הייתי בשיחת טלפון עם לקוחה מעצבנת

השיחה התנתקה ואמרתי דיייי את מעייפת אותי!!

ואז ראיתי שהיא לא התנתקה באמת השיחה.

מהר מלמלתי "לכי עכשיו לישון את לא ראוה שאני בשיחה"

מקווה שההיא חושבת שלא התכוונתי אליה.

לפעמים כשאין ברירה אנחנו יצירתיים.

אפילו לא העניין שאני צריכה או לא את הלקוחה הזאת

כל כך חששתי שהיא תיפגע....

אבל למה פינו אותך באמבולנס?

כאילו מה באמת קרה? שטף דם רציני?

לא אישית שלי, תכף אזכר גם במשהו שלי… חחח יש לי הרבה

הייתי באיזו שהיא סדנה שבה עשו תרגול לרצפת האגן, המנחה ירדה לכריעה כדי להדגים איך לעשות קיגל בכריעה ואז יצא לה וואחד פלוץ…

הקטע שהיא אמורה להדגים רצפת אגן חזקה בשל התרגילים…

אבל לא נורא כולם היו שם נשים בהריון/ אחרי לידה שהבינו לליבה.

לא הייתי מראה את הפרצוף שלי שם איזה בושוווווותתת

אז דיברתי עם המנהלת והיא אמרה לי למסור שיעור כדי שתסתכל עלי ותחליט איזו כיתה מתאימה לי

היא ביקשה שאכין לעוד יומיים שיעור בתנ''ך פרק ממש קשה

בדיוק אחותי שלחה לי הודעה והתעניינה איך זה מתקדם עניתי לה כזה: אוףףף, היא עוד רוצה שיעור למחרתיים, ועוד בפרק ממש קשה

וכמובן.... שלחתי את זה למנהלת!

בסוף כן עבדתי שם והיינו חברות ממש קרובות, היינו צוחקות על זה!

ישבנו שתי חברות וסיפרנו לחברה שלישית איזו הצעת נישואין הזויה עשה איזה בחור למישי שאנחנו מכירות....

צחקנו ונגמר, הבת השלישית לא ידעה על מי מדובר

אחרי כמה חדשים הזוג הזה נפרדו כל אחד לדרכו

החברה השלישית התחילה להפגש איתו, בערך בדייט הרביעי היא מספרת לו ששמעה על הצעת נישואין מוזרה ומספרת איך זה היה.... ומה הוא אומר? זה הייתי אני!!

לא אשכח את הפרצוף שלה כשסיפרה לי אח''כ 

ב''ה כיום הם נשואים עם 2 ילדים

לפני שאנחנו באנו לצאת מהבית שלהם במוצאי שבת.

פטפטנו ככה ואז אני ממששת בכיס של המעיל של שבת שלי, ויש שם משהו בלתי מזוהה.

התחשק לי להוציא אותו החוצה לעולם.

אופס.

זה היה עד בדיקה.

הייתי אומרת להן ששמתי בכוונה כדי לראות אם מישהו לא יתאפק להציץ לחדר שינה

היינו בביית חולים ובעלי סיפרלי שאשתו של חבר שלו התאשפזה בשבת והם יסעו איתנו במונית לשכונה שלנו.

בקיצור ראיתי את החבר עם אימא שלו אז חשבתי שהאישה נשארה באשפוז והאימא שלה היא זו שחוזרת איתנו עם הבעל.

מפה לשם היא הייתה אשתו בת ה22 יואו זה היה קטע..

אבל לפחות לא פידחתי אלא קלטתי את הז בעצמי תוך כדי

ממש מעניין שיש אח תאום לבעלך.

(סתם כי אני מכירה את בעלך...)

הוא דוס ושומר נגיעה כמובן

קיצור המנחה מגישה לו את היד ואומרת לו בהצלחה הוא כזה לא מחזיר לה ומתנצל אני שומר נגיעה.

היא טופחת לו על השכם, "הכול בסדר, אוהבים אותך..."

וטהורה אחרי הטבילה הראשונה וכו'...

הדוד שלו רואה אותי וישר מחבק, אני מהשוק לא אמרתי כלום חחחח ואז בעלי בא לעזרתי....

ועוד: ביום האירוסין אני התארגנתי והתלבשתי ובעלי בא לקחת אותי. ראיתי שהתפעל מאיך שנראיתי אבל לא אמר לי כלום כי שמרנו לא להגיד כלום, כלום!!

כל הדרך כזה מנסים להתאפק.... ואז מגיעים, אח שלו רואה אותנו למטה יוצאים מהרכב וישר כזה: וואוו איזו יפה את!!

