אני קוראתהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ו' באייר תשפ"ג 01:13
אני חומרית? - נשואים טריים

אותה וחושבת איך הגיעה למצב שהיא הסכימה להתחתן בלי טבעת?
וגם איך היא מסכימה לו להתנהג אליה כמובן מאליו עד כדי כך שהיא נפגעת כך אירוע חשוב / כל יום הולדת ?


אז אני תוהה לעצמי רגע רגע!
אולי אני אישה יותר מידי "נשית" ואולי זה לא מתפרש טוב בצד הגברי ? כי אין מצב בעולם שאני אגיד כן בלי טבעת או להיות אישה שבעלה שוכח את היום הולדת שלה / מביא משהו בלי השקעה נורמטיבית
כלומר אולי היא האישה האידיאלית?! שהיא מאוד נוחה !! מאוד מוותרת מאוד רואה את הטוב שלו עדיין למרות הכל


כאילו כמה היא אוהבת אותו שהיא מסכימה לוותר על משהו שכלכך חשוב לה! ועוד אומרת שהוא מדהים! היא פשוט טובה


וגם פתאום הפער עולה לי ...
איך הוא יכול להיות כל-כך כביכול עיוור לצורך של אשתו??

מה עד כדי כך? לא לחשוב מה ישמח את אשתך ?

ואולי זה לא רק הוא?
וישנם הרבה בנים באמת טובים ומתוקים אבל מנותקים?




כי נראלי כל-כך קו אדום לא לקנות לה טבעת או בהמשך לא להראות לה שהיא חשובה לך .


קיצר אני לא יודעת לא חושבת שאצליח לוותר ככה

מצד אחד באלי להיות נוחה וטובה לו מצד שני מה איתי? עד כדי כך לקחת כמובן מאליו? לא אני לא אצליח לשאת את זה

זה יצא מבולגן

בנות מה אתן חושבות תסכימו ככה שיקחו אותכן כמובן מאליו במידה הגבר יהיה מדהים תסבלו את זה בלב?

בנים , איך הייתם רוצים שיאירו לכם על זה ?
וגם אתם חושבים שהבחור מנותק ?
אסור לוותר ככה! זו לא מידה בריאה בעיניי בכללשוגי~
אני מאמינה שאת צריכה להיות את. לבוא את. כמו שאת. ככה את טובה.
לנסות "להחביא" את עצמך, או להתנהג בצורה שונה ממי שאת, לשים "מסכה"- כמה זמן אפשר להחזיק ככה? ובסוף זה יתפוצץ...

לכל אחד ולכל אחת יש צרכים ורצונות, ואין שום סיבה להסתיר אותם או לוותר עליהם. היית רוצה להיות נשואה למישהו שלא אוהב אותך? היית מוכנה לוותר על נתינה בתוך הזוגיות?
זה צורך בסיסי ואנושי. ובמיוחד נשי.
וכמו שהיא כותבת בשרשור, זה בסוף מתפוצץ. אז היא הצליחה להחזיק את זה שנה, שנתיים, שלוש (לא יודעת כמה זמן הם נשואים) - אבל בסוף הרצון הזה בוער בתוכה, וזה משליך על הזוגיות שלהם.

אל תוותרי על מי שאת, ועל הצרכים והרצונות שלך - הם כאן כדי להישאר. להדחיק אותם רק יגרום לנזק בטווח הארוך.
והרי המטרה היא לא רק להתחתן, נכון? (כי אם היית רוצה *רק* להתחתן, היית יכולה לעשות את זה כבר מזמן). המטרה היא להינשא לאדם הכי מתאים וטוב *בשבילך*. שיכול להעניק לך ולמלא את הצרכים שלך. שתוכלו להשלים אחד את השניה.
ובשביל למצוא את האדם שהכי מתאים לך, את צריכה להיות את.
אחרת תמצאי את עצמך מתחתנת עם אדם שמתאים ל"מסכה" שלך...

מקווה שהבהרתי עד כמה חשוב להישאר את, להיות אותנטית. בהצלחה!
אם תרצי, בשמחה ארחיב גם בפרטי.
לגמרי מסכימההפי
אבל פתאום זה הדגיש לי את הפער כלומר כמו שאני רוצה את זה .. ככה הוא לא מבין מה הביג גיל?!
ואני תוהה לעצמי רגע אולי את מגזימה עם הדרישות העתידיות .
אז צריך לדבר על הפעריםשוגי~
במקרה שלהם אני חושבת שזה חבל כ"כ שזה יושב עליה כבר שנים. אני מאמינה שברגע שהם ידברו על זה בצורה כנה ואמיתית, ואם הוא באמת אוהב אותה והיא חשובה לו - אז גם אם הוא לא יצליח להבין עד הסוף את החשיבות של הטבעת או של מתנות חומריות עבורה - הוא ירצה לתת לה כדי לשמח אותה ולהראות את האהבה שלו אליה.
כואב לי עליהם, כי אני מאמינה שזה משהו שהיה יכול להיפתר כבר לפני תקופה אם הם רק היו מדברים על זה בכנות ובפתיחות...

