מה המקום של כל אחד בקשר עצמו?בנחת.
הכוונה,
כאישה אני צריכה לתת מענה לצרכיים של הגבר.
והגבר, צריך לתת מענה לצרכיים של האישה.

זה ממש מכניס אותי ללחץ, שאני לא יודעת מה המקום שלי.
מה אני צריכה לתת. אין לי ככ נסיון בעניין.
לזהות מה אני צריכה לקבל, זה עוד בסדר. כי זה הרגשה.
אבל איך אדע מה אני צריכה לתת?
מניחה שזה תקשורת כל הזמן ושצריך לדבר את זה אחד עם השני. אבל יש גם דברים שאמורים לבוא טבעית, לא?
פשוט אני חושבת שעל זה בנוי כל הקשר בעצם.
כשכל אחד נותן מענה לצד השני.
אופ זה מלחיץ.
אשמח לשמוע את דעתיכם.
להיות טבעיים וזורמים, אין צורך במשחק תפקידים…אחת מכאן
הטבעיות וההתנהגות החופשית, הם אלו שבונים את הקשר ועונים על הצרכים ההדדיים.
המקום של כל אחד זה המקום הטבעי שנוח לו .נפש חיה.
ההיכרות נועדה להכיר, ולבחון האם לאור כל מה שההתרשמות מביאה איתה
האם אני רוצה, חושב/ת שנכון לי לבוא בקשר נישואין - רצון לחזק את הקשר הקיים לכדי קשר תמידי מחייב.


בתחילת ההיכרות אין צורך בכל זה.
אין צורך ל"הרגיש אישה" ולהתחיל לתת מה שעדיין לא ברור שיקרה.

מה שאת כותבת , את כאישה והוא כגבר-
זה שלב מאד מאוחר (אחרי נישואין) שנדמה לי שאת מקדימה אותו.

קודם כל - ההיכרות באה לתת תמונה מי עומד מולך. סתם, לבדוק אם את נהנית לפגוש אותו בכלל. לבחון אם הוא מעניין אותך, אם את מעניינת אותו ואם אתם בכלל רוצים את הקשר ביניכם (כדי שתוכלי וגם הוא יוכל) תוך כדי מהלך הזמן, לאט לאט לבחון האם את מעוניינת לצרף אותו למסלול החיים שלך
ולחיות איתו כדת משה וישראל ע"י בניית בית נאמן בעזרת ה'...
א. תניחי שמעצם היותך אשה יש לך כבר0x1694
את מה שאת צריכה לתת. סמכי עליו שהוא יקלוט את זה, זה תפקידו...

ב. אם את בעניין של באמת ללמוד את זה ולפעול מתוך (אובר) מודעות, אז יש ספרים כמו גברים ממאדים ונשים מנוגה או סרטונים של מיכל וולשטיין ואחרים שמדברים על זה. רק שאל תקחי גם אותם קשה מדי, אלא רק בתור הצצה לעולם השני ונקודות בוחן בשבילך.

ג. כשלחוצים זה אף פעם לא יוצא טוב.
דווקא לזהות מה את צריכה לקבלהפי
זה הכי קשה ..
גם ללמוד לקבל זה לא דבר פשוט עבור חלק מהבנות.

נתינה נשית בדרך כלל באה לבד :אמפתיה / דאגה / עין טובה/ הכרת הטוב /עדינות.

הקושי בדרך כלל הוא לשחרר - לשאול פחות שאלות, לא לפחד משקט, לתת לו לאפשר לו להתקרב אליך ליזום ע"'י התעניינות מצידו והיפתחות מצידך.
ואי תודה לכםם!בנחת.
רק משקף לי כמה אני לחוצה. איך יוצאים מיזה אנלי מושבנחת.
שאלה טובה. "נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו".חסדי הים
תבואי בגישה פשוטה וטבעית לתת לו מכל הלב שלך מה שאת חושבת שזה נכון, ואל תחשבי בלבך שאת מריעה לו, כי אז זה פוגם באיכות הנתינה.

ברור שבמציאות, יש המון מקרים שנותנים וזה לא מתקבל טוב אצל האחר, אבל לא בגלל זה נמנע מלתת איפה שאנחנו חושבים שזה מועיל.

אני מניח שבין בני זוג זה יהיה הרבה ניסיון וטעייה, עד שמדייקים מה עושה טוב ומועיל לבן זוג השני, אבל יש את כל מהלך הדייטים והחיים ללמוד את זה.
בנחת.advfb
זה בא טבעי בדרך כלל.
ואם זה לא בא טבעי - מדברים על זה, וכל החיים מדברים על תיאום ציפיות וכולי

לפני התרומה שלך כאישה לקשר, קודמת התרומה שלך כבן אנוש לקשר. היחסים האנושיים בין איש לאישה בנויים על גבי יחסים אנושיים רגיל. רק שהם מוסיפים קומה נוספת. סה"כ כמו כל מערכת יחסית, נכנסים לקשר והולכים בו על פי אינטואיציה וניסוי וטעיה
את לא צריכהאוויל מחריש
אין לי כעת איך לדייק מספיק את הרעיון שאומר אז אומר באופן כללי.
קשר בריא בין גבר לאישה מתמקד באישה וצרכיה, העבודה של האישה היא לכוון את הגבר אליה בצורה בונה ולא הורסת.
אממ הרשה לי להסתייג מדברייך הנחרציםאלפיניסטית

ולומר שאני לא מסכימה איתך בכלל

ציפיתי לתגובה כזואוויל מחריש
אולי מה שמפריע לך בגישה שהצגתי זה בצורה נחרצת וטוטאלית, ולא התכוונתי לזה ברמה כזו, אני מניח שהאיזון בפועל נמצא איפשהו בין 70-30 ל 90-10.
אבל כתבו על זה הרבה אולי אוכל למצוא לך מקורות על זה.
איך אבחר את בן הזוג הנכון? | מאמר מאת משה שרון
יש פה התייחסות לזה, ממנו שמעתי לאחרונה בהרחבה על הנושא.
ואו.בנחת.
קראתי חלק והדברים שם פשוט ריתקו אותי.
תודה ששלחת! מניחה שכשאמשיך לקרוא יהיה לי עוד הרבה מה להגיד.
הרב דיבר שם מהמקום שלו, כגבר.
והוא כתב שהתפקיד של האישה הוא לאפשר לו לתת לה. כי משם היא ממשיכה לתת את זה.וככה היא נותנת.
זה מעניין, לא יודעת עדיין מה אני חושבת על זה לגמריי.
מצד אחד זה מדהים בטירוופ ומסקרן אותי, מצד שני, לא יודעת.. בשטחי של זה, זה מוריד. אבל כנראה שבעומק של זה, זה חזק הרבה יותר ממה שחושבים.
שוב תודה ששלחת!
למה זה מוריד?אוויל מחריש
התרבות היום מטשטשת את הגבולות בין גברים לנשים ככה שזה מרגיש לא נכון…

אבל בואי נבחן את השיטה ההפוכה, מה כבר תוכלי להעניק לגבר?
בוא נבחן את השיטה הישרה, מה כבר תוכל העניק לאישה?אלפיניסטית

כסף? דירה? זה לא קנטור, אני שואלת ברצינות. 

