בת ה11 שלי עם פחדים לישון לבדשופטים
אף פעם לא הייתה מהמצטיינות בשינה, היינו יושבים לידה שעות עד שתרדם והיתה מגיעה רוב הלילות למיטה שלנו (רוב הלילות קיבלנו בשמחה ולא אמרנו כלום, גם בהרדמות הארוכות עד גיל מאוחר יחסית ישבנו לידה, ולא ניסינו יותר מדי להרגיל אותה להירדם בלעדינו, למרות שיש לה אחים בגילה בחדר).

היתה תקופה של רגיעה, היתה שומעת סיפורים, מפטפטת קצת עם האחים, והיתה הולכת לישון לבד, כן דאגה לוודא שאנחנו בסלון ולא הולכים לשום מקום. והיתה נשארת במיטה שלה כל הילה, אני חושבת שהתקופה הטובה הזאת ארכה בערך שלוש שנים.

בחודשיים האחרונים התחילה לבוא למיטה שוב כמעט כל לילה, חשבתי שזה בגלל הרוחות והגשם שקצת מלחיץ אותה, אבל אני רואה שזה לא עובר, כשהיא הולכת לישון היא מתעקש שיהיה מישהו בסלון ואם התינוק התעורר וניגשתי אליו לחדר היא מיד תקום לחפש אותי.

חוץ מזה ילדה שמחה, חברותית לא מתלוננת על שום דבר. ניסיתי לשאול אותה ממה היא מפחדת, היא באמת אמרה שיש לה בראש תמונות קצת מפחידות (קוראת עכשיו חבורת תריג וזה קצת הלחיץ אותה), שהיא חולמת חלומות רעים ושהיא לא אוהבת את השקט שיש בלילה.
אמרתי לה שאפשר לדמיין את החלומות והתמונות בצורה מצחיקה, ושאפשר לארגן לוח מחיק ולכתוב עליו משפטים מחזקים.

אבל הלילה שוב לקח לה מלא זמן להירדם (ךא ישנה צהריים, הלכה לישון מאוחר אתמול אמורה היתה להיות מאוד עייפה).

אני בתור ילדה, ואפילו עדיין, מאוד מפחדת לישום לבד כשאין אף אחד איתי אז ממש מתחברת לפחד שלה. לא הייתי רוצה שתסחוב את הפחד איתה כמוני.

רעיונות איך אפשר עוד לחזק אותה? בינתיים הבהרתי לה שאם היא מפחדת היא יכול לבוא כדי לתת לה בטחון, אבל מחפשת רעיונות לפתור את הבעיה מהשורש.
טיפול בחרדות. אני יכולה לתת לך כל מיני טיפיםלפניו ברננה!
מניסיון שלי ומהניסיון של ילד שלי, אבל להיות מלווה עם איש/אשת מקצוע זה הרבה יותר יעיל.
אנחנו בהנחיית הורים משולבת בטיפול אישי בילד. (הוא צעיר יותר בן חמש וחצי...)

הרבה פעמים קורה חרדות מודחקות במהלך היום ומופיעות בלילה ובשקט כשיש זמן לחשוב.. ויכול להיות גם שיש בחינות של חרדה גם במהלך היום. (לפעמים זה בא הפוך על הפוך, להוכיח לכולם שאני לא מפחדת מכלום, לטפס למקומות גבוהים, לקפוץ וכו'..) בסוף בגלל שזה העולם הפנימי שלה את לא יודעת מה קורה בפנים אם היא לא משתפת אותך. וזה לא מעיד על הקשר ביניכן, או שהיא לא רואה בך כתובת, כי את נשמעת אמא מהממת ממש עם ההכלה והקבלה ללא תנאי ורשת הבטחון שאת נותנת לה. היא פשוט רואה את זה כדבר רגיל ונורמלי, היא רגילה כמעט כל חייה שיש לה מחשבות כאלה וחלומות רעים בלילה.
מאז שהתחלנו את הטיפול הזה הנושא עולה לשיח בבית הרבה יותר. הדיבור על המחשבות, הרגשות, הוא אפילו יותר מספר חלומות מפחידים, כי לפי מה שסיפר בטיפול לא תמיד הוא בכלל היה מספר לנו שהתעורר.

