סתם פורקת פה כי מרגישה על הפרצוף
היום בבוקר הייתה מסיבת חנוכה לקטנה, אבל הגדולה הקיאה אתמול בערב ולא רציתי לשלוח אותה לגן (היא לא חולה, פשוט השתעלה חזק וזה גרם לה להקיא, אבל עדיין). ובעלי במילואים ואין מי שישמור עליהם. גם שישי היום אז זה לא שאני יכולה להקפיץ סבתא, גם בואו, זה כולה מסיבת חנוכה.
אז אמרתי נלך כולנו, גם עם התינוק, נראה מה יגידו בגן. אמרתי נשאל אם זה בסדר להיכנס כולם, ואם לא נחזור הבייתה.
אז התחילה סאגה שלימה של התארגנות לכולם עם בגדים חגיגיים והגדולה כבר התחילה להתלהב מהמסיבת חנוכה, הקטנה (שזה הגן שלה) בכלל לא רצתה ללכת והתרצתה רק ששמעה שאחותה גם באה,
עד שיצאנו ביזע ודמעות מהבית, כבר היינו באיחור, הגענו לגן, שאלתי את הסייעת אם זה בסדר להיכנס, אמרתי זה לא שהיא חולה, אבל עדיין
היא התעלמה
שאלתי שוב
היא עשתה פרצוף ואמרה אני אשאל את הגננת
חזרה פנימה ושמעתי אותה אומרת "מביאים ילדים חולים ואח"כ אנחנו נדבקים"
אז כשחזרה אמרתי לה שבסדר לא ניכנס, אני מבינה (באמת מבינה, אני גם הייתי מתעצבנת אם הייתי במקומה), אולי נכניס רק את הילדה לבד,
אבל כמובן היא לא רצתה להיכנס לבד,
אז הסייעת התעקשה ואמרה לא, בואו תיכנסו, זה לא יהיה לה כיף להיכנס בלי אמא, מה בעלך לא יכול לשמור עליהם,
אז נכנסנו ועמדנו בפינה
הילדה כמובן לא רצתה להצטרף לחברים
רק הגדולה נהנתה מהמוזיקה
ואני עומדת שם עם הקטן על הידיים מחזיקה מלא עליוניות וטישו והכל
מנסה לשכנע את הקטנה להצטרף לחגיגה
אחרי 5 דקות כבר נשברו לי הידיים והקטנה אמרה שהיא רוצה הבייתה
אז הסתכלתי ימינה שמאלה, אף אחד לא מסתכל
התחפפנו החוצה
הגדולה התחילה לבכות שהיא רוצה את המסיבת חנוכה של אחותה
הגענו הבייתה, השעה כבר 9
להתחיל לבשל עכשיו ולארגן הכל לבדי
ועוד צריכה ללכת לטבול הערב אז זה לא שיש לי עודף זמן
מרגישה שהשקעתי כ"כ בשביל המסיבה המעפנה הזאת ובסוף יצאתי מטומטמת, הייתי צריכה להישאר כבר בבית וזהו. ברור שהם לא ישושו שנבוא. מבינה אותן לגמרי והן צודקות. חשבתי שזה איזה מן חובה אימהית כזאת שילדה תלך למסיבת חנוכה אבל עכשיו אני מתחרטת על זה
זהו
תודה שקראתן עד כאן
יודעת שלא הייתי צודקת
היום בבוקר הייתה מסיבת חנוכה לקטנה, אבל הגדולה הקיאה אתמול בערב ולא רציתי לשלוח אותה לגן (היא לא חולה, פשוט השתעלה חזק וזה גרם לה להקיא, אבל עדיין). ובעלי במילואים ואין מי שישמור עליהם. גם שישי היום אז זה לא שאני יכולה להקפיץ סבתא, גם בואו, זה כולה מסיבת חנוכה.
אז אמרתי נלך כולנו, גם עם התינוק, נראה מה יגידו בגן. אמרתי נשאל אם זה בסדר להיכנס כולם, ואם לא נחזור הבייתה.
אז התחילה סאגה שלימה של התארגנות לכולם עם בגדים חגיגיים והגדולה כבר התחילה להתלהב מהמסיבת חנוכה, הקטנה (שזה הגן שלה) בכלל לא רצתה ללכת והתרצתה רק ששמעה שאחותה גם באה,
עד שיצאנו ביזע ודמעות מהבית, כבר היינו באיחור, הגענו לגן, שאלתי את הסייעת אם זה בסדר להיכנס, אמרתי זה לא שהיא חולה, אבל עדיין
היא התעלמה
שאלתי שוב
היא עשתה פרצוף ואמרה אני אשאל את הגננת
חזרה פנימה ושמעתי אותה אומרת "מביאים ילדים חולים ואח"כ אנחנו נדבקים"
אז כשחזרה אמרתי לה שבסדר לא ניכנס, אני מבינה (באמת מבינה, אני גם הייתי מתעצבנת אם הייתי במקומה), אולי נכניס רק את הילדה לבד,
אבל כמובן היא לא רצתה להיכנס לבד,
אז הסייעת התעקשה ואמרה לא, בואו תיכנסו, זה לא יהיה לה כיף להיכנס בלי אמא, מה בעלך לא יכול לשמור עליהם,
אז נכנסנו ועמדנו בפינה
הילדה כמובן לא רצתה להצטרף לחברים
רק הגדולה נהנתה מהמוזיקה
ואני עומדת שם עם הקטן על הידיים מחזיקה מלא עליוניות וטישו והכל
מנסה לשכנע את הקטנה להצטרף לחגיגה
אחרי 5 דקות כבר נשברו לי הידיים והקטנה אמרה שהיא רוצה הבייתה
אז הסתכלתי ימינה שמאלה, אף אחד לא מסתכל
התחפפנו החוצה
הגדולה התחילה לבכות שהיא רוצה את המסיבת חנוכה של אחותה
הגענו הבייתה, השעה כבר 9
להתחיל לבשל עכשיו ולארגן הכל לבדי
ועוד צריכה ללכת לטבול הערב אז זה לא שיש לי עודף זמן
מרגישה שהשקעתי כ"כ בשביל המסיבה המעפנה הזאת ובסוף יצאתי מטומטמת, הייתי צריכה להישאר כבר בבית וזהו. ברור שהם לא ישושו שנבוא. מבינה אותן לגמרי והן צודקות. חשבתי שזה איזה מן חובה אימהית כזאת שילדה תלך למסיבת חנוכה אבל עכשיו אני מתחרטת על זה
זהו
תודה שקראתן עד כאן
יודעת שלא הייתי צודקת
