המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש
פורום הריון ולידה

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
מציקים לבן שליאנונימית בהו"ל
בגן.
ונשבר לי הלב

אני לא מצליחה להפריד בין התגובה האימהית הטבעית שלי, שבא לי להחטיף כאפה לילדים שמציקים לו ולבכות.
לבין התגובה השקולה והנכונה, שתיתן לו כוח.

מצד אחד, הוא שמח. הגננת אומרת שהיא לא רואה משהו חריג.
מצד שני, כל בוקר כואבת לו הבטן לפני שהוא הולך לגן, והכאב מסתיים כשהגן נגמר.

היום רדפו אחריו שני ילדים, אחד תפס אותו ואמר לו שהוא לא בורח ואז חנק אותו עם מטפחת.
אתמול שני ילדים אמרו לו שאם אח שלו הקטן יציק שלהם, הם יהרגו אותו עם הרובה של אבא שלהם. הוא חזר מבוהל כוחו, אמר שצריך לנעול את הדלת ושאם אח שלו הקטן ימות הוא יהיה עצוב.

בא לי לבכות
מרגישה שזה גדול עלי
מפחדת שהילד שלי יהיה ילד שכולם מציקים לו
מפחדת שזה יגרום לו להציק לחלשים ממנו (הוא נהיה קצת אלים כלפי אח שלו הקטן)
ואין לי מושג איך להגיב, ומה לומר ומה נכון לעשות
נשמע נורא. הגננת מטפלת בזה?מוריה
אני מרגישהאנונימית בהו"ל
שלא מספיק.
כבר כמה זמן הוא מתלונן שמציקים לו, בימים האחרונים זה עלה מדרגה.
פעם אחת זה היה עם הגננת המחליפה, שאמרה שהענישה את הילדים ההם. היום עם הגננת הקבועה, אבל עכשיו היא חולה אז אני לא רוצה להפריע לה.

הילדים גם אמרו לו שהם כבר הרגו אח של חברה אחרת מהגן, היום היא הייתה אצלנו והוא אמר לה: נכון אח שלך נהרג? היא לא הבינה מה הוא רוצה ממנה.
כשדיברתי איתהאנונימית בהו"ל
היא בעיקר דיברה על שאנחנו צריכים לחזק אותו ולתת לו כוח. שזה נכון.
אבל זה מרגיש לי מוגזם, עם כמה שאנחנו צריכים לחזק אותו, אני חושבת שחייבת להיות גם תגובה מול הילדים המציקים וההורים שלהם
מה זאת אומרת לתת לו כח?אני10
את מתארת דברים ממש חריגים וזה ממש לא תקין שהיא לא מטפלת.
ילד שכואב לו הבטן כל בוקר עד אחרי הגן זה האיתות הכי ברור שפשוט קשה לו נפשית.
הייתי מוציאה אותו מהגן ומיד ובמקביל מדווחת על הגננת. היא ממש לא מגיבה בצורה לגיטימית
כל מילהמקקה
וכמובן אם את מרגישה שזה הולך איתואני10
אז ללכת לטיפול רגשי ו/או הדרכת הורים.
אבל זה ממש בשום אופן לא במקום לטפל בילדים הבריונים ובגננת ולהוציא אותו מהמקום שמאיים עליו כל כך
מה שהיא אמרהאנונימית בהו"ל
לגבי לתת לו כוח, היה כשדיברתי איתה בכללי על הצקות. היא אמרה שהיא תשים לב יותר, אבל שבאופן כללי היא לא רואה משהו חריג.
אחרי זה גם קרו שני המקרים האלו, ועל זה עוד לא הספקתי לדבר איתה
פחות נורא אבל עדיין לא הגיוניאני10
לתת לו כוח זה אחלה וזה באמת חשוב בלי שום קשר ואם היא רואה שהוא חסר ביטחון זו עצה טובה גם אם לא מציקים לו. זה לא טיפול בהצקות ולא תשובה להצקות, גם אם הן פחות קיצוניות ממה שתיארת
חייבת להיות תגובה!אורוש3
הם ילדים קטנים. זה התפקיד שלה לעצור את זה. מסכן קטן.
בלי קשר לזה שצריך לחזק אותו ללמד אותו לענות בביטחון. לצרוח די. ללכת לגננת. לומר שהוא יודע שהם לא יגעו באח שלו. לעשות סימולציות בבית.
האמתמקקה
אני הייתי מעבירה גן
נשמע לי ממש חריג
זה כבר לא דברים גרילים שבין ילדים, קצת דחיפות או מכות. לחנוק במטפחת??? מאיפה זה מגיע?? וכבר באמת יכול להיות מסוכן

ועל הדיבורים המפחידים לעזור לו להבחין בין הדמיון של הילדים לבין היכולת שלהם במציאות
גם בגן של הבת שלי יש ילד שתמיד אומר שהוא יהרוג אותם ודברים כאלה. אז אני אומרת לה מה? איך הוא יהרוג? מה הוא יעשה? ואז היא מבינה וצוחקת והעניין נפסק כי הרי אם אין קהל אין הצגה
לא בטוח שיעזור.. אולי הבעיה תעבור עם הילד..סטטית
צריך לבחון האם באמת יש כאן קושי חברתי/תקשורתי של הילד או שיש כאן באמת קושי באקלים הגני
אבל ברור שנחצה נכאן קו אדום
ואם הגננת לא מרגישה טוב, ויש מחליפות אז בכלל מתכון לבעיות משמעת
טיפול בילד זה במקבילמקקה
קודם כל להפסיק את הסיטואציה הפוגענית
חייבת לומר שעבדתי בהמון גנים וקבוצות
ועדיין לא נתקלתי במקרה כזה של אלימות קיצונית של לחנוק במטפחת... זה לא דבר שקורה באופן נורמלי
מסכימה. התיאור ממש חריג. לא אמור לקרות בכלליראת גאולה
התיאור חריג אבל צריך לבדוק טוב טוב מהסטטית
היתה הסיטואציה- מה קרה לפני, מה היה במהלכה ואיך הסתיימה
ילדים-במיוחד בגיל הרך לא רואים את הדברים כמו מבוגרים

