אז תהייה...
כמה נפשות אתם בבית ומה גודל הדירה ואיך אתם מרגישים? ברווח? בצמצום?
מחכים כבר לעוף מהבית או שסבבה ככה?
תוהה כמה ברווח אפשר להתנהל בדירת 3 חדרים, 84 מטר
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
סקרון מס נפשות בדירהשירה_11
עונה:מתואמת
עבר עריכה על ידי מתואמת בתאריך י"ב באייר תשפ"ג 11:09
10 נפשות, חמישה חדרים, כ-120 מ"ר נדמה לי.ב"ה חיים ברווח ביותר (יש אפילו חדר אחד שלא משמש לשינה כרגע).
תמיד יהיה את הילד שיתלונן מדי פעם שאין לו חדר פרטי, אבל תכל'ס אין סיבה... יש לכל אחד מיטה משלו, מקום אחסון לחפצים האישיים, לפעמים מעין פינה משלו - ב"ה, יש להם הרבה יותר מאשר להרבה מחבריהם.
לפני כן גרנו 6 נפשות בדירה של שלושה חדרים (כ-80 מ"ר) וגם היה מקום ברווח (עברנו בעיקר בגלל הקומה הגבוהה ללא מעלית).
כזוג צעיר גרנו בדירה של שלושה חדרים קטנה יותר (כ-70 מ"ר) וכמובן היה מקום ברווח...
לנוהשם שלי
5 נפשות
דירת 3 חדרים, 100 מ"ר פלוס מרפסות.
הסלון גדול, החדרים קצת צפופים.
סך הכל בינתיים נח לנו.
דירת 3 חדרים, 100 מ"ר פלוס מרפסות.
הסלון גדול, החדרים קצת צפופים.
סך הכל בינתיים נח לנו.
100 כולל המרפסות?שירה_11
אז בעצם 3 ילדים בחדר?
לאהשם שלי
המרפסות מעבר ל 100 מ"ר.
בחדר יש 3 ילדים.
אם נוסיף עוד ילד כבר יהיה צפוף.
יש אפשרות לסגור חלק מהסלון לעוד חדר.
בחדר יש 3 ילדים.
אם נוסיף עוד ילד כבר יהיה צפוף.
יש אפשרות לסגור חלק מהסלון לעוד חדר.
חחח נראה לי שננצחבוקר אור
45 מ"ר, 4 נפשות (2.5 חדרים)
ומתים לעוף מפה😁בוקר אור
חחח בע"ה לבית מרווח שלכם 
שירה_11
אנחנו מנצחים.. 5 נפשות, 40 מטר!בעליה מתמדת.
וואו. לגמרי 😳בוקר אור
לא נעים לומר שאצלנו יותר צפוף.. 
מנסה לעזור
51 מ"ר, 8 נפשות בלעה"ר
וואו איך זה מסתדר?ממשיכה לחלום
מאחלת לכם שירווח לכם בקרוב ובשמחה
מסתדרים.. אין ברירה..מנסה לעזור
אמן. תודה
ה' ישמורבוקר אור
האמת שעיקר הקושי שלי זה עם החלוקה של הבית. החדרים יחסית גדולים אבל אין סלון כמעט בכלל (זה החצי חדר) ואין איפה לזוז שם, משחקים רק בחדר של הילדים ואז הכל דם בלגן כל הזמן, ואם רוצים לאכול אפילו רק עפ עוד זוג זה ממש מאתגר
אז אצלנו הפוך..מנסה לעזור
הסלון הוא החדר הכי גדול בבית ושם עושים כמעט הכל- משחקים, קוראים, עובדים, לומדים, אוכלים, מארחים...
בחצי חדר יש מיטה שנפתחת ל-3 וישנים שם 4 ילדים
ילד אחד ישן כרגע בסלון
ובחדר שלנו ישן הקטנצ'יק שלנו איתנו..
אמאלההה איך?🫢🫢אמא לאוצר❤
עברנו לשםמנסה לעזור
אחרי שהגדול שלנו נולד. לפני 14 שנה ב"ה..
ונתקענו.. 
מגניב! כל הכבוד!טל..
איך מתחלק?
פירטתי לבוקר אור..^^מנסה לעזור
עכשיו ראיתי... כל הכבוד לכם!טל..
בטח דורש סדר תמידי והרבה סבלנות...
תודה. ממש מקווה ומתפללתמנסה לעזור
שנוכל לעבור לבית גדול ומרווח יותר.. שייתן יותר יישוב הדעת..
איזה כיף לנקות את הבית שלך!אהבתחינם
חחח אהבתי, כמה נכוןחולת שוקולד
בעיני זה יתרון ענק.
אנחנו מתכננים להרחיב את הבית וברגע שקלטתי מה זה אומר מהבחינה הזאת ירד לי החשק
אנחנו מתכננים להרחיב את הבית וברגע שקלטתי מה זה אומר מהבחינה הזאת ירד לי החשק
זה לא נכון... מניסיון..מנסה לעזור
קל יותר לנקות בית גדול/ מרווח ו"ריק" יחסית מדברים מבית קטן ועמוס בדברים..
ככה אומרים, אצלי זה לא תקףחולת שוקולד
קשה לי במיוחד עם הבלאגן וכשהוא מרוכז במקום קטן יותר זה מקל עלי מאוד (וזה כולל שיש קטן, שולחן קטן וכו')
גרנו בבית גדול עם מסדרון רחב וארוך וארבעה חדרי שינה, היה סיוט של החיים, ברוך שפטרנו
גרנו בבית גדול עם מסדרון רחב וארוך וארבעה חדרי שינה, היה סיוט של החיים, ברוך שפטרנו
ככה אומרים וככה גם התנסיתי בעצמי...מנסה לעזור
אפרופו מטבח-
גם המטבח שלי קטן ואני מבשלת המון ב"ה
אבל בימי שישי וערבי חג מאוד קשה לי לבשל כשאין מקום כמעט על השיש.. לא התרגלתי לזה עדיין.
אני עם בית בכזה גודל והוא בכלל לא עמוסמישהי עם שאלה
צריך לדעת לא לאכור
השאלה היא- כמה אנשים חיים בתוך הבית?מנסה לעזור
ילדים קטנים/ גדולים?
יש לך גם מרפסת?
יש גינה קטנה, והילדות קטנות, אנחנו 4מישהי עם שאלה
אני חושבת שזה כן גם קשור לאגרנות. אנחנו משיגים הרבבה ממסירה וגם מוסרים כל מה שלא באמת צריכים
זה הבדל ענק...מתואמת
לא יודעת בני כמה הילדים שלך, אבל ל @מנסה לעזור יש גם ילדים בבית ספר, שמטבע הדברים צריכים הרבה ציוד. רק הילקוט תופס מרצפת שלמה בבית (אם מדובר במרצפות גדולות), שלא לדבר על כל הספרים והמחברות שצריכים מקום להתאכסן בו, ומקום לעשות בו שיעורי בית (אפשר בשולחן הסלון, אבל לא לכל ילד זה נוח).
תוסיפי לזה כמות משחקים גדולה יותר (ואם אין מרפסת או גינה אז צריך יותר תעסוקה בבית), וגם כמות בגדים גדולה יותר - וכבר יש הרבה יותר דברים שצריך לאחסן, גם בלי נטייה לאגרנות...
(כותבת את זה בתור אגרנית בעצמי, שיודעת שאפשר לוותר על הרבה דברים בבית שלה, אבל יודעת גם על מה אי אפשר לוותר...)
תוסיפי לזה כמות משחקים גדולה יותר (ואם אין מרפסת או גינה אז צריך יותר תעסוקה בבית), וגם כמות בגדים גדולה יותר - וכבר יש הרבה יותר דברים שצריך לאחסן, גם בלי נטייה לאגרנות...
(כותבת את זה בתור אגרנית בעצמי, שיודעת שאפשר לוותר על הרבה דברים בבית שלה, אבל יודעת גם על מה אי אפשר לוותר...)
בדיוק ^^מנסה לעזור
ויש לנו בבית רק שולחן אחד גדול בסלון..
אוכלים עליו בשבת וביום חול.. מכינים עליו שיעורים (לצערי הרב. אין לי מקום לשולחן כתיבה לילדי בי"ס).. לפעמים קוראים ליד השולחן...
לפעמים יש שם גם מחשב גדול של העבודה שאני עובדת עליו (וזה כבר תופס חלק ניכר מהשולחן)- ביום שישי מעבירים את המחשב לנוח על המכונת כביסה ובמוצ"ש מחזירים אותו חזרה...
הא, ואפילו מייבש כביסה אין לי- כי אין לי מקום להניח אותו.
גם מיקסר גדול עומד אין לי- חלום שלי לקנות כשיהיה לי מטבח גדול יותר כי כרגע אין לי מקום בשבילו.. מקציפה ביצים במיקסר ידני (שתופס פחות קום) ולשה בצקים בידיים..
ועוד ועוד..
מתפללים ומנסים לעשות מה שאפשר כדי לעבור לדירה גדולה יותר. בע"ה בקרוב אמן..
מזדהה ממש עם התיאור שכתבתענבלית
ענית כבר לעצמך יש הבדל ענקקק ביני לבינך..מנסה לעזור
אנחנו 8 נפשות בבית ב"ה.
4 מתוכם בבי"ס (אוטוטו 5 בע"ה)+ ילד בגן ופעוט במעון.
לכל אחד יש ילקוט ו/או תיק קטן (לימים קצרים), יש המון ספרי לימוד, מחברות, מכשירי כתיבה.
רובם אוהבים גם לקרוא- אז יש ספרי קריאה. וגם אם אנחנו לא קונים הרבה ספרי קריאה יש ב"ה ספריה בבי"ס וספריה שכונתית. 3 הגדולים שלי מביאים בשבוע 4 ספרי קריאה עבים.. זה כבר 12 ספרים נוספים
מיטות לכולם.. לול.. דברים אישיים לכל אחד.. מגרה אישית....
אין לנו גינה/ חצר שאפשר לאחסן שם דברים אז גם בימבות וקורקינטים אנחנו מאחסנים בבית (אופניים ב"ה קושרים למטה. אם כי היו גניבות של זה גם כן..)
עד לא מזמן היתה לנו עגלה של הקטנצ'יק שלנו שגם הסתובבה פה בבית.. (לפני פסח כיבסתי ואיחסנתי. גדל הבחור )
מלאי משחקים של 6 ילדים בגילאים שונים - כמובן שעושים סינון ומוסרים את מה שלא בשימוש..
תחשבי על שמיכות, כריות, בגדי חורף וקיץ ל-8 נפשות ב"ה (ואין לנו הרבה בגדים. מה שצריך וזהו)
מצעים לכולם, סירים (לא דומה בישול ל-4 נפשות ש-2 מתוכן ילדים קטנים לבישול ל-8 נפשות שצריכים גם סירים גדולים..)
וכן על זה הדרך..
וכל זה ב-51 מ"ר
מה מתוך כל זה אפשר לוותר ולא "לאגור"??
חשבתי שעניתי למי שרשמה בהתחלה שהם 4 נפשותמישהי עם שאלה
הבנתי מנסה לעזור
מנסיון שלי זה ממש הפוך!!!טארקו
את הבית הקודם היה סיוטטטטט לנקות ולסדר
כי הכל היה פאזל בלתי אפשרי
עכשיו זה ממש בנחת וכשמסדרים איזור הוא מסודר ולא גיבוב דברים אחד על השני, יש מקום להכל והרבה יותר קל
זה יותר שטח אבל פחות מאמץ..
את יודעת.. כל אחד ומה שמתאים לוחולת שוקולד
כן נכון..טארקו
לא בטוח שזה קל יותר...מתואמת
כי לפי מספר הנפשות - כך מספר החפצים בבית. וכשיש הרבה חפצים והרבה רהיטים על שטח קטן, אין כמעט מקום לזוז בשביל לנקות כמו שצריך...
שלא לדבר על פעמים שבהן הילדים נמצאים בבית, ואז צריך גם להזיז אותם ממקום למקום כשמנקים...
(לא כותבת מניסיון, אלא ממה שחברות סיפרו לי. @מנסה לעזור - אני צודקת?)
שלא לדבר על פעמים שבהן הילדים נמצאים בבית, ואז צריך גם להזיז אותם ממקום למקום כשמנקים...
(לא כותבת מניסיון, אלא ממה שחברות סיפרו לי. @מנסה לעזור - אני צודקת?)
^^^ בדיוק. ממש כךמנסה לעזור
ממש כך..
כשהיו לי 1-2 ילדים הייתי מנקה את החדר שלהם לפני שהלכו לישון ואחרי שהם הלכו לישון הייתי מנקה בכייף את שאר הבית.. בלילה.
עכשיו- אני לא מסוגלת לנקות כשהם בבית ואי אפשר לנקות כשהם ישנים בכלל..
אפילו לפתוח חלון בסלון, כשקמים- אני כמעט ולא יכולה עד הילד שישן שם יקום..
קשה...מתואמת
לבת שלי יש חברה שהם 14 נפשות בשלושה חדרים, והם התחילו לנקות לפסח רק בשבוע-שבועיים האחרונים, כי פשוט לא היה טעם לפני כן... כי כמה אפשר לשגע את הילדים ולהזיז אותם ממקום למקום, וכמה בכלל אפשר לשמור שהם לא ילכלכו - זה לא כמו אצלנו, שאפשר לסגור את החדרים במשך היום ועדיין יהיה מספיק מקום להסתובב בו...
בקיצור, לא התנסיתי בזה בעצמי, אבל אני בהחלט רואה מהצד שיותר קשה לנקות בית קטנטן, במיוחד אם חיות בו הרבה נפשות...
בקיצור, לא התנסיתי בזה בעצמי, אבל אני בהחלט רואה מהצד שיותר קשה לנקות בית קטנטן, במיוחד אם חיות בו הרבה נפשות...
שרק נהיה בריאים מנסה לעזור
וואו, איך הם מסתדרים??
אמאלה..
זה באמת ככה!!
אני התחלתי לנקות (לפסח) את חדר השינה שלנו ואת הארונות מטבח למעלה או מקומות שילדים פחות מגיעים אליהם..
מה שכן- אני הרבה פעמים רוצה ללמד את הילדים שלי שלא נכנסים לחדר הורים סתם ככה אבל לפעמים אני מרחמת עליהם כי אין להם הרבה מקומות "שקטים" בשביל לשבת ללמוד או לקרוא וכד' - אז מאפשרת לעשות את זה גם בחדר שלנו, בלית ברירה.
באמת אין לי מושג איך הם מסתדרים...מתואמת
שלושת הבנים הגדולים בישיבות, אז זה מקל קצת, מניחה. ויש להם גם מרפסת סגורה שמשמשת כחדר קטן. לא יודעת מעבר...
ואני מעריכה אותה (אם חברתה של בתי) ואותך ממש! במיוחד בתור אחת שהפרטיות האישית והזוגית מאוד חשובה לה... (לא הייתי עומדת בזה במקומכן...)
ואני מעריכה אותה (אם חברתה של בתי) ואותך ממש! במיוחד בתור אחת שהפרטיות האישית והזוגית מאוד חשובה לה... (לא הייתי עומדת בזה במקומכן...)
שה' יעזור לכולנו מנסה לעזור
"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"
את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.
השאלה הזו שמנקרת,
ההרגשה הנוראית שעוטפת
שוב
ושוב
ושוב
ההרגשה הזו שהכל סוגר
שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.
וכאב.
הו הו כמה כאב כמה!!!
