אז תהייה...
כמה נפשות אתם בבית ומה גודל הדירה ואיך אתם מרגישים? ברווח? בצמצום?
מחכים כבר לעוף מהבית או שסבבה ככה?
תוהה כמה ברווח אפשר להתנהל בדירת 3 חדרים, 84 מטר
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
סקרון מס נפשות בדירהשירה_11
עונה:מתואמת
עבר עריכה על ידי מתואמת בתאריך י"ב באייר תשפ"ג 11:09
10 נפשות, חמישה חדרים, כ-120 מ"ר נדמה לי.ב"ה חיים ברווח ביותר (יש אפילו חדר אחד שלא משמש לשינה כרגע).
תמיד יהיה את הילד שיתלונן מדי פעם שאין לו חדר פרטי, אבל תכל'ס אין סיבה... יש לכל אחד מיטה משלו, מקום אחסון לחפצים האישיים, לפעמים מעין פינה משלו - ב"ה, יש להם הרבה יותר מאשר להרבה מחבריהם.
לפני כן גרנו 6 נפשות בדירה של שלושה חדרים (כ-80 מ"ר) וגם היה מקום ברווח (עברנו בעיקר בגלל הקומה הגבוהה ללא מעלית).
כזוג צעיר גרנו בדירה של שלושה חדרים קטנה יותר (כ-70 מ"ר) וכמובן היה מקום ברווח...
לנוהשם שלי
5 נפשות
דירת 3 חדרים, 100 מ"ר פלוס מרפסות.
הסלון גדול, החדרים קצת צפופים.
סך הכל בינתיים נח לנו.
דירת 3 חדרים, 100 מ"ר פלוס מרפסות.
הסלון גדול, החדרים קצת צפופים.
סך הכל בינתיים נח לנו.
100 כולל המרפסות?שירה_11
אז בעצם 3 ילדים בחדר?
לאהשם שלי
המרפסות מעבר ל 100 מ"ר.
בחדר יש 3 ילדים.
אם נוסיף עוד ילד כבר יהיה צפוף.
יש אפשרות לסגור חלק מהסלון לעוד חדר.
בחדר יש 3 ילדים.
אם נוסיף עוד ילד כבר יהיה צפוף.
יש אפשרות לסגור חלק מהסלון לעוד חדר.
חחח נראה לי שננצחבוקר אור
45 מ"ר, 4 נפשות (2.5 חדרים)
ומתים לעוף מפה😁בוקר אור
חחח בע"ה לבית מרווח שלכם 
שירה_11
אנחנו מנצחים.. 5 נפשות, 40 מטר!בעליה מתמדת.
וואו. לגמרי 😳בוקר אור
לא נעים לומר שאצלנו יותר צפוף.. 
מנסה לעזור
51 מ"ר, 8 נפשות בלעה"ר
וואו איך זה מסתדר?ממשיכה לחלום
מאחלת לכם שירווח לכם בקרוב ובשמחה
מסתדרים.. אין ברירה..מנסה לעזור
אמן. תודה
ה' ישמורבוקר אור
האמת שעיקר הקושי שלי זה עם החלוקה של הבית. החדרים יחסית גדולים אבל אין סלון כמעט בכלל (זה החצי חדר) ואין איפה לזוז שם, משחקים רק בחדר של הילדים ואז הכל דם בלגן כל הזמן, ואם רוצים לאכול אפילו רק עפ עוד זוג זה ממש מאתגר
אז אצלנו הפוך..מנסה לעזור
הסלון הוא החדר הכי גדול בבית ושם עושים כמעט הכל- משחקים, קוראים, עובדים, לומדים, אוכלים, מארחים...
בחצי חדר יש מיטה שנפתחת ל-3 וישנים שם 4 ילדים
ילד אחד ישן כרגע בסלון
ובחדר שלנו ישן הקטנצ'יק שלנו איתנו..
אמאלההה איך?🫢🫢אמא לאוצר❤
עברנו לשםמנסה לעזור
אחרי שהגדול שלנו נולד. לפני 14 שנה ב"ה..
ונתקענו.. 
מגניב! כל הכבוד!טל..
איך מתחלק?
פירטתי לבוקר אור..^^מנסה לעזור
עכשיו ראיתי... כל הכבוד לכם!טל..
בטח דורש סדר תמידי והרבה סבלנות...
תודה. ממש מקווה ומתפללתמנסה לעזור
שנוכל לעבור לבית גדול ומרווח יותר.. שייתן יותר יישוב הדעת..
איזה כיף לנקות את הבית שלך!אהבתחינם
חחח אהבתי, כמה נכוןחולת שוקולד
בעיני זה יתרון ענק.
אנחנו מתכננים להרחיב את הבית וברגע שקלטתי מה זה אומר מהבחינה הזאת ירד לי החשק
אנחנו מתכננים להרחיב את הבית וברגע שקלטתי מה זה אומר מהבחינה הזאת ירד לי החשק
זה לא נכון... מניסיון..מנסה לעזור
קל יותר לנקות בית גדול/ מרווח ו"ריק" יחסית מדברים מבית קטן ועמוס בדברים..
ככה אומרים, אצלי זה לא תקףחולת שוקולד
קשה לי במיוחד עם הבלאגן וכשהוא מרוכז במקום קטן יותר זה מקל עלי מאוד (וזה כולל שיש קטן, שולחן קטן וכו')
גרנו בבית גדול עם מסדרון רחב וארוך וארבעה חדרי שינה, היה סיוט של החיים, ברוך שפטרנו
גרנו בבית גדול עם מסדרון רחב וארוך וארבעה חדרי שינה, היה סיוט של החיים, ברוך שפטרנו
ככה אומרים וככה גם התנסיתי בעצמי...מנסה לעזור
אפרופו מטבח-
גם המטבח שלי קטן ואני מבשלת המון ב"ה
אבל בימי שישי וערבי חג מאוד קשה לי לבשל כשאין מקום כמעט על השיש.. לא התרגלתי לזה עדיין.
אני עם בית בכזה גודל והוא בכלל לא עמוסמישהי עם שאלה
צריך לדעת לא לאכור
השאלה היא- כמה אנשים חיים בתוך הבית?מנסה לעזור
ילדים קטנים/ גדולים?
יש לך גם מרפסת?
יש גינה קטנה, והילדות קטנות, אנחנו 4מישהי עם שאלה
אני חושבת שזה כן גם קשור לאגרנות. אנחנו משיגים הרבבה ממסירה וגם מוסרים כל מה שלא באמת צריכים
זה הבדל ענק...מתואמת
לא יודעת בני כמה הילדים שלך, אבל ל @מנסה לעזור יש גם ילדים בבית ספר, שמטבע הדברים צריכים הרבה ציוד. רק הילקוט תופס מרצפת שלמה בבית (אם מדובר במרצפות גדולות), שלא לדבר על כל הספרים והמחברות שצריכים מקום להתאכסן בו, ומקום לעשות בו שיעורי בית (אפשר בשולחן הסלון, אבל לא לכל ילד זה נוח).
תוסיפי לזה כמות משחקים גדולה יותר (ואם אין מרפסת או גינה אז צריך יותר תעסוקה בבית), וגם כמות בגדים גדולה יותר - וכבר יש הרבה יותר דברים שצריך לאחסן, גם בלי נטייה לאגרנות...
(כותבת את זה בתור אגרנית בעצמי, שיודעת שאפשר לוותר על הרבה דברים בבית שלה, אבל יודעת גם על מה אי אפשר לוותר...)
תוסיפי לזה כמות משחקים גדולה יותר (ואם אין מרפסת או גינה אז צריך יותר תעסוקה בבית), וגם כמות בגדים גדולה יותר - וכבר יש הרבה יותר דברים שצריך לאחסן, גם בלי נטייה לאגרנות...
(כותבת את זה בתור אגרנית בעצמי, שיודעת שאפשר לוותר על הרבה דברים בבית שלה, אבל יודעת גם על מה אי אפשר לוותר...)
בדיוק ^^מנסה לעזור
ויש לנו בבית רק שולחן אחד גדול בסלון..
אוכלים עליו בשבת וביום חול.. מכינים עליו שיעורים (לצערי הרב. אין לי מקום לשולחן כתיבה לילדי בי"ס).. לפעמים קוראים ליד השולחן...
לפעמים יש שם גם מחשב גדול של העבודה שאני עובדת עליו (וזה כבר תופס חלק ניכר מהשולחן)- ביום שישי מעבירים את המחשב לנוח על המכונת כביסה ובמוצ"ש מחזירים אותו חזרה...
הא, ואפילו מייבש כביסה אין לי- כי אין לי מקום להניח אותו.
גם מיקסר גדול עומד אין לי- חלום שלי לקנות כשיהיה לי מטבח גדול יותר כי כרגע אין לי מקום בשבילו.. מקציפה ביצים במיקסר ידני (שתופס פחות קום) ולשה בצקים בידיים..
ועוד ועוד..
מתפללים ומנסים לעשות מה שאפשר כדי לעבור לדירה גדולה יותר. בע"ה בקרוב אמן..
מזדהה ממש עם התיאור שכתבתענבלית
ענית כבר לעצמך יש הבדל ענקקק ביני לבינך..מנסה לעזור
אנחנו 8 נפשות בבית ב"ה.
4 מתוכם בבי"ס (אוטוטו 5 בע"ה)+ ילד בגן ופעוט במעון.
לכל אחד יש ילקוט ו/או תיק קטן (לימים קצרים), יש המון ספרי לימוד, מחברות, מכשירי כתיבה.
רובם אוהבים גם לקרוא- אז יש ספרי קריאה. וגם אם אנחנו לא קונים הרבה ספרי קריאה יש ב"ה ספריה בבי"ס וספריה שכונתית. 3 הגדולים שלי מביאים בשבוע 4 ספרי קריאה עבים.. זה כבר 12 ספרים נוספים
מיטות לכולם.. לול.. דברים אישיים לכל אחד.. מגרה אישית....
אין לנו גינה/ חצר שאפשר לאחסן שם דברים אז גם בימבות וקורקינטים אנחנו מאחסנים בבית (אופניים ב"ה קושרים למטה. אם כי היו גניבות של זה גם כן..)
עד לא מזמן היתה לנו עגלה של הקטנצ'יק שלנו שגם הסתובבה פה בבית.. (לפני פסח כיבסתי ואיחסנתי. גדל הבחור )
מלאי משחקים של 6 ילדים בגילאים שונים - כמובן שעושים סינון ומוסרים את מה שלא בשימוש..
תחשבי על שמיכות, כריות, בגדי חורף וקיץ ל-8 נפשות ב"ה (ואין לנו הרבה בגדים. מה שצריך וזהו)
מצעים לכולם, סירים (לא דומה בישול ל-4 נפשות ש-2 מתוכן ילדים קטנים לבישול ל-8 נפשות שצריכים גם סירים גדולים..)
וכן על זה הדרך..
וכל זה ב-51 מ"ר
מה מתוך כל זה אפשר לוותר ולא "לאגור"??
חשבתי שעניתי למי שרשמה בהתחלה שהם 4 נפשותמישהי עם שאלה
הבנתי מנסה לעזור
מנסיון שלי זה ממש הפוך!!!טארקו
את הבית הקודם היה סיוטטטטט לנקות ולסדר
כי הכל היה פאזל בלתי אפשרי
עכשיו זה ממש בנחת וכשמסדרים איזור הוא מסודר ולא גיבוב דברים אחד על השני, יש מקום להכל והרבה יותר קל
זה יותר שטח אבל פחות מאמץ..
את יודעת.. כל אחד ומה שמתאים לוחולת שוקולד
כן נכון..טארקו
לא בטוח שזה קל יותר...מתואמת
כי לפי מספר הנפשות - כך מספר החפצים בבית. וכשיש הרבה חפצים והרבה רהיטים על שטח קטן, אין כמעט מקום לזוז בשביל לנקות כמו שצריך...
שלא לדבר על פעמים שבהן הילדים נמצאים בבית, ואז צריך גם להזיז אותם ממקום למקום כשמנקים...
(לא כותבת מניסיון, אלא ממה שחברות סיפרו לי. @מנסה לעזור - אני צודקת?)
שלא לדבר על פעמים שבהן הילדים נמצאים בבית, ואז צריך גם להזיז אותם ממקום למקום כשמנקים...
(לא כותבת מניסיון, אלא ממה שחברות סיפרו לי. @מנסה לעזור - אני צודקת?)
^^^ בדיוק. ממש כךמנסה לעזור
ממש כך..
כשהיו לי 1-2 ילדים הייתי מנקה את החדר שלהם לפני שהלכו לישון ואחרי שהם הלכו לישון הייתי מנקה בכייף את שאר הבית.. בלילה.
עכשיו- אני לא מסוגלת לנקות כשהם בבית ואי אפשר לנקות כשהם ישנים בכלל..
אפילו לפתוח חלון בסלון, כשקמים- אני כמעט ולא יכולה עד הילד שישן שם יקום..
קשה...מתואמת
לבת שלי יש חברה שהם 14 נפשות בשלושה חדרים, והם התחילו לנקות לפסח רק בשבוע-שבועיים האחרונים, כי פשוט לא היה טעם לפני כן... כי כמה אפשר לשגע את הילדים ולהזיז אותם ממקום למקום, וכמה בכלל אפשר לשמור שהם לא ילכלכו - זה לא כמו אצלנו, שאפשר לסגור את החדרים במשך היום ועדיין יהיה מספיק מקום להסתובב בו...
בקיצור, לא התנסיתי בזה בעצמי, אבל אני בהחלט רואה מהצד שיותר קשה לנקות בית קטנטן, במיוחד אם חיות בו הרבה נפשות...
בקיצור, לא התנסיתי בזה בעצמי, אבל אני בהחלט רואה מהצד שיותר קשה לנקות בית קטנטן, במיוחד אם חיות בו הרבה נפשות...
שרק נהיה בריאים מנסה לעזור
וואו, איך הם מסתדרים??
אמאלה..
זה באמת ככה!!
אני התחלתי לנקות (לפסח) את חדר השינה שלנו ואת הארונות מטבח למעלה או מקומות שילדים פחות מגיעים אליהם..
מה שכן- אני הרבה פעמים רוצה ללמד את הילדים שלי שלא נכנסים לחדר הורים סתם ככה אבל לפעמים אני מרחמת עליהם כי אין להם הרבה מקומות "שקטים" בשביל לשבת ללמוד או לקרוא וכד' - אז מאפשרת לעשות את זה גם בחדר שלנו, בלית ברירה.
באמת אין לי מושג איך הם מסתדרים...מתואמת
שלושת הבנים הגדולים בישיבות, אז זה מקל קצת, מניחה. ויש להם גם מרפסת סגורה שמשמשת כחדר קטן. לא יודעת מעבר...
ואני מעריכה אותה (אם חברתה של בתי) ואותך ממש! במיוחד בתור אחת שהפרטיות האישית והזוגית מאוד חשובה לה... (לא הייתי עומדת בזה במקומכן...)
ואני מעריכה אותה (אם חברתה של בתי) ואותך ממש! במיוחד בתור אחת שהפרטיות האישית והזוגית מאוד חשובה לה... (לא הייתי עומדת בזה במקומכן...)
שה' יעזור לכולנו מנסה לעזור
"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"
את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.
השאלה הזו שמנקרת,
ההרגשה הנוראית שעוטפת
שוב
ושוב
ושוב
ההרגשה הזו שהכל סוגר
שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.
וכאב.
הו הו כמה כאב כמה!!!
כאב לאנשים שיקרים לך
וכאב לעוד אנשים שיקרים לך
וכאב לעצמך
וכאב לעם שלך
וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים
וכאב בכל מעגל שהוא
חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...
כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!
ואת כבר בהצפה.
הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.
פשוט הצפה.
תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.
נגמר המלאי.
אין.
פשוט אין.
ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף
ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף
ועוד
ועוד
ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!
אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!
לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.
פיזית.
פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה
למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,
להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא
ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.
ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.
לעצום עיניים.
לשים את עצמך במקום שקט.
שקט שקט.
גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.
ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.
ומה עובר עלייך?
ועם מה את מתמודדת?
ומה חשוך לך ובך כעת?
ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,
שזה פשוטו טו מאץ'!
יותר מדי!
זה יותר מדי לך, לכולם!
ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך
לעצור
ולקחת עוד קצת זמן לעצמך
אפילו אם מועט,
להסדיר נשימה
לסדר מחשבות
לנשום
להתמלא
לשתות
אולי תה חם ומתוק
מקלחת נעימה וחמה
כל פינוק שבא לך
פינוק קטן של אוכל
תפילה לקב"ה שישלח כוחות
שיתוף
חיבוק
וכמובן - שינה!
שיר מעודד
מוזיקה בכללי
פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ
להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,
לצאת לשאוף אוויר בחוץ
הליכה קצרה
וכל הטענת מצברים אחרת!
וכל מה שיכול לעשות לך טוב!
ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך!
אי אפשר יקרה!
את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...
אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.
האיתותים הללו של הגוף שלך החכם
ושל הנפש החכמה
אומרים לך -
היי יקרה! עד כאן!
אנחנו חייבים מילוי!
בואי תדאגי לנו למילוי
ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים
אבל קודם המעגל שלך.
את.
עצמך.
מתמלאת.
נושמת.
מתחזקת.
שמחה.
ואח"כ כמובן אישך והילדים
ואז המשפחה המורחבת
והחברה היקרה
ושאר המעגלים
לאט לאט.
אי אפשר הכל בבת אחת.
את רק בן אדם אחד.
מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.
עם גבולות יכולת
עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...
ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.
לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.
ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.
אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.
וזהו.
לשחרר.
אי אפשר לעזור לכולם.
את רק בן אדם.
אחד.
יחיד ומיוחד.
ואחד.
וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!
ועוזרת!
ותומכת
ומאירה
ומחדדת
וכמה אכפתיות נובעת ממך
כ"כ כ"כ אכפת לך!
ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!
ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!
שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!
שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!
את מה את כן יכולה
ומה את לא
את מה עושה לך טוב וממלא
ומה מרוקן
את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך
ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך
ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...
לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,
אבל בסופו של דבר גדלים!
וגם מכל הרע שבעולם -
נכון.
הוא קיים.
אבל הטוב קיים שבעתיים!
"ברגע קטון עזבתיך
ורחמים גדולים אקבצך"
הרע הוא כמו רגע קטון!
והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!
ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"
ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך
אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"
וכולנו "אור איתן"
ולא רק בשיר ילדים חמוד
אלא באמת באמת
לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!
לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו
במעגלים שלו
ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד
ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה
כי חיוך אחד שלך לילדה,
שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,
שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,
וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,
או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,
שהצלת
ועודדת
והרמת
ותמכת
ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,
שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,
ואותם אנשים שפגשו גם
ואין לדבר סוף!
כן כן
ל***טוב*** אין באמת סוף!
הוא באמת אינסופי!!!
אז את יקרה מוסיפה אור
ותוסיפי אור
וקצת פחות תחשבי על החושך.
כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט
ומספיק אפילו אור קטן
ואפילו יחיד
בכדי לגרש חושך גדול גודל
ויש לנו את בורא עולם
שהכל שלו
והכל מאיתו
הטוב והרע
ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה
ולימדנו שהכל לטובה!
כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה
ולהתחזק באמונה
בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה
והוא אחראי על הכל
ולפעמים התפקיד שלנו הוא
"הרפו.
הרפו ודעו כי טוב השם!"
ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.
לא כל העולם על כתפייך היקרות
ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.
ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*
באנשים טובים
בנפלאות הבורא
בילדים שיש
במשפחה
בחיוכים
באוכל הטעים
בשפע
במיטה הנוחה
בגוף שמתפקד
ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע
ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו
לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו
אלא להיפך - להנכיח אותו
לראות אותו
להעצים אותו
להודות עליו
ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!
להתפלל במילים שלך
את כל הכאב
והקושי
והתקוות
הכל הכל הכל
לקב"ה
ולהודות לו על מה שכן יש
ולבקש על מה שעוד לא
והוא שומע הכל
והוא כל יכול
ותמשיכי להתחזק
להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום
להתקרב למה שעושה לך טוב
להתרחק ממה שעושה לך רע
ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה
והדברים ב"ה עוד יתבהרו
כולם
לאט לאט
את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!
ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת
ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים
השבויים שכבר חזרו
החולים שנרפאו
העקרות שנפקדו
הרווקות שהתחתנו
הזוגיות שהתחזקה
הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה
הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם
הערבות ההדדית
האחדות
החסד
העזרה
השמחה
הצחוק
החיוכים
רגעי האושר
והשפע
והטוב.
הטוב.
שקיים!
ושילך ויגדל ב"ה
ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!
ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך
ותני לטוב שבך לגדול 
❤
אמן!מתואמת
ובהחלט יש משהו נחמד ומיוחד בלהיות חסידים... אם כי האמונה בקב"ה שייכת לכולנו
צודקת.. מנסה לעזור
בכלל לא כייף...מנסה לעזור
קשה מאוד לנקות בית קטן שעמוס בחפתים של הרבה נפשות שחיות באותו בית..
הרבה יותר קל לנקות בית גדול ומרווח שהרצפה שם ריקה (יחסית) מכל אותם חפצים.
ואני מדברת מניסיון..
כנערה/ בחורה ניקיתי בבית של ההורים שלי והיינו שם 7 נפשות בבית גדול יותר ומרווח יותר- תענוג לנקות. היינו מתחלקים אחותי ואני- היא מנקה חצי בית ואני מנקה חצי בית.
עכשיו, כשאנחנו בדירה קטנה וב"ה הרבה נפשות- אי אפשר לנקות יותר מחדר אח בכל פעם.
כדי לנקות את הסלון - צריך להעביר הרבה חפצים ממנו לחדר שלנו ולנקות.. ואז להחזיר.. וככה בכל חדר.
צריכים לפנות אותו לפני כן כדי לנקות אותו והוא מלא בחפצים של כל אחד ואחד.. ב"ה.
לא פשוט בכלל..
נכוןבוקר אור
אצלנו נגידהף החדר של הילדים תמיד מבולגן כי שם המשחקים
אבל הוא לא באמת סלון אז אין שם המון מקום וכל הרצפה זרועה משחקים
שגם מתגלגלים לסלון
והכל קטן ודחוס אז צריך להזיז מלא דברים בשביל לנקות
אבל הוא לא באמת סלון אז אין שם המון מקום וכל הרצפה זרועה משחקים
שגם מתגלגלים לסלון
והכל קטן ודחוס אז צריך להזיז מלא דברים בשביל לנקות
וואו, אלופה!!! איך אתם מסתדרים??אמא טובה---דיה!
מסתדרים.. מסתדרים. יש ברירה? מנסה לעזור
ואוו עקפתם אותנוחולת שוקולד
7 נפשות ב50 מר
גם את אלופה!טל..
כמה חדרים?
איך הבית מאורגן?
את גם חולת סדר מלבד שוקולד?
שני חדרי שינהחולת שוקולד
סלון מטבח ביחד, במסדרון קטנטן עם שירוקלחת (נו טוב- אמבטיה😁) שממנו יש דלתות לשני החדרים, הכל באותו קו, מאוד נח, יצא לי להיות בבתים לא מאוד יותר גדולים אבל מסודרים בצורה ככ לא נוחה, בכמה מפלסים ועם מדרגות מיותרות
בגדול ממש מרוצה
ולא, אני הפוך מחולת סדר, לכן זה ככ משמעותי לי
בגדול ממש מרוצה
ולא, אני הפוך מחולת סדר, לכן זה ככ משמעותי לי
יש לכם שירותים אחד? כי גם זה משהו שלא קל להסתדרמנסה לעזור
"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"
את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.
השאלה הזו שמנקרת,
ההרגשה הנוראית שעוטפת
שוב
ושוב
ושוב
ההרגשה הזו שהכל סוגר
שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.
וכאב.
הו הו כמה כאב כמה!!!
כאב לאנשים שיקרים לך
וכאב לעוד אנשים שיקרים לך
וכאב לעצמך
וכאב לעם שלך
וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים
וכאב בכל מעגל שהוא
חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...
כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!
ואת כבר בהצפה.
הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.
פשוט הצפה.
תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.
נגמר המלאי.
אין.
פשוט אין.
ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף
ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף
ועוד
ועוד
ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!
אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!
לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.
פיזית.
פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה
למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,
להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא
ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.
ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.
לעצום עיניים.
לשים את עצמך במקום שקט.
שקט שקט.
גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.
ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.
ומה עובר עלייך?
ועם מה את מתמודדת?
ומה חשוך לך ובך כעת?
ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,
שזה פשוטו טו מאץ'!
יותר מדי!
זה יותר מדי לך, לכולם!
ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך
לעצור
ולקחת עוד קצת זמן לעצמך
אפילו אם מועט,
להסדיר נשימה
לסדר מחשבות
לנשום
להתמלא
לשתות
אולי תה חם ומתוק
מקלחת נעימה וחמה
כל פינוק שבא לך
פינוק קטן של אוכל
תפילה לקב"ה שישלח כוחות
שיתוף
חיבוק
וכמובן - שינה!
שיר מעודד
מוזיקה בכללי
פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ
להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,
לצאת לשאוף אוויר בחוץ
הליכה קצרה
וכל הטענת מצברים אחרת!
וכל מה שיכול לעשות לך טוב!
ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך!
אי אפשר יקרה!
את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...
אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.
האיתותים הללו של הגוף שלך החכם
ושל הנפש החכמה
אומרים לך -
היי יקרה! עד כאן!
אנחנו חייבים מילוי!
בואי תדאגי לנו למילוי
ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים
אבל קודם המעגל שלך.
את.
עצמך.
מתמלאת.
נושמת.
מתחזקת.
שמחה.
ואח"כ כמובן אישך והילדים
ואז המשפחה המורחבת
והחברה היקרה
ושאר המעגלים
לאט לאט.
אי אפשר הכל בבת אחת.
את רק בן אדם אחד.
מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.
עם גבולות יכולת
עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...
ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.
לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.
ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.
אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.
וזהו.
לשחרר.
אי אפשר לעזור לכולם.
את רק בן אדם.
אחד.
יחיד ומיוחד.
ואחד.
וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!
ועוזרת!
ותומכת
ומאירה
ומחדדת
וכמה אכפתיות נובעת ממך
כ"כ כ"כ אכפת לך!
ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!
ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!
שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!
שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!
את מה את כן יכולה
ומה את לא
את מה עושה לך טוב וממלא
ומה מרוקן
את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך
ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך
ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...
לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,
אבל בסופו של דבר גדלים!
וגם מכל הרע שבעולם -
נכון.
הוא קיים.
אבל הטוב קיים שבעתיים!
"ברגע קטון עזבתיך
ורחמים גדולים אקבצך"
הרע הוא כמו רגע קטון!
והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!
ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"
ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך
אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"
וכולנו "אור איתן"
ולא רק בשיר ילדים חמוד
אלא באמת באמת
לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!
לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו
במעגלים שלו
ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד
ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה
כי חיוך אחד שלך לילדה,
שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,
שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,
וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,
או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,
שהצלת
ועודדת
והרמת
ותמכת
ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,
שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,
ואותם אנשים שפגשו גם
ואין לדבר סוף!
כן כן
ל***טוב*** אין באמת סוף!
הוא באמת אינסופי!!!
אז את יקרה מוסיפה אור
ותוסיפי אור
וקצת פחות תחשבי על החושך.
כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט
ומספיק אפילו אור קטן
ואפילו יחיד
בכדי לגרש חושך גדול גודל
ויש לנו את בורא עולם
שהכל שלו
והכל מאיתו
הטוב והרע
ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה
ולימדנו שהכל לטובה!
כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה
ולהתחזק באמונה
בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה
והוא אחראי על הכל
ולפעמים התפקיד שלנו הוא
"הרפו.
הרפו ודעו כי טוב השם!"
ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.
לא כל העולם על כתפייך היקרות
ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.
ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*
באנשים טובים
בנפלאות הבורא
בילדים שיש
במשפחה
בחיוכים
באוכל הטעים
בשפע
במיטה הנוחה
בגוף שמתפקד
ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע
ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו
לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו
אלא להיפך - להנכיח אותו
לראות אותו
להעצים אותו
להודות עליו
ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!
להתפלל במילים שלך
את כל הכאב
והקושי
והתקוות
הכל הכל הכל
לקב"ה
ולהודות לו על מה שכן יש
ולבקש על מה שעוד לא
והוא שומע הכל
והוא כל יכול
ותמשיכי להתחזק
להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום
להתקרב למה שעושה לך טוב
להתרחק ממה שעושה לך רע
ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה
והדברים ב"ה עוד יתבהרו
כולם
לאט לאט
את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!
ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת
ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים
השבויים שכבר חזרו
החולים שנרפאו
העקרות שנפקדו
הרווקות שהתחתנו
הזוגיות שהתחזקה
הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה
הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם
הערבות ההדדית
האחדות
החסד
העזרה
השמחה
הצחוק
החיוכים
רגעי האושר
והשפע
והטוב.
הטוב.
שקיים!
ושילך ויגדל ב"ה
ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!
ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך
ותני לטוב שבך לגדול ❤
וואו. אז יש עוד משפחות כמונו. לא פשוט, הא?מנסה לעזור
האמת היא שכשילדתי את ילדי הרביעי - חמותי ואמא שלי שאלו: איך אתם יכולים להסתדר בבית כזה קטן?
ולא הבנתי אותם. היה לי טוב ובסדר גמור והסתדרנו מצוין.
גם כשנולד ילדי החמישי - עדיין היה בסדר ולא הרגשתי צורך גדול לעבור מישם.
רק כשהייתי בהריון על הילד השישי שלי שיהיה בריא ובאה והתרגשה עלינו גם תקופת הקורונה- הרגשתי שבאמת צפוף.. (הילדים גם גדלו וזה אחרת).
שה' יעזור לכולנו וירווח לכולנו בע"ה בקלות ובשמחה. אמן
זה דווקא סבבה ליחולת שוקולד
אנחנו מרחיבים בעיקר בשביל הילדים, בשבילי זה לא מאוד משמעותי (חוץ מהמרפסת שזה בהחלט בונוס) באמת שמעדיפה קטן ולסדר פחות, מוזרה משהו
אלופים!! רק בבריאות בע"ה!❤️אוהבת את השבת
אמן. לכולם מנסה לעזור
וואו!!אמא טובה---דיה!
"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"
את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.
השאלה הזו שמנקרת,
ההרגשה הנוראית שעוטפת
שוב
ושוב
ושוב
ההרגשה הזו שהכל סוגר
שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.
וכאב.
הו הו כמה כאב כמה!!!
כאב לאנשים שיקרים לך
וכאב לעוד אנשים שיקרים לך
וכאב לעצמך
וכאב לעם שלך
וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים
וכאב בכל מעגל שהוא
חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...
כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!
ואת כבר בהצפה.
הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.
פשוט הצפה.
תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.
נגמר המלאי.
אין.
פשוט אין.
ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף
ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף
ועוד
ועוד
ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!
אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!
לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.
