גברים, צריכה את התשובות הכנות שלכםמי אני אנונימית

גם נשים עם ניסיון בתחום

בעלי נופל המון באינטרנט. יצא שגיליתי את זה ודיברנו על זה והגעתי למצב שרציתי 

לפרק את הבית כי פשוט לא יכולה לסבול את המחשבה שזה קורה.

מה גם שמתלהב נורא מנשים מוצלחות שעובדות בתחום שלו וכנראה שגם עוקב

אחרי תמונות שלהן, טוען שלא מצליח להתגבר על כך ושזה יצר הרע והוא מנסה

בכל כוחו להתמודד ושיש עליות אבל גם ירידות ושאני צריכה להבין שזה ל-א קשור אליי.

זה כן קשור אליי.

היחסים בינינו די קרירים הוא כביכול עושה לי טובה שבכלל באיזה קשר איתי בתור אישתו-זו תחושתי.

 ומפה זה בכלל התחיל שגיליתי את זה כי התחלתי לחפש ולמצוא! למה זה קורה (האינטרנט)

זה באמת לא בר תיקון? יש לציין שיש אינטרנט פתוח הוא טוען שלא יעזור אם יהיו חסימות, שניסה את זה בעבר והוא פשוט פורץ הכל.

אני מתמודדת עם דבר כ"כ קשה כי מילא, אתה נופל והחיים דבש. אבל לא, אני ממש מרגישה בודדה מבחינה זוגית.

הוא כל הזמן אומר שאני בחיים לא אצליח להבין גבר כי אני אישה ושהוא יודע שזה התיקון שלו פה בעולם כי אצלו זה ממש חזק. אני כביכול מנסה להתחבר למקום הזה "ולרחם" עליו, אבל הלו, למה אני צריכה להיפגע מזה? מאז שגיליתי את זה אני עצובה המון וממש לא יכולה להתנתק מזה ולהגיד "זו עבודה שלו, שחררי" כי אני נפגעת מזה!!!! הוא לא חי איתי! הוא עם חי עם האינטרנט!!!

עצות עצות עצות 

אין ספק שהתחושות שלך לגיטימיות.די שרוט
אבל, וזה אבל חשוב, את צריכה להבין שיצר גברי זאת נטיה ביולוגית להפצת זרע והתרבות וצייד (צייד במובן הביולוגי).

אנחנו חיים בחברה שמרנית שמצפה מהגבר (גם מאישה אבל זה נושא אחר) לשלוט ביצרים שלו. זה בסדר גמור ואולי אף רצוי.

אבל הציפיה הזאת שעטופה גם בנושא דתי לא מחלישה את הנטיה הביולוגית הבסיסית ביותר. המערכת הדתית אמורה לסייע בהתמודדות, אבל הנטיה היא נטייה קיימת אצל כל זכר באופן רוחבי.

לכן, את צריכה להבין שהנחת היסוד שלך שזה קשור אליך כי הוא לא מתעניין בך זה לא נכון. זאת התמודדות כמו כל התמודדות דתית.
לאחד קשה לקום לתפילה, לאחד קשה לשמור שבת ב 100% , לאחד קשה לא לדבר לשון הרע ולאחד קשה בנושא הזה.


מה כן אפשר לעשות? את הרי אומרת שהזוגיות שלכם ממילא קרירה ולא טובה. אז הפיתרון הוא לדעתי הליכה על מסלול של יעוץ זוגי כללי שלא מוכוון לנושא של הנפילה אלא שמוכוון על הזוגיות שלכם באופן כללי.
התיאוריה שלימי אני אנונימית

שהוא פשוט מסופק שם וממש לא זקוק לי 

אז אוטומטית הקרירות

למה הוא צריך אותי אם יש לו את זה?

באופיו הוא קצת אדיש

הוא לא מוכן ללכת לייעוץ בטענה שהם מבלבלים את השכל וסוחטים את הכיס סתם

בואי אני אגיד לך משהו לעניין ה"למה הוא צריך אותידי שרוט
אם יש לו את זה?"

אם את מסתכלת על המיניות כמדד הבלעדי לזוגיות אז את צודקת. כמו נניח זוג חברים צעירים שהחברות שלהם לא מתבססת על כמעט כלום חוץ ממיניות.

אבל האמת היא שגם שגבר מוצא מפלט רגעי בעולם התוכן הזה זה לא מהווה מדד לזוגיות בכלל.

בוודאי שהוא צריך אותך. מה שיש לו "שם" זה ריגעי לגמרי. חולף. איתך יש לו משהו הרבה יותר חשוב וקבוע. זוגיות זה לא רק "בום טראח" וגמרנו.

את המשהו החשוב הזה הוא בהחלט צריך לשמר. אבל את מהצד שלך אל תייחסי לנושא הזה את כל כובד המשקל של הזוגיות.
התחברתי לתגובהמי אני אנונימית

תודה

צודקת לגמרי,מגיע לך בעל שחי איתך ולא עם האינטרנטהסטורי
שאלת האשמה, פחות רלוונטית, כי היצר באמת חזק וזו מחלת הדור, אבל ברור שאי אפשר להתנהל זוגית ככה והאמת שגם לא אישית. ברור לי שאת סובלת, אבל הוא סובל בפנים סבל נוראי.

לפי התיאור שלך (פורץ את כל ההגנות), זה כבר לא 'נפילות', אלא הוא מכור. בדיוק כמו שלפעמים אדם טוב מתמכר לאלכהול או סמים - היום אנשים (וגם, מעט יותר אבל בכל זאת, נשים) רבים מתמכרים למסכים בכלל ולפרונוגרפיה במסכים בכלל. אומרים שהרב אקשטיין מייסד רטורנו אומר שהוא מתגעגע לאלכהוליסטים של לפני עשרים שנה...

מכור לא יכול לצאת מזה לבד. אני מאמין לו שמבחינתו הוא אכן עושה מאמצים אדירים להתגבר. אבל מאמצים של מכור להתגבר לבד, זה פול גז על ניוטרל. הוא משקיע כוחות אדירים להתגבר ונכשל וממילא הוא רק מזין את המעגל של היאוש והתסכול.

אם הוא באמת רוצה לצאת מזה, הוא חייב עזרה מקצועית מאיש מקצוע שמבין בגמילה מהתמכרות אינטרנטית ומבין את הניואנסים של העולם הדתי. יש את מרכז רטרנו, יש את הרב ד"ר יניב אפרתי, שאיני מכירו אישית, אבל הוזכר כאן בפורום. אם אתם מאזור בנימין, שמעתי שגם ד"ר אלישע אזר ממרכז מפגש מטפל בזה. אפשר גם למצוא כתובות אחרות.

בהצלחה רבה
השאלה היאמי אני אנונימית

איך גורמים לבן אדם להבין שהוא מכור וזקוק לטיפול?

הוא טוען שאי אפשר לצאת מזה, אה- ושהוא לא מכור

 

הגבתי בעקבות התגובה שלך לדי שרוטהסטורי
עכשיו אני רואה שהגבת שלא מוכן ללכת לטיפולהסטורי
בד"כ אני ממש נגד אולטימטומים בזוגיות. במצב רגיל, תמיד צריך לקחת בחשבון שיתכן שהאולטימטום יגיע ויהיה צריך לבצע.

אבל כאן, כשאת ממילא (לפי דברייך) מתלבטת אם לפרק את הבית, נראה לי שאין לך הרבה מה להפסיד. אם את מספיק בטוחה בעצמך (ואגב, זה הזמן למצוא לך מעגל תמיכה בעולם האמיתי) - תודיעי לו שזה או שהוא הולך לטיפול בהתמכרות, או שאת מפרקת. לא יכול להיות שאת תכבסי ותבשלי לו והוא יחגוג עם נשים (אפ' וירטואליות) אחרות.

נ.ב. תיזהרי מאוד מאוד מתגובות בפרטי!
תודה רבה על התגובהמי אני אנונימית

אני לא אפרק את הבית, כי פשוט לא מסוגלת 

חייבת לחשוב על עזרה אפילו עבורי, שוקלת מי, לא רוצה כל אחת

 

ובהחלט נזהרת, תודה.

טוב, אם כך אז באמת פחות כדאיהסטורי
אולטימטום, שלא תרצי לעמוד בו.

