מועדי אייר ועבודת ה'advfb

בלי להכנס למחלוקות הלכתיות ביחס למנהגים וההלכות בימים הללו

מרגיש לי שהימים הללו מבטאים עוד צד כללי בעבודת ה'. היכולת לציין את יום הזכרון, לחגוג את יום העצמאות ויום ירושלים זה בא מכוח כללי. ז"א הזדהות עם התרחשות גדולה שקורת בתקופתנו. לעומת חגים אחרים שמציינים תקופות עתיקות יותר, קשה יותר להתחבר לקולקטיב. אך הימים הללו הם ממש מוחשיים.

וזה מעורר לדון בעניין של עבודת ה' הפרטית לעומת עבודת הכללית.

מה היחס בין עבודת ה' הפרטית שמתעסקת בדיקדוקי הלכות, ברגשות קודש פרטיים, בהספקי לימוד תורה אישי וכולי.. ביחס לעבודת ה' הכללית - הזדהות עם הכלל, גמילות חסדים, חיבור לגורל כלל עם ישראל, חיבור למדינה וכולי? 

"יצ"מ תישאר לעד האביב של העולם כולו" (הראי"ה)נפש חיה.
הרהורים מותרים ...

בעיניי
אביב זאת תקופת פריחה, התחדשות, לבלוב שמתבטא בכל מיני אופנים בעם ישראל באופן כללי/ באופן פרטי למשפחותיו, ממנו לקחו גם אומות העולם ("נקיון אביב" בלעז...)

[באופן לאומי עד למטרה הסופית של יציאת מצריים- קבלת התורה ("בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה")
יש מהלך כללי אלוקי מאד ברור- שמתבטא בפרוטות לאורך כל הדרך, שמלאה בנ.צ. של חידוש.]

ההתחדשות מבוטאת בקיום מצוות הקשורות להתחדשות -
ברכת האילנות
איסור חמץ, בדיקתו, ביעורו, אכילת מצה /מרור, ציון הפסח והילולו, שבח ובקשה לשנה הבאה בירושלים עיר מקדשנו ניראה ונקריב לרצון לפני ה' בבית בחירתו.
מייד לאחר עבודת ה' הזו שיש בה 'כלל ופרט', חוזר ה'כלל'- כלל עם ישראל מתחילים ספירת העומר (יש בה הרבה ביטויים לעבודת ה', לריענון עבודת המידות האישית שיש בה חידוש, כביטוי לתיקון וציפייה להתכונן לקבלת תורה מחדש- מתוך טהרת הלב)
שבתוכו מרוכזים ימים לאומיים של בחינת יציאת ישראל הכללית כהמשך ליציאת מצרים, מתחת שעבוד האומות ב(תחילת)חידוש זקיפות קומתו- יום העצמאות (ה אייר), יום לג בעומר בי"ח בו (גילוי תורת הסוד המגלה לנו את כל מטרת העולם הזה, מאירה לנו גם היום את עובדת היותנו עובדי ה' בין האומות) יום שחרור ירושלים (כ"ח בו. הכח הפנימי, הנצח, לב לבו של עם ישראל , עיר הקודש והמקדש)
אגב, יום זה הוא יום פטירת שמואל הנביא שהוא עצמו נולד מתוך שאיפה כללית "ונתתיו לה' כל ימי חייו" ובחייו הפרטיים עסק בתיקון כלל ישראל.

ושבוע אחרי כן מגיעים לשיא שאליו חיכינו וספרנו
קבלת התורה בכלל ובפרט.
וזה בעצמו התגשמות המטרה לשמה יצאנו ממצרים, לשמה זכינו לתקומה ולישועה זרוחה גלויה בימינו אנו,
מכאן ואילך עבודת ה' הכללית והפרטית ביתר שאת ויתר עֹז.

