מה אתם הייתם עושים? - חתונה והכנסה.אנונימי 144

בס"ד
* התחלתי ייעוץ/טיפול לאחרונה בנושא אבל לא חושב שזה סותר שאולי דווקא כאן יעלו תובנות נוספות בנושא.. אז אשמח לשמוע. 

אני כבר בן 26. ועוד לא התחלתי לצאת. ואני די עצוב שאני לא יוצא.
לפני שהתחלתי תואר לא הרגשתי שיש תחום או מקצוע שאני חושב ומרגיש שאהיה בו טוב. וזה היה נכון הן לתחום ספציפי שיחסית כן רציתי לעסוק בו,  והן לכל שאר התחומים שאני פחות אוהב. [שאגב זה לא מחייב כי אפשר שאדם אמנם לא אוהב מחשבים אבל חושב שהוא יכול להיות מתכנת טוב וכו.. בכל מקרה אני לא שותף לתחושה הזאת] 
ולא מפתיע שגם כעת שאני שנה ב בתואר, לא טוב לי בתואר שלי הן במובן של קשה לי לשלב איתו הכנסה מינימלית במקביל, וקשה לי לעבור בו כל קורס כשהרמה רק עולה משנה לשנה והחששות מלהשקיע זמן וכסף ובסוף לא לסיים צפים להן, וגם יש תהיות האם אני יכול להיכנס לזה ולהתמסר לזה למרות שגם התחום שבחרתי ללמוד כמו הרבה תחומים ממש לא משהו שאני מתעניין בו.

וכל מה שתיארתי מונע ממני להיות במקום בריא שבו יש לי וודאות שבע"ה אפרנס את משפחתי כמו כולם.. 

ואני לא מסוגל ולא רוצה להכניס משהי לחיי כשאני במקום שבו אני לא מצליח לדמיין את עצמי גם לא בעוד 5 שנים מהיום משתתף כנדרש בכלכלת הבית. 
ומצד שני.. עד מתי אחכה?! עוד 4 שנים 30.. ): 

בשורות טובות ישועות ושמחות לכולנו בע"ה.

הרבה בוגרי ישיבות בגילך עדין בלימודים או לפניברוקולי
ועדין הם מקימים משפחות
כתבת שהתחלת טיפול ,
כל הכבוד על זה
בין המילים נשמע לי שכדאי לבדוק את הרצון והיכולת או אי יכולת ליציבות
ומשם
שהדרך תאיר לך

אתה מוזמן לפנות אלי ואחשוב איתך איך לצד העזרה המקצועית אפשר להניע לפעולה והתחיל לצאת
..הפי
למה את מתכוונת לאי יכולת ליציבות?
אלו מילים קשות
הוא בן 26 הגיוני שלו כרגע לא התמזל המזל ..שיאיר בהמשך
בעיני לא צריך לתת סטיגמות שהם לא מעילות

דווקא נשמע לי יציב מאוד אם פנה לטיפול צריך הרבה מודעות
>>>ברוקולי

 

את בוחרת לקרוא אותם בטון קשה.

לא נתתי עליו הגדרות ולא סטיגמות.

אני לא חושבת שבניית בית בהכרח קשורה לשלב כזה או אחר בחיים המקצועיים

אלא למוכנות לעניין ועל כך הצבעתי. 

 

אין קשר בין בחירה מודעת ואחראית ללכת לטיפול 

לטריגר שבגללו הולכים לטיפול. 

 

 

 

 

 

 

..הפי
הטריגר הוא אי יציבות?
ברשותך אתערב בדיוןארץ השוקולד
לדעתי, הליכה לטיפול מקצועי כאשר נצרך היא דבר מוערך מאוד.
עם זאת, צריך לזכור שטיפול לרוב נובע מסיבה מסוימת ואי אפשר להתעלם מזה, אמנם הטיפול יעזור להתמודד עם מה שיש אבל היא לא מעלימה את ההתמודדות.
יתכן והטריגר לטיפול במקרה הוא חוסר יציבות וממילא הוא דבר שצריך להבין כיצד מתמודדים איתו. (הטיפול אמור לעזור בכך אבל ייעוץ נוסף בתחום מסוים, למשל על ההתמודדות בין השאר בעולם הזוגיות יכול לעזור).

