אפשר שתקראו?אנונימי/-
אם אפשר לכתוב כאן מה זה חנוכה עבור אחת שהתמודדה בעבר עם הפרעות אכילה אבל אילו המבינים,ישר אמורים להגיד שזה לא בעבר..כי זה יום יום
כל היום.

חנוכה זה פיצוץ ימים מלאים בשמן
כל רגע אני מחליקה יד על הבטן, מנסה להשוות את עצמי ללפני יום ולפני יומיים ולפני שבוע.

חנוכה זה להתייסר כל פעם מחדש מעצם הידיעה שזה לא שבת פעם בשבוע,משתדלים לא להכניס מתוק ואם מכניסים,משתדלים לא להתבאס כי יש שבוע שלם לאכול בריא…
בחנוכה זה אחרת.
שבוע שלם אוכלים לא בריא
אוכלים שמן
אוכלים מתוק
וטוחנים כי מרוב יאוש,..אכילה ריגשית כן?!
ואז יש גם את שבת
תודה

חנוכה זה חג של סטטוסים שמלאים בבנות דקיקות,גם כאלו שמנסות להראות דקיקות,מעלות ליטרים של שמן לסטטוס,כי זה מצוות החג
וכולם אוכלים
וכולם שמחים
וכולם יפים
אבל כולם רזים
כי זה שמחת החג

הלוואי הייתי יודעת כמה אנשים יש כמוני,שעם כל מאכל מפתה של חנוכה,מתפתים ללכת להקיא.

ואני אומרת לעצמי
לא להקיא
לא להקיא
מה זה יעזור לך
זה רק כאילו נותן לך פריבילגיה כי אעלק הוצאת את מה שאכלת ועכשיו את שוב רזה.

חנוכה זה קשה
זה אוכל
זה מלחמה מול סופגניות וספינג ולביבה ודונאטס והכל הכי יפה שיש והכי מושחת שיש והכי משמין שיש אבל כולם משדרים רזון.

זהו,אין לי באמת מה להגיד לכם
כי לא בהכרח תבינו.
הלוואי שלא תבינו.

ואז קפצה עלי פתאום אש מהגז
כנראה מרוב מחשבות שנאה על הלביבות שמולי,על הבטן שלי,על הראש שמלא מחשבות ואין לו כוח להכיל את כל הבלאגן הזה.
אני בסדר,לא נפגעתי ברוך השם.

אפשר רק לנסות לבקש משהו?
תפסיקו לתת יד לעידוד הרזון.
תפסיקו לתת יד לדיאטות ולשלם הוני עתק על כמה חודשים של ליווי צמוד שתורידו 20 קילו מהגוף וכמה חיוכים יומיים מהפנים.
תפסיקו לחשוב שהחיים האמיתיים נמצאים בתוך פילטר עם חיוך בשיניים מפוסלות,סנטר מפוסל ובטן שטוחה כי לא,אילו לא החיים.
החיים זה גם אנשים עם משקל בינוני ששמחים באמת בניראות שלהם,גם אם המידה שלהם בבגדים היא לא 34 וגם אם הם לא פותחים את הבוקר עם כוס מים ולימון וקערת פירות בריאה.

וזהו,אני בוכה כל כך עכשיו,מהבהלה של האש ומהתקווה לצאת מהלופ המעצבן של חנוכה,שבין היתר הוא חג כל כך מדהים.

תודה על הבמה.
קראתי, וכואב לי איתךבת.

מקווה שנרגעת בנתיים, 

זה באמת מבהיל וביחד עם כל התחושות שתיארת זה קשוח ממשאפאטי

לא פשוט בכלל לחיות במלחמה תמידית כזאת

אני אמנם לא מכירה את ההתמודדות הספציפית הזו אבל מכירה התמודדיות אחרות שלי

ומהמקום המזדהה רוצה לשלוח לך חיבוק מטאפורי גדול...

הרבה כוחות ואומץ..

את גיבורה כל כך!