 

אגב, אני מאמינה שיש הבדל בין הדורות שלנו לדורות הקודמים. אני לא רואה בזה חסרון, לדעתי בעבר לרוב היה חסר את המרכיב החברי בקשר בין גבר לאישה . אולי אני טועה, לא יודעת. אבל גם אם אתה טוען שהשינוי הוא רע בסופו של דבר הוא משפיע על כולנו. כי לא נראה לי שתוכל למצוא בפורום נישואים טריים גרסת מאה שנה לפנה"ס שרשורים על בעלים שכואבים את העובדה שהאישה לא מספיק חכמה ואיך זה מפריע.

 

והתשובה שלי:

העובדה שכל אחד ממלא בשני צורך אחר לא אומרת שזו לא הענקה.

ולא, אני לא מתכוונת לפלפול של 'תתני לגבר לתת לך וזה יהיה הנתינה' (הגם שאני לא לא מסכימה עם זה בכל מצב, אני רק חושבת שזה וייס ורסה, ביחסים בין בני אדם באופן כללי, באותה מידה שאדם נותן הוא צריך ללמוד לקבל) 

כמו שאמרו, מעל הכל כל מדובר בקשר בין שני בני אדם, וזה קשר שהמרכיב הכי חשוב בו הוא תקשורת, ופה יש שני צדדים וכל אחד אמור ל'לתת הקשבה' ו'לקבל הקשבה' באותה מידה. כך שאם אתה שואל באופן אישי 'מה אוכל להעניק לגבר' אז בתחום הזה זה מה שאוכל להעניק לאישה - אשת שיחה, מעניינת (אני מקווה), שפתוחה לשמוע דעות של מישהו אחר וגם לנהל עליהן דיון.

מלבד הרבד הזה יש כמובן את העובדה שזה קשר בין גבר ואישה אשר בנויים בצורה שונה ומתמלאים בצורה שונה -

האישה מספקת חום, רכות, הכלה, ושמחה -כמו שנאמר happy wife happy life, (וכאן באמת יש לי ההסכמה בכך שחשוב שהאישה תדע לקבל בצורה נכונה, אבל אני חושבת שגם גבר צריך לדעת לקבל)  והגבר מספק תמיכה יציבות הכלה ומשענת (כמובן כל זוג בהתאם לצרכי נפשות הפועלות)

 

 

אני לא מדבר על רבדים שציינתאוויל מחריש
מה שבאמת אפשר לתת לנשים לדעתי זה השקעה רגשית ונפשית.

בחלק האחרון של דברייך הגבר מעניק לאישה תמיכה, יציבות וכו' לעומת האישה שמעניקה חום ושמחה. את לא חושבת שיש הבדל משמעותי בין מה שהגבר מעניק (אקטיבי) לבין מה שהאישה מעניקה (פאסיבי, בעצם זה שהיא חמה וכו').
זה לא באמת פאסיביהפי
עניין של סמנטיקהאלפיניסטית

הבדל בין פאסיביות ואקטיביות לא אומר ש'קשר בריא בין גבר לאישה מתמקד באישה וצרכיה'

עצם האישה ותכונותיה ממלאים את צרכי הגבר כמו שעצם תכונות הגבר ממלאים את האישה, זה שהוא אקטיבי יותר מטבעו (וגם זה נתון לדיון, סה"כ בדיוק כמו שהאישה כבר חמה אפשר לומר שהגבר כבר יציב) לא אומר שהוא היחיד שמעניק והקשר הוא סביב האישה וצרכיה.

האם העובדה שהמים מעצם היותם פסיביים פחות מרווים כי הם כבר מרווים? 

מצטרףadvfb
מעצבנן אותי הדיכוטמיות בנושא הזה ובכלל.
יש נשים סופר אקטיביות. יש גברים יותר פסיבים. מאמין שיש מודל גברי ונשי אבל הוא צריך להיות ממש רחב כדי לתת את הנקודה המדוייקת. מאמין שיש כזה.
בואי תדגימי לי צורך של גברים שניתן לענות עליואוויל מחריש
מה עשיתי עד עכשיו?אלפיניסטית

בתגובה הזאת בוא נבחן את השיטה הישרה, מה כבר תוכל העניק לאישה? - לקראת נישואין וזוגיות

אני אומרת מה לדעתי כל אחד מספק. בהתאם למה שכל אחד מספק אני מאמינה שזה משלים הצורך של השני (כמובן כתבתי את זה בצורה של הכללה גסה)

 

אני לא טוענת שגבר לא מספק. אני טוענת ששניהם מעניקים ושניהם מקבלים כל אחד בדרכו שלו.

אפשר להחליט שאף אחד לא צריך כלום ואף אחד לא מספק כלום*, כי אחרי הכל אף אחד לא מספק צורך חיוני הישרדותי. אבל זה לא יהיה קשר זוגי בריא, זה יהיה סתם שני אנשים ממורמרים שחיים בבית אחד.

 

*כאן אני גם אשאל שוב, מה אתה חושב שגבר מספק לאישה? בבקשה תדגים לי צורך של אישה שניתן לענות עליו.

אני אתייחס לפי פסקאותאוויל מחריש
הפסקה הראשונה - לא נכונה בהכרח לדעתי, זה שלאישה יש תכונה של חום והכלה לא אומר שתכליתם להיות מופנים לגבר, ייתכן והם אמורים להיות מופנים בעיק לילדים.

הפסקה השנייה - כפי שאמרתי בתגובה אחרת, אם כל אחד מעניק בדרך שמשמעותית מבדילה בין שני סוגי הענקה אז אי אפשר להתייחס לזה בתור עניין שולי. לדוגמה נתינה של הגבר מול איפשור הנתינה זה פער מאוד משמעותי.

