ב"ה שיש אנשים כמוך שמזכירים לנו את זה, זה כ"כ חשוב ונכון לעסוק בזה עכשיו ובמיוחד בהמשך הדרך.
אז דבר ראשון חייב לומר על דרך "צדיקים במיתתם קרויים חיים" שפירשו שבגלל כל המפעלים, הספרים, החסדים, התורה הגדולה וכל דבר מקטן ועד גדול שגרם לו הצדיק וממשיך לאחר מותו גורם לצדיק להקרא חי כיוון שמעשיו עדיין ממשיכים להשפיע על העולם הזה ובמיוחד אצל הרב דרוקמן שרבים מספור המפעלים בהם היה שותף, החסדים בהם עסק ולגבי התורה אני חושב שרוב הציונות הדתית יכולים לומר לגמרי 'שלי ושלכם שלו היא' אז המפעל הענק הזה לא יעבור כאילו כלום כי תראי כמה ישיבות הסדר יש היום, כמה סניפי בני עקיבא, ישיבות ואולפנות בני עקיבא, וכמה רבנים גדולים הוא הצמיח לנו.
דבר שני, את צודקת בהחלט שצריך כל אחד לראות עכשיו מה הוא מוסיף מעצמו למען עמ"י א"י תורת ישראל, כי בזה אף פעם אין איפה לעצור, אלא עלינו תמיד להיות בבחינת "מוסיף והולך" ועכשיו במיוחד כשאין לנו את הרב עצמו והוא השאיר לנו הרבה דברים שצריך 'למלא' את מקומו.
זה מזכיר לי ששמעתי פעם על אמירת הקדיש על נפטר, שהיא כמו מילוי לקידוש שם ה' שהנפטר היה עושה בחייו.
לגביי, אני אישית מנסה להיות מדריך יותר טוב, חבר טוב יותר, ללמוד יותר תורה ולהשתדל לנצל כמה שיותר זמן למען הכלל
אומרים על הרב שהיה רואה כל אחד, שכל אחד שהרב התייחס אליו הרגיש אהוב, אז אני חושב שזה המינימום הכי גדול שאנחנו יכולים לעשות.