ואני פה, אם אוכל לעזור

קראתיekselion
יש אנשים שחושבים שגיבורים הם חיילים שיוצאים למלחמה, או שוטר שנלחם עם מחבל וכל מיני כאלה(שזה נכון)
אבל זו גבורה קטנה בעיני ביחס לאנשים שמתמודדים עם קשיים בלתי נתפסים כ ל י ו ם
ורוב הפעמים לא יהיה מי שימחה כפיים כמו שמוחים לשוטר או לחייל. כאן מדובר בגיבורים ענקיים ו.. אנונימים

אני הרגשתי שהגבורה זולפת מהמילים שלך. פשוט תמשיכי.
קראתי.דף תלוש
מבינה אותך יותר ממה שאת מתארת לעצמך.
נשאר לו רק לחזק אותך (ואותי)
שולחת לך חיבוק גדול ואלפי כוחות.
אומרים שיש חיים אחרי.
וואי אני כל כך איתך!!מבולבלת מאדדדד
אני חצי שנה עם הפרעות אכילה, קצת יוצאת מזה לאחרונה, וכועסת על עצמי שאני יוצאת מזה... רוצה לחזור לזה... ומחליטה כל יום שזהו אני מפסיקה לאכול אבל זה לא הולך, ומתמלאת רגשות אשם אחרי כל דבר שאני אוכלת, וכל המעצבנים האלו שעד שאני משחררת את הרגשות אשם אומרים לי שזה לא בסדר כמה שאני אוכלת כי אחר כך יהיה לי קשה להוריד את זה, והדבר שהכי אני רוצה לעשות זה להקיא ולא משנה מה אכלתי ואני שומרת על עצמי לא לעשות את זה וזה הכי קשה בעולם והכי מייאש שיש... וכל כך מעצבן שזה מה שהולך היום! להיות רזה! וכל כך קשה לשחרר! ואני רוצה להיכנס לזה שוב! השכל אומר לא, הרגש מתפרץ ורק רוצה את זה כבר... ואני אומרת לעצמי בשביל מה, בשביל שוב רעידות בכל הגוף? בשביל שוב כמעט להתעלף ליד אנשים? זה לא שווה את זה! וזה מאבק יומיומי...

(אופס במקום לעזור רק פרקתי בעצמי... מקווה שלפחות ההשתתפות תנחם אותך... צרת רבים...)
הי,הלוואי תצליחי לצאת מיזה.אנונימי/-
אני בסחרחורת הזאת כבר חמש שנים…וזה כנראה ישאר לכל החיים,השריטות.
כמה שיותר מהר לצאת מיזה,ההחלמה תהיה קצרה ויציבה יותר.

תתאמצי בכל הכוח.
שולחת לך המון כוחות.
...השתדלות !
אוף... איזה באסה שאנשים מעירים ככה בלי רגישות, הם לא יודעים איזו סערה מתחוללת בתוכך, וכמה המילים שלהם רק מטלטלות אותך יותר..
תזכרי שאת קודמת להכווולללל, לפני הטרנדים ולפני האנשים האחרים, הבריאות שלך שווה יותר מאשר איזה מחשבה או הערה של מישהו אחר.
זה כל כך קשה לשים פס על כולם, אבל תנסי.
קודם כל השמחה שלך, השמחה האמיתית אמיתית. זאת שיודעת שמה שטוב לה זה לשחרר.

המוח שלנו עובד בלי הפסקה, מותר לנו לשחרר, אל תפחדי מזה ♥️
קראתיחיים של
תודה על השיתוף וחיבוק על החוויה הקשה!!
הי, קראתיהשתדלות !
מבינה אותך, כל כךךךךך מבינה אותך,

ברמה מכעיסה וכואבת ומחבקת.
אני חושבת שכשעוברים קושי שאדם אחר עובר זה כל כך כואב, כי הוא יודע כמה זה נוראי ולא מאחל לאף אדם לחיות ככה.