כן חשוב מאוד שתמצאי לך מעגל תמיכה, הן אשת מקצוע שתלווה אותך והן חברות/משפחה/אחר שיוכלו לעזור לך בשעת הצורך.
גם לגבר שנופל באינטרנט, אינטרנט זה לא זוגיותבוריס
אם את מרגישה שאין לכם זוגיות פה יושבת בעיה יוצר גדולה.
אני לא אימר שהנפילה היא לא בעיה, היא בעיה עצומה וקודם כל צריך לשים חסימה, הוא אומר שהוא פורץ הכל אז שיפרוץ. אבל אם הוא רוצה להמנע עצם העובדה שיש חסימה ועצם העובדה שיש עוד מכשול שצריך לעבור יגרום לא ליפול פחות פעמים.
אבל במקביל אתם צריכים ללכת לעבוד על הזוגיות שלכם. ברגע שהזוגיות גם תהיה מלאה הנפילות זה יעזור לו ליפול פחות וגם את תרגישי את ההבדל
גם אני חושבת כמוךמי אני אנונימית

אמרתי לו את זה

הוא טוען שזה לא קשור

שאלתי אותו אם הוא פשוט לא מרוצה ממי שאני- ולכן "מחפש" בחוץ טוען שלא קשור גם, אבל אני חושבת שאולי כן, הוא מחפש נשים עם שמות ספציפיים ולאו דווקא דוגמניות מוכרות ת

כמו שכתבתי, נשים בתחום דומה לשלו אבל מעניין שדווקא את הכי יפות, זה שובר אותי יותר מסתם דוגמניות

אז אתם צריכים ללכת לטיפול זוגיבוריס
נראה שזה יושב על משהו אבל צריך איש מקצוע שיבין בדיוק על מה
מחזקת את כיוון המחשבה.קופצת
מניסיון אצלנו.

כמו שנראה טמונה פה בעיה גדולה ובסיסית יותר של תקשורת וזוגיות לא מאוד מפותחת.

הקושי לך גדול ואני לא מזלזלת בו. אבל נשמע שהקושי כרגע יושב על תשתית שכמעט לא משאירה לך כלים להתמודד איתו.

הכי הייתי ממליצה על טיפול זוגי בהתחלה בלי קשר להתמכרות. קודם כל תלמדו לתקשר טוב, תתקרבו..
אח"כ ההתמודדות עם הקושי הזה, או כל קושי אחר - תיהיה קלה עד מזערית.
צר לי..הייתי במקומךאלמונית פלונית
באמת כמו שכתבו לך כאן, יש 2נושאים ההתמכרות שהוא צריך לטפל בה בעצמו, לדעתי לא הייתי עושה חסימות וכאלה, זה רק גורם לרצות עוד יותר והוא ימצא דרך לפרוץ..
יש את שמור עיניך שמטפל בזה, אבל חייבת לסייג ולומר שלא כל צפייה זה התמכרות , נופל המון ? מזה המון? רוצה שלא יכניסו לתבניות אנשים שצופים מידי פעם ואז אוטומטית הוא מכור..
לגבי הזוגיות זה עניין אחר לגמרי, נכון שהפורנו מן הסתם הורס זוגיות אבל לא את כולה, ז"א הפורנו הוא לא מדד להרס זוגיות יש כנראה משהו לא בריא בזוגיות מהיסוד ועל זה אתם צריכים לעבוד. מקווה בשבילך שירצה טיפול, אבל בשום פנים ואופן את לא צריכה להיות שוטר שלו או להכיל את זה כי הוא גבר לזה אני לא מסכימה
לדעתי את ניגשת לזה לא נכוןפשוט אני..

אם המטרה היא לפרק את הזוגיות - ובכן, את לא צריכה אותנו בשביל זה. דרכך תמיד סלולה, וממילא ראיתי קודם שכתבת שאת לא מעוניינת בכך.

 

אם המטרה היא לשמור על הזוגיות - כמו שאני רואה את זה, יש לך 2 אפשרויות:

 

א. להבין שזה לא קשור אלייך בשום צורה, ולאפשר לו לעשות זאת כמה שירצה (גם שתיקה תיחשב כהסכמה, אין צורך שתגידי מפורשות שאת מרשה לו)

 

ב. להחליט שאת לא יכולה לשמור על הזוגיות כל עוד הוא עושה זאת, ולכן צריך *לעזור לו* להפסיק. לא ממקום שופט, כועס, פגוע, קדוש. לא ולא. ממקום של החברה הכי טובה שלו שרוצה לעזור לו להגיע ליעדים שהוא הציב לעצמו. 

תחשבי על זה כמו על גבר שמכור למתוקים ועולה במשקל: הוא לא צריך את אשתו שתנזוף בו כאילו הוא ילד קטן, ותיעלב בכל פעם שהוא מעדיף מתוק על פני משהו בריא. הוא צריך חברה טובה, שותפה למסע, רעיה, שתעזור לו ותהיה איתו.

 

כל בחירה היא לגיטימית כמובן, אבל להמשיך לנזוף בו ולהעלב ממנו - סתם יוצר נזק לכל הצדדים ולא מוביל לשום מקום טוב.

 

יש כאן כמה וכמה נשים בפורום שבחרו באחת משתי האפשרויות האלה במטרה לשמור על הזוגיות, למרות הקושי זה אפשרי.

תגובה יפה וחכמהבן חורין

רק אני לא מבין משהו במה שכתבת כאפשרות ב'- גם אם היא מרגישה שהיא כן יכולה לשמור על הזוגיות בזמן שהוא עושה זאת (כלומר שהיא יכולה עקרונית ללכת על אפשרות א'), היא לא חייבת לבחור באפשרות א', היא יכולה להיות גם במקום של החברה הכי טובה שלו שרוצה לעזור לו.

זה אכן לא דיכוטומי, תודה על הדיוקפשוט אני..
אפשר גם להסכים לזה בדיעבד, וגם לנסות לעזור לו לצאת מזה.
חיבוק גדולתהילה 3>
נשמע שאת רוצה זוגיות טובה וקרובה והערכה וכבוד הכי בסיסיים מבעלך,
וחווה במקום זה זוגיות מרוחקת, חוסר עניין שלו בך, ועניין רב שלו בנשים אחרות.

אין ספק שזה דבר פוגע מכאיב ומרחיק. הרצון והציפיה שלך לבעל ששומר לך את ליבו ואת עיניו הוא הכי בריא וטבעי בעולם.

אני אישית לא מתחברת לגישה של "לרחם על הגבר ולהתחבר לקושי שלו", מ2 סיבות.
הראשונה- כשאומרים לאישה כאובה ופגועה שמרגישה נבגדת, לא אהובה לא מוערכת ולא מעניינת את בעלה, שזה בכלל לא קשור אליה, שקשה לו, שזו התמודדות שיש להרבה בדור הזה, ושתרחם עליו, בעצם באיזשהו מקום הופכים את הכאב והעלבון והפגיעה
יחד עם הרצון והצורך לנאמנות ושמירה של הבעל על עצמו, ללא לגיטימיים. ולא, זה הכי לגיטימי בעולם להפגע, לכאוב ולהרגיש קושי וכאב.
השניה- גבר כל המהות שלו זה להתגבר. כשאשתו מצפה ממנו, סומכת עליו, מאמינה בו,
וגם מאפשרת לעצמה להיפגע כשזה קורה, ולהנכיח את הכאב שלה במרחב הזוגי בלי שיגידו לה בדרך עקיפה שזה לא לגיטימי,
לבעל יש הרבה יותר מחוייבות להיות גבר מתגבר, לקחת אחריות על ההתמודדות והיצר, ולהיות ראוי לאמון והקרבה ביניהם.

ואחרי שזה הכי לגיטימי בעולם שאת כואבת, ושאת רוצה בעל שדומר את עצמו עבורך ועבורכם,
יכול להיות שאובייקטיבית זה נכון שזו בכלל התמכרות שלו שקשורה למשהו אחר, ושהרבה מתמודדים וכל זה.
זה לא סותר בכלל. את צריכה להיות בטוחה במקום שלך, ובצורך שלך כאישה בזוגיות הזאת (בפרט כשנשמע שהזוגיות גם חוץ מהתחום הזה לא במצב מזהיר כרגע).

