עכשיו.
מרגישה עם מוטיביציה ירודה, אמצע תקופת מבחנים ושום רצון ללמוד, החומר בכלליות שלו מעניין אותי אבל בפירוט הקורסים פשוט זוועה. היה סמסטר נורא שבקושי הצלחתי ללמוד בו ויש לי עכשיו פי 3 עבודה לקרא. המבחנים
אני בתחילת הריון שני עם נסיכה בבית בגיל שנתיים המופלא עם 0 אנרגיה בסוף יום, כאבי ראש מפה עד להודעה חדשה ובחילות שמכניסות אותי למיטה ב20:00 וגורמות לי לשכב על הספה ולראות סדרות כל היום כי אין כוחות ואין ראש ללימודים.
ואני רוצה אחרת, אני רוצה לשמוח ולהנות בחיים האלה ואתמול בחסות ההורמונים המופלאים בכיתי לבעלי שאני לא שמחה בחיים שלי ובלימודים שלי ולא כיף והוא השכיב אותי לישון כמו שיכור אחרי סעודת פורים..
לא כיף לי ואני לא מצליחה לחשוב גם על דרך לעשות את זה אחרת ולשנות את זה. ההתנסות שלי היא ההפך ממה שחשבתי ואני ממש דוחה בה את כל המשימות שלי. יש שלי זום עם המרצה המלווה עוד מעט ואני לא יודעת מה אני הולכת להגיד לה ובטח שאני לא אגיד כלום על ההריון שעוד בשלב ראשוני.
בקיצור תסביך לא כיף בכלל.
אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות, אני לא יודעת איך להניע את עצמי.
בעלי היקר מנסה לעזור אבל כל כך לא מבין את מה שעובר עליי שנראה שעוד מעט הוא מאבד את הסבלנות וממש לא באלי להגיע לקצה גם בתחום הזוגיות... קשה לי אוף.