דוגמאות למה שהגבר מעניק - פרנסה, התעניינות, דאגה, אהבה, אכפתיות, יציבות, תמיכה, הקשבה.
..אלפיניסטית

ניתן לטעון אותו דבר על כל תכונה בבני הזוג. אני יוצאת מנקודת הנחה שהתכונות הגבריות והנשיות של כל אדם מופנות לטובת בן הזוג והקשר. באותה מידה אפשר לומר שהאסרטיביות היחסית שיש בגבר תכליתה להיות מופנית לעבודה שלו ואין לה השפעה וקשר לאישה שלו, אבל אני מאמינה שכל תכונה של אדם משפיעה עליו בכל התחומים בחיים בלי קשר לסיבה שהקב"ה בחר לחנון אותו בה.

 

אבל פה הפער ההשקפתי ביננו, אני ממש לא מסכימה עם החלוקה של נתינה מול נתינה של אפשור נתינה.

 

הדוגמאות האלו הן גם לצד השני. אתה לא רוצה שאשתך תתמוך בך? שתתעניין בך? תדאג לך?... תאר לעצמך סיטואציה כזו, אתה חוזר מהעבודה אשתך יושבת על הספה (ננית שהיא גם תקפל אז כביסה במיטב המסורת) אתה שואל אותה איך עבר עליה היום ומקשיב לה, אין לך ציפייה שהיא גם תתעניין בך ובאיך עבר עלייך היום? אתה לא צריך את האהבה שלה? 

אני לא חושבת שלשאר הגברים בעולם אין רצון לכל הדברים הנ"ל,

כנראה שהמינון משתנה בין אדם לאדם, אבל סה"כ בבסיס יש רצון לכל הדברים האלו.

יכול להיות באמת שלרוב לגבר יותר חשוב כבוד, אמון מוחלט ביכולות.. אולי קצת עצמאות ומרווח לנשימה..  אבל באותה מידה יש נשים שירצו עצמאות.

ואגב, אני חושבת שנתינת מרווח לנשימה וכד' זה פשוט איך למעשה דאגה ואכפתיות מתבטאת ביום יום בהתאם לצורך המשתנה של הנפשות הפועלות

אני מסכים שמה שאני אומר לא טוטאלי לגמריאוויל מחריש
אני לא בטוח שאנחנו מגדירים תמיכה באותה צורה…
למה שארצה שאשתי תדאג סתם? להתעניין זה משהו אחר כי זה נובע מאכפתיות, אבל זאת וודאי לא נתינה ואף לא שם אחד בעמדת נותן ומקבל, אלא בעמדת שווים…
רק רוצה לומרנפש חיה.
שלא קל %תמיד% להיות בעמדת נתינה/שמחה/רוגע כלפי הבעל שיש לו לחצים משלו ככה שלפעמים צריך בפועל לעשות עבודה נפשית פעילה כדי להגיע לעמדה כזאת.

כמו שאמרו פה (משותף לשני הצדדים)
צריך לדבר בכל שלב, בין במהלך הקשר בין במהלך הנישואין כדי להבין כל אחד מה הצורך שלו ואיך אפשר לתת לו את זה.

אני כן חוויתי (בדייטים) ולפעמים חווה היום בקשר עם בעלי נתינה "פאסיבית" מצידי אף על פי שלא עשיתי פעולה ממשית, שיתפתי במה טוב לי להיות חלק פעיל ובמה אני מעדיפה כן לתת לו את המושכות.
מפתיע מה שאת אומרתאוויל מחריש
אם הייתי הולך לשיטה שנגדי אז דווקא לגבר עם לחצים הייתי רואה אפשר לעזור, לפתור לו את הלחצים. אבל מעניין שאת דווקא אומרת ההפך…
אני רואה את זה בחיים שלי היום פשוט...נפש חיה.
בתכלס
אומרים שלכל אחד יש צד זכר / נקבה שהוא יותר דומיננטי אצלו
ואז אולי בגלל זה יש אישה שהיא תהיה "משופשפת" יותר מאשר עדינה
ויש גבר שיהיה עדין יותר מ"מצ'ואיסט"

נראה לי שכשנותנים לכל אחד את המקום שלו (איזהו חכם? המכיר את מקומו. גם הבחורילה בסתר ליבה רוצה לגלות את המקום הנפשי שרוצה להישען על הגבר ולהעניק לו, וההפך. גם הגבר העדין רוצה ומצפה לגלות את הצד הגברי העדין , מתפקד כלפי רעייתו) מגיעים לאיזון עדין
שמאפשר את ההדדיות , את השמחה של הנתינה/קבלה בקשר.





נ.ב גבר רוצה מהאישה הכלה והענקה.
את הפתרונות הוא יימצא בכוחות עצמו (אשתו סומכת עליו, נותנת לו את הבמה וזאת המתנה הגדולה ביותר כלפיו!) וגם יגלה שהוא נהנה להעניק לה כשמקביל פידבק חיובי ממנה ולא הערות/עיצות/פרצופים...


אישה שרוצה משהו מבעלה
צריכה להסביר לו ברחל בתך הקטנה
למה היא מתכוונת/להסביר בנחת שזה ישמח אותה מאד.
הוא יידאג לשמח אותה ולתת לה
בעצמו.

הגבר יודע שהאחריות לספק לאשתו את מה שצריכה כדי שתהיה לה רווחה ושמחה.
כשהוא מקבל פידבק שלילי ממנה הוא מפרש אותו = לא טוב לאישתי= אני לא ממלא את תפקידי= נכשלתי!

וממילא קצרה הדרך לתקשורת נעימה,מיטיבה וכו' לאורך שנים.
להבנתי את אומרת מה שאמרתי…אוויל מחריש
רק בעניין שגברים צריכים הכלה אני חולק, נראה לי שזה צורך בעיקר של נשים…
אני חושבת שגברים צריכים "הכלה" לא כמו נשיםנפש חיה.
אלא יותר בסגנון של
"תני לי את האמון / תבטחי בי שאני יודע מה אני עושה"


(ואם היא לא בוטחת או קשה לה להאמין לו? אז מדברים על זה.כי זה כנראה אצלה יושב על משהו...)
מעולה, בתור כלל רך ולא נוקשהadvfb
ולפעמים גבר רוצה לבכות ולפרוק ולהראות חולשה, גם אם זה פחות, וזה בסדר גמור והכי לגטימי שבעולם.
ברור!נפש חיה.
זה שהתפתח מודל טיפשי על "גברים חזקים" חסיני רגש,
לא אומר שצריך ונכון לאמץ אותו.