ביחס ליכולת הכלכלית וכד' אשמח להתייחס בהמשך אבל כעת אני עמוס מדי.
זאת הנקודה אני לא חושבת שהטריגרהפי
הוא אי יציבות
וזה נשמע לי גם קצת מתנשא להגיד את זה
אלא במקום אי יציבות - צורך בשינוי.
זה הכל תודה שעזרת לי להבהיר את הנקודה
זו בחירה שלך איך להתייחס לסמנטיקה של מושגיםברוקולי

 

ואם קשה לך ההגדרה,  תחליפי אותה ב 'מוכנות/ בשלות'

 

 

 

 

בסדר גם בחירה שלך מה לכתובהפי
לכתוב למישהו שמקבל עזרה אי יציבות בעיניי כואב
בשלות באמת נשמע יותר טוב(:
עזוב רגע מחשבות על העתידהפי
תתרכז בכאן ועכשיו , קודם כל חשוב שיהיה לך קצת יותר שמח .
השינוי בא לאט לאט , תצבור קצת כוחות ולאט לאט גם אפילו הצלחות קטנות .
ועם הרבה אמונה תצליח ולאט לאט תרגיש יותר טוב וגם חתונה תבוא .
אבל כרגע תחשוב על עצמך לא מה יהיה.. (ואז שוב תיכנס חלילה אולי תיכנס לעצבות. )

אולי בחרת תואר קשה ? אולי תלך על תואר אחר?
אגב הרבה פעמים זה לא מה למדת אלא איך להשתלב דווקא בעבודה .

ומפתיע או לא, לא תמיד צריך תואר קשה או אפילו תואר..


תראה המון אנשים עוברים קשיים להישאב לתוך הקושי זה הכי קל .. לרחם על עצמך גם .

תלחם ותצליח
אבל תלחם בדרך שלא ניסית ..ועם שמחה ורוגע

והכל בסדר יש בחורי ישיבה שיוצאים רק בגיל 27 או אפילו 28 ללמוד..

צריך לקחת את החיים בקלילות
יהיה טוב (:
כל האופציות פתוחות
לעבור תואר לקל יותר
לעשות הנדסאי אולי.. / קורסים
אפילו לא לעשות
לחפש עבודה מכובדת בלי תואר (מפתיע אבל מסתבר שיש)
ללכת למקום עבודה והם ישלחו אותך ללמוד