רק רוצה לכתוב לך... שתאמיני שאפשר גם מציאות אחרת, יש עליות וירידות זה נכון, אבל זה לא אומר שאת דפוקה לכל החיים או לא תקינה.
הירידות והעליות האלה הן חלק ממסע החיים שלך, ואני באמת באמת מאמינה שיש לך כח להצליח להתעלות כל פעם מחדש.
...רחל יהודייה בדם
תרגישי טוב תמיד.
..מאן דאמר

אוקי לא יודע עד כמה אני יכול להועיל וכו' ועד כמה זה עדיין רלוונטי אבל יש לי משהו קטן להגיד קודם כל חיזוק וחיבוק ענק וורטואלי זה בין המלחמות העצמיות הכי שוברות והכי מצריכות חיזוק מול עצמך. ובעזרת ה תצאי מזה מחוזקת יותר ועם אהבה עצמית מחוזקת יותר.

 

יש משהו שהלוואי ונצליח לשנות בתור תרבות כי זה פוגע כמעט בכולם א אידיאל היופי והרזון הכל כך הרסני ששמתחולל בתרבות המערב כבר שנים. דבר שני זה הפחד מפני פחמימות 

כי כל דיאטה שמתחיל בגלל פחד (ובכלל רוב הדברים שמושתתים על פחד לא מוצדק) סופן להכשל ורק להגביר חלילה את השנאה העצמית.

צריך גם להבין למה הגוף אוגר שומן (בקצרה הגוף הוא מכונה הישרדותית מאוד משוכללת ברגע שיש חסרון במשאב כל שהוא(נוזלים או שומן) הגוף "חווה טראומה" ומתחיל לאגור שומנים תאורטית אם היינו יכולים להגיד למוח שמע אין לך מה לדאוג כל הזמן יהיה לנו אוכל לא היה לנו מאגרי שומן) בכל מקרה פחמימות שומנים סוכרים הן ממש ממש ממש לא האויב הם בסך הכל דלק ובאמת דלק לגוף

לכן אם רוצים להתחיל לנהל אורח חיים בריא דבר ראשון זה לצאת מהראש של יאוו אסור מתוק מתוק זה אויב וסוכרים משמינים סוכר עוזר לנו לקום בבוקר לתפקד במהלך היום כשאנחנו הולכים אנחנו משתמשים באותו סוכר.

ולכן אם דיאטה היא לא ארוכת טווח ואוסר לחלוטין סוג מסויים של אוכל לעניות דעתי היא מסוכנת הרבה יותר מהשמנה נורמאלית

 

אני כותב את הדברים פה בעיקר לעצמי ועם לעוד מישהו זה יעזור בלאהוב יותר את עצמו הלוואי.

 

ולכל מי שמתמודד עם התופעה הזו רק תדעו שזה לא סוף העולם ואם אתם מסוגלים לדבר על זה עם מישהו שיכול לעזור עוד יותר טוב אם לא, כדאי לעשות מאמץ לשתף חבר שידע להקשיב ולא לשפוט זה משחרר הרבה מהעומס. 

 

שנתחזק באהבה עצמית

הרעיון הכללי חשוב, אז תודההשתדלות !
אמנם לא פותחת השרשור אבל עדיין חשוב לי להגיב...

אבל, וזה אבל גדול מאוד- ברוב המקרים זה בכלל לא הנקודה.
זה אף פעם לא רק סיבה אחת, יש המווון סיבות להתפרצות של זה וגם לא כולן הן במודע.

הלוואי אהבה עצמית הייתה כל כך פשוטה ומסתכמת בזה
ממש בכיףמאן דאמר

ונכון אין פה פיתרון כי אין לי את הכלים או הידע לתת פיתרון אמיתי בטח לא דרך מסך בכל מקרה צרפתי פשוט כמה דברים שלי עזרו קצת בלקבל את עצמי בתקופה האחרונה. ואולי זה יעזור גם למישהו אחר ואכן לסלוח לעצמך ולאהוב את עצמך זה הדברים הכמעט הכי קשים בעולם הלוואי על כולנו

👍השתדלות !אחרונה
צודק... כנראה זה חלק מהתהליך שלנו בעולם,

נולדנו לעמול
תשעה באב לפני שלוש שניםקפיץ

היה הפעם הראשונה שמישהו האמין לי

לא שזה עזר. אבל לפחות לא לבד בעולם יותר

בתשעה באב לפני שבע שניםקפיץאחרונה

הייתי בעיר הבהדים

תשעה באב היה מוצש וראשון באותה שנה

ואני לא רציתי להפריע לאלו ששיקרו שהן צמות ורצו לישון, אז ישבתי במרפסת של הבניין ודיברתי עם מוריה (לקרוא לה לכאן? או שהיא תגיע לבד?)