כאב לאנשים שיקרים לך
וכאב לעוד אנשים שיקרים לך
וכאב לעצמך
וכאב לעם שלך
וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים
וכאב בכל מעגל שהוא
חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...
כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!
ואת כבר בהצפה.
הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.
פשוט הצפה.
תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.
נגמר המלאי.
אין.
פשוט אין.
ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף
ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף
ועוד
ועוד
ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!
אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!
לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.
פיזית.
פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה
למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,
להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא
ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.
ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.
לעצום עיניים.
לשים את עצמך במקום שקט.
שקט שקט.
גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.
ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.
ומה עובר עלייך?
ועם מה את מתמודדת?
ומה חשוך לך ובך כעת?
ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,
שזה פשוטו טו מאץ'!
יותר מדי!
זה יותר מדי לך, לכולם!
ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך
לעצור
ולקחת עוד קצת זמן לעצמך
אפילו אם מועט,
להסדיר נשימה
לסדר מחשבות
לנשום
להתמלא
לשתות
אולי תה חם ומתוק
מקלחת נעימה וחמה
כל פינוק שבא לך
פינוק קטן של אוכל
תפילה לקב"ה שישלח כוחות
שיתוף
חיבוק
וכמובן - שינה!
שיר מעודד
מוזיקה בכללי
פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ
להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,
לצאת לשאוף אוויר בחוץ
הליכה קצרה
וכל הטענת מצברים אחרת!
וכל מה שיכול לעשות לך טוב!
ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך!
אי אפשר יקרה!
את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...
אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.
האיתותים הללו של הגוף שלך החכם
ושל הנפש החכמה
אומרים לך -
היי יקרה! עד כאן!
אנחנו חייבים מילוי!
בואי תדאגי לנו למילוי
ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים
אבל קודם המעגל שלך.
את.
עצמך.
מתמלאת.
נושמת.
מתחזקת.
שמחה.
ואח"כ כמובן אישך והילדים
ואז המשפחה המורחבת
והחברה היקרה
ושאר המעגלים
לאט לאט.
אי אפשר הכל בבת אחת.
את רק בן אדם אחד.
מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.
עם גבולות יכולת
עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...
ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.
לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.
ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.
אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.
וזהו.
לשחרר.
אי אפשר לעזור לכולם.
את רק בן אדם.
אחד.
יחיד ומיוחד.
ואחד.
וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!
ועוזרת!
ותומכת
ומאירה
ומחדדת
וכמה אכפתיות נובעת ממך
כ"כ כ"כ אכפת לך!
ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!
ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!
שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!
שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!
את מה את כן יכולה
ומה את לא
את מה עושה לך טוב וממלא
ומה מרוקן
את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך
ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך
ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...
לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,
אבל בסופו של דבר גדלים!
וגם מכל הרע שבעולם -
נכון.
הוא קיים.
אבל הטוב קיים שבעתיים!
"ברגע קטון עזבתיך
ורחמים גדולים אקבצך"
הרע הוא כמו רגע קטון!
והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!
ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"
ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך
אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"
וכולנו "אור איתן"
ולא רק בשיר ילדים חמוד
אלא באמת באמת
לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!
לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו
במעגלים שלו
ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד
ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה
כי חיוך אחד שלך לילדה,
שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,
שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,
וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,
או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,
שהצלת
ועודדת
והרמת
ותמכת
ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,
שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,
ואותם אנשים שפגשו גם
ואין לדבר סוף!
כן כן
ל***טוב*** אין באמת סוף!
הוא באמת אינסופי!!!
אז את יקרה מוסיפה אור
ותוסיפי אור
וקצת פחות תחשבי על החושך.
כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט
ומספיק אפילו אור קטן
ואפילו יחיד
בכדי לגרש חושך גדול גודל
ויש לנו את בורא עולם
שהכל שלו
והכל מאיתו
הטוב והרע
ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה
ולימדנו שהכל לטובה!
כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה
ולהתחזק באמונה
בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה
והוא אחראי על הכל
ולפעמים התפקיד שלנו הוא
"הרפו.
הרפו ודעו כי טוב השם!"
ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.
לא כל העולם על כתפייך היקרות
ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.
ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*
באנשים טובים
בנפלאות הבורא
בילדים שיש
במשפחה
בחיוכים
באוכל הטעים
בשפע
במיטה הנוחה
בגוף שמתפקד
ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע
ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו
לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו
אלא להיפך - להנכיח אותו
לראות אותו
להעצים אותו
להודות עליו
ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!
להתפלל במילים שלך
את כל הכאב
והקושי
והתקוות
הכל הכל הכל
לקב"ה
ולהודות לו על מה שכן יש
ולבקש על מה שעוד לא
והוא שומע הכל
והוא כל יכול
ותמשיכי להתחזק
להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום
להתקרב למה שעושה לך טוב
להתרחק ממה שעושה לך רע
ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה
והדברים ב"ה עוד יתבהרו
כולם
לאט לאט
את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!
ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת
ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים
השבויים שכבר חזרו
החולים שנרפאו
העקרות שנפקדו
הרווקות שהתחתנו
הזוגיות שהתחזקה
הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה
הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם
הערבות ההדדית
האחדות
החסד
העזרה
השמחה
הצחוק
החיוכים
רגעי האושר
והשפע
והטוב.
הטוב.
שקיים!
ושילך ויגדל ב"ה
ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!
ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך
ותני לטוב שבך לגדול 
❤
אמן!מתואמת
ובהחלט יש משהו נחמד ומיוחד בלהיות חסידים... אם כי האמונה בקב"ה שייכת לכולנו
צודקת.. מנסה לעזור
בכלל לא כייף...מנסה לעזור
קשה מאוד לנקות בית קטן שעמוס בחפתים של הרבה נפשות שחיות באותו בית..
הרבה יותר קל לנקות בית גדול ומרווח שהרצפה שם ריקה (יחסית) מכל אותם חפצים.
ואני מדברת מניסיון..
כנערה/ בחורה ניקיתי בבית של ההורים שלי והיינו שם 7 נפשות בבית גדול יותר ומרווח יותר- תענוג לנקות. היינו מתחלקים אחותי ואני- היא מנקה חצי בית ואני מנקה חצי בית.
עכשיו, כשאנחנו בדירה קטנה וב"ה הרבה נפשות- אי אפשר לנקות יותר מחדר אח בכל פעם.
כדי לנקות את הסלון - צריך להעביר הרבה חפצים ממנו לחדר שלנו ולנקות.. ואז להחזיר.. וככה בכל חדר.
צריכים לפנות אותו לפני כן כדי לנקות אותו והוא מלא בחפצים של כל אחד ואחד.. ב"ה.
לא פשוט בכלל..
נכוןבוקר אור
אצלנו נגידהף החדר של הילדים תמיד מבולגן כי שם המשחקים
אבל הוא לא באמת סלון אז אין שם המון מקום וכל הרצפה זרועה משחקים
שגם מתגלגלים לסלון
והכל קטן ודחוס אז צריך להזיז מלא דברים בשביל לנקות
אבל הוא לא באמת סלון אז אין שם המון מקום וכל הרצפה זרועה משחקים
שגם מתגלגלים לסלון
והכל קטן ודחוס אז צריך להזיז מלא דברים בשביל לנקות
וואו, אלופה!!! איך אתם מסתדרים??אמא טובה---דיה!
מסתדרים.. מסתדרים. יש ברירה? מנסה לעזור
ואוו עקפתם אותנוחולת שוקולד
7 נפשות ב50 מר
גם את אלופה!טל..
כמה חדרים?
איך הבית מאורגן?
את גם חולת סדר מלבד שוקולד?
שני חדרי שינהחולת שוקולד
סלון מטבח ביחד, במסדרון קטנטן עם שירוקלחת (נו טוב- אמבטיה😁) שממנו יש דלתות לשני החדרים, הכל באותו קו, מאוד נח, יצא לי להיות בבתים לא מאוד יותר גדולים אבל מסודרים בצורה ככ לא נוחה, בכמה מפלסים ועם מדרגות מיותרות
בגדול ממש מרוצה
ולא, אני הפוך מחולת סדר, לכן זה ככ משמעותי לי
בגדול ממש מרוצה
ולא, אני הפוך מחולת סדר, לכן זה ככ משמעותי לי
יש לכם שירותים אחד? כי גם זה משהו שלא קל להסתדרמנסה לעזור
"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"
את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.
השאלה הזו שמנקרת,
ההרגשה הנוראית שעוטפת
שוב
ושוב
ושוב
ההרגשה הזו שהכל סוגר
שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.
וכאב.
הו הו כמה כאב כמה!!!
כאב לאנשים שיקרים לך
וכאב לעוד אנשים שיקרים לך
וכאב לעצמך
וכאב לעם שלך
וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים
וכאב בכל מעגל שהוא
חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...
כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!
ואת כבר בהצפה.
הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.
פשוט הצפה.
תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.
נגמר המלאי.
אין.
פשוט אין.
ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף
ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף
ועוד
ועוד
ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!
אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!
לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.
פיזית.
פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה
למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,
להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא
ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.
ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.
לעצום עיניים.
לשים את עצמך במקום שקט.
שקט שקט.
גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.
ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.
ומה עובר עלייך?
ועם מה את מתמודדת?
ומה חשוך לך ובך כעת?
ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,
שזה פשוטו טו מאץ'!
יותר מדי!
זה יותר מדי לך, לכולם!
ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך
לעצור
ולקחת עוד קצת זמן לעצמך
אפילו אם מועט,
להסדיר נשימה
לסדר מחשבות
לנשום
להתמלא
לשתות
אולי תה חם ומתוק
מקלחת נעימה וחמה
כל פינוק שבא לך
פינוק קטן של אוכל
תפילה לקב"ה שישלח כוחות
שיתוף
חיבוק
וכמובן - שינה!
שיר מעודד
מוזיקה בכללי
פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ
להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,
לצאת לשאוף אוויר בחוץ
הליכה קצרה
וכל הטענת מצברים אחרת!
וכל מה שיכול לעשות לך טוב!
ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך!
אי אפשר יקרה!
את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...
אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.
האיתותים הללו של הגוף שלך החכם
ושל הנפש החכמה
אומרים לך -
היי יקרה! עד כאן!
אנחנו חייבים מילוי!
בואי תדאגי לנו למילוי
ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים
אבל קודם המעגל שלך.
את.
עצמך.
מתמלאת.
נושמת.
מתחזקת.
שמחה.
ואח"כ כמובן אישך והילדים
ואז המשפחה המורחבת
והחברה היקרה
ושאר המעגלים
לאט לאט.
אי אפשר הכל בבת אחת.
את רק בן אדם אחד.
מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.
עם גבולות יכולת
עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...
ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.
לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.
ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.
אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.
וזהו.
לשחרר.
אי אפשר לעזור לכולם.
את רק בן אדם.
אחד.
יחיד ומיוחד.
ואחד.
וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!
ועוזרת!
ותומכת
ומאירה
ומחדדת
וכמה אכפתיות נובעת ממך
כ"כ כ"כ אכפת לך!
ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!
ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!
שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!
שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!
את מה את כן יכולה
ומה את לא
את מה עושה לך טוב וממלא
ומה מרוקן
את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך
ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך
ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...
לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,
אבל בסופו של דבר גדלים!
וגם מכל הרע שבעולם -
נכון.
הוא קיים.
אבל הטוב קיים שבעתיים!
"ברגע קטון עזבתיך
ורחמים גדולים אקבצך"
הרע הוא כמו רגע קטון!
והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!
ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"
ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך
אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"
וכולנו "אור איתן"
ולא רק בשיר ילדים חמוד
אלא באמת באמת
לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!
לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו
במעגלים שלו
ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד
ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה
כי חיוך אחד שלך לילדה,
שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,
שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,
וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,
או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,
שהצלת
ועודדת
והרמת
ותמכת
ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,
שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,
ואותם אנשים שפגשו גם
ואין לדבר סוף!
כן כן
ל***טוב*** אין באמת סוף!
הוא באמת אינסופי!!!
אז את יקרה מוסיפה אור
ותוסיפי אור
וקצת פחות תחשבי על החושך.
כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט
ומספיק אפילו אור קטן
ואפילו יחיד
בכדי לגרש חושך גדול גודל
ויש לנו את בורא עולם
שהכל שלו
והכל מאיתו
הטוב והרע
ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה
ולימדנו שהכל לטובה!
כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה
ולהתחזק באמונה
בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה
והוא אחראי על הכל
ולפעמים התפקיד שלנו הוא
"הרפו.
הרפו ודעו כי טוב השם!"
ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.
לא כל העולם על כתפייך היקרות
ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.
ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*
באנשים טובים
בנפלאות הבורא
בילדים שיש
במשפחה
בחיוכים
באוכל הטעים
בשפע
במיטה הנוחה
בגוף שמתפקד
ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע
ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו
לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו
אלא להיפך - להנכיח אותו
לראות אותו
להעצים אותו
להודות עליו
ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!
להתפלל במילים שלך
את כל הכאב
והקושי
והתקוות
הכל הכל הכל
לקב"ה
ולהודות לו על מה שכן יש
ולבקש על מה שעוד לא
והוא שומע הכל
והוא כל יכול
ותמשיכי להתחזק
להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום
להתקרב למה שעושה לך טוב
להתרחק ממה שעושה לך רע
ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה
והדברים ב"ה עוד יתבהרו
כולם
לאט לאט
את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!
ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת
ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים
השבויים שכבר חזרו
החולים שנרפאו
העקרות שנפקדו
הרווקות שהתחתנו
הזוגיות שהתחזקה
הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה
הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם
הערבות ההדדית
האחדות
החסד
העזרה
השמחה
הצחוק
החיוכים
רגעי האושר
והשפע
והטוב.
הטוב.
שקיים!
ושילך ויגדל ב"ה
ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!
ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך
ותני לטוב שבך לגדול ❤
וואו. אז יש עוד משפחות כמונו. לא פשוט, הא?מנסה לעזור
האמת היא שכשילדתי את ילדי הרביעי - חמותי ואמא שלי שאלו: איך אתם יכולים להסתדר בבית כזה קטן?
ולא הבנתי אותם. היה לי טוב ובסדר גמור והסתדרנו מצוין.
גם כשנולד ילדי החמישי - עדיין היה בסדר ולא הרגשתי צורך גדול לעבור מישם.
רק כשהייתי בהריון על הילד השישי שלי שיהיה בריא ובאה והתרגשה עלינו גם תקופת הקורונה- הרגשתי שבאמת צפוף.. (הילדים גם גדלו וזה אחרת).
שה' יעזור לכולנו וירווח לכולנו בע"ה בקלות ובשמחה. אמן
זה דווקא סבבה ליחולת שוקולד
אנחנו מרחיבים בעיקר בשביל הילדים, בשבילי זה לא מאוד משמעותי (חוץ מהמרפסת שזה בהחלט בונוס) באמת שמעדיפה קטן ולסדר פחות, מוזרה משהו
אלופים!! רק בבריאות בע"ה!❤️אוהבת את השבת
אמן. לכולם מנסה לעזור
וואו!!אמא טובה---דיה!
"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"
את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.
השאלה הזו שמנקרת,
ההרגשה הנוראית שעוטפת
שוב
ושוב
ושוב
ההרגשה הזו שהכל סוגר
שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.
וכאב.
הו הו כמה כאב כמה!!!
כאב לאנשים שיקרים לך
וכאב לעוד אנשים שיקרים לך
וכאב לעצמך
וכאב לעם שלך
וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים
וכאב בכל מעגל שהוא
חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...
כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!
ואת כבר בהצפה.
הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.
פשוט הצפה.
תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.
נגמר המלאי.
אין.
פשוט אין.
ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף
ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף
ועוד
ועוד
ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!
אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!
לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.
פיזית.
פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה
למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,
להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא
ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.
ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.
לעצום עיניים.
לשים את עצמך במקום שקט.
שקט שקט.
גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.
ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.
ומה עובר עלייך?
ועם מה את מתמודדת?
ומה חשוך לך ובך כעת?
ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,
שזה פשוטו טו מאץ'!
יותר מדי!
זה יותר מדי לך, לכולם!
ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך
לעצור
ולקחת עוד קצת זמן לעצמך
אפילו אם מועט,
להסדיר נשימה
לסדר מחשבות
לנשום
להתמלא
לשתות
אולי תה חם ומתוק
מקלחת נעימה וחמה
כל פינוק שבא לך
פינוק קטן של אוכל
תפילה לקב"ה שישלח כוחות
שיתוף
חיבוק
וכמובן - שינה!
שיר מעודד
מוזיקה בכללי
פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ
להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,
לצאת לשאוף אוויר בחוץ
הליכה קצרה
וכל הטענת מצברים אחרת!
וכל מה שיכול לעשות לך טוב!
ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך!
אי אפשר יקרה!
את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...
אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.
האיתותים הללו של הגוף שלך החכם
ושל הנפש החכמה
אומרים לך -
היי יקרה! עד כאן!
אנחנו חייבים מילוי!
בואי תדאגי לנו למילוי
ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים
אבל קודם המעגל שלך.
את.
עצמך.
מתמלאת.
נושמת.
מתחזקת.
שמחה.
ואח"כ כמובן אישך והילדים
ואז המשפחה המורחבת
והחברה היקרה
ושאר המעגלים
לאט לאט.
אי אפשר הכל בבת אחת.
את רק בן אדם אחד.
מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.
עם גבולות יכולת
עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...
ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.
לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.
ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.
אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.
וזהו.
לשחרר.
אי אפשר לעזור לכולם.
את רק בן אדם.
אחד.
יחיד ומיוחד.
ואחד.
וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!
ועוזרת!
ותומכת
ומאירה
ומחדדת
וכמה אכפתיות נובעת ממך
כ"כ כ"כ אכפת לך!
ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!
ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!
שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!
שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!
את מה את כן יכולה
ומה את לא
את מה עושה לך טוב וממלא
ומה מרוקן
את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך
ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך
ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...
לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,
אבל בסופו של דבר גדלים!
וגם מכל הרע שבעולם -
נכון.
הוא קיים.
אבל הטוב קיים שבעתיים!
"ברגע קטון עזבתיך
ורחמים גדולים אקבצך"
הרע הוא כמו רגע קטון!
והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!
ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"
ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך
אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"
וכולנו "אור איתן"
ולא רק בשיר ילדים חמוד
אלא באמת באמת
לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!
לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו
במעגלים שלו
ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד
ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה
כי חיוך אחד שלך לילדה,
שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,
שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,
וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,
או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,
שהצלת
ועודדת
והרמת
ותמכת
ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,
שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,
ואותם אנשים שפגשו גם
ואין לדבר סוף!
כן כן
ל***טוב*** אין באמת סוף!
הוא באמת אינסופי!!!
אז את יקרה מוסיפה אור
ותוסיפי אור
וקצת פחות תחשבי על החושך.
כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט
ומספיק אפילו אור קטן
ואפילו יחיד
בכדי לגרש חושך גדול גודל
ויש לנו את בורא עולם
שהכל שלו
והכל מאיתו
הטוב והרע
ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה
ולימדנו שהכל לטובה!
כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה
ולהתחזק באמונה
בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה
והוא אחראי על הכל
ולפעמים התפקיד שלנו הוא
"הרפו.
הרפו ודעו כי טוב השם!"
ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.
לא כל העולם על כתפייך היקרות
ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.
ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*
באנשים טובים
בנפלאות הבורא
בילדים שיש
במשפחה
בחיוכים
באוכל הטעים
בשפע
במיטה הנוחה
בגוף שמתפקד
ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע
ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו
לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו
אלא להיפך - להנכיח אותו
לראות אותו
להעצים אותו
להודות עליו
ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!
להתפלל במילים שלך
את כל הכאב
והקושי
והתקוות
הכל הכל הכל
לקב"ה
ולהודות לו על מה שכן יש
ולבקש על מה שעוד לא
והוא שומע הכל
והוא כל יכול
ותמשיכי להתחזק
להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום
להתקרב למה שעושה לך טוב
להתרחק ממה שעושה לך רע
ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה
והדברים ב"ה עוד יתבהרו
כולם
לאט לאט
את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!
ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת
ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים
השבויים שכבר חזרו
החולים שנרפאו
העקרות שנפקדו
הרווקות שהתחתנו
הזוגיות שהתחזקה
הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה
הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם
הערבות ההדדית
האחדות
החסד
העזרה
השמחה
הצחוק
החיוכים
רגעי האושר
והשפע
והטוב.
הטוב.
שקיים!
ושילך ויגדל ב"ה
ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!
ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך
ותני לטוב שבך לגדול ❤
אנחנו גם ככה- 45 מר, 4 נפשות, 3 חדריםמישהי עם שאלה
אבל לנו מרווחכי זה מחולק אחרת, הידרים קטנטנים
👍בוקר אור
ממש חבל לי שככה חילקו. אני לא מבינה למי נוח ככה זה כל כך לא הגיוני
ויש עודאיזה 2 מ"ר שסגרו למרפסת,בגלל שזו מרפסת סגורה זה ממש לא שימושי לא בתור מרפסת ולא בתור חדרון
עונהסליל
ארבע נפשות
68 מ"ר
כרגע מספיק, אבל לא יספיק ליותר מזה.
68 מ"ר
כרגע מספיק, אבל לא יספיק ליותר מזה.
אצלנוהמקורית
דירת ארבעה חדרים 120 מטר
ויש מרפסת חמודה וקטנה
מסתדרים לגמרי ומרווח לנו
4 נפשות
לפני כן גרנו בדירת 3 חדרים 4 נפשות, 80 מטר
לא היה נורא בכלל
ויש מרפסת חמודה וקטנה
מסתדרים לגמרי ומרווח לנו
4 נפשות
לפני כן גרנו בדירת 3 חדרים 4 נפשות, 80 מטר
לא היה נורא בכלל
אתם 6 נפשות לא?אחת פשוטה
לא מאמוש, יש לי שני ילדיםהמקורית
יאאחת פשוטה
לא יודעת למה היתי בטוחה ארבע
ואי אז אנחנו לא ההזויים היחיד שחיים ככהלא מחוברת
רק שאצלנו יש חצר גדולה
והאמת שבעלי מת לעוף מפה קשה לנו עם הסידור התמידי 😅
ברוך ה
והאמת שבעלי מת לעוף מפה קשה לנו עם הסידור התמידי 😅
ברוך ה
אנחנו גם בדירת שלושה חדרילאביול
חמישה נפשות. ומרגישים ברווח ב"ה
אממרקלתשוהנ
5 נפשות
3 חדרים ומרפסת
86 מטר משהו כזה
סבבה לגמרי רק בצהריים חייב לצאת החוצה אבל זה לא בגלל הגודל זה סתם בגלל האוויר
3 חדרים ומרפסת
86 מטר משהו כזה
סבבה לגמרי רק בצהריים חייב לצאת החוצה
אבל זה לא בגלל הגודל זה סתם בגלל האוויראממ...מנסה לעזור
מתביישת לספר..
51 מ"ר- 2.5 חדרים
8 נפשות ב"ה
צפוף ממש
אבל מאוד מרוצים מהמיקום של הדירה, השכנים, הקירבה לכל מיני מקומות.
הלוואי שנמצא דירה גדולה וטובה יותר באותו מקום פחות או יותר
או שבעל הדירה ירחיב אצ הדירה (יש אופציה) ונמשיך לגור בה
או שהעל הדירה ימכור אותה לנו ונוכל לקנות ולהרחיב
בע"ה בקרוב ממש
ווווווואו!! אלופהבת מלך =)
עונהפיצישלי
50 +מרפסת מטר 3 חדרים קטנים
כרגע 3 נפשות אז סבבה
בקרוב נהיה 4 מקווה שלא יהיה צפוף
את רצינית עם השאלה?אפונה
אנחנו כרגע בבית ענק, 120 מ"ר, 6 נפשות.
אבל לפני כן חיינו 5 נפשות בקרוואן של 45 מ"ר והיה די סבבה. הקושי העיקרי היה האירוח. ביום יום הסתדרנו.
אבל לפני כן חיינו 5 נפשות בקרוואן של 45 מ"ר והיה די סבבה. הקושי העיקרי היה האירוח. ביום יום הסתדרנו.
כן בהחלט ואגיד לך למהשירה_11
אני בתור ילדה גדלתי בבית של 2 ילדים בחדר ובית גדול, אני לא יודעת איך זה 3 ילדים בחדר
ואנחנו בע"ה קנינו דירת 3 חדרים, מנסה להבין כמה זמן רלוונטי לגור שם משפחה בלי להשתגע בצמצום, כמה נפשות אפשר לחיות שם ולא בכח
עייפתי שכירויות
את לא הכרת משהו אחרהמקורית
וילדייך לא יכירו משהו אחר (לפחות בהתחלה עד שתהיה הזדמנות בעז"ה להתרחב שוב)
זה בהחלט אפשרי.
אאכ ואת רוצה להשכיר את הדירה ולשכור אחת גדולה יותר
זה בהחלט אפשרי.
אאכ ואת רוצה להשכיר את הדירה ולשכור אחת גדולה יותר
לא תודה מיציתישירה_11
אני רוצה בית שלי
מבינה אותך המקורית
בעיניי 84 מטר זה ממש גדולבוקר אור
מספיק ברווח לפחות לארבעה ילדים
בחדר אחד?שירה_11
נשמע צפוף
איך לפחות? כמה ילדים כבר אפשר לשיםהמקורית
באותו חדר, בהנחה ולכל אחד יש מיטה משלו ? (פחות מזה בעיניי זה ממש לא מרווח)
אאכ ואת מתכוונת ליותר מ3 חדרים,שזה לא מצוי בדירות בגודל כזה
אאכ ואת מתכוונת ליותר מ3 חדרים,שזה לא מצוי בדירות בגודל כזה
לפחות ארבעה אם החדר גדולבוקר אור
ואם זה תינוק אז הוא יכול להיות עם ההורים ושלושה בחדר זה בכלל ממש סבבה
עדיין לא ברור לי איך 'לפחות'🤷המקורית
כי לפחות זה אומר אפשר גם יותר
יתר מ2 מיטות קומותיים בחדר? יש דבר כזה?
יתר מ2 מיטות קומותיים בחדר? יש דבר כזה?
האמת שאם צריך אז אפשר גם להוסיףבוקר אור
מיטת מעבר או מיטת תינוק
אצל גיסתי יש 6 מיטות בחדרoo
לא זוכרת איך זה מעוצב, אבל הייתי שם פעם וספרתי 6 מיטות בחדר.
באמת שעכשיו כשאני חושבת על זההמקורית
שוב ונכנסתי לאחד החדרים פה, יש מקום גם ל3 מיטות קומותיים עם מיטת חבר ב2 מהם, אז תאורטית אפשר גם להכניס 7 ילדים בחדר
אבל מרווח זה לא יהיה לדעתי
אבל מרווח זה לא יהיה לדעתי
ברור שלא מרווחoo
זה מאד צפוף, כל החדר מלא במיטות
כן.. ואם לא מקפידים על סדרהמקורית
בבית קטן עם הרבה נפשות, אפילו עם קצת, זה נהיה קשה
אצלי 5 בחדר ב"הדיליה
מיטת קומתיים נפתחת ל2
פלוס מיטת תינוק
בלי ארון.
סברי וכשהמיטות סגורות יש איפה לשחק גם
ואיפה הבגדים של הילדים?המקורית
והמשחקים?יערת דבש
בגדים- יש לי ארון בסלון מובנה כזה חמודדיליה
ומשחקים יש לי שידה אחת בחדר של 5 מגירות קטנה כזאת.
וחלק מהמשחקים בארון של הסלון.
תכלס זה נוח בדיעבד עם הכביסות שיכולה להכניס כשהם ישנים...
אני רק חושבת על להשכיב 5 בחדר בלי שיםריעוהמקורית
אחד לשני.. וואו. שאפו
האמת שזה עוד חיסרון שיש רק חדר ילדים אחדיעל מהדרום
לק"י
שאין לאן להפריד בעיתות הצורך.
שאין לאן להפריד בעיתות הצורך.
לא צריכה להפריד...דיליה
ילדים מהממים יש לי
הכי הרבה פעם ב----
הולכים לישון נגיד במיטה שלי.
גם הקטנות הולכות לישון ראשונות.
כשהן נרדמות הבינוניים מתקלחים
וכשהם נרדמים הגדולה מתחילה את הערב שלה...
לפעמי םאני צריכה כזה לצעוק שששש...
אנחנו לקראת בנייה בקרוב אמינה שיהיה להן מאד קשה להיפרד
(ומדמיינת שבבוקר אני צריכה לרוץ ברחבי הבית להעיר ישנים...)
האמת שדיברתי על הילדים שלייעל מהדרום
לק"י
הם 3 בחדר ולפעמים מפריעים אחד לשני.
הם 3 בחדר ולפעמים מפריעים אחד לשני.
מיטת קומותיים כשתחתונה נפתחת לעוד אחתאני10
זה מאפשר גם שישה בחדר
גם אם טכנית אפשר להכניסשירה_11
זה קשוחחח
מרגיש לי גג עד 3 ילדים בחדר, 3 ילדים קטנים
הגזמתי ואין ברירה אז 4
זה ממש ענין של הרגלאני10
אם זה מה שהילדים שלך יהיו רגילים זה בסבירות גבוהה יהיה להם פשוט בסדר
להפך, ממש כיף להם להיות ביחד, הרבה פעמים...מתואמת
אני מדברת בעיקר על הבנים שלי. הם מפטפטים הרבה זמן לפני השינה (למגינת לבי...) ונהנים מזה. (אחד הבנים אומר לפעמים שהוא היה רוצה חדר פרטי, אבל לדעתי בזמן אמת זה יפחיד אותו...)
אצל הבנות יש קצת יותר תאקלים, אבל לפחות הן מתלהבות להיות בחדר אחד עם התינוקת, שמשעשעת אותם כהוגן לפני השינה...
אצל הבנות יש קצת יותר תאקלים, אבל לפחות הן מתלהבות להיות בחדר אחד עם התינוקת, שמשעשעת אותם כהוגן לפני השינה...
אני מאמינה שלילדים זה נחמדשירה_11
ההתלבטות שלי היא ממקומי כאמא, לא יהיה צפוף מידי? מבולגן מידיי
מבולגן תמיד יהיה בבית עם ילדים...מתואמת
אם כבר - כדאי שתתחילי ללמוד עצות לחינוך ילדים לסדר, זה יהיה הכי יעיל
ומהחוויה שלי - זה לא צפוף מדי, איך שאנחנו עכשיו.
ומהחוויה שלי - זה לא צפוף מדי, איך שאנחנו עכשיו.
