טו בשבט
שורשיו של טו בשבט נטועים בעם ישראל כבר מכך שלא אומרים תחנון,עובר דרך מנהג עריכת שולחן הפירות בטו בשבט, ודרך שיטת המקובלים לתיקון חטא אדם הראשון והמעלה של אכילת הפירות בעת ובעונה הזו, ועד ימינו אנו שאפשר להגיד שהתנועה הציונית דחפה וחידשה את היום הזה ליום של מטרה לאומית,נטיעת עצים וכיוצ"ב. ובימינו חדשים מקרוב באו,לא שיערום אנחנו ואבותינו ואנשי ביתנו- ישנם כאלה שרוצים ליטוע בטו בשבט נדבך נוסף 'אקולוגיה' היינו ערכים שהם אמורים להיות אונברסליים.
ואותם אלו ,מכניסים דבריהם בקול רעש גדול ,חרב פיפיות בידם, אך האם רוממות אל בגרונם? בנוסף,מי שדוחף לאותם ערכים כאלו לרוב גם לא יתחבר באופן טבעי לפן האחר שניסו מקדם לטעת בטו בשבט הלאומיות ,נטיעות קק"ל וכיו"ב,ויסר את אופני הקודש ואת אופן מרכבות חמורו של משיח וינהגהו בכבדות.
ואנחנו לא נדע מה נעשה,כי אליך עיננו-והם, לא עלינו תלונתיהם כי על ה'?
בפסקה המפורסמת באורות התחיה (יח) מסביר הרב קוק כי "שלשה כחות מתאבקים כעת במחנינו, המלחמה ביניהם נכרת היא ביותר בארץ ישראל, אבל פעולתם היא פעולה נמשכת מחיי האומה בכלל, ושרשיהם קבועים הם בתוך ההכרה החודרת במרחבי רוח האדם. אומללים נהיה אם את שלשת הכחות הללו, - שהם מוכרחים להאחד אצלנו, לסייע כ"א את חברו ולשכללו, שיבצר כל אחד מהם את הקצוניות שחברו יוכל להביא בצורה מקולקלת, כשלא יסויג דרכו, - נניח בפזורם, במרידתם זה על זה, ובהחלקם כל אחד למחנה מיוחד, העומדת כצר למחנה השניה. הקודש, האומה, האנושיות"
ישנם שלושה כוחות גם בט"ו בשבט. הקודש-המנהגים הקדושים המיוסדים על אדני פז בהלכה ובתורה,אכילת פירות,תפילה על האתרוג ,אי אמירת תחנון וכו'. האומה- הצד הלאומי שננטע בטו בשבט, היינו נטיעות קק"ל הפרחת שממת א"י,יישוב הארץ,הקמת מדינה וכו'. האנושיות-הערך שחדש מקרוב בא 'אקולוגיה' ,שבא מאנשים שדוגלים באנושיות,היינו אונברסליות.
אך מה תפקיד כל שלושת הכוחות? :"אמנם עצם הקודש העליון הרי הוא הנושא הכללי, שהצמצום הזה עצמו אף הוא מכלל עבודתו כמו כל העבודות הבאות לשכלול העולם והחיים בכל המובנים, שכולם הלא את ברכתם מקודש הם נושאים"
כמו שאת תפקידה של הלאומיות,איך היא משרתת את הקודש העליון ,בירר דורנו והדור שבתקופת הרב קוק וכו' ו'הכניס' את הלאומיות לכך כדי שהיא תהיה "שדה אשר ברכו ה' "(שם,יא), כמו שהצלחנו להגיד תפילה לשלום המדינה בתפילה והלל ביום העצמאות (לא מובן מאליו) ,כך גם צריך לברר את מקומם של הערכים האונברסליים השונים (האקולוגיה כדגומא) ולראות/האם/כמה/למה/איך הם משרתים את הקודש העליון,ואת תהליכי הגאולה בארצנו? איך אנו לוקחים את האונברסליות לא למקום של מחיקת גבולות,לאום ומסורת ח"ו אלא ל'כי מציון תצא תורה (לעולם) ודבר ה' מירושלים' ולממלכת כהנים וגוי קדוש לעולם כולו?
היכולת לקחת את התהליכים ולנווט אותם אל הקודש ,כדי שיצמיחו פירות טובים ולא באושים,לעזוק ולסקל את הכרם עוד לפני צמיחת הפירות ,כדי שהגפן תעלה ניצה ויפריחו אשכלותיה ענבים- יכולת זו יכולה להתבטא בטו בשבט ,שבו "כבר עבר רוב ימות הגשמים שהוא זמן רביעה ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטין מעתה" (ר"ה יד. רש"י ד"ה הואיל) .
בטו בשבט עדיין לא קורה כלום.עדיין לא צמחו פירות.עדיין לא צמחו פירות טובים. אך מתחת לגזע ולאדמה מתרחשים תהליכים :עברו רוב ימות גשמים,והשרף היינו הכוח הפנימי של העץ,מתחיל לעלות . אם נקח את התהליכים האלו ,ונבררם ונכוון אותם לקדושה,נזכה למצוא את הפירות חונטים מעתה,ונזכה שכל פירותינו ומעשינו יהיו בבחינת "כל פריו קודש הילולים לה' ".
