(
@המוציא לאור לא אוהב שאני מלטפת אותך, אבל אני לא מלטפת אותך. בוא).
אני שוב אומר, אתה אדם טוב ורובך מוסרי. נקודה.
לצערי, בוא נניח את הקלפים על השולחן, לא כ"כ הזדעזעתי. זה קודם כל, ועל זה אני באופן אישי אולי צריכה להרהר בתשובה. ואולי גם קצת הרהרתי כבר ביום שישי.
דבר שני, הבנתי מה ניסית להבהיר,
ולא כל כך הרגשתי שאתה מנסה לתת לגיטימציה, אלא יותר ללבן אולי אפילו עם עצמך על גבי הפורום איזו נקודה מוסרית ספציפית.
דבר שלישי,
אני חושבת שזה מאוד חמור. אבל מאוד חמור שנוצרת תחושה שיש דברים שאסור לדבר עליהם בפורום דתי.
אני מבינה את הרצון של לא ליצור לגיטימציה וכו',
אבל חושבת שהרבה יותר הרסני שאין איפה ללבן ולדון על דברים ברומו של עולם עם אנשי תורה כדי שחס וחלילה לא נמוסס אותם.
אנחנו אנשים חזקים, וראוי שנתן מקום גם לשאלות כאלה. ככה בעיניי.
ביחס לדה לגיטימציה, לדעתי אפשר לעשות את זה בהרבה דרכים. אבל הדיון, מותר לו שידיין וראוי שידיין.
דבר רביעי,
אתה חוזר הרבה פעמים על זה שהאתר דתי.
אז קודם כל, אני לא דתיה, ואולי לכן אני לא מזדעזעת.
אבל, וזה אבל מאוד משמעותי, חשוב לי להדגיש.
התורה לא ניתנה לדתיים.
התורה ניתנה ליהודים.
ועל כרחך אתה יהודי בהנחה שאתה יהודי.
ועל כרחך היא ניתנה לך.
הטיעון הזה שאתה לא דתי או חצי דתי או אנערף מעניין לי את הת**ת לטוב ולרע.
אני מכבדת את האמירה הזאת, כי הנה, גם אני אומרת אותה אבל אין לזה משמעות בעיניי מצד החובות והזכויות שלך בכל נושא שקשור לדבר ה'.
אני חושבת שאתה פשוט מיואש מעצמך.
ואני יכולה להבין אותך, במיוחד כשאתה נמצא בסביבה דתית שמוקיעה אותך מהר מידי.
ולמען האמת, גם אתה מוקיע את עצמך מהר מידי.
אנשים פה שוכחים שגם בזמן שהיה בית דין, והמדינה היתה מדינת דאורייתא, בית דין שהיה "מוקיע הרע מישראל" תוך 70 שנה, היה נחשב בית דין קטלני.
אבל משום מה, יש תחושה שהיום אנשים שאפילו אין להם הסמכה להיות חלק מהבית דין הזה, מסוגלים להרוג על ימין ועל שמאל כאילו הקב"ה חפץ במות המת ולא בשובו מדרכו וחיה.
הם שוכחים שאסור לדון אדם עד שיגיעו למקומו.
וכדי להגיע למקומו צריך לגמרי לגמרי להגיע למקומו.
וכשדנים אדם, גם אז אולי ראוי לעשות זאת מתוך אהבה.
גם ואם וכאשר מוקיעים אדם עושים זאת מתוך שנאת הרע, אך לא מתוך שנאת האדם.
אני חושבת שהעולם הדתי לקח על עצמו את תפקיד השופט,
ואני אומרת, השיבה שופטנו כבראשונה ויועצנו כבתחילה והסר ממנו יגון ואנחה.
זה לשני הכיוונים.
אין כיום שופטים ראויים. או שהם מקלים מידי, או שהם קטלניים. ולצערי רובם קטלניים.
ואני חושבת שאם אני מנסה להגיע למקומך,
אני רואה אדם צמא לאינטימיות, אדם שמיואש מחיי הזוגיות שלו, אדם שלא רוצה להתגרש.
ואדם שפעם אחת הלך אחרי התאוות שלו וחטא,
ואנשים שלא חטאו לא מבינים מה קורה לאדם שפעם אחת חטא ואכל מהפרי הזה.
הם לא מבינים שהרעל הזה חוגג בתוכנו.
שקשה לדעת טוב ורע אחרי זה.
שמשהו משתלט עלינו.
שאנחנו מהופנטים.
אז נכון שיש בחירה, והיא קשה יותר כשאדם שקוע בחטא.
וזה לא שאין לו אחריות.
אבל מי שלא יודע מה זה, לא יכול לשפוט.
ואני חושבת שזה דיון ראוי וחשוב ושיש לו מקום.
ומי שלא רוצה ליצור לגיטימציה, יש עוד הרבה דרכים לעשות את זה.
אבל לדון על זה?
לברר את ערכי המוסר?
למה לא? כי כתוב וזהו?
וידעת את ה' אלוקיך והגית בו יומם ולילה.
ולא כולם יודעים,
וגם מי שיודע לפעמים שוכח,
וגם מי שלא שוכח לפעמים מהופנט.
ואולי הגיע הזמן כן לתת אמון?
די שרוט, אני לא מיואשת ממך בכלל.
אפילו אם חטאת, ברור לי שאתה נשמה יקרה ושה' אוהב אותך.
וכל זמן שאתה כאן, ובכלל, הוא רוצה שיהיה לך טוב.
ועד יום מותך מחכה לך ואם תשוב מיד יקבל אותך.
אמת כי הוא יוצרך והוא יודע יצרך כי אתה בשר ודם.
ואני לא מדברת עכשיו על אונס, אני לא מדברת עכשיו על פיתוי,
אני מדברת אפילו על מה שלכאורה אני לא אמורה להתערב לך, שזה בינך לבין המקום, או לבין אישתך, או לבין גם כן האישה שחטאת איתה והגבר שאולי פגעת בו.
תשובה קדמה לעולם.
ואם הם יספרו לך על בת קול שלוחשת
שובו בנים שובבים
כולם חוץ ממך
הם יציעו לך
משנלכדת ברשת
עכשיו פרפר בה להנאתך
אל תקשיב להם
אל תאמין להם.
ילד חן, בן שעשועים.
אני לא דתיה, באמת שלא, גם לא נראת,
אבל אכפת לי ממך. ואכפת לי שיהיה לך טוב אמיתי.
ואני מבינה אותך. ולא שופטת אותך.
יש אנשים שלא מבינים נסיונות מורכבים, כי הם מעולם לא היו שם.
אבל תדע שאני מבינה אותך. ועדיין מאמינה בך ובכוחות שלך להתמודד. ומאמינה שה' אוהב אותך ורוצה שיהיה לך טוב וכיף ועונג צרוף גם בדרך הישר.
לא יודעת...
לא תכננתי לכתוב כאן את כל זה,
ברור לי שגם שכחתי המון דברים.
אבל תדע שזה מהלב.
את כותבת דברים מידיעה?