אני לא יודעת מה הדרישות העתידיות שלך, אבל טבעת אירוסין זה דבר נהוג ומקובל, לא חושבת שזו דרישה מוגזמת... (כמובן, אין לזה גבולות בעניין גודל היהלום וכו', אבל אני מדברת על טבעת סטנדרטית בסכום סביר לטבעות)
אני לא מדברת על טבעתהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ו' באייר תשפ"ג 01:43

אלא על מתנה באירוע לידה חג וכו'..
סתם מבאס אותי כי אני עם רואה בנות שחשבתי שהן יותר נשיות ואחרי החתונה פשוט פחות דואגות לעצמן בקטע של מתנות וכזה
אני חושב שזה מאפיין קלאסי של בעיות זוגיותאוויל מחריש
בדרך כלל יש איזה צורך נשי שהגבר לא עונה עליו.
מתוך כך מתפתחות מלא בעיות אחרות מתוך תקשורת לקויה או חוסר נכונות של הצדדים לפתור את הבעיה.

ברור שהייתי שמח לקבל הכוונה בדברים שאצטרך להשתפר. הבעיה שמה שמעבר לזה יש להם קושי לבטא את הפערים ביניהם. לכן נכון לומר ששניהם מנותקים ולא רק הבחור…
אני חושבתהפי
שהיא אישה מדהימה ..
זה נכון שהיא צריכה לבטא יותר את מה שהיא רוצה
אבל זה לא כזה פשוט להגיד את זה ככה
אני לא חולק על זהאוויל מחריש
היא באמת נשמעת אישה מדהימה, אבל הם מנותקים אחד מהשנייה בנושא הזה…
קודם כל הייתי רוצהחדשכאן
שיעירו לי ולא יאירו. אני יודע לדאוג לאור בעצמי.

דבר שני, להגיד מה את רוצה. ככה.
טובהפי
כועסת?חדשכאן
כןהפי
לא חשבתי שאתה לא יודע לדאוג לאור לכן זה לא קשור
כתבתי להאיר כי זה אמור להצמיח אותם ולא להפיל.
אבל אפשר לצמוח גם מהערהחדשכאן
(כועסת רק מזה?)
אז אפשרהפי
לקרוא לזה הארה זה יותר נעים
(בכנות לא)
בעיני זה סתם מחדיר שיש משהו לא טוב בהערהחדשכאן
(תודה)
אבל זו המציאותהפי
הערה זה לא דבר שקל לקבל וזה בסדר זה חלק מהחיים .
אבל במקרה הזה הערה הזו יכולה להיחשב הארה כי היא ליטרלי עוזרת להם להתקרב אחד לשני .
(תודה, שאני קצת כועסת? )
מבין.חדשכאן
אני חושב שזו רכרוכיות מיותרת. זה בסדר לשמוע הערה ולקבל אותה ולהבין שהיא נועדה לעזור לך.

(שהיית כנה)
כן זה נכוןהפי
אבל בזוגיות צריך יותר להיזהר
בטח שבאמת הכל אחד לשני לגמרי ביחד
אין פה צד שנותן הערה והשני בוחר אם לקבל או לא .

לא יודעת דווקא התלהבתי להכניס פה את המילה הארה מעולם היא לא התאימה ככה
צודקת דווקאסבכי החשתי
הכי קל לומר מתוך מקום תיאורטי שתהיה מוכן לקבל כל הערה בזוגיות, כאילו תפעל תמיד על פי השכל. הרבה פעמים הערות בזוגיות נוגעות בנקודות רגישות, בדברים שאתה חסר ביטחון בהם או שאתה מדחיק, וזה עלול לעורר הרבה בושה אם זה נעשה בצורה ישירה. לא אומר את זה מנסיון, אבל אני חושב שכרווקים עדיין לא חווינו הערות כאלה.
(אתם צריכים עזרה צד ג?)ראשיתך
בטח ממךחדשכאן
דווקא יכולה להמליץ, נראים לי מתאימיםראשיתך
נראלי תדאגי לעצמךחדשכאן
חשוב יותר
את צריכה מוחהפי
לכל אדם יש צרכים שונים בחייםאין לי הסבר
כנ''ל בזוגיות...
מה שמבחינתם הוא קו אדום, מבחינת מישהי אחרת עוברת חלק לגמרי. כנ''ל הפוך, למישהי יש משהו שהוא קו אדום, אבל לך זה לא היה מפריע בכלל...