ולכן אני חושבת שמה שאת צריכה זה להתחזק בלגיטימיות לרצון ולצורך ולפגיעה שלך בזוגיות.
(כן, גם אם קשה לו מאד להתגבר על זה, כל פעם כזאת פוגעת בך.) ובמידת הצורך, ובפרט כשזה נשמע ברמת ההתמכרות אולי, לבקש שאם אכן הזוגיות חשובה לו, שיתכבד לטפל בעצמו ולמצוא עזרה מקצועית להתמודדות בתחום.

ועוד חיבוק לסיום
ממש אהבתיעולו
אי אפשר לנפנף את הפגיעות ע"י משפט כגון "זה לא קשור אליך"
בעיני תשובה ממש נפלאה שיורדת לעומק הבעיה.
תודה רבה
איזה כיף שאהבת. תודה תהילה 3>
סוףסוף מישהי אומרת את האמתאלמונית פלונית
הייתי שומעת בלי סוף " תעזרי לו זה התפקיד שלך עזר כנגדו, תרחמי עליו זה לא הוא זה היצר שלו ועוד פנינים כאלה , כאילו למה את פגועה בכלל?? מעניין למה ??!🤬
אגיד לך משהו שלא יהיה נעים לך לשמועהמאור הקטן

אבל יש לך חלק בזה. 

בעלך לא מסופק מינית, לא יודע אם אי פעם הוא היה ואם כן מתי התחילה ההתדרדרות ביחסים בניכם. הוא מנסה לרמוז לך את זה דרך השיתוף שהוא צופה בפורנו.

אחרת בהנחה שהוא לא אידיוט לגמרי הוא היה מוחק היסטוריה כמו 90% מהגברים בעולם.

 

נראה שאת לא מבינה אותו באמת, ויותר מזה אפילו משתמשת בנפילות שלו על מנת להתרחק ממנו עוד יותר. כרגע שניכם נמצאים בלופ שאין ממנו מוצא. כיוון שהוא משתמש בפורנו (ובעיקר בהתעקשות לידע אותך שהוא צופה בזה) על מנת לנסות לעורר אותך לצרכים שלו, ואת משתמשת בזה כמנוף להתרחק ממנו.

 

הייתי ממליץ לכם לצאת למסע של העמקת האינטימיות בינכם. זה אומר ללכת לייעוץ מיני איכותי, לא על מנת לתקן אותו, אלא על מנת לשפר את החוויה המינית בניכם. תאמיני לי שגבר ואישה מסופקים מינית באמת לא יחליפו את זה בחיקוי עלוב ומוקצן של פורנו.

אתה אמיתי?!הסטורי
הוא לא מנסה לרמוז, הוא מכור שאפילו התייאש מהנסיון להסתיר.
לא ראיתי שום תיאור של משהו מכור ממה שהיא כתבההמאור הקטן


נערך כי לא שמתי לב שזה הפורום...פה לקצת
בהחלט מתואר כאן מכורהסטורי
מצטט מדבריה:
"יש לציין שיש אינטרנט פתוח הוא טוען שלא יעזור אם יהיו חסימות, שניסה את זה בעבר והוא פשוט פורץ הכל."

אדם עם יצר, לא פורץ חסימה טובה. אדם פורץ חסימה רק אם הוא לא רוצה אותה והוא מחליט במודע לפרוץ (לדוגמא, נער שרוצה לראות וההורים שמו חסימה).

כאן לדבריו הוא לא רוצה את זה ועושה כל מאמץ להתגבר. מי שלא רוצה את זה ובכל זאת פורץ כל חסימה - הוא מכור. אין הסבר אחר.

גם העובדה שמבחינתה הוא לא חי איתה אלא עם האינטרנט, יכולה להעיד על מכור.
אני חושבזוזיק העכבר
שיש קצת ערפול מסביב להגדרת מכור בנושא , ובגלל זה יש הרבה ויכוחים בפורום בדיוק על זה.

אפשר להגדיר מכור ככל אחד שלא מצליח לשלוט על עצמו ועושה דברים שהוא לא מעוניין לעשות בצורה עקבית.
בנושא של מין וכל דבר אחר שיש לו גם דחף טבעי זה לא ברור שככה נכון להגדיר - האם כל אחד שמאוד רוצה לעשות דיאטה ולא מצליח להתמיד - הוא מכור?
אפשר לעומת זאת ללכת כמה צעדים קדימה, ולהגיד שרק מי שלא שולט על עצמו ברמה שממש הורסת לו את החיים הוא מכור -
אדם שלפעמים לא מגיע לעבודה, מפספס דברים קריטיים כמו פגישות חשובות, ער כל הלילה, בוגד באשתו באופן קבוע וכו'וכו' .

בעיניי זו שאלה טובה, ולא כל כך ברור לי מה יותר נכון .
בעיניי זו שאלה חשובה כי כשאני מגדיר מישהו כמכור אני אומר משהו מעבר לזה שיש לו התמודדות שהוא מתקשה בה,
אני בעצם אומר שהוא חולה על כל המשתמע מזה לגביו ולגבי הסביבה שלו.

אפילו לפי ההגדרה שלך - זה אכן הורס לו את החייםהסטורי
תראה מה זה גורם לאשתו. אין יותר הורס חיים מזה.

אבל אני לא חושב שצריך להגיע לזה. בצורה פשוטה - אחד שמתפתה לשוקולד שמולו, למרות שרוצה להמנע, יש לו קושי בדחיית סיפוקים - הוא עדיין לא מכור.
אבל, אחד שהחליט שהוא עושה דיאטה ובכל זאת יוצא באחת בלילה גשום וסוער, וצועד קילומטר לקנות שוקולד בחנות של התחנת דלק - הוא מכור. (או בעל של הריונית🙃)!

לענייננו, אחד שנופל באינטרנט פתוח, אפילו אם מבין שזה לא ראוי - יכול להיות שאינו מכור. אבל אחד שלמרות שלטענתו 'מתאמץ בכל כוחו' להתמודד עם זה, פורץ את כל ההגנות (יש הגנות טובות שצריך להיות מומחה מחשבים מקצועי כדי לפרוץ) - הוא בהחלט מכור.
מה עם אדם שבדרך כלל לא אוכל שוקולד אבל פעם בכמהבוריס
חודשים הדחף משתלט עליו והוא עושה את הצעידה הזאת?
הדיון לא שםהסטורי
ולא רואה עניין להתפלמס על הדוגמא.

מדובר כאן על אדם שלטענתו מתאמץ בכל כוחו להתגבר על המשיכה לפרונוגרפיה ובכל זאת נופל יום יום. לעניות דעתי, מינימום שבמינימום זה לשים הגנה טובה. בלי זה אדם לא יכול לטעון שהוא מתאמץ. אבל אם, כדבריו, גם כשיש הגנה, הוא כל כך לא שולט בעצמו ופורץ את ההגנות - הוא מכור. נקודה.
מאיפה הבאת יום יום?בוריס
אני מסכים שצריך לשים סינון ושזה א' ב'.
אבל זה לא אומר שהוא מכור
כתבה 'המון', אני פרשתי זאת כיום יוםהסטורי
אבל אתה צודק שזה לא מפורש בדבריה.

עדיין אם זה ברמה שזה מיתר את אשתו - זו בוודאי בעיה. ועדיין מי שפורץ את כל ההגנות, הוא או לא רוצה הגנות, או מכור.
לכן הבאתי את הדוגמא מקודםבוריס
כי אני מכיר מישהו שדיבר איתי על זה הוא היה נופל אחת לחודש חודשיים אבל מה היה לו הגנות וסינונים והוא היה פורץ אותם.
קשה להגיד על אדם כזה מכור כי הוא נופל לעיתים רחוקות יחסית אבל הוא כן עושה מאמץ להגיע לזה
לא חושב שמישהו יגדיר זאת כ'המון'הסטורי
מתואר אדם שמתלהב מנשים אחרות כולל קולגות לעבודההמאור הקטן

המצב מראה שאישתו פשוט משעממת אותו. תוסיפי לעובדה שהיא עוד יותר מתרחקת ממנו בגלל הסיפור הזה, ותקבלי מעגל שבו כל אחד מתרחק עוד ועוד מהשני.

 

הוא לא חי איתה אלא אם האינטרנט כי במצב הנוכחי יותר כיף לו עם האינטרנט, והאמת שאין צורך בחסימה כיוון שאין אפילו צורך לפרוץ משהו היום, כי פשוט קונים קו חדש או גולשים ממכשיר לא חסום. 

