הכותרת מעלה קונטציה נעימה או פחות?
בסופו של יום, קשר בנוי על מערכת של תלותיות.
רואים את זה כאשר אנשים מפרקים מערכות יחסים, לצערנו הרב, קשה להם מאוד כי מערכת היחסים היא מערכת שאדם תלוי בה במידה מסויימת. אמנם, יש סוג כזה של תלותיות שגורם למערכות יחסים להיות לא נעימות ולא להוביל אותם למקום חיובי.
ועכשיו לשאלה - מהי תלויות בריאה בקשר? מה הדרך להבחין בה?
אם נאמר שתיאום ציפיות הדדי ביחס לגורם התלותי של הקשר, זה לא מספיק - הרי שיכול להיות קשר שמובסס על תיאום ציפיות מסויים אך עצם תיאום הציפיות כפי שסוכם בין שני הצדדים יזיק לקשר.
אני חושב שזה עניין שחשוב לעסוק בו בתקופת הדייטים ופי כמה בחיי נישואין. הגורם התלותי בקשר הוא בעצם הנקודה שעליה הקשר עומד. נניח, יש קשר שעומד על הרצון לעשות דברים כיפיים ביחד. יש קשר שעומד על אידיאלים נשגבים. מטרת הקשר תוביל לתלות שלו. ברגע המטרה לא תממש את עצמה ממילא הקשר לא יחזיק. וברגע שהמטרה תממש את עצמה הקשר יועצם.
רגע רגע, אבל.. קשר זה לא רק עניין פונקציונאלי. זה לא שיש מטרה אחת שאפשר לסמן עליה וי. זה מפגש של אנשים. מפגש של לב אל לב. מפגש כזה הוא גדול מסך החלקים שבתוכו. גם הרווחים האישיים של כל אחד בנפרד וגם הרווחים הזוגיים המשותפים לא יכולים לשקף את מהות הקשר. מסתבר שמהות הקשר תהיה הנקודה שעליה יעמוד הקשרת הנקודה שבה תתרחש התלות בין בני הזוג.
אז אני אשאל עוד פעם - מהי ההתנהלות האידיאלית של קשר שאנחנו מכוונים אליה ביחס לתלותיות של בני הזוג?
תלותיות לפעמים נשמעת מילה לא נעימה כי מבטאת חולשה. וזה מורכב ולא נעים תמיד להתעסק עם חולשות אישיות. אך חולשה זה מרכיב מהותי מקשר. אם היינו ללא חולשות אז לא היינו יכולים לתת לזולת להכנס לתוך המרחב שלנו, ובכלל, לא היינו רואים צורך בכך.
אז אולי בעצם השאלה היא באיזה חולשות עלי לבחור שבהם ארצה להיות תלוי בבת/בן הזוג?
מה הם אותם חולשות? באילו חולשות כדאי להשאיר לי לעצמי ואילו חולשות עלי לבוא לקשר איתם?
אשמח להרהורים/שיתופים ביחס לכך, לאו דווקא לתשובות קונקרטיות..
בסופו של יום, קשר בנוי על מערכת של תלותיות.
רואים את זה כאשר אנשים מפרקים מערכות יחסים, לצערנו הרב, קשה להם מאוד כי מערכת היחסים היא מערכת שאדם תלוי בה במידה מסויימת. אמנם, יש סוג כזה של תלותיות שגורם למערכות יחסים להיות לא נעימות ולא להוביל אותם למקום חיובי.
ועכשיו לשאלה - מהי תלויות בריאה בקשר? מה הדרך להבחין בה?
אם נאמר שתיאום ציפיות הדדי ביחס לגורם התלותי של הקשר, זה לא מספיק - הרי שיכול להיות קשר שמובסס על תיאום ציפיות מסויים אך עצם תיאום הציפיות כפי שסוכם בין שני הצדדים יזיק לקשר.
אני חושב שזה עניין שחשוב לעסוק בו בתקופת הדייטים ופי כמה בחיי נישואין. הגורם התלותי בקשר הוא בעצם הנקודה שעליה הקשר עומד. נניח, יש קשר שעומד על הרצון לעשות דברים כיפיים ביחד. יש קשר שעומד על אידיאלים נשגבים. מטרת הקשר תוביל לתלות שלו. ברגע המטרה לא תממש את עצמה ממילא הקשר לא יחזיק. וברגע שהמטרה תממש את עצמה הקשר יועצם.
רגע רגע, אבל.. קשר זה לא רק עניין פונקציונאלי. זה לא שיש מטרה אחת שאפשר לסמן עליה וי. זה מפגש של אנשים. מפגש של לב אל לב. מפגש כזה הוא גדול מסך החלקים שבתוכו. גם הרווחים האישיים של כל אחד בנפרד וגם הרווחים הזוגיים המשותפים לא יכולים לשקף את מהות הקשר. מסתבר שמהות הקשר תהיה הנקודה שעליה יעמוד הקשרת הנקודה שבה תתרחש התלות בין בני הזוג.
אז אני אשאל עוד פעם - מהי ההתנהלות האידיאלית של קשר שאנחנו מכוונים אליה ביחס לתלותיות של בני הזוג?
תלותיות לפעמים נשמעת מילה לא נעימה כי מבטאת חולשה. וזה מורכב ולא נעים תמיד להתעסק עם חולשות אישיות. אך חולשה זה מרכיב מהותי מקשר. אם היינו ללא חולשות אז לא היינו יכולים לתת לזולת להכנס לתוך המרחב שלנו, ובכלל, לא היינו רואים צורך בכך.
אז אולי בעצם השאלה היא באיזה חולשות עלי לבחור שבהם ארצה להיות תלוי בבת/בן הזוג?
מה הם אותם חולשות? באילו חולשות כדאי להשאיר לי לעצמי ואילו חולשות עלי לבוא לקשר איתם?
אשמח להרהורים/שיתופים ביחס לכך, לאו דווקא לתשובות קונקרטיות..