אני גם זוכרת את עצמי בתור ילדה עם סיוטים בלילה וקושי ללכת לישון ולהירדם. היו לי חלומות קבועים מפחידים נורא שהיו חוזרים על עצמם. וכבר הייתי גדולה.. לא ראיתי צורך לספר לאמא. זה היה נורמלי מבחינתי שמתעוררים פעם פעמיים בלילה, מרגיעים את עצמי וחוזרת לישון.
וזה אחרי, שמסתבר, שגם אני בתור ילדה הייתי בטיפול לגבי חרדות (ככה אחותי הגדולה אמרה, אפילו לא יצא לי לשאול את אמא שלי) וככה (כנראה) היו לי את הכלים להרגיע את עצמי, למרות שבוודאי שהייתי נתרמת מעוד סיבוב של טיפול בגיל 11...

לפני שאני אכתוב לך פרקטית דברים שעוזרים:
איפה אתם גרים?
תנסי לחשוב האם יש סיכוי שיש טריגר לחרדות על רקע בטחוני?
אם כן, ככל הנראה אתם זכאים לטיפול ממרכז חוסן.
לנו זה הלך ממש בקלות ברגע שפנינו. רק היינו צריכים לחכות קצת (חודש - חודשיים) שיתפנה מקום אצל המטפלת.

נקודות לעבוד איתן עם הילדה:
א. בטחון בה'! ה' שומר, משגיח.. הכל ברצונו. והצבא עוזר לו...
ב. הפחד הוא דבר טוב. כדאי להתחבר אליו. הוא מיועד לשמור עלינו מסכנות.
ג. הפרדה בין פחד אמיתי ופחד דמיוני. (אפשר גם לקרוא לזה פחד מיידי ופחד עתידי) הפחד הדמיוני/העתידי, מה יקרה אם, ואם, ואם... פשוט מיותר. מכניס את הגוף שלנו לסטרס וזה גורם גם לתופעות פיזיות.. להזכיר לעצמי זהפחד הזה הוא לא מאיים עלי כרגע.
ד. פעילות גופנית ממש עוזרת להוריד חרדות ומתח. בעיקר פתיחה של הסרעפת והחזה, לתת הרבה מקום לאוויר להיכנס לריאות, וגם כיווץ והרפייה של שרירים, כי הרבה פעמים הפחד הוא חשש מחוסר שליטה וככה מלמדים את הגוף שאנחנו בשליטה. (אפשר ממש כל יום לפני השינה לעבור איבר איבר לכווץ ולשחרר)
ה'. מתחילה להיות קצת יותר פרקטית. לשמוע הרפיות יכול לעזור להירגע לפני השינה
ו. מותר וכדאי לומר שוב קריאת שמע זה סגולה לשמירה, וגם יושב בסתר עליון. אפילו כמה פעמים בלילה
ז. לשקול שינוי בסדרי החדרים בבית. האם היא ישנה בחדר עם אחות גדולה/קרובה בגיל אם יש? חדר שסמוך לחדר ההורים? (למקרים שבאמת חרדות על רקע בטחוני, היא יודעת שנועלים הכל והכל סגור כמו שצריך?)
מממ חושבת שהיה לי עוד מה לכתוב אבל ברח לי.. בכל מקרה נתתי לך פה חומר למחשבה.
מתייגת את @מתואמת שנזפתי בה שבוע שעבר 😬 אולי זה יעזור גם לך
ואת @קמה ש.האלופה שהגיוני לי שיהיה לה מה לכתוב לך..
מה נזפת בי? 🤔מתואמת
שכתבת בשרשור על יום הזיכרוןלפניו ברננה!
שאת פשוט חיה הפחדים ומציירת לעצמך תסריטי אימה 😥
אהה...מתואמת
אם כי זו לא היית את, לא? (כבר לא זוכרת 🙈)
ואכן, אין ספק שהבן שלי ירש ממני את הדמיון הציורי ואת הנטייה להיכנס לחרדה... שנינו צריכים לעבוד על זה 🤷‍♀️
כן אני 😬לפניו ברננה!
מותר לא לזכור דברים כאלה
זה אפילו דווקא טוב מתואמת
תודה רבה, המון עצות. אנסה ליישםשופטים
ובקשר לטיפולשופטים
מצד אחד אני מאמינה שטיפול מאוד יכול לעזור כשהוא מוצלח, בפועל מניסיון עבר, כל קשה למצוא דמות מתאימה מבחינה תורנית, כלכלית, טכנית ובסוף עוד שההתאמה ביניהן תהיה טובה.
באמת בעיה..לפניו ברננה!
מבחינה הזאת ב"ה נפלנו טוב, כי קיבלנו מציבורי מישהי שמתאימה לנו מבחינה תורנית וגם אני סבבה איתה והבן שלי היה נראה שהתחבר.
כתבת ממש יפה!בארץ אהבתי
גם אצלנו חלק מהתהליך היה טיפול רגשי (לא חושבת שזה נחשב טיפול דווקא לחרדות. אולי לכן זה לא היה ממש ממוקד לקושי שלנו. אבל ב"ה אנחנו כבר אחרי...).

