מצד אחד אף אחד לא רוצה לחיות כמו פעם ולהתחתן בגיל 16 או 18 עם ילדה בת 12 (כאשר לפעמים מסיבות מסוימות הגבר בן 40 כמו שקרה במקרים ספציפים עם יצחק או יעקב) ואף אחד לא תומך בפוליגמיה, או כמו שהרמבם אמר שאישה אמורה לצאת מהבית פעם בחודש ולהתנהג כלפי הבעל כמו מלך ולפחד ממנו (לגבי האחרונים, הוא ממש לא היחיד)
מצד שני אף אחד לא פרוגרסיבי שתומך באבא ואבא או באמא ואמא, או בכל הבלוף של החלוקה בין מין ומגדר.
והקונפליקט... הוא איפה האיזון הנכון בין הגישות.
(לפעמים אני רואה נטייה לצד הפרוגרסיבי בכך שיש כאלה בנות שחושבות שזה נורמלי שגבר יעשה גבות...
וכבר ניתחתי את התופעה הזו מזווית אחרת בפורום לנ"ו)