אוי 💔המקורית
יש מצב שהוא מגיב על אח שלו מה שהוא רוצה לעשות להם.
האמת? במקרה כזה,מדברת עם הגננת שוב.בחריפות. מבקשת שתפנה חהורים או פונה אליהם בעצמי, ובמקביל - מלמדת אותו להחזיר. שלא יברח. שיחזיר. שיגן על עצמו.
חיבוק ❤️
הגיוני מאודאנונימית בהו"ל
אני רוצה לדבר איתה, כשהיא תרגיש טוב.
אנחנו מנסים ללמד אותו להחזיר, הוא לא כל כך רוצה...
תודה❤️
כואב מאוד! מאיפה האינפורמציה? מהילד שלך?סטטית
או שראית בעצמך?
אם אכן האינפורמציה מדוייקת אז כדאי מאוד לפעולסטטית
בתקיפות. אתם כהורים
נשמע שיש בגן שני ילדים שמתנהגים כבריונים, אז איך הבן שלך אמור להתמודד מול זה?! אין מצב שהוא יעיז להחזיר להם...
הגננת צריכה לפעול!!אם היא חולה ולא בגן אז גם הגיוני שיהיו יותר בעיות משמעת, כי בדרכ מחליפות לא משתלטות...
מהילד שליאנונימית בהו"ל
אבל הגננת אימתה את המידע.
לגבי חולה - זה ספציפית היום. שני המקרים החריגים קרו היום ואתמול, ולכן לא הספקתי לדבר איתה ספציפית עליהם.
השבוע דיברתי איתה בתחילת שבוע שהוא אומר שמציקים לו
אוקיי מעולה שהוא מספר לך ומעולה שדיברת עםסטטית
הגננת! ברור שיש כאן עניין שצריך לטפל בו.

רק רוצה לסייג שהרבה פעמים יש פרשנויות "מוטעות" של ילדים. למשל יכול להיות שהחניקה במטפחת היתה סוג של משחק(אמנם משחק לא תקין אבל עדין לא בגדר אלימות) והוא לא הבין.. קורה הרבה בגיל הזה

בכל אופן מחזקת אותך לבנות יחד עם הגננת תוכנית להעצים את הילד שלך ולבנות לו רשת ביטחון
ומהצד של הגננת לטפל בשני הילדים האלו
סביר להניח שזה היה משחק, וזה לא תקין לדעתיממשיכה לחלום
ילדים קטנים לוקחים איומים כאלה מאוד ברצינות, הם לא מצליחים להבחין כמו שצריך בין דמיון למציאות.

ולפותחת, נשמע ממש לא תקין, מצריך התערבות תקיפה בעייני כי אין לזה מקום.
אני חושבת שכדאי לחכות שהגננת תחלים, לשוחח על זה בצורה ממש ברורה ולחליט איך בדיוק פועלים
זה ממש לא צריך לקרות

ואם יש לך אפשרות, נראה לי לא כדאי לשלוח אותו מחר, בהנחה שתצליחי לדבר עם הגננת במוצ''ש.. נראה לי שלא כדאי שהוא יצטרך להתמודד מולם שוב בלי שיש לו גיבוי
זה לא היה משחקאנונימית בהו"ל
שני ילדים רדפו אחריו, אחד מהם ילד שבאופן קבוע מציק לו.
ואז הוא תפס אותו ואמר לא אתה לא תברח, אתה לא תברח וחנק אותו. באופן כללי כשהבן שלי אומר בבית מילה לא יפה, או עושה תנועה לא מתאימה, הוא אומר שלמד את זה ממנו...
הייתה חברה של הבן שלי אצלנו היום, והיא אימתה את הסיפור.
אם כך זה נשמע עוד יותר לא טובממשיכה לחלום
אבל כשאמרתי משחק התכוונתי שאולי מבחינת שני הילדים האלו זה משחק - כמו שוטרים וגנבים..
אבל בעייני זה ממש לא תקין כשילד משחק משחקים עם כזאת רמת אלימות מפורטת
המשחק היא הדרך של הילד להביע את עצמו ולכן משחק הוא לא תמים אלא יש לו משמעות.
לכן גם אם זה משחק מבחינתם, זה לא אומר שזה בסדר
ברור שהם לא מודעים להשלכותמקקה
הם ילדים. זה עדיין לא הופך את זה למשחק תמים או ל"לא בכוונה"
כמובן, זה בדיוק מה שכתבתיממשיכה לחלום
יש לך מספר של אמא של הילד?שוקולד פרה.
תתקשרי אליה ותזהירי אותה שעוד רגע את פונה לרווחה!
אולי זה יעורר אותה לחנך את הבן שלה.
הייתי ממש לא מניחה לזה. אפילו נכנסת לגן בעצמי, הולכת לילד אומרת לו שייזהר לו להתקרב אפילו לבן שלי.
ויש לך מצלמות בכל מקום ואת רואה אותו.

להפחיד אותו ממש שלא יעז לעשות כלום.

וגם אומרת לגננת שאת רוצה לוודא שהילדים האלה מתרחקים ממנו כל היום כל הזמן.

היא מועלת בחובתה, סליחה.
מה שתיארתי על החנק במטפחת זה איום ונורא.
אני לא רוצהאנונימית בהו"ל
לפנות אליה ישירות.
אני רוצה שזה יהיה בתיווך עם הגננת.

אם אני פונה אליה ישירות, זה הופך את הבעיה לאישית של הילד שלי מול הילד שלה. ויש כאם שני דברים נפרדים.
אני צריכה להגן על הילד שלי ולחזק אותו, ואת הילד ההוא צריך לחנך.
אבל מכיוון שאני לא מספיק מכירה אותה ואני לא יודעת באמת האם שיחה כזו תשפיע, אני מעדיפה להימנע משיחה כזו.

בעיניי זה התפקיד של הגננת, ואני בהחלט מתכוונת לדבר עם הגננת על זה.
בדיוק! הגננת היא הכתובת שלךסטטית
ואולי באמת לא תשלחי את הילד עד שהיא תחזור מחופשת המחלה ותטפל בעניין

אצלנו בשכונה פעם הזמינו משטרה לאמא שנכנסה לגן ואמרה לאחת הבנות שלא תעיז להציג לבת שלה
תודה על החיזוק!אנונימית בהו"ל
מחזקת אותךממשיכה לחלום
האלימות קורת בגן ושם הגננת האחראית ותפקידה להגן על כל ילד
אם היא לא תעשה את התפקיד שלה יהיה צורך לחשוב על פיתרון אחר
אבל בכל מקרה אני לא חושבת שזה נכון שהורה יבוא לצעוק על ילד.
ואני מאמינה שברגע שהגננת תשמע על זהממשיכה לחלום
היא תהיה מאוד מגויסת
זה באמת חמור ואני די בטוחה שהיא תרצה לפתור את הבעיה

מה גם שאני חושבת שהיא זאת שיכולה לפתור את זה הכי טוב כי היא זמינה כל שעות הגן
ואם היא לא נמצאת יש מחליפות שאפשר לעדכן גם אותן
נשמע נוראאביול
אני הייתי מעבירה גן. ואולי גם לתת לו תמיכה רגשית מקצועית
סליחה... אבל אני לא הייתי מחכה לגננתמקרמה
הייתי פונה לילדים בץהבריונים וטומרת חץלהם בטון תקיף שלבן שלי לא מציקים
ואם הם ימשיכו יהיה להם עסק איתי.