@שופטים אני כותבת לך בפרטי מה היה אצלנו. לא מרגישה שזה מכבד את הבת שלי לפרוש את כל מה שהיה איתה ככה בפורום ציבורי. אבל אולי לך זה יעזור....
תודה, לא רואה שקיבלתי מסרשופטים
שלחתי בשיחה אישיתבארץ אהבתיאחרונה
אני אשלח שוב במסר..
אני חושבתתהילה 3>
שהכיוון הוא פחות לנסות להדחיק את הפחד/להקטין אותו וכן הלאה,
אלא הפוך. להסתכל יחד איתה לפחד בעיניים.
לשאול אותה מה קרה, וממה את מפחדת, וממה עוד
ובמקום להגיד שהפחד לא הגיוני או מצחיק או שתחשוב טוב, להגיד לה שזה באמת מאד מפחיד.

ולחבק אותה. ולהיות איתה.
הרגשות שלני לא צריכים דווקא פתרון, ובטח לא זלזול או הדחקה או הקטנה.
פשוט שנראה אותם- ואיתנו
שנכיר בהם- ובמה שקורה בנו❤️

אם היא מעלה נושא ספציפי- למשל שהיא מפחדת מאנשים מפחידים, כפשר לדבר איתה על זה
אם זה משהו שהיא פגשה או שמעה עליו או חלמה
לתת לה לשחרר ולדבר על מה שהיא אוגרת בתוכה ואת כל המחשבות והחששות שמתרוצצים בה.

מעבר לזה אם היא מרגישה צורך ואחרי מקום לפחד, אפשר לקרוא קריאת שמע,
לשאול מה יעזור, להציע להתפלל וכו'
אני יודעת שלא כתבת את זה כתגובה לדברילפניו ברננה!
אבל רק רוצה לציין שגם אני כשכתבתי על פחד דמיוני, לא התכוונתי שאמורים להקטין את הפחד
אלא לגרום לה למיין בעצמה את הפחדים, ולשים אותם במקום הנכון להם בתוכה. לזכור שזה לא מאיים עלי *כרגע*.
כי יש פחדים דמיוניים שהם לא רציונליים, ולומר לה שזה באמת מאוד מפחיד זה רק יכול להעצים את זה אצלה, כי גם אמא אמרה שזה מפחיד... צריך לעשות את זה בזהירות ובחכמה.
לשחרר ולדבר - בוודאי חשוב, תמיד!
מבינה מה את אומרתתהילה 3>
(כמובן לא כתבתי בתגובה אלייך,כשהתחלתי לכתוב זו הייתה התגובה הראשונה, כנראה כתבנו במקביל )

מנסיוני, עדיין השהיה בפחד, ברמה שאפשר להכיל, מועילה יותר מלשפוט אותו בכלים שכליים.. רוב הפחדים הם לא רציונליים,
גם מה שחלילה כן יכול לקרות חלילה שיהיה פיגוע, או חלילה תאונה או מחלה קשה, סטטיסטית הסיכוי שיקרה ב"ה הוא נמוך מאד.
ועדיין זה יכול להיות מפחיד, מאד, גם כשזה עלול לקרות.