אני לא יודעת מה מכאן ענה לך על השאלה שלך,
כל המארג הזה של כלל ופרט וכלל, חוזר על עצמו לאורך כל החיים, לאורך כל תקופת החגים (שהכח שלהם חוזר וניעור בכל שנה מחדש)
ולמצוא את עצמינו גם בתקופה זו - בעבודת ה' פרטית, שיונקת מתוך שליחות כללית,חלק משרשרת, והבנה שהיא תשפיע בכך על הכלל, על רוממות נצח ישראל לדורותיו , בפרט בדור שזכינו לו.
תודה!advfb

מעניין מה שאת אומרת.. מעניינת מאוד המשמעות של התחדשות. בעצם להשיל דבר ישן ולהצמיח דבר חדש. אחרי שיום הזכרון, יום העצמאות ויום ירושלים נוספו זה מרגיש מתחדש מאוד. בהמשך לכך יש גם צורך שפסח, שבועות וספירת העומר שבניהם יתחדשו. 

 

לעניין ששאלתי, מבין השורת של דבריך אני מזהה שיש חיבור בין הפרט לכלל. גם הדבר הכללי הוא הכי פרטי וגם הדבר הכי פרטי הוא הכי כללי. היכול של אדם לשרת את הכלל היא עניין פרטי. כל אחד הוא אות מספר תורה. שמעתי פעם אמירה בשם הרב ראם הכהן שאם מחסירים אות אחת מספר תורה הוא פסול אך תולשים את האות מתוך ספר התורה (לנתק את הפרט מתוך הכלל) אז בטח זשאי אפשר לקרוא באות הזאת בתור ספר תורה. הנתק בין הפרט לכלל הוא ענייני בהתעסקות הטכנית, אך שם זה נגמר.

מחשבותקן ציפור

בס"ד

בין עבודת ה' פרטית לעבודות ה' כללית..

הדבר שעולה לי למחשבה הוא אחד מהדרכים בהם לומדים את התורה כלל ופרט וכלל שאין אתה דן אלא כעין הפרט, או פרט כלל ופרט שלא יצא הכלל מהפרט אלא ללמד על הכלל כולו...

 

ונראה לי שבמהלך השנה כנראה ששני הכללים מתקיימים{כלומר זמנים שהם כללי כדוגמאות החגים של כלל ישראל וזמנים שהם פרטים עבודת ה' אישית שנמשכת במהלך השנה}

ובכל צורת לימוד הפרט מלמד על הכלל משהו..

כלומר אם אנסח את זה למילים פשוטות יותר תפקידים עבודת הפרט, העבודה האישית שבמהלך השנה להשקיף וללמד את העבודה של כלל ישראל, בימים של הכלל עם ישראל מתחבר ומגיע לרמות גבוהת אך הרמות האלה לא ברורת הם אור אינסוף המתגלה לרגע כמעמד הר סיני קטן לידת העם האומה האור האלוקי בעולם, אך צריך ללמד על הכלל, וצריך ליישם את הכלל בתוך הפרטים, צריך לברר את האור לתוך המציאות של העובדה היום יומית שלנו..

 

ואני אתייחס למשפטים הראשונים שכתבת למרות שלא רצית ממש לדון על כך...

כתבת: "...ז"א הזדהות עם התרחשות גדולה שקורת בתקופתנו. לעומת חגים אחרים שמציינים תקופות עתיקות יותר, קשה יותר להתחבר לקולקטיב. אך הימים הללו הם ממש מוחשיים..."

והדבר הזה פשוט כואב לי כל שנה{המילים האלה ודומות להם שאני שומע}, התחושה הזו של "הזדהות יתר" שקשה לאנשים להתחבר לחגים האחרים.. אני אוהב את הימים האלה אך צריך לראות אותם באיזון הנכון, הם לא יכולים להיתפס כמעל כיותר מהזמנים הגדולים שלנו כעם..כל האירועים האלה הם שלל כלל ישראל כל הזמנים האלה חשובים ואסור לנו לתת ל"זמן" לשחוק אותם.. החגים השבתות הם ימים שמעל הזמן, שמעבר לכל תקופה, יש בהם חיבור למקור אינסוף, לזמן אחר שמעל הזמנים, ועלינו להכיר בערך הזה של זמן שבו הכל מגיע לאור גדול, ולהמשיך מתוך אורות ככל האומה כלל הזמן והמקום לעבודת הפרט שלנו...

