זה שזה לא אסור הלכתית לא אומר שזה מומלץ. 

לא המלצתי לבנים לשבת ליד בנות ולהפך- רק אמרתי שזה לא אסור.

שלא כל אחד יעשה מה שבא לו בראש.

שלא כל אחד יעשה לו גדרים משל עצמו ויפרסם את זה ברבים כאילו שזה מה שהרבנים אוסרים.

אני אחזור על זה עוד פעם: אין בעיה לבן לשבת ליד בת באוטובוס.

אינני תלמיד חכם, אבל אומר את עניות דעתי

מאמין שזה נכון שיגידו לך לא לשבת ליד אשה לכתחילה, מסתבר מאד אם אפשר אחרת

אבל למה להגיע להפרדה כזאת שנשים מקדימה וגברים מאחורה

אפשר ששני גברים בספסל אחד ושתי נשים ישבו בספסל אחד והכל בא על מקומו בשלום.

(כשהם לא זוג, למה שנפריד בעל ואשתו וכו' במקום שאין הוללות וצחוק אלא סתם יושבים ועסוקים כל אחד בענייניו)

אז קצת בלבלתם אותי עם הדיון

כי הבנתי שהוא יוצא נגד הפרדה כללית ודרך אגב הגענו לישיבה ליד אשה בגלל מה שהגיבו שזה אסור

זה נכון? @nes

או שהדיון הוא גם וגם..

רק באוטובוס

אבל האם התכוונת ששיגעון הוא רק הפרדה כללית שנשים מאחורה וגברים מקדימה

או גם מי שמעדיף לא לשבת ליד בן המין השני

ההפרדה הכללית

"אין איסור לשבת ליד בת".

גם על זה יצאת, לא?

דווקא באוטובוס

אני חושבת שזה נורא ואיום מה שהולך שם. הלוואי היו עושים קרון נשים

זה לא נורא כל ההדחסות הזאת?

באמת אני לא מתחברת כ"כ ללכת בזמנים של עומס בשוק
עושה את זה כשאין ברירה,
כמו שנוסעת ברכבת שאין ברירה
ובכל אופן בשוק אנשים בד"כ בתנועה ולא עומדים במקום ושוב, 
גם יש פער גדול בין מקום פתוח למקום סגור

גם ביטול עשה - "ואהבת לרעך כמוך", וגם איסור "לא תונו" -הונאת דברים (רלוונטי לפחות לגבי הרבה מסוגי ההצקות).

"ואהבת לרעך כמוך" זו מצווה לאהוב את החבר, ומצווה זו נוגעת לרגש האדם, שיאהב אותו, אך אם האדם חופר לחבר שלו לדוגמא, איפה יש פה ביטול עשה? (אני מתכוון מבחינה הלכתית, כמובן....). לגבי הונאת דברים, אם האדם לא גורם לאדם צער של ממש, אלא רק משהו בקטנה שלא גורם לצער, זה לא נכלל באיסור הונאת דברים. (יכול להיות שבחלק הצקות כן יהיה צער, אני בכל אופן התכוונתי להצקה קטנה, לא למשהו שגורם צער....).

יכול להיות שיש פה אולי הרחבה של אותם איסורים כי זה אותו רעיון, אבל גדר הלכתי אני לא יודע אם יש פה....

אבל את "ואהבת לרעך כמוך" מקובל לפרש (לכל הפחות) כ"מאי דסני עלך לחברך לא תעביד".

ולגבי "לא תונו", באמת כתבתי שזה לא לכל סוגי ההצקות, אבל זה עדין על הרבה מהן.

צודק, יישר כוח על החידוד....

ואני דווקא אחד שהכי בעד לשאוף לקדושה ולא לחפף

חיפשתי באינטרנט בשביל לוודא, בינתיים אני רואה שמותר

האם מותר לשבת אחרי אישה או לצדה? הפסק של הגר"ח

האם מותר לגבר לשבת ליד אישה? | שאל את הרב - הידברות

אתה אלוף!

תודה

תביא מקורות.