- מיד אחרי לידה, עוד בבית יולדות אני מזעיקה את האחות לראות את הטיטול של הבן כי הצואה יצאה בגושים מוזרים ועגולים. היא: "זה המרקם של האגיס".

-אני ובעלי מסונכרנים בפל' כך שאבא שלו שמור 'אבא שלי'.

יום אחד אני עונה לו בהתלהבות "מה נשמע אבל'ה?" 

-אוף את הטובים באמת אני לא יכולה לספר, יזזהו ישר... 

- דייט 4 נראהלי עם בעלי. הולכים באיזה פארק בירושלים. אני עם צמה מושקעת מתכופפת באלגנטיות מתחת לאיזה עץ ואשכרה ניתלית עליו עם הצמה. איכשהו שחררתי אותה ונהיתה לי כרבולת של החיים. אני: 'וואי הלכה לי הצמה'

בעלי: 'כן היא באמת עקומה עכשיו'.

רובתודות

- עוד אחד הטובים:

דייט לאזוכרת איזה בפארק כלשהו בדרום. הולכים ומפטפטים ביחד. פתאום עליה רצינית ובסיומה אני מגלה את כל הכיתה שלי (!!!) על הדשא עם הפנים אלינו. (לא למדתי באיזור בשום צורה, ולא ידעתי איפה המפגש).

טוב, ראתה מי שראתה (עזבו שבדרך פגשתי טיפין טיפין את כל המאחרות שבאלגנטיות התעלמו ב"ה) 

החלטנו להיכנס לתוך איזה מתחם מגודר (סוג של פארק בוטני) בתוך הפארק הגדול הנ"ל כדי לא לפגוש חברות נוספות. מפטפטים הרבה, ופתאום דממה. קולטים שנשארנו לבד.

בדיקה קלילה- המתחם נעול, הכל גדרות ברזל גבוהות ואין איך להשתחל למטה.

וואחד ברוך, נלחצנו מהייחוד רוצים לצאת. 

בעלי: 'אממ אולי נקפוץ מלמעלה' מגניב לכיווני מבט שאומר 'תצליחי?'

אני מבינה שאין לי ברירה אחרת. אז אומרת שנעשה סיבוב אחרון למצוא את המקום עם הגדר הכי נמוכה ואז. 

מסתובבים, הכי נמוכה איזה מטר וחצי-2. אני וואחד בטטה! בחיים לא נראלי קפצתי גדר מגיל 7 פלוס באתי עם שמלה מקסי מטפסת למעלה קופצת ומגלה שנתקעה לי השמלה בקוצים של הגדר למעלה. למה דווקא היום טייץ חרדל?? 

מתתי רבותי.

מה לצחוק עכשיו.... 

אני פעם הלכתי ברחוב עם החתן שלי (כיום בעלי) והייתי עם עקבים כי היה חג והוא מאד גבוה

פתאום היה איזה חור ברחוב ונטקעה לי הנעל והעקב התעקם ונפתלי.... לא יכולתי לקום... הוא הציע עזרה אבל איך אם שומרים נגיעה? ב''ה הגיעה בדיוק חברה שלי ועזרה לי

ואחרי החתונה בעלי אמר לי שאשכרה ראה לי הכל כי החצאית לא הייתה כ''כ ארוכה......

איזה טע זה הסנכרון הזה

1- פעם הייתי גננת וילדה אחת ספרה לי:

אתמול היינו בעבודה של סבתא ועזרנו לה.

יש שם מלא חדרים בכול חדר יש שירותים ואמבטיה ויש חדר אחד שיש בו בריכה גדולה...

2- דברה איתי אישה בטלפון על עניןן ממש רגיש. מפה לשם היא הייתה בלנית ולא ידעתי בהתחלה היא אמרה לי אולי יהיו הפרעות כי אני בעבודה.

קצר תוך כדי אני ושמעת אותה סיימת להתארגן? כשר כשר.... וממשיכה לדבר איתי.

ווא איך התעצבנתי בשביל הנשים שהיו בצד השני....

מסכנה אחת

איזה פדיחה

ששאלו אותי באיזה שאלון האם אני חופשיה מדעות קדומות

וייש לזה שם שלא ידעתי משהו גייפרגמטי או משהו כזה

סימנתי בהתלהבות שכן עד שקלטתי מה הכוונה.

יואו איזו תמימה אני זה נורא.

ועוד יחד עם זה ביקשתי לא עם גברים...

אם אני מוכנה לעבוד בלי דעות קדומות ולסמן גיי פרנדלי, וסימנתי 

ובלי קשר ביקשתי לעבוד בלי גברים.

