אני כל כך עצבנית ופגועה מבעלי! חייבת שתאזנו אותיאנונימית בהו"ל

חמותי יושבת שבעה ומחר יש ארוחה שהם עושים בסוף השבעה.

עוד לא הלכתי לנחם כי זאת נסיעה ארוכה ותכננו להגיע לסעודה שיש מחר ולנחם לפני.

הסעודה מתחילה אחרי הדלקת נרות והם ביקשו שנגיע שעה וחצי לפני!!

אנחנו עם ילד קטן בן שנתיים, יש לנו נסיעה של כמעט שעתיים ואנחנו מגיעים לבית שיהיו בו עשרות אנשים וזה לא הבית של חמי וחמתי כי הם יושבים שבעה במקום אחר ואני גם אצטרך לנחם שאני מובכת ממש מהסיטואציה הזאת (חשבתי לעשות את זה 10 דק וזהו אבל עכשיו נגיעה שעה וחצי לפני!) ומה אני אמורה לעשות עם הקטן שלנו?? עם כל האנשים הזרים מסביב, שגם ככה אני לא מרגישה איתם בנוח אז איך אני יעזור לו? ומה הוא יעשה כל הזמן הזה!?

אז שתפתי את האיש

ומה הוא אמר? תשארו פה ואל תבואו.. זה קשה לך אז לא צריך אני אסע לבד!
וזה כל כך פוגע בי! שככה מהר הוא מוציא אותי מהמשוואה.

הקושי והאתגר אמורים להיות גם עליו ולא רק עליי. זה אמור להטריד גם אותו והפתרון זה לא פשוט להשאיר אותנו בבית! גם ככה להלוויה הוא נסע לבד וגם זה ציער אותי כי רציתי להיות לידו!
אוף אני נבאמת לא מבינה מה נסגר ואני חווה את זה כל כך קשה! אני בתחילת הריון אולי זה קשור להורמונים אבל אני םשוט יושבת עכשיו ורותחת מעצבים.

גם למה מבקשים מאיתנו להגיע ככ מוקדם?? מה הם לא מבינים את המורכבות של הסיטואציה?? וזה גם יימשך עד השעות המאוחרות של הערב אז מה העניין??

אני חושבת בכנותחן מלכות
שכרגע את ףשוט מוצפת רגשית..
ואולי זה לא הזמן לנתח את הסיטואציה באופן רציונאלי
נשמע שאת בתקופה לא קלה וההטרמונים בטח מוסיפים

אז קודם כל
תנשמי תשתי תתשתחררי קצת..

ואחרי זה אם תרצי...תספרי לעצמך שכנראה הרגש קצת השתלט על הסיטואציה
אובייקטיבית נשמע מהלך מאוד תקין ואפילו מתחשב ורגיש מצידו
הוא הבין שקשה לך אז לא רצה לחייב אותך להתאמץ.
הפרוש של הוא הוציא אותי מהשיפור זה פרשנות רגישית שלדעתי לא הסיפור האמיתי

וגם..'הם לא מבינים את המורכבות'
לא
האמת שלא
הם איבדו בן משפחה
והם לא פנויים לחשוב על כל זה

ובכללי כאשר נהיים הורים
וגם אני היתי ככה בשנים הראשונות של ההורות- כל הזמן ציפיתי להתחשבות מיוחדת..שיבינו את הקושי והמורכבות..כי הרי אני עם תינוקת .או שניים..
אבל האמת
שבחיים לכל אחד המורכבות שלו
ואת תראי שעוד כמה שנים תסתכלי על מצב של ללכת עם ילד אחד לאנשהו- ותראי את זה אחרת.. הרבה פחות מורכב מהחוויה הנוכחית שלך כי יהיו לך מורכבויות אחרות שיעסיקו אותך
ככה זה
זה לא שלך לא מורכב כרגע
מבינה את הקושי
ואת צריכה לעבוד מול עצמך
ולא לצפות
שהבעל יבין מעצמו מה הצורך הפנימי שלך( אל תתלונני זה קשה ומורכב ותצפי שהוא יקלע בול לרצון למצוא פתרון יצירתי...תגידי מפורש- קשה לי ומורכב לי ואני רוצה לבא בכל זאת אבל תעזור לי לחשוב יחד על פתרון להקל על
המצב..)

לא לצפות מהם שיבינו שינהלו את הלוז אחרת או יקלטו מה עובר עליך בסיטואציה
מהצד זה לא מובן מאליו
זה החויה שלך מבפנים והיא- הגיונית -רק לא מובנת מאליה ולא נראית כלפי חוץ בהכרח

קודם כל תמצאי דרך להתאושש רגשית
ואחרי זה הלוואי ותספרי לעצמך סיפור חדש
לא כזה שאת קורסן ולא רואים ולא רוצים ולא מתחשבים בצרכיך
כי זה לא נראה לי המצב
אלא שהיה לך צורך שהתפספס
ועכשיו את רוצה לראות איך לתת לו מענה..


וואי יש לך תגובות מהממות!!אוהבת את השבת
איזה כיף שהצטרפת לפורום!
מחכימה ממך!
איזה נשמה את. תודה 😊😊חן מלכות
אני חושבת שענית לעצמךלאחדשה

בתחילת הריון הכל נראה הרבה יותר נורא.

סליחה אם זה לא מה שאת מצפה לשמוע  (אם לא באלך פשוט תעבירי אל תקרי...)

אבל לא אני בכלל לא רואה מה הבעיה להגיע שעה וחצי לפני.

