כל היום.
חנוכה זה פיצוץ ימים מלאים בשמן
כל רגע אני מחליקה יד על הבטן, מנסה להשוות את עצמי ללפני יום ולפני יומיים ולפני שבוע.
חנוכה זה להתייסר כל פעם מחדש מעצם הידיעה שזה לא שבת פעם בשבוע,משתדלים לא להכניס מתוק ואם מכניסים,משתדלים לא להתבאס כי יש שבוע שלם לאכול בריא…
בחנוכה זה אחרת.
שבוע שלם אוכלים לא בריא
אוכלים שמן
אוכלים מתוק
וטוחנים כי מרוב יאוש,..אכילה ריגשית כן?!
ואז יש גם את שבת
תודה
חנוכה זה חג של סטטוסים שמלאים בבנות דקיקות,גם כאלו שמנסות להראות דקיקות,מעלות ליטרים של שמן לסטטוס,כי זה מצוות החג
וכולם אוכלים
וכולם שמחים
וכולם יפים
אבל כולם רזים
כי זה שמחת החג
הלוואי הייתי יודעת כמה אנשים יש כמוני,שעם כל מאכל מפתה של חנוכה,מתפתים ללכת להקיא.
ואני אומרת לעצמי
לא להקיא
לא להקיא
מה זה יעזור לך
זה רק כאילו נותן לך פריבילגיה כי אעלק הוצאת את מה שאכלת ועכשיו את שוב רזה.
חנוכה זה קשה
זה אוכל
זה מלחמה מול סופגניות וספינג ולביבה ודונאטס והכל הכי יפה שיש והכי מושחת שיש והכי משמין שיש אבל כולם משדרים רזון.
זהו,אין לי באמת מה להגיד לכם
כי לא בהכרח תבינו.
הלוואי שלא תבינו.
ואז קפצה עלי פתאום אש מהגז
כנראה מרוב מחשבות שנאה על הלביבות שמולי,על הבטן שלי,על הראש שמלא מחשבות ואין לו כוח להכיל את כל הבלאגן הזה.
אני בסדר,לא נפגעתי ברוך השם.
אפשר רק לנסות לבקש משהו?
תפסיקו לתת יד לעידוד הרזון.
תפסיקו לתת יד לדיאטות ולשלם הוני עתק על כמה חודשים של ליווי צמוד שתורידו 20 קילו מהגוף וכמה חיוכים יומיים מהפנים.
תפסיקו לחשוב שהחיים האמיתיים נמצאים בתוך פילטר עם חיוך בשיניים מפוסלות,סנטר מפוסל ובטן שטוחה כי לא,אילו לא החיים.
החיים זה גם אנשים עם משקל בינוני ששמחים באמת בניראות שלהם,גם אם המידה שלהם בבגדים היא לא 34 וגם אם הם לא פותחים את הבוקר עם כוס מים ולימון וקערת פירות בריאה.
וזהו,אני בוכה כל כך עכשיו,מהבהלה של האש ומהתקווה לצאת מהלופ המעצבן של חנוכה,שבין היתר הוא חג כל כך מדהים.
תודה על הבמה.