להפעיל את היצירתיות
להפעיל את השמחה

ב"ה באמת יש צרות גדולות יותר
בהצלחה
מנסיון קטן שלי בחייםסבכי החשתי
אי יציבות היא לא בעיה שבאה מתוך עיוות מהותי, כלומר, עניין מולד שמתפרש כתכונת אופי, אלא כסימפטום לבעיה קצת אחרת - שאין לך באמת מטרה לחיים. אתה לא יודע בשביל מה אתה חי. גם אם אתה אומר לעצמך שיש לך כבר מטרה, נגיד להיות עבד ה', אם זה לא מניע אותך כנראה שזו מטרה שזרה לך. לא המהות של המטרה, אלא המשמעות שלה בעיניך. בחרת להכנס למקצוע שאתה לא מעוניין בו, ואני מקווה גם שלא תמצא את עצמך מסיים אותו וגם עובד בו.
חפש מטרה שהיא מעבר למקצוע, רחבה מספיק בשביל שתכלול את כולך, שתביע את המהות שלך ומה שאתה באמת רוצה. המקצוע כבר יהיה מובן מאליו וגם סדר יום מתוקתק. קטונתי מלומר מה הגורם לכך שאדם לא יודע מה הוא רוצה, ככל שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות, אך אני מאמין שמה שמשותף אולי לכולם זה החשש מלדעת את הדבר שהם באמת רוצים. אבל באמת. למה חוששים? ככל שפרצופיהם שונים וכו'
תחשוב על זה, אם זה נגע בך
אם זה לא הזיז לך, כנראה שטעיתי..
אחי, מחילהאם רק נאמין
זה חסר אחריות בעיניי לכתוב ככה. זה נכון שהאידאל הוא לחיות איך שאתה מתאר, אבל לא לכל אחד יש את הכוחות, המודעות והמשאבים לעצור ולברר ולחפש מה מטרת העל שלו בחיים. לפעמים צריכים להמשיך מחוסר ברירה ולנסות לתקן תוך כדי. המון אנשים חיים ללא מטרת על ברורה והרייב שלהם לחיים זה החופשה בחגים או הילדים שיחבקו אותם בערב, וכל השאר אפרורי ולא קשור אליהם. זה עצוב, וזה לא מתוקן, אבל זה בהחלט סביר בהינתן תנאי המגרש פה בעולם. ואם מישהו מבחינתו מיצה את תהליך החיפוש שלו והעלה חרס בידו, אתה מאחל לו לא להתקדם בחיים, לא לרכוש השכלה ומקצוע ולא לעבוד בעבודה מסודרת ולא להתחתן עד שבכל זאת יחפש וימצא?? זה לא אנושי בעיניי הדרישה הזאת
אידאלים לא נועדו בשביל לדבר עליהםסבכי החשתי
הם נועדו בשביל לחיות אותם. אבל לא על זה דיברתי.
הצעתי גישה פרקטית לחיים שלדעתי תתאים ספציפית לשואל. והבהרתי גם שיחשוב על זה רק אם זה נוגע לו, כי אם כן, כנראה שלא מדובר באדם שמיצה את החיפוש שלו כפי שאתה מתאר. ולדעתי, לפי איך שהוא דיבר, נראה שהוא עוד ימצא את עצמו עובד בעבודה שלא קשורה לתואר שלו בכלל, ושלוש-ארבע שנים הלכו לפח. וגופא, "אתה מאחל לו לא להתקדם בחיים, לא לרכוש השכלה ומקצוע ולעבוד בעבודה מסודרת" זה נקרא להתקדם בחיים מבחינתך? קיפלת את כל משמעות החיים לקודים חסרי משמעות שנקראים "השכלה ומקצוע". זה שנתת ערך כזה גדול להשכלה ומקצוע זה לא הבעיה, הבעיה היא שאתה חושב שזה נכון גם כשהמקצוע לא מתאים. וזו טעות חמורה מאוד. אתה כנראה לא מבין עד כמה זה נורא לעבור חיים שלמים שלא יחזרו ולדעת שלא רק שלא מיצית את הפוטנציאל שלך, אלא הלכת הפוך בדרך שלא קשורה אליך בכלל ולא נוגעת לך! כל הזמן הזה שיקרת וברחת מעצמך. עדיף להבין את זה עכשיו כי זה הרבה יותר קשה לעשות חישוב מסלול מחדש כשאתה עם אישה וילדים, וזה הרבה יותר כואב להבין את זה כשאתה כבר זקן ואין לך את אותם כוחות שהיו לך. במקרה הטוב תתחרט, במקרה הרע תייעץ לצעירים לעשות את אותן טעויות שאתה עשית.
שוב, באידאל ברור שנכון לחיות איך שאתה מתאראם רק נאמין
וברור שזה עדיף, וח"ו אני לא מקפל את מהות החיים בהשכלה ועבודה מסודרת.
אני אומר שיש מצבים שבהם הרצון לא בא לידי ביטוי ולאדם יש שתי אופציות, או להתייסר שנים בחיפוש עצמי ובינתיים לא להתקדם בדברים *לא מהותיים אך מאוד חשובים* כמו רכישת מקצוע כלשהו שתואם *ליכולותיו גם אם לא למכלול אישיותו*, או להבין שכרגע הוא במצב לא אידאלי, אז לפחות שיקדם את הצדדים הפרקטיים של החיים כדי לפחות שהתנאים שלו יהיו טובים. שלא ישלים עם זה ויידע שלהשלים עם זה פירושו לחיות חיים של 20%, אלא ימשיך לחפש תוך כדי ויהיה פתוח לשינויים.

דיברת על הקושי לעשות שינוי כשאתה כבר זקן ועם אישה וילדים וכו. ומה עם הקושי לעשות שינוי כשעול הפרנסה דוחק אותך כל כך חזק כי אין לך עבודה מכניסה, אתה גר אצל ההורים כי אין לך כסף לדירה, אתה בודד כי אין לך מעגלים חברתיים ואין לך שום היכרות עם עולם האקדמיה והתעשייה כי מעולם לא דרכה בהם רגלך?

