כן! זה מה שאני רוצה!! תתן לי וזהו!! אל תקשה עלי. בבקשה.
אני רוצה כוחות להיות חלשה. אומץ להיכנע. רצון לא לרצות. עקשנות לוותר.
אני רוצה כוחות להיות חלשה. אומץ להיכנע. רצון לא לרצות. עקשנות לוותר.
פורום ריק ומוסתר
בהנהלת: מבולבלת מאדדדד
מכתב פתיחה
אל תוותרי לעצמךמלחמת היצר
כמה שזה קשה והרצון חזק באותו רגע
אל תוותרי לו
זה לא שווה את זה
ההתגברות בסוף שווה את הכל!!
(יש לי שתי מחשבות, אבל צריך רשות לכתוב אותן)משה
..מבולבלת מאדדדד
הרשות נתונה.
בכללי, אם אני לא מבקשת שלא יגיבו, אין לי בעיה שיכתבו הכל.
בכללי, אם אני לא מבקשת שלא יגיבו, אין לי בעיה שיכתבו הכל.
ככהמשה
כשיש רצונות מנוגדים זה יכול להתבטא בצורה שאת מציגה פה - מלחמה פנימית. רצון לא לרצות.
ואפשר פשוט להעלות בצורה מסודרת את הרצונות המנוגדים. כל אחד מהם הוא חלק ממך ובא להגן עלייך ברמה מסויימת. גם אם יש לך רצון לעשות משהו רע - לפעמים הוא פשוט כאב אחר שמחכה לצוף בתצורה הזו.
היי רצון לעשות רע, מה שלומך? מאיפה באת?
ולא רק "להילחם" בהם. כשיש מלחמה בפנים בסוף מפסידים.
..מבולבלת מאדדדד
תכלס בינתיים בכל מלחמה שהיתה לי בפנים הפסדתי, כי זו אני נגד עצמי. אז או שאני או עצמי נפסיד. כלומר כישלון...
אבל... איך יודעים אז באיזה רצון לבחור? הרי שניהם נועדו בשביל לעזור לי, אז לא משנה מה אחליט, יצא לי איזשהו רווח ואיזשהו הפסד... אז... איך בוחרים? יש פעמים שהכל נראה רע, ויש פעמים שטוב נראה רע כי הוא קשה נניח, והרע נראה טוב.
אבל... איך יודעים אז באיזה רצון לבחור? הרי שניהם נועדו בשביל לעזור לי, אז לא משנה מה אחליט, יצא לי איזשהו רווח ואיזשהו הפסד... אז... איך בוחרים? יש פעמים שהכל נראה רע, ויש פעמים שטוב נראה רע כי הוא קשה נניח, והרע נראה טוב.
בהבנה שלימשה
זה פשוט לשבת ולתמלל ולהקשיב לכל "רצון" שם בפנים.
מי זה אני? מי זה עצמי?
איזה רצון הוא רצון אמיתי שלי ואיזה רצון הוא רצון של הסביבה או פחד ממנה?
לפעמים גם כשהרצון מקבל ביטוי הוא פשוט משתחרר כי בעצם אין בו קטע. ולפעמים כן רוצים ליישם אותו.
..מבולבלת מאדדדד
אה
זה הקטע
יש בי רצון לא להקשיב לנשמה.
אבל כל הרצונות הם שלי. לא של הסביבה. השאלה היא יותר מה בא לי, שזה כאילו בשטחי יותר, ברגעי, ומה אני רוצה, שזה יותר עמוק.
אבל יש פעמים ששני רצונות מתנגשים, וצריך להחליט.
וגם כשיש משהו שאני רוצה מול משהו שבא לי- לא ברור בכלל מה אחליט...
זה הקטע
יש בי רצון לא להקשיב לנשמה.
אבל כל הרצונות הם שלי. לא של הסביבה. השאלה היא יותר מה בא לי, שזה כאילו בשטחי יותר, ברגעי, ומה אני רוצה, שזה יותר עמוק.
אבל יש פעמים ששני רצונות מתנגשים, וצריך להחליט.
וגם כשיש משהו שאני רוצה מול משהו שבא לי- לא ברור בכלל מה אחליט...
יש פה שתי נקודות, בעיניימשה
"רצון לא להקשיב לנשמה" זה אומר (בעיניי) שמישהו בסביבה שלך רומס אותך ברמה שאת לא סומכת על המערכת הפנימית של עצמך. וזה - בעיניי- נורא ואיום.
השני זה ש(בעיניי לפחות) גם "מה שבא לי " השטחי משקף משהו בגוף ובנפש שכדאי להקשיב לו. לפני שאת רצה "להחליט" מה בא לך ומה את רוצה - תנסי להבין מה קורה בפנים. תני לזה קצת זמן. תהיי גם ברצון העמוק וגם ברצון הלכאורה שטחי ותנסי להבין מי נגד מי.