הפחד הוא מנגנון הגנה שהמטרה שלו להזהיר אותנו ולשמור עלינו מפני דברים שעלולים לפגוע בנו,
וכמו שוטר שמאותת לנו כשאנחנו מתקרבים לתהום הוא בעיקר רוצה שנראה שהוא קורא לנו
ונדע לשמור על עצמנו.

זה נושא קצת מורכב ועמוק, אבל פחד זה כלי מדהים לעבודה, וכשלומדים לעבוד איתו נכון יכולים לצמוח ולהגיע למקומות מדהימים❤️



יחד עם זה אני מוסיפה שכדי להיות יכולה להכיל ולנכוח כאמא,
משמעותי שאהיה בעצמי בלב נקי מפחד או כעס על הילד או כל מקום מאד אמוציונלי אחר
שלא באמת מאפשר לי להיות שם.

הפסקה האחרונה שלך נורא חשובהלפניו ברננה!
והאמת שהפסקאות שלפני..
אני פשוט לא יודעת איך ליישם.
כי א. מפחיד אותי, קשה לי להיכנס עמוק לרגשות של הזולת. (ואולי גם לשל עצמי. 🤔)
ב.המוח כל הזמן מחפש פתרונות.. אז מה עושים.. מה עושים.. איך מתמודדים עם הבעיה והפלונתר שיש פה..
ג. בשורה התחתונה מה אני אומרת לילד? ואיכשהו יש לי הרגשה שגם כשאני מנסה לעשות את זה זה לא הולך. ובשורה בעוד יותר תחתונה - ב4 לפנות בוקר כל מה שאני רוצה זה פשוט להמשיך לישון... וגם הילד! אז בזמן כזה פשוט לא מתאים לי לשהות בפחד. (אגב, לכן הצעתי לה טיפול. שהדברים יצאו בצורה מסודרת בזמן מוצלח יותר)
מסכימה עם שתיכן, זה מה שמבלבל אותישופטים
הרצון לתת אוויר לנשימה כשהיא לחוצה ומצד שני לא לגרום לה להעלים את הפחד, ולפחד מהפחד.
❤️❤️תהילה 3>
א. זה ממש לגיטימי, את רוב העולם מלמדים תמיד כיך להתגבר להדחיק להמשיך הלאה, וזה באמת נראה נורא מפחיד כשלא יודעים איך לעשות את זה.
אל תלחמי בעצמך ואל תעשי דברים שנראים לך מפחידים❤️
חיפוש הפתרונות הוא כמובן מתוך מצוקה ורצון לעזור לעצמנו, זה ממש טבעי שזה קורה. כשיודעים לעשות גם דברים אחרים החיפוש מוביל גם אליהם...


ב4 בבקר אם את רק רוצהלישון בהחלט יש מצב שעדיף לחבק אותו וללכת לישון, ובאופן כללי לעשות דברים בכח,
זה לא הדבק שנצטרך פה.
אבל כן למצוכ את הזמן לדבר על זה אחר הצהריים או מתי שיש פניות לשמוע ממה הוא מפחד,
להקדיש מראש זמן כשאפשרי לשבת לידו כשהוא מנסה להרדם, וכשאת פנויה ונניח בעלך לוקח אחריית על כל שאר הדברים ואין שום דבר שמאיץ בך,
ולנסות להיות שם בשבילו.