פיזית.
פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה
למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,
להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא
ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.
ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.
לעצום עיניים.
לשים את עצמך במקום שקט.
שקט שקט.
גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.
ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.
ומה עובר עלייך?
ועם מה את מתמודדת?
ומה חשוך לך ובך כעת?
ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,
שזה פשוטו טו מאץ'!
יותר מדי!
זה יותר מדי לך, לכולם!
ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך
לעצור
ולקחת עוד קצת זמן לעצמך
אפילו אם מועט,
להסדיר נשימה
לסדר מחשבות
לנשום
להתמלא
לשתות
אולי תה חם ומתוק
מקלחת נעימה וחמה
כל פינוק שבא לך
פינוק קטן של אוכל
תפילה לקב"ה שישלח כוחות
שיתוף
חיבוק
וכמובן - שינה!
שיר מעודד
מוזיקה בכללי
פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ
להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,
לצאת לשאוף אוויר בחוץ
הליכה קצרה
וכל הטענת מצברים אחרת!
וכל מה שיכול לעשות לך טוב!
ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך!
אי אפשר יקרה!
את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...
אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.
האיתותים הללו של הגוף שלך החכם
ושל הנפש החכמה
אומרים לך -
היי יקרה! עד כאן!
אנחנו חייבים מילוי!
בואי תדאגי לנו למילוי
ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים
אבל קודם המעגל שלך.
את.
עצמך.
מתמלאת.
נושמת.
מתחזקת.
שמחה.
ואח"כ כמובן אישך והילדים
ואז המשפחה המורחבת
והחברה היקרה
ושאר המעגלים
לאט לאט.
אי אפשר הכל בבת אחת.
את רק בן אדם אחד.
מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.
עם גבולות יכולת
עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...
ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.
לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.
ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.
אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.
וזהו.
לשחרר.
אי אפשר לעזור לכולם.
את רק בן אדם.
אחד.
יחיד ומיוחד.
ואחד.
וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!
ועוזרת!
ותומכת
ומאירה
ומחדדת
וכמה אכפתיות נובעת ממך
כ"כ כ"כ אכפת לך!
ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!
ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!
שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!
שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!
את מה את כן יכולה
ומה את לא
את מה עושה לך טוב וממלא
ומה מרוקן
את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך
ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך
ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...
לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,
אבל בסופו של דבר גדלים!
וגם מכל הרע שבעולם -
נכון.
הוא קיים.
אבל הטוב קיים שבעתיים!
"ברגע קטון עזבתיך
ורחמים גדולים אקבצך"
הרע הוא כמו רגע קטון!
והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!
ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"
ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך
אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"
וכולנו "אור איתן"
ולא רק בשיר ילדים חמוד
אלא באמת באמת
לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!
לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו
במעגלים שלו
ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד
ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה
כי חיוך אחד שלך לילדה,
שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,
שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,
וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,
או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,
שהצלת
ועודדת
והרמת
ותמכת
ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,
שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,
ואותם אנשים שפגשו גם
ואין לדבר סוף!
כן כן
ל***טוב*** אין באמת סוף!
הוא באמת אינסופי!!!
אז את יקרה מוסיפה אור
ותוסיפי אור
וקצת פחות תחשבי על החושך.
כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט
ומספיק אפילו אור קטן
ואפילו יחיד
בכדי לגרש חושך גדול גודל
ויש לנו את בורא עולם
שהכל שלו
והכל מאיתו
הטוב והרע
ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה
ולימדנו שהכל לטובה!
כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה
ולהתחזק באמונה
בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה
והוא אחראי על הכל
ולפעמים התפקיד שלנו הוא
"הרפו.
הרפו ודעו כי טוב השם!"
ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.
לא כל העולם על כתפייך היקרות
ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.
ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*
באנשים טובים
בנפלאות הבורא
בילדים שיש
במשפחה
בחיוכים
באוכל הטעים
בשפע
במיטה הנוחה
בגוף שמתפקד
ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע
ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו
לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו
אלא להיפך - להנכיח אותו
לראות אותו
להעצים אותו
להודות עליו
ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!
להתפלל במילים שלך
את כל הכאב
והקושי
והתקוות
הכל הכל הכל
לקב"ה
ולהודות לו על מה שכן יש
ולבקש על מה שעוד לא
והוא שומע הכל
והוא כל יכול
ותמשיכי להתחזק
להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום
להתקרב למה שעושה לך טוב
להתרחק ממה שעושה לך רע
ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה
והדברים ב"ה עוד יתבהרו
כולם
לאט לאט
את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!
ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת
ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים
השבויים שכבר חזרו
החולים שנרפאו
העקרות שנפקדו
הרווקות שהתחתנו
הזוגיות שהתחזקה
הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה
הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם
הערבות ההדדית
האחדות
החסד
העזרה
השמחה
הצחוק
החיוכים
רגעי האושר
והשפע
והטוב.
הטוב.
שקיים!
ושילך ויגדל ב"ה
ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!
ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך
ותני לטוב שבך לגדול ❤
אנחנו גם ככה- 45 מר, 4 נפשות, 3 חדריםמישהי עם שאלה
אבל לנו מרווחכי זה מחולק אחרת, הידרים קטנטנים
👍בוקר אור
ממש חבל לי שככה חילקו. אני לא מבינה למי נוח ככה זה כל כך לא הגיוני
ויש עודאיזה 2 מ"ר שסגרו למרפסת,בגלל שזו מרפסת סגורה זה ממש לא שימושי לא בתור מרפסת ולא בתור חדרון
עונהסליל
ארבע נפשות
68 מ"ר
כרגע מספיק, אבל לא יספיק ליותר מזה.
68 מ"ר
כרגע מספיק, אבל לא יספיק ליותר מזה.
אצלנוהמקורית
דירת ארבעה חדרים 120 מטר
ויש מרפסת חמודה וקטנה
מסתדרים לגמרי ומרווח לנו
4 נפשות
לפני כן גרנו בדירת 3 חדרים 4 נפשות, 80 מטר
לא היה נורא בכלל
ויש מרפסת חמודה וקטנה
מסתדרים לגמרי ומרווח לנו
4 נפשות
לפני כן גרנו בדירת 3 חדרים 4 נפשות, 80 מטר
לא היה נורא בכלל
אתם 6 נפשות לא?אחת פשוטה
לא מאמוש, יש לי שני ילדיםהמקורית
יאאחת פשוטה
לא יודעת למה היתי בטוחה ארבע
ואי אז אנחנו לא ההזויים היחיד שחיים ככהלא מחוברת
רק שאצלנו יש חצר גדולה
והאמת שבעלי מת לעוף מפה קשה לנו עם הסידור התמידי 😅
ברוך ה
והאמת שבעלי מת לעוף מפה קשה לנו עם הסידור התמידי 😅
ברוך ה
אנחנו גם בדירת שלושה חדרילאביול
חמישה נפשות. ומרגישים ברווח ב"ה
אממרקלתשוהנ
5 נפשות
3 חדרים ומרפסת
86 מטר משהו כזה
סבבה לגמרי רק בצהריים חייב לצאת החוצה אבל זה לא בגלל הגודל זה סתם בגלל האוויר
3 חדרים ומרפסת
86 מטר משהו כזה
סבבה לגמרי רק בצהריים חייב לצאת החוצה
אבל זה לא בגלל הגודל זה סתם בגלל האוויראממ...מנסה לעזור
מתביישת לספר..
51 מ"ר- 2.5 חדרים
8 נפשות ב"ה
צפוף ממש
אבל מאוד מרוצים מהמיקום של הדירה, השכנים, הקירבה לכל מיני מקומות.
הלוואי שנמצא דירה גדולה וטובה יותר באותו מקום פחות או יותר
או שבעל הדירה ירחיב אצ הדירה (יש אופציה) ונמשיך לגור בה
או שהעל הדירה ימכור אותה לנו ונוכל לקנות ולהרחיב
בע"ה בקרוב ממש
ווווווואו!! אלופהבת מלך =)
עונהפיצישלי
50 +מרפסת מטר 3 חדרים קטנים
כרגע 3 נפשות אז סבבה
בקרוב נהיה 4 מקווה שלא יהיה צפוף
את רצינית עם השאלה?אפונה
אנחנו כרגע בבית ענק, 120 מ"ר, 6 נפשות.
אבל לפני כן חיינו 5 נפשות בקרוואן של 45 מ"ר והיה די סבבה. הקושי העיקרי היה האירוח. ביום יום הסתדרנו.
אבל לפני כן חיינו 5 נפשות בקרוואן של 45 מ"ר והיה די סבבה. הקושי העיקרי היה האירוח. ביום יום הסתדרנו.
כן בהחלט ואגיד לך למהשירה_11
אני בתור ילדה גדלתי בבית של 2 ילדים בחדר ובית גדול, אני לא יודעת איך זה 3 ילדים בחדר
ואנחנו בע"ה קנינו דירת 3 חדרים, מנסה להבין כמה זמן רלוונטי לגור שם משפחה בלי להשתגע בצמצום, כמה נפשות אפשר לחיות שם ולא בכח
עייפתי שכירויות
את לא הכרת משהו אחרהמקורית
וילדייך לא יכירו משהו אחר (לפחות בהתחלה עד שתהיה הזדמנות בעז"ה להתרחב שוב)
זה בהחלט אפשרי.
אאכ ואת רוצה להשכיר את הדירה ולשכור אחת גדולה יותר
זה בהחלט אפשרי.
אאכ ואת רוצה להשכיר את הדירה ולשכור אחת גדולה יותר
לא תודה מיציתישירה_11
אני רוצה בית שלי
מבינה אותך המקורית
בעיניי 84 מטר זה ממש גדולבוקר אור
מספיק ברווח לפחות לארבעה ילדים
בחדר אחד?שירה_11
נשמע צפוף
איך לפחות? כמה ילדים כבר אפשר לשיםהמקורית
באותו חדר, בהנחה ולכל אחד יש מיטה משלו ? (פחות מזה בעיניי זה ממש לא מרווח)
אאכ ואת מתכוונת ליותר מ3 חדרים,שזה לא מצוי בדירות בגודל כזה
אאכ ואת מתכוונת ליותר מ3 חדרים,שזה לא מצוי בדירות בגודל כזה
לפחות ארבעה אם החדר גדולבוקר אור
ואם זה תינוק אז הוא יכול להיות עם ההורים ושלושה בחדר זה בכלל ממש סבבה
עדיין לא ברור לי איך 'לפחות'🤷המקורית
כי לפחות זה אומר אפשר גם יותר
יתר מ2 מיטות קומותיים בחדר? יש דבר כזה?
יתר מ2 מיטות קומותיים בחדר? יש דבר כזה?
האמת שאם צריך אז אפשר גם להוסיףבוקר אור
מיטת מעבר או מיטת תינוק
אצל גיסתי יש 6 מיטות בחדרoo
לא זוכרת איך זה מעוצב, אבל הייתי שם פעם וספרתי 6 מיטות בחדר.
באמת שעכשיו כשאני חושבת על זההמקורית
שוב ונכנסתי לאחד החדרים פה, יש מקום גם ל3 מיטות קומותיים עם מיטת חבר ב2 מהם, אז תאורטית אפשר גם להכניס 7 ילדים בחדר
אבל מרווח זה לא יהיה לדעתי
אבל מרווח זה לא יהיה לדעתי
ברור שלא מרווחoo
זה מאד צפוף, כל החדר מלא במיטות
כן.. ואם לא מקפידים על סדרהמקורית
בבית קטן עם הרבה נפשות, אפילו עם קצת, זה נהיה קשה
אצלי 5 בחדר ב"הדיליה
מיטת קומתיים נפתחת ל2
פלוס מיטת תינוק
בלי ארון.
סברי וכשהמיטות סגורות יש איפה לשחק גם
ואיפה הבגדים של הילדים?המקורית
והמשחקים?יערת דבש
בגדים- יש לי ארון בסלון מובנה כזה חמודדיליה
ומשחקים יש לי שידה אחת בחדר של 5 מגירות קטנה כזאת.
וחלק מהמשחקים בארון של הסלון.
תכלס זה נוח בדיעבד עם הכביסות שיכולה להכניס כשהם ישנים...
אני רק חושבת על להשכיב 5 בחדר בלי שיםריעוהמקורית
אחד לשני.. וואו. שאפו
האמת שזה עוד חיסרון שיש רק חדר ילדים אחדיעל מהדרום
לק"י
שאין לאן להפריד בעיתות הצורך.
שאין לאן להפריד בעיתות הצורך.
לא צריכה להפריד...דיליה
ילדים מהממים יש לי
הכי הרבה פעם ב----
הולכים לישון נגיד במיטה שלי.
גם הקטנות הולכות לישון ראשונות.
כשהן נרדמות הבינוניים מתקלחים
וכשהם נרדמים הגדולה מתחילה את הערב שלה...
לפעמי םאני צריכה כזה לצעוק שששש...
אנחנו לקראת בנייה בקרוב אמינה שיהיה להן מאד קשה להיפרד
(ומדמיינת שבבוקר אני צריכה לרוץ ברחבי הבית להעיר ישנים...)
האמת שדיברתי על הילדים שלייעל מהדרום
לק"י
הם 3 בחדר ולפעמים מפריעים אחד לשני.
הם 3 בחדר ולפעמים מפריעים אחד לשני.
מיטת קומותיים כשתחתונה נפתחת לעוד אחתאני10
זה מאפשר גם שישה בחדר
גם אם טכנית אפשר להכניסשירה_11
זה קשוחחח
מרגיש לי גג עד 3 ילדים בחדר, 3 ילדים קטנים
הגזמתי ואין ברירה אז 4
זה ממש ענין של הרגלאני10
אם זה מה שהילדים שלך יהיו רגילים זה בסבירות גבוהה יהיה להם פשוט בסדר
להפך, ממש כיף להם להיות ביחד, הרבה פעמים...מתואמת
אני מדברת בעיקר על הבנים שלי. הם מפטפטים הרבה זמן לפני השינה (למגינת לבי...) ונהנים מזה. (אחד הבנים אומר לפעמים שהוא היה רוצה חדר פרטי, אבל לדעתי בזמן אמת זה יפחיד אותו...)
אצל הבנות יש קצת יותר תאקלים, אבל לפחות הן מתלהבות להיות בחדר אחד עם התינוקת, שמשעשעת אותם כהוגן לפני השינה...
אצל הבנות יש קצת יותר תאקלים, אבל לפחות הן מתלהבות להיות בחדר אחד עם התינוקת, שמשעשעת אותם כהוגן לפני השינה...
אני מאמינה שלילדים זה נחמדשירה_11
ההתלבטות שלי היא ממקומי כאמא, לא יהיה צפוף מידי? מבולגן מידיי
מבולגן תמיד יהיה בבית עם ילדים...מתואמת
אם כבר - כדאי שתתחילי ללמוד עצות לחינוך ילדים לסדר, זה יהיה הכי יעיל
ומהחוויה שלי - זה לא צפוף מדי, איך שאנחנו עכשיו.
ומהחוויה שלי - זה לא צפוף מדי, איך שאנחנו עכשיו.
לנו יש ארבעה בכל חדרמתואמת
חדרים לא מאוד גדולים אבל גם לא מאוד קטנים. בחדר אחד יש שתי מיטות קומותיים (וארון שלוש דלתות, שולחן גדול ומגירון) ובחדר השני יש שתי מיטות רגילות, מיטת מעבר ומיטת תינוק (וארון שתי דלתות, ארון דלת אחת, שולחן כתיבה ומגירון).
כל עוד הילדים שומרים על סדר - יש מספיק מקום...
(אבל המשחקים לא נמצאים בחדרים אלא בפינה ייעודית בסלון).