נ.ב
קשר הנישואין מתפתח כל הזמן,
גילוי הרגשות אחד לשני מאפשר רובד עמוק יותר שמחזק מאד את התחושה של "יחד".
ולפי השרשור הזה ועוד רבים אחרים כאןadvfb
אני מזהה נסיון לאמץ אחד כזה ולהלביש אותו על צורת הסתכלות יהודית
לא,למה? חכמה בגויים-תאמין.נפש חיה.
תורה בגויים? אל תאמין.
ברור,advfb
רק החשיבה הדיכוטומית היא מפריעה.
רק יצור נזק לקשר לפי מה ששמעתי…אוויל מחריש
למה ייצור נזק?נפש חיה.
גבר לא צריך שיכירו במעשיו/יעריכו אותו/יפדבקו אותו?
זה דבר טובאוויל מחריש
התייחסתי בנזק לבכי וחולשה וכו'
זה אנושי לבכות ולהביע חולשהadvfb
והמוכנות לכך מעידה על חוסן נפשי
יש לבכות בלוויה ויש לבכות שלא התקבלת לעבודהאוויל מחריש
עם זה קורה בתדירות גבוהה זה מצריך חשיבה…
נזק?אלפיניסטית

האר את עיינינו..

אולי מהטבע אישה יותר מועדת לתנודות רגשיות ובכי, אבל גם בנים בוכים

 

גבר שבוכה על שטויות זה מוריד את הערך שלואוויל מחריש
גם אצל אשתו וגם אצל גברים אחרים.

כמובן אם תגידי לי שהוא בוכה על צער השכינה בתיקון חצות או דברים בסגנון כזה כפי שכתבו פה לפני כמה שבועות אז לא בזה עסקינן…
לא אמרתיאלפיניסטית

אבל לצאת בהכרזה כללית שגברים לא בוכים.. לא אמרתי שיתחיל לבכות אם נגמר הלחם בחנות אבל יש סיטואציות ומינון שזה סבבה.

ואגב גם אישה שבוכה על שטויות זה מעצבן.

שטויות זה מושג סובייקטיבי…אוויל מחריש
אבל זה הכי אנושי לבכות כשקשה!נפש חיה.
בלוויות אין גברים בוכים?
בזמני מצוקה אין התפרקויות רגשיות?


זה לא הגיוני לתת לגברים להיות כמו רובוט ולצפות שיהיו קשוחים כל הזמן.
*חופהאלפיניסטית

זה נורא יפה שבחור בוכה בחופה של עצמו, זה ממש חמוד 😍

נכון (לא בטוחה שזה קרה אצלי....נפש חיה.
אבל הגיוני שאני לא זוכרת כלום פפפ
מה שכן,הוא ממש התרגש... וזה באמת חמוד )
אני כל הזמן מדמה את עצמיחסדי הים
בחופה, ורק מהדמיון שלי אני מלא התרגשות ודמעות.
לא יודע מה יקרה בפועל.
גברים ובכיadvfb
גברים הרבה פעמים לא יראו צרך לבכות. גברים כן יבכו, רק בזמנים הרבה יותר נדירים מאשר נשים. בכי הוא תגובה של לחץ רב שאדם לא יכול להכיל ולכן זה "יוצא מתוכו".
למה הם לא ייראו צורך לבכות? מה הסיבהנפש חיה.



עכשיו אני חושבת גם
שבגלל של אישה יש צורך כזה לשתף במה היא מרגישה או רוצה או חושבת
ושבעלה יסכים איתה (גם אם הוא יודע שהיא טועה🤭)

אז הבכי יוצא לה הרבה יותר בקלות (בלי קשר שהיא רגשנית יותר) ואז הציפייה היא שהוא יבין לבד מה קשה לה , בלי שהיא תצטרך להסביר מה המענה הנכון שהיא זקוקה לו ברגע זה או בכלל.
דוד הגבר שנצח את גלית הואחסדי הים
האדם שהכי בוכה בתנ"ך.
יוסף הגבר ששלט על כל מצרים הוא האדם שהכי בוכה בתורה ולא יכל להתאפק.

בכי פשוט נובע מלב שהוא מרגיש בצורה חזקה את המציאות.
בוא לא נרדד את המעלה שלהם למה שהוזכר פהאוויל מחריש
הבכי שהוזכר פה הוא בכי של חולשה, פחד, לחץ…
יוסף "כי נכמרו רחמיו אלא אחיו"חסדי הים
דוד בוכה כשכאב את מה שקרה לאמנון, במרד אבשלום, כששמע שנהרג אבשלום. דוד אומר בתהלים: "יגעתי באנחתי אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי ערשי אמסה. עששה מכעס עיני עתקה בכל צוררי. סורו ממני כל פעלי און כי שמע ה' קול בכיי".
שוב אתה משווהאוויל מחריש
בין בכי באירועים טרגיים או של צדיקים המעלות עליונות…
בכי של לוויות זה בכי של צעראוויל מחריש
ולא בזה אנחנו עוסקים…
אני חושבת שגם צער הואנפש חיה.
גילוי עמוק של רגש (הזדהות עם כאב של השני, כאב בעצמו, צער , אכפתיות, רגישות לזולת...)
אני מסכיםאוויל מחריש
אבל לעניות דעתי יש הבדל ניכר בין מה שמצער גברים למה שמצער נשים…
לא נכנסתי למהות אלא בכללי...נפש חיה.
או במילים אחרותאוויל מחריש
לאפשר לגבר את המרחב והעצמאות שהוא צריך. אני פשוט רואה שזה עניין שידוע שחוזר אצל הרבה זוגות, בדרך כלל הגבר נוטה לחפש את העצמאות שלו והאישה למנוע את זה ממנו…

זה נראה שזה דיוקים סמנטיים, אבל הדיון הזה הופך לנתינה גברית מול נתינה נשית, הכלה גברית מול הכלה נשית וכו'. נראה לי שהשאיפה היא לרדת לשורש ההבדלים האלה.
נכוןנפש חיה.
מתייחסת לסיפא של ההפסקה הראשונה , הצורך של האישה לתת ולהעניק (הזכירו פה בשרשור תופעה של ילדים ואמא)
לא אומר שהיא צריכה "לדחוף את האף" בכל דבר שהגבר עושה או הולך או עצמאי בו .
זה דבר שהבנתי גברים שונאים, כי הם לא ילדים שזקוקים להשגחה או הכוונה, הם כן רוצים את העצמאות שמבטאת את הכוחות שלהם.