זה סוויץ' משמעותי במה שהורגלנו, וגם כאן אפשר ללמוד ולהעמיק איך לעשות את זה בצורה מדוייקת,
אבל מה שמקל על חרדות מהשורש, הוא ללמוד לראות אותם עד שהם אט אט מתמוססות❤️
אחד הילדים שלי גם היה בתקופה כזו לפני לא הרבה זמןמתואמת
ובעצם זה עדיין לא לגמרי עבר...
אנחנו פנינו לכיוון של טיפול. לצערנו עוד לא מצאנו מטפל מוצלח מספיק, אבל האדם שאצלו הוא כן היה במשך שתי פגישות נתן לו מעין פסוק להגנה (פסוק מיוחד בשבילו), והדפסתי לו אותו יפה והוא תלה ליד המיטה שלו.
חוץ מזה - הוא מקפיד לומר קריאת שמע שעל המיטה.
והייתה תקופה שהוא גם התעקש שנסגור את דלת המרפסת (שיוצאת מהחדר שלהם) בכל לילה...
אצלו זה לגמרי על רקע ביטחוני. הוא נתקל בכתבה (אצל סבא וסבתא) שתיארה בפרוטרוט את אחד הפיגועים המחרידים בשנה שעברה, וזה מה שהכניס אותו לחרדות...
הוא ילד שאוהב לשתף מעצמו, אז הוא מיד סיפר לנו על כך כששאלנו, אבל מניסיון עם ילדים אחרים - לא תמיד ילד ישתף מיד דברים כאלה. אז ממליצה קצת יותר לחפור עם הילדה כדי לגלות אם יש משהו עמוק יותר שמציק לה.
ואם לא הולך - אז לפנות לטיפול. אפשר דרך הקופה (המתנה ארוכה) ואפשר בפרטי (יש יותר מטפלות מאשר מטפלים, אז יהיה לכם קל יותר למצוא, אני מניחה).
ואכן, גם למבוגרים יש חרדות בימים אלה, אז הגיוני שגם ילדים יחרדו
אויש עצוב לשמוע על הבן שלך שככה נחשף 😥לפניו ברננה!
שיהינ בהצלחה בע"ה, מקווה שתראו שיפור בקרובשופטים
אצלנו זה לא על רקע בטחוני, כלומר היא כן מפחדת מערכים בכללי אבל אנחנו לא גרים באזור מסוכן מהבחינה הזאת.

אני צריכה יותר למצוא זמן לדבר איתה, ועם כך השאר תכלס.. קשה למצוא את הזמן מתאים לשיחות נפש כאלה..
אנחנו גם לא גרים באזור מסוכן לכאורהמתואמת
(או שירושלים זה כן מסוכן? 🤔)
אבל בימינו בכל מקום בארץ יכול להיות מסוכן מבחינה ביטחונית. והנה, לבן שלי החרדות התחילו בכלל מכתבה שקרא... חרדות לא תמיד רציונליות לגמרי.
הייתי כן בודקת את הכיוון הזה אצל הבת שלך, נראה לי.
(אני נזכרת שבתור נערה(!!) הייתה לי תקופה של חרדות קשות בגלל סרט(!) שראיתי עם חברות - סרט אימה כזה. במשך כמה ימים לא הייתי מסוגלת לישון במיטה שלי... אז אם בגיל 16 אפשר להגיע למצב כזה בגלל משהו בדיוני בעליל, אז בטח בגיל 11... בין אם זה מספרים - שאולי עדיף שלא תקרא אותם - ובין אם זה ממציאות מפחידה שבהחלט קיימת...)
אנסה לגשש שובשופטים
בהצלחה♥️מתואמת
מנסהאו'ר
חייבת לציין שלאור ההפסקה של 3 שנים לא נראה לי קשור המצב הנוכחי למצב של פעם. הייתי מפרידה. היא הרי כן כבר הצליחה ולתקופה מאוד ארוכה. מה שקורה עכשיו זה אולי משהו שונה ולא המשך של פעם... והייתי מבררת עם המורה האם יש איזשהו שינוי בהתנהגות. או מנסה לחשוב האם חל איזשהו שינוי נוסף אחר בבית. אגב התינוק בן כמה הוא? אולי זה השינוי שהיווה לה טריגר לקשיים הנוכחים?