ילד בן שנתיים, יכול להתסובב לידך אפשר לצאת גם קצת, אפשר לשבת באחד החדרים. זה לא שאי אפשר לעשות כלום כשיש ילדים, כן גם אם זה לצאת קצת מאזור הנוחות שלך..

תחשבי על המקום של בעלך- הוא במקום כואב, וקשה, סבתא\סבא\קרוב משפחה שלו נפטרו, ואת מדברת איתו על קושי שהוא לא חושב שקיים.

 

אני מבינה מה שאת אומרת לגבי הילד, נכון, זה לא שיא הנוחות, אבל אני חושבת שזו לא יציאה כזו מוגזמת מאיזור הנוחות..

אפשר גם לעשות באמצע, הם ביקשו שתגיעו שעה וחצי לפני, תגיעו שעה לפני, הם לא יעמדו לכם עם שעון..

בעלך מהצד לשו, כך אני חושבת מחכה להבנה והכלה, ובמקום זה הוא מרגיש שאת מכניסה אותו למקום של ההתמודדות שלך.

חוץ מזה אם את בתחילת הריון אני חושבת שאסור להיכנס לבית עלמין, באופן כללי חושבת שלנשים פחות טוב להגיע, אז אל תחשבי על זה יותר מדיי..

בשורות טובות, בהצלחה.

חמותך יושבת שבעהאמאשוני
בעלך איבד מישהו קרוב משפחה שלו ואת עסוקה בעצבים שביקשו ממך להגיע שעה וחצי קודם?
את מנסה למצוא שיתחשבו בך בסיטואציה הזאת?
הם בכלל יודעים שאת בהריון?
אם קשה לך פיזית, זה ממש לגיטימי, אבל באמת עדיף שתישארי בבית, למה כל הטרחה והטרטור?
אם את מרגישה שגופנית את מסוגלת להגיע וגם לתמוך ולסייע (זה מה שאמורים לעשות בשבעה בעיקרון...) אז תסעי ותעשי כמיטב יכולתך.
את לא צריכה לשבת עם חמותך שעה וחצי. את יכולה להיכנס להרגיש את הסיטואציה ולצאת עם הילד לחצר/ גינה סמוכה ולהעסיק אותו שם.
תקחי לו קצת תעסוקות (כדור/ מכוניות) וגם אוכל (פירות, נשנושים יבשים) תקחי איתך שיהיה לך זמין ולא תצטרכי לסמוך על הזמנים שהם מוציאים את האוכל.
תנסו לתזמן את הנסיעה לשנת הצהריים שלו, תשמרי שייישאר ער עד הנסיעה ואז יירדם. אם הוא לא מתעורר בדרך, תעירי אותו בעדינות כשתגיעו ותתני לו כמה דקות להתאושש איתך לפני ההמולה. לבינתיים בעלך יוכל כבר להיכנס אם יהיה לחוץ בזמנים.

בכללי אם את מתכוונת כן לנסוע עדיף שתבואי בגישה כמה שיותר משחררת כלפי בעלך. בכל זאת, זאת המשפחה שלו ולגיטימי שהוא ירצה מרחב להיות איתם ולהרגיש אותם. גם לפעמים יש עניין של מנהגים שונים שאולי לך יראה פחות קריטי לקיים אבל לו ולמשפחה שלו זה יהיה חשוב.

וזה גם ממש בסדר להחליט שאת מוותרת על התענוג ונשארת בבית.

בהצלחה בכל מקרה!
רוצה להוסיף- אין מה להרגיש מובכתים...
בניחום אבלים באים ויושבים קצת עם כולם.
תיכנסי תגידי שאת משתתפת בצערכם או תנחומים. וזהו לא חייבת לדבר. ובמיוחד אם את עם בעלך אין לך מה להרגיש מובכות.
לא מזמן הלכתי לניחום אבלים אצל הבוס שלי. סידרתי ללכת עם עוד מהעבודה כי לא רציתי לבד.
היי יקרה,דובדובה
אני מבינה אותך מאוד ומזדהה עם הקושי שלך.
ראשית את בהיריון את לא מאוזנת גם מבחינה רגשית ומאוד לוקחת סיטואציות בצורה קיצונית גם מפרשת דברים לצד השני. ככה הייתי גם אני.
זה ממש קשה להרגיש מה שאת חווה. ממש. זה לא פשוט. ואם את כעוסה ונפגעת אני בטוחה שזה לא סתם. במיוחד שאת מתמודדת כרגע עם היריון ותינוק בן שנתיים.
את רק רוצה את הנוחות שלך. את השקט שלך.
שיבינו אותך.

אבל אהובה ויקרה יש פה מצד שלישי,
אני חושבת שאם חמותי היתה יושבת לא עלינו שבעה והיא כבר ישבה.. דבר ראשון הייתי הולכת לנחם ישר ולעזור איזה יום.. (את בהיריון וזה רחוק זה לא רלוונטי לך) אז הייתי שולחת לפחות את בעלי כמה פעמים לאורך השבעה. ואומרת לו גם להיות שם כמה שיותר ולתמוך באמא שלו (שוב, לא עלינו זה כבר קרה)
ביום האחרון הייתי שולחת אותו מוקדם שיעזור לאמא שלו, כיבוד הורים נראה לי ממש מתבקש בסיטואציה כזאת ומוותרת על עצמי. זו לא סיטואציה קלה. אם מאוד קשה לך אל תסעי. בעלך לא יכול לא ללכת מוקדם. זו אמא שלו. אני כל כך מבינה אותו אבל הוא גם לא רוצה שאת תסבלי.
מבינה???
אז אולי הוא מנסה למצוא משהו באמצע שטוב לכולן.
אבל לצערי אני אומרת לך. שהפעם הוא צודק.
את צריכה לוותר. ולתת לו להיות עם אמא שלו ולעזור לה כמה שיותר מוקדם.
אם את מסוגלת להגיע יותר מוקדם תגיעי איתו יחד.
את לא חייבת!!! בטח אן כל כך קשה לך. אבל הוא כן
שבעה זה משהו מאוד רגיש שצריך למסור עליו את הנפש לדעתי.
וסליחה אם הדברים שלי קשים לך לשמיעה. הכל מניסיון כמובן. והבנת המציאות לאורך שנים של נישואין.
בהצלחה יקרה