אני מכבד את ניסיון החיים שנשמע שיש לך אז לא רוצה להאריך בדיון הזה.. ברור בסוף שזאת שאלה גדולה
אין לך מה לכבדסבכי החשתי
אני צעיר מדי בשביל זה והנסיון שלי לא גדול מספיק. מה שאני כן יכול לומר זה שנסיון זה לא העניין כאן, תשאל שני גברים בני ארבעים וכל אחד יענה אחרת, לא בגלל נסיון שונה(למרות שבמידה מסוימת זה משפיע), אלא בעיקר בגלל סולם ערכים שונה. בגלל זה גם חשוב לשים לב ממי אתה מקבל עצות, לא כל בעל נסיון יודע לתת עצה, וגם אז צריך לשים לב שאתה רואה בו אדם שמאמין בערכים שאתה מאמין בהם, כי טכנית, החלטות פרקטיות תמיד תלויות בערכים. אפשרי לא אפשרי זאת לא שאלה שנשאלת בכלל במעבר הזה, כי הרשות המבצעת לא שואלת שאלות, היא פשוט מבצעת, ואם אין דרך, אז שתמצא אחת. ואם אתה מתחלחל מהמשפט הזה, פוק חזי ותראה שזאת המציאות. אברך עם חמישה ילדים לא מודע לקשיים הכלכליים שבאים עם ההחלטה הזאת? אני לא מדבר על אנשים חסרי אחריות ותמהוניים, מדבר על אנשים רציניים שבחרו בערך של תורה ומודעים לאתגרים שבאים איתו, וגם מוכנים לקחת אחריות ולהתמודד איתם. אז נגיד ואתה אדם בן ארבעים עתיר בניסיון עם ערך גדול להשכלה, רלוונטי בכלל אם תגיד שהדרך הזו לא פרקטית?

רק מבהיר.
מודה שאין לי מושג מה פרקטית כדאי לו לעשות עם התואר, לא יודע מה נכון לו ספציפית גם לפי הערך הזה, לכן גם נמנעתי מלדבר על פרקטיקה(כפי שכבר אמרתי, אני צעיר מדי בשביל זה). וגם אם אמרתי שאני מקווה שהוא לא יסיים את התואר, זה בתקווה שימצא אלטרנטיבה אחרת שבאמת מתאימה לו, גם אם זה אומר לבחור במשהו שלא נמצא במיינסטרים. לעשות קורס אינסטלציה נגיד
מילים קשותekselion
אך נכונות
כן רוצה לסייג לגבי המקצוע...ultracrepidam

מסכים לגבי החשיבות של קביעת מטרה שהיא המניע בחיים

אבל יכול להיות שאדם ילמד להתפרנס ממקצוע שאיננו קשור לרצונותיו, מאווייו ושאיפותיו.

(לדוגמה - אדם שכל שאיפתו לישון עד הצהריים אבל הוא צריך להתפרנס אז הוא בוחר להיות מחנך דגול)

חחח שמע זאת דוגמה קצת בעייתיתסבכי החשתי
הבנתי את הכוונה שלך, אבל יותר אקבל את זה אם תתן דוגמה לשאיפה שבאה באמת מבפנים. השאיפה לישון עד הצהריים נשמעת רדודה מדי בשביל להיות אחת כזאת. כל עוד לא תתן דוגמה כזאת, לא אצליח לרדת לסוף דעתך
קל מאדultracrepidamאחרונה

כל כך קל שהבאתי דוגמה לא מייצגת

ניקח אדם ששאיפתו ללמוד תורה אבל לפרנסתו הוא מוכר דגים

לפי מה שאתה מתארultracrepidam

הבעיה שלך היא לא שאתה לא יכול לפרנס משפחה, אלא שאין לך מוטיבציה לעשות דברים.

אתה לא רוצה לעשות תואר, אם כן - קשה לך לתחזק עם זה עבודה, קשה לך ללכת לדייטים..

בקיצור, אתה פועל מעט מאד ברצון.

ולכן הבעיה היא לא שאתה לא מצליח לדמיין את עצמך משתתף בכלכלת הבית, אלא שאתה לא מדמיין את עצמך בעוד 5 שנים.

אני מצטער אם הניסוח נשמע בוטה, זאת לא כוונתי אבל אין לי ניסוח טוב יותר.

