יש עכשיו מן טרנד לצאת נגד הטרנד לספר בשבחו של נפטר.
ובעיקר כאשר מדובר בסיפורי "הנפטר ואנוכי"
כידוע לכם יש לי התנגדות לטרנדים ולכן הנה לכם סיפור.
אבל הסיפור הזה קדוש מאוד וכל מחנך צריך להדפיס אותו ולשמור על ליבו תמיד.
****
כאשר הייתי מחנך, לימדתי תלמיד שהיה פגע רע בכל מובן אפשרי.
עם תום לימודיו בישיבה,, הוא פחד להתגייס והחליט ללכת לישיבת הסדר כדי לדחות את הפחד.
איך שהוא הגיע לישיבה של הרב דרוקמן
התקשרו אלי כדי לברר אם הוא מתאים.
תראיינו אותו, אם יתאים תיקחו, עניתי.
*********
הם ראיינו ונתנו לו במקום תשובה שלילית.
אבל התבלבלו במכתבים או בשמות ושלחו בדואר תשובה חיובית...
בחודש אלול הוא נכנס ללימודים ולא שמעתי ממנו.
********
לאחר כמה חודשים הזדמנתי לברית של ידיד והרב דרוקמן נכח שם.
הוא הכיר אותי משום שתמך במועמדות שלי לפרויקט גדול וכאן כדאי להכניס סיפור נוסף שיעיד על גודל רוחו של הרב.
לתפקיד ההוא נותרו שני מועמדים, הרב לא זכר אותי לטובה משום שבמקרה אחר לא נהגתי לפי דעתו כאשר הייתי מזכ"ל אריאל.
הוא זכר זאת היטב, אבל המועמד השני היה גרוע באופן שלא יתואר.
הרב סירב לדבר ואפילו מילה אחת בגנותו של הגרוע, ולכן תמך בי למרות שיתכן ודעתו לא הייתה נוחה ממני.
וכדי לא להעליב את אותו אדם לא אמר דבר וחצי דבר, רק לחש שכדאי לקחת את הרב פרל.
אכן, ויתרתי על התפקיד מסיבה אישית ואותו אדם חירב את הפרויקט לגמרי. והרב לא אמר מילה.
נחזור לברית.
בגלל שלא היו הרבה רבנים, הושיבו אותי לידו כדי שלא ישעמם לו.
נתן בי עין יפה ומתוך דברים שאמרתי לו... נרדם.
פתאום הופיעה האימא של הפגע רע.
העירה את הרב ושאלה אותו: הרב אני אימא של... איך הילד שלי, זה, הצביעה עלי היה הרב שלו, איך הוא עכשיו.
לא ידעתי היכן להתחבא ועשיתי עצמי מעיין בגמרא קטנה שהייתה איתי.
*************
הרב דרוקמן ניעור ומייד הרבה לשבח אותו ולומר לאימא כמה הוא מצוין ומתקדם.
היא הניחה את שני ידיה על ליבה והלכה.
ספק היה אצלי אם הוא ידע על מי דיבר.
לא דנתי אותו, כך דרכו של מי שניעור משנתו.
*************
כמה שנים לאחר מכן, פגשתי את הפגע רע.
כבר למד לתואר ראשון, עשה מבחני הסכמה לרבנות, היה מפקד מוצלח בצבא.
תספר לי מה קרה לך בשיעור א' ביקשתי.
וכך אמר:
לאחר שבועיים קראו לי והסבירו לי שזה ישיבה וישיבה היא לא מקום שמתאים לי.
הלכתי לרב דרוקמן ואמרתי לו שרוצים לזרוק אותי.
הוא התחיל לדבר איתי באריכות ולא הבנתי מה הוא רוצה.
אבל למחרת היום הרבנים החרו והחזיקו בדעתם: אין טעם שאמשיך לכלות את ימי כאן.
לאחר כמה חודשים אמא שלי מגיעה בערב לישיבה, לא היה לנו רכב וזו הייתה טרחה גדולה להגיע בתחבורה ציבורית, לכן נבהלתי.
והיא אמרה לי, אל תשאל יא חביבי, היום אחר הצהריים פגשתי את הרב דרוקמן בברית, הוא ישב ליד הרב פרל, אף פעם לא שמעתי שאומרים עליך דברים כל כך יפים, כל הדרך הביתה קפצתי כמו עז, אנשים חשבו עלי - זו משוגעת.
באתי כאן לחבק אותך ותראה כמה מאכלים ומאפים טובים הבאתי לך ותוך כדי דיבור פרסה סליה להעלות מהם סעודת שלמה בשעתו ופניה היו יפים כפי שלא ראיתי מאודי.
**********
עכשיו, אמר התלמיד, כל פעם שהרב היה מסתכל עלי, היה נראה לי שהעיניים שלו טובות.
וכשלא היה מסתכל בי, דימיתי כאילו הוא מסתכל בי.
לא רציתי לאכזב אותו ושיניתי את כל העולם שלי לתמיד.
*********
חברים, טרנד או לא טרנד.
זה סיפור שתיקחו אותו אתכם. פשוט תיקחו. הוא פותח עין למקומות שקשה אותם לראות.
קהילת ניסי ה' ועזו בישראל
@שואל כדי ללמוד
)