הקטן שלי בן שנה ושלושה חודשים. ממש קשה לו במעון. המטפלות בקבוצה וגם המנהלת הן מדהימות, אני בטוחה שלא קורה שם משהו לא תקין כי יצא לי לא מעט לבוא בשעות מוזרות ותמיד הכל בסדר.
אבל הוא לא מצליח להסתגל.
בתחילת שנה לקח לו חודש וחצי עד שמצא את עצמו והתחיל לשחק ולהתעניין במקום ליבב בהפסקות לאורך כל היום. אחרי חודשיים ממש היה נראה שטוב לו - הוא נכנס בריצה בבוקר, בקושי העיף מבט כשהלכתי, כשראינו את המטפלת ברחוב הוא חייך אליה ואפילו נתן לה יד והיה נראה שהכל טוב.
לפני שלושה שבעות הוא היה חולה כמה ימים ולכן נשאר בבית. כשחזר למעון, היום הראשון עבר בסדר אבל מאז הוא בוכה מאוד בכל בוקר כשמגיעים למעון. הוא יכול אפילו שעה רצוף לבכות "אמא! אמא!". בימים הראשונים הוא נרגע מאוד מהר (לדברי המטפלת) אבל זה הולך ומחמיר. לפני כמה ימים המטפלת שלו לא היתה בבוקר והוא היה עם מטפלת אחרת שהוא ממש אוהב (יתכן שאפילו יותר מהקבועה) וכשבאתי לאסוף אותו אמרו לי שהוא בכה עד שהמטפלת הקבועה הגיעה בצהריים, היא נתנה לו לאכול והשכיבה אותו לישון. ברגע שהוא התעורר הוא רץ לדלת וחיכה לי.
אתמול המטפלת שלו אמרה לי שהוא התנהג כמו בימים הראשונים. בכה הרבה, נרגע קצת ומשך את כל השמיכות מהלולים, יבב במעבר בין משחקים ורדף אחרי אחד הילדים כדי להרביץ לו.
בבית הוא בסדר גמור. מתנהג כרגיל, משחק, אוכל וישן יפה מאוד.
עוד כמה נקודות:
1. הוא הכי גדול בקבוצה שלו (לא בפער) ומאוד מפותח לגילו. מדבר במשפטים קצרים, הולך ורץ, אוהב יצירות ומרחב. הילדים שקרובים אליו בגיל לקראת הליכה, מדברים במילים בודדות ומעטות ובקושי מתעניינים ביצירות.
2. אני מעדיפה לא להעביר אותו מסגרת כי עוד חודש בערך יתחיל שינוי גדול בהתנהלות בבית מסיבה שאני מעדיפה לא לפרט (אאוטינג) ואני מעדיפה שלפחות במישור אחד לא יהיו לו שינויים.
3. בערך בזמן שהכל התחיל שכחו שם להחליף לו חיתול מלא בקקי. זה היה מקרה חד פעמי, ביום של יום הולדת אז היה הרבה בלאגן והמטפלת אמרה שהחליפו לו כשעה לפני שבאתי. לא יודעת אם קשור, אבל ממש יום אחרי היתה החמרה ברמת הבכי והצרחות כשאני מביאה אותו.
4. הם לא מרשים לו להביא משחקים מהבית. בובה או שמיכי כן, אבל הוא לא מתעניין בדברים כאלה. הוא כל בוקר מנסה מחדש ולרוב אני עוצרת אותו כבר בבית, כי אני יודעת שלא יזרמו איתו. דברים שחשבתי שבסדר הוא הביא ובקשו ממני לקחת איתי ולא להשאיר. למשל: קופסאת שימורים, עגלת בובה, משאית צעצוע, צמיד, סיכה בשיער, שקית נייר ריקה
אני אובדת עצות ואשמח לשמוע מנסיונכן.
אבל הוא לא מצליח להסתגל.
בתחילת שנה לקח לו חודש וחצי עד שמצא את עצמו והתחיל לשחק ולהתעניין במקום ליבב בהפסקות לאורך כל היום. אחרי חודשיים ממש היה נראה שטוב לו - הוא נכנס בריצה בבוקר, בקושי העיף מבט כשהלכתי, כשראינו את המטפלת ברחוב הוא חייך אליה ואפילו נתן לה יד והיה נראה שהכל טוב.
לפני שלושה שבעות הוא היה חולה כמה ימים ולכן נשאר בבית. כשחזר למעון, היום הראשון עבר בסדר אבל מאז הוא בוכה מאוד בכל בוקר כשמגיעים למעון. הוא יכול אפילו שעה רצוף לבכות "אמא! אמא!". בימים הראשונים הוא נרגע מאוד מהר (לדברי המטפלת) אבל זה הולך ומחמיר. לפני כמה ימים המטפלת שלו לא היתה בבוקר והוא היה עם מטפלת אחרת שהוא ממש אוהב (יתכן שאפילו יותר מהקבועה) וכשבאתי לאסוף אותו אמרו לי שהוא בכה עד שהמטפלת הקבועה הגיעה בצהריים, היא נתנה לו לאכול והשכיבה אותו לישון. ברגע שהוא התעורר הוא רץ לדלת וחיכה לי.
אתמול המטפלת שלו אמרה לי שהוא התנהג כמו בימים הראשונים. בכה הרבה, נרגע קצת ומשך את כל השמיכות מהלולים, יבב במעבר בין משחקים ורדף אחרי אחד הילדים כדי להרביץ לו.
בבית הוא בסדר גמור. מתנהג כרגיל, משחק, אוכל וישן יפה מאוד.
עוד כמה נקודות:
1. הוא הכי גדול בקבוצה שלו (לא בפער) ומאוד מפותח לגילו. מדבר במשפטים קצרים, הולך ורץ, אוהב יצירות ומרחב. הילדים שקרובים אליו בגיל לקראת הליכה, מדברים במילים בודדות ומעטות ובקושי מתעניינים ביצירות.
2. אני מעדיפה לא להעביר אותו מסגרת כי עוד חודש בערך יתחיל שינוי גדול בהתנהלות בבית מסיבה שאני מעדיפה לא לפרט (אאוטינג) ואני מעדיפה שלפחות במישור אחד לא יהיו לו שינויים.
3. בערך בזמן שהכל התחיל שכחו שם להחליף לו חיתול מלא בקקי. זה היה מקרה חד פעמי, ביום של יום הולדת אז היה הרבה בלאגן והמטפלת אמרה שהחליפו לו כשעה לפני שבאתי. לא יודעת אם קשור, אבל ממש יום אחרי היתה החמרה ברמת הבכי והצרחות כשאני מביאה אותו.
4. הם לא מרשים לו להביא משחקים מהבית. בובה או שמיכי כן, אבל הוא לא מתעניין בדברים כאלה. הוא כל בוקר מנסה מחדש ולרוב אני עוצרת אותו כבר בבית, כי אני יודעת שלא יזרמו איתו. דברים שחשבתי שבסדר הוא הביא ובקשו ממני לקחת איתי ולא להשאיר. למשל: קופסאת שימורים, עגלת בובה, משאית צעצוע, צמיד, סיכה בשיער, שקית נייר ריקה
אני אובדת עצות ואשמח לשמוע מנסיונכן.