{מחילה מראש אם פגעתי בך בדברים אלה לא זאת הכוונה..}

 

אתייחס לדבריך הראשונים ולדבריך האחרוניםadvfbאחרונה

דבריך הראשונים - בעצם החיבור שאתה מציג בין הפרט לכלל הוא שהפרט מעין השתקפות של הכלל. עבודת ה' האישית של אחד היא כמו עבודת ה' הכללית אך בתוך המימדים של האדם וההקשר האישי הפרטי של האדם היחיד. בנוסף לכלל שהפרט מוצא את עצמו בתוך הכלל ואיפה שהוא מאיר ביחס לכלל. כך הבנתי, אשמח שתתקן אותי אם טעיתי.

 

לגבי דבריך האחרונים - מקבל את הביקורת במלואה. תודה רבה לך על כך. אממ... באמת לא חושב שהחיבור שהצגתי הוא אידיאלי, ממש לא. אכן כנראה שאחריך דבריך הייתי מציג את הדברים אחרת. אכן זהו קושי אישי שלי. נראה לי שחלק מתפילות מוסף בכל החגים שלנו הם משלבות את העניין שפעם היה בית מקדש והיינו מקריבים קורבן מיוחד לאותו חג. בכללי שלושת הרגלים הם היו מוקד עליה לרגל בזמן המקדש וגם עבודת יום כיפור היא ממש קשורה למקדש. בעצם כיום אנחנו חיים בלי בית מקדש וזה משנה את האופי ולכן עושים דברים כדי להחיות את הימים הללו ללא בית מקדש. מועדי אייר אכן יותר קרובים על ציר הזמן ולכן יש אולי הקלה מסויימת ביחס לחיבור אליהם. באמת צריך לברר כל חג את המהות שלו ואת האור המיוחד בו הוא מתגלה כיום ובכל זמן וזמן. כמובן שחגים שהם דאורייתא הם משהו מיוחד. אגב, יצא לי לקרוא ביום העצמאות האחרון מהספר 'קמעא קמעא' של הרב דרוקמן זצ"ל שבו הוא מביא את החת"ס שאומר שגם ציון ימי פורים וחנוכה הוא מדאורייתא. ככה הוא מסיק מאחת הגמרות. רק שהלכות של פורים וחנוכה הם דרבנן אבל עצם קביעת היום עצמו והציון הכללי שלו הוא דאורייתא. כך יוצא על פי זה שיש חגים שגם פרטי ההלכות הן דאורייתא וגם עצם החג עצמו ויש חגים שרק הם עצמם דאורייתא אבל הלכותיהם דרבנן, על פי החת"ס. בכל אופן עצם זה שאנחנו זוכים לשיבת ציון ולכל הייחודיות שקיימת בדורנו זה אדרבה, מצריך אותנו להתחדש בכל ענייני החגים למיניהם. 

חוברת לזיכוי הרבים ללימוד הלכות חגי תשריעיתים לתורה

ערב טוב,

מצורף לזיכוי הרבים חוברת להורדה של כל ההלכות לחגי תשרי כולל הלכות ראש השנה, יום הכיפורים, ארבעת המינים, סוכות, יום טוב וחול המועד שנככתבו על ידי הרב ירון אליה.

ניתן להוריד את החוברת כאן 20260906224238.pdf

כמו כן מצורפים קישורים לקריאת כל ההלכות אונליין.

כתיבה וחתימה טובה לכולם!