נקודה נוספת, את כותבת ששאלת אותה ממה היא מפחדת, תוהה לעצמי אם היתה שאלה אחרת קודמת לזו קצת יותר פתוחה? שלא יהיה מצב שאת משליכה עליה את מה שאת מכירה מעצמך. לא בטוח שהיא מפחדת כמוך.

עניין אחר, מההיבט הפיזי. כדאי אולי לוודא שעושה מספיק פעילות גופנית לאורך היום, נחשפת לאור שמש, לא קפאין (קולה, שוקו, תה, שוקולד) ולא סוכר מאחהצ, לא אור מסך בערב, וללמוד נשימות סרעפתיות (לבטן) להירגע בלילה.
בארה"ב יש ללא מרשם מלטונין, הורמון להשראת שינה, לא מייעצת כאן ליטול זאת, רק אומרת שיש עוד היבטים חוץ מהריגשי, ואולי אפשר גם להתייעץ עם הרופא ילדים...

תעדכני מה מצבכם בהמשך....
בהצלחה
צודקת על הצורך להפריד ביני לבינהשופטים
מכל הילדים מרגישה שהיא הכי דומה לי, לטוב ולמוטב כמו שאומרים
ילד רוצה מוסד לימודים שאתם לא הכי מתחבריםפילה

האם אתם זורמים עם ילד? או כל מקרה לגופו?

בן כמה הילד?חושבת בקופסא

למה הוא רוצה את המוסד הזה?

למה אתם לא?

אי אפשר לענות על שאלה כל כך ספציפית באופן כללי.

אם ילד בן 5 רוצה להירשם ליסודי הדו לשוני כי הוא רוצה להיות חבר של ילדים ערבים, זו תגובה שונה לגמרי מבחור בן 18 שנרשם לישיבת הסדר חסידית לעומת ישיבת הסדר יותר פלפלנית- בריסקאית כמו שאבא לו היה.

כל מקרה לגופו124816אחרונה

בגיל חטיבה והלאה,

אם חשוב לכם מקום אחר, כדאי להסביר לילד למה ההורים מעדיפים אפשרות אחרת, להמליץ לו לנסות בכל אופן לתקופה את המקום שאתם מעדיפים אבל בסופו של דבר עם הילד מתעקש, לזרום איתו (כמובן אם מדובר במקום שאתם לא הכי מתחברים אליו, ולא במקום שאתם ממש מתנגדים לו עקרונית).

ילד בגילאים האלה שיהיה במקום שהוא לא רוצה להיות בו, ככל הנראה לא יהיה פתוח לקבל את מה שיש למקום להציע.

אצרקציות במחיר נורמלי לבן 11, למי יש רעיון?בת אל123

מחפשת לגילאי 11-4, באזור המרכז במחיר שפוי או שיש הנחה למחזיקי כרטיס אשמורת.

תודה.

תיכנסיעוד מעט פסח

לאתר אשמורת ותראי מה הם מציעים...

נראה לי שאי-ג'אמפ לסוגיו יכול להיות מושלם בגילאים הללו (ומין הסתם יש הנחה יפה לאשמורת).

מה זה מחיר שפוי ואיזה סגנון של אטרקציות?חילזון 123אחרונה

מעבר דירהקרובה
עבר עריכה על ידי קרובה בתאריך א' באב תשפ"ו 9:54

שלום. אשמח לעצתכן..

אנחנו זו''צ, עוברים עוד מעט דירה ומתלבטים בין 2 אופציות...


 

א. דירה קטנה וחמודה, היתרון שזה קומת קרקע, החיסרון שזה חדר וסלון.

ב. דירה גדולה, 3 חדרים, חסרון שזה קומה 3...


 

מבחינת הריון עצמו ואח''כ ותינוק, מה עדיף? לסבול קומה 3 בלי מעלית אבל יהיה עוד חדר או להסתדר כמה שאפשר עם תינוק בחדר ובלי שידת החתלה וכו'?

או שיש עוד נקודות שלא חשבתי עליהן?