 

אם היית רוצה להתחתן, היית הולך לדייטים.  ואם היית רוצה גם לפרנס, היית מוצא עבודה, עם או בלי תואר.

אתייחס כעת להיבט התואר:ארץ השוקולד
התואר אמור לפתוח דלתות למקצוע שיעניין אותך?
אם כן, אל תוותר עליו.
לפעמים נכון בגלל זה לחכות לצאת ולפעמים נכון לפרוס את התואר ולפעמים נכון לעבור למוסד שבו הלימודים קלים יותר כך שניתן לעבוד במקביל, תחשוב ותברר מה טוב לך.

יש מקומות שהתואר נורא קשה ובאמת לא רלוונטי לעבוד במקביל לפחות בתחילת התואר, זה כנראה מצדיק את עצמו בתוחלת השכר בהמשך, האם זה שווה את זה עדיין או לא?
החלטה שלך.

מוזמן להתייעץ בנושא הלימודים בפורום סטודנטים, שם חבר'ה יוכלו לשתף מאנונימי בנסיונם. בפורום הזה (לנ"ו) יש רבים שלא חוו לימודים במוסד אקדמי ובתחום רציני שבאמת שואב המון, הם פשוט לא מכירים, הם מכירים אתגר של לימודי רבנות אבל לא יודעים שזה מקביל לתואר ממוצע, יותר קשה מתארים נורא קלים אבל קל בהרבה מתארים מאתגרים מאוד כמו הנדסה. (אני לא בא לומר מה חשוב יותר, כי כל מקצוע חשוב, אבל הקושי הוא דבר שחשוב שלאחר תהיה היכרות איתו כדי לדעת לחוות דעה בנושא בצורה טובה יותר.) לעומת זאת בפורום סטודנטים יותר יכירו את היבט הלימודים, אבל ביחס לשילוב עם לנ"ו אני לא בטוח כמה יכירו.
בהצלחה
וואי יש לי כל כך הרבה לכתוב לך...אם רק נאמין
קודם כל *תפריד* בין שאלת הפרנסה לשאלת הרצון לצאת, אין ביניהן שום קשר!
בן 26 ולא התחלת לצאת, זה מדהים מדהים שאתה לוקח את עצמך בידיים והולך לאיש מקצוע שיעזור לך להבין מה איתך ולראות איך אפשר להתקדם! קבל חיזוק גם ממני..
ואני פשוט מסרב להאמין שאם עד עכשיו לא יצאת זה קשור לשאלת הפרנסה. זה כן כל כך מתחבר לי למה שאתה כותב על חוסר הידיעה מה ללמוד וחוסר התחושה שמעניין אותך ושאתה רוצה ונמשך לתחום מסויים. ולחוסר העניין והמוטיבציה שנמשכים עם הזמן.

קטונתי מלהבחין מה העניין אצלך על סמך כמה משפטים, אבל יש מורכבות בדור שלנו בעניין של חולשת הרצון. תשאל את עצמך אם יש משהו שאתה רוצה בחיים. אם אתה מדמיין את איך אתה רוצה שהחיים שלך ייראו. אם יש לך חלומות או מטרות. אם יש לך תחביבים או תחומי עניין שהעיסוק בהם מסקרן אותך, ממלא אותך ודוחף אותך להמשיך.

יכול להיות שכל זה זר לך. ויכול להיות שלא. ויכול להיות שמשהו באמצע. אבל לטעמי, אותו חוסר ברצון מבורר לגבי תחום לימודים, קיים גם בעניין הזוגיות. וזה הכיוון שכדאי לך לבחון בטיפול/ייעוץ/אימון.

ההכנסה תוך כדי התואר חשובה, יש הרבה שנשענים על ההורים ויש הרבה שמתקשים עם זה, אתה לא לבד! בן 26 שיש לו ראש על הכתפיים ויכולת ביטוי כמו שלך, אני בטוח שיכול להתפרנס יפה. כנראה שאתה פשוט לא מגוייס לזה מספיק כרגע, וזה בסדר! יכול לקרות לכל אחד וזה שיא המובן בשלב הזה ובסטטוס הזה בחיים. הסר דאגה מלבך!