זה מקום שאני עובדת איתם פרילנס ויכולה ברעיון לסמן העדפות מכול מיני סיבות

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן

אםשר פשוט לבקש?

אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

והרופא  נצנה לי ערכה לעשות בעצמי.

היא גם הסבירה לי שלא צריך דווקא את צוואר הרחם, אלא מכל איזור הנרתיק.

וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד

(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)

תנסי לבקש, אין דבר כזה שבכללית אין. כולם מחזיקים את זה למיטב ידיעתי.

הרופאה בעצמה אמרה לי שכדאי לי לעשות את הביתי כי היא הרבה פחות פולשנית מהבדיקה שהרופאים עושים.

בהצלחה!

והם מגיעים ממש עד לרחם. לא יודעת למה באמת הם עושים את המעמיק אם אפשר אחרת

הבדיקה הביתית היא פשוט להכניס ולסובב, מאד עדין.

שביום הראשון זה 10, ביום השני 20,

וככה עולים כל יום עד שמגיעים ל 60 ועם זה נשארים יותר זמן.

תראי גם לפי הצורך של התינוק.

יש איזו נוסחה לא?

הם עולים בהדרגה

בגלל שקשה להכין במדויק כמויות קטנות

הכנתי בהתחלה 30

והוא אכל כמה שהוא רצה

כשהתחיל לגמור את ה30 עברתי להכין 60 וכך הלאה

חשוב להאכיל בבקבוק עם פטמה מותאמת ולהחזיק את הבקבוק במאוזן

כדי שלא תהיה זרימה חזקה ואכילת יתר

אם נותנים בבית חולים 15

לפי מה שזכור לי שהגענו הביתה כבר אכלו 30 סיסי אפילו 40 סיסי  בכייף

נתקעו על 60 סיסי בחודש הראשון..

כשחוזרים הביתה זה כבר 40 מל, ואחכ עולים ל60.

תאכילי לאט בנחת, והוא אמור להפסיק מעצמו כששבע. לי אמרו שאינדיקציה טובה לכמה הוא צריך זה שישאר 10-20 מל בבקבוק

להפריד את המיטות

ולהעביר למזרון רק מי שבא אליך למיטה

ולבעלי מאוד מציק

מבינה אותך ומבינה גם אותו.

מתסכל ממש!

חיבוק ❤️❤️

מקווה שתצליחו למצוא פתרון בקלות.

נראה לי צריך לדבר ביניכם בזמן רגוע מה היחס של כל אחד מכם לנושא. מה חשוב לכל אחד מכם. ואיך מתקדמים ביחד. וייעוץ שינה זאת אופציה לגמרי הגיונית ולגיטימית. זה מפריע לך כבר המון זמן ומשפיע על איכות החיים שלך. שווה להשקיע בזה גם סכום משמעותי של כסף. מה שכן, אם הנושא לא מפריע לו צריך לדבר מראש- כמה הוא מוכן להשקיע ולהיות שותף בתהליך הזה בשבילך או שאת תעשי את עיקר התהליך אם זה לגיטימי בעינייך.

(נגיד אצלינו בעלי ישן ממש חזק בלילה ויצא שעשיתי את רוב תהליכי הרגלי השינה בעיקר לבד)

אז אם הם באים, אני מוודאת שהם ישנים רק איתו/עליו ומרחיקה אותם ממני.

אבל האמת שעם השנים גם הוא למד שזה פחות נוח לישון עם ילד במיטה, אז עכשיו הוא פחות מאפשר את זה, ומקסימום מרשה לישון בשמיכה על הרצפה לידינו... (הוא פשוט יותר מדי עייף בשביל לקום להחזיר אותם...)

בכל אופן, זה עניין שצריך לדבר עליו בצורה נעימה ולא מתחמקת בזמנים רגועים, לא באמצע הלילה כשזה קורה, וגם לא בבוקר הלחוץ... מקווה שתמצאו את הזמן, ותגיעו להחלטות משותפות שיהיו טובות לשניכם❤️

אבל אני עם בעלך

מעדיפה לישון רציף עם ילדים במיטה במקום לקום בלילה..

אם זה לא מפריע לו- שישן איתם.

הם לא ישארו שם עד הבר מצווה הכל בסדר 

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

ממש תודה!

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם

שירגיש טוב! 

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

לק"י

ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי

שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה

בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):

ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'

ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

ארבל

גפן

יסכה 

שתקבלו טת הנבואה מהרהה

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

3 תנועות בחצי שעה.

אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

זה נחמד לי ומגוון

אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא