היום הייתה לי סיטואציה עם בעלי שהוא אכזב אותי. ציפיתי למשהו שנראה לי כמובן מאליו , לא אמרתי אותו מראש כי זה היה משהו זורם שלא היה מתוכנן. הרגשתי שבעלי לא מבין ולא מכיר שגם אני בן אדם וגם לי יש צרכים פיזיים בסיסיים! הוא עבד מהבית ובמקום להישאר ולעזור לי, ניצל את הדקה וחצי האלו למשהו בעבודה.
ואני הופכת עולמות למלא את הצרכים של כולם ובאהבה, גם על חשבון התקדמות מקצועית בשלב הזה של החיים שלי. מראש מתכננת ובודקת מה יסתדר לו ולילדים ואיך לנהל מה שאפשר בצורה טובה.
אחר כך דיברנו בטלפון ויצאתי עליו, וכל כך התבאסתי על זה כי בסך הכל הוא בן אדם מהמם ומקסים ובאמת פשוט זכיתי בו.
אבל מרגישה לאחרונה שאני מתפספסת ובמקום האחרון בכל מיני בחינות, בגלל עומס החיים.
ואני הופכת עולמות למלא את הצרכים של כולם ובאהבה, גם על חשבון התקדמות מקצועית בשלב הזה של החיים שלי. מראש מתכננת ובודקת מה יסתדר לו ולילדים ואיך לנהל מה שאפשר בצורה טובה.
אחר כך דיברנו בטלפון ויצאתי עליו, וכל כך התבאסתי על זה כי בסך הכל הוא בן אדם מהמם ומקסים ובאמת פשוט זכיתי בו.
אבל מרגישה לאחרונה שאני מתפספסת ובמקום האחרון בכל מיני בחינות, בגלל עומס החיים.
)