פריקה, מתח במשפחה סביב הריון וכו'
ב"ה אנחנו נשואים כמעט שנה, שמחים ואוהבים ביחד.
בעז"ה אחיינית של בעלי מתחתנת בעוד פחות מחודש, וזה יוצא ממש שנה אחרינו.
הכלה גדלה בקהילה (וגם תגור שם) שמבחינה חברתית, מניעת הריון היא לא אופציה בכלל. תעיד על זה שיחה שהיתה בין שני אחים שלה, כשהיינו אצל ההורים של בעלי בפסח.
בן 12: סבתא, עוד רגע תהיו סבא וסבתא רבא.
בת 16: לא כל כך מהר, מינימום עשרה חודשים.
זה היה די מצחיק, אבל זה מעיד המון.
לכאורה הכל טוב, אבל, אני פוחדת שהיא תעקוף אותי ותלד לפני.
אני מתמודדת עם מצב רפואי שלא מאפשר הריון, והוא לא בעיית פוריות. התחלתי טיפול אבל הוא דורש כוחות ולוקח זמן, לא ידוע כמה.
אחרי החתונה מנענו כמה חודשים, וגם סיפרנו להורים. אבל בינתיים לא סיפרנו להורים של בעלי שבעצם אנחנו כבר רוצים הריון.
אני מאוד רוצה הריון. בהתחלה מנעתי כי פחדתי מזה (בגלל כל מיני טראומות מהעבר שאני מטפלת בהן), אבל ב"ה הפחד עבר ובחנוכה הצלחתי לרצות בלי לפחד. ומאז אני רוצה ורוצה, והחודשים עוברים והטיפול מתקדם לאט מדי בשבילי. אין לי סבלנות לתהליכים ארוכים.
אני ממש פוחדת שהיא תעקוף אותי. מה יחשבו עלי במשפחה. איך יסתכלו עלינו. איך זה יהיה לפגוש אותם באירועים משפחתיים. אני יודעת שזה בכלל לא בטוח שזה יקרה, אבל הדמיון שלי כבר רץ ומצייר את התרחישים הכי כואבים שיכולים להיות. וזה מפחיד.
והאמת היא שכבר היה מצב דומה במשפחה. הכלה הזאת היא הנכדה הראשונה, והיא נולדה בזמן שאחות אחרת, יותר גדולה מהאבא של הנכדה הראשונה, היתה נשואה כמה שנים בלי ילדים. ואני רואה איך הסרט הזה הולך ומשתחזר ואני לא רוצה להיות בו.
ב"ה אנחנו נשואים כמעט שנה, שמחים ואוהבים ביחד.
בעז"ה אחיינית של בעלי מתחתנת בעוד פחות מחודש, וזה יוצא ממש שנה אחרינו.
הכלה גדלה בקהילה (וגם תגור שם) שמבחינה חברתית, מניעת הריון היא לא אופציה בכלל. תעיד על זה שיחה שהיתה בין שני אחים שלה, כשהיינו אצל ההורים של בעלי בפסח.
בן 12: סבתא, עוד רגע תהיו סבא וסבתא רבא.
בת 16: לא כל כך מהר, מינימום עשרה חודשים.
זה היה די מצחיק, אבל זה מעיד המון.
לכאורה הכל טוב, אבל, אני פוחדת שהיא תעקוף אותי ותלד לפני.
אני מתמודדת עם מצב רפואי שלא מאפשר הריון, והוא לא בעיית פוריות. התחלתי טיפול אבל הוא דורש כוחות ולוקח זמן, לא ידוע כמה.
אחרי החתונה מנענו כמה חודשים, וגם סיפרנו להורים. אבל בינתיים לא סיפרנו להורים של בעלי שבעצם אנחנו כבר רוצים הריון.
אני מאוד רוצה הריון. בהתחלה מנעתי כי פחדתי מזה (בגלל כל מיני טראומות מהעבר שאני מטפלת בהן), אבל ב"ה הפחד עבר ובחנוכה הצלחתי לרצות בלי לפחד. ומאז אני רוצה ורוצה, והחודשים עוברים והטיפול מתקדם לאט מדי בשבילי. אין לי סבלנות לתהליכים ארוכים.
אני ממש פוחדת שהיא תעקוף אותי. מה יחשבו עלי במשפחה. איך יסתכלו עלינו. איך זה יהיה לפגוש אותם באירועים משפחתיים. אני יודעת שזה בכלל לא בטוח שזה יקרה, אבל הדמיון שלי כבר רץ ומצייר את התרחישים הכי כואבים שיכולים להיות. וזה מפחיד.
והאמת היא שכבר היה מצב דומה במשפחה. הכלה הזאת היא הנכדה הראשונה, והיא נולדה בזמן שאחות אחרת, יותר גדולה מהאבא של הנכדה הראשונה, היתה נשואה כמה שנים בלי ילדים. ואני רואה איך הסרט הזה הולך ומשתחזר ואני לא רוצה להיות בו.