כל עוד הילדים שומרים על סדר - יש מספיק מקום...
(אבל המשחקים לא נמצאים בחדרים אלא בפינה ייעודית בסלון).
סתם שאלת תםהמקורית
למה לא משמישים את החדר השלישי?
כל פעם מחדש אנחנו מתלבטים על זה...מתואמת
כרגע הוא משמש כחדר אורחים ואחסון לשלל דברים יומיומיים (חומרי יצירה, משחקי קופסה, ספרי ילדים, כיסאות רכב לפעמים, כלי עבודה וכו'), וזה די נוח לנו ככה.
אם נעביר לשם ילדים - זה יוכל להיות רק ילד אחד או שניים (כי זה חדר קטן יחסית), ואנחנו לא יודעים את מי עדיף להעביר לשם... מה גם שהחדר הזה צמוד לסלון, ואז בעלי ואני לא נוכל לדבר בו בחופשיות בערבים, כי הילד/ים שבחדר ישמע/ו הכול...
בטח עד שנחליט - החדר הזה כבר יצטרך להפוך לחדר לזוג הצעיר העתידי שיבוא אלינו בשבתות
אם נעביר לשם ילדים - זה יוכל להיות רק ילד אחד או שניים (כי זה חדר קטן יחסית), ואנחנו לא יודעים את מי עדיף להעביר לשם... מה גם שהחדר הזה צמוד לסלון, ואז בעלי ואני לא נוכל לדבר בו בחופשיות בערבים, כי הילד/ים שבחדר ישמע/ו הכול...
בטח עד שנחליט - החדר הזה כבר יצטרך להפוך לחדר לזוג הצעיר העתידי שיבוא אלינו בשבתות
בעז"ה המקורית
למה הזוג יהיה צריך חדר מיוחד עבורו?יערת דבש
כלומר זה בטוח נוח ונחמד,
אבל רק אם יש מספיק חדרים למתבגרים ולילדים שבבית
ובעיני חדר פרטי למתבגר זה חשוב יותר מחדר שמיועד רק לזוג שמגיע פעם בכמה זמן
( אפילו לא ממש פרטי, אלא חדר ל2 מתבגרים ולא יותר.. ויש גיל שכבר ממש רוצים פרטי,)
אבל רק אם יש מספיק חדרים למתבגרים ולילדים שבבית
ובעיני חדר פרטי למתבגר זה חשוב יותר מחדר שמיועד רק לזוג שמגיע פעם בכמה זמן
( אפילו לא ממש פרטי, אלא חדר ל2 מתבגרים ולא יותר.. ויש גיל שכבר ממש רוצים פרטי,)
אני חושבת שכשיש זוגות צעיריםמתואמת
עדיף שיהיה חדר שמוקדש רק להם, מאשר בכל פעם לפנות ילד מחדרו בשבילם...
בכל אופן, זה היה חצי בצחוק. כי באמת כרגע אנחנו לא מצליחים להחליט את מי כדאי להעביר לשם. (הכי טבעי היה להעביר את הבת הגדולה, אבל היא כרגע מתנגדת לזה... במקום זאת יצרנו לה מעין פינה פרטית בחדר הבנות, וכרגע זה מספק אותה.)
והאמת - בקורונה זה היה מאוד שימושי שיש חדר נוסף לא בשימוש. כל מי שהיה צריך בידוד נכנס לשם...
בכל אופן, זה היה חצי בצחוק. כי באמת כרגע אנחנו לא מצליחים להחליט את מי כדאי להעביר לשם. (הכי טבעי היה להעביר את הבת הגדולה, אבל היא כרגע מתנגדת לזה... במקום זאת יצרנו לה מעין פינה פרטית בחדר הבנות, וכרגע זה מספק אותה.)
והאמת - בקורונה זה היה מאוד שימושי שיש חדר נוסף לא בשימוש. כל מי שהיה צריך בידוד נכנס לשם...
בתור הזוג הצעיר, דווקא לא מסכימה איתך..חצילוש
כשאנחנו באים אחים שלי מפנים לנו את החדר שלהם (2 בנים, אחד כבר בן 18 וחצי ובעצמו יוצא תכף מהבית) וזה סבבה ממש. בשביל שבת פעם בחודש, למה צריך שחדר יעמוד ריק? 
זה במקרה שיש רק זוג צעיר אחד~מרמלדה
ברגע שיש כבר כמה זוגות, זה יוצא כל שבת לפנות את החדר לזוג אחר..
זה לא כ"כ נורא, אבל בהחלט פחות נוח לילדים שגרים בחדר הזה.
נכון. מסכימהחצילוש
בכ"מ הם לא ילדים קטנים.. בן 18 ובן 13.. וסבתא שלי גרה במרחק שלוש דקות הליכה, אז לפעמים אנחנו או הם ישנים אצלה.. וההורים שלי גרים בדירת 100 מ"ר, פשוט עם סלון ומטבח גדולים, יחידת הורים גם גדולה ו2 חדרי שינה יותר קטנים יחסית.. הם מתכננים בע"ה למכור ולקנות בית יותר גדול ומרווח.. אז בע"ה כשיהיו עוד זוגות, אני מקווה שהם כבר ימצאו ואז יהיה יותר מקום ברווח לכולם..
לא יודעת, זכור לי שקראתי לא מעט פעמיםמתואמת
התמרמרות של רווקים שנאלצו לפנות את חדרם למען זוג צעיר. בטח אם מדובר ברווקים מבוגרים.
מעדיפה לא להגיע למצב כזה מלכתחילה...
(אבל כן יש סיכוי שהחדר הזה יעבור להיות של ילד או שניים בעתיד, ואז נמצא דרך כלשהי להסתדר...)
מעדיפה לא להגיע למצב כזה מלכתחילה...
(אבל כן יש סיכוי שהחדר הזה יעבור להיות של ילד או שניים בעתיד, ואז נמצא דרך כלשהי להסתדר...)
חחחח אבל אין אצלך רווקים מבוגריםחצילוש
אני מקווה שגם לא יהיו...מתואמת
אבל זה לא דבר שאני יכולה לדעת מראש 
בכל אופן, מהיכרות עם האופי של חלק מילדיי, יש לי הרגשה שגם כרווקים צעירים מאוד הם עלולים לכעוס אם יתבקשו לפנות את חדרם למען זוג צעיר...
בכל אופן, מהיכרות עם האופי של חלק מילדיי, יש לי הרגשה שגם כרווקים צעירים מאוד הם עלולים לכעוס אם יתבקשו לפנות את חדרם למען זוג צעיר...
אפשר לנסות להפוך את זה למשימה שמחהאם מאושרת
אצלנו זה לא לזוג צעיר, אבל כשבאים אורחים הילדים מפנים את חדר הילדים ועוברים אלינו.
פעם שמעתי שלא ""להכריח "" ילד לתת את המיטה שלו, אלא לדבר בגדלות המשימה ושהוא ""ירצה" מעצמו לתת את המיטה שלו.
אפשר לדבר הרבה על הזכות להיות בניו של אברהם אבינו וכו' וכו'. ואצלנו האורחים מביאים להם ממתקים, אז בכלל הם שמחים כשבאים אורחים,
והם בעצמם מבקשים מאורחים פוטנציאליים שיבואו אלינו והם יתנו להם את החדר.
אני מאמינה שילדים ממש ישמחו שהזוג הנשוי יבוא עם בן הזוג החדש, וירצו לשחק עם האחיינים, אז לכן הם מעצמם ירצו לתת את החדר.
בהחלט אפשר לשווק את זה כךמתואמת
מקווה שבזמן אמת נצליח.
בכל אופן, יש לי הרגשה שלא על כל ילד/נער זה יעבוד...
אבל נחיה ונראה 🤷♀️
בכל אופן, יש לי הרגשה שלא על כל ילד/נער זה יעבוד...
אבל נחיה ונראה 🤷♀️
אצלי זה לא עבדעלמא22
למרות שאני מאוד אוהבת את האחיינים שלי, אני לא תמיד פיניתי את החדר שלי בשמחה. פיניתי כי אמא שלי ביקשה ממני, זהו.
תודה שכתבת! אפשר לשאול אותךאם מאושרת
אם מתאים לך לשתף,
אשמח מאד להחכים מנסיונך.
הפריע לך שדרשו ממך?
או המיטה שלך שישינים עליה? או לישון במקום אחר? או סיבה אחרת?
משתפת מאצלימאוהבת בילדי
כמעט כל שבת הייתי צריכה לפנות את החדר.
לזוג אחד היה לי ממש כיף להביא את החדר, לזוג אחר לא.
זה תלוי איך מבקשים... למשל הזוג שפחות אהבתי לתת לו את החדר זה היה בגלל שבמוצ"ש לא הוציאו את המצעים, (כמובן שביום שישי שמנו להם נקי) והיו מעירים לי על דברים שיש לי בחדר וגם כשהם לא היו בחדר לא היו מסכימים להכנס לקחת בגד או משהו שהייתי צריכה וזה היה מעצבן.
הזוג השני היו מפרגנים ממש ודואגים לא להשאיר אחריהם "מזכרות"
מה שכן היה מעצבן זה שהייתי צריכה לישון בסלון ולשמור על צניעות יותר מאשר בחדר, כי בכל זאת הגיסים מסתובבים בבית...
כי לא כיף לי לישון במקום שהוא לא החדר שליעלמא22
לא נוח לי, אני צריכה להחליט מראש מה אני לובשת, לזכור להוציא את הכל מראש, כולל תכשיטים, גמיות / סיכות, כל דבר שאני רק יכולה לחשוב עליו, כולל פעמים שהייתי צריכה לצאת מהר במוצ"ש, אז גם מה שאני צריכה לזמן הזה. וזה קשה ומתיש. אמנם לי כן נתנו להיכנס לחדר כשהייתי צריכה, אבל אם זה בדיוק בזמן שהם נחים, זה יכול לתקוע.
וכמו שכתבה מאוהבת בילדי, גם פה הם לא תמיד סידרו אחריהם ולפעמים גם הזיזו לי דברים ואז הייתי צריכה להתחיל לחפש אותם בחדר.
חוץ מזה, שלא תמיד היו מעריכים את זה.
אני כן אגיד שזה לא היה משהו תמידי, כן? לפעמים ככה ולפעמים ככה
תודה רבה!אם מאושרתאחרונה
תודה רבה שכתבת, ותודה רבה ל @מאוהבת בילדי על מה שכתבת.
פתחתן לי כיוונים שלא הכרתי, אבל חשובים מאד, שומרת לי אותם!
(כרגע אצלנו בחדר הילדים יש רק מיטות, אז אין את העניין של להוציא דברים , אבל זה חשוב לזכור את זה לחדרים העתידיים, תודה)
אמן💗חצילוש
אצלינו במשפחה ב"ה לא נרשם מרמור כלשהו. וגם ברור שהבנים מפנים ולא הבנות.. הבנות בגילאים 21 (נמצאת באוניברסיטה כל השבוע ומגיעה רק בסופ"ש) ו16.. צריכות את הפרטיות שלהן.. בנים בדרך כלל הרבה יותר קלילים..
יש בזה משהו...מתואמת
זה טוב ויפה. שוב-כל עוד למתבגרים בבית יש פרטיותיערת דבש
כפי הצורך שלהם
שזה אומר כנראה להשתמש בחדר הזה..
אלא אם יש באמת הרבה יותר חדרים
יכולה לספר לך מנסיוני האישי
בתור בחורה בבית הורי עד חתונתי
היה לי חדר פרטי
והרבה פעמים הייתי מפנה אותו בשבתות\חגים בשביל הזוגות המתארחים
והייתי עושה את זה בשמחה ובאהבה
זה לא היה כל שבת. כי כבר היו עוד חדרים פנויים בהמשך..
אבל כשהיה צורך זה היה סבבה לגמרי.
אני באמת לא יודעת מה להחליט בעניין הזה...מתואמת
כי כרגע שני הילדים שהביעו רצון לחדר פרטי - הם ממש לא מתבגרים (טוב, אולי אחד מהם כבר על הסף). וכרגע זה גם ככה לא הגיוני לתת לאחד מהם חדר פרטי כי השני יקנא ואולי גם השאר.
אבל אנחנו דואגים להם לפרטיות בדרכים אחרות. התכנון שלנו הוא להרכיב מעין וילום סביב המיטות של הילדים שיבקשו, ואז תהיה להם מיני פרטיות...
אבל אנחנו דואגים להם לפרטיות בדרכים אחרות. התכנון שלנו הוא להרכיב מעין וילום סביב המיטות של הילדים שיבקשו, ואז תהיה להם מיני פרטיות...
תלוי בגודל החדר. אצלינו לילד הרביעי נצטרך להנדסיעל מהדרום
לק"י
מקום או לקנות מיטת קומותיים (שאני לא אוהבת).
מה שכן, יש לנו חצי חדר שהוסיפו דיירים שגרו פה קודם, שהוא פינת מחשב. תיאורטית אפשר היה לבנות שם עוד חדר שינה.
(אני לא מצליחה להעלות תמונה של החדר).
מקום או לקנות מיטת קומותיים (שאני לא אוהבת).
מה שכן, יש לנו חצי חדר שהוסיפו דיירים שגרו פה קודם, שהוא פינת מחשב. תיאורטית אפשר היה לבנות שם עוד חדר שינה.
(אני לא מצליחה להעלות תמונה של החדר).
זה תלוי בגודלבוקר אור
בדירה של 84 מ''ר לשלושה חדרים נראה לי שהגודל הוא כנראה גדול יותר מאצלכם
אבל זה בערך גודל הבית שלנויעל מהדרום
לק"י
לא זוכרת אם זה 80+ כולל חלק מחדר המדרגות או לא.
לא זוכרת אם זה 80+ כולל חלק מחדר המדרגות או לא.
אם רשום לך 80 בחשבון ארנונההמקורית
אז הכוונה היא לברוטו כוללשטחים משותפים בבניין ואז הבית קטן יותר,תלוי בכמה שטח משותף יש
אצלנו נגיד רשום בארנונה יותר מ120
אצלנו נגיד רשום בארנונה יותר מ120
זהו. שאני לא זוכרת מה רשום...וכמה הבית בפועליעל מהדרום
יעלל🧐.. שכחת לשלם ארנונה לאחרונה? 
המקורית
מה זה קשור?אביול
אני משלמת ארנונה, ולא בודקת כל הזמן כמה הדירה
זה היה בהומור 🙄המקורית
לא שמתי מספיק אימוג'ים? 😅
חחח סליחהאביול
בעלי אחראי על הצד הזה של החיים
יעל מהדרום
אוי, חלוםהמקורית
טוב, הוא אומר שבארנונה של 80.25 מ"ריעל מהדרום
אז ככהנ הדירה קצת יותר קטנההמקורית
נכוןיעל מהדרום
פשוט הרגע ילדת את הבכורה...אפונה
אנחנו גרנו בקרוואן של 45 מטר 8 שנים, מתוכן 7 עם ילדים. זה נותן לך אינדיקציה?
בבית הנוכחי יש 2 חדרים מלבד יחידת ההורים: ממ"ד מרווח מאד, וחדר נוסף יחסית קטן ישנים בו שלושה ילדים ובע"ה מתכננת לצרף אליהם את הרביעי.
בבית הנוכחי יש 2 חדרים מלבד יחידת ההורים: ממ"ד מרווח מאד, וחדר נוסף יחסית קטן ישנים בו שלושה ילדים ובע"ה מתכננת לצרף אליהם את הרביעי.
הקטע של האירוח הוא בהחלט אחד הדברים שמבעסים לייעל מהדרום
לק"י
בעיקר שקודם גרנו בבית עם חדר שינה נוסף.
אבל הרגשת רווח/ צפיפות תלויה גם בחלוקה הפנימית של הבית.
בעיקר שקודם גרנו בבית עם חדר שינה נוסף.
אבל הרגשת רווח/ צפיפות תלויה גם בחלוקה הפנימית של הבית.
דוקא חדר לא היה חסר ליאפונה
כי אצלנו מקובל להלין אצל שכנים.
זה הסלון הפצפון שאין בו מקום לפתוח שולחן
זה הסלון הפצפון שאין בו מקום לפתוח שולחן
אצלי הפוךהשם שלי
בסלון אני יכולה לארח הרבה אנשים,
אבל לשינה אני צריכה להעביר את הילדים לחדר שלנו.
אבל לשינה אני צריכה להעביר את הילדים לחדר שלנו.
אז בואי תתרמי לי חדר ואתרום לך סלון בעיתות הצורךיעל מהדרום
לק"י
גם אצחינו מקובל לבקש דירות.
רק שלא תמיד יש, ולי גם יותר נוח לארח בבית (ולא ללכת במוצ"ש לנקות בית אחר🤦♀️).
גם אצחינו מקובל לבקש דירות.
רק שלא תמיד יש, ולי גם יותר נוח לארח בבית (ולא ללכת במוצ"ש לנקות בית אחר🤦♀️).
חחח מאוחר מידיאפונה
עכשיו יש לי גם סלון ענק וגם חדר פנוי, ב"ה
אז תעשי חסד איתי בלבדיעל מהדרום
בואי לפה שבת ומדבר על זהאפונה
חחח...נגיע במטוס הפרטייעל מהדרום
רק לי יש חדר פנוי ואני לא ששה לארח עם לינה? 🤷המקורית
מלבד ההורים שלי, אבל זה רחוק מאוד כי הם לא יבואו לעולם בערך 😅
את מי אתן הייתן מארחות אם היה מקום?
את מי אתן הייתן מארחות אם היה מקום?
אחים והורים בעיקריעל מהדרום
לק"י
את אחותי הקטנה שהם עוד זוג בלבד, יצא לנו לארח, והילדים ישנו איתנו בחדר.
ולפעמים יותר נוח להזמין את ההורים במקום לנסוע אליהם.
את אחותי הקטנה שהם עוד זוג בלבד, יצא לנו לארח, והילדים ישנו איתנו בחדר.
ולפעמים יותר נוח להזמין את ההורים במקום לנסוע אליהם.
אצלנו רק אחים התארחו אצלנו (בשבתות ובימי חול)מתואמת
וגם בן דוד שלי הרבה פעמים, בתקופה שהוא למד בירושלים. (אחים שלי הגיעו אלינו הרבה פעמים אחרי דייטים... אמרנו שהחדר הזה הוא סגולה לחתונה אם כי על בן דוד שלי זה לא עבד )
ואם אנחנו נותנים את הדירה לשבת (זה כבר כמעט לא קורה) זה החדר שאנחנו נותנים לזוג, כי אנחנו לא רוצים לתת את החדר שלנו (ובחדר הזה יש ספפה נפתחת ויחסית נוחה).
אם כי על בן דוד שלי זה לא עבד )ואם אנחנו נותנים את הדירה לשבת (זה כבר כמעט לא קורה) זה החדר שאנחנו נותנים לזוג, כי אנחנו לא רוצים לתת את החדר שלנו (ובחדר הזה יש ספפה נפתחת ויחסית נוחה).
עונהאמהלה
כ100 מטר- 4 חדרים
8 נפשות בליעה"ר
ביום יום הכל נהדר רק לא יכולה בכלל לארח וזה מבאס מאד.
הייתי שמחה לעוד חדר ומרפסת גדולה, זה יהיה מושלם
גרים ב-140 מ''רעוד מעט פסח
(בשתי קומות, אז בפועל זה קצת פחות) 8 נפשות.
חיים בטוב וברווח ב''ה, רק הייתי שמחה מאוד למקלחת נוספת...
חיים בטוב וברווח ב''ה, רק הייתי שמחה מאוד למקלחת נוספת...
אנחנו 2.5 חדרים 48 מ"רבת מלך =)
4 נפשות. (אוטוטו עוד 1)
נורא. מתה לעוף מכאן..
גם אין מרפסת/חצר. גרים בבניין ולא בקראוון- זה משמעותי.
נורא. מתה לעוף מכאן..
גם אין מרפסת/חצר. גרים בבניין ולא בקראוון- זה משמעותי.
נכון, מרפסת היא שימושיתהמקורית
עד שלא הייתה קורונה לא ידעתי כמה כי מעולם לא הייתה לי לפני
כשהיוoo
לי 3 ילדים עברתי מדירת 3 חדרים לדירת 5 חדרים עם חצר ומרפסת.
לא היה לי צפוף ב3 חדרים, אבל לא היה לי איך להפריד חדרים לילדים ולא היה להם חצר/ מרפסת לשחק בחוץ.
היום אנחנו באותה דירת 5 חדרים עם 4 ילדים, מרגיש מרווח מאד.
לא היה לי צפוף ב3 חדרים, אבל לא היה לי איך להפריד חדרים לילדים ולא היה להם חצר/ מרפסת לשחק בחוץ.
היום אנחנו באותה דירת 5 חדרים עם 4 ילדים, מרגיש מרווח מאד.
7 נפשות, 4 חדרים.ענבלית
צפוף לי...
אבל מרגישה מפונקת לאור שאר התגובות פה
אבל מרגישה מפונקת לאור שאר התגובות פה
אנחנו חיים בבית כזה בערך (לא זוכרת מה הגודל המדויקיעל מהדרום
לק"י
6 נפשות.
צפוף לי זה שיש רק שני חדרי שינה (ולא גדולים).
והמטבח גם צר וקטן.
הסלון דוקא גדול.
6 נפשות.
צפוף לי זה שיש רק שני חדרי שינה (ולא גדולים).
והמטבח גם צר וקטן.
הסלון דוקא גדול.
80 מ"ר, 4 חדרים, 3 נפשותכבתחילה
+2 מרפסות. אחת סוכה ואחת לא.
לפני כן(לפני חצי שנה) היינו בדירת 2 חדרים - 36 מר ככה שזה לגמרי שדרוג כייפי.
לפני כן(לפני חצי שנה) היינו בדירת 2 חדרים - 36 מר ככה שזה לגמרי שדרוג כייפי.
וואו ענקקאמא לאוצר❤
4 חדריםערגלית
4 נפשות
מרווח ונעים
מרווח ונעים
אנחנו עזבנו דירה כזו כשנולד החמישי.124816
עד אז לא הרגשנו צפיפות.
ואני מפחדת ממיטות קומתיים אז הצלחנו להכניס 4 בחדר בלי זה, אבל חמישי היה נראה לי בלתי אפשרי.
(יכולנו לסחוב עוד בדירה עם הקטן איתנו בחדר אבל העדפתי לעבור קודם).
חשוב לשים לב שלא רק מספר הנפשות קובע אלא גם הגילאים, מתבגרים זקוקים ליותר מרחב, גם נפשי וגם פיזי (אי אפשר לדחוס אותם למיטת מעבר...).
ואני מפחדת ממיטות קומתיים אז הצלחנו להכניס 4 בחדר בלי זה, אבל חמישי היה נראה לי בלתי אפשרי.
(יכולנו לסחוב עוד בדירה עם הקטן איתנו בחדר אבל העדפתי לעבור קודם).
חשוב לשים לב שלא רק מספר הנפשות קובע אלא גם הגילאים, מתבגרים זקוקים ליותר מרחב, גם נפשי וגם פיזי (אי אפשר לדחוס אותם למיטת מעבר...).
מסכימה ממש. יש גיל שבו זה כבר ממש לא רלוונטיהמקורית
מרגישה מפונקת....מקסיקנית
"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"
את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.
השאלה הזו שמנקרת,
ההרגשה הנוראית שעוטפת
שוב
ושוב
ושוב
ההרגשה הזו שהכל סוגר
שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.
וכאב.
הו הו כמה כאב כמה!!!
כאב לאנשים שיקרים לך
וכאב לעוד אנשים שיקרים לך
וכאב לעצמך
וכאב לעם שלך
וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים
וכאב בכל מעגל שהוא
חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...
כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!
ואת כבר בהצפה.
הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.
פשוט הצפה.
תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.
נגמר המלאי.
אין.
פשוט אין.
ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף
ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף
ועוד
ועוד
ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!
אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!
לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.
פיזית.
פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה
למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,
להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא
ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.
ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.
לעצום עיניים.
לשים את עצמך במקום שקט.
שקט שקט.
גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.
ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.
ומה עובר עלייך?
ועם מה את מתמודדת?
ומה חשוך לך ובך כעת?
ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,
שזה פשוטו טו מאץ'!
יותר מדי!
זה יותר מדי לך, לכולם!
ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך
לעצור
ולקחת עוד קצת זמן לעצמך
אפילו אם מועט,
להסדיר נשימה
לסדר מחשבות
לנשום
להתמלא
לשתות
אולי תה חם ומתוק
מקלחת נעימה וחמה
כל פינוק שבא לך
פינוק קטן של אוכל
תפילה לקב"ה שישלח כוחות
שיתוף
חיבוק
וכמובן - שינה!
שיר מעודד
מוזיקה בכללי
פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ
להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,
לצאת לשאוף אוויר בחוץ
הליכה קצרה
וכל הטענת מצברים אחרת!
וכל מה שיכול לעשות לך טוב!
ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך!
אי אפשר יקרה!
את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...
אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.
האיתותים הללו של הגוף שלך החכם
ושל הנפש החכמה
אומרים לך -
היי יקרה! עד כאן!
אנחנו חייבים מילוי!
בואי תדאגי לנו למילוי
ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים
אבל קודם המעגל שלך.
את.
עצמך.
מתמלאת.
נושמת.
מתחזקת.
שמחה.
ואח"כ כמובן אישך והילדים
ואז המשפחה המורחבת
והחברה היקרה
ושאר המעגלים
לאט לאט.
אי אפשר הכל בבת אחת.
את רק בן אדם אחד.
מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.
עם גבולות יכולת
עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...
ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.
לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.
ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.
אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.
וזהו.
לשחרר.
אי אפשר לעזור לכולם.
את רק בן אדם.
אחד.
יחיד ומיוחד.
ואחד.
וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!
ועוזרת!
ותומכת
ומאירה
ומחדדת
וכמה אכפתיות נובעת ממך
כ"כ כ"כ אכפת לך!
ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!
ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!
שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!
שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!
את מה את כן יכולה
ומה את לא
את מה עושה לך טוב וממלא
ומה מרוקן
את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך
ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך
ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...
לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,
אבל בסופו של דבר גדלים!
וגם מכל הרע שבעולם -
נכון.
הוא קיים.
אבל הטוב קיים שבעתיים!
"ברגע קטון עזבתיך
ורחמים גדולים אקבצך"
הרע הוא כמו רגע קטון!
והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!
ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"
ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך
אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"
וכולנו "אור איתן"
ולא רק בשיר ילדים חמוד
אלא באמת באמת
לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!
לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו
במעגלים שלו
ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד
ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה
כי חיוך אחד שלך לילדה,
שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,
שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,
וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,
או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,
שהצלת
ועודדת
והרמת
ותמכת
ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,
שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,
ואותם אנשים שפגשו גם
ואין לדבר סוף!
כן כן
ל***טוב*** אין באמת סוף!
הוא באמת אינסופי!!!
אז את יקרה מוסיפה אור
ותוסיפי אור
וקצת פחות תחשבי על החושך.
כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט
ומספיק אפילו אור קטן
ואפילו יחיד
בכדי לגרש חושך גדול גודל
ויש לנו את בורא עולם
שהכל שלו
והכל מאיתו
הטוב והרע
ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה
ולימדנו שהכל לטובה!
כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה
ולהתחזק באמונה
בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה
והוא אחראי על הכל
ולפעמים התפקיד שלנו הוא
"הרפו.
הרפו ודעו כי טוב השם!"
ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.
לא כל העולם על כתפייך היקרות
ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.
ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*
באנשים טובים
בנפלאות הבורא
בילדים שיש
במשפחה
בחיוכים
באוכל הטעים
בשפע
במיטה הנוחה
בגוף שמתפקד
ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע
ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו
לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו
אלא להיפך - להנכיח אותו
לראות אותו
להעצים אותו
להודות עליו
ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!
להתפלל במילים שלך
את כל הכאב
והקושי
והתקוות
הכל הכל הכל
לקב"ה
ולהודות לו על מה שכן יש
ולבקש על מה שעוד לא
והוא שומע הכל
והוא כל יכול
ותמשיכי להתחזק
להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום
להתקרב למה שעושה לך טוב
להתרחק ממה שעושה לך רע
ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה
והדברים ב"ה עוד יתבהרו
כולם
לאט לאט
את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!
ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת
ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים
השבויים שכבר חזרו
החולים שנרפאו
העקרות שנפקדו
הרווקות שהתחתנו
הזוגיות שהתחזקה
הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה
הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם
הערבות ההדדית
האחדות
החסד
העזרה
השמחה
הצחוק
החיוכים
רגעי האושר
והשפע
והטוב.
הטוב.
שקיים!
ושילך ויגדל ב"ה
ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!
ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך
ותני לטוב שבך לגדול ❤
האמת נראה לי כבר לא פינוקאפונה
אלא אם כן יש לך משרתת
אין לי. רק פעמים בודדות ורחוקות מאדמקסיקנית
אבל אני אומרת פינוק בגלל שאצלנו ככה כולנו חיים
ועכשיו שאמרת משרתת.... זו דירת 5 חדרים כי יש חדר לעוזרת אבל בכלל בכלל לא נכנסים לשם רק מאחסנת שם דברים שכמעט אין להם שימוש
אבל אם אין משרתת למה לא להשתמש בחדר?יערת דבש
ואיך זה שיש רק 5 חדרים בדירה של 170 מ"ר?
מלא שטח מבוזבז לא?
כי זה חדר שנמצא ליד חדר הכביסה והמטבח, לא עם שארמקסיקנית
החדרים
בכל אופן בינתיים גם לא צריכים את החדר
ואין פה שטח מבוזבז! יש 3 חדרי שירותים שלמים, ועוד אחד שהוא בלי מקלחת. בחדר שלנו יש חדרון הלבשה, מטבח גדול, סלון מרווח מאד, חדר ספרים קטן
ותתפלאי אבל לפני שנה הייתי בדירת קומתיים של 400 מ''ר (סיפור ארוך איך התגלגלנו לשם) והיו בדיוק 5 חדרים ושמה ברורררר שהיה מלא מקום מבוזבז, אני הייתי עושה שם 10....
זה לא פינוק בעיניי. ב"ה שאת יכולה להרשות לעצמךהמקורית
זה לא שכל מי שגרה בדירה קטנה עושה את זה מבחירה, כן?
מניחה שהיא גרה בחו"ל, אין מה להשוותכי לעולם חסדו
זה לא קשור לאיפה גריםהמקורית
זה לא נחשב פינוק לגור בדירה כזו בעיניי.
אני גם גדלתי בבית כזה, בארץפאף
180 מטר, 6 חדרים, היינו חמש נפשות🤷🏻♀️
היום אנחנו שלוש נפשות, 3 חדרים, בדירה של 80 מטר... מרווח, אבל אין מה להשוות לאיך שגדלתי
היום אנחנו שלוש נפשות, 3 חדרים, בדירה של 80 מטר... מרווח, אבל אין מה להשוות לאיך שגדלתי
אני גם גדלתי בבית כזה בארץנטועה
200 מ"ר (התחיל מ150 מ"ר, 5 חדרים והורחב לאורך השנים) 7 חדרים, 8 נפשות. אבל בחדרים, אחד מהם חדר עבודה/ משרד ואחד מהם חדר אורחים. ככה שבפועל היינו שני ילדים בחדר. והבית עם חצר ענקית, בנוי על מגרש של חצי דונם, וזה 2 קומות ככה שנשאר שטח ענק לחצר. עד גיל 8 היינו 5 נפשות ב75 מ"ר, שלושה חדרים (כלומר 3 בחדר) וגם כן חצר ענקית וזה אחלה.
אנחנו גרים היום 3 נפשות ב65 מ"ר ולדעתי כל עוד זה רק ילדים קטנים, סבבה להיות כאן עד חמישה נפשות. בעיקר קשה לי עם זה שזה עיר, ובלי חצר, ובניין משותף וישן עם שכנים הזויים, ולא קומת קרקע ואין מעלית. מחכה שבעלי יסיים את הלימודים ושיהיה לנו מספיק כסף כדי לעבור לישוב ולבית פרטי עם גינה בע"ה.
אנחנו גרים היום 3 נפשות ב65 מ"ר ולדעתי כל עוד זה רק ילדים קטנים, סבבה להיות כאן עד חמישה נפשות. בעיקר קשה לי עם זה שזה עיר, ובלי חצר, ובניין משותף וישן עם שכנים הזויים, ולא קומת קרקע ואין מעלית. מחכה שבעלי יסיים את הלימודים ושיהיה לנו מספיק כסף כדי לעבור לישוב ולבית פרטי עם גינה בע"ה.
^^^^ הבית של סבא וסבתא שלי נגיד ממש גדוליעל מהדרום
לק"י
והוא עוד במושב, אז יש גם חצר ושטח גדול.
הלוואי ויכולנו לקנות בית כזה (אז זה לא עלה כמו בימינו....).
והוא עוד במושב, אז יש גם חצר ושטח גדול.
הלוואי ויכולנו לקנות בית כזה (אז זה לא עלה כמו בימינו....).
נכוןהמקורית
אם הייתה לי מודעות והכוונה, הייתי קונה דירה כשהייתי בת עשרים. מי חשב על זה אז..?
גם לא חושבת שהיה לי כסף לזה בגיל הזהיעל מהדרום
היתה לי האמת היכולת להתאמץ על זההמקורית
אבל לא ראיתי בזה ערך אז
נו, נשאיר את העבר במקומו
ב"ה לא חסר לי כלום היום
נו, נשאיר את העבר במקומו
ב"ה לא חסר לי כלום היום
ב"היעל מהדרום
ביישובים אפשר להשיג כזה בכיףמיקי מאוס
במחיר של דירת 3 חדרים בירושלים פחות או יותר...
היום המושבים במרכז הארץ באמת יקרים אבל ביישובים פריפריאליים המחירים עדיין נמוכים ואפשר בכיף לקנות בית פרטי ענק עם גינה
כמובן יש לזה מחירים אחרים...
דירת 3 חדרים, בערך 80 מ"רהשקט הזה
3 נפשות, תכף 4 בעז"ה.
בראש שלי יכולה להסתדר בדירה הזאת עד 4 ילדים (3 בחדר השני ואחד איתנו) כי ב"ה הדירה די מרווחת. סלון מרווח יחסית ומטבח סבבה. ויש גם 2 שירותים שזה ממש פינוק.
בפועל? נחיה ונראה.
אבל חולמת על מעבר בגלל שלא אוהבת את העיר וגרה בה בגלל הישיבה של בעלי.
בראש שלי יכולה להסתדר בדירה הזאת עד 4 ילדים (3 בחדר השני ואחד איתנו) כי ב"ה הדירה די מרווחת. סלון מרווח יחסית ומטבח סבבה. ויש גם 2 שירותים שזה ממש פינוק.
בפועל? נחיה ונראה.
אבל חולמת על מעבר בגלל שלא אוהבת את העיר וגרה בה בגלל הישיבה של בעלי.
2.5 חדרים 49 מ"ר 4 נפשותאנונימיות
יש גם בוידם וחצר גדולה של איזה 7 מ"ר
תכלס לא צפוף לנו מידי...
כן הייתי שמחה לחדר ילדים גדול ולא חצי חדר כמו עכשיו
אפשר יהיה להכניס פה עןד ניו בורן לכמה חודשים בחדר שלנו.
האמת ששמתי לב שמאוד משנה איך הדירה מחולקת נגיד שלנו מנוצלת במקסימום ומחולקת טוב!!
לפני כן גרנו ב75 מר אבל עם מסדרון ארוך (כן היה יותר מרווח אבל הדירה היתה פחות נעימה מאוד מבוזבזת)
תכלס לא צפוף לנו מידי...
כן הייתי שמחה לחדר ילדים גדול ולא חצי חדר כמו עכשיו
אפשר יהיה להכניס פה עןד ניו בורן לכמה חודשים בחדר שלנו.
האמת ששמתי לב שמאוד משנה איך הדירה מחולקת נגיד שלנו מנוצלת במקסימום ומחולקת טוב!!
לפני כן גרנו ב75 מר אבל עם מסדרון ארוך (כן היה יותר מרווח אבל הדירה היתה פחות נעימה מאוד מבוזבזת)
גם לנו הייתה דירה לא מחולקת טובאביול
אפרט אחר כך. זה באמת היה מבאס
טוב, אז אני לא מפונקת בכלל!מאוהבת בילדי
6 נפשות, 45 מ"ר.
ביומיום לא מאד נורא, הייתי רוצה עוד חדר לאירוח.
הסלון גדול והחדרים קטנים. (הילדים עוד ישנים במיטת מעבר שבעלי בנה שנפתחות ממנה עוד מיטות...)
לפני כן גרנו 5 נפשות בדירת 25 מ"ר והיה סיוט!!
גם עכשיו קצת צפוף ואין לי מושג איפה אכניס כאן עוד תינוק (אולי במעבר), אבל המיקום כל כך נח וגם הקרבה למשפחה... שזה ה-שיקול למה אנחנו נשארים כאן.
זה מרשים!טל..
כל הכבוד לכם!
מה זה דירה של 25 מ"ר? יחידת דיור? נשמע קשוחיעל מהדרום
זה חניה שסגרו ליחדת דיור...מאוהבת בילדי
וואי וואי.. קשוחיעל מהדרום
זה נשמע ענק...אמא טובה---דיה!
אצלנו 4 נפשות, 50 מ"ר, סלון וחדר שינה. הילדים איתנו בחדר...
וואו, ואיך יש לכם פרטיות? להתלבש בבוקר,המקורית
לצאת אחרי מקלחת, להיות ביחד, סתם לדבר לפני השינה?
מתלבשים תמיד במקלחת, גם אחרי המקלחת יוצאים לבושים,אמא טובה---דיה!
וכשאנחנו נכנסים למיטה הם בד"כ ישנים...
בני כמה הם? איך אפשר?מתנות-קטנות
שלוש וחצי ושנה וחצי. פשוט אין אופציה אחרת.אמא טובה---דיה!
אני לא מסוגלת שהסלון יהפוך לחדר שינה...
5 נפשותעדיין טרייה
בדירת 4 חדרים 115 מטר (+20 מטר מרפסת) מרגישים שזה די מרווח ואפשר גם להכניס עוד ילד בכיף.
6 נפשות, בקרוב בע"ה 7לאחדשה
דירת 4 חדרים 76 מטר.
מחפשים לעבור...
מחפשים לעבור...
חמש נפשות, חמישה חדריםהבוקר יעלה
114 מטר
3 חדרים, 46 מ''ר (ככה כתוב בארנונה) מרגישה שמרווחאוהבת את השבת
האמת מרגישה שדי מרווח, אולי כי ככה גדלתי..
פה ושם מרגיש שמתחיל להיות צפוף אבל סה״כ ממש אחלה ב"ה
פה ושם מרגיש שמתחיל להיות צפוף אבל סה״כ ממש אחלה ב"ה
עונהחצילוש
4 חדרים
60 מ"ר אבל מתוכנן ממש טוב מבחינת החללים
שירותים קטן+שירוקלחת
חצר קטנה..
כרגע אנחנו עם אחד וצריכה ללדת בע"ה בתמוז. מרווח לי ממש.. כן הייתי רוצה למשל מטבח יותר גדול, אבל זה סתם כי אני אוהבת לאפות וכד'.. לדעתי אפשר לגור כאן גם עם 4 ילדים בכיף בלי להרגיש בדוחק..
...YNZS
60 מרזמני לשליש1
6 נפשות
הקושי העיקרי הוא שיש שרוקלחת אחת..
אממטארקו
גרנו בדירת 2.5 חדרים(חדר שינה וחצי+חלל משותף סלון מטבח קטן), 48 מטר, 3 נפשות והיה צפוף ממשששש גם בנפש וגם פיזית לא היה לנו מקום לדברים
עברנו לדירה בערך 70 מטר, 3 חדרים גדולים, חלל משותף סלון מטבח אבל עם יותר תחושה של איזור סלון ואיזור מטבח, ויש גם מחסן קטן בחוץ.
שתי הדירות בלי חצר
יש לנו עכשיו הרבה יותר רווחה פיזית ונפשית
ומבחינת הגודל זה נראה לי סבבה גם עם 3-4 ילדים, כמובן גם תלוי גיל וכו.. בעלי בכיוון של עבודה היברידית אז כשהילדים יהיו בגיל שמורכב הרבה יחד בחדר נצטרך לחשוב איך עושים את זה עם העבודה שלו.. גם הפערים אצלנו יהיו גדולים כי הבן שלי בן כמעט חמש ועוד אין ילדים נוספים....
בכל מקרה אנחנו בשכירות, אז לא מחויבים לבית הזה לנצח נחיה ונראה.
ואני חושבת שזה מאוד אינדיוודואלי מה מתאים לכל משפחה.
שאלה על הפניה לאולטרסאונדהשם שלי
שבוע הבא אני אמורה להתחיל מעקב גדילה פעם בשבועיים, בגלל עבר של עוברים קטנים.
זה אולטרסאונד אצל טכנאית.
בפעם האחרונה שהייתי אצל הרופא, הוא אמר שאני אשלח לו פניה באפליקציה והוא יוציא לי הפניה.
שלחתי לו פניה, אבל יש סיכוי שהוא לא יענה לי עד התור.
הוא מקבל בימי ראשון, אבל השבוע היה חג ושבוע הבא זה ערב חג.
בעיקרון הוא עובד גם בימי רביעי במקום אחר, אבל השבוע כתוב שהוא לא יהיה, ושבוע הבא זה כבר יהיה אחרי התור.
לא יודעת אם הוא יענה לפניה בזמן אחר.
יש לי הפניה זהה שכבר השתמשתי בה לפני כמה שבועות.
מישהי יודעת אם אני יכולה להשתמש שוב באותה הפניה (היא עדיין בתוקף), או שאני חייבת הפניה חדשה?
אם אני אדפיס את ההפניה מהאתר, יוכלו לקבל אותה?
אני יודעת שבמעקב זקיקים אפשר לצלם את ההפניה ולהשתמש בה כמה פעמים, אבל לא יודעת איך זה באולטרסאונד אחר.
אם אין אפשר, יש לי דרך להוציא הפניה דרך מוקד הריון ולידה הטלפוני?
בקופת חולים מאוחדת.
אשמח אם מישהי יודעת.
תנסי להתקשר למזכירות של מרכז בריאות האישהבאתי מפעם
רופא משפחה יכול להוציא גםshiran30005
אני ככה עשיתי כמה פעמים
במכבי אפשר עם הפנייה כמה פעמים גם לאולט' אחר שלא מעקב זקיקים. ככה לי היה בכל אופן
רופא משפחה יכול להוציא הפניה לכל אולטרסאונד?השם שלי
אני יודעת שהם יכולים לשליש ראשון, אבל לא יודעת אם גם לבדיקות אחרות.
כן בטחshiran30005
אני בהריונות טופלתי במסגרת מרפאות חוץ של הביהח וקבוע כל ההפניות שלי לבדיקות זה מרופא משפחה
תקבעי תור טלפוני ותבקשי,לא יעשו לך בעיות
אני יכולה לשלוח פניה גם לרופא משפחההשם שלי
השאלה אם יש בזה צורך, או שאני יכולה להשתמש בהפניה שכבר יש לי, למרות שכבר השתמשתי בה.
לדעתי תוציאי הפניה חדשה, שלא יהיהshiran30005
מצב שאת מגיעה לבשיקה ומתברר שההפניה לא תקפה כבר
לכן אני מנסה לברר מראשהשם שלי
אני יכולה לנסותהשם שלי
אני צריכה למצוא זמן לזה בשעות הפעילות.
מקווה שידעו לענות לי.
תנסי במוקד אחיות שיתנו לך הפניהשומשומונית
אם לא, הייתי פונה לאחות במרפאה שתנסה ליצור איתו קשר ולבקש ממנו (או מרופא אחר שנמצא במרפאה). בדכ יש להם את הפלאפון שלו...
האמת שיש לי את הטלפון של הרופאהשם שלי
אבל לא נעים לי לשלוח לו הודעה, אם זה לא משהו קריטי.
אני אנסה מחר להתקשר ולברר.
עד כמה שידוע לי הרופא חייב לענות תוך 5 ימים לפנייהאמהלה
והכי פשוט להתקשר לנציגת קשרי לקוחות או למוקד הריון ולידה של הקופה והם ידאגו לך להפניות.
וואי איך שנאתי את הלחץ הזה להפניותהתלבטות טובהאחרונה
אני גיליתי שאם הולכת למוקד לא צריך הפניות.
לפחות ככה זה במכבי ובמיוחד אם זה פעם בשבועיים.
עשיתי שם פשוט את המעקבי גדילה שבאמת התחיל פעם בשבועיים והמשיך לפעמים בשבוע..
הקטנה שלי חוגגת עוד יומיים יום הולדת שנתייםמתואמת
ואני רוצה לקנות לה מתנה
לשם שינוי אני רוצה מתנה שתועיל לה, ולא רק שיהיה לה כיף איתה.
מתלבטת אם לקנות לה בובת פרווה נוספת (יש לה דובי שהיא מחוברת אליו ברמות קשות) - כשהמטרה היא שהיא תתחבר גם אליה וקצת תרחיב את "מעגל הידידות" שלה עם בובות. (היא מתלהבת מאוד כשרואה בובות אחרות, אבל בסופו של דבר תמיד חוזרת לדובי האהוב)
כמה זה באמת נורא שיש לה בובה אחת שהיא מחוברת אליה נורא? (קלינאית התקשורת שהלכנו אליה עד לפני חודשיים רמזה לי שזה בעייתי, לפחות אם זה ימשיך כך גם בגיל גדול יותר)
לחלופין - אולי בכלל כדאי לקנות לה משחק מעודד התפתחות כלשהו? (יש לה עיכוב בדיבור, וגם קצת עיכוב בגיוון משחקי)
אם כן - אז איזה משחק כדאי?
אם יש כאן מומחיות ומבינות דבר - אשמח לשמוע...
(ואולי אני צריכה לזרוק בצד את השכל שאומר שצריך מתנה שתסייע לה, ופשוט לקנות לה מתנה לפי הלב כמו תמיד?...)
וואי-וואי... גרועה יותר ממני🙈מתואמת
יש לי חולשה לבובות פרווה, ואני שומרת כמעט את כל הבובות שקיבלתי מאז גיל 10... אבל לפחות אני לא סוחבת את כולן לכל מקום🤭
בכל אופן, נשמע שעבר עדיף התמכרות לבובה אחת מאשר לשלושים, לא?😅
חלאקהמאוהבת בילדי
אז הבן שלי בן 3 עוד מעט... ילד קסם.