קיצור הלכות ראש השנה

  1. ערב ראש השנה

  2. תפילת ערבית

  3. הסימנים וסעודת הלילההסימנים לשנה טובהסעודת הלילההנהגות יום ראש השנה

  4. תקיעת שופרהכנות לתוקעסדר התקיעותתקלות בתקיעות

  5. תשליך

  6. קידוש וסעודה בליל יו"ט שני

  7. דגשים לראש השנה שחל בשבתערב החגסדר היוםלקראת ערב שני

קיצור הלכות יום הכיפורים

  1. ערב יום הכיפורים

  2. התארגנות לצום

  3. איסורי יום הכיפוריםאיסור רחצהאיסור סיכהנעילת הסנדלראישות

  4. קטן בתענית

  5. מעוברות ומניקות וחולים בתעניתנטילת תרופותאכילה ושתיה ל"שיעורים"

  6. התפילות ביום הכיפורים

  7. סוף הצום

קיצור הלכות ארבעת המינים

  1. הלכות לולב

  2. הלכות הדס

  3. הלכות ערבה

  4. הלכות אתרוג

  5. כללי הפסול בארבעת המינים

קיצור הלכות סוכה

  1. בניית הסוכה

  2. דפנות הסוכה

  3. סכך הסוכה

  4. סוכה בפרגולה

  5. ליל יו"ט ראשון של סוכות

  6. מצוות ישיבה בסוכהחיוב ישיבה בסוכהברכת לישב בסוכה    ◦ מנהג ספרד באכילת שאר דברים    ◦ מנהג אשכנז באכילת שאר דברים    ◦ מנהג תימן

קיצור הלכות יום טוב

  1. מבוא להלכות יום טובמלאכות שהותרו לצורך אוכל נפשמלאכות שנאסרו אפילו לצורך אוכל נפשהיתרי מלאכה שלא לצורך אוכל נפשהלכות נוספות הקשורות לצרכי יום טוב

  2. מוקצה ביום טוב

  3. בעלי חיים ביום טוב

  4. הכנה מיום טוב ליום אחר

  5. טוחן ביום טוב

  6. מכשירי אוכל נפש

  7. בורר ביום טוב

  8. רחצה ביום טובטיפול בשיער ביום טוב

  9. הדלקת אש ביום טוב

  10. כיבוי אש וגרם כיבוי ביום טובכיבוי אש ביום טובגרם כיבוי ביום טוב

  11. 'על האש' ביום טוב

  12. הדלקת הנרות

  13. הוצאה ביום טוב

  14. בונה ביום טוב

  15. ערוב תבשילין

  16. שמחת יום טובהכנות ליום טובשמחת החג

קיצור הלכות חול המועד

  1. מבוא וכללי המלאכות

  2. שמחת המועד

  3. אוכל נפש

  4. מכשירי אוכל נפש

  5. צרכי הגוף

  6. תיקון רכב

  7. תספורת גילוח וציפורניים

  8. בגדים – תיקון וכביסה

  9. צורך המועד

  10. כתיבה

  11. מסחר במועד

  12. דבר האבד

  13. צרכי מצווה

תהלות הים קטוחסדי הים

אעבוד אותך ה' בכל כוחי, תהילת אלוהי שגורה בפי.

ענייני העולם גבהו ממני, נחשכו ונסתמו ארובות עיני.

אשליך עליך כל יהבי, אשים בך האל כל מבטחי.

מחשבת חרוץ אך למותר, הרהורי תורתך חפצתי במוֹהַר.

אקריב לך כקרבן את נפשי, אנסה לתת לך לבי ומחשבתי.

הסר ממני מחשבת גאוות תועבה, תטע בקרבי שמחה ואורה.

עזרני לקיים מצוותך באהבה, עזרני לבטוח בך ברוב חיבה.

הרחב פי ותמלאהו מתורתך, תמלא מוחי ממעיין חכמתך.