אין בזה איסור נגיעה.

איסור נגיעה של בגלל חיבה.

אם אין חיבה- אין איסור.

תודה לך על המקורות הרבים!

https://www.yeshiva.org.il/ask/130612

לדברי כולם האיסור לנגיעה שאינה של חיבה הוא מדברי חכמים. המחלוקת לגבי האם יש איסור דאורייתא בדבר. (ולכן רק כשיש טיפול רפואי וכדו'...וסברות שהוא בעבודתו טרוד וכדו'...רק אז יהיה אפשר וזה יוציא מגדר נגיעה של חיבה, אבל סתם כך האיסור עומד בעינו....)

פה הוא התייחס למקורות שהבאת:

https://www.yeshiva.org.il/ask/132901

מי ישב ויבחן כליות ולב
אם הוא נוגע לחיבה או סתם
ומה כמות ההנאה שלו

נראה לי שעדיף לחסוך את זה ולאסור, לטובת כולם

אולי חומרה
ויש בזה משהו
לטובת האישה, זה מגן עליה וחוסך הטרדות ואי נעימויות
אני מאד שמחה בהפרדה הזאת.

יש בזה חומרה זה מה שיש בזה.

אולי נפריד את המדינה ל-2 חלקים: זה מגן על הבנות וחוסך הטרדות.

אתה באמת לא מבדיל בין לשבת על ספסל של 2 בכלי תחבורה סגור,
שאם אתה מעל גיל 10 בדכ אתה מתכחך עם היושב לצידך
לבין ללכת ברחוב?
השוואה מגוחכת

איפה שמעת על האיסור הזה - בית המדרש


וגם אם לא,אם הוא מדבר  על ההפרדה שנשים פנימה וגברים מקדימה,
יש הרבה מקורות לאיסור להסתכל על אישה
ואין לי בעיה לכבד את מי שמקפיד ומחמיר עם זה
הבעיה בתרבות שלנו בד"כ הפוכה
שאנשים מצדיקים את עצמם והופכים את האסור למותר
זה לא שגעון, זה מבוסס תורנית והלכתית

ומה שבטוח שאי אפשר להשוות את זה בכלל להליכה ברחוב בעלמא.
אתה לא עומד ברחוב באותו מקום צמוד לאישה במשך זמן הנסיעה שלך באוטובוס

ברור שיש מקורות שאסור להסתכל על אישה, זה ידוע

אבל מאיפה הביסוס ההלכתי להפריד אנשים במקומות שסתם יושבים בלי שום קשר בין האנשים

בדרך כלל כמה שידוע לי עושים הפרדה איפה שיש אפשרות שיתחילו לקשקש יחד

אבל אם זה רק בגלל הסתכלות, היינו צריכים להפריד גם ברחוב כי בכל מקום אפשר להסתכל.

מה גם שמפרידים באוטובוסים של אגד שאף אחד כמעט לא רואה את השני כל הנסיעה

ולא עושה כלום, במקום פיצפון שמקסימום בגודל של 2 חדרים

ברחוב אתה בתנועה ועסוק, זה ההבדל.

אלא אם כן אתה גר בכפר ערבי ויושב ובוהה ברחוב בעוברים ושבים עם השבב

ואף אחד לא אמר שזה אסור הלכתית, אבל הפער בין 'לא אסור הלכתית'
ל'שגעון' הוא פער די גדול

אם משהו יתיישב ליידי ברחוב ויבהה בי יותר ממס' דקות,
זה יהיה מאד מאד תמוה בעיניי

(ויש גם יותר על מה להסתכל)

אם מסתכלים על מישהי כשיושבים לידה או מולה ולא עושים כלום היא תשים לב ותבין שהיא האובייקט