ובנוגע לבעל שם, יש גברים שלא יודעים לתת מתנות. פשוט לא טובים בזה... אבל הם מביעים אהבה והערכה בדרכים אחרות. לא מחייב שהאישה שם לא מקבלת הערכה, אני משערת שהיא מקבלת הערכה בדרכים אחרות (אחרת היא לא הייתה חושבת שבעלה מדהים)

זה לא שיש משהו שהוא טוב יותר או פחות, אלא שלכל אחד יש צרכים שונים בזוגיות, לכל אחד הקווים האדומים שלו, וכל אחד מביע אהבה וההערכה בדרך אחרת...
זההפי
בדיוק מה שמפחיד אותי שמה שחשוב לי עכשיו בהמשך
לא יתקבל בקלות או בהבנה ואז יהיה שוני לא מתוך קבלה אלא עצבות / חוסר ברירה
בשביל זה מדברים,ומכירים וכניםנפש חיה.
ונחשפים גם לצדדים פחות פוטוגניים הרצונות פחות רוחניים
כי אנחנו בנות, נשים
והצורך שלנו בהתחדשות, במתנה, בבגדים יפים
ובכלל להרגיש אישה
הוא צורך מהותי מאוד מאוד בבניין הבית.


טוב שאת לא מוותרת על עצמך
ואל תישתני בגלל מישהו אחר.
תמיד צריך ואפשר לדבר את הצורך שלנו ואת המחשבות שלנו בכל דבר. כי הגברים לא יכולים ללמוד אותנו לבד , אין להם רוח הקוטג'... זאת את, וזה בסדר גמור! אפשר להתכחש או להתפשר אבל ממש לא בדבר שייתן לך הרגשה של ריצוי או וויתור על משהו שחשוב לך לנפשך.

והעיקר
לא לוותר כלל;)
^^^אני77

ולגבי מה שאמרת שאת מפחדת - בשביל זה מדברים,ומכירים וכנים.

 

מצד אחד - זה שמישהו מתנהל ככה לא אומר שהוא לא אוהב/לא משקיע/ מקבל אותה כמובן מאליו. זה פשוט שיש הבדלים בין אנשים, ולכל אחד יש את הדברים שקשים לו - יש מי שמתמודד עם בעיות של כעס, ויש מי שלא יודע לתת מתנות...

ומצד שני - אפשר לדבר על הדברים, לפתוח אותם. לא צריך לפחד שהצורך שלך ייעלם. אז נכון שיש כאלה שלהם יהיה יותר קשה לעשות שינוי, אבל עם הזוגיות טובה ובריאה, ושני בני הזוג עם מידות טובות ורצון לתקן - אפשר בדרך כלל להתקדם.

(ההתקדמות יכולה גם להיות משני הצדדים יחד - צד אחד שלומד לאהוב ולשמוח בשני כמו שהוא, ולהעריך את הדברים הקטנים שהוא כן עושה ולקבל אותם (באמת, לא מתוך עצבות ואכזבה) כמו דברים גדולים, וצד שני שלומד לתת יותר ולעשות יותר, ולצאת מההרגלים שלו ולהתאמץ לעשות דברים שלא באים לו באופן טבעי ולא מרגיש לו בנוח.)

 

ולא. רוב הבנים הם לא כאלה - טובים ומתוקים אבל מנותקים. זה נשמע שהוא קצת חריג. (אגב, יכול להיות שהוא חריג גם בקטע הטוב... ככה גם נשמע מהשרשור שם, שהוא באמת בן אדם מיוחד.)

וגם בין  הגברים שכן קשה להם לתת מתנות, בדרך כלל זה הרבה הרבה פחות קיצוני ממה שמתואר שם.

 

בקיצור, לא נראה לי שצריך לפחד מזה. כן הייתי אומר, שאולי מישהי שמרגישה שבאמת הסטנדרטים שלה חריגים (כלומר שהיא מצפה להרבה), אז כדאי שהיא תנסה לראות כבר לפני החתונה שהיא לא מצאה לה איזה מישהו עם סגנון שבקצה השני...

(ולא יודע אם יש צורך לומר, אבל טבעת לאירוסין זה ממש לא חריג...)

 

ואיך הייתי רוצה שיעירו לי על זה - שפשוט תשתף שזה חסר לה. ולא אני לא אתייחס לזה בזלזול, ואני כן מצפה שהיא תגיד לי ולא תחשוש. באותה מידה שהיא רוצה שאני אעשה שינוי גם אם זה לא טבעי לי - אני רוצה שהיא תיידע אותי שחסר לה משהו... ככה עובדת תקשורת טובה. וכמו שכתבו כאן אחרים...

יכול להיות שאני מצידי אשתף שאני רגיל לסגנון אחר וזה קשה לי לשנות, אבל ברור שאני ארצה מאד לנסות להתקדם לכיוון שלה ולתת מענה אמיתי וכנה לצורך ולרצון שלה.