לגדול יותר חגגנו עם המשפחה (סבים וסבתות, אחים שלי ושל בעלי והילדים) אצלנו בחצר, עם אוכל בשרי והמוציא.
עכשיו ב"ה המשפחה גדלה, אין מקום בחצר וזה יוצא חורף.
חשבתי לדחות קצת את תאריך המסיבה ולחגוג בחנוכה, להשכיר אולם קטן (טירוף איזה מחירים!!) ולאוכל להכין מרקים, להגיש כמו בופה כזה קליל...
מה אומרות? זה מספיק מכבד?
ואם כן- איזה מרקים אפשר להכין בקלות כמות ל50 מנות בערך?
חשבתי על מרק כתום, מרק עגבניות עם אורז, אולי מרק אפונה? או עדשים? מינסטרונה?
ועם מה להגיש? לחם? קרקרים? קרוטונים ושקדי מרק?
צריך גם להוסיף מנת דג? חשבתי אם כן על שיפודי סלומון. מה אומרות?
חייבים לעשות חלאקה כ"כ גדול?שלומית.
אצלינו זה הרבההה יותר בקטנה ממה שאת מתארת
סליחה אם זה לא שייך, זרקי לפח אם לא מתאיםהמקורית
או שאני לא זוכרת נכון - אבל אני זוכרת שכתבת שחשוב לך להחליף מזרנים נכון?
בעלות של האירוע תוכלי בטוח להחליף מזרנים. אולי להישאר גם עם עודף
לדעתי האישית וכך גם נהגתי בעצמי - חלאקה לא מצדיק הוצאה כזו, בטח לא בפורום כזה רחב
אני הזמנתי סבא וסבתא ו2 דודות (הצד שלי בכלל לא הגיע האמת) לבית, עשינו על האש מצומצם במרפסת עם קצת סלטים ונגמר הסיפור
את הגזירה עצמה בכלל לא עשינו באותו מעמד, בעלי לקח אותו לרב שלו שיברך אותו. למחרת הסתפר
שוב, מתנצלת אם לא שייך . אבל זו דעתי בעניין ושאלת לדעתנו
♥️
מצטרפת לקודמותDoughnut
אצלנו חגגנו בבית עם סבא וסבתא ובני דודים, כמו יום הולדת רגיל. פיצות/ פלאפל/ חטיפים לילדים. היה משמח ומרגש בלי להוציא ים כסף. אם יש לך כסף מיותר לזה ואת נהנית מהארגון- סבבה. אבל אם לחוץ לך לא רואה סיבה.
ברוך ה' חגגנו כמה וכמה חלאקהדיאט ספרייט
גם במשפחה הגרעינית וגם במורחבת.
תמיד חגגנו בצניעות.
אצלי בבית זה היה בדר"כ:
כמה חטיפים, פיצות שהזמנו, פסטה שהכנתי.
תפו"א/בטטות/סלט אם מישהו שואל אם להביא משהו תבקשי את זה.
שתיה קלה
ועוגה כמובן
לא רואה סיבה לטרוח כ"כ ולהוציא כ"כ הרבה כסף על חלאקה ובטח ובטח שלא לשכור אולם עבור זה.
אם בא לך לחכות תעשו באיזה פארק.
כמובן שאם הפרוטה מצויה ולא לחוץ זה משהו אחר.
(ואז כבר תזמיני גם קייטרינג)
מזל טוב
עורכת ומוסיפה שאם בכל זאת את רוצה ערב מרקים-
כדאי גם לחם טוב ליד או פוקאצ'ות
ואיזה ממרחים על ידי
ממרח עגבניות
טפאנד זיתים
כזה
אולי אפשר לחגוג ב"נאגלות"? ואז אפשר בבית שלכם?מתואמת
כלומר, לא להזמין את כולם לאירוע אחד חגיגי, אלא בכל פעם חלק קטן מהמשפחה, כשהמרכז הוא שכל אחד שמגיע זוכה לגזוז תלתל אחד לילדון.
עשינו את זה פעם אחת (לא בכוונה תחילה, דווקא לא הייתה לנו משפחה גדולה, פשוט חלק לא יכלו לבוא בתאריך עצמו), וזה היה נחמד.
ופעם אחרת בכלל חגגנו בזום🤭 שזה חסכוני, תכל'ס... (זה היה בסגר הראשון של הקורונה)
אפשרות נוספת, אם מתאים - אם יש לאחד מבני המשפחה בית גדול, אפשר לשאול אותו אם אפשר להתארח אצלם. וכמובן, את תביאי את האוכל.
לא כל כך מבינה באוכל, אבל המרקים שציינת נשמעים מגרים😋 אולי מספיק רק שניים מהם, ולהכין גם שתי פשטידות גדולות/פשטידה ופיצה...
אני עשיתי תפריט דומה בחלאקהדיאן ד.
זה היה בחורף וממש התאים
2 סוגי מרקים
מרק אפונה
מרק כתום
קרוטונים ושקדי מרק
סלט פסטה (שמתי בכלים אישיים כמו פינגר פוד)
פשטידות אישיות
והיה גם קפה ועוגות בסוף
כמובן שחגגנו בבית, אין סיכוי שהייתי לוקחת אולם לחלאקה
היה צפוף צפוף, מראש תיכננתי לילדים עבודות יצירה בחדר שקצת ישחררו את הסלון
וזהו היה ממש נחמד.
אנחנו חוגגים בבית עם משפחה מצומצמתשיפור
אנחנו עשינו בתאריכיםמדברה כעדן.אחרונה
לצערנו אין חורף ממש בישראל... ואם פתאום יש תחזית של גשם, אפשר להחליט להזיז...
עשינו בקבר שנהוג לעשות בו...
וכן הזמנו קייטרינג של הולי בייגל. זה עיקר ההוצאה פה... שישי בוקר אחד
ילד שנמנע מכתיבההשם שלי
הבן שלי התחיל כיתה ב'.
הוא ילד מאוד חכם, ויש פער גדול בין הידע שלו לבין הביצוע.
הוא מבין ויודע את מה שלומדים בכיתה, אבל מתקשה לעבוד בחברות בכיתה ובבית.
יש לו גם קושי מוטורי, גם קשיי התארגנות וגם קושי לעבוד עצמאית.
בכיתה הוא די נבלע בין הילדים.
הוא לא מפריע בשיעור, והמורים פחות שמים לב שהוא לא מבצע את המשימות.
יוצא שנשאר לו המון לעשות בבית, וגם אז קשה לי לרתום אותו לעשות שיעורי בית. הרבה פעמים הוא עונה תשובות בעל פה, ואני כותבת לו את התשובות (בעיקר בחשבון).
בגלל שהחומר קל לו ולא מאתגר אותו, הוא עוד פחות משתף פעולה.
לקראת סוף שנה שעברה היו מוציאים אותו מהכיתה לעבודה בקבוצה קטנה, יחד עם תלמידים מתקשים. ככה הוא עבד יותר בחוברת.
דיברתי עם המורה שלו, והוא אמר שיבדוק מענה כזה גם השנה.
אבל זה לא באמת מטפל בבעיה.
בתחילת שנה שעברה הוא קיבל סדרת טיפולים של ריפוי בעיסוק. אז פחות עבדו איתו על כתיבה, כי זה היה בשלב שהם רק למדו לכתוב.
המרפאה בעיסוק המליצה לנו לבדוק קשב וריכוז, בגלל קשיי התארגנות.
קצת התעכבנו עם זה, וכרגע אנחנו מחכים לתור לרופא קשב שיהיה אחרי החגים.
אני רוצה גם לפנות שוב להתפתחות הילד שיקבל שוב ריפוי בעיסוק, ולבדוק אם יש דברים נוספים שיוכלו לעזור.
בינתיים אשמח לעצות מניסיון, מה אפשר לעשות?
האם לנסות לעודד אותו לכתוב, אולי באמצעות איזשהו מבצע?
או שדווקא עדיף לאפשר לו להימנע מכתיבה ולעשות יותר בעל פה?
איך אפשר לעזור לו להתאמן בכתיבה בצורה חווייתית ומעניינת?
אם יש פה מרפאות בעיסוק, מורות לגיל הזה, או מישהי שיש לה רעיונות.
יש חוברת "נהנים לכתוב" של חיה קושניר מרפאה בעיסוקנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ד' בתשרי תשפ"ז 21:50
אז בגדול -
העקרון שלה הוא להנגיש ולתווך את הרעיון של העתיבה - כדי לכתוב נכון נדרשת יציבה נכונה/ חגורת כתפיים יציבה / למידה של אחיזת עפרון נכונה/ ועוד. היא יצרה דובי שקל לילדים להתחבר אליו וזה בעצם גירוי עקיף כדי לחזק אותם ולחזק אצלם את המיומנויות האלו, ולאחר מכן לחזק את אופן הכתיבה כך שהיא תהיה נכונה וקלה.
שולחת לך רעיון חמוד לחוברת שראיתי באתר אחידע -
מוכנות לכתיבה- תרגול כתיבה הגיל הרך דף עבודה קריאה הוראה מתקנת כתיבה רוחמה ארנד – אחיה ידע
מוסיפה פה צילום של החוברת המדריך להוריםנפש חיה.
לאיתור קשיים וטיפול בהם.
בהצלחה רבה!
מעניין אם זה משהו שיוכל לעזורהשם שלי
אני די יודעת מה הקשיים, אלא אם יש עוד דברים.
כרגע הוא בעיקר צריך מוטיבציה לשתף פעולה.
למדתי אצלה קורסהשם שלי
הבעיה היא שהוא כבר לא בשלב של מוכנות לכתיבה.
הוא למד לכתוב, אבל לא מוכן לתרגל ולכתוב מה שצריך.
הוא צריך עוד עזרה בחיזוק של השרירים ובכתיבה בצורה נכונה.
ייקח זמן עד שהוא יקבל שוב ריפוי בעיסוק.
אלא אם אני אקח אותו לפרטי, או שהוא יקבל דרך בית הספר.
לא רואה טעם לתת לו דפי עבודה, כי הוא לא מוכן לבצע.
תראי, מנסיוני ומהרקע שלי נשמע שהוא צריך חיזוק אגבינפש חיה.
מה זה אומר
שבעצם הוא עושה פעילויות חווייתיות
למשל: תרגילי התעמלות/ לש פלסטלינה או בצק/ משחק בקצף / מעביר מצד לצד פריטים/ שולה בפינצטה חרוזים
מבחינתו כילד זה חוויה ופעילות נחמדה
את (בתור המבוגר המנחה) בעקיפין את יודעת שזה משפיע על היכולת שלו להתנהל נכון עם הגוף וממילא הכתיבה תהיה משימה שהוא יותר מצליח ופחות נמנע.
(הבנתי מייד מהפוסט שלך שהוא צריך חיזוק מוטורי)
לרוב הימנעות מצביעה על לקות/ בעיה קלה במוטוריקה/ אחר , שגורמת תסכול בעת הביצוע - וממילא הכי קל להימנע מהביצוע.
מה שהבאתי זה ספר של מרפאה בעיסוק (הרי ביקשת מישהי מקצועית) רעיונות לחיזוק הגוף (יש הרבה שרירים שמעורבים בפעילות הזו) על מנת שהכתיבה תהיה חלקה וקלה ממש לא אמרתי שצריך לתרגל איתו בבית כתיבה, התכוונתי לחזק את השרירים כדי שיהיו לו חוויות הצלחה, ואז בשלב הבא יהיה לו יותר קל ואולי אפילו מרצונו הוא ישב לכתוב.
בינתיים עד שייתפנה לך תור, יש דברים שאתם יכולים לעשות בבית ולהתקדם לבד .
אדרבה אם למדת אצלה, את יודעת כבר מה לעשות 😃
את יכולה כמובן להמתין לתור של אנשי מקצוע בלי קשר..
אולי צריך לעשות לו אבחון ספציפי לכתיבה?מתואמת
יש לקות שנקראת דיסגרפיה.
הוא עוד קטן, האמת, אז לא יודעת אם הייתי רצה לשם כבר עכשיו, במיוחד שאתם מחכים לעוד אבחונים... אבל אולי כן כדאי לשקול את זה.
אני אישית כן הייתי מעדיפה להקל עליו בינתיים ולכתוב חלק במקומו, בתיאום עם המורה...
זה פחות נראה ליהשם שלי
אבל אני לא מכירה לעומק את הלקות.
הוא יודע לכתוב את האותיות, והכלב שלו נראה לי בסדר לגיל.
זה לא שהוא כותב בכתב לגמרי לא קריא, אותיות הפוכות וכד'.
הוא יכול לכתוב את האותיות מלמטה למעלה ולא בצורה הנכונה, אבל זה נראה לי הגיוני בשלב הזה ופשוט מצריך תרגול.
בינתיים בכיתה הוא לא עובד, ובבית עושה שיעורי בית באופן חלקי כשלרוב אני כותבת לו הכל או חלק.
נראה שהמורים בבית הספר לא ממש דורשים ממנו, אז עוד יותר אין לו עניין להתאמץ.
יש המון סוגים של דיסגרפיה, כדאי לבדוקשיפור
באמת נשמע יותר קושי מוטורימתואמת
אבל אני ממש לא מומחית בעניין.
בכל אופן, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע כמה נכון לדרוש ממנו כן להתאמץ...
בלי ידע מקצועי124816
אבל עם ניסיון עשיר בלהיות אצל מרפאה בעיסוק עם הילדים שלי...
בחוברות של חיה קושניר יש התייחסות לכיוון נכון של כתיבה והן גם נחמדות, אפשר גם למצוא ביוטיוב סרטונים לפי השיטה שלה כדי להראות לילד את הכתיבה הנכונה.
כתיבה בכיוון הלא נכון דורשת יותר מאמץ.
לפעמים גם הילד כותב חזק מדי או חלש מדי וזה גם גורם מאמץ יתר, אפשר לתרגל את זה בעזרת נייר קופי, לראות אם הכתב עובר/לא עובר.
כדאי לבקש עוד טיפול אצל מרפאה בעיסוק (לא לחכות כדי שאולי יספיק עוד שני סבבים לפני גיל תשע, שיותר מורכב לקבל).
ולא יודעת אם מרגיע או לא אבל גם הילדים שמשאירים מחברות ריקות, מצליחים לכתוב כשיש משהו שהם ממש רוצים, המתבגרים+ שלי שגם אחרי כמה סבבי ריפוי בעיסוק לא ממש כתבו בבית הספר (אחת מהם גם אובחנה עם דיסגרפיה), מצליחים לכתוב כשזה חשוב להם (סיכום של שיעור תורני שעניין אותם או מכתבי פרידה ארוכים לחניכות בסניף...).
אני עם הבת שלי בגיל הזה אצל מרפאה בעיסוקבוקר אוראחרונה
תנסי לחשוב על לכתוב דברים שיעניינו אותו. אנ יגיד מכינה עפ הבת שלי חוברת מתכונים והיא מעתיקה מתכון למחברת ןאז מכינה אותו (זה עובד גם על ארגון של לעבור על כל החומרים וכל השלבים בצרה מסודרת), יצא לנן גםלכתוב דברי תורה לשבת
הי לכולם. בדיקת דם...פריטין נמוךאור בקצה המנהרה
הריון בסיכון גבוה -תאומים. כנראה סכרת הריון.
הונגלובין 11.8
פריטין 5.5
בינתים בלי רופא ...יקח כמה ימים להחליפו.
בחיים לא הגעתי לכזה מספר עם פריטין.
מה כדאי לי לבקש מהרופא
שבוע 26
תודה לכם
איך את מרגישה?השם שלי
את מרגישה עייפות וחולשה, או שאת מרגישה בסדר?