הסר ממני כל מחשבת דאגה, כל מחשבת  צער יגון ואנחה.

הסר מכתיבת תורתי מרמה, כל שקר עיוות טעות שגגה.

אעבוד אותך בלב תמים טהור, תמלא את קרבי מלא אור.

 

לימוד על עבודת ה' מתוך ספר מובנהאביעד מילוא

אני מחפש ספר חסידי (לא חב"ד או ברסלב) שנותן הדרכה מעשית בעבודת ה' מתוך החסידות הפולישער'ס דווקא

חובת התלמידים/הכשרת האברכים?פצל"פאחרונה

אלול עוד מעט בפתח * שרשור חיזוק לאלול *advfb

עוד כמעט שבועיים, מה אתם רוצים לברך את עצמכם לכבוד חודש אלול?

אנחנו עכשיו היינו באבל של בין המיצרים ושיאו בתשעה באב, ואח"כ הגענו להתרגשות של ט"ו באב.

אוטוטו שנה חדשה מתחילה,

ודווקא בסיומה של השנה באה התבוננות מיוחדת,

יש צורך לסכם את השנה,

מה עבר עלינו השנה

מה השגנו, מה לא השגנו

מה למדנו, מה אנחנו עוד רוצים ללמוד

בסיומים של פרקי זמן ותקופות משמעותיות,

יכול להיות דכדוך מסויים, על דבר שהיה ולא ישוב. היה ונגמר.

יכולה להיות שמחה, על הברכה מאותה דבר שהסתיים ואיתה אנחנו ממשיכים הלאה להיות במדרגה יותר גבוהה

יכולים להיות גם הרבה רגשות אשמה,

בעיני זה טעות לצבוע את כל חודש אלול ברגש האשמה.

זה בקלות יכול ליצור ניכור ורצון להתרחק מהמהות של החודש.

חוץ מזה, בתשובה יש הרבה חלקים, אשמה הוא אחד מהם, ויש עוד חלקים נפלאים בתשובה. הם גם יכולים להיות כלי נפלא לשפע וברכה.

אז אולי באמת כדאי לפתוח את זה,

בדרך כלל "זה לא כיף" לחזור בתשובה.

התשובה היא גוררת איתה צער, בהכרח.

אבל נלע"ד שזה לא העיקר של התשובה.

המסילת ישרים מסביר את תהליך התשובה בצורה פשוטה למדי -

"ושהתשובה תנתן לחוטאים בחסד גמור, שתחשב עקירת הרצון כעקירת המעשה,

דהיינו, שבהיות השב מכיר את חטאו ומודה בו ומתבונן על רעתו ושב ומתחרט עליו חרטה גמורה דמעיקרא כחרטת הנדר ממש שהוא מתנחם לגמרי והיה חפץ ומשתוקק שמעולם לא היה נעשה הדבר ההוא ומצטער בלבו צער חזק על שכבר נעשה הדבר ועוזב אותו להבא ובורח ממנו, הנה עקירת הדבר מרצונו, יחשב לו כעקירת הנדר ומתכפר לו"

התשובה היא עקירת הרצון.

אך למה נועדה עקירת הרצון?

זהו, עקרתי את הרצון. מה הלאה?

מה הלאה? - לשים רצון חדש. רצון יותר טוב. רצון יותר מכוון כלפי רצון ה'.

כדי להשתפר צריך לזהות את החסרון,

זיהוי החוסר גורר כאב וצער,

אך גם מאפשר למלא את החסרון.

אז בחודש אלול, בסיומה של השנה וההכנה לקראת השנה הבעל"ט,

אנחנו מביטים בחסרון וכואבים את מה שלא טוב,

אך זאת לא המטרה, זה רק אמצעי.

המטרה זה לגדול.

מה לא יותר כיף מלהתקדם בחיים?

זה פשוט? לא, בכלל לא.

אבל זה כיף חיים להתקדם.

מוזמנים לשתף הרהורים לקראת אלול המתקרב ובא

ואו מהמם ממשניגון🌿

אני חשבתי על זה שהעולם לפעמים כואב ככ

והכל בהרגשת חוסר כזאת.. ואלול כאן כדי שאנחנו נתקן את זה

גם כפרטיים וגם כעם

אם נתקן את עצמינו יותר ונאהב אחד תשני אז הגאולה תתקרב יותר

והעולם יהיה שלם

וזהו הלוואי שתגיע הגאולהה

*כתבתי משו יותר יפה, ונמחק לי לפני שהספקתי לשלוח

אז שיחזרתי חלק(:

תודה רבה!! אמן!advfbאחרונה

המלצה לשיעורים שיתנו לי כח בעבודת השםאבא פגום

מחפש רב/שיעורים לתת לי דרייב בעבודת השם. לצערי, אין לי הרבה זמן להקדיש ביום ללימוד, מרגיש שחוק ובלי כוחות. מחפש שיעורים שיעזרו לי להפוך את כל העשייה לעבודת השם, להתמלא בשמחה ובלב טוב כלפי כל הסובבים אותי (בעיקר משפחתי..)

תודה ויום שמח! 

הרב פרץ אינהורןעשב לימון

השיעורים שלו מלאי חיות ושמחה בעבודת השם

 

וגם יש כנס בכל לבבך, שאמור להיות בז' תמוז בירושלים. זה כנס על עבודת השם והתחדשות בה. חפש, אולי שם נמצא האוצר שלך.

הרב יובל מיטלמן, הרב דוד אמיתי תלוי מה הסגנון שלךהחיים מאושרים
הרב וורשבסקי, הרב שניאור אשכנזיadvfbאחרונה
דור של נשמות צמאות?יאיר עמר

מה אתם אומרים? ההתחזקות הזאת ברשתות החברתיות באמת אמיתית? יש לה תוקף?

כאילו מתחזקים וזה אבל אחרי תמיד אוהב אותי הגיע עולם בשני צבעים... ככל יש מלא בלבול שזמרים שיצאו מהארון שרים שירים של חיבור לה' וכו'

אין דבר אמיתי יותר מההתחזקות הזו!!תמימלה..?

יש באדם גוף ונשמה, הגוף שואף למטה והנשמה שואפת למעלה, האמת שלנו היא הלמעלה, הקרבה לה'...

לאנשים לוקח זמן להתקרב, מתחזקים בשבת, כשרות, צניעות, לאט לאט, כל אחד בקצב שלו, נופלים וקמים...

כן, זה מוזר, לפעמים גם מרתיע לראות מישהי עם מעט בגדים ששרה שה' תמיד אוהב אותה... אבל הבעיה היא לא המעשה-היא מתקרבת, הבעיה היא שאנחנו רואים את זה-אם מישהו פרטי נופל וקם אף אחד לא יודע מזה, אם הוא משתף את זה ברשתות והכל-כולם רואים את זה וכל אחד יכול לומר מה שהוא רוצה...

אדם שיצא מהארון ועדיין שר שירים של חיבור להשי"ת בעצם מדבר את הקושי שלו, זה הכי לגיטימי שיהיה קושי כזה, זה גם מוזר שהוא משתף את זה עם כל העולם אבל זה כבר עניין שלו...🤷

בנוסף, יש אנשים שאומרים שהאינטרנט כולו רע, יכול להיות (זו דעתי האישית, כן, אבל....) שהקב"ה מנסה להראות להם שבכל דבר שהוא יצר יש טוב, גם במה שנראה הכי טמא....

בקיצור, לדעתי זו התחזקות אמיתית שבע"ה תקרב את המשיח..... 