אני כבר לא זוכרת אם זה היה כל היום או רק בבוקר

זה היה יום ארוך מאוד שעבר איכשהו אני חושבת

גם היום יעבור. גם השנה הזו

--מחכה לרחמים~

"כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא לָךְ"

הצום מתקרבxmasterx

היום בערב

לא מפריע לי ההפסקה המבורכת מכל תעשיית המזון לכמה שעות

בלי בלבולי מוח על חלבון

מספרים

חלב נטול חלב

חופש מהעבודה שמחובר לסוף שבוע ארוך ושבת

שם את בוצר שמדקלם בטעמים שאנחנו דור של פוסט טראומה

אני לא נמנע משירים ומוזיקה אבל השאפל החליט להחמיר

רואה ושומע את נשות הHR שנואות ליבי רוחשות כל מיני רעיונות מעוררי אימה

על גיבוש העובדים בארגון

שצריך לארגן יום שלם

טיולים

ארוחה מפנקת של כולם יחד

צריך להתחשב בכשרויות

למצוא מקום מתאים

אולי גם סדנת שזירת פרחים

רק קללות עולות לי בראש

אהבת חינםxmasterxאחרונה

אז אני חושב קצת על מהות היום שמתקרב

אהבת חינם

אז זה לא בחינם השנאה כלפיהן וגם לא אישית

אני לא הולך לשזור פרחים

או בכלל להגיע

לא גיי ובכללי מעדיף להימנע

ואז אני נזכר באהבת חינם כשהלכתי לא מזמן בעיר

והיו הפגנות

ועבודות

וחפירות

והכל היה חסום ופקוק

אז צעדתי כמה קילומטרים והיה חם

חם למות סחינה של החיים

כמו ללכת במדבר ארבעים שנה

בלי מים ובלי אוכל ובלי כיוון

ניגשת אלי דתיה צעירה עם עגלה עם תינוק שרק נולד ושואלת אותי איך היא תצליח להגיע לצד השני למכללה מסוימת כי הקורס

והמבחן

והנוכחות

והיא כבר מזיעה וחלשה ועייפה

ולי בראש עובר שיש לה לחצות את כל החרא עד התחנות בקצה השני ורק משם תצליח

אפילו מונית אין כאן כי הכל סגור

הייתי משלם לה עליה צדקה מהסוג האהוב עלי

דיברתי איתה מה האופציות והיא מתלבטת בין ייאוש

חורבן

בכי

לבין פרץ אנרגיה אחרון של להתחיל לרוץ עם העגלה.

הצעתי לה שאבוא איתה

אקח את העגלה היא תכתיב את הקצב ונחצה את המרחק הזה בקלות יחסית.

ככה במציאות סוריאליסטית מצאתי את עצמי סוחב עגלה עם תינוק שלא מבין על מה הסיפור

עד התחנה בקצה השני

מקווה שהיא הגיעה

אין סוף לזה אני משלים אותו בראש שלי

אהבת חינם

פשוטה

מלאה מאמץ

מלאה איחורים

מלאה בכל מיני פשלות

אבל מלאה בכוונה פשוטה

סתם מפגש אקראי של בני אדם

להיות טוב זה לבחורכְּקֶדֶם

יש לך יכולת לנצל אדם אחר ולהיות רע ולפגוע יש לך כוח

אדם טוב באמת הוא לא כזה שנולד ככה. מלאך. בלי רצון לפגוע ולקחת. לא.

אדם טוב שאתם רוצים שיהיה חלק מהחיים שלכם הוא דוורא זה שהיה בצומת. הייתה לו בחירה. הוא יכל לקחת הוו הןו כמה שהוא יכל. אבל הוא בחר.