בכל מקרה כדאי לקחת ברזל, ואם את כבר לוקחת, אז להעלות את המינון או להחליף סוג.
אם את מרגישה עייפות וחולשה גדולות, אפשר לבקש גם עירוי ברזל.
בדקת בי 12?
אם לא, אז כדאי לבדוק גם את זה.
מאד חלשה ,בי 12 עלה לי יחסית למעלאור בקצה המנהרה
200
עייפות ,בלבול . חולשות. הרבה תסמינים . חשבתי שאולי זה בגלל הסוכר.היום אקבל תשובות לעמסה של 100.
העמסה של 50 יצא לי 156
גם בי 12 מעל 200 זה נמוךהשם שלי
תקחי בי 12 בכדורים למציצה מתחת ללשון, וגם ברזל.
גם אם היית לוקחת פרנטל, הברזל שם לא מספיק וכדאי לקחת בנפרד אם יש צורך.
תבקשי גם עירוי. אבל אם בינתיים לא לקחת ברזל, יכול להיות שהרופא יעדיף שתתחילי בברזל דרך הפה.
תתחילי מיד לקחת ברזל. אני בהריון תאומים קבלתיאמהלה
הנחייה לקחת כמות כפולה של פרנטל.
ואת חייבת רופא הריון בסיכון נגיש, במיוחד אם אכן יש סכרת.
בשביל ההתחלה ממליצה לך להתייעץ עם מוקד הריון ולידה אם יש לכם בקופה, בלאומית למשל יש מוקד טלפוני נפרד והן ממש עוזרות.
אני לא לקוחת פרנטלאור בקצה המנהרה
יש שם מרכיב שהוא בעייתי בשבילי
תבקשי עירוי ברזלשמ"פ
הגעתי לפרטין 2 עם המוגלובין זהה ואחר כך עלה לי ל170
כחודש אחרי שסיימתי את העירוניים הרגשתי הרבה יותר טוב
הגעתי ללידה עם המוגלובין ופרטין מצוינים
זה חשוב ממש
עשיתי עירוי פרנגיקס נראה לי ( עשיתי 3)
תודה לך. כדורים לא יוכלן לעשות תעבודה?אור בקצה המנהרה
אף פעם לא היה לי חסר . לא הייתי צריכה אף פעם לקחת כדורי ברזל.
הרופא אמר לישמ"פ
שייקח חודשים לעלות מכזה מספר
אמנם העירוי עצמו לא היה לי נחמד ממש אבל לא מתחרטת לרגע
גם עכשיו כמעט שנה אחרי לידה עם הנקה הפרטין שלי אחלה ( שנים שאני על כדורים )
תודה לך. אני אקפוץ מחר למוקד שיעזרו לי עדאור בקצה המנהרה
שאמצא רופא
גם לי אף פעם לא היה חסר עד שהגיע הריון תאומיםאמהלה
הם שואבים את הכל מהאמא.
אם את לא יכולה פרנטל.
חשוב מאד לקחת ברזל- עירוי לדעתי הכי נכון בשבילך כרגע.
B12 גם מאד מומלץ
וויטמין D- מאד מאד חשוב
זה גם מונע לידה מוקדמת שנפוצה מאד בתאומים.
ואיייימדברה כעדן.אחרונה
עירוי ברזל אתמול!!!!
איך מזהים ירידת מים?מעיין34
שבוע 20, הריון בסיכון גבוה מאוד
ובשבועיים האחרונים , בעת מאמץ (אפילו מאמץ של הרמת קול על הילדים) אני מרגישה רטיבות בתחתון.
הרטיבות בריח של זרע- ופה נלחצתי.
יש למישהי ניסיון?
או בכללי יש דרך לחזק את השק שפיר או לסתום קרע אם חלילה יש?
הריון חשוב לי מאוד
ומיון זה לא אופציה כי הם יהיו חייבים לבדוק מי שפיר בצורה ויגינאלית ואני נגד
למה את נגד לבדוק במיון?השם שלי
אני חושבת שזאת הדרך היחידה לדעת.
ולא כדאי לקחת סיכון בשלב הזה, אם יש אפשרות לזהות דליפת מי שפיר ולשמור על ההריון.
אם באמת יש ירידת מים/טפטוף בשבוע כזה חובה לבדוקאמהלה
כי עלול להיווצר זיהום
וכמה שאת נגד בדיקות פנימיות, אם ההריון חשוב לך, וזה נשמע שהוא באמת חשוב לך, חייבים לבדוק עם כל חוסר הנעימות וחוסר הרצון והכאב וכו' וכו'
שבוע 20 זה עוד מוקדם ממש והעובר עדיין לא בר חיות, ואפשר כ"כ הרבה לעשות במידה ומתפתח משהו, שחבל לאבד זמן יקר.
אם את חושדת שזה מי שפיר תלכי להבדק!!! אל תשחקי עם זה!!!!
אני מרשה לעצמי להגיב בנחרצות כזו כי חוויתי בעצמי הריון בסיכון גבוה עם מורכבות גדולה, וב"ה היו הרבה שליחים טובים בדרך שעזרו לי לשמור על ההריון.
בשורות טובות
תרגישי טוב
ממה שידוע ליאיזמרגד1
אם יש ירידת מים מתחילה לידה תוך מקסימום שבוע.
לפעמים באשפוז מצליחים לעצור את הלידה. אם זה באמת ירידת מים, אני לא חושבת שיש מה לעשות עם זה מחוץ לאשפוז...
חייבים לבדוק לדעתיחושבת לעצמי
כי לידה מוקדמת חלילה מסוכנת מאוד, לאם ולעובר...
יש לרפואה מה להציע- זריקה להבשלת ריאות, יש דרכים שונות לעצור צירים...
חושבת שכדאי להסיר ספק, להיבדק ובעזרת השם לגלות שנלחצת לשווא...
תודה על הדאגה אבל אעשה לכן הכרות עם ההריונות שלימעיין34
מבינה לגמרי את הצורך להמליץ לי ללכת למיון. אבל החשש שלי לא סתם.
יש לי היסטוריה מורכבת בהריונות. 2 מתוכם הסתיימו מוקדם מהצפוי והריון האחרון בנס ועם שליחים טובים (שהגיעו מהפורום דווקא) ניצל ולא אבד גם.
במיון בודקים אותי ויגינאלית והבדיקות האלה מובילות אצלי לדימומים, צירים, וסיבוכים כאלה ואחרים.
בהריון הקודם כבר הייתי עקשנית שלא יעשו ויגינאלי כי זה סיכון אבל יש להם נהלים ואסור להם לעבור עליו ולכן נאלצתי לקחת שיקולים על סמך סיפורים של בנות פה ותודה לה' זכיתי להגיע לחודש תשעי וללדת- אחרי לידה שקטה והפלה מאוחרת.
אז לגיטימי להציע מיון אבל מבחינתי זו סכנה יותר גדולה להריון מאשר להשאר בבית ולנוח. אבל עדיין רוצה אולי להחכים מבעלות ניסיון שחוו והצליחו לסתום חור של שק מי שפיר. ואולי זה בכלל הפרשה או בריחת שתן אבל הריח של הזרע קצת אומר לי אחרת...
אשתף גם שבהריון האחרון הייתי אצל רופאה של הריון בסיכון גבוה והיא המליצה לי לקחת נרות שהובילו לזליגת מי שפיר בשבוע 16, לא הצלחתי לתקשר איתה כדי להתייעץ אבל דווקא פה בנות סיפרו על מקרה זהה אחרי אותם נרות ולכן הפסקתי איתם ואחרי שבועיים שלוש ב"ה הפסיקו המים...
עכשיו אחרי כל ההכרות האישית שעשיתי -אני ממש ממש משתוקקת לטיפים למי שיש ניסיון. ובנתיים אשכב ואנוח שזה אף פעם לא מזיק.
ראיתי מישהי שכתבה על שתיית מי/שמן קוקוס שהוא באמת ידוע כמאחה ואולי מאחה את החור. אבל זו המלצה אחת בודדת ולא שמעתי על כאלה שחיזקו את ההמלצה הזו. ואשמח לשמוע המלצות נוספות או ניסיון של בנות פה
מחילה על האורך ושנה טובה ובשורות טובות
ב"ה שפגשת בפורום מקרים שעזרו לךבאתי מפעם
אבל ברור שעדיף להתייעץ עם רופא שיש לו הבנה ונסיון הרבה יותר מנשים אנונימיות.
תסבירי במפורט לרופא בדיוק מה שעברת ומה שגרמו הבדיקות הפנימיות, בסוף זה סיכוי מול סיכון, וברור שעדיף יעוץ רפואי מיעוץ פה בפורום. מאחלת לך בע"ה לסיים בשלום בחודש תשיעי בידיים מלאות.
היי, היתה לי פעם ירידת מים מוקדמתאינרציה
והלכתי למיון יולדות. זה היה אחרי שבוע 24. ממה שזכור לי ברגע שיש חשד לדליפת מי שפיר, ממש אסור לבדוק וגינלית, אסור לבדוק פתיחה, כלום, מחשש שייכנס זיהום דרך החור.
יש בדיקה כזאת כמו נייר לקמוס? שבודקת אם זה מי שפיר. חיצוני לגמרי. לא אמורים לגעת בך.
ואם יש אכן דליפה יגידו לך להישאר באשפוז עד הלידה.. או לפחות כמה ימים כדי לקבל הבשלת ריאות ואנטיביוטיקה ואחר כך את יכולה לחתום סירוב אשפוז ולקחת את הסיכון בבית.
ככה היה אצלי לפחות. צר לי על החוויות הקשות שלך.
אגב את יכולה ללכת לאולטרסאונד ושיבדקו אם יש מיעוט מים. אבל גם אם אין זה לא בהכרח אומר שאין דליפה. אולי היא קטנה והמים מתחדשים מספיק מהר. קיצור זה לא מאבחן גם אם יש או אם אין.
הרבה בריאות ובהצלחה!!! שיהיה בידיים מלאות בע"ה
אם אני זוכרת נכון זה לא שאסור לבדוק וגינליתרוצה לשאול שאלהאחרונה
אסור להכניס שום דבר שאולי יזהם ולכן פתיחה למשל הם יבדקו עם ספקולום חדש ולא עם האצבעות.
ככה היה אצלי לפחות.
וואיתלמים
הייתי גם בסרט הזה
יש מצב שאני המלצתי לך להפסיק עם הנרות שהובילו אצלי לירידת מים😏
היה לי עוד הריון עם ירידת מים בשבוע 20 ובאמת בדקו במיון ולדעתי ההתעסקות גרמה שירד עוד מלאא מים
ממליצה ממש לנוח אני כשגיליתי שזו אכן ירידת מים שכבתי רק במיטה בלי לעשות כלום..גם שתיתי מים עם סטיביה שאמרו לי שמחדש מהר את המי שפיר אבל אצלי כבר היה ממש מיעוט
כן כדאי אולי לעשות אולטרסאונד ולבדוק אם זה מי שפיר עם כל מה שהציעו פה, לצאת מהספק..
וואי בהצלחה ממש בעה..תפילות..
פה באישי אם תצטרכי 💕
מי קוקוס לא מאחים שום חור הם פשוט עוזרים להיווצרותאמא לאוצר❤
של עוד מי שפיר
נשמע לא פשוטתהילנה
בתור התחלה הייתי בודקת שזה באמת מי שפיר, יש פדים לזיהוי - קונים בבית מרקחת. אני הייתי בטוחה שיש לי דליפה ומסתבר שזאת הייתה דלקת בדרכי השתן (היה ריח שונה מאוד משתן)
אני חושבת שאם תדעי בוודאות לכאן או לכאן, זה יכול להקל על הצעדים הבאים.
לי זה נשמע לגמרי כמו דליפת שתןאמא לאוצר❤
אבל אם את חושבת שזה ירידת מים הדבר היחיד הנכון לעשות זה להיבדק במיון.
אין שום דרך אחרת לדעת וגם אין לך שום דרך לאחות קרע שכבר קיים
ובטח אם ההריון בסיכון גבוה מאוד אני ממש לא הייתי לוקחת סיכון על התינוק
רעיון למתנה לגיל שנה? שאלו אותנו מה אנחנו רוציםאנמונימי
אשמח לרעיונות
מגנטיםילדה של אבא
בימבה ג'וק- מצאים יותר לשנה וחצי, תלוי בגובה של הילד
חיות קופצות
שטיח פעילות לחדר
מצעים
ספר מנגן
בן או בת?
משחקים לאמבטיהואני שר
ספרים
המשחק הזה של חיות קופצות כשלוחצים
כולם אומרים מטבח
וואלה אני הרגשתי בגיל שנה שכלום לא מעניין במיוחד וזה בעיקר מתנה שנותנת יחס לנו 😅
מה שלא תבחרו תקחו בחשבון שזה יותר להמשך...
לבןאנמונימי
בימבהזוית חדשה
בובה, ספר גדול, צבעים לילדים קטניםברונזה
לא יודעת מה התקציב אולי מנוי לאטרקציה כמו גימבורי/גן חיות
תודה על הרעיונות, מרגישה שכל משחק חדש משעמםאנמונימי
אותו אחרי כמה ימים, אז מה הקטע לקנות?
מצד שני טוב שיהיה לו הרבה מגוון, אין לנו כל-כך הרבה
יש משחקים מסויימים שהולכים עם הילד שניםעדיין טרייה
גם אם עכשיו נראה לך שמשעמם אותו. למשל מגנטים זה לגמרי משחק למלא שנים שמשחקים אצלנו כמעט כל יום.
בימבה/בימבה גוקטארקו
מגנטים
משחקי התפתחות כמו הך פטיש ומגדל כדורים
בובה עם או בלי עגלה
וגם ספרים מתחילים לעניין בגיל הזהטארקו
תכלס גיל שנה זה עוד לא ממש אבל בגיל שנה וחצי זה כיף שיש את המשחקים שנקנו לגיל שנה..
הליכון כזה עם משחקים זה טוב? או שזה לא להמשך?אנמונימי
האמת מבחינתי זה אביזר מיותרתוהה לעצמי
תופס המון נקום ומתאים למעט מאוד זמן
ממליצה על בימבה רגילה, לא בימבה גוק, משהו שתינוק בן שנה יכול לשבת עליו יציב.
הבן שלי אוהב מכוניות. גם חוגג שנה עוד מעטיעל מהדרום
לק"י
אני גם חושבת מה לקנות לו מתנה.
גם כדורים הוא אוהביעל מהדרוםאחרונה
בימבה!!!דיאן ד.
גם ספרים גדולים עם תמונות זה ממש כייף בגיל הזה.
ביזי בורדכורסא ירוקה.
יכול להעסיק המון זמן וגם בגיל גדול יותר נהנים ממנו (תלוי כמובן בגודל ובמגוון.. )
אנחנו קנינו בגיל שנהרקאני
קוביות כאלה בצורות שיש חורים במכסה וצריך להשחיל
היא מאוד אהבה את זה
בהתחלה הסתבכה קצת ולאט לאט למדה להשחיל נכון
צום גדליהאנונימית בהו"ל
ב"ה לא צמתי הרבה שנים בעקבות הריון והנקה.
כביכול אין לי סיבה לא לצום השנה, סיימתי להניק לפני חודש ומחכה לראות אם בע"ה נקלטתי להריון.
תינוקי מתקרב לגיל שנה.
אבל גם מרגיש לי מוזר ולא שייך לצום..
לא שואלת בקטע הלכתי, יותר מסקרנות.
אתם צמות? מתי יודעות אם לדחוף את עצמכם לצום או לפחות להתחיל את הצום ומתי לשחרר?