נשמע קשה מאוד, חיבוק גדול נגמרו לי השמות

אני חושבת שצריך להתייחס כאן לכמה דברים בנפרד.

 

- גם לזוגיות בכללי שכתבת שאת ממש מרגישה בודדה מבחינה זוגית,

שהיחסים ביניכם די קרירים,

שהוא ממש לא חי איתך בהרגשה שלך.

שממש עושה לך טובה שהוא באיזה שהוא קשר איתך בתור אשתו (!)

וואו.

זה מקום מאוד כואב ובודד להיות בו

אני חושבת שעבודה על המישור הזוגי בכללותו יכולה לעזור גם לשאר הדברים ב"ה.

 

- גם לנפילות של בעלך. לראות איך הוא מתקדם משם. האם הוא זקוק לתמיכה מקצועית, האם הוא מכור או לא, ובכלל איך להתמודד מול העניין הזה כולו.

 

- וגם למקום שלך שאת כאובה מאוד אל מול הריחוק הזה ביניכם,

אל מול התמונות שאמרת שעוקב אחרי נשים שעובדות איתו

וכמובן גם בנושא הצפייה בתכנים רעילים 

לראות איך את מקבלת מקום לכל מה שעובר עלייך בתוך זה, תמיכה, הבנה, ניראות להכל...

 

נגיעה בצורה עמוקה ומסודרת בכל אחת משלוש הנקודות הללו יכולה לעזור לתמונה השלמה ב"ה.

נסי למצוא כתובת מתאימה לכל הנ"ל בעולם האמיתי.

נסי לראות עד כמה הפנימיות שלך זועקת שככה לא. ככה אי אפשר. ודרוש שינוי מן היסוד. ומגיע לכם חיים מאושרים וטובים ואוהבים.

ומה שאותה נקודה של צפייה בתכנים העלתה בך - שככה אי אפשר יותר! בדיוק לזהות את הנקודה הכה אמיתית וכנה הזו ולהרחיב אותה אולי גם לכלל הזוגיות - לראות איך מגיעים לחיים זוגיים שאנו שמחים בהם וטוב לנו בהם ואנו גדלים ומתפתחים בהם בתור יחידים ובתור זוג. מגיע לכם את זה לגמרי לגמרי!

 

המון המון הצלחה ב"ה

שהקב"ה יאיר לך את הדרך ויכוון אותך לשליחים הנכונים ביותר וישלח לכם רק בשורות טובות בהכל

יכול להיות שהתשובה לשאלה האלמותית הזאתשובי...
היא שילוב מסוים של מה שכתבו תהילה ומאור


אם נלך עם זה כמה צעדים קדימהשובי...
עבר עריכה על ידי שובי... בתאריך כ"ג בשבט תשפ"ג 11:21
לא נעים לשמוע

אבל המקרים האלה כלכך שכיחים
ולפעמים חס וחלילה מגיעים לפרידה
אחרי נפילות או שמירת עיניים או התמכרות או בעית הדור או זוגיות לא מטופחת, יחסים אישיים ורגשיים לא מספקים או איך שתקראו לזה,
לדעתי זה שילוב של כמה דברים.
ואז גבר חו"ח יכול לצאת מהנישואים עם תובנות מוטעות על זוגיות ונשים ועל כל הנושא המיני- אינטימי
ולמשל מגיע לשידוכים או פגישות וכל מה שהוא רוצה זה אשה יפה וצעירה וזה מתכון לאסון
פוסל כל אחת עד שמציעים לו יפה לטעמו ותחשבו איך יראה הקשר שלו איתה או היחס אליה.
או שמחפש קשר לא מחייב ומגיע לפגישות עם מישהי שלא מודעת או מבינה את המצב שלו ואומר לה שהוא דוס אבל קשה לו לשמור איתה נגיעה, לפעמים זה נאמר בבוטות, לפעמים בלשון חלקלקה שעלולה להשמע מחמיאה.
תשאלו פעם גרושה שנמצאת באתרי שידוכים לדתיים מה היא עוברת במסעה, איזה הצעות היא מקבלת שם, כמה פניות ליחסים מזדמנים היא מקבלת.

זה שכיח ובודאי יש כאלה שזה לא ככה אצלם טבל זה קורה הרבה מאוד, ואני אחת שמאמינה מאוד בטוב לב ובנשמות של אנשים אפילו מאמינה מדי גם במקרים שזה לא מגיע להם.
ובכלל לא מחייב שמשהו מזה נעשה בזדון, בטוחה שהרבה מזה מתוך כוונות טובות וחוסר מודעות,
מעגל מכאיב שכזה
ממש מצער. יש פתרונות טוביםהיום הוא היום
תסתכלו ביחד באתר שמור עיניך. יש שם הדרכה מפורטת מה לעשות.

חסימות זה רק חלק מפיתרון אבל בתור חלק הן מועילות אבל העיקר שיקבל עזרה משמעותית בעניין
מעניין אותי אם זה הצד שלך של הסיפוררקלתשוהנ
או שבאמת בעלך מתחפר בתוך ה"קשה לי, זה ניסיון שלא תביני, אין טעם אני פשוט נופל".
איזה סיבה יש לא לשים סינון?
אני אגיד את זה בצורה פשוטה ולא ידידותיתאוויל מחריש
לעניות דעתי נפילה בשמירת העיניים היא לא תוצר של יצר המין אלא חולשה זמנית באופי של האדם. יש הרבה סרטונים מדעיים באנגלית ביוטיוב שעוסקים בהשפעות הפסיכולוגיות של צפייה בתוכן לא צנוע. יהיה יותר נכון להתייחס לזה בתור התמכרות כמו לסיגריות, אלכוהול, סוכר, מדיה.

אני לא יודע מה הפתרון אבל ברור לי שזה בר שינוי, אני חושב שיש טרנד חזק בקרב הגויים להפסיק לצפות בתכנים כאלה, זה נקרא nofap אולי זה יהיה נקודת התחלה טובה מבחינתך להבין מה כדאי לעשות.
מעבר לזה אולי כדאי ללמוד ביחד על זוגיות ואהבה…
הכי כנה שליהלוי מא
בחכמה ייבנה בית
אכתוב את זה פתוח כן?

לכי לאפרודיטה תמלאי מלתחה במיני משמחים בין איש לאשתו
תסדרי קצת את המיטה וכו

תגידי לו שיש לו הפתעה
ותני לו מופע שלא ישכח

מותר גם לגוון ביחסי אישות

המוח שלו יגלה עולם חדש

נסי מקסימום תצליחי
עצה נהדרת וכיפית כשהזוגיות פורחתרקלתשוהנ
כשהכל על מי מנוחות ורוצים לגוון ולהתפתח.

בשום אופן לא ממקום של יחסים קרירים שפותחת תיארה.
בשום אופן לא ממקום של אישה שמרגישה שבעלה מסתכל מתרגש מנשים אחרות.
גם אם זה ילהיב אותו בהתחלה (ואני בטוחה שגם אם כן אז זה יהיה רק בהתחלה, כי זה לא נשמע מחובר למציאות ולא לאשתו במצב שלהם כרגע) היא כנראה תצא עם טעם רע מאד.

אגב, אני לא יודעת מה בעלה מרגיש, אבל אם גם הוא מרגיש כמו שאשתו תיארה, לא נראה לי סביר שישמח מכזאת מחווה.

זה לא צעד חכם "להתנפל" על הצד המיני כאילו הוא יפתור את הבעיות הזוגיות, זה רק ינכיח אותם יותר וכנראה יגרום עגמת נפש עצומה שיהיה קשה לתקן.

דבר נוסף
יש משהו לא הוגן בעצה הזאת, כאילו זה הצד שחסר לו ואם היא רק תיתן לו זה יפתור הכל.
יש לשניהם עבודה זוגית, כשיצליחו לצאת לתהליך משותף של התקרבות הם יוכלו לראות מה כל אחד יכול לקרב, אבל להגיד לה להיחשף כל כך במצב זוגי לא טוב, במצב שהיא לא בטוחה בעצמה מולו, כאילו רק הצעד הזה שלה יעשה ניסים והכל ייפתר, זה לא הוגן.
לא הכל על הכתפיים שלה, בטח לא כזה צעד חשוף ופגיע.