זה לא אומר שאי אפשר ללבן דברים ולהחליט ביחד על פעולות
את לא רואה הבדל מהותיאוויל מחריש
בין עצמאות, שעל פי השמועה זה מהצרכים המהותיים של הגבר,
לבין התעניינות, שזה בין הצרכים המרכזיים של נשים?
יש הבדל שאני רואהנפש חיה.

נראלי גם אישה וגם גבר צריכים
התעניינות / עצמאות

אני חושבת שההבדל הוא במינון כלפי כל אחד.

ממה נובע ההבדל במינון הזה?אוויל מחריש
לאידעת... נראה לי זה הטבעים השונים, לא?נפש חיה.
אכן, השאלה מה עיקר ההבדלאוויל מחריש
לכל בנאדם יש לחצים, גם אם הוא גברadvfb
לפעמים אנשים יושפעו מהלחצים ויהיה צריך להתייחס אליהם בהתאם. זאת תכונה מאוד אנושית.
במהלך החיים תמיד יש לחצים/קשייםנפש חיה.
רק הדרך להתמודד איתם,
שונה ויש הבדל בין נשים לגברים.
נכון ו...advfb
המינימום זה להיות אמפתי ביחס לחסרונות של כל אחד ואחת
זה שמישהו לפעמים לחוץאוויל מחריש
זה לא אומר שזה משהו מהותי אצלו. אפילו אם מישהו לחוף באופן כללי זה לא רלוונטי.
פה אנחנו מדברים על עניינים שמטבעם הנזקקות בהם חיובית.
היא יכולה לתת לנו אוכל טוב 😂חסדי הים
יש את הגישה של של ספרא דצניעותא דיעקב שהוא כתב לפני 400 שנה שכאשר מתחתנים האיש והאשה הופכים להיות שווים, גם מבחינת הסוד וגם בחיי היומיום וכל אחד מעניק לאחר.
חחח באמת זו הסברה היחידה שעלתה ליאוויל מחריש
אבל מצד שני זה משהו שלא ייחודי לקבל בזוגיות…
גם האוכל נהיה חלק רומנטי בזוגיות. רואיםחסדי הים
את זה ממחשבת אמנון בשמואל ב יג, ומהביטוי שם 'לבב'ות.



[בטוח יבינו את התגובה הזאת לא נכון. לא מתכוון למעשה שקרה אחר כך, אלא זה שיונדב ואמנון רצו שיהיה בדרך של אהבה.]
נזכרתי בציטוט מוכראוויל מחריש
הדרך לליבו של גבר היא דרך קיבתו…
אל תשכח גם שטיפת כלים וכביסותאלפיניסטית

יפה ממש! 

מעניין מה תשובתו של @אוויל מחריש על מובאה זו. או באופן כללי על תגובתי...

את זה יותר קל לפתור מאשר אוכל…אוויל מחריש
את מסכימה איתוהפי
כי זה מה שכתבת בהמשך ..
כל אחד נותן את מה שהוא יודע וזה נכון
לא ממשאלפיניסטית

כי טענתו היא - כל שהאישה מעניקה זה את הקבלה. ואני לא מסכימה עם זה. אני חושבת שהיא מעניקה הרבה דברים אחרים כמו שכתבתי בהמשך

את כתבת דבריםהפי
שאישה מביאה באופן טבעי "האישה מספקת חום, רכות, הכלה, ושמחה -כמו שנאמר happy wife happy life"

וגם נגעת בעניין של הדיבור שברור שכדי שתהיה תקשורת צריך 2 צדדים.

יש גישות שונות ממה שכתבתם של גברים / נשים שלא מוכנים לחלוקה הזאת .. ולהודות בכך
ולא מוכנים להודות שאישה מטבעה מביאה באופן הרבה יותר קליל .
ואם היא לא כך כנראה שהיא קצת פחות מחוברת לצד הנשי שלה.

נניח אישה שדואגת לתינוק שלה .. לבדוק שההוא נקי שהוא בטוב..
צריך לחנך אישה לדבר כזה? פחות

כל אחד יודע שיש לנשים כוח מטורף של נתינה
ומי שמתכחש לזה כנראה לא נחשף לדמות נורמטיבית של אמא ממוצעת ..

יותר מכוונים את הגבר לנתניה כדי שאיכשהו יהיה שיוויון , שיראו גם את האישה , כי בדרך כלל האישה רואה מאוד את הבעל ואת הילדים .. לפעמים גם הרבה יותר מאת עצמה .

אצל גברים לא תמיד רואה את אשתו ואז את עצמו.
ואם כן זה לא משהו שבא לו בטבעי
אני ממש לא חושבת שאין הבדל בין גבר ואישהאלפיניסטית

(אם כי אני מסכימה עם adfgbsh על  גמישות המודל בין גבר לאישה כי בכל זאת יש הבדלי אישיות בין אדם לאדם)

אבל לומר שיש הבדל ביניהם זה ממש אחרת מלומר שהגבר הוא מעניק וכל הקשר מתמקד באישה וצרכיה, אני הרבה יותר מתחברת לכיוון שלך בעניין באמת. ואני גם רואה את זה בפועל, נשים נותנות המון ומושקעות מאוד בבעליהן

לאןר כמה נקודות מפה אני רואה שהגענואוויל מחריש
לשורש המחלוקת שאילו ציפיתי שנגיע, אבל אני אכנס לחלק הזה המשך.
adfgbshadvfb
חחחח
מה לעשות,אלפיניסטית

אם רצית שזה ייכנס לי לראש היית צריך לבחור שם יותר קליט

מה זה מייצג בכלל?

כן אני גם מתחברת לרוב מה שכתבתהפי
יפה שלקחת רעיון שמתנגד לשיטתךאוויל מחריש
ואת מבינה אותו כמסייע לשיטתך.

הנתינה של האישה לילדים אינה ממקום של זוגיות ולכן אין מקום להשוות בזה, אישה שנותנת לבעלה כמו לילדיה הופכת אותו לילד.