כשהולכים ברחוב לא קולטים אותך בדרך כלל ולא יודעים על מה הסתכלתי

עובדה. שאם משהו יבהה במישהי ברחוב במשך כמה דקות זה יהיה מאד תמוה
בשונה מתחבוצ

למשך נסיעה שלימה

הוא יכול להסיט את המבט או לעצום עיניים אבל זו פעולה אקטיבית

אולי באמת שם עדיף להחמיר. לא יודע

אבל בדרך כלל יש משענת בין היושבים ואין מה לראות

בטח שבאוטובוס של אגד שהמשענת יותר גבוהה מהראש

בכל אופן
עצם הכריזה של 'נשים פנימה גברים קדימה'
היא לא שיגעון ולא צריך להגזים והיא הגיונית.
גם אם זה לא אסור הלכתית.
וזה שונה מאד מרחוב, זה מה שבאתי להשמיע

שבתחבוצ יש לו פחות על מה להסתכל.
זו בדיוק הבעיה

ואגב, במקרים רבים היא גם באמת לא אובייקט
ואין לה איך לבחון כליות ולב.

היא תבין שאין לו לאן להסתכל אחר, כי הוא פשוט יושב מאחוריה

אין מה לראות בכלל

אין לדעת, פתאום היא מחליטה לעשות צמה,
נעמדת, מתמתחת, מורידה שכביה.

יכול להיות הרבה דברים.
וגם אם זה לא אסור הלכתית, זה לא שגעון

יש הרבה מקומות שבהם עומדים אחד אחרי השני או יושבים קרובים שאפשר להסתכל

תור לקופה בסופר, עמדת המתנה אצל רופא וכו'

לדעתי אין מה לעשות, כל עוד זה לא אירוע חברתי שמעודד דיבור משותף 

אנשים אמורים לחיות את החיים ולהלחם עם היצר. זה העולם 

ואין לך משהו אחר להתעסק בו ואתה בישיבה ולא בתנועה
, בכל מקרה גם במקומות אחרים, שאין אופציה, כמו תור בסופר
מי שיסיט את המבט הוא לא משוגע בעיני.
יותר משוגע מי שיסתכל לשם הנאה

(לא שאני אומרת שכל המסתכלים זה לשם זה
אבל אין לי איך לבחון ולדעת למה הוא מסתכל
ומה זה עושה לו ולכן מי שמסיט את המבט הוא לא משוגע.)

ואם יש אפשרות למנוע את הטריגר הזה כמו שנשים ישבו בפנים וגברים מקדימה
זה לא 'שיגעון'. 
(והאמת שאני לא תמיד מקפידה על זה, לפעמים אני לא מרגישה טוב בנסיעות
וחשוב לי לשבת במקומות מסויימים, אני רק אומרת שיכולה להבין את מי שכן
מה שכן, היו לי כמה נסיעות ש'כל' המקדימה ישבו רק גברים,
אני מעצמי הרגשתי לא בנוח להתיישב שם. בלי שום קשר לאיסור/היתר)
 

[...] ראוי לו לאדם לכוף יצרו בדבר זה ולהרגיל עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה ובדעה נכונה כדי להנצל מהן ויזהר מן הייחוד שהוא הגורם הגדול גדולי החכמים היו אומרים לתלמידיהם הזהרו בי מפני בתי הזהרו בי מפני כלתי כדי ללמד לתלמידיהם שלא יתביישו מדבר זה ויתרחקו מן הייחוד.

אין "בושה" או "שגעון" בהרחקות האלה, ביחס להפרדה בתחב"צ אכן אין זה עיקר הדין אבל אם עם ישראל רוצה לגדור את עצמם גם בזה קדוש ייאמר לו ובוודאי אם מישהו בוחר במודע לשבת ליד בן במקום לשבת ליד בת קדוש ייאמר לו (גם אם לשבת ליד בת אין איסור כל־כך),

וז"ש רז"ל אדם מקדש עצמו מעט למטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה [...] ופי' והתקדשתם שתעשו עצמכם קדושים כלומר אף שבאמת אינו קדוש ומובדל מס"א.

ודרשו לשבח את ר' מתיא בן חרש שביקש שיסמאו את עיניו ולא יביט באשה אף שבוודאי אין זאת מידת כל אדם, ומזה אפשר להבין את חשיבות ההרחקה מעניינים אלה,

ושוב לא שזה עיקר הדין או שבהכרח צריך לנהוג ככה אבל שיגעון בוודאי זה לא.

