ואלה מילים יפות מאוד!
תודה מותק, זה מעודד ♥️מתחדשת11
פיצלתי את התת שרשור שנוצר פה.יעל מהדרום
לק"י

רציתי לשים קישור, אבל לא מצאתי אותו בעמודים הראשונים של הפורום

אני רק אניח את זה פהמחי
אני יודעת שהנושא הזה תמיד מביא לחילוקי דעות פה בפורום
בכל אופן אחרי שני ילדים עם אוצר מילים מכובד בגיל שנה וחצי, התחלתי להילחץ קצת בילד השלישי כשבגיל שנה וחצי עוד לא היו לו עשר מילים, אמר ממש מילים בודדות (אפילו אמא לא אמר. אבא כן), אבל ראיתי שהוא מבין הכל ומתקשר מצוין, רק מתוסכל קצת שהוא לא תמיד מצליח להסביר מה הוא רוצה. כמובן שהקפדנו לדבר איתו הרבה, לחזור על מילים פשוטות, לתת לו להשלים מילים. פתאום בגיל שנה ו10 הוא התחיל כל יום להגיד עוד מילה, בגיל שנתיים כבר חיבר משפטים של שתי מילים, וכרגע בגיל שנתיים ורבע מדבר שוטף.
אז אמנם כל הכללים של כמה מילים צריך להגיד בכל שלב נותנים אינדיקציה מסוימת, אבל הייתי לוקחת אותם בערבון מוגבל.
אני הייתי הולכת לשלול נוזלים באזנייםאפונה
אני האמא הכי שאננה שיש, באמת.
עם הגדול שלי אחות טפ"ח היתה מתקשרת אלי אחת לחודש לבדוק אם יש לו כבר מילים ונפנפתי אותה כי מה הלחץ?!
בסוף בגיל שנה ו5 היא שכנעה אותי רק ללכת לבדוק נוזלים באוזניים (לא היו לו דלקות אוזניים מעולם).
היו לו נוזלים, הפסקנו מוצרי חלב ותוך שבועיים הוא התחיל גם לדבר וגם ללכת, ותיק תק התקדם בשפה והיה ילד מאד מפותח מבחינה ורבלית.

קל מאד לבדוק נוזלים באוזניים, כל רופא ילדים יכול להציץ ולראות וזה משפיע מאד על השמיעה (ומנסיוננו גם על שיווי המשקל).
האמת שהיינו פעם בבדיקת אוזנייםמתחדשת11
של אחד הילדים והוא היה איתי, הרופאה הסכימה לבדוק גם אותו ואמרה שהכל תקין
זה היה בערך בגיל חצי שנה. יש טעם לבדוק שוב?
בהחלטאפונה
תודה אז נקבעמתחדשת11אחרונה
אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)אחרונה

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

כאבי גב תחתון בשבוע 38ילד בכור

התחילו לי בימים האחרונים

זה לא מרגיש צירים

לאורך היום פשוט כואב ממש

מה זה? מרגישה כמו לפני מחזור

נשמע שזה התחלה של ציריםהשקט הזה

אולי עוד לא כאלה שממש מובילים ללידה

אבל הרחם מתחיל לפעול

זה לא מרגיש כמו הצירים שהיו לי בלידות הקודמותילד בכור

אבל אולי הפעם זה מרגיש אחרת?

כאילו זה לא ברור כמו ציר- התחלה אמצע סוף..

השאלה אם זה יכול לקחת גם שבוע עד שיתפתח משהו

כי ממש מתלבטת על שבת בקצב הזה

אולי התבססות באגן?הרמה

מענייןילד בכור

זה לפחות סימן טוב? אם זה מה שיעזור לו להתבסס אז באהבה

גם לי נשמע כמו ציריםכל הישועות

לא יןדעת באיזה רמה וכמה רציניים..

תשתי הרבה ותהיי במנוחה..

זה פשוט נשמע שאת בשבוע 38 😌באתי מפעםאחרונה

הכל נורא כואב, מתרחב, העובר מתבסס באגן , אם זה לא בא בגלים אלא כאב רציף נראה לי קלאסי למצבך. את ממש קרובה לסוףףף

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

כשסיפרתי לבעלי בערב (הוא בבית) הייתיאנוונימית1אחרונה

בהלם שזה ממש הציף לו דמעות בעיניים לשמוע את זה... הוא אחד שבוכה פעם באף פעם.

אבל זה באמת כל כך הפריע לו לדעת שהמילואים האלה עושים צלקת בנפש שלה... וזה קשה ללכת בידיעה שאתה לא יודע מה יכולות להיות ההשלכות על המשפחה (חוץ מהמובן מאליו שמתגעגעים והעול של הבית עליי וכו')