כבר יצא לי להעיר לידים בגינה על הרבה פחות מזה

יש לזה אפקט כפול
גם להרתיע את המציקים
וגם חהראות לבן שלך שיש לו גב
לגמרי^^אני10
אני לא בטוחהאנונימית בהו"ל
שזה יעזור.
יש הבדל בין ילדים מזדמנים בגינה, בזמן שאני נמצאת ומשגיחה כל הזמן, לבין ילדים שהוא נפגש איתם באופן קבוע בגן, ואני לא נמצאת שם כדי להגן עליו בפועל.

אז אני אגיד להם ומה יקרה?
מה? אני ארביץ להם?
צריך מאוד להיזהר לפנות לילד אחרשולה1234
שלא יאשימו אותך באיומים או משהו כזה..
ומסכימה שלא כדאי לפנות לאמא ישירות אם את לא בטוחה שהיא תפעל נכון, לצערנו יש לא מעט מקרים שהבריונות מגיעה מהבית
תודה על החיזוקאנונימית בהו"ל
אני צריכה לשמוע את זה
ממש מסכימה. הייתי מפחדת לעשות דבר כזהPandi99
יש היום הורים לא נורמליים, שיכולים להאשים אותךPandi99
בדברים חמורים
לא צריך להגיע ממקום תוקפניאמאשוני
אבל כן ממקום רגוע ונחוש.
לילד שלי לא מרביצים. מהיום אתה חבר שלו ומותר לכם לשחק ביחד, אבל אסור להרביץ ולהעליב.
מה אתה אוהב לשחק? גם הבן שלי אוהב לשחק את זה. מהיום משחקים יפה ביחד ועוזרים אחד לשני.
בקול בטוח והחלטי. בסיטואציה הזאת את המובילה והמחליטה. ילדים קולטים נחישות. זה ממש לא צריך לשדר איום או תחרות מי יותר חזק פה. את מצפה מילד לא לנצל כח לרעה, תראי דרך אחרת איך יוצרים תקשורת ללא שימוש בכל שלך לרעה.
את גם יכולה להגיד מפורשות כמו שאני לא כועסת עליך גם אתה יכול לא לכעוס על הבן שלי אלא לדבר איתו בנעימות והוא יענה לך.
ולהדגיש שבחברות יהיה לכולם נעים יותר.
תפני להורים של הילדים שאיימו שיהרגויעל...
אמאלה כןאב לי לקרוא את זה! יש לי דמעות בעיניים!anonimit48
נשמע שזה רק מחמיר מהתגובות.
אל תשאירי את הילד בגן הזה,
הילדים האלה לא הביאו את זה משום מקום זו נורת אזהרה ענקית!!!
במקביל פניה למשרד החינוך אם הגנננת לא פועלת ביד קשה.

זה כבר מעבר להתקוטטות בין ילדים
זה בריונות , דורסנות ואלימות קשה!
את היית רוצה שיפנו לבוס שלך על טעות שאת עושה??סטטית
נכון הגננת צריכה לפעול ומיד!!
אבל מכאן ועד לשלוח עליה מכתב למשרד החינוך, הדרך עוד ארוכה .... היא לא מתעללת או משהו כזה

ואני גם בטוחה שכשהגננת תשמע, היא ישר תתגייס ותטפל בעניין
אבל היא שמעה כבר שיש הצקותאני10
ומה שהיה לה להגיד זה אין משהו חריג ותחזקו אותו. סליחה אבל זה לא תגובה שאני מצפה לה מגננת.
בדיוק. מה זן התשובה הזו? אלימות חמורה והילד הנפגעanonimit48
צריך לעבוד על עצמו?
אדישות משהו
האמת שהיא צודקתאמאשוני
אם אין משהו חריג בהתנהגות של הילדים האחרים הדרך להתמודד ולפתור את זה מהשורש היא לחזק את הילד. ללמד אותו לעמוד על שלו. לא בדיעבד כי אין לה כח לטפל בילדים החזקים אלא כי זה לא הפתרון הנכון מלכתחילה.
טיפול בילדים המרביצים רק יחריף את המצב ובכלל לא יעזור.

רק מה, כדאי שהייתה מדריכה אתכם בצורה מפורטת ומגבשת איתכם תוכנית ביחד לחיזוק בבית ובגן. (למשל כשמצליח לעמוד על שלו ולא להתקפל מקבל מדבקה מהגננת, לקבל הרבה פתקי נחת וחיזוקים בפני ילדי הגן) ולא זורקת תשובה שמתפרשת כ: זאת בעיה שלכם עזבו אותי.
זה כמו בין אחים, לכעוס ולהעניש את הילד המרביץ לא עוזר ולא יעזור.
זה כמובן כשאין משהו חריג לגבי ילד ספציפי אלא התנהגות תואמת גיל של שאר הילדים.
היא לא צודקתאני10
קודם כל כי נקודת המוצא שאין משהו חריג בהתנהגות הבריונית היא לא נכונה.
ושתיים וזה הדבר העיקרי כי חיזוק ביטחון עצמי אמור לקרות בכל מקרה בלי קשר להצקות, אבל אף פעם לא כתשובה להצקות.
גם אם זה הצקות "נורמליות" ולא חריגות במיוחד שפשוט קורות לילדים חסרי ביטחון, עצם ההתייחסות לזה כמשהו לגיטימי ונורמלי היא בעיה. זה ממש לא לגיטימי ולא נורמלי ובלי שום קשר לחיזוק הביטחון העצמי צריך לחנך את הילדים הפוגעים ולהעמיד אותם במקום גם על דברים "קטנים" כמו העלבות חוזרות וכו'.
לכעוס ולהעניש את הילד המרביץ אולי לא יעזור לבד, אבל בהחלט עוזר וענישה ככל שהיא עקבית בהחלט מרתיעה ויש הרבה מחקרים על זה. אולי את לא מאמינה בדרך הזו, אבל היא יעילה. ובכל מקרה לא חובה להעניש, אם יש דרך אחרת לגרום לילד פוגע להפסיק, אבל בכל מקרה זו אחריות הגננת למצוא את הדרך להפסיק את הבריונות בין אם דרך ענישה ובין אם לא.
גם לא כל כך הבנתי מה זאת אומרתאני10
טיפול בילדים המרביצים יחריף את המצב.. אם זה מחריף את המצב מדובר בטיפול גרוע.
ההצקות חייבות להפסיק גם אם הוא ישאר חסר ביטחון כל חייו
אז בבקשה אני מחכה לראות מה הגננת תעשה. הייתי רןצהanonimit48
שיפנו לבוס שלי אם אני פועלת בצורה לא נכונה ויש פה ילד על הכף!!! רגשות שלו, הגוף שלו!
יש ילד שיכול לסבול מחרדות בלי אפילו להגיע לעניין שמה שמעבירים אותו בגן יכול לעלות לפאן פיזי יותר!