^^^^בשבילך..
מסכימה עם כל מילה!!
חוץ מזה שלדעתי את גם צריכה להגיע. ולשעה וחצי לפני הסעודה לא נשמע לי מופרך בכלל.. אפילו די מתבקש...
למרות הקושי הפיזי לדעתי הכרחי לעשות את המאמץ הזה..
זה הבדל קלאסי בין נשים לגבריםיראת גאולה
בעלך רוצה על אשתו, לפתור לה את כל הבעיות,
אז ברגע שאת מספרת לו על קושי שלך, הוא מעלה פתרון גאוני - אל תבואי! זה יפתור את הקושי. ככה זה גבר, מבחינתו ככה הוא פתר את הבעיה, קשה לו לשמוע שיש משהו שקשה לאשתו. הוא כנראה גם הרגיש שבזה שאמר שאת לא צריכה לבוא, הוא כביכול 'שחרר' אותך מהעול הזה, ויתר לך שהוא ייסע לבד...
זה כמובן לא מה שאישה צריכה לשמוע, אבל ככה ראש של גבר עובד.
אז דבר ראשון תתרגמי את המשפט "אז אל תבואו... אני אסע לבד " ל: אני אוהב אותך, ורוצה לפתור לך את כל הבעיות שבעולם במקום ל: מוציא אותי מהמשוואה.
דבר שני, תאמרי לו את זה, תאמרי לו שלא להגיע לא פותר לך את הבעיה, את כן רוצה להגיע, אבל צריכה עזרה בהערכות ובתכנון איך להסתדר עם הילד.


מציעה רעיון - אולי באמת את והילד לא תשארו כל השעה וחצי, אלא תלכי איתו לאנשהו, לגן שעשועים אם שייך, או לגימבורי בקניון... יכול להיות שאם תתארגני מראש על איזו אופציה, זה יתן לך בטחון, גם אם בזמן אמת בסופו של דבר תראי שלא כ"כ גרוע ואת יכולה להסתדר בבית.
עונה לכולכן ביחדאנונימית בהו"ל

תודה רבה

א. ממש רגשתן אותי ברגישות שלכן! כשקראתי את זה אמרתי לעצמי שבטח הולכים לצאת על הדברים שכתבתי אבל עניתן בצורה כל כך מכבדת רגישה ומרגשת אז תודה על זה

 

ב. אתן ממש צודקות במה שכתבתן. בהכל... בלצאת מהבועה של עצמי, בלהרגע, בלראות את הקושי של האיש.. תודה על זה. 

קצת בכיתי כי חשבתי מה זה אומר עליי אבל אני מבינה שאני לא לגמרי אני עכשיו אז אני משתדלת לא להיות קשה מידי.

 

ג. ביקשתי מהאיש. הסברתי לו מקודם כמו שכתבתן הוא מבחינתו אמר שאין פתרון אחר שהוא מצליח לראות. עדיין קשה לי לשמוע את זה אבל אני מבינה שהוא גם עמוס בעבודה ויש לו עוד לחצים אז אני כנראה אצטרך לקחת אחריות מלאה על האירוע..

 

ד. הבאתן רעיונות טובים מה לעשות עם הקטן באותו הזמן. אני ממש מקווה שזה יעבור בטוב. חשוב לי להגיע ולקחת חלק ולהראות נוכחות ולתמוך כמה שאפשר.. המשפחה שלו היא גם המשפחה שלי. רק שהמשפחה המורחבת ענקית וזה לפעמים רוב הפעמים מאיים עליי במיוחד עם קטן בן שנתיים שנלחץ נורא מהר וליד אנשים זרים יכול להיות תלוי לי על הידיים כל היום ורק לבכות שהוא רוצה את אבא שלו.

עכשיו כשאני חושבת על זה זה גורם לי לתהות אם אולי באמת לא להגיע כי אני צופה שככה הוא יהיה, רק ירצה את אבא כמו בדרך כלל כשקשה לו אבל בטח הוא יהיה פחות פנוי. אני ממש בסלט כל פעם עולה טיעון בעד וטיעון נגד.. 

מקווה להגיע להחלטה הנכונה ביותר ולהצליח להתמודד עם זה.

רק לגבי ההתלבטות אם ללכת או לאמקרמה
אני יודעת שככל הנראה יהיה קשה
ורק את יודעת עד כמה
אבל בזמנים כאלו של אבל- משפחה זה החיים
זה הדבר הכי חשוב
הכי מנחם

