עברתי דברים לא פשוטים, והם היו שם, עם כל מה שזה אומר (מצטער עייף כדי לפרט, למרות שמגיע להם!).
רציתי אולי לומר את זה פה, כי לחלקם אני לא מצליח לשלוח בפרטי, אבל גם הזדמנות למודעי, שיש פה אנשים זהב...
ובבדידות, וההסתגררות של הנפש, הם היו לי קרן אור.
יש לזה את הסייגים והגבולות שלו, בסופו של דבר התמיכה שאפשר לתת פה היא חלקית וזמנית,
אבל כשמישהו מתעניין, מתעקש שלא תוותר, מציע לך אוזן קשבת, מילה מנחמת.
לפעמים, בזכותו אתה לומד להרגיש שאתה שווה משהו.
זה לגמרי יכול להיות הצעד הראשון בשבילך, לעשות את כל הצעדים הנדרשים אחר כך...
בכל מקרה, זה עדיף עשרות מונים על, להישאר לבד.
:,-)