אם באמת העניין לא בורר עד הסוף זה משהו אחד
אבל אי אפשר להיןת אדיש
ילדים היום הרבה יותר אלימים לצערי
אבל זה לא המקרה. תקראי מה הפותחץ כתבה:סטטית
"בגדול, זו גננת שאני מאוד סומכת עליה. אני חושבת שאיכשהו יצא רצף של אירועים שלא ברור לי שהיא מספיק מודעת אליהם ולא יצא לי לדבר איתה עליהם באופן ישיר. (כי נגיד היא כן שלחה את הילדים מאחד המקרים האלו להתנצל בפני הבן שלי אחרי הגן, היא לא עידכנה אותי, אבל מצד שני היא גם הייתה חולה באותו יום.)"
לכן כתבתי שאני מחכה לראות מה הגננת תעשה ובהמשךanonimit48
כתבתי לכותבת שברור שכדאי קודם למצות את העניין מול הגננת
אה הבנתי עכשיו👍סטטית
תודה על ההזדהות❤️אנונימית בהו"ל
אני נוטה לכיוון של סטטית.
בגדול, זו גננת שאני מאוד סומכת עליה. אני חושבת שאיכשהו יצא רצף של אירועים שלא ברור לי שהיא מספיק מודעת אליהם ולא יצא לי לדבר איתה עליהם באופן ישיר. (כי נגיד היא כן שלחה את הילדים מאחד המקרים האלו להתנצל בפני הבן שלי אחרי הגן, היא לא עידכנה אותי, אבל מצד שני היא גם הייתה חולה באותו יום.)
לכן מעדיפים קודם לדבר איתה לפני שעושים צעדים דרמטיים, כדי לשמוע גם אותה
ברור שקודם למצות את העניין מול הגננת. אם מרגישהanonimit48
שלא מוצה
נשמע מחריד ממש!!מתחדשת11
לשמוע דברים כאלה זה תמיד מצמרר אותי מחדש, ולכן אני הייתי בהחלט מעבירה גן. זה נשמע חריג, בריוני ממש
אם הגננת עונה שצריך לחזק לו את הבטחון אז היא בעצם אומרת שהוא אשם?
אף ילד לא צריך לחוות בריונות
ואם היא קורית, צריך לטפל אך ורק בגורם האלים!
זה שילד חסר בטחון זה עניין אחר לחלוטין, שגם בו צריך לטפל
אבל ממש אין תלות בין זה לבין אלימות ברמות האלה

פגיעה בנפש קשה מאוד לתקן אם בכלל
הילד שלך הכי חשוב בעולם
הייתי מוציאה אותו מהר, לפני שיגרמו לו צלקות לכל החיים
מסכימהאנונימית בהו"ל
שהילד שלי הכי חשוב!
ותודה על העצות!
אנחנו צריכים לחשוב האם להוציא מהגן זה לא צעד דרמטי מידי, לפני שמוצו כל האפשרויות.
אנחנו כן נפנה לפסיכולוגית של הגן או להדרכת הורים כדי לקבל הכוונה איך להתנהל הכי טוב ונכון מולו.
מה שכן, אם לא אהיה רגועה שמקבל מענה מיידי ושהוא מוגן, לא אשלח אותו לגן בשבוע הקרוב
נפלא!! ואתמתחדשת11
בעצמך גם אמא נפלאה ומסורה!
כל הכבוד לך
וחיבוקים לקטן שעובר דברים כאלה💙
אני חושבת שהדרכת הורים יכולה לסייעאמאשוני
ולא לשלוח אותו לגן במשך שבוע יכול ליצור אצלו נזק תדמיתי.
זה ממש קיצוני מול הילד שלך אלא אם את מתכוונת בגלל חנוכה אז אם אין לו צורך בקייטנה שם ממילא המשמעת רופפת יותר אז באמת כדאי לוותר על התענוג.
אבל להוציא אותו הרבה זמן מהשגרה יכול לעשות את האפקט ההפוך.
ואת יכולה בעדינות לברר עם הורים אחרים מה המצב אצלם אם יש הרבה תלונות על אותם ילדים או לא.
ולגבי ההורים של הילד, אני לא חושבת שיש מה להפסיד מלנסות לדבר איתם. לא ממקום תוקפני ומאשים אלא לשתף אותם שהדינמיקה בין הילדים פוגעת בילד שלך ואם יש להם רעיון איך אפשר לשנות את המצב.
זה לא שיש איזה כפתור קסם שאם הם ילחצו עליו אז הילד שלהם יפסיק להציק והם פשוט מסרבים ללחוץ עליו.
למשל דווקא בדוגמה של הרובים הייתי מתקשרת להורים ומספרת להם את הסיפור ומבקשת להפגיש בין הילדים ובתיווך של שני ההורים ממחישה שאין כלום תחת הדמיון הזה ואפשר לשחק יחד במשחק ואין צורך לפחד. כשמעקרים את הפחד גם הילדים האחרים יאבדו עניין בלהפחיד אותו.
לנעול את הבית זה להיכנע לדמיון. אולי דווקא הייתי עושה סיבוב עם הילד בחוץ. מחבקת אותו חזק חזק ומבטיחה לשמור עליו. מראה לו כמה העולם בחוץ רגוע ושקט ואף אחד לא פוגע ולא יפגע לא באחיו ולא בו.
אפשר גם לשחק איתו משחק דמיון של ילד חזק ששומר על הסביבה. למשל נגיד באיזור מסויים פורצת שריפה ועכשיו צריך לכבות אותה ומחלקים גזרות מי מכבה איפה ולשבח אותו על אומץ ליבו שהוא מצליח להתמודד מול הסכנה.
את מכילה יותר מידימקרמה
זה לא משחקי דמיון
זה בריונות
ונכון שמדובר בילדים בגן
ולכן אולי הם לא נושאים באחריות כמו מבוגר או לא מבינים את המשמעות
אבל הרצון לפגוע ולהציק שם.