זה נכון מה שאמרת שזה לא טבעי לגברים. לשיטתך, אם זה לא טבעי לגברים אז מה הנתינה לגבר תועיל? זה עלול רק להזין את התכונה שאמרת..
ואי זה כל-כך לא מה שכתבתיהפי
או התכוונתי
הכל בנחתנחמד מאוד
זה מגיע לאט לאט לא צריך לבוא עם ציפיות
וכמובן פתיחות תדברו על זה וזה יפתור את כל הלחצים
לדעתי את צריכה לתת מה שיש לך לתתפאי תפוחים

ואם קשר כלשהו מכניס אותך למקום שבו את לא מוצאת את הנתינה שלך כנצרכת -

זה סימן ברור בעיני שזה לא שלך. יכול להיות שזאת סיבת הלחץ. קשר בריא ומדויק עבורך לא צריך להלחיץ..

בהצלחה
 

התיישבו לי הדברים בצורה מסודרת יותראוויל מחריש
@אלפיניסטית @נפש חיה. @הפי @בנחת. @advfb
אז אנסה להסביר מכיוון שונה כיוון שדייקתי לעצמי דברים שונים ולמען הנוחות אני מתייג אתכם פה.

מדוע לדעתכם יש קונצנזוס שהגברים קונים לנשים כיבוד בפגישות, וכן שהגברים קונים מתנות, בגדים, תכשיטים, פרחים וכו'?


אין לך מה לחפורהפי
אני מסכימה עם הדעה שלך גם
מעניין, עוד לא כתבתי את הדעה שלי במלואה ;)אוויל מחריש
אענה מחר בעזרת ה'. כל טוב ! דיון מעניין חייבת לומרנפש חיה.
כנראה לא תשיר לאשתך 'אשת חיל' כי זה מדגישחסדי הים
את האקטיביות של האשה.
"גמלתהו טוב וכו' כל המזמור אקטיביות בשביל בעלה והבית.
ח"ו, אפשר לגמול חסד גם לא ממקום של נזקקותאוויל מחריש
עבר עריכה על ידי אוויל מחריש בתאריך כ"ח באדר תשפ"ג 00:00
על חסד נאמר בין לעשירים בין לעניים.

עריכה: נזכרתי שהזכרתי מוקדם יותר את העניין של אקטיביות, זה מניסיונות להעביר את המסר העיקרי…
אשת חיל נאמר על דונה גרציהחדשכאן
אשת עסקים מצליחה
אם ניתן לתנ"ך לפרש את עצמו, זה נאמר על רות.חסדי הים
מזה אומר שתנ"ך מפרש את עצמו?חדשכאן
כי היחידה שיודעים בפירוש שקוראים לה 'אשתחסדי הים
חיל' זאת רות.
שאלה מעניינתבנחת.
לא יודעת לענות עליה בעומק של זה
שווה באמת ללמוד את זה יותר ולהתייעץהיום הוא היום
....אילת השחר
התחלתי לקרוא דברים שכתבו לך, וזה מעניין ממש הכיוונים שעלו פה, ממש מרחיבים ופותחי מחשבה.

אני רוצה להוסיף קצת מנקודת המבט שלי.
אני רוצה להפריד בין השאלה שבכותרת לשאלות שהצגת בגוף השאלה שלך.
השאלה מה המקום של כל אחד בקשר עצמו היא יותר אישית וסובייקטיבית, ומשתנה מקשר לקשר בהתאם למה שכל אחד מביא מול האדם הספציפי שמולו. וזה גם יכול להשתנות מיום ליום ומתקופה לתקופה בהתאם לשינויים שאנחנו עוברים בתוכנו, להתפתחות שלנו ולדינמיקה שנוצרת שם. בעצמך את יכולה לבחון האם בכל הקשרים היית בדיוק אותו דבר? האם בכל מפגש מילאת את אותו תפקיד בדיוק או שזה השתנה בהתאם לסיטואציה או לתקופה? ... מאמינה שתראי שהיו שינויים כאלו ואחרים.

השאלה שנוגעת למה הצרכים של הגבר שאישה צריכה לענות עליהם ומה הצרכים של אישה שגבר צריך לענות עליהם, זו שאלה כללית יותר. לכן, תשובה עליה שתינתן מאי מי בעולם גם תהיה כזו, כללית. זה לא משנה כמה נכונה ואמיתית היא תהיה, היא עדיין תהיה תשובה כללית, שצריך ללמוד איך היא מתבטאת בפועל, ואיך מורידים אותה למציאות בכלים הפרטיים האישיים שלנו. שם חשובה המודעות לכך שיכולים להיות משתנים (בין אדם לאדם ואף בין האדם לעצמו בזמנים שונים), שבשורה התחתונה משפיעים על השאלה הראשונה שנוגעת לפן האישי, הפרטי.

כשיש מעצמנו איזו ציפייה עמוקה ופנימית לדעת ישר ובטבעיות איך להתנהל עם משהו חיצוני לנו, זה עלול להכניס ללחץ הזה שאת מתארת. כי זו ציפייה לא מציאותית קצת.
אם אפילו בדברים שהם רק בינינו לבין עצמנו, בתוכנו, אנחנו לא תמיד יודעים איך להתנהל ולהתמודד בטבעיות מול סיטואציות מסויימות, ואנחנו צריכים ללמוד איך וגם אחרי שלמדנו צריך לתרגל ולהתאמן עד שזה הופך לטבעי לנו, אז מה נגיד על קשר עם אדם אחר? ועוד יותר על קשר עם בן המין השני? ולא התחלנו לדבר על הפערים המובנים ועל הצורך לגשר, וללמוד (וללמד) שפה, גישה והשקפה שונות משלנו...
אז מאיפה הציפייה שדברים יגיעו באופן טבעי ישר על ההתחלה? גם אם היינו בקשרים בעבר, זה לא דומה הקשר הנוכחי למה שהיה בעבר. זו למידה מתחדשת.
ויש מצב שדווקא מה שאולי היה טבעי בקשר אחד בקשר אחר ידרוש עבודה, וההפך.
וכמו שאמרת הכי משמעותי בבנייה של הקשר זה התקשורת.
כשהיא פתוחה, כנה, בריאה ואמיתית היא מאפשרת לכל אחד ללמוד את הצרכים של השני וללמד את שלו בזמן אמת, לתת ולקבל מענה. ובמה שכל אחד באמת זקוק לו באותו רגע, ולא במה שאנחנו או תיאוריות גדולות מאיתנו על נשיות וגבריות אומרות שכל אחד צריך להיות או לתת.