לא שכנעתם אותי.

אני עדיין חושב שזה שגעון.

בעצם הנדון הוא חומרות בענייני צניעות והרחקה בין המינים מעבר לדרישות ההלכה.

בין אם זאת חומרה פרטית למשל כלל לא להסתכל על אף־אחד ברחוב מחשש לראיות אסורות,

ובין אם זאת חומרה כללית כמו יצירת הפרדה גורפת יותר בין המינים בתחב"צ / מוסדות / כו'.

במקום "שיגעון" אני מעדיף לקרוא לזה ביקורת כי שיגעון הוא שלילת השכל שבדבר,

אז ננסה להגדיר את הביקורת שיש ביחס לאותן חומרות:

א. "לא דייך במה שאסרה תורה",

כלומר כל מה שלא אסור מדאורייתא או מדרבנן אין צורך להחמיר והמחמיר ידו על התחתונה,

ב. החומרות נובעות מהסתכלות גסה על מיניות ועל נשים בפרט, ומגישה פרנואידית מאוד,

או במילים אחרות תלונת החילונים הידועה, האם האדם עד־כדי־כך מושחת וגס שכשהוא רואה אישה זה מה שהוא חושב, האם האישה מבחינת התורה היא חתיכת בשר שצריך להחביא, האם האדם לא יכול לעבוד על עצמו לשלוט בעצמו,

ג. עיסוק יתר בנושא הצניעות מביא יותר נזק מאשר תועלת,

אם מישהו כל היום לומד הלכות צניעות, הוא רק מדליק את היצר שלו עוד יותר, וככל שמסתכלים על העולם מתוך נקודת המבט הזאת, רק נתקלים ביצר יותר, האסוציאציה המוכנית הופכת להיות שלילית וגסה במקום נייטרלית / חיובית

ד. החומרות הן "מוזרות" (=לא מתאימות לחברה אנושית סבירה) ויכולות ליצור אי־נעימות,

בעיני המתבונן מן הצד יכול להיות שהוא עניין תימה, ואין צורך להיות מן המתמיהין, או להפריע את סדר החיים הרגיל לטובת החומרות

///

זה מה שעולה לי לראש כרגע, יכול להיות שיש "קושיות" נוספות, אבל כעת ליישוב התלונה:

א. מצוות "והתקדשתם" דווקא מורה להחמיר במקום היתר גמור כמו שכבר פירשו ראשונים ואחרונים וגם ידועים דברי בעל התניא בנושא, נביא את דברי הרש"ר הירש בפרשת נשא, כי הם שייכים בפרט לכאן:

כבר ראינו אשמות בספר ויקרא: [...] וכבר עמדנו על הצד השווה של החטאים המתכפרים על ידי אשמות אלה: התנהגות אנוכית כלפי אנשים וחפצים, התנהגות העלולה להביא שממה על האישיות האנוכית.

בדומה למצורע, מביא כאן הנזיר הטמא כבש לאשם. אשם זה הוא תוצאתה הסופית של נזירות הטומאה שנסתיימה זה עתה, [...] אין ספק שהנזיר הטמא לא עבר כל עבירה של ממש כלפי הציבור החברתי. אך נדר הנזירות כשלעצמו נראה כהתנשאות אנטי־חברתית, כיהירותו של הפורש מן הציבור על מנת להתבלט, ורק התכלית שהנזיר שואף אליה – אצילות רוחנית ומוסרית – "מטהרת" את הנדר ממראית־עין מגונה זו. אולם שאיפה זו הופרעה ונמנעה עתה על ידי טומאה; הנזירות שקוימה עד כה לא תשיג את מטרתה, והיא בטלה ומבוטלת: "והימים הראשונים יפלו". נמצא שכל מה שנעשה עד כה, אינו אלא התנשאות אנטי־חברתית, חסרת תכלית ובלתי מוצדקת; כל מה שנותר ממנה הוא הפרישה מן הציבור, וזו טעונה כפרה על ידי כבש לאשם.