וממש לא הייתי מפגישה את הילד שלי בכוונה עם ילדים שמתעמרים בו
ולא בדמיון.. במציאות.
צריך לחזק את הילד
להגיד לו שאפחד לא יפגע בו.אבל גם ללמד אותו להתרחק מאנשים וילדים שלא עושים לו טוב
זה שיעור לא פחות חשוב מלפתח אומץ
הוא נפגש איתם בגן בכל מקרהאמאשוני
לכן הפתרון של להרחיק לא ישים.
עדיף להפגיש וללמד אותו להתמודד
מאשר לא להפגיש בכלל מחוץ לגן,
ולהשאיר אותו לבד להתמודד בתוך הגן.
ולא חושבת שקשור הכלה,
פשוט חושבת פרקטית מה נכון ומה יעיל.
ילדים בגן לא סתם לא נושאים באחריות, היכולת שלהם לזהות מצוקה אצל האחר וסייע לו ולהתחשב בו היא מאוד בוסרית אם בכלל קיימת. רק סביב גיל 8 התכונה הזאת מתפתחת באמת, כל השאר זה עניין של אופי או אילוץ (אם תתנהג יפה תקבל מדבקה) זה לא משהו פנימי אמיתי. לכן בעיני לקרוא לזה התעמרות זה לא תואם גיל ושלב התפתחותי.
כן יש ניצול לרעה של האופי שלהם כלפי אופי של ילד אחר, אבל זה לא נעשה ממקום מודע ולכן לטפל בהם זה לא הפתרון שבאמת יעזור.
למשל הילד שחנק עם המטפחת אוקי אפשר להעניש אותו ולאיים עליו אם תעשה את זה עוד פעם אז לא תקבל סופגניה. אוקי אז פעם הבאה הוא לא יחנוק עם מטפחת אלא ישים לו רגל.
אז אני לא חושבת שצריך להתעלם מסיפור המטפחת, הגננת הייתה צריכה להתערב ולהפריד ולהתייחס למעשה אבל זה רק כדי ללמד את הילד המרביץ גבולות, לא כדי להגן על הילד שהרביצו לו כי פעולה כזאת פשוט לא תשיג את תוצאת ההגנה.
צריך ללמד את הילד לעמוד על שלו לא בזמן עימות פיזי קיצוני יחסית אלא דווקא בפעולות היומיומיות כמו למשל לא לפנות את המשחק שהתחלת בו רק כי הוא מתקרב.. ואז בסיטואציה כזאת שהוא מצליח לעמוד על שלו הגננת צריכה לשבח אותו ולהפנות את הילד השני למשחק אחר. זה נקרא לתת גב ולחזק. וזה צריך להיות בשיתוף פעולה בין ההורים לגננת.
אבל זה שתי דברים שוניםמקרמה
בהודעה הראשונה כתבת להפגיש בניהם לתיווך ומשחק משותף שעל זה אני חולקת
ובהודעה הזו רשמת על חיזוק הילד וללמד אותו לעמוד על שלו-שאני לגמרי בעד

אין רגע בהורות שלי שאני יותר גאה בו מהרגע ששמעתי את הבן שלי (שהיה בן 3) אומר לגיסי 'זה לא נעים לי איך שאתה מדבר אלי ואני לא רוצה להיות לידך' והסתובב והלך.
(והגיס הרוויח את זה ביושר... הוא ילד בריון שגדל להיות מבוגר בריון וחסר רגישות)
ואנחנו פוגשים אותם מלא באירועים משפחתיים ועוד נמשיך לפגוש אותם..

בהתחלה עוד התלבטתי אם להגיב בסלחנות כלפי הגיס, להגיד שהוא לא התכוון או אפילו להגיד לילד שלי שלא מדברים ככה וחמותי היקרה אמרה לי שכל התנהגות אחרת חוץ מלחזק את הילד ולשבח אותו היא שדר לילד שיש להתנהגות הזו לגיטימציה
ןוואוו. מדהים הסיפור על הבן שלך. הלוואי על שליאחתפלוס
אני חושבת שזה תהליך ארוך שאנימקרמה
עשיתי עם עצמי ואז זה חלחל אליו.
הוא היה מציק לי בלי הפסקה
עם הערות ציניות ומקטינות שלכאורה חץלא מזיקות והכל בצחוק אבל מסתתרת מאחוריהן האמת שלו שהוא לא היה מעיז להגיד בםה מלא אז הוא מסתתר מאחורי הציניות
והייתי חדשה במשפחה ולא ידעתי איך להגיב
וגם אפחד מהמשפחה לא ידע איך להתמודד.. כי חוששים לפגוע, וזה משפחה, אז מגמדים את זה... ואומרים לעצמך שזה רק בצחוק ובקיצור מלא תירוצים.

אבל בסוף בריונות משתקת ופוצעת ושורטת את הנפש

ואני לעד אוקיר תודה למישהי שפשוט נעמדה פעם אחת ואמרה לו 'אולי די כבר'

וזה היה הרגע שנתן לי את הכוחות להגיד די
והבטחתי לעצמי שאני לא אתן לילדים שלי להתמודד עם מה שאני התמודדתי

לא ניתקנו קשרים
ואנחנו ממשיכים להיפגש
אבל אנחנו קובעים את גבולות השיח
ומעמידים במקום
וזה המתנה הכי גדולה שיכולתי לתת לילד שלי.
נשמע חוויה לא נעימה בכלל. ב''ה, שאת כבר לא שםאחתפלוס
אלא להפך.
תודה רבה!אנונימית בהו"ל
לגבי לא להגיע לגן, הכוונה כמובן בשבוע של חנוכה. זו גם ככה קייטנה, לא הצוות הקבוע, ואני לא יןדעת מי יהיה בגן.
לא אגיד לו שזה בגלל הילדים כמובן, אבל אני גם ככה בחופש, אז אני יכולה להשאיר אותו בבית בלי שזה ישדר לו חוסר ביטחון.

ולגבי המקרה עם הרובים, באמת זה מה שאנחנו חושבים לעשות. לדבר עם ההורים שלהם ולגייס גם אותם לחשיבה משותפת איך לשפר את הדינמיקה ביניהם.
כל מילהanonimit48
ביחס למה שפירטת פה בהמשךהשקט הזה
נשמע שצריך לערב את הפסיכולוגית של הגן.

ילדים לרוב לא פוגעים סתם ולא עושים תנועות מגונות או מדברים בצורה מסויימת בעצמם אלא רק אם הם חשופים לדברים כאלה בין אם כנפגעים ובין אם כ "צופים מהצד" ומחקים את מה שראו.

בקיצור, נשמעת לי התנהגות לא תקינה של הילדים הפוגעים ומעבר לטיפול בילד שלך צריך גם לטפל בהם.

את או הגננת צריכות בעיני לשצף את הפסיכולוגית של הגן
בדיוק מה שכתבתי שזו נורת אזהרה על הילדים האלה עצמםanonimit48
ושזו לא התנהגות שבא משום מקום…
יכול להיןת שהם בעצמם נפגעים וככה מוציאים את זה החוצה.
בלי לקרוא תגובות אחרותמהלכת בדרכה
על סיפור הלהרוג עם הרובה הייתי פונה להורי אותם ילדים ומיידעת אותם. וכשהגננת תחלים בעז"ה לנער אותה. להעניש את הילדים הפוגעים נקודתית לא נראה שעוזר או יעזור צריכה להעשות עבודה רוחבית.
ומול הבן שלך לחזק אותו במה שאפשר. שולחת חיבוק גדול.
דחוף לערב את הגננתאני זה א
לחזק את הילד זה במקביל אבל לטפל באותם יחדים שמציקים זה הדבר הראשון שצריך לקרות כאן.
עצוב לי כל כך לשמוע מסכני באיזה פחד הוא חי.
אוי וויאביול
זה נשמע חריג. הגננת חייבת לשים לזה סוף. זה לא הצקות רגילות של ילדים בגן. תנסי לדבר עם הגננת בתקיפות
תודה רבה על התגובותאנונימית בהו"ל
קראתי הכל, גם אם לא הגבתי לכל אחת ואחת.