ושאלה אחרת
כשאת חושבת על שני הרצונות
איזה מרחיב לך את הלב?
ואיזה מכווץ לך את הבטן?
..מבולבלת מאדדדד
לא יודעת מאיפה בא הרצון לא להקשיב לנשמה..
אני לא מנסה להבדיל כ"כ בין מה שאני רוצה לבין מה שבא לי, חוץ מדברים מאד מסוימים, כי זה דורש הקשבה, שאני מנסה בכל הכח לוותר עליה.
גם הרצון השטחי וגם העמוק, שניהם בעדי, ושניהם נגדי. ושניהם אחד נגד השני.
שני הרצונות מכווצים אותי. כי מה שאחליט, זה יפגע בי.
אני לא מנסה להבדיל כ"כ בין מה שאני רוצה לבין מה שבא לי, חוץ מדברים מאד מסוימים, כי זה דורש הקשבה, שאני מנסה בכל הכח לוותר עליה.
גם הרצון השטחי וגם העמוק, שניהם בעדי, ושניהם נגדי. ושניהם אחד נגד השני.
שני הרצונות מכווצים אותי. כי מה שאחליט, זה יפגע בי.
אולימשה
יש פה פחד ממה שיקרה אם תקשיבי פנימה? האנרגיה שתהיה שם? משהו שיצוף שם שאת לא רוצה לדעת אותו?
וכל השאר זה סתם מסיכה.
..מבולבלת מאדדדד
פחד יש. חד משמעית.
אם מקשיבים לנשמה גם חייבים לעשות מה שהיא אומרת. ואני מפחדת מזה...
כל החיים אנחנו בורחים. כולנו. זו אינסטינקט הישרדות. כשקשה לנו אנחנו בורחים. לפעמים צריך לדעת דווקא לעצור ולהציף את הכאב והקושי.
אני גם בורחת. אולי גם בגלל זה קשה לי כ"כ בשבתות לאחרונה...
אם מקשיבים לנשמה גם חייבים לעשות מה שהיא אומרת. ואני מפחדת מזה...
כל החיים אנחנו בורחים. כולנו. זו אינסטינקט הישרדות. כשקשה לנו אנחנו בורחים. לפעמים צריך לדעת דווקא לעצור ולהציף את הכאב והקושי.
אני גם בורחת. אולי גם בגלל זה קשה לי כ"כ בשבתות לאחרונה...
אני חושב שהצגת מצויין את המצב שלך יותר טוב ממנימשה
קודם כל זה שמקשיבים לנשמה (או לרגש) לא אומר שחייבים לעשות מה שהם אומרים. רק להבין בכלל מה קורה שם.
ואכן הרבה מאיתנו בורחים. היה פרוייקט חיי עד שיום אחד הפסקתי עם זה ועברתי להקשיב.
שם בערך התחיל העולם להשתנות.
לגבי שבתות - שבת היא "מעין עולם הזה". זמן שבו אי אפשר לברוח למדיה ולסלולרי וזה אכן קשה בהרבה. וגם אז יש לאן לברוח (משפחה למי שזה מתאים לו, חברים, סניף בגיל המתאים, עיתונים, ספרים...)
..מבולבלת מאדדדד
ברגע שמקשיבים זה מציף. הלוואי שיכלתי להקשיב בלי לעשות כלום. אבל אז יש הרגשה עמוקה של חוסר. יותר מאשר עכשיו.
לי אין לאן לברוח בשבת. רק להעסיק את עצמי בכל דרך אפשרית ולישון.
כבר נמאס לי לישון. אבל לא רוצה להפסיק. רוצה רק לישון.
לתמיד.
לי אין לאן לברוח בשבת. רק להעסיק את עצמי בכל דרך אפשרית ולישון.
כבר נמאס לי לישון. אבל לא רוצה להפסיק. רוצה רק לישון.
לתמיד.
אפשר להקשיב בלי לעשות כלוםמשהאחרונה
זה שזה מציף? נכון. וההצפה כואבת. אבל להחזיק חזק את מכסה הביוב כדי שלא יציף זה כואב הרבה יותר.
שבי במקום שאת בוטחת בו עם חברה שאת סומכת עליה או מקלדת ותתחילי לכתוב (או לאמר) כל מה שעולה לך.
אחר כך תנסי לסדר את זה ממשהו שהוא "הצפה" למשהו קצת יותר מסודר שיציף מה קורה אצלך בפנים. וקורה הרבה שאת לא יודעת.