 

ואם הדירה של החדר וסלון- עד איזה גיל של התינוק זה עדיין אפשרי ואם יש טיפים איך לסדר את זה...


 

תודה!!

נקודות למחשבה124816

כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?

מה ההבדל במחיר בין הדירות?

בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.


שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.


לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.  


מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.

.

רוצים להישאר באזור בשאיפה הרבה זמן...קרובה

אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...

הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.

בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?

בהתאם אליכם124816

אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.

ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.

קומה שלישית בלי מעלית עם תינוק זה סיוטאורי8אחרונה
במיוחד אם את צריכה גם לעלות את העגלה. אני ברחתי כשהתינוקת היתה בת חצי שנה, אי אפשר היה להשאיר עגלה למטה .  מבחינת תינוק בחדר הורים. אני משאירה המון זמן, הנקתי עד גילאים מאוחרים( שנה וחצי) וכל עוד התינוק ינק הוא היה בחדר,שלי, ככה ישנתי טוב יותר. וגם אף םעם לא היתה לי שידה. אבל לתינוק יש ציוד, בגדים, כשגודל קצת, משחקים, עגלה, השאלה אם יש מקום בדירה הקטנה? 
מוזמנת לכתוב בפורום הריון ולידהיעל מהדרום
לק"י

הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.

אובדת עיצות😔 הבת שלי נתפסה בגנבה.אנונימית באהב"ה

סוף כיתה ו'.

היא התקשרה אלי מהחנות, שהיא ניסתה לגנוב והמוכרת תפסה אותה והיה לה כבר חטיף בתיק שאני קניתי לה, והמוכרת (כמובן) לא האמינה לה, אז היא ביקשה ממני להגיד למוכרת שהחטיף שלה.

כמובן שהתנצלתי בפני המוכרת. הילדה המשיכה לקייטנה ואמרנו שנדבר בבית.


אני מזועזעת ולא יודעת איך לפעול. היה בעבר מקרה שהיא גנבה ממנו סכום כסף, כשבדקתי איתה היא הכחישה לגמרי. בצורה הכי משכנעת שיש. אבל בסוף היה לי דרך לגלות שזו היא בוודאות וכשאימתתי מולה היא ממש בכתה והצטערה ולקחה את זה מאוד מאוד.


בעבר היה מקרה של גנבה בכיתה שלה. כשניסיתי לברר מולה היא אמרה שלא קשור אליה, למרות שמשהו בהתגוננות שלה לא עבר לי חלק. וגם היא מצליחה ממש לשקר לי בלי שאצליח לזהות אם היא דוברת אמת או לא. בסיפור הזה לא היה לי דרך לדעת בוודאות אם באמת היא קשורה לזה (וגם למורה לא) ובסוף הסיפור התמוסס.


ועכשיו זה…


פתאום חוששת שהיא גנבה עוד הרבה פעמים, מהרבה מקומות.

היא עושה בייביסיטר חופשי. איך אני יודעת שהיא לא גונבת מהם??


אני מרגישה שאני לא יכולה להאמין לה לכלום. כי היא נתפסה בשקרים כ"כ הרבה פעמים והיא מצליחה לשקר בקלות.


ממש לא יודעת איך נכון לפעול. קשה לי עם זה כ"כ.

מתואמת

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מנסה לענותפילה

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

לפני הכל שולח חיזוקזיויק

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.


אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

זה פורום לאמהות. בבקשה לא להגיב פהיעל מהדרום
ממש קשה כאמא5+אחרונה

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

פעילות לקיץאבןישראל
רעיון לפעילות משהו בסגנון של לונה פארק במחיר שפוי?
איפה בארץ?אמהלה

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

זורמים על מיקום חוץ מאילת והערבהאבןישראל
תודה על הרעיונות, אסתכל באתרים
לחפש הטבותעוד מעט פסח

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

מוסיפה- גם דרך הבנקים (נניח בלאומי יש הטבות..)יעל מהדרוםאחרונה
מחפשת רעיונות ליציאה כיפית לקייטנת אמהותמתיכון ועד מעון

באיזור מערב השומרון או פ"ת, כפר סבא, בעלות סבירה.