דיברתי עם הגננת, זה באמת קצת נפל בין בכסאות, היא לא הייתה מודעת באמת למה שקרה ביום שהיא לא הייתה.

למקרה של המטפחת, היא הגביה באותו רגע גם כלפי הילד וגם דיברה עם ההורים. היא אמרה שהיא שמה עליו (על הבן שלי) עיניים כדי לשמור ולוודא שזה לא קורה.

קשה לפרט בכתב, בכל אופן היא נתנה לי מסר מרגיע שהיא שמה לב לזה, שהיא מטפלת בזה בצורה מקצועית.

לגבי האמירות של הילדים, בהקשר הזה אולי נלך על משהו בכיוון ש@אמאשוני כתבה. אלו ילדים שהם חברים שלו, ובתחילת שנה הם גם שיחקו יפה ביחד, ובזמן האחרון הם התחילו להציק לו.
אז ננסה לחשוב איך אנחנו מתווכים ביניהם והאם יש אפשרות להפגיש ביניהם וללמד אותם איך לשחק ביחד בצורה נעימה לשניהם.

תודה רבה לכולכם, ממש עזרתם
בהצלחה גדולה גדולה!ממשיכה לחלוםאחרונה
לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

ואם תעברו לעיר בלי קהילה חסידית?זוית חדשה

פתח תקווה למשל נשמע לי מתאים

משפחות חרדיות, אבל בלי שצריך לחשוב על כל פיפס איך הוא יראה בחוץ 

חלומות בהיריוןאהבה.

מישהי שמעה על הדבר הזה?

אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.

ממש קשה ומפחיד

אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.

מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר? 

אני יודעת שזאת תןפעה מוכרתאוזן הפיל
אני חושבת שהיו פה פעם עצות לזה
וואי הלוואי שיכתבו ליאהבה.
אני באמת מפחדת ללכת לישון, הלילה קמתי כל שעתיים בערך ופחדתי לחזור לישון
מנסה..אפרסקה

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

כן כןןשירה_11

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אני חושבת שאפרסקה
@אמא לאוצר❤ פתחה פעם שרשור על חלומות משונים, לא יודעת אם זה היה בהיריון או לא, את יכולה לנסות לחפש לה בכרטיס
חחחח יש מצב יפה לך על הזכרון😅אמא לאוצר❤

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אני גם לא מוצאתאהבה.
את זוכרת משהו שעזר לך? 
לא עזר לי כלום בגדול, זה היה סיוטאמא לאוצר❤
אצלי היו חלומות מפחידים לגבי ההריוןזמינה

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

לי זה קרהההההתייעצות הריון
באופן כללי לגבי חלומותאוזן הפיל

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

וואי אני אנסהאהבה.
חופשי היו חלומות הזויים בהריון.מוריה
תופעה ממש מוכרת, כל תחילת הריון אני ככהמסע של החיים
כן. פעם קראתי על זהבאתי מפעם

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

אולי זה קשור לשינה לא עמוקהנעמי28

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.


אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

כן אבל גם חלומות ממש טראומטייםאהבה.

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

אולי ההריון מביא איתו חרדות ❤️נעמי28

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

יכול להיותאהבה.
וואי, קרה לי גםעוד מעט פסח

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

תקראי על חלום צלולכל היופי
בגדול יש טכניקות שעוזרות להבין תוך כדי חלום שזה חלום, ואז זה מרגיע (כי זה לא אמיתי) או לפעמים אפשר לשלוט בו או לסיים אותו
גם לי היה את זה בהיריון הראשון...והרי החדשה

נוראי.


העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

את לוקחת בונגסטה ? אצלי יש קשר לכדורהרמה
לא ידעתי שזו תופעה נפוצה בהריון...קוראת פהממתקיתאחרונה

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת

אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -

הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.

(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)

הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.

באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...

לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.

אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.

אבל אולי אני טועה?

מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?

עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?

תודה!מתואמת
בעקבות השירשור סופר פהחמדמדה

שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר

אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)

ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו

ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי

מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות

מה זה הבריאות של הילדים

נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי

תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅

ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?

אני מגזימה?

חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈

אני גם כתבתי, שאנחנו מקפידים שיהיה רשוםטארקו

חלק/מהדרין

אבל לא כשרות מעבר לזה בהכרח...

דימום אחרי גרידהכמהה ליותר

ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.

אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.

 

זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)

חיבוק🫂כחל

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

תודה! ואמן ❤️כמהה ליותר

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

לא בטוחה לגמרי, אבל חושבת שהרעיוןכחל

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

חיבוק יקרה! לגבי הדימוםshiran30005
עונה לא מבחינת ההלכה- ככה זה ביום יומיים הראשונים נראה שאין דימום ואז הדימום חוזר שוב לכמה ימים, אז מציעה לך לחכות עוד טיפה
תודה על המידעכמהה ליותר

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

צריך לטבול אחרי שבועייםהשקט הזה

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

זה נראה שנגמר ואז חוזר דימוםוהרי החדשה
השם ישלח נחמה עברתי את זה לא מזמןלב המעייןאחרונה

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

התייעצות לגבי אכילה של תינוק בן 8 חודשיםמרימוש!

הבן שלנו התחיל לאכול בגיל חצי שנה אבל עדיין מרגישה שההתקדמות איטית מאד. יש דברים בודדים שהוא אוכל בכיף- יוגורט,  קוטג,  קצת פירות וירקות מעוכים ממרק, ופריכות.

עם אחיו הגדול האכילה זרמה בקלות ודי מהר הגענו להביא לו חתיכות גסות יותר והוא הסתדר בקלות ובשמחה.

התינוק הנוכחי מראה הרבה רצון ומנסה, אבל ברגע שזה חתיכות הוא משתנק מאד מהר וצריכה הרבה פעמים להוציא לו מהפה כשנראה שנחנק.

מנסה להבין אם זה נורמלי ופשוט להמשיך עם הרבה סבלנות ולחזור בעיקר לתת טחון, ושפשוט יש לי ציפיות בגלל איך שאם עם אחיו הגדול או שבאמת יש פה משהו שצריך לבדוק מה לעשות.