חמותך עוברת תקופה קשה
וגם בעלך
אני חטשבת שלהיות מוקפים באהובים שלהם זה חשוב מאוד מאוד
(ואין כמו ילד בן שנתיים,אנרגטי ועקשן שרוצה רק את אבא להזכיר את הברכה שבעולם הזה)
אז לדעתי אם זה אפשרי-גם אם קשה זה שווה את המאמץ והאי נוחות
מסכימה ממש.המקורית
מציגה מהצד השניnorya
כשחמותי ישבה שבעה, דווקא העדיפו שלא נבוא עם הילדים. היו הרבה אנשים והרבה בלאגן ולא היה שייך שיהיו שם ילדים שיסתובבו בין הרגליים. בעלי הגיע הרבה ב"ה, אבל אני והילדים לא הגענו.
לא תמיד שבעה זה מקום שמתאים לילדים... צריך לשים לב מה מתאים למשפחה.
נכון. אבל במקרה של הפותחת ביקשו מהם במפורשמקרמה
להגיע אז אני מניחה שהם רצויים שם😏
יכול להיות..norya
לא הבנתי שביקשו במפורש שיגיעו. תארתי לעצמי שהם שאלו מתי להגיע ואמרו להם שעה וחצי לפני... אבל בהחלט אולי לא הבנתי נכון🙃
מציעה עוד רעיון קטן..באר מרים
האם יש שם איזו אחות קטנה / בת דודה / אחיינית שתוכל להיענות מהרעיון של "לאמץ" את הקטן ולהיות איתו? כשאת באי_÷, כמובן..

הרבה פעמים בנות ממש נהנות מזה - הוא סוג של "צעצוע" בשבילן.. אבל אל תצמידי לו מישהי אחד ותתאמי איתה במפורש שהיא אחראית עליו אז לא תהיה לו תחלופה, וזה כשהוא בטווח ראיה או שמיעה מההורים.. זה יכול ממש להקל עליך! תוכלי להיות פנויה לעזור או להשתתף עם המשפחה והיא תטייל איתו, תשעשע אותו ותעסיק אותו..
אני ממש מתרשמת מהתגובה הזו שלךחיוך גדול
המון כוחות נפש ובגרות לקבל ביקורת באומץ, ולהודות בזה בכנות, ולהתקדם באופן מעשי,
אשרייך!
גם אני חושבת ככהלמה לא123


וואי ממש.איזו ענווה ובגרותחן מלכותאחרונה
זה רק מראה כמה כוחות יש בך לעשות עבודה טובה בזוגיות. זכית!
לדעתי חשוב שתלכייערת דבש

יש אנשים שיזכרו לנצח מי הגיע לנחם בשבעה ומי לא

ובמיוחד שזו כלה וזה מדרגת קרבה קרובה מאוד.

 

אני מציעה הצעה אחרת-למה שלא תחפשו סידור לילד ותסעו בלעדיו?

ההורים שלך\בייביסיטר מוכרת\המטפלת שלו\חברה\שכנה קרובות

מישהי מאלה שהוא ישאר אצלן ישחק יאכל ישכב לשון בעגלה

ואתם תסעו ותחזרו בנחת

ויהיה לכם את הפניות לעזור ולתמוך שם באמת..

 

ובאמת שבעה זה לא מקום הכי מתאים לילד קטן בן שנתיים בעייני

רק משתפתהיריון רביעי
ברגע שנודע לנו שחמי יושב שבעה בעלי קנה כרטיס טיסה ביותר מ 2000 דולר (תוך כדי שאנחנו במינוס) ופחות משעה מאז שנודע לנו הוא טס להיות לידו. והשאיר אותי באוגוסט עם 3 תינוקות לבד.
תוך כדי שאני עודדתי ותמכתי בו.
אני חושבת שמשפחה נמדדת ברגעים הקשים.
ובשביל זה שווה כול מאמץ
אלופה!מכחול
שה' יברך אותך, ותדעו רק שמחות!
כל הכבודלמה לא123


אני חושבת שאת מתמקדת בדברים הלא נכוניםרקלתשוהנ
קרוב של בעלך נפטר. אמא שלו יושבת שבעה.
כמובן שאף אחד לא ידאג לך למקום נוח...
את רצית להיות עם בעלך לתמוך בו בלוויה, אבל יש משהו שהוא צודק כשהוא אומר לך שאם ככה קשה לך אז אל תבואי. באיזה צורה תוכלי לתמוך בו בשבעה כשאת עסוקה רק במה נוח לך ומה לא?...

אני לא חושבת שהוא אמור להתחלק איתך כרגע בעומס הטכני, הוא עצמו במעגל האבל. את תומכת בו.
אם קשה לך מדי לתמוך, אז באמת אל תגיעי ותהיי לצידו בשאר הזמן, או תפני לו את הזמן להתמקד באירועים שקורים במשפחה, אבל גם להגיע וגם לדרוש ממנו וגם לכעוס...מה הרווחתם, את מבינה?

לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

תודה שהתייחסת!דיאט ספרייט

זה נשמע לי כמו הרבה הרבה עוגמת נפש וצער.

באופן אישי אני חושבת שהיה לי מאוד קשה להתמודד עם זה ברמה הרגשית (כי אני לוקחת הכל ללב).

מאחלת לך תקופת שידוכים שמחה ❤️

אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת

אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -

הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.

(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)

הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.

באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...

לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.

אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.

אבל אולי אני טועה?

מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?

עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?

המראה שלה לא נוראי בכלל ב"ה...מתואמת

זה נראה יותר כמו מלא עקיצות. לפחות בינתיים... גם בפנים בקושי יש לה, בעיקר בידיים וברגליים.

גם הילדונת שלי שונאת מקלחות... אבל היא לא הראשונה אצלי

בעקבות השירשור סופר פהחמדמדה

שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר

אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)

ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו

ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי

מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות

מה זה הבריאות של הילדים

נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי

תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅

ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?

אני מגזימה?

חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈

למה? בסופר אין פירות מיוחדים?חילזון 123

אין בשרים יקרים יותר?

אין גבינות יקרות?

אין שוקולדים יקרים יותר?