כתבת נסי מקסימום תצליחי
האמת שאני לא רואה שום דרך שבה זה יכול להצליח...
מדוייקהסטורי
כתבת ממש יפהשובי...
תשאלי אותו אם תתחילי לפלרטט עם גברים ואולי גם מעברנשוי+אחרונה
אם זה יהיה "בסדר מצידו". נראה איך יגיב??
הלא ברור שמי שמכור לפורנו ירצה להגדיל את הריגוש.
ואז מה תעשי כשכבר יממש פנטזיות עם נשים? (ואולי זה כבר קורה ואל תאמרי "לי זה לא יקרה")
יש גבול לכל דבר. להשלים עם זה אין מצב. לפרק בית גם לא עכשיו
אם הוא מכור, הוא חייב לטפל בעצמו.
אם הןא לא מכור צריך להבין מה גורם לו לא להסתפק בך.
בהצלחה ושתרוו נחת
בעלי נהיה ירוק משוגעאנוני.מית

אנחנו משפחה רגילה לגמרי. זוג וכמה ילדים. בעלי לאחרונה נתפס לכל הסיפור הירוק והחליט שאוטו זה דבר מזהם ותופס מקום וכל זה. אמרתי לו שבשבילי זה קו אדום ואני זקוקה לרכב. אז הוא הפסיק ליסוע איתי.

בשבוע שעבר היה לנו מפגש עם הילד אצל איש מקצוע.

הבעל החליט להגיע עם הילד באופניים. עד כאן מתוק וחמוד. הגיעו רכבו על הכביש (אני רועדת מפחד שיקרה להם משהו), קשרו את האופניים. הגיעו בזמן.

אני בינתיים חיפשתי חניה. לא מצאתי. חניתי בסוף בחניון רחוק והגעתי באיחור. מבטים של "אמרתי לכם" ו"מגיע לך" רגילים.

בדרך חזרה אני מגלה ששכחתי כרטיס אשראי ואי אפשר לצאת מהחניון הזה בלעדיו. אני כותבת לבעלי שיבוא להוציא אותי מהחניון והוא שלח אותי להסתדר לבד ולנסות לשלם עם הפלאפון ושזה בעיה שלי שבכלל יצאתי עם רכב למקום שלא צריך. טוב, ניסיתי וזה עבד בסוף. אבל הרגשתי כל כך רע עם הסיטואציה. הייתי שם לבד ואף אחד לא בא לעזור לי רק בגלל ש"העזתי" לצאת עם רכב לארוע.

מאז שהבעל נתפס לאופניים הוא והילד הבכור חוגגים על זה. זה ממש נחמד שאבא ובן רוכבים, אבל שאר הדברים שקורים. הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה.

אי אפשר לטייל כי צריך להביא את האופניים (אני לא יציבה וכבדה מכדי לרכב עליהן) ואחרת הם פשוט לא רוצים לבוא. אין לי כח להיסחב באוטובוסים או לחכות להם וללכת אליהם, פשוט לא רוצה.

אויש נשמע לא פשוט בכלל.קל"ת

מבינה מה את אומרת, הוא סוג של מפעיל עלייך מניפולציה.

זה כמו הרי שזוג נשוי 2 הצדדים מכבסים את הבגדים של שניהם, שוטפים כלים של שניהם ולא כל אחד כשלעצמו. כך גם לגבי הרכב..גם אם כביכול בשימוש הוא רק "שלך" הוא כן צריך לשתף פעולה בתחזוק שלו ולסייע לך כשאת עם הרכב.

ניסית לדבר איתו שיחה נינוחה וגלויה על העניין?

בלי להכנס לסוגיות, זה מעבר לג.ג רגיליםהעני ממעש

ממה נובע

מה עד כעת התול של הבית

והיחסים ביניכם ועם / מול הילדים

כדאי לעבוד בשני כיוונים:נגמרו לי השמות

הכיוון הראשון - בינך לבין עצמך פנימה.

לנסות לראות רגע את המעבר, את הבפנים של בעלך.

כיוון שנשמע שנוצר אצלך מעין ציור של הדבר עצמו "להיות ירוק" כמשהו שלילי או לפחות לא חיובי, והמוח מצמיד לכך את המילים "ירוק משוגע" / "הסיפור הירוק... וכל זה" כלומר יצירת משמעות של איזה משהו לא הכרחי במקרה הטוב ומעצבן, שטותי, מוגזם, "חופר", ומיותר במקרה הפחות טוב.

עצם הגישה והתפיסה שיש לנו במוח על הדברים יכולה להקרין גם פנימה באיך נחווה כל דבר שקשור לזה, וגם להקרין החוצה בפן הזוגי באיך בן/בת הזוג ירגישו שאנחנו חושבים על הנושא.

והכל כמובן קשור להכל.

לכן מיקוד רגע פנימה להבין - על איזה צורך פנימי זה יושב לבעלי?

איזה ערך הוא רואה בכך, בפנים של זה?

(למשל ערך של שמירה על הסביבה, של גדילה כאדם שלפתע דברים חשובים שלא ראיתי קודם או לא ייחסתי להם חשיבות קודם תופסים מקום, ואני כבןאדם משתנה ומתפתח בוחר רגע לעצור ולתת מקום לערכים האלה שבתוכי, וכן הלאה...)

איפה אני יכולה דווקא להעריך את הצעד הזה שלו, לראות בו שורש חיובי של ערך או אידיאל שהוא מנסה לממש כך?

וגם לעשות את אותו דבר על עצמך.

על הצרכים שלך כאן.

מיקוד פנימה ולראות - ואיפה כאן הצרכים שלי?

מהם כאן הערכים שלי?

מה כאן חשוב לי ויקר לי?

(למשל אם זה ערך של שותפות, ביחד משפחתי, יכולת לצאת בהרכב משפחתי בקלילות יותר כדי ליצור זמן וחוויות זוגיות ומשפחתיות, ערך של ניראות וכן הלאה...)

לאחר מציאת הצורך והערך הפנימי של כל אחד מכם ניתן להתקדם הלאה ביתר בהירות.

וכאן זה הכיוון השני: בינך לבין בעלך. כלומר בדינמיקה הזוגית.

כאן כדאי (שוב, לאחר שמבוררים ומעובדים עם עצמנו, כל אחד עם עצמו ועם הערכים והצרכים שלו, במובן היותר פנימי של הדברים) לפתוח בצורה מסודרת ובתקשורת מקדמת את הנושא הזה של "הירוק":

כלומר ממש ליצור מרחב שיחה רגוע, בפניות שלמה, ופשוט לשמוע ולהשמיע אחד לשנייה ואחד מהשנייה.

לשמוע, לעומק, להבין, לעומק, לתת ניראות לכל הבפנים הזה שבסעיף הראשון, לשמוע מבעלך למה (ל' בקמץ) זה בכלל חשוב לו? מה שם משמעותי עבורו? מה זה גורם לו להרגיש?

וחשוב שההבנה וכל השיחה תהיה אצל שניכם ממבט סקרן שבא להקשיב לשני/ה על מנת להקשיב, ולא להקשיב על מנת לענות ולא ממבט ביקורתי/מאשים.

וכמובן לאחר שאת שומעת זאת מבעלך - תאמרי גם את את כל הלמה שלך - את כל מה שזה גורם לך להרגיש, את כל מה שחשוב לך, את הלב שלך.

ובאמת לזכור שאנשים גדלים, משתנים, מתפתחים, וזה בסדר גמור שערך שלא היה עד עכשיו בקדמת הבמה אצלנו פתאום כן יהיה. זה לא משהו רע, אלא גדילה והתפתחות.

לכן לראות זאת ברובד היותר פנימי של מציאת המשמעות וכל הפנימיות של הדברים אצל בעלך יכול לעזור גם לך וגם לו וגם לכם כזוג.

ועל גבי זה ודאי גם למצוא את הערכים שלך ולתקשר אותם נכון.

ובצורה כזו, שאתם מתקשרים את הלב, בשפה של צרכים, בשפה של דיוק צרכים וערכים ומבט פנימה יותר ולא רק לרובד החיצוני - ניתן להגיע גם לפתרונות שיהיו טובים ונכונים *לשניכם*.

כלומר למצוא כאן את ה*גם וגם* ולא את ה"או או". למצוא איפה גם בעלך מרגיש שהערכים שלו יכולים להתקיים, וגם את מרגישה שהערכים שלך ומה שחשוב לך יכול להתקיים, יחד. ולא אחד על חשבון השני.