גם רעיונות למאכלים נוספים שלא מפחד שחנק יתקבלו בשמחה

כל ילד הוא עולם אחר. זה שלב שהגיוני לאכול רק טחוןיעל מהדרום
תודה!מרימוש!
אז היית פשוט ממשיכה עוד קצת טחון ולנסות מדי פעם משהו אחר ולראות אם משתפר?
כן.יעל מהדרום

לק"י


הבן שלי בגיל הזה בערך ודוקא אוכל מעוך, וגם מוצץ ונוגס באוכל חתוך לרצועות.

אבל מבחינת אוכל, חי בעיקר על הנקה בבית ומטרנה אצל המטפלת. ובערך פעם- פעמיים ביום אוכל מוצקים, ולא בכמות ענקית.

ניסית בייבילד?והרי החדשה

חתיכות בגודל אצבע שהוא ימצוץ או ינגוס ולאט לאט ילמד מה הגודל המתאים לו.


אפשר אצבעות טוסט עם ממרח

אצבעות בטטה

ואז זה רך ומתפרק לו בפה

טוסט זה קצת קשה. לא?יעל מהדרום
מורחים גבינה או חמאה והם מוצציםוהרי החדשה
את זה וזה נהיה רך (מורידים את הקשה של הלחם)
תכלס לא חמאה. גבינת שמנת זה מעולהוהרי החדשה
אז למה לעשות טוסט?יעל מהדרום

לק"י


אני נותנת לבן שלי רצועות של ה"קשה" לכרסם.

אבל זה בגדר התנסות ותעסוקה.

לאכול לחם ממש זה ביסים קטנים עם משהו.

כי לחם יותר חונק זה יותר מסוכן ככהוהרי החדשה
הבנתי. למרות שגם טוסט קשה לא בטוחה שזה מתאיםיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

הכי טוב לנסות ולראות איך הילד מסתדר.

ניתוח לילדים בהרדמה כלליתרוני 1234

עד איזה שלב ההורים נמצאים עם הילד?

אנחנו איתו בזמן ההרדמה?

אצלנו בעלי נכנס עד שנרדם עם מסיכה ואז יצאכולנה
אני נכנסתי ששמה לה מסיכהמתיכון ועד מעון

כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי

אצלנו היו 2 ניתוחיםטארקו

בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם

בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס

בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..

נכנסתי עד שהילדון ישן עמוק ת'אמת- לא חוויה הכיאמהלה

כיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....

לקח לי כמה דקות טובות להתאפס

מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס

הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....

אני הייתי עם הבן שלי עד שהוא נרדם לגמרי.חזקה בעורף

לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔

למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.

תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.


בהצלחה!!!

כן ההרדמה זה עניין של שניותאמאשוני

מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,

לגדולים ההרדמה בעירוי.

עד איזה גיל זה קטנים?טארקו
כי אצלנו בשני הניתוחים(גיל 3 וגיל 5.5) היה מסכה+עירוי.
לא יודעת במדוייקאמאשוני

אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.

(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)

אצלי הסבירו לי שההרדמה המיידית היא במסכהטארקו

אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי

כן הגיוני באמתאמאשוני
צריך לוודא לאורך כל הניתוח שהילד עדיין מורדם והוא כבר לא מתנגד לעירוי אז הגיוני שזה ככה.
אצלנו היתה הרדמהעוד מעט פסח

בשאיפה גם בגיל 14.

אבל אם אני זוכרת נכון, אמרו שזה רק להתחלה, ואחר כך מכניסים ישר לווריד.

האמת שאני לא זוכרת כל כך.

שאלה טובה...מתואמת

הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.

עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...

גם אותי הרדימו עפ מסכה ועירוי ביחדהשקט הזה
ואני לא ילדה🤣
כשחושבים על זה, גם אותי...טארקואחרונה
אבל באמת חיברו לעירוי לפני שנרדמתי ואת הבן שלי חיברו אחרי
הבן שלי נותח עכשיו, בן 10+ שמו מסכה לטשטושאמהלה

והרדמה בעירוי...

הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.

הבן שלך עם מבנה גוף צנום יחסית?אמאשוני

כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,

סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.


בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.

לא. נורמלי לגילו. בעקרון מראש הרופא אמר לו שיתנואמהלה

לו את הבחירה אם להרדים בעירוי או במסיכה

זה קצת אכזב אותו שאכן לא שאלו אותו ותוך כדי ששמו לו את המסיכה כבר תקעו לו את העירוי ביד.

הוא אמר לי: אבל הבטיחו שישאלו אותי.... צודק 🤷‍♀️

למזלי בגלל שזו היתה מרדימה מיומנת הכנסת העירוי לקחה לה חלקיק שניה.....

אוי מסכנצוקאמאשוני

חוויה לא נעימה, גם ככה הכל מלחיץ. 😏

אם הרופא נתן לו אפשרות לבחור, כנראה שהוא על הגבול, אז מצאנו את שלב המעבר פחות או יותר (שמבוסס על מבנה גוף, ובכל זאת הגיל מהווה אינדיקציה מסויימת)


@טארקו לשאלתך.


מאוד תלוי איזה ניתוח ואיפה מבוצעמולהבולה

הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה

את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)

נמצאים עם הילד כששמים לו את המסכהמתואמת

ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.

האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)

גם אצלנו הייתי איתה עד שנרדמה עם החומר מהמסכהאולי בקרוב
מה שלי אמרו שקודם מרדימים ככה ואז מכניסים את האירוע ונותנים גם דרכו וככה אין את הכאב של הדקירה. שלי הייתה בת שנתיים והיא ישבה עלי עד שנרדמה ואני הנחתי אותה על המיטה. די זירזו אותי לצאת כי הם לא רצו שאני אשאף את החומרים נרדמה או משהו כזה. כשהיא התעוררה אבא שלה היה איתה אבל אם אני זוכרת נכון היא לא התעוררה לפני שהוא נכנס.. היא נבהלה קצת מהמסכה ולא כ"כ שיתפה פעולה אבל נתנו לי לתת לה מוצץ וזה קצת עזר. בהצלחה ורפואה שלימה!
כן עד שהוא רדוםאורוש3
אצלי מניסיוןקפצתי לבקר

של ארבעה ניתוחים.

נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.

חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..

לקראת עוד ניתוח 😑

אני נשארתי עד אחרי שהילד נרדםשושנושי
לא מלחיץ, היה ממש בסדר 
יש כאן מורות למתמ' / יועצות בתיכון?רוני 1234

אשמח להתייעץ:

לבת שלי יש כתב לא קריא. עשינו אבחון והיא יכולה להקליד במחשב בכל המקצועות מלבד מתמ'.

במבחנים פנימיים יש לה שכתוב/הקראה לאדם נייטרלי אבל אמרו לנו שאי אפשר במתכונות ובגרויות.