--מחכה לרחמים~
אבל למה
למה מרגישה הכל יותר מדי
למה הכל כואב
למה הכל
למה
--מחכה לרחמים~
ומה עושים עם זה
ואיך משיגים את העור הזה
ולמה
ומה
ואיך
--מחכה לרחמים~אחרונה
תציל אותה
ואותי
ואותם
..דף תלוש
זה אשכרה העלה לי דמעות
לכתוב את כל זה
יצא ארוך
וזה אפילו לא כל מה שיש לי להגיד
ובאלי שהיא תבין
היא אמרה שהיא תגיב כשיהיה לה זמן
נראה מתי זה יהיה ומה היא תגיד
אבל פאק איך זה הגיע לזה בכלל
למה עלו לי דמעות
זה לא פייר. וזה לא כזה פשוט "לא להתייחס" ו"לשחרר" כמו שהיא אמרה
אופ
..דף תלוש
I don't know why I'm so scared about it
?It's gonna be okay, right
She said it's the first step
Kind of
And it is, but it's also not
I don't know how to explain this
Even to myself
I just want it to go well
After this I'm going to Jerus and I hope it will help
I'm so confused but also know what I want and it's scary like hell and I'm kinda freaking out
I have nothing to worry about
?Right
God
I know I'm mad at you
But please show me this is okay
That I'm loved
And I'm not something disgusting like I feel
I need to accept this and why this is so hard
Oh god
I hate this
Why am I so anxious about it
It's gonna be alright
?Right
למה תמיד קוראים להxmasterx
ככה
למה תמיד זו מיכל
מה יש שם שזה קורה
אין דבר כזהxmasterx
זה הייאוש בהתגלמותו כנראה שמזמין אותו לשם
וככה זה מתגלגל
כמו כדור קוצים במדבר בולדר ענק
שאין לו מעצמו כלום
רק גורר אחריו את כולם
תירק דם
תמולל את כל 24 התפילות
אסור להיות עדין מדי זה הכלל של העולם הזה
קח מחשבוןxmasterx
תחשב
ותפסיק לבכיין על הגנטיקה והמטריקס
בוא נלך
טראסט דה פרוסס ודי לחפור הכל מאוד עתיק כאן בסוף
ראיתי אותך בשוק של רמלה לוד מסתכלת על בגדיםxmasterxאחרונה
שאי אפשר למדוד
לא מתחזקת עם ימימה וכל מה שהולך עכשיו
רק על כביש 1 בין ירושלים לתל אביב
עומדת זקופה ויפה בלי יוגה כשכואב הגב
מנקה את הבית בתנועות המוכרות
ורק רוצה לדאוג לו שוב
התגעגעתי אז חזרתייאיר_
זה היה צריך לקרות מתי שהואיאיר_
על אף כל הדחיות שלי
הכל בסדרמבולבלת מאדדדד
עליות וירידות.
אני בוחר את הקרבות שלי, ועם מי בדיוק אני יוצא לקרב…
אתה עדיין סמוראי.
בדיוק ☺️יאיר_
..מבולבלת מאדדדדאחרונה
(כתבתי לך בפרטי)
--מחכה לרחמים~
אל תוותרי אהבה שלי
אל תוותרי
אל תתייאשי
עוד לא
עוד קצת
רק עוד קצת
תיכף יהיו מים מתוקים
--מחכה לרחמים~
כן
נכון
הכל מבולבל
הכל מוזר
לכי לישון
תיכף תקומי חדשה
אל תחשבי יותר מדי
--מחכה לרחמים~אחרונה
באלי לצעוק עלייך
וגם קצת לנער
זה מים מלוחים
והצמא רק מתגבר
ואת ממשיכה לשתות
את יודעת שזו טעות
אבל את שותה
כי את צמאה נורא
וכשצמאים שותים הכל
לא משנה אם מלוח או מתוק
אבל זו טעות אהובתי
זו טעות
זה מים מלוחים
אל תשכחי
זה מים מלוחים
עוד יהיו לך מים מתוקים
--מחכה לרחמים~
מים מלוחים
אל תשכחי
זה מים מלוחים
את מופתעת כל פעם מחדש
פשוט תזכרי את זה
זה מים מלוחים
זה לא הדבר האמיתי
עוד יהיה לך מים מתוקים
😔זיויקאחרונה
...ביחד ננצח
הרבה דברים קרו מאז שהייתי פה פעם אחרונה
נולד לי אח
סיימתי קקצ
קיבלתי תפקיד
התחילה המלחמה
קיבלתי שיבוץ מעולה למחזור הבא
התפרקתי
והייתי מאושרת
ואז התפרקתי
והייתי מאושרת שוב
והמלחמה הזאת אין לה סוף
רק עבודה נון סטופ
כבר 3 חודשים שהחיים לא אותו דבר
הכל הפוך, ומפרק
וגם הכל מאושר.
אני לא יודעת איך נפלה בחלקי הזכות להיות איפה שאני היום
במלחמה שקורית היום
ולהיות חודש הבא
במקום שאפילו לא יכולתי לחלום עליו.
ולפעמים המלחמות בתוכי מתפרצות
אבל הם תמיד חוזרות
ויש מספיק אנשים שאני אוהבת
ושאוהבים אותי
אני מקווה.