לא נגמרהמפוזר מהכפר

למה הכל כל כך קשה ומסובך

ולמה גם אחרי כל כך הרבה שנים המחשבות האלו לא עוזבות אותי

ותמיד יושעות לחזור ברגעי משבר

קשה קשה קשה

מחכה לשקט

מרגיש בתוך ים סוער והגלים מעיפים אותי ממקום למקום

חייב עזרה!!!

מרגיש שאני נופל למטה מהר מידי

...המפוזר מהכפר

ימינה

שמאלה

ימינה

שמאלה

ימינה

שמאלה

....המפוזר מהכפר

הכל מרגיש תקוע כל כך

אין שום יאוש בעולם כלל

מפחד שהם כל החיים ירדפו אותי .

הן לא עוזבות אותי

מטורףףףףף כמה שטעות של רגע נישארת איתך כל החיים

ותוסיף לזה את כל הטעויות שכולן רודפות אותך כל לילה מגיעות ולא מרפות

...המפוזר מהכפר

איך יוצאים מיזה

HELP!!!!!!

..מבולבלת מאדדדד

(ביצוע ווקאלי. מהמם. שמעתי המון ובכיתי. תשמע אותו.)

🥹המפוזר מהכפר

תודה

ממש ככה

...המפוזר מהכפר

מצד שאני אני מרגיש כל כך כבוי

שאני כבר לא מצליח להתרגש

..מבולבלת מאדדדד

בסוף זה מחלחל.

ותזכור שהיצר הרע הוא זה שמונע ממך להרגיש

...המפוזר מהכפראחרונה

נכון מאד

את צודקת לגמרי

יותר מידי מניעות לצערי (((((((

...המפוזר מהכפר

תודה לך השם על שכל פעם מחדש אתה שולח לי את התזכורות הקטנות שאתה איתי בכל מצב

קשה לי אבא, קשה לי מאד

מרגיש שהכל תקוע, לא מצליח לראות איך הלאה

המצב הולך ומסלים

כואב לי בלב

מבחוץ אפחד לא רואה, אבל מפבנים...

משדרים עסקים כרגיל

יעקב אבינו ביקש לשבת בשלווה, וקפץ עליו רוגזו של יוסף

נווה תלאות, כל העולם הזה נווה תלאות

פה זה לא עולם של שקט ושלווה

עולם העשיה, עבודה יומיומית

יסורים של אהבה

פפפפפהמפוזר מהכפראחרונה

קשה ככ

חזרתי משם אחרCan you hear me

לא יודע למה הפסתי לכתוב

האנשים הקשרים הקשיים בשבתות

יש לי יותר תירוצים מאמת תשובות

כואב לי? חד משמעית! קשה? גם כן.

אז למה? אני באמת לא מצליח להבין למה אני כבר לא משחרר את כל החרא שיש לי על הדף, הגיטרה, הפסנתר או אפילו סתם על קיר או שק אגרוף.

הלב שלי מוצף ברמה לא שפויה וקשה לי אלוהים אוי כמה שקשה לי, אבל אני לא לבד אני בטוח אתה כאן איתי ואיתה ועם כולנו יחד, רק תן לי יד לכתוב עוד שיר, עוד לחן, עוד מנגינה אחת שרק תשאב אותי פנימה. שאני אחזור לכתוב כמו שלא שמע איש מעולם, אבל שישמעו אותי, שיראו אותי, שירגישו כל מילה כמו פעם, מילה אחת מול עשר לבבות שבורים ובכל זאת המילה תנצח עם כל הכח של לבשבור

--מחכה לרחמים~

את בדרך הנכונה

את בדרך הנכונה

את בדרך הנכונה


זה המעשה הנכון

וזה מפחיד נורא

אבל זה יהיה שווה את זה

בעז"ה

יהיה לך טוב

--מחכה לרחמים~אחרונה

הבטן מתהפכת

כואבת נורא

הלב על 250 או 300

מרגישה כל חלק בגוף

הכל כואב

הכל צורח הצילו

איך אפשר להשתכנע שזה המעשה הנכון

אולי יעניין אותך