אתה צודק מצד אחדהפי
מצד שני אם הוא יביא לה טבעת נגיד שאין לה ערך אנושי או ערך כספי או ערך של יופי היא עדיין צריכה להכיר תודה?
כי כמו שאני מכירה את עצמי אני אסביר לו אחרכ שפחות התחברתי
טוב יאללה מזה משנה במילא אין לי בעל
הכנות וההערכה לא צריכים לסתור אחד את השני...אני77
עבר עריכה על ידי אני77 בתאריך ז' באייר תשפ"ג 15:39
עבר עריכה על ידי אני77 בתאריך ז' באייר תשפ"ג 15:39
עבר עריכה על ידי אני77 בתאריך ז' באייר תשפ"ג 15:38

וכשכתבתי שצד אחד לומד לשמוח ולקבל את הדברים הקטנים כגדולים, הדגשתי- שלא מתוך אכזבה, ולא התכוונתי בזה שאת/היא/מישהי צריכה לאלץ את עצמה לקבל את הדברים כגדולים, ולאלץ את עצמה שזה לא יהיה מתוך אכזבה.

אלא מה שהתכוונתי זה שכשיש תקשורת בריאה (שהיא גם כנה וגם מעריכה, ובאה עם אהבה ורצון לשמוח ביחד) אז באופן טבעי, גם אם מישהי מקבלת פחות אבל היא יודעת שבעלה משתדל ורוצה לתת ואפילו מנסה לעשות מעבר למה שהוא רגיל, ושהוא חשב (באמת ובתמימות) שזו טבעת יפה וטובה ושווה, גם אם היא היתה רוצה משהו קצת אחר - אז היא לא רואה את זה רק מהעיניים שלה, אלא גם מהעיניים שלו, ובאמת שמחה בזה, כמו שהיתה שמחה בטבעת יפה וטובה ושווה.

(ואפילו אם עדין יש מה להתקדם, ועדין היא רוצה תכשיטים שווים יותר וכדו', זה כבר משמעותי שהיא שמחה במה שהוא נותן לה, ולא מרגישה מאוכזבת ממנו, אפילו אם היא מרגישה שזה לא עונה על הצרכים/הרצונות שלה ועדין יש צורך לדבר על זה ולשפר את ההתנהלות. ושוב - בכנות ובהערכה)

 

 

(ונזכרתי עכשיו בסיפור שפעם סבתא שלי ע"ה סיפרה לי. היא סיפרה שכל יום שישי סבא שלי היה עובר שוק ליד הדוכן של הפרחים וקונה לה שם פרחים. יום שישי אחד הדוכן של הפרחים היה סגור, אז הוא קנה פטרוזיליה כאילו מוציא לשון והביא לה. והיא סיפרה לי בהתרגשות שאת הפטרוזיליה הזו היא שמרה במקפיא תקופה ארוכה וכל שבת היא היתה לוקחת ממנה חתיכה קטנה ושמה במרק...

זה נראה לי דוג' נחמדה ומשעשעת למשמעות של לקבל את הקטן כגדול.)

וואי איזה סיפור יפה ומרגש"שילת "
וואי, איזה מתוקים סבא וסבתא שלך! זכות!חצילוש

לגמריהפי
הפי זה ממש צורך נשי טבעי...פאי תפוחים
אני רק לא הבנתי, זה טבעת אירוסין כן?
אתה מדברהפי
רק על הטבעת ?
איך הוא יכול להיות מדהים בעינייהשתדלות !
אם הוא לוקח אותי כמובנת מאליה?