מה שמבקשים ממך זה להיות את.
לתת ולקבל ממה שבכוחות שלך, מהפלא שאת ובך.
מקווה שזה יתן לך קצת רוגע ונחת;)
אנסה לכתוב בצורה מסודרת מה דעתי בנושא.אוויל מחריש
להבנתי יש בזוגיות מרכיבים שונים והם:
מעשיים מחויבים - מעשים שיש חובה לעשותם. שזה בעיקר הבעל כלפי האישה, לדוגמה שארה, כסותה ועונתה.
מעשים ראויים - בכללי כל מה שמרבה שלום בית ואווירה טובה. לדוגמה תקשורת טובה, התעניינות, חום, תמיכה, אהבה. שזה שייך בשני הצדדים.
מעשים טובים - מעשים להיטיב עם השני שיוצאים מהשגרה. לדוגמה להפתיע עם מתנה בלי שום סיבה. שזה בפועל קורה בעיקר מצד הגבר.

לפי איך שאני רואה את המציאות, מה ששמעתי על זוגיות ומסיפורים של זוגות נושאים לאישה יש צורך משמעותי בכל אחד מהם הרבה יותר מאשר לגבר. לדעתי יש להרבה נשים הסתייגות מהאמירה הזו בגלל טעות נפוצה שזה אומר שהן אנוכיות, בפועל זה דווקא להיפך.
מעבר לזה אני מאמין בגישת הרב דסלר שדרישת דרישות מהצד השני רק מפסידה אושר. ביחס לאמור לעיל הצורך עצמו של האישה אינו דרישה. אדגיש שוב שמבחינתי הדיון הוא על הצורך עצמו ולא על מה משמח וטוב וכאלה.
כל זה כמובן המצב האידיאלי והטוב שעליו נאמר אשרי מי שבניו זכרים, אבל בדור הזה וכו'…

@אלפיניסטית @advfb @הפי @נפש חיה. @חסדי הים @בנחת.
אוי לו למי שבניו נקבותנפש חיה.
בדיוק דיברנו על עניין המתנות לחג
המחשבה שלי בנושא-
יש צד של מימד בנפש האישה להרגיש חג, להרגיש התחדשות, להרגיש חשיבות
ואת זה המתנה באה להשלים. אז יש פה מימד של אוכל לנשמה. כפשוטו. כדי שהאישה תרגיש חביבה על בעלה ורצויה בעיניו.

בהמשך אני שאלתי למה "חייב אדם לשמח את אשתו ובני ביתו ברגל" דווקא? הרי כל השנה כדאי וצריך אהבה אחווה שלום ורעות.
אז בא לי לראש מחשבה
שהרגל (גם מלשון הֵרגל) נותן מימד נוסף לזוגיות וכדאי להרגיש את ההתחדשות, המימד הנוסף הזה של שמחה אחד בשנייה = שיקוף של שמחה של עמ"י בקב"ה מצד "אנוכי אשמח בה' "

וגם בעמישראל מעניקים "מתנה" שלא חייבת להיות גשמית דווקא אלא משהו משמח אחר שאומר "אכפת לי ממך, אני רוצה לשמוח איתך! אני רוצה לשמח אותך כי אני אוהב אותךָ בלי שום תנאי"

סיכמנו
שלי אין ציפייה לקבל
אבל ברור לו הוא מצידו יעשה השתדלות לשמח אותי ולתת לי מה שאני רוצה. (אבל- ממילא אין בסיס של חובת/הרגשת מחוייבות מצד בעלי לתת לי, אא"כ הוא מאוד רוצה להפתיע שזה כבר לא קשור לחובה וכו')

העיקרון של שמחה ביחד, שמחת החג
צריך להיות מוסכם על שני בני הזוג
כי כל אחד חווה את השמחה בדרך שונה
כמו שהילדים שמחים בממתקים (קליות ואגוזים)

לאיודעת כמה זה ענה לך על מה שרצית....
את שמה לב מה אמרת?אוויל מחריש
"סיכמנו
שלי אין ציפייה לקבל
אבל ברור לו הוא מצידו יעשה השתדלות לשמח אותי ולתת לי מה שאני רוצה."

למה לא סיכמתם שאת תעשי בשבילו? למה נקודת המוצא שלך זה שהוא עושה בשבילך?
נראה שברוך ה' את בזוגיות טובה והצרכים שלך נענים אז אולי את פחות מודעת, חשוב להעריך את זה. ראיתי זוגות שבהם זה לא היה ככה ואז המצב מסתבך…

ד"א השבת פורסם מאמר די ארוך בעלון קרוב אליך שעוסק בעניין הזה אם את רוצה להעמיק.
אשמח לקרוא את המאמר (אין באיזור שלי את העלון)נפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ד' בניסן תשפ"ג 05:59
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ד' בניסן תשפ"ג 05:58
לגבי שאלותיך

אנחנו משתדלים להתנהל בצורה כזאת
פתוחה , גלויה
בה כל אחד משתף את מה שהוא רוצה /צריך מבה"ז. לכן אם בעלי רוצה ממני או צריך ממני משהו, הוא אומר. ולהפך.

אולי לא פירטתי מספיק
, אבל בעיקרון
זה מה שעשיתי/כך אנו מתנהלים.

בכללי נראלי
כשהכל "על השולחן"
אין ציפיות/אכזבות.

ולא פירטתי לגבי מצבי הזוגי
זה לא אומר שאין אתגרים
ממש לא הכל תותים.
הנה הקישור, זה בעמוד 27 נראה ליאוויל מחריש
ארכיון עלונים

על שאר מה שהגבת אין לי מה לענות, אחרי שתקראי אשמח לשמוע את מסקנותייך.
תודה על הקישורנפש חיה.אחרונה
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ז' בניסן תשפ"ג 03:01
בגדול
נשמע לי שהיא די צודקת ...


יכול להיות שעבודה אישית (עצמית) , היא יכולה להיות הכנה לרוב העבודה הזוגית (המשותפת)
התייאשתי מלעקובזיויק
אחרי השרשורפלצת של @Lavender

בלתי קריא בעליל מהפל'

אהבתי את הציטוטLavender
לנשואים ששכחו. מה אומרים על כל העניין הזה?ארץזיתשמןודבש

ממגדלי השנהב

מבטיחים לנו שרק שם את עצמנו נאהב

מהארמונות המפוארים והמתנשאים

אשר שייכים רק לנשואים

טיפים לנו הם מחלקים

שבלעדיהם בטוח נישאר רווקים

"תפסיקי להיות בררנית" מלמעלה צועקים

על המדרגות המפותלות מנסה לטפס

דייט ועוד דייט, כבר קשה להתאפס

הלב המסכן שאף פעם לא מוותר

כבר טיפה מתחיל להישבר

"האם אתם זוכרים את התקופה הקשה?"

