אותה וחושבת איך הגיעה למצב שהיא הסכימה להתחתן בלי טבעת?
וגם איך היא מסכימה לו להתנהג אליה כמובן מאליו עד כדי כך שהיא נפגעת כך אירוע חשוב / כל יום הולדת ?
אז אני תוהה לעצמי רגע רגע!
אולי אני אישה יותר מידי "נשית" ואולי זה לא מתפרש טוב בצד הגברי ? כי אין מצב בעולם שאני אגיד כן בלי טבעת או להיות אישה שבעלה שוכח את היום הולדת שלה / מביא משהו בלי השקעה נורמטיבית
כלומר אולי היא האישה האידיאלית?! שהיא מאוד נוחה !! מאוד מוותרת מאוד רואה את הטוב שלו עדיין למרות הכל
כאילו כמה היא אוהבת אותו שהיא מסכימה לוותר על משהו שכלכך חשוב לה! ועוד אומרת שהוא מדהים! היא פשוט טובה
וגם פתאום הפער עולה לי ...
איך הוא יכול להיות כל-כך כביכול עיוור לצורך של אשתו??
מה עד כדי כך? לא לחשוב מה ישמח את אשתך ?
ואולי זה לא רק הוא?
וישנם הרבה בנים באמת טובים ומתוקים אבל מנותקים?
כי נראלי כל-כך קו אדום לא לקנות לה טבעת או בהמשך לא להראות לה שהיא חשובה לך .
קיצר אני לא יודעת לא חושבת שאצליח לוותר ככה
מצד אחד באלי להיות נוחה וטובה לו מצד שני מה איתי? עד כדי כך לקחת כמובן מאליו? לא אני לא אצליח לשאת את זה
זה יצא מבולגן
בנות מה אתן חושבות תסכימו ככה שיקחו אותכן כמובן מאליו במידה הגבר יהיה מדהים תסבלו את זה בלב?
בנים , איך הייתם רוצים שיאירו לכם על זה ?
וגם אתם חושבים שהבחור מנותק ?
חשוב
לרוב אנחנו יוצאים לאכול