וזה ממש יסוד כל ההתקדשות היהודית, לא לאסור הנאות בלי תכלית, לא שק ותענית כתכלית, אלא איסור עם מטרה חינוכית או על־כל־פנים תועלת כלשהי, ובוודאי שזאת הכוונה בכל החומרות של גדרי עריות, שביותר נקרא עליהם עניין הקדושה וההתקדשות,

ב. אותו דבר ניתן לומר ביחס לכל גדרי הצניעות, קודם לרוב מי שאומר את זה בעצמו נכשל בזה, מה שאמרו חז"ל אין אפוטרופוס לעריות, באמת אין אפוטרופוס לעריות, נכון שיש אנשים עם יותר יצר או פחות יצר אבל היצר הזה הוא קיים,

הגם שהיצר הזה לא בהכרח רע, כך שמי שאדיש לחלוטין ביחס לעריות לא בהכרח "טוב" יותר ממי שטבעו חם, אדרבה, בעניין הזיווג דווקא ריבוי התאווה מוליד בנים חכמים, כי מדובר בכוח חיים עם פוטנציאל עצום, ואנחנו לא רוצים לעקור אותו מן העולם, אלא כמו שחז"ל סימאו את עיניו של יצה"ר של עריות, אנחנו רוצים להצניע אותו וזה כולל לדחוק אותו ממקומות וממצבים רבים בחיים, אין מקומו לא ברחוב ולא בראייה ולא במחשבות, כן מקומו בבית ישראל בקדושה ובטהרה, לכן דוחקים הצדה את ההחצנה והגילוי של הכוח הזה,

אז ממש לא מסתכלים על נשים כנתחי בשר ח"ו ולא מתוך כך מחמירים בכל הדברים האלה - אם כן אז זאת בעיה בהשקפה - אלא מתוך ההבנה של חשיבות יצר המין והשמירה עליו (ולא רק מפניו) ומהבנת ערך הצניעות (מידות הראי"ה) שעדיף על ידידות בין המינים עקב חביבותו,

ג. זה בהחלט נכון, לכן השאלה היא האם מתרחקים מתוך פחד אובסיסבי או פרנויה או מתוך הבנת חשיבות וחביבות ערך הצניעות,

מצד אחד יש צד שמפחדים מהעבירה, וזה אחד המניעים, וכאמור חז"ל דווקא שיבחו את זה ואמרו שאסור לאדם להתבייש מפני אחרים שיגידו שהוא כזה גס ותאוותן לכן הוא גודר את עצמו, זה אינו, 

אבל זה לא רק עניין של פרנויה ו"התמכרות" לצניעות אלא קיום המצוות ביתר קדושה וביתר טהרה וחיבוב המידות של טהרה וצניעות,

אני אישית אם יש לי אפשרות לשבת ליד בת או ליד בן, אם זאת בת מאוד יפה כנעמה אחות תובל קין אז אגיד לך את האמת אני מפחד מהיצר שלי, אבל אם זאת סתם אישה מבוגרת אז אני עושה את זה לא כי אני רוצה "להתגבר על איזו סטייה" אלא מתוך חיבוב הצניעות,

וכאמור זאת לא "סטייה" אלא כל חד וחד לפום שיעורא דיליה, אביי מאוד הצטער על הנושא עד שההוא סבא אמר לו כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו, ובאמת אין מה לעשות, זה לא "רע" להיות עם יצר כמו שהשקפות זרות מלמדות אותנו,

ד. לכן כל מה שאינו מצד ההלכה עצמה לא שייך כל־כך לכפות בו, ולא שייך לפגוע באנשים או להעליב אותם, אבל גם לא צריך להתבייש מפני המלעיגים, הוי עז כנמר, ברגע שמבינים את חשיבות הנושא אז זה פחות שיקול מה מקובל בחברה כזאת או אחרת,

