ונשארתי עם טעם קצת חמוץ. כי בסופו של דבר המסר היה - ואני מרגישה שאני הדגשתי את זה. על כמה זה קשה ואיזה סיוט.
אז-אין לי בשורות טובות זה באמת ככה. אבל-
בסוף כל זה יש שכר לפעולתינו. ההריון ייגמר בטוב בע"ה ואחר נשארים לנצח עם הילדים האלה.
פעם אמרתי לחברה. שלפני שהייתי בהריון לא ידעתי מה זה אז כמו כולם נכנסתי. אבל בפעמים הבאות, בגלל שידעתי מה זה להיות אמא, כבר ממש רציתי עוד (הייתי מוותרת על התהליך אם היה אפשר אבל גם כשהבנתי שאי אפשר הלכתי על זה(.
היה חשוב לי לכתוב כי הרגשתי שאז אוירתהשקשור לא הייתה סאמת מעודדת כמו שפותחת השרשור ביקשה אלא יותר שרשור מייאש- הרבה בגלל דברים שכתבתי.
אז סליחה ממש. ולפותחת השרשור ההוא (סליחה שאני לא זוכרת ניקים) תדעי לך שהאושר אחרי הכל הוא ניצחי. ההריון עובר.