זה ממש לא שקלים בודדים וזה מצטבר

כשאומרים קניות בסופר מתכוונים לאוכל מכל הסוגים. נכון אפשר גם לקנות בקצביה אבל זה לא משנה זה עדיין קניית אוכל.


אם אני אקנה בלי להתחשבן על אוכל

ובכל שבוע 2 קילו דובדבנים וכמה קילו ענבים

ונקטרינות ודג סלמון וגבינות קשות מיוחדות

ושוקולד בשפע

זה הכל יאכל בלי בעיות...

אבל זה יצטבר בסוף. ממש לא לכמה מאות.

יש כאן מורות למתמ' / יועצות בתיכון?רוני 1234

אשמח להתייעץ:

לבת שלי יש כתב לא קריא. עשינו אבחון והיא יכולה להקליד במחשב בכל המקצועות מלבד מתמ'.

במבחנים פנימיים יש לה שכתוב/הקראה לאדם נייטרלי אבל אמרו לנו שאי אפשר במתכונות ובגרויות.

האם נגזר עליה להכשל בבגרות? אשמח לכל רעיון ועצה 🙏

לא מהמקצועות שציינתאמאשוני

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לדעתי אין כזו אפשרות בהתאמותמתיכון ועד מעון
באסהאמאשוני
מה ההבדל בין זה לבין מקצועות שפה?
הנחיות של חוזר מנכלמתיכון ועד מעון

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

סיבה טכניתרוני 1234
במקצועות רבי מלל מאד קל להקליד אבל משוואות או גאומטריה הרבה יותר קשה (הצ'ט אמר לי שיש טאבלטים עם עט שיכולים לפתור את הבעיה אז בטח עוד 20 שנה זה יגיע למשרד החינוך)
למהתקומה

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

איזה אבחון עשית?מתיכון ועד מעון

פסיכודידקטי?

דידקטירוני 1234
זה לא מסמך קביל לצורך קבלת התאמות בבגרויותמתיכון ועד מעון

צריך אבחון פסיכודידקטי

את טועהרוני 1234

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

בדקתי שובמתיכון ועד מעון

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

 

עוד לא הגיש, האבחון בוצע לאחרונהרוני 1234
המאבחנת אמרה שאין הקלדה במתמ' ואמרו לנו את זה מראש גם בבי"ס.
אם לא הגישומתיכון ועד מעון

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אולי לא הסברתי מספיק ברוררוני 1234
הקלדה או שכתוב במתמ' בכלל לא על הפרק. לכאורה אין התאמה כזאת או לפחות לא עבורה.
אין התאמה כזו בכללמתיכון ועד מעון

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

היה מקרה דומה בתכנית "יהיה בסדר"אין יאוש315

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

הפותחת מדברת רק על מתמטיקהאורי8
בשאר המקצועות יש לה אבחון ואם ועדת ההתאמות תאשר תהיה לה הקלדה. פשוט אין התאמה של הקלדת תשובות במתמטיקה כי לכאורה יש במקצוע הזה פחות כתיבה. ולא כתיבה של אותיות. גם בכתיבת מספרים הכתב שלה לא קריא? בוחן שקורא את הבגרות לא יבין את הספרות שהיא כתבה? אני יועצת בתיכון. וגם הכתב שלי לא קריא. אבל עשיתי בגרויות כשעוד לא היו התאמות בעולם.  ותמיד אמרו לי שלא יקראו לי את הבגרויות. ( כנראה קראו... כי ב"ה היו לי ציונים טובים). פשוט סיגלתי לעצמי שיטה של לכתב לאט ואז הצלחתי לכתב ברור יותר. אולי במתמטיקה שתשקיע בלכתב ברור , זה פחות כתיבה ולרוב גם כשהכתב לא קריא , אם עובדים לאט אפשר להוציא כתב סביר . אולי אפשר לבקש הארכת זמן מוגדלת במתמטיקה בגלל הצורך להשקיע בכתיבה שתהיה ברורה? אני מניחה שהארכת זמן רגילה יש ל( מאוד,קל לקבל גם בלי אבחון(. אפשר לנסות לקבל הארכת זמן מוגדלת . יש בכל תיכון רכזת התאמות. תפני ליויצת או אליה ותבקשי שתשלח בקשה. 
נסית להקליד תשובות במתמטיקה?נופנופ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

 

 

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

 

אם יש אופציה כזו ברור,שעדיףאורי8
כל מה שדובר פה זה שאין במתמטיקה אופציה כזו. מציעה לשאול שוב את הרכזת התאמות ולדייק איתה אם יש אופציה כלשהי. מה שהצעתי זה למקרה שאין. תלמידות שאני מכירה עם הקושי הזה הסתדרו במתמטיקה . כי בכתיבת ספרות זה לא כמו אותיות. ברור שאם קיימת אופציה לשעתוק היא עדיפה. 
תודה, בנתיים לא הצליחו לקרוארוני 1234
היא כבר נכשלה בכמה מבחנים בגלל זה
יש פתרוןנופנופ

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

 

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

 

 

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

 

 

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

 

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

אז משום מה אמרו לי הפוךרוני 1234
הרכזת התאמות אמרה שיהיה לה שעתוק (קראתי לזה שכתוב/הקראה למעלה) רק במבחנים פנימיים ולא בבגרות. אדבר איתה שוב (הילדה סיימה עכשיו ט אז יש עוד זמן).

תודה רבה!

אין התאמה של הקלדה במתמטיקה124816

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.


מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

אז איך בכל זאת אפשר לקבל שעתוק?רוני 1234
כבר יש לה הארכת זמן וזה לא עוזר…
שרכזת ההתאמות תבדוק מול המדריכה שלהאורי8
זו תהיה התשובה הכי מדויקת. בגלל שנדיר שמקבלים. והנחיות יכולות להשתנות משנה לשנה. כדאי לבקש מרכזת ההתאמות לבדק שוב מול משרד החינוך( בדרך כלל יש מדריכה של המשרד שהיא יכולה להתיעץ איתה). ולהגיש גם אם יש סיכוי קטן. כבר היו לנו הפתעות שהגשנו בקשות שהיו נראות לנו חסרות סיכוי  וקיבלנו אישור. 
אז אולי שווה לחכות לשנה הבאה או עוד שנתיים?רוני 1234
היא אק מסיימת ט עכשיו
בכיתה י זה הזמן לברר את הכלאורי8

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

לא לחכות. הזמן של סוף ט תחילת י הוא הזמן לקבלהשקט הזה

התאמות.

אחכ זה כבר יותר מסובך

גם אני זוכרתמתיכון ועד מעון

ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...

מענין איך מקבלים אישור כזה? לבן שלי יש כתב נוראיכולנה

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.


מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

כדאי לקראת הבגרויותאורי8אחרונה
לפני כיתה י. וכדאי קודם לדבר עם היועץ בבית הספר שלו כי בחלק מבתי הספר אבחון פרטי לא תופס בכלל. במקום שאני עובדת בו אנחנו בתכנית מלקות ללמידה. וזה עובד אחרת. 
טהרה אחרי לידהרקאני

אני חודש אחרי לידה

מרגישה שיכולה לעשות הפסק סוף סוף

רק מה? יש לנו חתונה של גיסתי עוד שבוע

ומיד אחרי זה שבת חתן ושבע ברכות והכל

ואני לא רוצה שיצא לי מקווה באחד האירועים האלה

אני לא יודעת מה לעשות

מתה לטבול כבר נמאס לי לגמרי לגמרי מכל ההרחקות

דווקא אחרי לידהמוריה
זה יותר פשוט.

את יכולה לנסות לעשות הפסק ביום שבו שבוע אח"כ אין לך משהו מסויים.


כמובן, שהכל יכול להיות, ויש דברים שיכולים לשבש. אבל אפשר לנסות.

זהורקאני

שזה לחכות עד יום ראשון

וזה מבאס

כי החתונה חמישי הבא אז אני לא אעשה היום

ואז שבת חתן

ואני צריכה לברר גם אם בראשון יש שבע ברכות של הצד שלנו 

ואז זה לחכות לשני

אוף

האמת שאם זה רצף ולא יום אחד הייתי מתעלמת מהאירועיםאוהבת את השבת

ופשוט מנסה לעשות הםסק

אח"כ תראו מה לעשות...


ומה שלומכם??

ואז טובלתרקאני

ביום של ארוע? או בשבת חתן?

מלחיץ אותי מידי

 

אנחנו בסדר ב"ה

חוזרים לשגרה לאט לאט

תודה💕

אפשר לדחות את הטבילה אפ זה מוסכםמקרמה

על שניכם


 

הרב שלנו דוקא אמר שאחרי לידה לעשות הפסק ברגע שאפשר

לבדוק שביעי

ואז אפשר גם לטבול יום אחרי


 

ועוד משו

האם יש איזשני בדיקה מאתמול שיכולה להחשב כהפסק?

 

או אחרי החתונה למצוא מקווה בסביבה שפתוח עד מאוחר

 

הייתי עושה מאמץ כדי לא להיות אסורים בשבת... לא כיף

 

(ומתי חופה? אולי אפשר להספיק לפני?)


 

 

זהורקאניאחרונה

לא ידעתי מה עדיף, לדחות את ההפסק או את הטבילה אחרי ההפסק

אני אשאל רב באמת

אתמול שכחתי לצערי הרב לעשות הפסק כי לא הייתי בבית

מלחיץ אותי מקווה ביום של החתונה

זה אחות של בעלי

זה אומר שאנחנו שם מוקדם לצילומי משפחה

עם איפור של ערב

ויוצאים אחרונים מהחתונה....

ונשמע לי מטורף אחרי האירוע להתחיל הכנות

מורכב.מוריה
בהצלחה והחלטות טובות.
אני הייתי עושה הפסקהשקט הזה

גם ככה אף אחד לא מבטיח שה-7 נקיים ילכו חלק (בעז"ה שכן).

אחכ הייתי שוברת את הראש מה לעשות אם זה יוצא ביום פחות טוב.

ניתוח לילדים בהרדמה כלליתרוני 1234

עד איזה שלב ההורים נמצאים עם הילד?

אנחנו איתו בזמן ההרדמה?

אצלנו בעלי נכנס עד שנרדם עם מסיכה ואז יצאכולנה
אני נכנסתי ששמה לה מסיכהמתיכון ועד מעון

כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי

אצלנו היו 2 ניתוחיםטארקו

בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם

בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס

בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..

נכנסתי עד שהילדון ישן עמוק ת'אמת- לא חוויה הכיאמהלה

כיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....

לקח לי כמה דקות טובות להתאפס

מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס

הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....

אני הייתי עם הבן שלי עד שהוא נרדם לגמרי.חזקה בעורף

לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔

למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.

תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.


בהצלחה!!!

כן ההרדמה זה עניין של שניותאמאשוני

מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,

לגדולים ההרדמה בעירוי.

עד איזה גיל זה קטנים?טארקו
כי אצלנו בשני הניתוחים(גיל 3 וגיל 5.5) היה מסכה+עירוי.
לא יודעת במדוייקאמאשוני

אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.

