אני עומדת מול זרות ואי וודאות וסימני שאלה ומנסה להזכיר לעצמי שככה זה עובד, בעצם. צריך לא להכיר בשביל להכיר.
קשה לי השלב הזה, הראשוניות הזאת.
אתה עוד לא מכיר אותי וזה מוזר. לפעמים אני שואלת האם אני מכירה את עצמי או שאני פשוט זורמת עם מי שמולי. וזה שוב לקחת סיכון על אדם זר, עם סממנים חיוביים, לסמוך על הלב ועל הדרך ועל אלוקים. לקחת סיכון להכיר אותך ובאיזשהו מקום קצת לסמוך על אדם זר.
אייי, דרכים לא סלולות מפחידות אותי, אבל כנראה זו הדרך היחידה.