אם קראת עד פה, שאפו.. מקווה שלא בלבלתי את המוח
כמה היבטיםshaulreznik

המשך הלימודים/הסבה: אתה יכול לענות על שאלון כגון זה על מנת להבין לאילו תחומים אתה באמת נמשך.

 

הקמת משפחה: מן הסתם, לא תצא עם בת 18, אלא עם בת 20+ שאף היא נמצאת בשלב כזה או אחר של לימודי תואר/מקצוע ואולי אף לאחריו. תציץ בשרשורים המפרטים הוצאות חודשיות למשפחה בתחילת דרכה. תעבור על כל האופציות שעומדות לפניך (דירת חדר בשכירות, מגורים עם ההורים, פריסת התואר על פני כמה שנים לצד עבודה בתור קופאי וכיו"ב, תמיכה כספית מצד ההורים). אני בטוח שיש קונסטלציה אופטימלית המאפשרת להקים משפחה ולשרוד כלכלית. 

 

דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות...נו, ההוא מהזה

האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂


אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה

לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...


אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?

מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?

וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?

אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?


תודה מראש לכולם!!

צדיק, כולנו איתך בלחץ, מחכים לשמוע שהיה טוב ב"ה😃יהודי שואף לטוב
להעלות סטנדרטים או להתפשר?Lavender

בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים. 

ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,

מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"

ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...

(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)

מה אומרים?...

לא חשדתי על החיצוניותintuscrepidam

אין לך חברות / קרובי משפחה שאת אוהבת למרות שהן לא הכי מוצלחות?

או בכיוון השני, בעזרת ה' כשיוולדו לך ילדים, כנראה שמאוד תאהבי אותם למרות שאין שום דבר להעריך בהם. חוץ מזה שלילדים אין מה למכור בכללי, הם יותר הצד של הקונים

עוד מכה ועוד מכהגרי

עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".

"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"

יפה מאוד זיויקשפלות רוח
נכון כנ"ל שתי גרושות התחילו איתי מוצשאדם פרו+

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אם זה ינחם אותךהמצפה לישועה

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

:')חתול זמני

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

מה הבעיה של אנשיםאני:)))))אחרונה

לומר פשוט שלא מתאים?

בדייטים עצמם ובין הדייטיםadvfb

עולים תחושות בדייטים עצמם

עולים תחושות בין דייט לדייט

 

מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?

מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)? 

 

סתם מבאסהפי

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

מסכימהרק נשמה

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

נכון זה לא פחות קלהפי
כל אחת והקצב שלהadvfb

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

יש הרבה קשרים שנתקעיםהפי

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

אהבתי את הביטוי אנרגיה זכרית פצועהמחפש שם
נשמע כמו חתול רחוב פצועחתול זמני

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

וואי לגמריadvfb

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

מענייןמחפש שם
איך את מזהה את ההבדל? מתי את נותנת זמן וסבלנית לתהליך של צבירת בטחון ומתי את חותכת? 
חח אני בןadvfb

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

את יודעת להצביע על דברים שחוסמים/ עוזרים לך להפתח?מחפש שם
מה שהכי עוזר להיפתח זה פשוט טבעיותרק נשמה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

אמןמחפש שם
זה קטע כי אתה מאמין שאם תהיה משהו מסויים אז מי שהולך תפתח בזמן שזה יקרה כשפשוט תהיה אתה...
מממ אני בעיקר מדבר על מחשבות והרגשות תוך כדיadvfb

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

נראה לי שזה שכל ורגשרק נשמה

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

יפה, תודה!advfb
מציע חידוד - רגש ודמיוןadvfb

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

יפהרק נשמה

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

כן כןadvfbאחרונה

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

מתנה לחג - קובץ שירים לנשיםגלויה

שלום לחברות הפורום היקרות!

כן, זה רק לנשים. 

הייתי פעם פה... 

עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין

וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן. 

ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים

וקריעת ים סוף 

והתחתנתי ב"ה 

(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה) 

ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!

כתבתי ספרון על המסע

מילים שה' שלח לי להתמודד

וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק! 

20260331102053.pdf (תלחצי על זה) 

 

 

קפיץגלויה
מרגש.אם-אם
תודה!גלויהאחרונה
איך אתם הייתם מגיבים?אביעד מילוא

נרשמתי לשדכנית ואחרי  תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?