(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)

אצלי הסבירו לי שההרדמה המיידית היא במסכהטארקו

אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי

כן הגיוני באמתאמאשוני
צריך לוודא לאורך כל הניתוח שהילד עדיין מורדם והוא כבר לא מתנגד לעירוי אז הגיוני שזה ככה.
שאלה טובה...מתואמת

הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.

עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...

הבן שלי נותח עכשיו, בן 10+ שמו מסכה לטשטושאמהלה

והרדמה בעירוי...

הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.

הבן שלך עם מבנה גוף צנום יחסית?אמאשוניאחרונה

כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,

סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.


בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.

מאוד תלוי איזה ניתוח ואיפה מבוצעמולהבולה

הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה

את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)

נמצאים עם הילד כששמים לו את המסכהמתואמת

ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.

האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)

גם אצלנו הייתי איתה עד שנרדמה עם החומר מהמסכהאולי בקרוב
מה שלי אמרו שקודם מרדימים ככה ואז מכניסים את האירוע ונותנים גם דרכו וככה אין את הכאב של הדקירה. שלי הייתה בת שנתיים והיא ישבה עלי עד שנרדמה ואני הנחתי אותה על המיטה. די זירזו אותי לצאת כי הם לא רצו שאני אשאף את החומרים נרדמה או משהו כזה. כשהיא התעוררה אבא שלה היה איתה אבל אם אני זוכרת נכון היא לא התעוררה לפני שהוא נכנס.. היא נבהלה קצת מהמסכה ולא כ"כ שיתפה פעולה אבל נתנו לי לתת לה מוצץ וזה קצת עזר. בהצלחה ורפואה שלימה!
כן עד שהוא רדוםאורוש3
אצלי מניסיוןקפצתי לבקר

של ארבעה ניתוחים.

נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.

חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..

לקראת עוד ניתוח 😑

כל תחילת הריון הזוגיות שלנו נמדדת😔מעיין34

כל פעם מחדש, בתקופה הכי מאתגרת (בחילות,  הקאות, מושבתת למיטה), אם המשפחה שלו רוצה שנתארח אז זה מה שיהיה, והוא יכעס אם יקרה אחרת.

הם לא יודעים על ההריון כי זה ממש ממש בהתחלה,

אבל הןא רואה איך אני, איך אפשר להתארח כשאני סמרטוט רצפה במיטה.

אוף

פעם קודמת הם גילו על ההריון ממש בהתחלה רק בגלל זה, כי אי אפשר להסתיר

מבאס ממש

אז אולי פשוט לא להסתיר?רוני 1234
שלום בית מעל הכל…
אין לי אומץ להתארח ושיטפלו בי כמו סיעודיתמעיין34

אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה

זה לא נעים בכלל

להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים 

האמת אני איתך. ♥️המקורית
תודה🫶מעיין34
וכשאת לא בתחילת הריון?תהילנה

איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?

בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!

בגדול הם הבינו שאנחנו אוהבים את הביתמעיין34

ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.

אז זה מצידםתהילנה

אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.

רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם

ואו חלוםמעיין34
אני חושבת שלא נכון להסתירדיאט ספרייט

ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.

אם את לא יכולה להתארח,

ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל  זה לא תקין.

לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא. 

הכי נוח לא להסתירמעיין34

אבל הברכה שורה על הנסתר

במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה

סליחה, אבל עם כל הכבוד למשפחהדיאט ספרייט

לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.

ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.

אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.

אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.

כדאי אולי למתוח להם גבולות.

שלכם כזוג כלפיהם. 

הכוונה שמאתגר את כל המשפחה שלימעיין34

הילדים, הבעל

מהם אני לא דורשת ולא מבקשת


 

והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר

את הפירמזיסית?רוני 1234
תרגישי טוב ❤️
ב"ה לא ברמה הזו, מקיאה פעם ביום בערךמעיין34
כל שאר היום בחילות קשות מאוד וחולשה עד כדי שאני מושבתת במיטה
מבינה אותך לגמרימחכה להריון

שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..

אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר

ושתרגישי יותר טוב 

זו היתה השאיפה, עד שהזמינומעיין34
מותר לסרב בנימוס, רק אומרתהמקורית

אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.

בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.

הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.

מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום

מסכימהשיפור
צודקת, ומתסכל כאחדמעיין34
כי זה מגיע מכיבוד הורים,אין לו עמוד שדרה מולם
ריצוי זה לא כיבוד הוריםרקאניאחרונה

זה דפוס התנהגות שדורש שינוי

אנחנו לא סיפרנורקאני

ומי שמבין שותק בנימוס

לא מפריע לי שיבינו ויסתמו

מפריע לי שישאלו וידברו על זה

אז אם אנחנו שותקים סימן שאנחנו לא רוצים עדיין לדבר על זה

כשנרצה נספר

 

בכל מקרה אני לא חושבת שזה נכון להתארח בכל פעם שהם מזמינים

אלא לפי מה שמתאים ומסתדר לכם ולהם

אשמח לכל טיפ לצלוח מקווה ללא הבעל🩷ניק חדש2

3 ילדים קטנים.

בייביסיטר שתגיע רק בשמונה או בתשע.

בעלי חוזר רק מחר בערב בע"ה. לא יצא לי דבר כזה.

הוא מוכן שאדחה אם לא נוח לי, ולא נוח לי. העניין שגם מחר אני עמוסה בערב עם משהו שקבעתי מזמן.

ושישי אין סיכוי

כנל מוצ"ש.

אמר שמבחינתו גם יום ראשון אבל מרגיש לי מוגזם.


בנוסף הרב אמר לו שאשים סכין או תהילים מתחת לכרית. מישהי מכירה את העניין?

