במספר הודעות בעבר ניסיתי להראות שישעיהו הכיר היטב את תהלים, ויותר מכך, נבואות רבות שלו מבוססות ממש על לשונות ספר תהלים. כאן ארצה בע״ה להראות זאת שוב ביחס לשני הפרקים הנ״ל.
1. ״מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם״ בישעיהו (פס׳ יד) לעומת ״ מי יגור באהלך״ בתהלים (פס׳ א) [יש לציין שאלה שני המקומות היחידים בתנ״ך שמופיע בהם הצירוף הנ״ל של ״מי יגור״]
2. ״הלך צדקות״ בישעיהו (פס׳ טו) לעומת ״הולך תמים ופעל צדק״ בתהלים (פס׳ ב)
3. ״ודבר מישרים״ בישעיהו (פס׳ טו) לעומת ״ודבר אמת בלבבו״ בתהלים (פס׳ ב)
4. ״מאס בבצע מעשקות״ בישעיהו (פס׳ טו) לעומת ״נבזה בעיניו נמאס״ בתהלים (פס׳ ד)
5. ״נער כפיו מתמך בשחד״ בישעיהו (פס׳ טו) לעומת ״ושחד על נקי לא לקח״ בתהלים (פס׳ ה)
6. ״הוא מרומים ישכן״ בישעיהו (פס׳ טז) לעומת ״מי ישכן בהר קדשך״ בתהלים (פס׳ א)
ואולי גם: ״ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון״ (פס׳ כד) לעומת ״וחרפה לא נשא על קרבו״ בתהלים (פס׳ ג)
ואפשר גם: ״פחדו בציון חטאים״ בישעיהו (פס׳ יד) לעומת ״שם פחדו פחד״ בתהלים (אבל בפרק הקודם יד פס׳ ה)
בדיעבד שמתי לב שהקישור הזה בין שני הפרקים הנ״ל הוא בעצם גמרא מפורשת!
בא דוד והעמידן על אחת עשרה דכתיב (תהלים טו, א) מזמור לדוד [ה'] מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד נשבע להרע ולא ימיר כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה לא ימוט לעולם הולך תמים זה אברהם דכתיב (בראשית יז, א) התהלך לפני והיה תמים פועל צדק כגון אבא חלקיהו ודובר אמת בלבבו כגון רב ספרא לא רגל על לשונו זה יעקב אבינו דכתיב (בראשית כז, יב) אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע לא עשה לרעהו רעה שלא ירד לאומנות חבירו וחרפה לא נשא על קרובו זה המקרב את קרוביו נבזה בעיניו נמאס זה חזקיהו המלך שגירר עצמות אביו במטה של חבלים ואת יראי ה' יכבד זה יהושפט מלך יהודהאשבשעה שהיה רואה תלמיד חכם היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו וקורא לו (אבי אבי) רבי רבי מרי מרי נשבע להרע ולא ימיר כר' יוחנן דא"ר יוחנן אהא בתענית עד שאבא לביתי כספו לא נתן בנשך אפילו ברבית עובד כוכבים ושוחד על נקי לא לקח כגון ר' ישמעאל בר' יוסי כתיב עושה אלה לא ימוט לעולם כשהיה ר"ג מגיע למקרא הזה היה בוכה אמר מאן דעביד להו לכולהו הוא דלא ימוט הא חדא מינייהו ימוט אמרו ליה מי כתיב עושה כל אלה עושה אלה כתיב אפילו בחדא מינייהו דאי לא תימא הכי כתיב קרא אחרינא (ויקרא יח, כד) אל תטמאו בכל אלה התם נמי הנוגע בכל אלה הוא דמטמא בחדא מינייהו לא אלא לאו באחת מכל אלה הכא נמי באחת מכל אלו בא ישעיהו והעמידן על שש דכתיב (ישעיהו לג, טו) הולך צדקות ודובר מישרים מואס בבצע מעשקות נוער כפיו מתמוך בשוחד אוטם אזנו משמוע דמים ועוצם עיניו מראות ברע הולך צדקות זה אברהם אבינו דכתיב (בראשית יח, יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו' ודובר מישרים זה שאינו מקניט פני חבירו ברבים מואס בבצע מעשקות כגון ר' ישמעאל בן אלישע נוער כפיו מתמוך בשוחד כגון ר' ישמעאל בר' יוסי אוטם אזנו משמוע דמים דלא שמע בזילותא דצורבא מרבנן ושתיק כגון ר"א ברבי שמעון ועוצם עיניו מראות ברע כדרבי חייא בר אבא דאמר ר' חייא בר אבא בזה שאינו מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה וכתיב (ישעיהו לג, טז) הוא מרומים ישכון [וגו'] (בבלי מכות כד ע״א).