ב"הצלחה רבה יקרה

ומוסיפה דוגמא מהדברים שכתבתנגמרו לי השמות

לאיך זה יכול להיראות בפועל:

יש בדברים שכתבת הרבה מאוד תתי נושאים שכדאי לפתוח כל אחד מהם בצורה מסודרת.

גם העניין עם החניון.

גם העניין עם המוסך.

גם העניין עם הטסט.

גם העניין עם הטיולים.

גם העניין עם הנסיעות באופניים על הכביש שזה מפחיד אותך.

וגם העניין עם הנסיעות בכלל.

ממש לתת לכל אחד מהם מקום לעומק שבו שניכם מספרים מה חשוב לכם בכל דבר ואתם מוצאים את הפתרון שנכון לשניכם ולמשפחה כולה. שוב עם הרבה וניראות לצרכים של כל אחד ולמשמעות פנימה של הדברים כמו שפירטתי בהודעה הקודמת.

אז אם ניקח לדוגמא רק את עניין המוסך או הטסט,

כתבת: "הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה."

אם נבודד רגע את הצרכים של כל אחד מכם:

את:

רוצה שותפות (כמו שהייתה לך עד עכשיו) עם לקיחת האוטו למוסף ולהעביר אותו טסט. אלו דברים שמאוד עוזרים לך שבעלך עושה ומוריד מעלייך ולא את צריכה לעשות אותם. יכולים להיות כאן עוד צרכים כמובן, אבל גם אם זה "רק" זה זה בסדר גמור. מותר לך להרגיש ככה ומותר לך לרצות עזרה ממנו בדברים האלה.

ובעלך:

יש משהו פנימי בתוכו שגרם לו לרצות להשתדל יותר בנושא השמירה על הסביבה והירוק, לכן מבחינתו לא כדאי אוטו, ומכיוון שאת רוצה עדיין את האוטו זה כמובן בסדר, אבל אולי הוא לא רוצה להיות "חלק" באוטו הזה שעבורו מסמל כרגע את האי-שמירה על הסביבה כמו שהיה רוצה לשאוף אליו. וזה גם בסדר גמור. מותר לו שיהיה לו ערך כזה ומחשבה כזו ורצון כזה.

אבל מה עושים כאשר זה מתנגש?

מה עושים שאם הוא לא לוקח את האוטו את נפגעת מזה ומרגישה לבד בודדה במערכה?

כאן באמת חשובה גם הניראות וגם התקשורת במציאת מה נכון לכם כאן.

אבל מתוך מקום שכן רואה ומכבד אחד את הצרכים של השני/ה. אחד את הערכים של השני/ה.

בעלך אותך ואת הצורך שלך בשותפות ולא להיות בודדה ולבד במערכה

ואת אותו ואת הצורך שלו להשתדל ככל יכולתו לשמור על הסביבה ועוד כל מה שיש שם בפנים, למצוא עוד את הערך שיש לו שם והמשמעות שיש לו שם.

כמו שקול פנימי בתוכך רוצה לומר לו: "בעלי היקר. אני מרגישה ככה כל כך לבד מאז שאתה לא רוצה את האוטו. ממש ממש לבד. בודדה במערכה ונשארת לבד ומאחור עם כל כך הרבה דברים ומקומות. עם האוטו, עם הטיולים, עם ההרגשה הזו שאני לבד. וזה מכאיב לי מאוד. אני לא רוצה להיות לבד, אני רוצה אותך איתי."

וקול פנימי בתוך בעלך שרוצה לומר לך: "אשתי היקרה. אני עובר כרגע דברים עם עצמי, וחלק מהתהליך שאני עובד חידד לי ערך או אידיאל שיש לי פנימה של לשמור על הסביבה וכל החשיבות והמשמעות של זה. זה כ"כ בוער בי כרגע ואני מנסה להשתדל כמה שאני יכול. נכון אני רק אדם אחד אבל ממש חשוב לי להשתדל כמה שאני יכול בשביל העולם שלנו, והעתיד של הילדים שלנו. ואולי יש לי שם עוד עומקים שמבקשים לצאת ולקבל ניראות והייתי רוצה לספר לך אותם, לספר לך את הלב שלי פנימה ומה עובר בתוכי פנימה והייתי רוצה שתראי את זה, שתראי אותי. ותמשיכי להעריך אותי גם אחרי שתדעי, כי חשובה לי ההערכה שלך אותי כאדם, זה מאוד יקר לי".

ואז על גבי הניראות הזו אפשר לחשוב יחד:

אולי אני הבעל כן אקח את האוטו למוסך, למרות שאני לא רוצה אוטו, אבל כן כדי לעזור לאשתי ולהקל מעליה ולתת לה את ההרגשה שהיא לא לבד כי זה משמעותי עבורה?

אולי אני האישה אשלם לאיזה אדם שמעביר את האוטו טסט (יש אנשים שממש עובדים בזה ויש לכל מוסך כמעט איזה מישהו כזה שמעביר את הרכבים טסטים) וכך גם אני לא אצרך להעביר וגם בעלי לא?

וכן הלאה לחשוב על פתרונות נוספים שיכולים להתאים לכם כאן.

תגובה מהממת!יעל...אחרונה

התגובה היחידה בעיניי בשירשור הזה, שבאמת מקדמת

ויכולה לתת כלים מעשיים לפותחת.

בניגוד לשאר התגובות, שרק מעצימות את הכעס והתסכול כלפי הבעל..

סליחה שאני אומרפשוט אני..

אבל נשמע כאילו בעלך בן 16, הגיע לשלב שהוא צריך למרוד ולהרגיש מוסרי ונעלה, וכמו בן 16 טיפוסי - אין חשיבה על ההשלכות, הנפגעים והמציאות.

אולי הוא מזהם פחות את העולם, אבל אשתו עצובה ותקועה עם הרכב בחניון. באיזה עולם ערכי מעוות זה עדיף?

שמחה שיש קול שאומר את זהמישהי נשואה

יש נטייה כל הזמן לצייד את האשה ב:

תבדקי עם עצמך בלה בלה בלה....

ואולי לפעמים יש בעל שמתנהג לא בסדר?

בדיוק כמו שיש מצב שאשה מתנהגת לא בסדר?

ולא לא תמיד זה עניין של

בוא תבדוק עם עצמך איפה אתה צריך להשתנות

חוץ מהילד הזהנפשי תערוג
עבר עריכה על ידי נפשי תערוג בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 2:14

איך הוא "מזיז" את שאר הילדים ממקום למקום?

כי גם אוטובוס מאוד מזהם.

או שהוא ירוק ומתחסד על חשבונך ועל חשבון הילדים.

להעביר טסט,

תני למוסך לעשות את השירות הזה.

יעלה עוד כמה מאות שח אבל יהיה לך ראש שקט.

ותשלחי אותו לעשות קניות בסופר עם אופניים.

הוא מכבס את הבגדים?

הוא יודע איזה זיהום סבון הכביסה מייצר?

נכנס לשירותים? זה גם מזהם

גם לשטוף ידיים וכלים עם סבון.

אם ירוק, אז עד הסוף. לא?

מזון. גם אם הוא אורגני. ממש מזהם בתהליך היצור

עדיף ללכת ללקט עשבי בר.

אבל בתכלס,

כדי לא להתכנס רק בכעס עליו

תנסו יחד להבין מה מפעיל אותו לדבר הזה?

רצון בחופש?

רצון לשמור על הכדור?

להיות מוסרי יותר?

חיסכון כספי?

רק אחרי שתבינו את היסוד לכך,

תוכלו למצוא את עמק השווה בניכם

קפצתי לשאלה מהפורום השכן..פצלשן

איך יודעים מהי רמת המשיכה המספיקה בשביל להחליט להתחתן?

במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.

לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה. כנראה, זה פשוט לא היה הסגנון שמדליק אותי באופן טבעי). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?

ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?

ועוד שאלה בתור בעלי ניסיון.. ייתכן שלפני החתונה תיהיה משיכה חזקה ואחרי החתונה יתברר שאין באמת משיכה? ולהיפך גם ייתכן?

>>שימושית

לגבי השאלה האחרונה- משיכה זה דבר דינאמי ויכול להיות מצב שהיה משיכה לפני ואחרי החתונה לא ופחות מזה, וכמובן להיפך.

