הבת שלי בת 3.5, עם קושי חברתי מסוים...
משחקת הרבה לבד, רוצה מאוד חברה וכל הזמן מדברת על חברים מהגן ועל זה שהיא תכף תראה אותם בגן או בגינה וכו אבל בפועל מתביישת ולא משחקת איתם.
מאוד מתביישת בגני שעשועים, מחכה שכולם יעלו על המתקנים ורק אז עולה גם אם היא היתה לפני כולם. בוהה הרבה בילדים אחרים.
בגן מעופפת...לא קשובה במפגשים, לוקח לה הרבה זמן להתחמם בבוקר לפני שהיא ניגשת ויושבת עם כולם.
הגננת אומרת שהיא מציקה לחברים שיושבים לידה במפגשים ולא מרוכזת.
אני בתור ילדה הייתי ממש ביישנית וחסרת ביטחון עצמי, היתה לי חרדה חברתית מאוד משמעותית והיו לי 1-2 חברות וזהו. הייתי מאוד חוששת מחברה ועם השנים עבר לי ברוך השם.
היינו אצל קלינאית תקשורת שהעלתה חשד לאילמות סלקטיבית.
היינו אצל רופאה התפתחותית שחקרה אותי מכל כיוון על חזרתיות וכו והעלתה חשד לעל הרצף. אני לא רואה את זה פה, הילדה לא חזרתית בכלל. מאוד תקשורתית בבית.
אמרה לי שלא הגיוני שהיא עדיין בוכה ועושה הפגנות אם היא לא מקבלת את מה שהיא רוצה וזה חשוד.
בכל אופן אני בצומת לגבי מסגרת לשנה הבאה. ממשיכה לטפל אצל קלינאית תקשורת.
הרופאה ההתפתחויות לא ידעה מה לומר לגבי מסגרת, אבל כתבה לי המלצה למסגרת קטנה כי אמרתי לה שהועדות קרובות (כתבה את זה מחוץ לאבחון כי לא ידעה להחליט).
אנחנו חושבים ללכת לפסיכולוגית התפתחותית. השאלה היא אם זה נכון. האם כדאי?
זה נורא נורא יקר, כמה אלפים. בעלי אומר שבכל מקרה הוא לא חושב שגן תקשורת זה מה שהילדה צריכה אז זה לא רלוונטי.
באופן כללי אני לא צריכה אבחון של פסיכולוגית כדי לקבל גן קטן לפי מה שאני מבינה. השאלה היא מה טובת הילדה.
מרגישה שהיא מבלבלת את כולם ואף אחד לא יודעת להגיד מה בדיוק היא צריכה.
מחכים בתור לטיפול רגשי.
אשמח לכל עצה...
משחקת הרבה לבד, רוצה מאוד חברה וכל הזמן מדברת על חברים מהגן ועל זה שהיא תכף תראה אותם בגן או בגינה וכו אבל בפועל מתביישת ולא משחקת איתם.
מאוד מתביישת בגני שעשועים, מחכה שכולם יעלו על המתקנים ורק אז עולה גם אם היא היתה לפני כולם. בוהה הרבה בילדים אחרים.
בגן מעופפת...לא קשובה במפגשים, לוקח לה הרבה זמן להתחמם בבוקר לפני שהיא ניגשת ויושבת עם כולם.
הגננת אומרת שהיא מציקה לחברים שיושבים לידה במפגשים ולא מרוכזת.
אני בתור ילדה הייתי ממש ביישנית וחסרת ביטחון עצמי, היתה לי חרדה חברתית מאוד משמעותית והיו לי 1-2 חברות וזהו. הייתי מאוד חוששת מחברה ועם השנים עבר לי ברוך השם.
היינו אצל קלינאית תקשורת שהעלתה חשד לאילמות סלקטיבית.
היינו אצל רופאה התפתחותית שחקרה אותי מכל כיוון על חזרתיות וכו והעלתה חשד לעל הרצף. אני לא רואה את זה פה, הילדה לא חזרתית בכלל. מאוד תקשורתית בבית.
אמרה לי שלא הגיוני שהיא עדיין בוכה ועושה הפגנות אם היא לא מקבלת את מה שהיא רוצה וזה חשוד.
בכל אופן אני בצומת לגבי מסגרת לשנה הבאה. ממשיכה לטפל אצל קלינאית תקשורת.
הרופאה ההתפתחויות לא ידעה מה לומר לגבי מסגרת, אבל כתבה לי המלצה למסגרת קטנה כי אמרתי לה שהועדות קרובות (כתבה את זה מחוץ לאבחון כי לא ידעה להחליט).
אנחנו חושבים ללכת לפסיכולוגית התפתחותית. השאלה היא אם זה נכון. האם כדאי?
זה נורא נורא יקר, כמה אלפים. בעלי אומר שבכל מקרה הוא לא חושב שגן תקשורת זה מה שהילדה צריכה אז זה לא רלוונטי.
באופן כללי אני לא צריכה אבחון של פסיכולוגית כדי לקבל גן קטן לפי מה שאני מבינה. השאלה היא מה טובת הילדה.
מרגישה שהיא מבלבלת את כולם ואף אחד לא יודעת להגיד מה בדיוק היא צריכה.
מחכים בתור לטיפול רגשי.
אשמח לכל עצה...