מה, יש הומואים שמאמינים באלוקים ומרגישים קרובים?פשוט אני..
היא שטחית וזמניתshaulreznik
הפרשת חלות פה, ציצית בלי כיפה שם. סתם טרנד חולף, הרבה חוזרים בתשובה לא יצאו מזה.
מה הבעיה בזה?כְּקֶדֶם
מי החליט שדתי הוא רק מי ששומר 100% מהכל?
זה מגיעoo

מסף ריגוש שעולה כל הזמן

מחפשים חוויות משמעותיות יותר

לדת יש משמעות בשפע

וכשזה מגיע בפאן בלי כפייה

זה מתאים בול לאנשים שצמאים לריגושים למשמעות 

סכמו את החגזיויק
איך עבר לכם?
חצי־חצי.חתול זמני

קצת באסוש כי הייתי מאוד עייף ובקושי הצלחתי לצאת מהמיטה.

קצת נחמד כי כן בסוף גררתי את עצמי ללמוד קצת, ועשיתי פיקניק חביב.

עבר מהרofirmendel

אוכל בלי פרופורציות, שינה בשעות לא חוקיות, יותר מדי קינוחים, שיחות משפחתיות שנמשכות לנצח, ותחושת של איך כבר מוצאי חג עכשיו?

 

דב סרטים

תובנה שלמדתי מחברים שעלו מחו"ל - לימוד ליל שבועותפ.א.
בחו"ל, בזכות היו"ט שני של גלויות - מתקיימת בלילה השני, לא בלילה הראשון - ואז כולם הרבה יותר עירניים, אחרי מנוחה טובה וצבירת כוח ביום טוב הראשון.  
ארוך, משעמםשושיאדית

לצערי...
 

יצאתי עם החלטה שאת שאר חגי השבועות אני עושה בביתי / בית הורי...

 

היתה חסרה לי יותר אווירה של חג.

מבאסזיויק
איפה היית השנה?
ההורים שלושושיאדית

ולא, זה לא שלא טוב שם.

אני מאד מאד אוהבת להיות שם.

 

רק פשוט, היה קצת חוסר מזל השנה, וכל האחים שלו היו במקומות אחרים, אז היינו לבד, עם עוד שני אורחים שאינם מהמשפחה.

 

אני רגילה למשפחה גדולה, רועשת עם מלא גיסות וילדים, וזה היה דיי כיבוי אורות בשבילי...

אוקיזיויק
מרגיע משהו
דל"פנקדימוןאחרונה

עבר טוב ב"ה, וזה ככה מאז שהפסקתי להישאר ער בלילה.

במקום חג שסובב שינה לפני כדי להתכונן, שינה אחרי כדי להתאושש, ונימנומים בשיעורים שרירותיים שמהם אני לא זוכר כלום - אני פשוט מתנהג כמו בשבת רגילה. ככה השעות שלי מסודרות, התפילות שלי נראות כמו שצריך, וגם כשאני לומד אז זה אמיתי וערני.

איפה אתם שמים את הגבולותעַלְמָה

בהתכתבות (שאמורה להיות) מקצועית בין בנים ובנות?

עד כמה נחמדים צריכים להיות? אם בכלל? יש מקום לקצר כדי להפחית אינטראקציה או שהעניין הוא הצורה שבה מתכתבים?

ומה עושים כשהעבודה ביחד הופכת לאינטנסיבית יום יומית?


פנים אל פנים הגבולות ברורים אבל איכשהו בווטסאפ הכל מטושטש.

הגבולות נמצאים באותו מקום שהם צריכים להיותשושיאדית

התכתבות מקצועית לא אמורה לגלוש לשום דבר אם לא מערבים רגשות בכלל.
לא נימה של צחוק ולא אימוגים למיניהם...

 

אם הצד השני קצת נסחף, פשוט לא לזרום לכיוון שלו,

לענות יפה על אותו עניין ולסיים אותו, בלי לפתח נושא חדש, אפילו שהוא מאד מעניין.

 

כי זה לא "נחמדות" זה היסחפות.

(מי שנסחף זה הגבולות שלנו - למקום שלא חשבנו שהם יגיעו...)