אם יש דחיה ואפילו אם פשוט אין משיכה אז לא חושבת שאפשר וראוי לבנות על אחרי החתונה אבל אם זה רק לא משיכה חזקה אני לא חושבת שזה נכון להוריד על זה.\

נסיוני האישי - שלא בהכרח משליך על מקרים אחריםהברדיצ'בר

אני רק יכול לשתף שהייתי באותה התלבטות כשיצאתי עם מי שהפכה לאשתי, ושההתלבטות האחרונה שנותרה לי לפני שהצעתי נישאוין היתה סביב השאלה האם רמת המשיכה כלפיה מספיקה. ובפועל - מהר מאד אחרי החתונה כל החששות התפוגגו. וגם כיום, אחרי סך שנים וסך לידות - אני לא יכול לדמיין משיכה חזקה יותר לאשתי. היא בעיניי יפיפייה ומושכת ברמה הגבוהה ביותר.

גם אצלי זה הדבר היחיד שאני מתלבט עליופצלשן

אז מה עזר לך להחליט שזה מספיק בשביל להתחתן?

כמה דברים עזרו ליהברדיצ'בר

קודם כל אני רוצה לענות על שתי שאלותיך האחרונות שהצגת בפתיחת השרשור:

כן, וכן.

לכן מה שעבד לי - לא בהכרח יעבוד לאחרים.

ובכן, מה עזר לי?

קודם כל הרבה תפילות וביטחון ב-ה'.

דבר שני - מוכנות נפשית לתת הכל ולבנות קשר של אהבה ונתינה והתמסרות גם על הצד שהמשיכה תתברר כקטנה ממה שאליו ציפיתי. וזה בנוגע גם לציפייה של המשיכה שלי כלפיה, וגם שלה כלפיי. ברוך ה', לא התאכזבתי.

ודבר שלישי - חישוב הסיכויים, האם במכלול העניינים/תכונות ושיקולים סביר להניח שאצליח למצוא מישהי אחרת טובה ממנה. ועבורי התשובה היתה ברורה שאין כמעט סיכוי לכך.

גם בכל דבר לא מושלם שראיתי אצלה - ערכתי השוואה בינה ובין דמות דמיונית של האשה המושלמת שאותה כיניתי - 'דמיונה' - וכל פעם הזכרתי לעצמי שדמיונה היא דמיונית והסחתי את דעתי מהנושא.

אם אתה מרגיש 'שיכות' אליה, זה בהחלט מספיקהסטורי

לא אומר להתחתן בלי רצון, בלי שמרגישים קשר נפשי. אבל לפעמים מרוב התבחבשות בכל מיני הגדרות סתם נתקעים ומסתבכים.

אם אתה מרגיש שיכות, חיבה, טוב לך איתה, יש לך צפיה לפגישות ולשיחות הטלפון - יש את זה. מעולם לא העסקתי את עצמי כרווק בשאלות הללו ויש משיכה, בהחלט.

כמובן, העבודה האמתית היא אחרי החתונה. כשיש מתחים, המשיכה יורדת וכשיש השלמה ושמחה הדדית - גם המשיכה עולה.

אתה חושב שהיא תישאר צעירה ונאה?אריק מהדרום

הבט על חמותך לעתיד, זו האידיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה בעוד 30 שנה.

הבט על אם חמותך לעתיד, זו האינדיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה עוד 60 שנה.

איך זה קשורנעמי28

כשאישתו תהיה בת 60 גם הוא יהיה בן 60 אחרי זוגיות ארוכה וקשר עמוק ואחר.

כרגע הוא מתחתן עם מה שהיא היום, והשאלה שלו סופר לגיטימית וחשובה.

זה באמת נושא שלוקחים עליו סיכון בעולם הדתי ומקווים לטוב.

יש משהו בדברייך, מצד 2 גם בקשר לקראת נישואין אפשרמתוך סקרנות

לנסות להתחבר למכלול של האישיות, ולראות אם זה מגביר משיכה.

אני כמובן לא המומחה הגדול, ואלו שאלות שגם אני שואל את עצמי, אבל מרגיש שיש לכל הפחות איזו שהיא בחירה גם בנושא זה...

מאוד אינדבדואלישבורת,לב

אני אישית לא הייתי מתחתנת ככה בשום אופן וגם לא הייתי מתקדמת.

אבל זה לא משנה מה כל אחד אחר מרגיש, משנה רק מה שאתה.

אם הייתי במקומך הייתי משקיעה בבירור עם מטפל לפני הכרעה כזאת גורלית.

צריך להיזהר עם מטפלים..קל"ת

לבדוק לפני ולפנים למי הולכים..יש כאלה שרק עושים נזק..

צודקת. ורק אעיר בהקשר זההברדיצ'בר

שגם מטפלים תותחים ומומחים עלולים לטעות לפעמים.

ובוודאי שאפשר גם לטעות ביישום של ההדרכות/ העצות שלהם.

דוגמה מהמקרה שלי:

התסביך אליו אני נקליתי כחודש לפני שבחרתי להתארס התעצם פי כמה בעקבות הרצאת זום בו אמרה מטפלת ותיקה ובעלת מוניטין דברים לא מדוייקים בנוגע להבדל בין משיכה אצל בנים ובנות: שאצל בנים זה כביכול ברור ודיכוטומי, ומתברר בצורה ברורה תוך פגישות ספורות. בעוד אצל בנות - זה נזיל ומשתנה וכדאי לתת צ'אנס וכיוצא בזה.

כמה סרטים אכלתי בגלל הדברים האלה, ממטפלת שלמען הסר ספק - אני עדיין מחזיק מאד ממנה וחושב שהיא תותחית על בתחום שלה. אגב גםם קיבלתי ממנה (לא באופן פרטני) הרבה מאד כלים טובים ותובנות חשובות בתקופה שיצאתי.

סקרנת אותי, פניתי אליך באישי ברשותך.מתוך סקרנותאחרונה

מאוד להזהר. נכון.🍀שבורת,לב

זאת שאלה לגבריםנעמי28

אני מניחה שזה שונה מנשים

מהצד שלי הספיק לסמן וי על משיכה בדייטים,

לא הגדרתי כמה ומה החוזק שלה, לי זה עבד.

וזה לשני המינים- גם לזוגות אוהבים עם כימיה טובה המשיכה משנה צורה כל הזמן וצריכה תחזוק, שלב הפרפרים והצפת ההורמונים מוגדר בערך כ3-4 חודשים. לאחר מכן המשיכה תלויה באיכות הקשר מבחינה רגשית ופסיכולוגית

צודקת בהחלטהברדיצ'בר

משיכה היא נדבך חשובשוקולד פרה.

אבל לדעתי הנשית, היא לא הכל.

אולי אצל גברים המשיכה היא הלב של הקשר, אבל גם אז- מי ערב לך שהיא תאהב מגע? שהיא תרצה את אותה רמה של קשר פיזי כמוך?

זה מאוד מתסכל עבור חתן צעיר לגלות שיש משיכה, אפילו בעוצמה, אבל שהצד השני פחות בעניין של מגע.

לכן, השאלה צריכה להיות,

ואני אכתוב פה קצת חשוף, מקווה שהמנהלים לא ימחקו אותי-

היא האם היא סגורה בקשר למיניות, או יותר פתוחה ובקשר (עם עצמה) בנושא.

עד כמה היא נינוחה בקשר לזה. לא נבהלת או בורחת או פוערת עיניים.

זה משהו שאפשר להרגיש אותו, וזה משהו שבעיניי כן שווה לדבר עליו בשלבים מאוד מתקדמים של הקשר.

אני מכירה נשים שלא סובלות מגע.

זה משהו שהן לא יגידו אותו בפגישות, אבל זה קריטי ממש לחיי נישואין.

זה משהו שהופך אח"כ לפצע עמוק בזוגיות. כי באופן טבעי, כשמתרגלים אחד לשני והחידוש פג, מה שנשאר זו הנטייה הטבעית של הנפש.

ואם הנטייה הטבעית שלה זה לריחוק גופני- זה מתכון לתסכול של שנים...

מיניות ומשיכה הופכים אחר כך לסוג של תקשורת. זו תקשורת שמשלימה ומעמיקה את התקשורת הקיימת.

יש ביניכם צחוק, כיף, הומור, פתיחות, עניין זה בזו- זה הלב.