אני צועקת אליהם מזיעה מקומת המדרגה

"אל תוותרי" אני לוחשת לעצמי בכוחות אחרונים

את תגיעי לפסגה וזה לא יקח שנים

תזכרי אני לוחשת לעצמי

"שאגיע לפסגה לא אשקע בחלומי"

את תשימי מעלית על האדמה

תעזרי לאותם הרווקים במלחמה!

את רוצה תשובה מה אומרים על הדבר הזה?אריק מהדרום

או ששאלת שאלה רטורית?

מעניין אותי אם מזדהים עם התחושותארץזיתשמןודבש
בכותרת שאלת נשואים מה הם אומריםאריק מהדרום
או שאת שואלת דווקא רווקים ולכן הפרסום בלנ"ו?
"לנשואים ששכחו" זה שם השירארץזיתשמןודבש

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אני שואל שובאריק מהדרום
את רוצה לדעת מה אני חושב על השיר שלך כנשוי?
כן, גם מענייןארץזיתשמןודבש
באת לומר שהנשואים מתנשאים כאילו?זיויק
ח"ו מתנשאיםארץזיתשמןודבש
זה מבטא את ההרגשה שלי שלפעמים מרגישה (ולפעמים גם החברה גורמת להרגיש) פחות מוצלחת ממישהו שכביכול הצליח והתחתן
ח"וזיויק
אני מקווה שאת מספיק בעלת ביטחון עצמי שלא תלוי בשדרים כאלה
את ציינת שהארמונות מתנשאיםאריק מהדרום
זה גורם לחשוב שאנחנו גם כן מתנשאים.
אוקי היה חשוב לי לשאולאריק מהדרום
כי השיר כשלעצמו לא מזמין נשואים להגיב כל כך כי הןא מתאר אותנו כמתנשאים ומנותקים ומעצבנים.

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.


דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.


ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.


ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

טוב לפעמים יש טיפה התנשאותארץזיתשמןודבש
אבל זה לא המסר שרציתי להעביר כאן! זה יותר בא להעלות למודעות את הכאב של הרווקים ואת ההרגשה שהם פחות טובים אם הם לא נשואים. כמובן שזה עבודה עצמית שבן אדם צריך לעבוד עליה, אבל באמת זה עניין מאוד רגיש ולפעמים הסביבה לא מספיק מודעת ורגישה לזה ותמיד טוב לעלות למודעות את הרגישות הזאת.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

שוכחים את התחושה עשר שניות אחרי שמתארסיםבחור עצובאחרונה
טוב חיפשתי מלא זמן והתייאשתי חחחלא יודעתת
שלחו פה פעם מספר של הרב חיים קורץ..מישהו יכול בבקשה לשלוח שוב?
שלחתי בפרטי קיבלת?קעלעברימבאר
כן תודה רבה!!לא יודעתת
מומלץזיויק
מה דעתך אפשר בפרטיהמצפה לישועה
אתה ממליץ? היו לך הצעות קשורות?
שמעתי על הצלחות שלוזיויקאחרונה
דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות...נו, ההוא מהזה

האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂


אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה

לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...


אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?

מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?

וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?

אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?


תודה מראש לכולם!!

שלא לדבר על הפרס הגדול!כינור יהודי

התקדמות לקראת הקמת בית! (איתה או עם מישהי אחרת בעז"ה)

להעלות סטנדרטים או להתפשר?Lavender

בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים. 

ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,

מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"

ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...

(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)

מה אומרים?...

זה מתחבר טוב עם "חוסן - זה סדר נשים"intuscrepidam
עוד מכה ועוד מכהגרי

עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".

"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"

יפה מאוד זיויקשפלות רוח
נכון כנ"ל שתי גרושות התחילו איתי מוצשאדם פרו+

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אם זה ינחם אותךהמצפה לישועה

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

:')חתול זמני

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

מה הבעיה של אנשיםאני:)))))אחרונה

לומר פשוט שלא מתאים?

בדייטים עצמם ובין הדייטיםadvfb

עולים תחושות בדייטים עצמם

עולים תחושות בין דייט לדייט

 

מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?

מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)? 

 

סתם מבאסהפי

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

מסכימהרק נשמה

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

נכון זה לא פחות קלהפי
כל אחת והקצב שלהadvfb

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

יש הרבה קשרים שנתקעיםהפי

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

אהבתי את הביטוי אנרגיה זכרית פצועהמחפש שם
נשמע כמו חתול רחוב פצועחתול זמני

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

וואי לגמריadvfb

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

מענייןמחפש שם
איך את מזהה את ההבדל? מתי את נותנת זמן וסבלנית לתהליך של צבירת בטחון ומתי את חותכת? 
חח אני בןadvfb

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

את יודעת להצביע על דברים שחוסמים/ עוזרים לך להפתח?מחפש שם
מה שהכי עוזר להיפתח זה פשוט טבעיותרק נשמה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

אמןמחפש שם
זה קטע כי אתה מאמין שאם תהיה משהו מסויים אז מי שהולך תפתח בזמן שזה יקרה כשפשוט תהיה אתה...
מממ אני בעיקר מדבר על מחשבות והרגשות תוך כדיadvfb

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

נראה לי שזה שכל ורגשרק נשמה

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

יפה, תודה!advfb
מציע חידוד - רגש ודמיוןadvfb

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

יפהרק נשמה

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

כן כןadvfbאחרונה

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

מתנה לחג - קובץ שירים לנשיםגלויה

שלום לחברות הפורום היקרות!

כן, זה רק לנשים. 

הייתי פעם פה... 

עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין

וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן. 

ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים

וקריעת ים סוף 

והתחתנתי ב"ה 

(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה) 

ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!

כתבתי ספרון על המסע

מילים שה' שלח לי להתמודד

וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק! 

20260331102053.pdf (תלחצי על זה) 

 

 

קפיץגלויה
מרגש.אם-אם
תודה!גלויהאחרונה

אולי יעניין אותך