זה מהרגעים שאני אומרת לעצמי שישרף העולם, מה יש לי להפסיד
איך שונאים ואוהבים אותו אדם באותו רגע,
זה קטע שהעולם הזה לא חותר לאמת בכלל, גם אלה שכאילו דוסים, הוא חותר לגאווה וכבוד, כמה בוז יש לי לזה
ואולי זו הטעות שלי שאני אומרת את האמת במקום בפרצוף וזה כואבבבבב לכל הצדדדים, האש הזאת אוכלת,, וכמה אשש
ורק אמת אחת שותקת
ואני אשמה בזה בדיוק כמו מספר הפעמים שאמרו לי שאני לא אשמה ואפילו יותר
ואיך הייתי רוצה שמישהו ישפוט אותי על זה, שיגיד את משוגעת, רק שיגיד משהו, אבל לאחד לא אכפת והשני לא יודע ואלוקים חלום שלי להשתגע
לא להיות מחוברת למציאות
ניסיתי לשתות, לא מבינה איך עושים את זה, זה בלתי אפשרי, זה מגעילללל
אני כזאת חננה וכל כך ההפך בוז, וזה בסדר לי, ונעים לי לפרוק את זה, כנראה לא כתבתי יותר מידי זמן
השקט עושה לי טוב, הרבה זמן שזה לא קרה,
ועוד זוג שהייתי בטוחה,
להעלם
חלום