יש משיכה אבל מרחק וקצרים בתקשורת- הקשר ייטה יותר לכובד וכך גם ברובד הגופני.

מקווה שהועלתי

לא חושבת שבחורה בהכרח יכולה לדעת על עצמהפצלושון

לפני החתונה, כשהיא עוד לא הייתה בקשר זוגי

זה אפשרי, בוודאישוקולד פרה.

אפילו אפשר להרגיש בזה. אבל זו באמת שאלה של בשלות.

חבוטנפש חבוטה

מרגיש כל כך חבוט

מכל הבחינות.

נפש

גוף.

ורוח.

זוגיות בסימן שאלה ענק

תפקוד בסימן שאלה ענק

איך קמים כל בוקר?

לא מרגיש אבא

לא מרגיש בן זוג

לא מרגיש.

פרקתי.

דבר אלינו איש יקרדי שרוט

בתרגום לעברית שלימשה

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

בהחלטנפש חבוטה

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

מנקודת המבט שלך או שלהם?משה

מתי זה התחיל?משה

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

לא אמרתינפש חבוטה

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

אז בסדר. חבוט וכושלמשה

והכי חשוב

בהצלחה !

תודהנפש חבוטה

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

שתדע שיש עוד כליםמשה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

איזה כאב.שוקולד פרה.

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

תודהנפש חבוטה

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

הייתי שםוהנה חלום

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

כמה כואב וקשה נגמרו לי השמות

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

תודה רבהנפש חבוטה

מעריך את המילים

כמה זמן זה ככה? נשמע קשה ממשלאחדשה

יודע לומר נק' מפנה?

מספרנפש חבוטה

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

מה קרה? ומה קורה?shindov

הרבה דברים קרונפש חבוטהאחרונה

כרגע בעיקר דעיכה נפשית.

צריכה עזרה עם סינון מחשב לילדיםירדנית

משהו פה לא עובד לי כמו שצריך

מדובר על גילאי 10-14, יש רימון.

הם צריכים את המחשב כדי לעבוד בטימס, לשמוע שירים ביוטיוב, לפעמים צריכים AI ללמוד למבחנים.

איך אני משגיחה על כל זה?

שיחות בטימס לפעמים הילדים ביניהם שולחים סרטונים, אין לי איך לעקוף את זה.

כנל יוטיוב, רוצים לשמוע שירים אבל לא מתאים לי שיסתובבו ביוטיוב, יש דברים (שלא לומר רוב הדברים) שלא מתאימים להם.

AI גם כן רואה שיחות שלא מתאימות..

אנחנו לא בקטע של צנזורה אבל מרגישה שבתקופה האחרונה זה יצא לי משליטה.

מחפשת פתרונות טכניים לפתור את זה, אשמח לשמוע איך זה אצלכם. שאהיה רגועה גם שהילדה נכנסת לחדר ללמוד עם חברה במחשב. כי היום זה היה ממש לא מוצלח

אני טכנופובית פלוס פלוס אז אם אפשר בהסבר למתקשיםירדנית

שום דבר רע בצנזורה במקרה הזהחושבת בקופסא

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שולחים שם שורטים וכל מיני שירים/זמרים/קליפיםירדנית

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אם יש שירים ספציפיים שהם שומעיםהשם שלי

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

באזור האישי ברימון אפשר לחסום\לפתוח אתרים מסוימיםפתית שלג

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כל כל פתרוןמסתתר

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

יש תוספים בחנות כרום לדפדפן במחשבנקדימון

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

תודה, אנסה לשבת על זהירדנית

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

בשמחהנקדימון

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

אלוף אתהפתית שלג

בשביל שירים הייתי עושה ספוטיפיי וחוסמת את יוטיובמרגולאחרונה

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

מה קרה לפאות?פשוט אני..

כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:

פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.

פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.

וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.

בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.

בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.

אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?

איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?

תמונה מתוך AI לשם המחשה

חוץ ממה שאפשר לצחוק על התמונה של הבינהחושבת בקופסא

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

היום התספורת הזאת יותר טרדנית בכל הציבורברגוע

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

אני דווקא רואה יותר ילדים עם פיאותניק חדש2

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

חולשה בחינוךנקדימון

הנערים פשוט לא מקשיבים להורים.אמא טובה---דיה!

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אני חושב שלהרבה מאוד ילדים קטנים חרד"לים יש פיאותמשה

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

מרד גיל הנעוריםנפשי תערוג

אינטרסטינגימח שם עראפת

איך הילדים שלך מסופרים?

מי אמר שהם מסכימים או מעודדים?shindov

היום לא שואלים.

אני לא מדבר על בני 18פשוט אני..

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

יש לי רעיוןנפשי תערוג

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אני לא מדבר על מסורתיפשוט אני..

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

גיל 12רקאני

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

תלוי איזה תספורתנפשי תערוג

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

מסכימהרקאני

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

בגדול ההלכה היאנפשי תערוג

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

רקה, לא רכהירושלמית טרייה

הכל תלוי במזלזוזיק העכבראחרונה

אפילו ספר תורה שבהיכל.

יש הרבה דוגמאות בהסטוריה להלכות שפשוט לא הקפידו עליהם בתקופות מסויימות. בדרך כלל זה חלף.

למשל, יש הרבה עדויות שבליטא לפני השואה גם נשים של גדולי ישראל לא הקפידו על כיסוי ראש.

גם היום, נראה לי שמקפידים הרבה יותר מפעם על שירת נשים אבל הרבה פחות על חצאיות לפי ההלכה.

לא יודע מה גורם לזה...

בעיות שכניםggg

יש לנו שכן מבוגר שגר לבד, בן אדם נחמד וגם נדיב עם הרבה חסד. אלא שבזמן האחרון הוא התחיל לשמוע פודקסטים או שאולי זה טלוויזיה בתוכניות של דיבורים, לא יודעת מה, הוא שומע ממש חזק עד שזה נכנס לנו לסלון ואני משתגעת מהרעש הזה. זה כמה שעות ביום לפעמים ואני פשוט מתחילה לסגור חלונות מרוב יאוש (אבל זה לא לגמרי עוזר).

ממש לא נעים לי לגשת ולדבר איתו. אולי הוא יעלב, אולי הוא לא שומע כל כך טוב. אני לא יודעת מה הסיבה לשמוע כלכך חזק. מה עושים?

מן הסתם, לדבר איתו זה השלב הראשוןפשוט אני..

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אם הוא אדם טוב ונעיםמתואמת

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אם הוא מבוגרמתיכון ועד מעון

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

ננסה לדבר איתו. בטח אשלח את בעלי..ggg

השאלה היא כמה מבוגר..קל"ת

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

נראה לי מעל 80ggg

יש לנו שכנה מבוגרת ששרה עם הגברהחושבת בקופסא

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

כמורה לליקוי שמיעהחיוך2019אחרונה

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

מחפשים ישוב תורני כייפי,קהילתי וחם לגור בו.מכירים?עינב66

אחרי כחמש שנים, שגרים במקום שלא ממש שמחה בו, מחפשים את המקום הבא..

רוצה מאד ישוב, חם, קהילתי, מחבק.

תורני

עדיף באזור לא מאותגר מידי ביטחונית

לא צפון.

חשבנו על מבואות יריחו, עשהאל...

אבל רוצים לחשוב על עוד כיוונים בסגנון.

יש לכן רעיונות?

אשמח מאד שתחלקו איתי, ואולי תרוויחו שכנה כייפית;)

תורני וכייפי, היילכו שניהם יחדיו? 😉פשוט אני..

יהודית ודמוקרטיתאריק מהדרום

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&oזוזיק העכבראחרונה

עדי רן כבר חשב על זה

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמשaibrainora

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

היישובים החדשים זה נשמע מדהיםפתית שלג

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

מה ההגדרה של כייפי?לאחדשה

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

כייפי מבחינתי קהילתי וחם, מקבל.עינב66

חושבת שבעיקר כל ההתיישבות הצעירה היישובים החדשיםלאחדשה

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישוaibrainora

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

מומלץ מאוד - עטרת.רייצ'וש

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

אני גר באדוריים. היישוב בתמונה ששמו בערוץנחשון מהרחברון

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

מבואות ועשאל לא מאותגרים ביטחונית?ggg

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.

מחפשת המלצה לצימר ברמת הגולןשלומית.

לזוג.

תודה רבה!!