לנו יש ארבעה בכל חדרמתואמת
חדרים לא מאוד גדולים אבל גם לא מאוד קטנים. בחדר אחד יש שתי מיטות קומותיים (וארון שלוש דלתות, שולחן גדול ומגירון) ובחדר השני יש שתי מיטות רגילות, מיטת מעבר ומיטת תינוק (וארון שתי דלתות, ארון דלת אחת, שולחן כתיבה ומגירון).
כל עוד הילדים שומרים על סדר - יש מספיק מקום...
(אבל המשחקים לא נמצאים בחדרים אלא בפינה ייעודית בסלון).
כל עוד הילדים שומרים על סדר - יש מספיק מקום...
(אבל המשחקים לא נמצאים בחדרים אלא בפינה ייעודית בסלון).
סתם שאלת תםהמקורית
למה לא משמישים את החדר השלישי?
כל פעם מחדש אנחנו מתלבטים על זה...מתואמת
כרגע הוא משמש כחדר אורחים ואחסון לשלל דברים יומיומיים (חומרי יצירה, משחקי קופסה, ספרי ילדים, כיסאות רכב לפעמים, כלי עבודה וכו'), וזה די נוח לנו ככה.
אם נעביר לשם ילדים - זה יוכל להיות רק ילד אחד או שניים (כי זה חדר קטן יחסית), ואנחנו לא יודעים את מי עדיף להעביר לשם... מה גם שהחדר הזה צמוד לסלון, ואז בעלי ואני לא נוכל לדבר בו בחופשיות בערבים, כי הילד/ים שבחדר ישמע/ו הכול...
בטח עד שנחליט - החדר הזה כבר יצטרך להפוך לחדר לזוג הצעיר העתידי שיבוא אלינו בשבתות
אם נעביר לשם ילדים - זה יוכל להיות רק ילד אחד או שניים (כי זה חדר קטן יחסית), ואנחנו לא יודעים את מי עדיף להעביר לשם... מה גם שהחדר הזה צמוד לסלון, ואז בעלי ואני לא נוכל לדבר בו בחופשיות בערבים, כי הילד/ים שבחדר ישמע/ו הכול...
בטח עד שנחליט - החדר הזה כבר יצטרך להפוך לחדר לזוג הצעיר העתידי שיבוא אלינו בשבתות
בעז"ה המקורית
למה הזוג יהיה צריך חדר מיוחד עבורו?יערת דבש
כלומר זה בטוח נוח ונחמד,
אבל רק אם יש מספיק חדרים למתבגרים ולילדים שבבית
ובעיני חדר פרטי למתבגר זה חשוב יותר מחדר שמיועד רק לזוג שמגיע פעם בכמה זמן
( אפילו לא ממש פרטי, אלא חדר ל2 מתבגרים ולא יותר.. ויש גיל שכבר ממש רוצים פרטי,)
אבל רק אם יש מספיק חדרים למתבגרים ולילדים שבבית
ובעיני חדר פרטי למתבגר זה חשוב יותר מחדר שמיועד רק לזוג שמגיע פעם בכמה זמן
( אפילו לא ממש פרטי, אלא חדר ל2 מתבגרים ולא יותר.. ויש גיל שכבר ממש רוצים פרטי,)
אני חושבת שכשיש זוגות צעיריםמתואמת
עדיף שיהיה חדר שמוקדש רק להם, מאשר בכל פעם לפנות ילד מחדרו בשבילם...
בכל אופן, זה היה חצי בצחוק. כי באמת כרגע אנחנו לא מצליחים להחליט את מי כדאי להעביר לשם. (הכי טבעי היה להעביר את הבת הגדולה, אבל היא כרגע מתנגדת לזה... במקום זאת יצרנו לה מעין פינה פרטית בחדר הבנות, וכרגע זה מספק אותה.)
והאמת - בקורונה זה היה מאוד שימושי שיש חדר נוסף לא בשימוש. כל מי שהיה צריך בידוד נכנס לשם...
בכל אופן, זה היה חצי בצחוק. כי באמת כרגע אנחנו לא מצליחים להחליט את מי כדאי להעביר לשם. (הכי טבעי היה להעביר את הבת הגדולה, אבל היא כרגע מתנגדת לזה... במקום זאת יצרנו לה מעין פינה פרטית בחדר הבנות, וכרגע זה מספק אותה.)
והאמת - בקורונה זה היה מאוד שימושי שיש חדר נוסף לא בשימוש. כל מי שהיה צריך בידוד נכנס לשם...
בתור הזוג הצעיר, דווקא לא מסכימה איתך..חצילוש
כשאנחנו באים אחים שלי מפנים לנו את החדר שלהם (2 בנים, אחד כבר בן 18 וחצי ובעצמו יוצא תכף מהבית) וזה סבבה ממש. בשביל שבת פעם בחודש, למה צריך שחדר יעמוד ריק? 
זה במקרה שיש רק זוג צעיר אחד~מרמלדה
ברגע שיש כבר כמה זוגות, זה יוצא כל שבת לפנות את החדר לזוג אחר..
זה לא כ"כ נורא, אבל בהחלט פחות נוח לילדים שגרים בחדר הזה.
נכון. מסכימהחצילוש
בכ"מ הם לא ילדים קטנים.. בן 18 ובן 13.. וסבתא שלי גרה במרחק שלוש דקות הליכה, אז לפעמים אנחנו או הם ישנים אצלה.. וההורים שלי גרים בדירת 100 מ"ר, פשוט עם סלון ומטבח גדולים, יחידת הורים גם גדולה ו2 חדרי שינה יותר קטנים יחסית.. הם מתכננים בע"ה למכור ולקנות בית יותר גדול ומרווח.. אז בע"ה כשיהיו עוד זוגות, אני מקווה שהם כבר ימצאו ואז יהיה יותר מקום ברווח לכולם..
לא יודעת, זכור לי שקראתי לא מעט פעמיםמתואמת
התמרמרות של רווקים שנאלצו לפנות את חדרם למען זוג צעיר. בטח אם מדובר ברווקים מבוגרים.
מעדיפה לא להגיע למצב כזה מלכתחילה...
(אבל כן יש סיכוי שהחדר הזה יעבור להיות של ילד או שניים בעתיד, ואז נמצא דרך כלשהי להסתדר...)
מעדיפה לא להגיע למצב כזה מלכתחילה...
(אבל כן יש סיכוי שהחדר הזה יעבור להיות של ילד או שניים בעתיד, ואז נמצא דרך כלשהי להסתדר...)
חחחח אבל אין אצלך רווקים מבוגריםחצילוש
אני מקווה שגם לא יהיו...מתואמת
אבל זה לא דבר שאני יכולה לדעת מראש 
בכל אופן, מהיכרות עם האופי של חלק מילדיי, יש לי הרגשה שגם כרווקים צעירים מאוד הם עלולים לכעוס אם יתבקשו לפנות את חדרם למען זוג צעיר...
בכל אופן, מהיכרות עם האופי של חלק מילדיי, יש לי הרגשה שגם כרווקים צעירים מאוד הם עלולים לכעוס אם יתבקשו לפנות את חדרם למען זוג צעיר...
אפשר לנסות להפוך את זה למשימה שמחהאם מאושרת
אצלנו זה לא לזוג צעיר, אבל כשבאים אורחים הילדים מפנים את חדר הילדים ועוברים אלינו.
פעם שמעתי שלא ""להכריח "" ילד לתת את המיטה שלו, אלא לדבר בגדלות המשימה ושהוא ""ירצה" מעצמו לתת את המיטה שלו.
אפשר לדבר הרבה על הזכות להיות בניו של אברהם אבינו וכו' וכו'. ואצלנו האורחים מביאים להם ממתקים, אז בכלל הם שמחים כשבאים אורחים,
והם בעצמם מבקשים מאורחים פוטנציאליים שיבואו אלינו והם יתנו להם את החדר.
אני מאמינה שילדים ממש ישמחו שהזוג הנשוי יבוא עם בן הזוג החדש, וירצו לשחק עם האחיינים, אז לכן הם מעצמם ירצו לתת את החדר.
בהחלט אפשר לשווק את זה כךמתואמת
מקווה שבזמן אמת נצליח.
בכל אופן, יש לי הרגשה שלא על כל ילד/נער זה יעבוד...
אבל נחיה ונראה 🤷♀️
בכל אופן, יש לי הרגשה שלא על כל ילד/נער זה יעבוד...
אבל נחיה ונראה 🤷♀️
אצלי זה לא עבדעלמא22
למרות שאני מאוד אוהבת את האחיינים שלי, אני לא תמיד פיניתי את החדר שלי בשמחה. פיניתי כי אמא שלי ביקשה ממני, זהו.
תודה שכתבת! אפשר לשאול אותךאם מאושרת
אם מתאים לך לשתף,
אשמח מאד להחכים מנסיונך.
הפריע לך שדרשו ממך?
או המיטה שלך שישינים עליה? או לישון במקום אחר? או סיבה אחרת?
משתפת מאצלימאוהבת בילדי
כמעט כל שבת הייתי צריכה לפנות את החדר.
לזוג אחד היה לי ממש כיף להביא את החדר, לזוג אחר לא.
זה תלוי איך מבקשים... למשל הזוג שפחות אהבתי לתת לו את החדר זה היה בגלל שבמוצ"ש לא הוציאו את המצעים, (כמובן שביום שישי שמנו להם נקי) והיו מעירים לי על דברים שיש לי בחדר וגם כשהם לא היו בחדר לא היו מסכימים להכנס לקחת בגד או משהו שהייתי צריכה וזה היה מעצבן.
הזוג השני היו מפרגנים ממש ודואגים לא להשאיר אחריהם "מזכרות"
מה שכן היה מעצבן זה שהייתי צריכה לישון בסלון ולשמור על צניעות יותר מאשר בחדר, כי בכל זאת הגיסים מסתובבים בבית...
כי לא כיף לי לישון במקום שהוא לא החדר שליעלמא22
לא נוח לי, אני צריכה להחליט מראש מה אני לובשת, לזכור להוציא את הכל מראש, כולל תכשיטים, גמיות / סיכות, כל דבר שאני רק יכולה לחשוב עליו, כולל פעמים שהייתי צריכה לצאת מהר במוצ"ש, אז גם מה שאני צריכה לזמן הזה. וזה קשה ומתיש. אמנם לי כן נתנו להיכנס לחדר כשהייתי צריכה, אבל אם זה בדיוק בזמן שהם נחים, זה יכול לתקוע.
וכמו שכתבה מאוהבת בילדי, גם פה הם לא תמיד סידרו אחריהם ולפעמים גם הזיזו לי דברים ואז הייתי צריכה להתחיל לחפש אותם בחדר.
חוץ מזה, שלא תמיד היו מעריכים את זה.
אני כן אגיד שזה לא היה משהו תמידי, כן? לפעמים ככה ולפעמים ככה
תודה רבה!אם מאושרתאחרונה
תודה רבה שכתבת, ותודה רבה ל @מאוהבת בילדי על מה שכתבת.
פתחתן לי כיוונים שלא הכרתי, אבל חשובים מאד, שומרת לי אותם!
(כרגע אצלנו בחדר הילדים יש רק מיטות, אז אין את העניין של להוציא דברים , אבל זה חשוב לזכור את זה לחדרים העתידיים, תודה)
אמן💗חצילוש
אצלינו במשפחה ב"ה לא נרשם מרמור כלשהו. וגם ברור שהבנים מפנים ולא הבנות.. הבנות בגילאים 21 (נמצאת באוניברסיטה כל השבוע ומגיעה רק בסופ"ש) ו16.. צריכות את הפרטיות שלהן.. בנים בדרך כלל הרבה יותר קלילים..
יש בזה משהו...מתואמת
זה טוב ויפה. שוב-כל עוד למתבגרים בבית יש פרטיותיערת דבש
כפי הצורך שלהם
שזה אומר כנראה להשתמש בחדר הזה..
אלא אם יש באמת הרבה יותר חדרים
יכולה לספר לך מנסיוני האישי
בתור בחורה בבית הורי עד חתונתי
היה לי חדר פרטי
והרבה פעמים הייתי מפנה אותו בשבתות\חגים בשביל הזוגות המתארחים
והייתי עושה את זה בשמחה ובאהבה
זה לא היה כל שבת. כי כבר היו עוד חדרים פנויים בהמשך..
אבל כשהיה צורך זה היה סבבה לגמרי.
אני באמת לא יודעת מה להחליט בעניין הזה...מתואמת
כי כרגע שני הילדים שהביעו רצון לחדר פרטי - הם ממש לא מתבגרים (טוב, אולי אחד מהם כבר על הסף). וכרגע זה גם ככה לא הגיוני לתת לאחד מהם חדר פרטי כי השני יקנא ואולי גם השאר.
אבל אנחנו דואגים להם לפרטיות בדרכים אחרות. התכנון שלנו הוא להרכיב מעין וילום סביב המיטות של הילדים שיבקשו, ואז תהיה להם מיני פרטיות...
אבל אנחנו דואגים להם לפרטיות בדרכים אחרות. התכנון שלנו הוא להרכיב מעין וילום סביב המיטות של הילדים שיבקשו, ואז תהיה להם מיני פרטיות...
תלוי בגודל החדר. אצלינו לילד הרביעי נצטרך להנדסיעל מהדרום
לק"י
מקום או לקנות מיטת קומותיים (שאני לא אוהבת).
מה שכן, יש לנו חצי חדר שהוסיפו דיירים שגרו פה קודם, שהוא פינת מחשב. תיאורטית אפשר היה לבנות שם עוד חדר שינה.
(אני לא מצליחה להעלות תמונה של החדר).
מקום או לקנות מיטת קומותיים (שאני לא אוהבת).
מה שכן, יש לנו חצי חדר שהוסיפו דיירים שגרו פה קודם, שהוא פינת מחשב. תיאורטית אפשר היה לבנות שם עוד חדר שינה.
(אני לא מצליחה להעלות תמונה של החדר).
זה תלוי בגודלבוקר אור
בדירה של 84 מ''ר לשלושה חדרים נראה לי שהגודל הוא כנראה גדול יותר מאצלכם
אבל זה בערך גודל הבית שלנויעל מהדרום
לק"י
לא זוכרת אם זה 80+ כולל חלק מחדר המדרגות או לא.
לא זוכרת אם זה 80+ כולל חלק מחדר המדרגות או לא.
אם רשום לך 80 בחשבון ארנונההמקורית
אז הכוונה היא לברוטו כוללשטחים משותפים בבניין ואז הבית קטן יותר,תלוי בכמה שטח משותף יש
אצלנו נגיד רשום בארנונה יותר מ120
אצלנו נגיד רשום בארנונה יותר מ120
זהו. שאני לא זוכרת מה רשום...וכמה הבית בפועליעל מהדרום
יעלל🧐.. שכחת לשלם ארנונה לאחרונה? 
המקורית
מה זה קשור?אביול
אני משלמת ארנונה, ולא בודקת כל הזמן כמה הדירה
זה היה בהומור 🙄המקורית
לא שמתי מספיק אימוג'ים? 😅
חחח סליחהאביול
בעלי אחראי על הצד הזה של החיים
יעל מהדרום
אוי, חלוםהמקורית
טוב, הוא אומר שבארנונה של 80.25 מ"ריעל מהדרום
אז ככהנ הדירה קצת יותר קטנההמקורית
נכוןיעל מהדרום
פשוט הרגע ילדת את הבכורה...אפונה
אנחנו גרנו בקרוואן של 45 מטר 8 שנים, מתוכן 7 עם ילדים. זה נותן לך אינדיקציה?
