
אני בחודש תשיעי, עם קורונה
נסעתי להורים לשבוע הזה כי לא צריכה להיות בבית- חופש מהלימודים
אבל מתוסכלת.
משעמם לי.
סבתא שלי שגרה באוזר ורציתי לקפוץ אליה כי אחותי והילדים שלה שם- לא רוצה שאבוא כדי שלא תידבק (למרות שלא מזמן כבר הייתה חולה)
ואני כועסת על עצמי שבכלל בדקתי... אבל לא אוהבת להיות חולה בלי להבין למה והרגשתי שאם תתפתח לידה כשאני חיובית אני רוצה ללכת לביח שלא בודק קורונה כי זה שאני רוצה ללדת בו כן בודק... ולכן חשוב לבדוק כי אם הייתי שלילית הייתי רגועה שיכולה לסוע לזה שרוצה.
וזהו בא לי לבכות
ובעלי אמור לסגור שבת ורק אולי אולי ישחררו אותו וכרגע לא😥
ואני מבואסת.
ולא כיף לי ומתסכל לי ולא בא לי להיות בטלפון כתעסןקה ותכלס זה מה שעושה. ואפילו לא רואה איזה סדרה מעניינת או משהו פשוט כלום בזבוז זמן.
לא כיף לי לא טוב לי
וכואב לי הגוף ובא לי הביתה שלי ולא בא לי כי שם אהיה לבד
ולא כיף לי להרגיש בודדה
אבל זה מה שאני מרגישה
ולא מסוגלת בחיים האמיתיים להתקשר עכשיו לחברה ולהגיד לה שומעת קשה לי
וזה מבאס
אוף אוף