אני צריכה להרגיש שהוא טוב לי, לא סתם טוב לעולם, כי כאלה יש הרבה שיכולתי להתחתן איתם.
איזו הגדרה מדויקת ויפה!פאי תפוחים
טוב לי, לא סתם טוב לעולם..
בעיני זה ממש צורך טבעיחצילוש
בעלה נשמע באמת בחור טוב, אבל מאוד חריג בתפיסה שלו. ברור שהכי נורמאלי ומתבקש וראוי שהיא תקבל טבעת אירוסין, וברור שהכי הגיוני שהיא תצפה למתנה ביום נישואין/יום הולדת שתביע את הערכתו ואהבתו. היא אישה. זה באמת צורך מאוד בסיסי ומובן. אבל לפעמים באמת יש פערים לא קטנים, וצריך לגשר עליהם.. היא טועה בכך שהיא מנסה לחנוק את הרצון הטבעי שלה ואומרת לעצמה שהיא שטחית ולא בסדר. זה רצון ממש לא שטחי, מאוד נשי ומאוד ברור. היא הייתה צריכה לשקף לו את הרצון שלה בצורה מאוד ברורה ולא מתנצלת, ומצד שני לא מאשימה או נותנת לו תחושה של "איזה קמצן, איזה חסר אכפתיות..", אלא, יש לי צורך, חשוב לי מאוד שהוא יתמלא. בשביל זה היא צריכה לנקות "סטיגמות", על עצמה ועל בעלה, ופשוט לנסות ולגשר בצורה נקייה. גם לבעלי היה נראה מאוד תמוהה כמות המטפחות שיש לי למשל, ושאקנה לחג מטפחת יקרה ב200 ש"ח+, אבל גישרתי לו שזה צורך שלי, וככה אני מקיימת את מצוות כיסוי הראש בשמחה, כנ"ל לבעלי יש צורך לצאת מדי פעם לטיול עם אח/חברים של לילה או שניים מחוץ לבית, אני מבינה שזה הצורך שלו וביחד אנחנו רואים איפה מתאים לשנינו שזה יהיה.. זה שהיא מוחקת את הרצון שלה לא עושה אותה יותר טובה, וזה שהייתה ממורמרת על בעלה שכמה הוא קמצן ולא מפנק ומפרגן, לא היה עושה אותה מסכנה. החכמה היא לדעת להביא את הרצון שלי ולשקף אותו לבן הזוג, כי יש לי אמון בו שהוא אוהב אותי ורוצה בטובתי, וברור לי שהוא לא רוצה לפגוע בי בבחירות שלו, גם אם זה פוגע בפועל..
מדהיםהפי
נשמע שיש לכם זוגיות מתוקה
"כי יש לי אמון בו שהוא אוהב אותי ורוצה בטובתי" תודה על זה
חצילוש
האמירה היא יותר תפיסתית, משהו כמו קו מנחה מבחינה מחשבתית, איך אני תופסת את כוונותיו של בן הזוג (מדובר על זוגיות תקינה רק, כן? לא תסמונת האישה/הגבר המוכה שמקבלים סטירה ומתרצים למה זה מגיע לי..) ומתוך כך שיש לי אמון בו ובקשר שלנו, אני יודעת בידיעה שהוא רוצה בטובתי. מודה שאני לא מצליחה הרבה פעמים לעומת זאת, מקבלת השראה מבעלי היקר שתמיד מלמד זכות עלי ומנקה מניירות.. זו עבודת חיים..
יש הבדל בין ריצוי חד צדדי לרצון משותףadvfb

לא נכנסתי לקישור שהבאת אבל אני מתייחס לדבריך - 

זה פחות משנה אם מדובר בטבעת או ביומולדת.. לכל אחד יש את הרצונות שלו ומה שהוא יודע שעושה לו טוב. חשוב מאוד שבן הזוג ידע מה עושה טוב לבת זוגו. גם בשבילו וגם בשבילה. היא רוצה לדעת מה הרצון שלה ומה עושה לה טוב כדי שהדרך הרצון היא תאהב יותר את בעלה. הוא רוצה לדעת מה היא רוצה כי אכפת לו ממנה והוא רוצה שהיא תעשה לו טוב.

הזוג חי ביחד, הם רוצים להיות במודעות משותפת ולהגיע לרצון משותף. מה שאת רוצה, אם אכפת לו ממך, גם הוא רוצה את זה במידת מה. וחשוב שיהיה לו אכפת זה הבסיס להכל.

אז אל תחשבי להיות 'נוחה' אלא להיות אכפתית כלפי בן הזוג שלך וממילא תדעו בעזרת ה' ללכת זה לקראת זה ביחס לרצונות האישיים.

אתה צודק לגמריהפי
אמן זה יהיה ככה
אם זה לא יהיה ככה, זה פשוט לא יהיהadvfb

זה פחות משנה בצד הטכני מה כל אחד עושה למען השני, זה משנה בצד המהותי.

אם אין הקשבה בכלל ביחס לרצונות השונים שעולים בקשר, אסור בתכלית האיסור להמשיך את הקשר, זה קשר מסוכן. אם בני הזוג לא רוצים כל אחד בטובתו של השני, למה לקיים את הקשר בכלל?

כמו שבעלי נוהג לומר "צריך לחשוב מה יעשה טוב לשניחופשיה לנפשי
לא רק מה יעשה טוב לי"
אנחנו לא יודעים את האינטראקציה ביניהם כדי לשפוט.חסדי הים
על כל פנים, לא נראה לי שאת צריכה לדאוג.
אני סומך עלייך שתתחתני עם מישהו שהוא לארג' ואכפתי, ואם הוא קצת יהיה אפתי, תדעי לעורר אותו כמו שצריך.
כןהפי
פחות באלי להציק לו באלי שזה יהיה צורך טבעי
למה את רואה את זה בתור 'להציק'???advfb

כל אחד מלמד את השני איך הוא רוצה שהוא יאהב אותו ויביע כלפיו חיבה.

כשאת משתמשת במילה 'להציק' זה נשמע כאילו את חושבת שזה רק עניין שלך. זה עניין שלו, לא פחות משלך. הוא רוצה שיהיה לך טוב ורוצה לדעת איך את רוצה שיפרגנו לך. חלק מהזוגיות זה גם ללמד את בן/בת הזוג מה עושה לי טוב!!! זה בסיסי לא? לומדים.. בטח שלומדים.