(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)

שומר את המספר שלה ב"לא לענות"אריק מהדרום
שואלת למההרמוניה
הסיבה היא סיבה טובהאביעד מילוא

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

שהיתה אומרת מראש. זה לא לעניין...יעל מהדרום

לק"י


אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

זהמעליב..הרמוניה
תלוי מה הסיבהשם פשוט
עבר עריכה על ידי שם פשוט בתאריך ט' בניסן תשפ"ו 15:41

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

הזויה🤦‍♀️יעל מהדרום

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

היא שדכנית ששילמת לה או בהתנדבות?ארץ השוקולד

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

יש דמי רישום ושכר שדכנות כןאביעד מילוא
מה?????????????????אני:)))))

אני בהלם!!

אני אגיד לך משהו אביעדאריק מהדרום

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.


אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.


שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.


שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.


והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.


אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

..הרמוניה

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

נראה לי שאגיב לך בפרטי...מחר בלי נדריעל מהדרום
תודה(:הרמוניה
אני עברתי את שלב הליצור קשר בעצמךאביעד מילוא

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

כמה זה נפוץ מה שקרה לי?אביעד מילוא

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

בהנחה שהיא התכוונה למה שאתה חושבנוגע, לא נוגע
(אם המילה "להשקיע" זה עיקר העניין, אפשר לפרש את זה בדוחק גם בלי הקונוטציה הרגשית) - אחרי מעשה כדאי ללמוד מזה לזהות וייב של נשים בסגנון כזה (בכל הקשר) ולהתרחק או להיזהר מראש. כנראה לא סתם הרגשת מראש תחושה לא טובה ממנה.
היא לקחה כסף?advfb
כן דמי רישוםאביעד מילוא
נשמע שהיא לא בסדרadvfb

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

 

מבינה שזה מעליבברוקולי

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

הייתי מדבר איתה מאוד בתקיפותחתול זמני

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

לא רק שדכנית פח אלא גם בן אדם גרועאני:)))))
אם הבנתי נכון, מפריע לך ההתנסחות שלהלגיטימי?

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

 

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

תשאל אותה אשמח לדעת מה הסיבה?הפי

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

 

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

את אחת הסיבות אני יודעאביעד מילוא

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

 

למרות הסיבה ההיאאריק מהדרום

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

אז שמראש לא היתה לוקחת אותך כמשודךיעל מהדרום

לק"י


ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

דווקא לפושע הכי כדאי להחזיר ישר את הכסף..נוגע, לא נוגע
זכותה המלאהזיויק
תתקדם הלאה לדעתי הישועה תצמח ממקום אחר בעזרת ה'
באמת היא היתה יכולה לנסח טוב יותרגלויה

הניסוח אכן די פוגע...


ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.


לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.



ממש משמח לקרוא את הודעתך. שיהיו לכ תמיד חיים טוביםאורין

ומאושרים. ואשרי השדכן!

תודה! אמןגלויהאחרונה
ממש!!
היא סבבה והכל...חתול זמני

אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).

מה עושים.

זה בסדרadvfb

זה זמני

זה לא אני, זה אתהחתול זמני
תודה על הדאגהadvfb
אה הכוונה היא שהמשפט נאמר כציטוט פסאודואפיגרפיחתול זמני

בשם הבחורה

תודה, למדת אותי מילה חדשהadvfb
טיפות של אור
@חתול זמני א. קונים אלרג'יקס. ב. עוברים לכלבים. ג. מגגלים 'חתולים היפואלרגניים' ופותחים על זה שיחה בדייט
א. פתרון זמני לבעיה סופיתחתול זמני

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

במקרה כזהטיפות של אור
מתבאסים *ואז* עוברים לכלבים. יש לכם אלרגיה לחתולים עכשיו
כואבת לנו הרגלחתול זמני
לא מגדלים חתוליםארץ השוקולד
:םםםםחתול זמניאחרונה
רווקים יותר בוגרים, פחות דוסים?advfb

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.

מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.

 

הרהורים בנושא..

ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".

דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.

לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.

בדיוק. הם בזוגיות קבועה, גרים יחד וכו.מרגול

השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)


לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.

בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.


הגיוני? כן.

האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא. 

אולי יעניין אותך