האם נגזר עליה להכשל בבגרות? אשמח לכל רעיון ועצה 🙏

לא מהמקצועות שציינתאמאשוני

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לדעתי אין כזו אפשרות בהתאמותמתיכון ועד מעון
באסהאמאשוני
מה ההבדל בין זה לבין מקצועות שפה?
הנחיות של חוזר מנכלמתיכון ועד מעון

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

סיבה טכניתרוני 1234
במקצועות רבי מלל מאד קל להקליד אבל משוואות או גאומטריה הרבה יותר קשה (הצ'ט אמר לי שיש טאבלטים עם עט שיכולים לפתור את הבעיה אז בטח עוד 20 שנה זה יגיע למשרד החינוך)
למהתקומה

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

איזה אבחון עשית?מתיכון ועד מעון

פסיכודידקטי?

דידקטירוני 1234
זה לא מסמך קביל לצורך קבלת התאמות בבגרויותמתיכון ועד מעון

צריך אבחון פסיכודידקטי

את טועהרוני 1234

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

בדקתי שובמתיכון ועד מעון

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

 

עוד לא הגיש, האבחון בוצע לאחרונהרוני 1234
המאבחנת אמרה שאין הקלדה במתמ' ואמרו לנו את זה מראש גם בבי"ס.
אם לא הגישומתיכון ועד מעון

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אולי לא הסברתי מספיק ברוררוני 1234
הקלדה או שכתוב במתמ' בכלל לא על הפרק. לכאורה אין התאמה כזאת או לפחות לא עבורה.
אין התאמה כזו בכללמתיכון ועד מעון

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

היה מקרה דומה בתכנית "יהיה בסדר"אין יאוש315

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

הפותחת מדברת רק על מתמטיקהאורי8
בשאר המקצועות יש לה אבחון ואם ועדת ההתאמות תאשר תהיה לה הקלדה. פשוט אין התאמה של הקלדת תשובות במתמטיקה כי לכאורה יש במקצוע הזה פחות כתיבה. ולא כתיבה של אותיות. גם בכתיבת מספרים הכתב שלה לא קריא? בוחן שקורא את הבגרות לא יבין את הספרות שהיא כתבה? אני יועצת בתיכון. וגם הכתב שלי לא קריא. אבל עשיתי בגרויות כשעוד לא היו התאמות בעולם.  ותמיד אמרו לי שלא יקראו לי את הבגרויות. ( כנראה קראו... כי ב"ה היו לי ציונים טובים). פשוט סיגלתי לעצמי שיטה של לכתב לאט ואז הצלחתי לכתב ברור יותר. אולי במתמטיקה שתשקיע בלכתב ברור , זה פחות כתיבה ולרוב גם כשהכתב לא קריא , אם עובדים לאט אפשר להוציא כתב סביר . אולי אפשר לבקש הארכת זמן מוגדלת במתמטיקה בגלל הצורך להשקיע בכתיבה שתהיה ברורה? אני מניחה שהארכת זמן רגילה יש ל( מאוד,קל לקבל גם בלי אבחון(. אפשר לנסות לקבל הארכת זמן מוגדלת . יש בכל תיכון רכזת התאמות. תפני ליויצת או אליה ותבקשי שתשלח בקשה. 
נסית להקליד תשובות במתמטיקה?נופנופ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

 

 

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

 

אם יש אופציה כזו ברור,שעדיףאורי8
כל מה שדובר פה זה שאין במתמטיקה אופציה כזו. מציעה לשאול שוב את הרכזת התאמות ולדייק איתה אם יש אופציה כלשהי. מה שהצעתי זה למקרה שאין. תלמידות שאני מכירה עם הקושי הזה הסתדרו במתמטיקה . כי בכתיבת ספרות זה לא כמו אותיות. ברור שאם קיימת אופציה לשעתוק היא עדיפה. 
תודה, בנתיים לא הצליחו לקרוארוני 1234
היא כבר נכשלה בכמה מבחנים בגלל זה
יש פתרוןנופנופ

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

 

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

 

 

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

 

 

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

 

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

אז משום מה אמרו לי הפוךרוני 1234
הרכזת התאמות אמרה שיהיה לה שעתוק (קראתי לזה שכתוב/הקראה למעלה) רק במבחנים פנימיים ולא בבגרות. אדבר איתה שוב (הילדה סיימה עכשיו ט אז יש עוד זמן).

תודה רבה!

אין התאמה של הקלדה במתמטיקה124816

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.


מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

אז איך בכל זאת אפשר לקבל שעתוק?רוני 1234
כבר יש לה הארכת זמן וזה לא עוזר…
שרכזת ההתאמות תבדוק מול המדריכה שלהאורי8
זו תהיה התשובה הכי מדויקת. בגלל שנדיר שמקבלים. והנחיות יכולות להשתנות משנה לשנה. כדאי לבקש מרכזת ההתאמות לבדק שוב מול משרד החינוך( בדרך כלל יש מדריכה של המשרד שהיא יכולה להתיעץ איתה). ולהגיש גם אם יש סיכוי קטן. כבר היו לנו הפתעות שהגשנו בקשות שהיו נראות לנו חסרות סיכוי  וקיבלנו אישור. 
אז אולי שווה לחכות לשנה הבאה או עוד שנתיים?רוני 1234
היא אק מסיימת ט עכשיו
בכיתה י זה הזמן לברר את הכלאורי8

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

לא לחכות. הזמן של סוף ט תחילת י הוא הזמן לקבלהשקט הזה

התאמות.

אחכ זה כבר יותר מסובך

גם אני זוכרתמתיכון ועד מעון

ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...

אבל נשמע שבדיוק כאן מדובר על המקרה הנדיר ששעתוקיראת גאולהאחרונה

זה מה שהתלמידה צריכה.

לאיזה מקרים יוצאי דופן התכוונו אם לא לכזה מקרה של תלמידה שאי אפשר לבדוק את המבחן שלה במתמטיקה בגלל הכתב?

מענין איך מקבלים אישור כזה? לבן שלי יש כתב נוראיכולנה

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.


מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

כדאי לקראת הבגרויותאורי8
לפני כיתה י. וכדאי קודם לדבר עם היועץ בבית הספר שלו כי בחלק מבתי הספר אבחון פרטי לא תופס בכלל. במקום שאני עובדת בו אנחנו בתכנית מלקות ללמידה. וזה עובד אחרת. 
גם אחי עשה אבחון כזה בזמנו ונתנו לו הקלותהמקורית

כתב יד לא קריא זו סיבה להקלות

לא יודעת איך הלך האבחון ומול מי האמת.. אבל כדאי לבקש

כשהמורים לא הצליחו לבדוק את המבחןרוני 1234
הפנו אותנו לאבחון

אולי יעניין אותך