ברורהפי
שאתה צודק ...גם אם יש משהו בשכל זה לא אומר שהלב מרגיש את זה ..
ברצינות 90 אחוז ממה שאמרתם לא חידשתם
אבל הלב כן חושש .. לקבל קרות כזאת/ להיות אישה שעסוקה בצרכים שלה.
את צודקתחדשכאן
תוך כדי ההיכרות תוודאי שיש לו את זה. לפעמים מלמדים אותו קצת, סתם כי לא תמיד אפשר לדעת מה עובר בראש של השני. אבל אחרי זה תראי אם את גם מרגישה שהוא במקום הזה.
נכוןהפי
זה מעניין מאודadvfb

מציע לך לברר על איזה רגש זה יושב ואז מסתבר שיהיה לך יותר קל לשחרר את זה.

את מציגה חשש "לקבל קרות כזאת/ להיות אישה שעסוקה בצרכים שלה". אז הדרך לפרק את החשש על ידי שאלות מנחות. כמו למשל, מתי הרגשת ככה בעבר? מתי זה קורה לך שאת מרגישה ככה?   אחרי שתפרקי את זה תוכלי לגבש דעה על כך ולשחרר את החשש או להעמיד אותו על מקומו.

מענייןהפי
מה שאתה כותב תודה(:
בלת״קחיים של
אני חושבת שהדברים הקטנים האלה משמחים, לא כי אני צריכה את המתנה *שלו* זה הרי יוצא מהחשבון המשותף.
אני רוצה את המתנה ממנו.
לדעת שהוא חשב עלי וגם שהוא רואה את הצרכים שלי (כן, לפעמים תכשיט הוא צורך נגיד טבעת אירוסים…)
בדיוק זה הענייןהפי
שזה יבוא ממנו ולא ממני
...אלפיניסטית

בעולם אידיאלי באמת הכי כיף שימלאו את הצרכים שלנו מראש, זה גם ההשלמה הכי נעימה וטובה, אבל זה לא תמיד ככה, ותמיד כדאי לבקש או לדרוש צרכים שלא מולאו, נכון שזה לא נעים לפעמים להניח את עצמך במקום פגיע, אבל לדעתי זה חשוב לתאמן על זה

לא מחדשת כלוםעוצמה..
אבל קראתי את השרשור
ואני גם לגמריי חושבת ש''להיות נוחה'' זה פשוט לא שווה את זה.
לא מתחתנים בשביל שיהיה נח אחד עם השני.
ברור שזה צריך להיות קודם כל בבסיס שלו, שיהיה נח וכייפ ביחד. אבל זה זוגיות. וזה דורש להיכנס למקומות גם הפחות נוחים, פחות שבאים בקלות. גם כשאין כוחות.. זה חלק משמעותי וגדול מהזוגיות. הרי באנו כדי לשקף אחד לשני את הצרכים שלנו בשביל להגיע לתיקון מסוים.

אי אפשר להדחיק רצונות, שאיפות. אם זה ככה, אז אין כאן זוגיות. יש כאן ריצוי שכנראה יושב על מקומות יותר עמוקים. ואולי הוא לא מתחיל מזוגיות בכלל, והוא קיים בעוד מקומות.
תודה על השרשור הזה, ממש הוסיף לי ועוזר לחשוב על דברים בצורה עמוקה!!
כשלכל אחדעוצמה..
יש את הרצון הברור שלו והוא בטוח בו, אז אפשר לבנות כאן משו. לעבור שלב.
זוגיות זה שניים. וזה כולל שני רצונות שלפעמים שונים לגמריי.
באנו לעבוד כנראה..
הלוואי ואצליח להפנים וכולנו..
אני ממש מבינה את הרצון שלך- שהבעל יפתיע מעצמויעל מהדרום
לק"י

אבל זה לא תמיד קורה🤷‍♀️
(ולפעמים כן. יש בעלים שיותר טובים בקניית מתנות, ויש כאלה שפחות. גם נשים אגב....).

(אצלי זו בכלל בעיה, אני בעצמי לא יודעת מה הייתי רוצה במתנה, אז מאיפה בעלי ידע?!🤦‍♀️
והייתי ממש רוצה שיפתיע אותי במשהו שאני אוהב. אולי כדאי שנתחיל לעבוד על זה, שעד 120 זה יקרה😆).
אוכלחופשיה לנפשי
הפיתרון הוא אוכל(א' קנה לי פעם זר עם מגנום ופרחי שוקולד(שהיו מגעילים אבל העיקר הכוונה))
לרוב אנחנו יוצאים לאכוליעל מהדרום
לק"י

אבל רעיון לבקש ממנו לקנות לי שוקולד או גלידה מושקעת.
חחהפיאחרונה
את האמת יש לי כישרון להשיג מה שאני רוצה
בקלילות בטח גלידה
ואיי איך באלי!!!
אני לא רוצה שיקחו אותי כמובן מאליוחופשיה לנפשי
ואני גם לא רוצה לקחת את בעלי כמובן מאליו