בבית הנוכחי יש 2 חדרים מלבד יחידת ההורים: ממ"ד מרווח מאד, וחדר נוסף יחסית קטן ישנים בו שלושה ילדים ובע"ה מתכננת לצרף אליהם את הרביעי.
בבית הנוכחי יש 2 חדרים מלבד יחידת ההורים: ממ"ד מרווח מאד, וחדר נוסף יחסית קטן ישנים בו שלושה ילדים ובע"ה מתכננת לצרף אליהם את הרביעי.
הקטע של האירוח הוא בהחלט אחד הדברים שמבעסים לייעל מהדרום
לק"י
בעיקר שקודם גרנו בבית עם חדר שינה נוסף.
אבל הרגשת רווח/ צפיפות תלויה גם בחלוקה הפנימית של הבית.
בעיקר שקודם גרנו בבית עם חדר שינה נוסף.
אבל הרגשת רווח/ צפיפות תלויה גם בחלוקה הפנימית של הבית.
דוקא חדר לא היה חסר ליאפונה
כי אצלנו מקובל להלין אצל שכנים.
זה הסלון הפצפון שאין בו מקום לפתוח שולחן
זה הסלון הפצפון שאין בו מקום לפתוח שולחן
אצלי הפוךהשם שלי
בסלון אני יכולה לארח הרבה אנשים,
אבל לשינה אני צריכה להעביר את הילדים לחדר שלנו.
אבל לשינה אני צריכה להעביר את הילדים לחדר שלנו.
אז בואי תתרמי לי חדר ואתרום לך סלון בעיתות הצורךיעל מהדרום
לק"י
גם אצחינו מקובל לבקש דירות.
רק שלא תמיד יש, ולי גם יותר נוח לארח בבית (ולא ללכת במוצ"ש לנקות בית אחר🤦♀️).
גם אצחינו מקובל לבקש דירות.
רק שלא תמיד יש, ולי גם יותר נוח לארח בבית (ולא ללכת במוצ"ש לנקות בית אחר🤦♀️).
חחח מאוחר מידיאפונה
עכשיו יש לי גם סלון ענק וגם חדר פנוי, ב"ה
אז תעשי חסד איתי בלבדיעל מהדרום
בואי לפה שבת ומדבר על זהאפונה
חחח...נגיע במטוס הפרטייעל מהדרום
רק לי יש חדר פנוי ואני לא ששה לארח עם לינה? 🤷המקורית
מלבד ההורים שלי, אבל זה רחוק מאוד כי הם לא יבואו לעולם בערך 😅
את מי אתן הייתן מארחות אם היה מקום?
את מי אתן הייתן מארחות אם היה מקום?
אחים והורים בעיקריעל מהדרום
לק"י
את אחותי הקטנה שהם עוד זוג בלבד, יצא לנו לארח, והילדים ישנו איתנו בחדר.
ולפעמים יותר נוח להזמין את ההורים במקום לנסוע אליהם.
את אחותי הקטנה שהם עוד זוג בלבד, יצא לנו לארח, והילדים ישנו איתנו בחדר.
ולפעמים יותר נוח להזמין את ההורים במקום לנסוע אליהם.
אצלנו רק אחים התארחו אצלנו (בשבתות ובימי חול)מתואמת
וגם בן דוד שלי הרבה פעמים, בתקופה שהוא למד בירושלים. (אחים שלי הגיעו אלינו הרבה פעמים אחרי דייטים... אמרנו שהחדר הזה הוא סגולה לחתונה אם כי על בן דוד שלי זה לא עבד )
ואם אנחנו נותנים את הדירה לשבת (זה כבר כמעט לא קורה) זה החדר שאנחנו נותנים לזוג, כי אנחנו לא רוצים לתת את החדר שלנו (ובחדר הזה יש ספפה נפתחת ויחסית נוחה).
אם כי על בן דוד שלי זה לא עבד )ואם אנחנו נותנים את הדירה לשבת (זה כבר כמעט לא קורה) זה החדר שאנחנו נותנים לזוג, כי אנחנו לא רוצים לתת את החדר שלנו (ובחדר הזה יש ספפה נפתחת ויחסית נוחה).
עונהאמהלה
כ100 מטר- 4 חדרים
8 נפשות בליעה"ר
ביום יום הכל נהדר רק לא יכולה בכלל לארח וזה מבאס מאד.
הייתי שמחה לעוד חדר ומרפסת גדולה, זה יהיה מושלם
גרים ב-140 מ''רעוד מעט פסח
(בשתי קומות, אז בפועל זה קצת פחות) 8 נפשות.
חיים בטוב וברווח ב''ה, רק הייתי שמחה מאוד למקלחת נוספת...
חיים בטוב וברווח ב''ה, רק הייתי שמחה מאוד למקלחת נוספת...
אנחנו 2.5 חדרים 48 מ"רבת מלך =)
4 נפשות. (אוטוטו עוד 1)
נורא. מתה לעוף מכאן..
גם אין מרפסת/חצר. גרים בבניין ולא בקראוון- זה משמעותי.
נורא. מתה לעוף מכאן..
גם אין מרפסת/חצר. גרים בבניין ולא בקראוון- זה משמעותי.
נכון, מרפסת היא שימושיתהמקורית
עד שלא הייתה קורונה לא ידעתי כמה כי מעולם לא הייתה לי לפני
כשהיוoo
לי 3 ילדים עברתי מדירת 3 חדרים לדירת 5 חדרים עם חצר ומרפסת.
לא היה לי צפוף ב3 חדרים, אבל לא היה לי איך להפריד חדרים לילדים ולא היה להם חצר/ מרפסת לשחק בחוץ.
היום אנחנו באותה דירת 5 חדרים עם 4 ילדים, מרגיש מרווח מאד.
לא היה לי צפוף ב3 חדרים, אבל לא היה לי איך להפריד חדרים לילדים ולא היה להם חצר/ מרפסת לשחק בחוץ.
היום אנחנו באותה דירת 5 חדרים עם 4 ילדים, מרגיש מרווח מאד.
7 נפשות, 4 חדרים.ענבלית
צפוף לי...
אבל מרגישה מפונקת לאור שאר התגובות פה
אבל מרגישה מפונקת לאור שאר התגובות פה
אנחנו חיים בבית כזה בערך (לא זוכרת מה הגודל המדויקיעל מהדרום
לק"י
6 נפשות.
צפוף לי זה שיש רק שני חדרי שינה (ולא גדולים).
והמטבח גם צר וקטן.
הסלון דוקא גדול.
6 נפשות.
צפוף לי זה שיש רק שני חדרי שינה (ולא גדולים).
והמטבח גם צר וקטן.
הסלון דוקא גדול.
80 מ"ר, 4 חדרים, 3 נפשותכבתחילה
+2 מרפסות. אחת סוכה ואחת לא.
לפני כן(לפני חצי שנה) היינו בדירת 2 חדרים - 36 מר ככה שזה לגמרי שדרוג כייפי.
לפני כן(לפני חצי שנה) היינו בדירת 2 חדרים - 36 מר ככה שזה לגמרי שדרוג כייפי.
וואו ענקקאמא לאוצר❤
4 חדריםערגלית
4 נפשות
מרווח ונעים
מרווח ונעים
אנחנו עזבנו דירה כזו כשנולד החמישי.124816
עד אז לא הרגשנו צפיפות.
ואני מפחדת ממיטות קומתיים אז הצלחנו להכניס 4 בחדר בלי זה, אבל חמישי היה נראה לי בלתי אפשרי.
(יכולנו לסחוב עוד בדירה עם הקטן איתנו בחדר אבל העדפתי לעבור קודם).
חשוב לשים לב שלא רק מספר הנפשות קובע אלא גם הגילאים, מתבגרים זקוקים ליותר מרחב, גם נפשי וגם פיזי (אי אפשר לדחוס אותם למיטת מעבר...).
ואני מפחדת ממיטות קומתיים אז הצלחנו להכניס 4 בחדר בלי זה, אבל חמישי היה נראה לי בלתי אפשרי.
(יכולנו לסחוב עוד בדירה עם הקטן איתנו בחדר אבל העדפתי לעבור קודם).
חשוב לשים לב שלא רק מספר הנפשות קובע אלא גם הגילאים, מתבגרים זקוקים ליותר מרחב, גם נפשי וגם פיזי (אי אפשר לדחוס אותם למיטת מעבר...).
מסכימה ממש. יש גיל שבו זה כבר ממש לא רלוונטיהמקורית
מרגישה מפונקת....מקסיקנית
"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"
את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.
השאלה הזו שמנקרת,
ההרגשה הנוראית שעוטפת
שוב
ושוב
ושוב
ההרגשה הזו שהכל סוגר
שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.
וכאב.
הו הו כמה כאב כמה!!!
כאב לאנשים שיקרים לך
וכאב לעוד אנשים שיקרים לך
וכאב לעצמך
וכאב לעם שלך
וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים
וכאב בכל מעגל שהוא
חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...
כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!
ואת כבר בהצפה.
הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.
פשוט הצפה.
תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.
נגמר המלאי.
אין.
פשוט אין.
ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף
ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף
ועוד
ועוד
ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!
אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!
לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.
פיזית.
פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה
למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,
להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא
ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.
ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.
לעצום עיניים.
לשים את עצמך במקום שקט.
שקט שקט.
גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.
ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.
ומה עובר עלייך?
ועם מה את מתמודדת?
ומה חשוך לך ובך כעת?
ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,
שזה פשוטו טו מאץ'!
יותר מדי!
זה יותר מדי לך, לכולם!
ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך
לעצור
ולקחת עוד קצת זמן לעצמך
אפילו אם מועט,
להסדיר נשימה
לסדר מחשבות
לנשום
להתמלא
לשתות
אולי תה חם ומתוק
מקלחת נעימה וחמה
כל פינוק שבא לך
פינוק קטן של אוכל
תפילה לקב"ה שישלח כוחות
שיתוף
חיבוק
וכמובן - שינה!
שיר מעודד
מוזיקה בכללי
פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ
להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,
לצאת לשאוף אוויר בחוץ
הליכה קצרה
וכל הטענת מצברים אחרת!
וכל מה שיכול לעשות לך טוב!
ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך!
אי אפשר יקרה!
את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...
אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.
האיתותים הללו של הגוף שלך החכם
ושל הנפש החכמה
אומרים לך -
היי יקרה! עד כאן!
אנחנו חייבים מילוי!
בואי תדאגי לנו למילוי
ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים
אבל קודם המעגל שלך.
את.
עצמך.
מתמלאת.
נושמת.
מתחזקת.
שמחה.
ואח"כ כמובן אישך והילדים
ואז המשפחה המורחבת
והחברה היקרה
ושאר המעגלים
לאט לאט.
אי אפשר הכל בבת אחת.
את רק בן אדם אחד.
מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.
עם גבולות יכולת
עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...
ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.
לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.
ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.
אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.
וזהו.
לשחרר.
אי אפשר לעזור לכולם.
את רק בן אדם.
אחד.
יחיד ומיוחד.
ואחד.
וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!
ועוזרת!
ותומכת
ומאירה
ומחדדת
וכמה אכפתיות נובעת ממך
כ"כ כ"כ אכפת לך!
ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!
ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!
שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!
שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!
את מה את כן יכולה
ומה את לא
את מה עושה לך טוב וממלא
ומה מרוקן
את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך
ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך
ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...
לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,
אבל בסופו של דבר גדלים!
וגם מכל הרע שבעולם -
נכון.
הוא קיים.
אבל הטוב קיים שבעתיים!
"ברגע קטון עזבתיך
ורחמים גדולים אקבצך"
הרע הוא כמו רגע קטון!
והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!
ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"
ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך
אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"
וכולנו "אור איתן"
ולא רק בשיר ילדים חמוד
אלא באמת באמת
לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!
לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו
במעגלים שלו
ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד
ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה
כי חיוך אחד שלך לילדה,
שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,
שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,
וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,
או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,
שהצלת
ועודדת
והרמת
ותמכת
ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,
שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,
ואותם אנשים שפגשו גם
ואין לדבר סוף!
כן כן
ל***טוב*** אין באמת סוף!
הוא באמת אינסופי!!!
אז את יקרה מוסיפה אור
ותוסיפי אור
וקצת פחות תחשבי על החושך.
כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט
ומספיק אפילו אור קטן
ואפילו יחיד
בכדי לגרש חושך גדול גודל
ויש לנו את בורא עולם
שהכל שלו
והכל מאיתו
הטוב והרע
ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה
ולימדנו שהכל לטובה!
כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה
ולהתחזק באמונה
בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה
והוא אחראי על הכל
ולפעמים התפקיד שלנו הוא
"הרפו.
הרפו ודעו כי טוב השם!"
ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.
לא כל העולם על כתפייך היקרות
ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.
ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*
באנשים טובים
בנפלאות הבורא
בילדים שיש
במשפחה
בחיוכים
באוכל הטעים
בשפע
במיטה הנוחה
בגוף שמתפקד
ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע
ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו
לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו
אלא להיפך - להנכיח אותו
לראות אותו
להעצים אותו
להודות עליו
ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!
להתפלל במילים שלך
את כל הכאב
והקושי
והתקוות
הכל הכל הכל
לקב"ה
ולהודות לו על מה שכן יש
ולבקש על מה שעוד לא
והוא שומע הכל
והוא כל יכול
ותמשיכי להתחזק
להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום
להתקרב למה שעושה לך טוב
להתרחק ממה שעושה לך רע
ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה
והדברים ב"ה עוד יתבהרו
כולם
לאט לאט
את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!
ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת
ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים
השבויים שכבר חזרו
החולים שנרפאו
העקרות שנפקדו
הרווקות שהתחתנו
הזוגיות שהתחזקה
הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה
הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם
הערבות ההדדית
האחדות
החסד
העזרה
השמחה
הצחוק
החיוכים
רגעי האושר
והשפע
והטוב.
הטוב.
שקיים!
ושילך ויגדל ב"ה
ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!
ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך
ותני לטוב שבך לגדול ❤
האמת נראה לי כבר לא פינוקאפונה
אלא אם כן יש לך משרתת
אין לי. רק פעמים בודדות ורחוקות מאדמקסיקנית
אבל אני אומרת פינוק בגלל שאצלנו ככה כולנו חיים
ועכשיו שאמרת משרתת.... זו דירת 5 חדרים כי יש חדר לעוזרת אבל בכלל בכלל לא נכנסים לשם רק מאחסנת שם דברים שכמעט אין להם שימוש
אבל אם אין משרתת למה לא להשתמש בחדר?יערת דבש
ואיך זה שיש רק 5 חדרים בדירה של 170 מ"ר?
מלא שטח מבוזבז לא?
כי זה חדר שנמצא ליד חדר הכביסה והמטבח, לא עם שארמקסיקנית
החדרים
בכל אופן בינתיים גם לא צריכים את החדר
ואין פה שטח מבוזבז! יש 3 חדרי שירותים שלמים, ועוד אחד שהוא בלי מקלחת. בחדר שלנו יש חדרון הלבשה, מטבח גדול, סלון מרווח מאד, חדר ספרים קטן
ותתפלאי אבל לפני שנה הייתי בדירת קומתיים של 400 מ''ר (סיפור ארוך איך התגלגלנו לשם) והיו בדיוק 5 חדרים ושמה ברורררר שהיה מלא מקום מבוזבז, אני הייתי עושה שם 10....
זה לא פינוק בעיניי. ב"ה שאת יכולה להרשות לעצמךהמקורית
זה לא שכל מי שגרה בדירה קטנה עושה את זה מבחירה, כן?