לבנות בכיתה ד' ולבנים בכיתה ו'

פארק אפק?טארקו

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

וויט פול בפתח תקווהאמהלה
תודה למי שענתהמתיכון ועד מעון

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

כיתה ו' אולי מוזיאון בנק ישראל בת''אחילזון 123

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

מה את חושבת על מוזיאון האדם והסביבה?מתיכון ועד מעון
לא הייתיחילזון 123
שמעתי עליו דברים טוביםעלמא22
אבל לא הייתי 
מוזיאון על בנק נשמע לי משעמם גם בגילי🙊יעל מהדרום
הייתי שם עם ילדותחילזון 123

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

הם אוהבים רכבת?אנוני.מית

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

בירושלים ישלפניו ברננה!
ראיתי שפתחועוד מעט פסח

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פארק ידידיה זה הבית...מתיכון ועד מעון

פחות אטרקציה ללכת לשם

אולי מוזיאון אלי כהן בהרצליה? לא הייתי בעצמיחילזון 123
בשומרון יש הרבה מעיינות5+אחרונה

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

ילדים בנסיעה לעיר אחרתאנוני.מית

באיזה גיל מבחינתן זה לגיטימי?

 

בן ה14 שלי שבר לעצמו את המסך של הטלפון והמעבדה הרשמית של היבואן זה באיזה חור ליד מודיעין (ישפרו למי שמכירה). הוא רוצה ליסוע לשם. אני לא מוכנה ליסוע איתו וגם אבא שלו לא.

 

אפשר ליסוע לשם ברכבת ומשם ללכת ברגל או משהו כזה. כמה זה סביר לדעתכן לבד? מאזור ירושלים.

נסיעה אולי בסדרפילה
אבל מה לגבי מעבדה עצמה? הוא מספיק בוגר בשביל זה? הם בכלל ידברו עם בן 14?
הנסיעה נראלי בסדר גמורניגון של הלב

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

לא היתי נותנת לו ליסועאורי8
נראה לי נסיעה מסובכת. ולעמד מול המעבדה . עדיף לתקן בחנות כלשהיא בירושלים ולשלם. 
הטלפון עובד וזמין?רוני 1234

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)


את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?


אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

כבר ביררנו כמה זה יעלהאנוני.מית
הבעיה רק הטירוף שלו שהוא לא מוכן לרצות לתקן במקום אחר. והשאלה כמה לזרום איתו על זה...
הבת שלי בגיל הזה נוסעת הרבה בבין-עירונירוני 1234
אני לא רואה בזה בעיה, אלא אם כן הטלפון ישאר שם לתיקון ואז הוא חוזר הביתה כשהוא "מנותק קשר".
אני חושבת שזו לא הליכה קצרה וברורה...כתר הרימון
עדיף רכבת מודיעין מרכז ומשם אוטובוס פנימי. 
לפי מה שאני מכירה, אבל לא מעודכנתאוזן הפילאחרונה

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש


רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

גם אני פה בענייני חופש גדול כולנה

אם הייתם צריכות להמליץ על נושא/ספר לימוד לחבורת בנות מסיימות יסודי, מה הייתן ממליצות?

יכול להיות משהו בלימוד עצמאי או קבוצתי עם הורה.


ילדה מסיימת כיתה ח שאין לה תחביבים יותר מדי, והייתי רוצה לעזור לה למצוא, איך הייתן ממליצות לגשת לזה?

שמתי לב שהיא כן אוהבת ומתעניינת בסיפורים של אנשים, כל מיני ראיונות שעושים כמו רגע של חכמה, או כאלה שיש בהידברות. איך אפשר לפתח את זה?


הייתי שמחה להמלצות לספרים או סרטים ביוגרפיים על אנשים חשובים בהיסטוריה, משהו שמעניין וזורם לקרוא, במיוחד דמויות של נשים, ואם דתיות אז בכלל.


אולי יעניין אותך