כמובן שזה לא משליך כלום על זה שאני זאת ששוכחת את התאריכים או ממילא לא חוגגת כלום ביום הולדת(הנה רק שלשום הייתי על סף התייבשות ולא יכולנו לחגוג) ואת יום הנישואין בכלל שכחתי

ספציפית לגבי הטבעת אני קיבלתי טבעת שלא אהבתי את המראה שלה בכלל שחברים שלנו קיבלו ממישהי בתמורה לזה שנתפלל עליה לזיווג הגון(הסיפור הכי חמוד בעולם) ואחר כך קנינו טבעת חמודה שהתפרקה עוד לפני החתונה(ואני הסתומה כמובן לא שמרה את הקבלה, לא משנה)
זה באמת מפחיד"שילת "
בעבר נפגשתי עם בחור חסכן חסכן מה זה חסכן חסכן של החיים.. האמת לא הפריע לי לא הפריע לקשר לא חשבתי על זה בכלל כי אני לא צריכה ולא מצפה לכלום באופן כללי
אבל כשחושבים שהגישה הזאת תגע בכל כך הרבה דברים בחיים המשותפים שלך איתו תכבול אותך במיוחד אם את רגישה לממון של אחרים וכו'
באמת מפחיד.אמאלה הצילו .
לא תמיד זה נובע מחסכנותיעל מהדרום
לק"י

יכולה להגיד שאנחנו לרוב לא קונים מתנות ליומולדת אחד לשני, ולא בגלל חסכנות/ קמצנות.

מכיוון שאינני ראוי להיות הגאון של הדור,חסדי הים

אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.

"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".

ברור שצריך להשתדל להתחתןחסדי הים

עם אחת שיצאו בנים צדיקים.

שדכנים לחוצניקים ודומיהםTachyon

האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם? 

אתה יכול לפנות אלי במסר (לא בשיחה אישית) ואתן לךחסדי הים
מספר של שדכנית שעוסקת בזה.
אשמח גםראומה1
התחתנתי לתוך קהילה של חוצניקים רווקיםתמיד בבטחה

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

פניתי ראומה1
יש קהילה של חוצניקים רווקים כאן? סקרנת...מתוך סקרנות
זה סביב ישיבת מיר?
תודה רבה! אם יש עוד איזה שדכנים מאזור בית שמש?Tachyon
יש בתחתית רשימת השדכנים בשרשור הנעוץלגיטימי?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

הייתי מחפש באינטרנט על JLICארץ השוקולדאחרונה
יש לי בכלל סיכוי?מה כבר ביקשתי

אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...

לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.

עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).

הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.

זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".

מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."

וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?

זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...

חושבת שהדברים מצריכים שיח מעמיק הרבה יותרנגמרו לי השמות

כדי להבין עד הסוף מה כל אחד רוצה בעצם להגיד

כלומר לפותח עצמו או לכל אחד אחר - ממש ללכת עם הסיפור כולו והתמונה השלמה והרחבה ולהעמיק בה כמה שצריך בעולם האמיתי מול האדם איתו מדברים (שיכול להיות מהמשפחה / חברים / איש מקצוע) העיקר שהדברים יהיו מבוררים.

כל אדם הוא עולם ומלואו ובפני עצמו

וכל סיטואציה היא בפני עצמה ורחבה ושלמה

וגם הצד השני בקשר שלא מובא כאן באריכות מטבע הדברים

וגם כל מה שעולה מתוך דיאלוג ישיר

מה אתה / אני / כל אדם אומר עד הסוף

מה השני שמע, מה השני הבין,

וכן הלאה דיאלוג רגיל שיכול להיעשות בזמן אמת ובצורה עמוקה שלו רק פנים מול פנים או בשיח ישיר ואמיתי.

 

כי כך בכתיבה בשרשור זה ממש מרגישה שלא ניתן להעביר עד הסוף את הדברים / או שאי אפשר להבין עד הסוף למה השני מתכוון / או שאי אפשר להעמיק כמו שצריך בכל הנקודות בצורה רחבה ושלמה באמת.

ראיתי עכשיו זוג בדייטהפי

הבחורה כמעט מתעלפת מקור

והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..

הבנת מה אני אומר?

אחי , היא בעולמות עליונים

ביטקוייןמשה

זה באמת מקום לרחף בו.

כמה קשה לומר קר לי?בחור עצוב
בנות תמיד צודקות ובנים תמיד טיפשים וחסרי תשומת לבצדיק יסוד עלום
יותר קשה מלאכול סרטים אחר כך שהוא לא שם לב אלייךיוני.ו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

ברור שהיא צריכה להגידהפי
לא ציפיתי שידע לבד
הצעתי לכמה בחורות את המעיל שליבחור עצוב
כולן סירבו. אולי הגיע הזמן לכבס אותו. 
נראה לי שזה בסיסי להיות רגיש למזג האווירadvfb
כדאי שיהיה תשומת לב מצידוארץ השוקולד

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

 

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

חחחח לא נראליהפי

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????


והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים


קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

אז תקבעו מראש במקום סגורבחור עצוב
ואי אני חושבתהפי

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.


שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

אז אפשר לעבורבחור עצוב

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).


אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

ברור שאמרתיהפי
סוף טוב הכל טוב?בחור עצוב

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

אפשר להגיד בטל ומבוטלהפי
לא הבנתיבחור עצוב
קורה לי הרבה בשרשור הזה
אולי זה דייט בין הראשוניםמישהי נשואה

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

את ההרצאות בנושא כלכלה שהיית נושא בפני😂יעל מהדרום
אשה היא לא יועץ השקעותבחור עצוב
אשה היא אכן לא יועץ השקעותאריק מהדרום
אבל אתה הולך לאחד את ההון שלך וההון שלה להון אחד.


זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.


המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.


וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

זה לא אומר שצריך לאכול לה את הראש על זה בפגישותבחור עצוב
ולגמרי אין לי בעיה לקחת אחריות על הצד הכספי בקשר. לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכל. 
אכן לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכלאריק מהדרום
אבל בנושא הספציפי הזה זה מאוד חשוב לעבוד יחד כי ישנן החלטות מאוד גורליות.


אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.


אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.


וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אתה יודע שזה בערך מה שקרה בקיבוציםמשה

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

אני תוהה אם מספיק ששני הצדדיםארץ השוקולד

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

המצב הנפוץאריק מהדרום
הוא שיש צד אחד מאוד מעורב בפיננסים וצד אחד לא מעורב בכלל, העובדה שזה מצב נפוץ לא אומר שזה בריא, במקרה של גירושין או מוות או נכות פתאומית שתמנע מהצד המעורב לתפקד זה יקשה מאוד, מקרים שבו צד אחד לא רק שאין לו את הקוד לחשבון בנק, אלא שבכלל לא הוריד את האפליקציה לחשבון זה יהיה ללמוד להתנהל הכל מאפס.


בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

אם תרצהאריק מהדרוםאחרונה

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.


אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

ברור שמספיקברגוע
חחח גדולהפי
הרהורים בעקבות שירשורים: למי לדעתכם יש יותר סיכוי?יוני.ו.

ולמה

 

1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"

 

2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
 

נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.

 

(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)

מסכים ומחזקאביעד מילוא

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

אתה מה זה צודקadvfb

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

לא הבנתיהרמוניה

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

לראשון יש יותר סיכויadvfb

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

 

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

תלוי ביחס בין כמה שהוא חושב שהוא פריק ומוזרנוגע, לא נוגעאחרונה

לבין כמה שהוא באמת

שוב נר בלי ביתאנונימיכלשהו

כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.

בעז"ה שנה הבאה 'נר לבי בית'חסדי הים

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

היום זה עדיין "זאת חנוכה" וההשפעה עדיין קיימתנפש חיה.

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

 

 

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

רק לומרנגמרו לי השמותאחרונה

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

איך עוברים את הפגישה השנייה?אביעד מילוא

יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)

💁🏻‍♂️אבטיח ברזילאי

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.


אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

זה לא שאין איתי אווירה נעימהאביעד מילוא

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

מחזק אותךאבטיח ברזילאי

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

יוצאים עם בחורות בשלות יותר…מבולבלת מאדדדד
אולי כדאי גם לחפש בחורות גדולות יותר
^^^ארץ השוקולד

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

כפי שכבר אמרובחור עצוב

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

משקיעים יותרהפי
ומנגד משדרים נחת נעימות
אולי לבדוק בעדינות את הנקודה הזאת בבירוריםadvfb

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אם יצאת עם כמה בנות, ואף פעם לא הגעת לפגישה שנייה-לגיטימי?אחרונה

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

לבנותמישהי 1
אני מנסה לשדך כמה שרק אני יכולה ואם יש לי עצה בשבילכן היא שהתמונה שאתן מעבירות תהיה הכי וואו שיש
את מתעלמת מהשאלות שלי. ולא בפעם הראשונהלאצעיר

כמה מתוך הזוכות האלו התחתנו בשנות ה30 לחייהם? ובאיזה הפרש?

פי כמה וכמה כמות יש הפוך?


לגבי בעיות - יש ב2 הצדדים. לא על זה מדובר. בגילאי 30+ לא מדובר על בעיות, מדובר על *טבע*. זו עובדת חיים שהפוריות של האישה נחלשת מוקדם יותר. זה מה יש.


אני כבר באמת לא רואה טעם בהמשך הדיון הזה. אני מביא עובדות ומציאות ואת חולמת לשנות את כל העולם לחלומות שלך.


מאחל לך שתמצאי את הנכון לך ובעיקר שלא תתני לשטויות כמו פער גילאים מוגזם *בעיניך* לתקוע אותך. 

אולי יעניין אותך