מניחה שהיא גרה בחו"ל, אין מה להשוותכי לעולם חסדו
זה לא קשור לאיפה גריםהמקורית
זה לא נחשב פינוק לגור בדירה כזו בעיניי.
אני גם גדלתי בבית כזה, בארץפאף
180 מטר, 6 חדרים, היינו חמש נפשות🤷🏻♀️
היום אנחנו שלוש נפשות, 3 חדרים, בדירה של 80 מטר... מרווח, אבל אין מה להשוות לאיך שגדלתי
היום אנחנו שלוש נפשות, 3 חדרים, בדירה של 80 מטר... מרווח, אבל אין מה להשוות לאיך שגדלתי
אני גם גדלתי בבית כזה בארץנטועה
200 מ"ר (התחיל מ150 מ"ר, 5 חדרים והורחב לאורך השנים) 7 חדרים, 8 נפשות. אבל בחדרים, אחד מהם חדר עבודה/ משרד ואחד מהם חדר אורחים. ככה שבפועל היינו שני ילדים בחדר. והבית עם חצר ענקית, בנוי על מגרש של חצי דונם, וזה 2 קומות ככה שנשאר שטח ענק לחצר. עד גיל 8 היינו 5 נפשות ב75 מ"ר, שלושה חדרים (כלומר 3 בחדר) וגם כן חצר ענקית וזה אחלה.
אנחנו גרים היום 3 נפשות ב65 מ"ר ולדעתי כל עוד זה רק ילדים קטנים, סבבה להיות כאן עד חמישה נפשות. בעיקר קשה לי עם זה שזה עיר, ובלי חצר, ובניין משותף וישן עם שכנים הזויים, ולא קומת קרקע ואין מעלית. מחכה שבעלי יסיים את הלימודים ושיהיה לנו מספיק כסף כדי לעבור לישוב ולבית פרטי עם גינה בע"ה.
אנחנו גרים היום 3 נפשות ב65 מ"ר ולדעתי כל עוד זה רק ילדים קטנים, סבבה להיות כאן עד חמישה נפשות. בעיקר קשה לי עם זה שזה עיר, ובלי חצר, ובניין משותף וישן עם שכנים הזויים, ולא קומת קרקע ואין מעלית. מחכה שבעלי יסיים את הלימודים ושיהיה לנו מספיק כסף כדי לעבור לישוב ולבית פרטי עם גינה בע"ה.
^^^^ הבית של סבא וסבתא שלי נגיד ממש גדוליעל מהדרום
לק"י
והוא עוד במושב, אז יש גם חצר ושטח גדול.
הלוואי ויכולנו לקנות בית כזה (אז זה לא עלה כמו בימינו....).
והוא עוד במושב, אז יש גם חצר ושטח גדול.
הלוואי ויכולנו לקנות בית כזה (אז זה לא עלה כמו בימינו....).
נכוןהמקורית
אם הייתה לי מודעות והכוונה, הייתי קונה דירה כשהייתי בת עשרים. מי חשב על זה אז..?
גם לא חושבת שהיה לי כסף לזה בגיל הזהיעל מהדרום
היתה לי האמת היכולת להתאמץ על זההמקורית
אבל לא ראיתי בזה ערך אז
נו, נשאיר את העבר במקומו
ב"ה לא חסר לי כלום היום
נו, נשאיר את העבר במקומו
ב"ה לא חסר לי כלום היום
ב"היעל מהדרום
ביישובים אפשר להשיג כזה בכיףמיקי מאוס
במחיר של דירת 3 חדרים בירושלים פחות או יותר...
היום המושבים במרכז הארץ באמת יקרים אבל ביישובים פריפריאליים המחירים עדיין נמוכים ואפשר בכיף לקנות בית פרטי ענק עם גינה
כמובן יש לזה מחירים אחרים...
דירת 3 חדרים, בערך 80 מ"רהשקט הזה
3 נפשות, תכף 4 בעז"ה.
בראש שלי יכולה להסתדר בדירה הזאת עד 4 ילדים (3 בחדר השני ואחד איתנו) כי ב"ה הדירה די מרווחת. סלון מרווח יחסית ומטבח סבבה. ויש גם 2 שירותים שזה ממש פינוק.
בפועל? נחיה ונראה.
אבל חולמת על מעבר בגלל שלא אוהבת את העיר וגרה בה בגלל הישיבה של בעלי.
בראש שלי יכולה להסתדר בדירה הזאת עד 4 ילדים (3 בחדר השני ואחד איתנו) כי ב"ה הדירה די מרווחת. סלון מרווח יחסית ומטבח סבבה. ויש גם 2 שירותים שזה ממש פינוק.
בפועל? נחיה ונראה.
אבל חולמת על מעבר בגלל שלא אוהבת את העיר וגרה בה בגלל הישיבה של בעלי.
2.5 חדרים 49 מ"ר 4 נפשותאנונימיות
יש גם בוידם וחצר גדולה של איזה 7 מ"ר
תכלס לא צפוף לנו מידי...
כן הייתי שמחה לחדר ילדים גדול ולא חצי חדר כמו עכשיו
אפשר יהיה להכניס פה עןד ניו בורן לכמה חודשים בחדר שלנו.
האמת ששמתי לב שמאוד משנה איך הדירה מחולקת נגיד שלנו מנוצלת במקסימום ומחולקת טוב!!
לפני כן גרנו ב75 מר אבל עם מסדרון ארוך (כן היה יותר מרווח אבל הדירה היתה פחות נעימה מאוד מבוזבזת)
תכלס לא צפוף לנו מידי...
כן הייתי שמחה לחדר ילדים גדול ולא חצי חדר כמו עכשיו
אפשר יהיה להכניס פה עןד ניו בורן לכמה חודשים בחדר שלנו.
האמת ששמתי לב שמאוד משנה איך הדירה מחולקת נגיד שלנו מנוצלת במקסימום ומחולקת טוב!!
לפני כן גרנו ב75 מר אבל עם מסדרון ארוך (כן היה יותר מרווח אבל הדירה היתה פחות נעימה מאוד מבוזבזת)
גם לנו הייתה דירה לא מחולקת טובאביול
אפרט אחר כך. זה באמת היה מבאס
טוב, אז אני לא מפונקת בכלל!מאוהבת בילדי
6 נפשות, 45 מ"ר.
ביומיום לא מאד נורא, הייתי רוצה עוד חדר לאירוח.
הסלון גדול והחדרים קטנים. (הילדים עוד ישנים במיטת מעבר שבעלי בנה שנפתחות ממנה עוד מיטות...)
לפני כן גרנו 5 נפשות בדירת 25 מ"ר והיה סיוט!!
גם עכשיו קצת צפוף ואין לי מושג איפה אכניס כאן עוד תינוק (אולי במעבר), אבל המיקום כל כך נח וגם הקרבה למשפחה... שזה ה-שיקול למה אנחנו נשארים כאן.
זה מרשים!טל..
כל הכבוד לכם!
מה זה דירה של 25 מ"ר? יחידת דיור? נשמע קשוחיעל מהדרום
זה חניה שסגרו ליחדת דיור...מאוהבת בילדי
וואי וואי.. קשוחיעל מהדרום
זה נשמע ענק...אמא טובה---דיה!
אצלנו 4 נפשות, 50 מ"ר, סלון וחדר שינה. הילדים איתנו בחדר...
וואו, ואיך יש לכם פרטיות? להתלבש בבוקר,המקורית
לצאת אחרי מקלחת, להיות ביחד, סתם לדבר לפני השינה?
מתלבשים תמיד במקלחת, גם אחרי המקלחת יוצאים לבושים,אמא טובה---דיה!
וכשאנחנו נכנסים למיטה הם בד"כ ישנים...
בני כמה הם? איך אפשר?מתנות-קטנות
שלוש וחצי ושנה וחצי. פשוט אין אופציה אחרת.אמא טובה---דיה!
אני לא מסוגלת שהסלון יהפוך לחדר שינה...
5 נפשותעדיין טרייה
בדירת 4 חדרים 115 מטר (+20 מטר מרפסת) מרגישים שזה די מרווח ואפשר גם להכניס עוד ילד בכיף.
6 נפשות, בקרוב בע"ה 7לאחדשה
דירת 4 חדרים 76 מטר.
מחפשים לעבור...
מחפשים לעבור...
חמש נפשות, חמישה חדריםהבוקר יעלה
114 מטר
3 חדרים, 46 מ''ר (ככה כתוב בארנונה) מרגישה שמרווחאוהבת את השבת
האמת מרגישה שדי מרווח, אולי כי ככה גדלתי..
פה ושם מרגיש שמתחיל להיות צפוף אבל סה״כ ממש אחלה ב"ה
פה ושם מרגיש שמתחיל להיות צפוף אבל סה״כ ממש אחלה ב"ה
עונהחצילוש
4 חדרים
60 מ"ר אבל מתוכנן ממש טוב מבחינת החללים
שירותים קטן+שירוקלחת
חצר קטנה..
כרגע אנחנו עם אחד וצריכה ללדת בע"ה בתמוז. מרווח לי ממש.. כן הייתי רוצה למשל מטבח יותר גדול, אבל זה סתם כי אני אוהבת לאפות וכד'.. לדעתי אפשר לגור כאן גם עם 4 ילדים בכיף בלי להרגיש בדוחק..
...YNZS
60 מרזמני לשליש1
6 נפשות
הקושי העיקרי הוא שיש שרוקלחת אחת..
אממטארקו
גרנו בדירת 2.5 חדרים(חדר שינה וחצי+חלל משותף סלון מטבח קטן), 48 מטר, 3 נפשות והיה צפוף ממשששש גם בנפש וגם פיזית לא היה לנו מקום לדברים
עברנו לדירה בערך 70 מטר, 3 חדרים גדולים, חלל משותף סלון מטבח אבל עם יותר תחושה של איזור סלון ואיזור מטבח, ויש גם מחסן קטן בחוץ.
שתי הדירות בלי חצר
יש לנו עכשיו הרבה יותר רווחה פיזית ונפשית
ומבחינת הגודל זה נראה לי סבבה גם עם 3-4 ילדים, כמובן גם תלוי גיל וכו.. בעלי בכיוון של עבודה היברידית אז כשהילדים יהיו בגיל שמורכב הרבה יחד בחדר נצטרך לחשוב איך עושים את זה עם העבודה שלו.. גם הפערים אצלנו יהיו גדולים כי הבן שלי בן כמעט חמש ועוד אין ילדים נוספים....
בכל מקרה אנחנו בשכירות, אז לא מחויבים לבית הזה לנצח נחיה ונראה.
ואני חושבת שזה מאוד אינדיוודואלי מה מתאים לכל משפחה.
מה אתן נוהגות בראש חודש?אוהבת את השבת
אשמח לפירוט כמה שיותר...
ללבוש חולצה לבנההשם שלי
תפילת ראש חודש עם הלל מוסף, אם יש לי אפשרות.
לא יותר מידי.
אה ועוד משהוהשם שלי
נוהגים לא לגזור ציפורניים.
קבוע בראש חודש אני נזכרת שצריך לגזור ציפורניים לילדים, ואז בעלי מזכיר לי שראש חודש.
חח מרפי, ץודה!אוהבת את השבת
הזכרת לי שאצלינו לא נהגו לעשות מלאכה בר"חיעל מהדרום
לק"י
נראה לי שסריגה/ תפירה
מקסים, תודה!אוהבת את השבת
חולצה לבנהואני שר
משתדלת להגיד הלל
אם זוכרת לא לכבס 😅
אם מצליחה אז ארוחה קצת יותר חגיגית ומושקעת מהרגיל (בתור ילדה זה היה אצלנו יום של צ'יפס ונקניקיות שאהבנו ממש, מקווה להצליח ליצור איזושהי מסורת כזאת גם בבית שלי)
תודה רבה!אוהבת את השבת
מכינה כל ליל ראש חודשעל הנס
וופל בלגי/ בלינצס.
אתמול הכנתי סופגניות היתה ממש חגיגה
יואו רעיוןןןןאוהבת את השבת
קונים לילדים ולנואישהואימא
מעדנים מיוחדים (דנונה , מילקי) בשגרה אנחנו לא קונים. רק בראש חודש
מגניב!!אוהבת את השבת
הילדים לבושים לבן... אני משתדלת מטפחת חגיגית וגםאנונימיות
ממש מקפידים בזכות בעלי לעשות סעודת ראש חודש בשרית ואם לא בשרי אז חלבי שווה
ההפתעה לילדים
חולצה לבנה לילדיםכחל
הפתעה טעימה בבוקר- לפעמים משהו מיוחד קנוי ולפעמים מכינה בלינצ'ס או משהו בסגנון..
סעודת ראש חודש- הולכים למסעדה או קונים אוכלים איפשהו בחוץ
לפעמים אם אין זמן לצאת מזמינים משהו טעים לבית
והיו פעמים שהכנתי משהו חגיגי בעצמי
לפעמים להכין או לקנות אוכל טעיםיעל מהדרום
לק"י
פעם פעם הייתי לובשת חולצה לבנה.
הלל, מוסף, יעלה ויבואשמש בשמיים
בדרך כלל לובשת חולצה לבנה.
נוהגת לא לעשות מלאכות מסויימות- לא מכבסת, סורגת, תופרת... (די דומה למלאכות שלא עושים בתשעת הימים)
הייתי מעדיפה להשוות לחול המועד 😅😉לפניו ברננה!
אבל יש דברים שלא עושים בחול המועד ובראש חודש כןשמש בשמיים
למשל בחול המועד לא כותבים או כותבים בשינוי, בחול המועד לא עושים מלאכה שלא לצורך המועד, בראש חודש כולם הולכים לעבודה...
👍😄לפניו ברננה!אחרונה
אצלנו חולצות לבנות ואוכלים קורנפלקס וכריות בחלב.מתואמת
חולצה לבנה וארוחה קצת יותר מיוחדתשושנושי
בעיקרון נוהגיםרקאני
שנשים לא מכבסות
זה מתבטא בזה שבעלי לוחץ על כפתור ההפעלה חחחח
אבל תמיד אני שוכחת ולא שמה לב
ומשתדלים להתפנק באוכל טעים
לובשת חולצה לבנה,לפניו ברננה!
לא תופרת וסורגת,
לגבי כביסה פעם לא הייתי עושה בכלל, היום משתדלת להמעיט (עשיתי על זה התרת נדרים)
חולצה לבנה לילדיםקנמון
'הפתעת ראש חודש'- יכול להיות מעדן (לא אוכלים ברגיל) או משהו טעים אחר
לפעמים ארוחה חגיגית
היום הכנו ארוחת לביבות (וסלט ענק לרענן את כל המטוגן הזה) וקינחנו בשתיה חמה ועוגיה
לפעמים, כשמתאפשר, נוסעים בערב ראש חודש לסיבוב שערים.
ממליצה. מרגש מרגש ומחבר מאוד
על הסיבוב שערים גם אנחנו כל הישועות
וחוץ מזה רק חולצות לבנות לילדים..
אצלנו הולכים לבחור ממתק במכולתשקדי מרק
והם יכולים מה שרוצים..
תודה רבה רבה לכל העונות!!!אוהבת את השבת
שמחה לעדכן שילדתי אתמול😍😍😍חמדמדה
מזל טוב!! הרבה נחת והתאוששות מהירהאן אליוט
ייששש מזל טוב!!!צלולה
המון בריאות ונחת, התאוששות קלה ונעימה!❤️❤️
וואי מזל טוב!! חשבתי עלייך הרבה!!!!טליה א.