זה מאוד מצחיק שאנחנו לוקחים כ"נקודת מצב" את התרבות המערבית הפרוצה והמופקרת והמעורבבת, זה ה"רגיל" ואנחנו קצת מחמירים מעבר, אם נניח אמריקה תתאסלם והקונצנזוס העולמי יהיה הפרדה מוחלטת כמו באפגניסטן, האם גם אנחנו נתעקש כל־כך שבנים ישבו ליד בנות, לא נראה לי, השיח יהיה שונה לגמרי, לא שאנחנו צריכים להחמיר כדעת האפגנים הפשטונים פשוט כנקודה למחשבה האם התרבות הכללית היא גורם שמעצב את התודעה שלנו ואת היחס שלנו ביחס לסוגיות מסוימים, ביחס למה נחשב "נורמלי" וסביר,

אתה מדבר על שיגעון אבל הזקן האפגני המסורתי יחשוב שאתה משוגע וחולה שאתה נותן בכלל לנשים לצאת מהבית, מי שמע כזאת מי ראה כאלה, יגיד לך שכתוב בתהילים כל כבודה בת מלך פנימה כפשוטו, אז זה לא עניין של שיגעון או מוזרות, זה לא פשוט לשפוט לפי קנה מידה כזה

שכויח!

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

תודה

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש

"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16

פירוש נוסף-

בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה

[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו

גם לפעמים מדובר כבר בגוזלים ממש

הם רוצים לקיים מצווה
 

בגדול יש שתי גישות: אחת שאומרת שהמצווה היא רק סייג כשמתחשק לך לקחת את הביצים או הגוזלים, ואין עניין וחבל להציק לציפורים סתם ככה. הגישה השניה אומרת שיש עניין לקיים את המצווה כעניין בפני עצמו, גם אם לא מתחשק לך לאכול חביתה. בתוך הגישה השניה, יש כאלו שאומרים שמספיק לשלח את האם ולא צריך לקחת את הביצים

הלכה ג - האם מצווה לשלח את האם גם כשאין צורך בביצים | פרק טז - שילוח הקן | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

מחשבה שלי- לפעמים כבר אין לנו מה לעשות, כזה כבר התייאשנו, אתה מרגיש שזה כבר מעבר לך.

אתה כל כך עמוק בתוך, ואין לך שמץ אין יוצאים. באמת.

זה כמו כזה ייאוש עמוק, או פשוט שום שמץ מה לעשות.

ואז נשאר פשוט להגיד לה'- וואלה אני עשיתי את שלי, איפה אתה אבא?! כואב לי, איפה המקום שלך?

למה צריך את זה? בוא דבר.

וזה בא מהמקום הכי עמוק. וצועקים ''איההה'' איפה אתה אבא

.. אמנם ברכות התורה מסתמכות על פסוק מהתורה בפרשת האזינו.:

כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ: (דברים פרק לב

את ברכת התורה בבוקר לפני עסק בתורה הוא מדאוריתא. לכן מי שספק אם ברך ברכת התורה (לא מדבר על עליה לתורה) , ספק דאוריתא לחומרא, ויברך רק את "אשר  בחר בנו". או שימתין לברכת אהבת עולם ויפטר בה

קראתי השתכנעתי

נחמד מאוד

(מוסיף בעריכה, אחרי בדיקה בכמה ספרים היום: יעויין כאן בשני העמודים הראשונים כנגד ראיותיו מברכות, וכאן כנגד ראייתו מנדרים)

הבית יוסף (בסימן קלט) מסביר על פי הראשונים שחזל תיקנו לברך תמיד כשקוראים בציבור (גם אם העולה בירך לעצמו רגע לפני כן) משום כבוד התורה

…כנראה כבוד התורה עולה על ספק ברכות להקל.

למשל שאם אין לוי הכהן עולה גם לשני ומברך שוב, למרות שהוא בירך את אותן ברכות לפני רגע

אז אני משער שלכן זה לא היה בשבילם ספק..

… במועד שני של גלויות גם הם לא לבטלה למרות

שמועד שני של גלויות כבר לא נחוץ מאז שלוח השנה קבוע ולא משתנה.