 

תודה. זה מרגיש לי קצת יומרני לומרעַלְמָה

"אם לא מערבים רגשות בכלל"

בסוף יש לי רגשות, אני לא מערבת אותם, הם כבר מעורבים בעצמם.

ואני חושבת שגם לבני אדם אחרים יש רגשות חיוביים אחד כלפי השני שהם לא דווקא רומנטיים.

השאלה מה נכון לבטא ועד כמה?


 

כי אם לדוגמא אני מחזירה פידבק למישהו "וואו, עבודה מעולה!"

יש פה רגש, של התפעלות/של שמחה על זה שהוא בצוות שלי/ של הקלה שהוא כבר עשה את זה מצויין

 

אבל אין פה נימה של צחוק ולא אימוג'ים ולא קלילות, ולא שיחות נפש.. אז לפי מה את קובעת מה מתאים ומה לא? 

אפשר להעביר את אותו מסרשושיאדית

בניסוח מאופק יותר,
תלוי לפי הרמה שאת נמצאת בה...

את המשפט שנתת כדוגמה הייתי משנה ומורידה את ה"וואו" והסימן קריאה.

"עבודה מעולה", ואפשר לנסח "עבודה טובה מאד"

זה מעביר את אותו מסר, ללא רגש אישי.

נכון, תודה רבהעַלְמָה
הגבול שאני מציב הוא שום דבר אישי.חתול זמני

אני יכול לצחוק קצת עם לקוחות בנות בטלפון או לשים סמיילי במייל כדי לשדר שאני נותן שירות חמוד אנושי וחביב.

אבל לא מדבר איתן על שום דבר שקשור לחיים אישיים או דברים אישיים בשום צורה. נותן שירות נטו.

ובכללי משדר אווירה של ביזנס עסקים וכסף. באמת מעניין אותי הביזנס, אז איני צריך לזייף.

יפה מאודעַלְמָה
הבנות שאתה מדבר איתןעַלְמָה
זה שיחה חד פעמית או קשר לטווח ארוך?
לא ממש משנה,חתול זמני

אם זאת לקוחה קבועה אני יותר נחמד איתה אבל זה יותר קטע של שימור לקוחות ורמת שירות.

אני ליברלית ונאורה ולא נותנת מקום להבדלי מיןנעמי28
ומתרחקת מכל יצור אנושי באופן שווה.
ואת חושבת שהדרך שלך נכונה?עַלְמָה
כי כשההלכה מבקשת מגברים ונשיםעַלְמָה

לשמור על מרחק מסויים

זה לא סתם כי בא לה

אז הייתי רוצה ליישם את העיקרון הזה גם בדברים שאין בהם הלכה מפורשת (או שיש ואני לא יודעת)

אניoo

לא רואה בעיה בנחמדות/ נימה אישית/ הומור בהתכתבות מקצועית


אני חושבת ששיח (גם כזה שכתוב) צריך להיות אנושי ונעים

בלי קשר למין הגורם איתו אני מתכתבת


הגבולות נמצאים בכוונה במטרת הקשר

אם כוונת הקשר מקצועית

היא תשאר כזו גם אם ההתכתבות תהיה יותר אישית/ יומיומית 

לא כל כך מסכימה...שושיאדית

קשר ממושך, רווי בנימות אישיות והומור, גם אם מטרתו היתה אמורה להיות מקצועית, עלול למצוא את עצמו במקום אחר לגמרי מההתחלה...

קשר לא מוצא את עצמוooאחרונה

מישהו/ מישהי מסיטים אותו לשם


אולי יש אנשים חסרי מודעות

שלא שמים לב למה שהם עושים


(לי יש קשרים כאלה של הרבה שנים

מקצועיים שמשלבים קשר אישי חברי

זה אף פעם לא הלך למקום אחר

לא מצידי

ולא מהצד השני)

אולי יעניין אותך