יאא מזל טובבאונמר
איזה מרגש. ממש חיכיתי איתך.
מקווה שעבר לך בטוב💓
מזל טובבבבב!! איזה יופידיאן ד.
הרבה נחת והתאוששות קלה
מזל טוב!!❤️❤️❤️פצלושון
מזל טוב!! איזה יופי!!!אוהבת את השבת
יאייי בשעה טובה!!!🩷לפניו ברננה!
מזל טוב!!
הרבה נחת 💕💕
מזל טוב!!מכחול
יאאאא מזל טוב!!ואני שר
איזה יופי בשעה טובה 🌹shiran30005
חיכית לזה כ"כ...
התאוששות קלה ❤️
בשעה טובה!! הרבה מזל טוב!יעל מהדרום
יאאאא מזל טוב בשעה טובשושנושי
התאוששות קלה ומלא נחת
מזל-טוב!!!ואז את תראי
מזלללל טובבב! אז הם כן יוצאים בסוף 😅כורסא ירוקה.
תגדלו אותו בנחת
מזל טוב! ❤️שמש בשמיים
מזל טובבבבברקאני
בשעה טובה! הרבה נחת ושמחהנפש חיה.
מזל טוב אהובה!!!! גידול קל בבריאות ובשמחה, רק נחתאמהלה
מזל טוב!!!!!רוני_רון
מרגש ממש!! הרבה נחת!
מזל טוב, והחלמה מהירה!שמ"פ
תודה לכולן❤️❤️❤️חמדמדה
מזל טוב!נעומית
מזל טוב בשעה טובה! מחכות לסיפור לידה😉Doughnut
מזל טוב! החלמה מהירה והרבה נחת!קנקן שבור
מזל טוב!!!מיוחדותאינסופית
מזל טוב!!!ראשוניתאחרונה
התאוששות מהירה וקלה!
בולמוסים של בעלי *טריגר הפרעות אכילה*אנונימית בהו"ל
צעיר, בעודף משקל מגיל ההתבגרות, חוץ מזה- סה"כ בריא
אני חושבת שגם בגיל ההתבגרות הוא השמין ככה בגלל הפרעת אכילה (בודאות היתה אז)
גם כשהיה בטיפול פסיכולוגי ודיאטנית, אכל דברים בריאים ועשה די הרבה ספורט בשבוע- היה שמן. חלק מזה הוא שגם אז היה אוכל כמויות מאוד מאוד גדולות.
לאחרונה הספורט דעך מסיבות שונות, וגם לא מקפיד על אוכל בריא.
זה מבאס אותו עניין המשקל. אני מצידי לא מפריע לי המשקל מבחינת נראות וכאלה, והוא יודע את זה.
והוא פשוט אוכל בלי הכרה, כמויות מטורפות.
אתן 2 דוגמאות:
עצרנו בשווארמה לא מזמן. (אנחנו לא עושים את זה לרוב, אבל זה לא משהו זר לנו.) הוא רצה להזמין 2 מנות לאפה פלוס צ'יפס פלוס שתיה. לעצמו, אני לקחתי בנפרד משהו לעצמי. ונכון, הוא גבר גדול, אבל זה באמת לא סביר. שווארמה זה מראש מקום שהם מעמיסים. לא הסכמתי. אמרתי תזמין מנה נשב נאכל, מקסימום נביא עוד.
הלכתי לסופר אז בדקתי לפני זה מה יש מה אין במקרר. היתה חבילת גבינה צהובה של 400 גרם כמעט מלאה (זה כמו 2 חבילות קטנות). בכל מקרה קניתי בסופר כי היה מבצע אבל לא משנה. בוקר אחרי אני פותחת את המקרר והחבילה הכמעט מלאה נעלמה.
בין המקרה הראשון לשני דיברתי איתו בקטנה על זה שאני אוהבת אותו ובאמת המשקל לא פקטור בשבילי (חוץ מבריאות שברור שעדיף אבל זה לא בינינו). ושלאחרונה אני שמה לב שאוכל בלי הכרה ואמרתי על השווארמה וזה, והוא הסכים, וגם התחיל לחפש טיפול מוזל. זו היתה שיחה נינוחה וקצרה, לא עשיתי מזה הר.
והמקרה השני קרה אחרי.
ואני בעיקר לא יודעת מה לעשות. אני לא אמא שלו, ואני לא רוצה ולא מוכנה להיות שוטרת שלו עם אוכל.
אבל הוא במקום כל כך לא בריא
ואני לא רוצה לדרדר, ואני לא יודעת איך להתנהל מכאן הלאה.
אוף. פרקתי. אשמח גם לעצות.
מקפיצה לעצמיאנונימית בהו"ל
מכירה יותר בקטנהדיליה
היינו יוצאים קונים אוכל ותמיד יצא שנשארתי רעבה.
בעלי התחיל טיפול במונגרו.
היום סלט אנחנו לא מסיימים במסעדה.
הויא ירד 15 קילו תוך חודשיים.
גם כי נכנס לזה ברצינות ממש והוריד פחמימות מהתפריט, עושה ספורט וזה...
אם זה הפרעת אכילה יש טיפול מהקופהילד בכור
יש מרפאות ייעודיות להפרעת אכילה
שיתחיל בפנייה לרופא משפחה
שם גם יאבחנו אם זה הפרעת אכילה ואיזה טיפול צריך
חיבוק לך❤️ נשמע שאת מתמודדת עם זה הכי טוב שאפשר
אני חושבת שהפרעת אכילהאיזמרגד1
אמיתית ומאובחנת זה מקום שונה מהתמודדות זוגית רגילה, וכדאי להתייעץ עם איש מקצוע שמומחה לתחום איך להגיב ולהתנהל עם זה. איך להיות המסגרת תמיכה שלו ולא להחמיר את המצב...
לא נבהלת מהתיאור112233445566
מסכימה שיש פה אכילה לא בריאה רגשית וכזה אבל לא נראה לי חריג ולא נראה לי ברמת הפרעה אלא ברמה נורמטיבית... וואללה לא הייתי מתערבת בכלום.. אמרת את שלך. אם ירצה עזרה יבקש ממך.. אם לא הכל בסדר יאכל יאכל עד שישמין עוד יותר ויחליט לעשות אולי משו ואולי לא.... אבל בעיני אם יותר מדי תשפטי אותו על זה (גם בלי מילים) זה סתם יהפוך למאבק....
מכירה את זה על עצמי יש לי תקופות כאלו וברור שזה מאד מאד רגשי אבל אם בעלי יתחיל לשפוט אותי זה יהיה ממש לא כיף....
מסכימהוהרי החדשה
מציעה לשחרר את זה לגמרי
אם זה מפריע לו תציעי לו דיאטנית , אגב יש פסיכולוגיות תזונאיות. שעושות בעצם שילוב של תזונה עם פסיכולוגיה.
אבל לדעתי זה יותר שלו. נכון שזה מבאס אבל בטח אם לא מפריע לך חיצונית אז חבל שתיכנסי למקום כזה שאחראי עליו.
תהיי איתו יחד ולא כמפקחת.
אצלנו סביב דברים אחרים אני הבנתי שאין לי שום שליטה ואחריות ושזה לגמרי שלו. אז לפעמים מבאס אותי אבל עובדת על עצמי. וראיתי שבסוף הוא זה שמבין בעצמו שלא מיטיב איתו הרגלים מסויימים עובד לבד לשנות אותם
לא מכירהנועה לה
את ההתמודדות הספציפית
אבל חייבת לכתוב לך שמתוך המילים שלך רואים כמה את אישה טובה ומיוחדת!!
נשמע קשוחנעמי28
אין לי ניסיון בתחום
אם הייתי במקומך הייתי מנסה לקרוא על זה כדי להבין אותו יותר.
וכנראה להימנע מהערות פרקטיות, אם זאת הפרעת אכילה זה נפשי, וצריך מענה נפשי ולא רק פרקטי.
ובאופן כללי אנשים יודעים איך להרזות, זה די ברור, אולי אפילו זה מטרגר אותו אם הוא קיבל המון הערות בעבר.
תנסו לדבר על זה בפן הרגשי, מתי זה התחיל, מה הוא מרגיש בקשר לזה, מה הוא מרגיש אחרי שהוא אוכל.
זה כנראה מה שהייתי עושה אם הייתי בנעליים שלך❤️
זה מדובר בינינו והוא יודע שזו הפרעה כי מגיל צעיראנונימית בהו"ל
לא הערתי לו פרקטית גם כשדיברנו, אלא אמרתי לו מה אני רואה ושאני חושבת שכדאי שיחזור לטיפול
הוא לא אוהב לדבר על זה, אז זה היה ממש קצר. פחות מ 5 דק שיח כי באמת זה שלו.
גם לפעמים הוא זורק הערות על התחושות שלו סביב זה.
ושהוא כל היום במחשבות סביב אוכל. או מה רוצה לאכול או שמתבאס על עצמו שאכל כמות/דברים לא טובים.
אני ביומיום ממש לא מעירה לו על כלום בקשר לזה.
ברור שהוא יודע איך לרזות ומה תזונה נכונה וכמה ספורט כדאי שיעשה
הבעיה שלי היא אפילו לא שהוא אוכל דברים מאוד לא בריאים, אלא שזה בלי הכרה.
נניח יש הבדל בין לאכול כל פעם שורה של חבילת שוקולד כמה פעמים ביום, לבין לקחת שוקולד לנשנש ואחרי 20 דקות להסתכל סביבך ולקלוט שאכלת 2-3 חבילות.
כאילו… תקום תמלא את הצלחת כמה פעמים שתרצה, אבל אל תקח מראש תבנית כאילו היא צלחת אישית…
האמת נשמע שהוא אוכל הרבה אבל לא התרשמתיהריון ולידה
שזה איזה הפרעה קיצונית
כן 2 לאפות זה הרבה יוסית, אבל גברים אוכלים הרבה.
בעלי לא שמן ואין לו בעיה לאכול 2 פיתות שווארמה בלי בעיה. האמת גם אני מסוגלת לפעמים 🫣
וכן זה הרבה גבינצ , אבל לפעמים יש הרגשה קיצונית של רעב וקשה להפסיק
נכון שיותר בריא לחיות אחרת אבל אני לא חושבת שאת צריכה ''לעשות משהו'' בנידון
אני לדוגמא אוהבת שוקולד ומתוק ויש ימים שאני מסוגלת לטרוף את כל הארון.
כדי לא להגיע לזה אני ממש לא צריכה שבעלי יבדוק מה אכלתי ולמה
זה לא מה שיגרום לי להפסיק
ואם הוא יתחיל להעיר זה רק יגרום לי לאכול עם עצמי בלי לעדכן אותו, אין לי כח להטפות מוסר
מצטרפת להמלצה לפנות לטיפול ייעודי, יש מרפאותמצפה88
של קופות חולים או בבתי חולים
האמת אני לא מבינה בזהרקאני
אבל בעלי גם מסוגל לאכול 2 לאפות שווארמה
והוא רזה מאוד מאוד
הוא לא קונה שניים רק כי זה יקר
ואני מסוגלת לדמיין סיטואציה שאני רעבה ואין לי מה לאכול
אז מכרסמת חבילת גבנצ....
את מכירה אותו הכי טוב ויודעת אם זה באמת הפרעה או סתם רעב
אני רק מנרמלת שהמקרים האלה לא נראים לי הזויים...
האמת אני מופתעת מהתגובות שזה לא הרבהבוקר אור
בעלי אוכל כמו מתבגר, הרבה יותר ממני..ולא רואה סיטואציה שהוא יאכל שתי לאפות שווארמה (זה גם ממש לא אותו דבר כמו שתי פיתות) ועוד אוכל.. בטח לא להזמין מראש
וחבילה שלמה של גבינה צהובה.. נשמע לי המון גם לאדם מאוד רעב
לפותחת- אין לי המלצות, אבל בהצלחה בהתמודדות❤️
אצלי 2 פיתות גם הילדים הקטנטנים לפעמים אוכלים יותר112233445566
פיתות שווארמה?בוקר אור
גם הבת שלי לפעמים אוכלת שתי פיתות
אבל לא מפוצצות בשווארמה וסלטים
(ובלי קשר היא לדעתי לא באמת צריכה את זה לרוב ואוכלת עם העיניים)
לא שווארמה, עניתי על זה שכתבת שזה לא כמו שתי פיתות112233445566
באמת לא מספיק כתבתי מובן.
אבל גם זה אני רואה ילדים סביבי שאוכלים חצי פיתה, ואצלי גם ילדה בת שנתיים אוכלת 2 פיתות שלמות.
האם היא חייבת? לא בטוח. זו המציאות
וככה גם מבוגרים אני לפעמים אוכלת כמויות פסיכיות. האם זה בריא? לאמפה עד להפרעת אכילה הדרך ארוכה מאד בעיניי
וכשאני מורעבת או עצבנית אני בהחלט יכולה לאכול 2 לאפות
לא יודעת אם הפרעת אכילהבוקר אור
לא מומחית בזה..
רק מופתעת שיש בנות שכותבות שזו לא כמות קיצונית. אולי אני טועה, אבל לא מכירה אנשים שאוכלים בכמויות האלה בטח לא יותר מפעם ב.. ואני מכירה אנשים שאוכלים כמויות שונות על סקאלה די רחבה נראה לי
כנראה שיש סקלה רחבה יותר חחח112233445566
אני מגדירה את זה כאילו שמנים יותר באופי (ואני לגמרי שם לפעמים והרבה גם מהמשפחה שלי וגם משל בעלי...) בגלל זה הגבתי לנרמל את הכמויות...
ברור שזה לא בריא ולא אידיאלי (על הגבנץ בעיקר.. הלאפות סבבה)
אבל בעיני ממש לא הפרעה
פיתה שווארמה זה דבר מפוצץץץץאנונימית בהו"ל
הם דוחסים לך שם מלא בשר וכאלה. זה מגיע לרמה שזה יותר דומה לכדור מאשר לפיתה
גם אני יכולה לנשנש שתי פיתות ריקות או עם ממרח קל.
ולאפה שווארמה זה יותר גדול מפיתה
ובאמת הבעיה של להזמין מראש. זו מנה גדולה, בטח עם צ'יפס גדול ושתיה. תשב בנחת תאכל. תרצה תקנה עוד אחת.
הבעיה היא שהוא כבר שם/קונה לעצמו (תלוי אם בבית או בחוץ), ואז הוא אוכל כל מה שיש בלי לשים לב. גם אם אחרי חצי שעה תכאב לו הבטן מרוב הכמות…
וההפרעת אכילה זה דבר ידוע, זה לא אני אבחנתי. היה על זה בטיפול אצל אנשי מקצוע.
גם הוא בעיקר מתאר שהוא כל הזמן חושב על נושא האוכל…
בעיקר מרגיש לי שהוא בחרדה שלא יהיה מספיק אוכל (אז מכין/לוקח הרבה)
ואז הוא אוכל את כל מה שיש ולא משנה מה הכמות…
(וזו היתה חבילת גבנ"צ כפולה בתכלס)
אם הוא מאובחן עם הפרעת אכילהילד בכור
אז זה בכלל לא משנה הכמות.. זה התפיסה בראש
והפרעת אכילה היא לכל החיים
הוא רוצה טיפול?
הוא רוצה באופן עקרוני, אבל יודע שזה דורשאנונימית בהו"ל
בטיפול הוא צריך להתמסר לתהליך.
וזה גם קשה ליישם בפועל
וגם זה להודות עוד יותר בזה שיש הפרעה ומצבו עם האוכל לא תקין
אני ממש מבינה את הקושי.