מתי הילדים הולכים לישון?השם שלי
יהיה לך זמן להתארגן אחרי שהם ישנים?

אם לא, אולי למצוא מישהי שתהיה איתם אחר הצהריים, כדי שתוכלי להתארגן?


לגבי סכין, אני לא יודעת בדיוק, אבל יש משהו כזה, אם הבעל לא נמצא.

איפה הם ישנים אוליניק חדש2

בשמונה הכי מוקדם.

ופעם אחרונה כשבאתי אחרי תשע למקווה הבלנית ממש כעסה עלי

(זה היה במוצש של שבת שיוצאת מאוחר. לא ברור מתי הייתי אמורה להגיע. הסגירה היתה בעשר.)  

בגלל זה אני בלחץ.

 

יש מקווה אחר?יהלוםנוצץ

או להתקשר מראש למקווה ולבקש לבוא בשעה מסוימת ככה ידעו מראש, מוזר שהיא כעסה עליך אם נסגר ב10 אז לבוא ב9 זה ממש הגיוני.


אישית הייתי מעדיפה לא לדחות אם למחרת יש לך משהו, חבל שתהיי בלחץ על זה.

לא מכירה את העניין עם הסכין.

יש. אוף מבאסניק חדש2

אנסה להתקשר

יש לי חברה בלנית במושב ליד אשאל אותה אם יכולה להטביל אותי באופן חד פעמי

לגבי הסכיןכחל

יודעת שיש עניין כזה (אולי מהקבלה, לא סגורה🙈) אבל יודעת שלא חייב סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל

לגבי ההתארגנות, אם מסך מעסיק אותם, הייתי נותנת מסך ומתארגנת לידם מה שאפשר

ככה שיישאר רק להתרחץ..

חולצה שלו לא תעלה עליניק חדש2

חחחחחחח

תודה אבל

חח עכשיו רואה שלא צריך ללבוש את זהכחל

אלא סוג של להתכסות עם זה מעל השמיכה

זה עניין כזה של שמירה עד שהבעל יבוא

אבל אם רב אמר לך תהילים, פשוט תשני עם תהילים- הכי פשוט🤗

תודה🩷ניק חדש2
סכין חד פעמית או חולצה של הבעל.רק לרגע 1
מההה? סכין או תהילים?בת מלך =)
לא שמעתי על זה.. יש למישהי כאן הסבר לעניין? ציטוט ממקור כלשהו?

יצא לי כמה פעמים לטבול כשהוא היה במילואים ולא קרוב להגיע.. לא שמעתי על הדבר הזה

בשביל שמירה ממזיקים ח"ונפש חיה.

הרי אישה אחרי טבילה היא כמו כלה

וכמו שכלה וחתן צריכים שמירה

אז ככה אישה נשואה שטובלת  ובעלה לא איתה, צריכה שמירה. ובגלל זה שמה או תהילים או סכין.

אני לא מוצאת את המקור לזה עכשיו.


אני לא שמעתי על בגד של הבעל- מעניין מה המקור לזה 

זה משהו קבלישלומית.
לא כולם נוהגים בזה 
הבייביסיטר שאמורה לישון פה איתיניק חדש2

מאחרת לי😵‍💫

הזמנתי אחת אחרת שתהיה עם הילדים שעה עד שאחזור

בהצלחה לי🥵

וואי מחזקת אותך כן לנסות היוםSheela
כי נשמע ששום יום לא ככ נוח

ולגבי סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל במיטה או עם תינוק

אני עוד כמה דק יוצאתניק חדש2

תודה🩷

המצווה הכי שנואה עלי. באמת.

אולי תהיה תינוקת בזכות המקווה הזה😂😂

(אני אם הבנים שמחה וצוהלת וצורחת)

סתם אני ממש בנחת עם זה ברוך השם.

תודה לכולן.

הילד קם עם תולעים אצאלהלההניק חדש2
היה פשוט סיוטניק חדש2

הילד קם עם תולעים לקחתי אותו איתי כי הוא צרח צרחות אימים.

לקחתי את חברה שלי איתי שתשגיח עליו באוטו

ירדתי במקווה הראשון היה תור של החיים לא יכולתי להשאיר אותו ברכב ככה צורח

נסענו למקווה אחר- סגור לרגל שיפוצים

במקווה השלישי הגעתי והחלקתי במדרגות🤦‍♀️

כאילו אלוקים רומז לי לוותר

ובסוף בעלי מעיר לי בטלפון על משהו שחשב שאמרתי

כזה מתסכל

מרגישה כועסת על הקב"ה שאחרי כל זה בסוף ככה.

אוףףףף❤️❤️❤️❤️וואלה באלה
מעריצה שלך!!!!🫂❤️סטודנטית אלופה
את מדהימה!!
אויש אבאלה סיוט!!! חיבוקקקקאוהבת את השבת
וואי איזה חוויות מטלות! 😭באתי מפעם

אמאל'ה, סיוט.

חיבוק על מה שעברת.

בטוחה שזה היה משמעותי בשמיים שהתאמצת כ"כ על מה שקשה לך.

אגב, אני באחת הטבילות הכי קשות ומסובכת שעברתי, התעברתי וממש הרגשתי שהייסורים שעברתי לפני הטבילה היו כמניעות להריון. 

מהממת🩷ניק חדש2
תודה
וואו איזה ערימה של תקלות!!!! וואו איזה קשוח!!!!!!רקלתשוהנ
וואייי ❤️❤️❤️❤️❤️אונמראחרונה
אמןןן כל הכבוד לך איזה מלכה!Sheela

אולי יעניין אותך