הוא גם הגיש פניה לבירור על טיפול באותו יום שדיברנו
אחכה לראות מה קורה כמובן
אבל נראה לי שהוא צריך את הדחיפה הקטנה לטיפול, אבל גם ממש לא רוצה להיות זאת שנותנת אותה כי זה להכניס את זה בינינו…
הפרעת אכילה כן או לאאנונימית בהו"ל
השאלה מה הוא עושה אחרי שאוכל? זה מפריע לו? הוא מדבר על זה?
כותבת בכוונה מאנונימי כי אני חוששת שאני במצב דומה לא בכמויות כי אני אישה
אבל דומה
עונה לך בפנים❤️אנונימית בהו"ל
חיבוק.
קודם כל אני לא יודעת בוודאות כמובן, אבל ממה שיודעת הוא לא מרוקן את עצמו אחרי בדרכים לא בריאות.
מבחינת תחושות:
הוא מתאר שהוא כל הזמן חושב על זה. או על האוכל או על השמנה, או על זה שהוא אוכל כמו חזיר (מילים שלו)
קם בבוקר חושב מה יאכל, מכין אוכל או שאני או שמוצא מה לאכול, כל לילה במיטה חושב על זה. מרגיש רע עם עצמו
מתאר שתמיד יש תחושות רעות עם האוכל
בגלל שכתבת שאת אולי במצב דומה:
בעיניי, ואני לא אשת מקצוע, הפרעת אכילה זה לאו דווקא השמנה או כמות האוכל שאוכלים, כמו שזו מערכת יחסים בעייתית עם אוכל.
שאוכל לוקח לך מקום גדול מדי בחיים, ובסופו של דבר מפריע לחיים השגרתיים שלך.
וכמובן שהפרעת אכילה יכולה לבוא אצל אנשים ונשים בכל משקל וצורה.
מעודדת אותך לפנות לטיפול או עזרה בנושא. אפשר להתחיל אצל אשת מקצוע מהתחום הרגשי, ואפשר גם ללכת לרופאת משפחה ולהתייעץ.
אל תישארי עם זה לבד❤️
אם את לא רוצה להיות שוטרת/ אמאהמקורית
תתחילי מזה זאת לא אוסרת עליו דברים כי זה בדיוק זה
אני מבינה שזה נראה לך חריג אבל כמו שכתבו פה - ייתכן וזה לא
בנאדם רעב אוכל גם עם העיניים ולא סתם אומרים לא ללכת לסופר רעבים, כי קונים יותר
אז הוא רצה להזמין 2 לאפות.לא בטוח שהיה אוכל את שתיהן. תחושת שובע מגיעה רבע שעה עשרים דקות אחרי האכילה. הכי הרבה היה לומד את זה בכאב בטן + פחות כסף בכיס
גם לגבי הגבנצ. לא חריג לדעתי לגבר רעב. לא בריא אבל לא חריג. זה לא מאוד משביע בפני עצמו.
נשמע שבעלך אוכל לא בריא ושהרגלי האכילה שלו לא נכונים אבל לא בטוח שזו איזו הפרעה
אני חושבת ששוב, את צריכה להתייחס אליו כאאדם בוגר ולא לנהל את האוכל שלו/ להעיר/ לאסור. התנהלות כזו ביחס לכמעט כל דבר בזוגיות היא התנהלות של אמא מול ילד אז אם חשוב לך לא להיות שם כדאי לשים לב
הכי הרבה את יכולה לומר בעיניי - הרגלי האכילה שלך לא בריאים וזה מדאיג אותי. ולשאול אותו אם זה מפריע לו ומה הוא רוצה לעשות עם זה
היום יש הרבה דרכים לטפל בהשמנה ובנאדם שרוצה בכך יגיע לשם בסוף, גם אם ייקח לו זמן
חיבוק♥️
זה מה שאמרתי. רק בשווארמה הערתי בזמן אמתאנונימית בהו"ל
לא הצלחתי… זה לא היה עניין העוד כמה עשרות שקלים, אלא שידעתי שאם הוא מזמין הוא גם יאכל ולא משנה כמה הוא שבע.
ובשיחה בעיקר אמרתי לו שאני רואה שלאחרונה הוא אוכל ונראה שבלי לשים לב, שאני חושבת שזה לא בריא, שממה שאני שומעת ממנו זה מפריע לו גם רגשית. שמבחינתי זה בכלל לא עניין של המשקל או הנראות, אלא של הרגלי אכילה בריאים. שאני אוהבת אותו ונמשכת אליו בכל משקל וזה לא מה שמפריע לי. שאפילו אם לא יאכל רק בריא, וגם אם יאכל פסטות ושוקולדים, שאני חושבת שצריך שהגישה לאכילה תהיה בריאה.
הוא אמר שהוא מסכים איתי.
ובזה סיימנו את השיחה. היא ארכה דקות ספורות ולגמרי העברתי לו את המושכות…
באמת הבעיה שלי היא לא עם ההשמנה (ברור שזה כשלעצמו לא בריא, אבל כרגע זה לא העניין כי גם כשאורח החיים שלו היה בריא לאורך תקופה הוא לא הגיע למשקל תקין)
הבעיה היא שזה באמת כאילו כשהוא אוכל משהו מתנתק משאר הגוף.
זה כאילו הוא בחוסר שליטה כשהוא אוכל. מהרגע שהרים את המזלג המוח נכבה בכל מה שקשור לאם הוא רעב או שבע, והוא ידלק שוב רק כשהצלחת (והתבנית) יהיו ריקות. הוא אפילו לא מתלבט אם בא לו עוד או לא. זה לא עובר בראש. זה כמו מכונה- יש אוכל אז אוכלים עד שנגמר.
תודה לכן על התשובות והתמיכה❤️אנונימית בהו"ל
לא נשמע לי כזה קיצוניקפצתי לבקר
בעלי גם עם עודף משקל, אוכל לא מסודר, ומסוגל לנשנש כמויות של אוכל בלי לשים לב בכלל.
בחודשים האחרונים לוקח זריקות להרזיה, החליף סוג, בעידוד שלי, בזריקות עם פחות תופעות לוואי, והשחרור שהוא לא מרגיש כל הזמן רעב ולא חושב על אוכל כל הזמן עושה לו ממש טוב. לגלות שעבר יום והוא אכל כמות ממש קטנה ולא נשנש.
שווה לברר את הכיוון הזה, אולי גם עבורו זה יהיה משחרר
שמעתי פודקאסט מעניין קצר עם דיאטניתהמקורית
שמדברת על זה,שיש שחרור מההתעסקות באוכל עם הטיפול הזה
שיש אנשים שסובלים ממעין "רעש רקע" תמידי של מחשבות על אוכל והתרופות עוזרות לזה מאוד. אולי באמת כדאי לנסות
הלוואי. הוא ניסה והפסיק בגלל שסבל מתופעות לוואיאנונימית בהו"לאחרונה
גם אני בשאלת מטפלתבת.
תינוק בן ארבעה חודשים, עם קושי בלקיחת בקבוק.
יש לי אפשרות לשלוח למטפלת באיזור, אישה טובה יראת שמים שעובדת כבר שנים בתחום, יש לה קבוצה של כמה תינוקות, לא יודת בדיוק כמה והיא הסכימה לקבל אותו כי נוספה לה השנה מטפלת נוספת שעוזרת לה.
או לשלוח לסוג של חברה שלי, ששומרת בבית על התינוקת שלה בת חמישה חודשים, רגישה וחמה ממה שנראה לי.
נראה שאחד על אחד יותר טוב, אבל א. היא קצת יותר יקרה, בכמה מאות שקלים וב. פוחדת שבסוף שנה, כשהוא יגיע לגיל שנה יהיה לו קצת משעמם רק עם תינוקת אחת.
מה אומרות?
אני חושבת שעדיף את החברהשמש בשמיים
מבחינת איפה יהיה יותר טוב לתינוק, אז בעיני יחס אישי זה הכי טוב, עכשיו חברה לא מעניינת אותו בכלל, וגם בסוף שנה בגיל שנה הוא לא באמת יצטרך חברה, עוד תינוקת אחת זה נחמד אבל גם רק הוא ומבוגר זה אחלה בגיל הזה.
וגם מנסיון בגיל שנה וחצי כשכבר כן יותר מחפשים חברה היה לבן שלי מושלם עם חבר אחד (שמרתי עליהם יום בשבוע, אז ראיתי מקרוב, הוא ממש לא היה צריך יותר מזה)
וכשיש הרבה פיציים אצל מטפלת אחת אז יש לו פחות מענה, מכורח המציאות ולא כי היא יותר טובה או פחות, פשוט תינוקות בוכים במקביל והמטפלת לא יכולה לטפל בכולם במקביל.
יכול להיות שיקול לטובת המטפלת המנוסה שאולי יש לה נסיון בלהאכיל סרבני בקבוק. וגם העניין הכספי הוא שיקול...
שיהיה החלטות טובות!
נשמע שהחברה יותר מוצלחרקאני
עד גיל שנה חברה אחת זה בסדר
יש עם מי לשחק ולא צריך יותר מזה
ויהיה לו שם הרבה יותר יחס אישי
הייתי שולחת לחברה בלי התלבטותDoughnutאחרונה
יחס אישי יותר שווה בהחלט את הפער. בכזה גיל חבר אחד זה מספיק בהחלט.
ריטלין / קונצרטהאנונימית בהו"ל
לילד בכיתה ב
שנה שעברה עשינו לו אבחון מוקסו ויצא גבולי בקשב וריכוז
המורה אמרה שהוא מסתדר אז אין צורך
השנה המורה של כיתה אומרת שיש לו קצת בעיות כאלה שהוא מ0 ל100 פתאום דופק על השולחן (ביררתי עם חבר שלו והוא אומר שהוא עושה תנועה של משחק קלפים- שהם עושים עם הידיים על הרצפה כדי שכל הקלפים יתהפכו)
או שהוא לפעמים מדבר ממש בקול
ושהיא נותנת לפעמיפ מטלות כיתה אז הוא לא עושה אותן (ניסיתי להבין איתה למה כי אולי הוא לא מבין את החומר. יש לו עדיין בעיות הבנה ולא קורא 100%. מתבלבל בין התנועות לפעמים.
בבית- דפי עבודה ושיעורים- אם הוא מבין הוא עושה לבד ורץ עם הדפים. אם הוא לא מבין מה רצו ממנו צריך ממש לשבת ולהסביר לו אם הוא הבין עושה לבד ואם עדיין לא צריך עזרה אבל עושה, לפעמים קצת מתוסכל.
היא אומרת שזה יושב על העניין של הקשב כי אם הוא יקח את הכדור הוא יתקדם מאוד בלימודים
(בואו נגיד שהוא לא הכי חכם בכיתה ויש לו איזשהו קושי בלמידה ראיתי את זה מהגן כשלמד אותיות. בהתחלה ידע אבל כשנכנס עוד אות זה בלבל. גם אם חזרנו 100 פעם עדיין התבלבל. כנל לגבי הקריאה- עדיין פעמים רחוקות הוא מתבלבל עם הניקוד (באותיות מצוין) אבל הוא די קלט ומצליח לקרוא 95% לבד.
אני רוצה לשמוע ממכן המלצות או דיס אבל אישיות כלומר אם הבן או הבת שלך לקחו ריטלין אטנט קונצרטה האם היה שיפור? התנהגותי? לימודי? תופעות לוואי?
מקפיצהאנונימית בהו"ל
אצלנוoo
רטלין עזר
ללימודים והתנהגות בכיתה
אבל אצלנו מוקסו יצא מובהק קשב וריכוז
אצלינו קונצרטהדיליה
עוזר ממש. הציונים עלו מאוד.
היא התחילה לקחת בכיתה ז‘.
כפסיכולוגית מנסיוני יש בעיה עם המוקסו שהו בעיקר בודק חלקים מסויימים ולא אחרים בקשב....
עזר מאוד גם בהשמנה שהייתה, כי תופעת לוואי זה חוסר תיאבון.
בנוסף בהתחלה היו הרבה כאבי ראש חלף אחרי חודש.
לוקחת כבר 4 שנים, כיום לוקחת גם בסופי שבוע, כי יותר אוהבת את עצמה ככה.
ריטליןמקקה
עזר להתנהגות בכיתה
לימודי לא היה צורך אז לא יודעת
גם יצא גבולי במוקסו ועכשיו אובחן עם אוטיזם
אני ניסיתישושנושיאחרונה
התחלתי רק לאחרונה,
התופעות כמובן משתנות מאדם לאדם.
ריטלין LA הרגשתי יותר מידי תחושה שאני חייבת להיות בפעילות קוגניטית. הפכתי להיות סופר יעילה, אבל לא הצלחתי להירדם עד 1 כי המוח רצה להיות כל הזמן בפעילות.
בנוסף, ירדתי עם זה יפה במשקל, ברמת עילפות בגלל שלא אכלתי כמעט.
ניסיתי מינון יותר נמוך, וזה הרדים אותי.
עברתי לאטנט, כדור יותר יקר. לא לוקחת כל יום אלא רק בימים שיודעת שצפוי עומס, אני מרוצה.
בקיעת שיניים אצל תינוקת בת שנה יש איך להקל?חולמת להצליח
בלילות האחרונים היא ממש בוכה כשהיא נרדמת וגם מתעוררת הרבה בלילה וראיתי שצומחות לה 2 שיניים
למעלה. מה יכול להקל? מותר לתת אקמול?
בטח לתת אקמולאיזמרגד1
אקמול זה לא רק לחום. אם תינוק סובל אני בעד לתת, אין סיבה שיסבול סתם.
ויש גם משחה לחניכיים שעוזרת, טיג'ל או ג'נג'יג'ל, לא זוכרת בדיוק.
ולמה לך היום אפשר להביא נשכנים שהיו במקרר או במקפיא או דברים כמו חתיכות של גזר שאפשר לנשוך וזה יקל.
תודה רבה!חולמת להצליח
יש לנו משחה אבל היא לא מספיק עוזרת אולי פעם הבאה באמת אתן לה אקמול
תנסי גם לתת נשכן, היא תדע להכניס לפה ולהרגיע לעצמהנפש חיה.
תודהחולמת להצליח
שרשרת ענבריםרק טוב!
ולשים קובית קרח בנגיסון סיליקון (זה ששמים בתוכו פירות)
תודה! זה משנה איזה סוג של נגיסון?חולמת להצליח
יש משהו מומלץ? עוד לא יצא לי לקנות כזה
הגומי. לא הרשת.רק טוב!אחרונה
מנסיוני יותר יעיל ויותר נעים לתינוק למצוץ
אחרי הסיפור באריאל- איך אפשר לשלוח למעון בלב שקט,מעיין34
הקטן במשפחתון. הכנסתי אחרי המלצות
אבל הסרטים לא פוסקים
למה הוא קם מוקדם, ולמה היא לא מצלמת ושולחת תמונות
כל דבר נראה לי חשוד
ומדובר באישה חבדניקית שהמליצו לי שהיא שמה תמיד מוזיקה נעימה והיו כמה ששמו את 2 הילדים שלנם אצלה כי היו מרוצים
ועדיין אני לא רגועה
יש דרך לדעת? בן שנתיים
מסכימה שזה הזוי112233445566
ואני במוח שלי בוחרת להסתכל בצורה שכלית ולומר וואללה איזה הזוי, מקרה קיצוני ונוראי.,, ולא וואי איך אי אפשר לסמוך על אף אחד
מיטה יהודית של אלינההגלה
עבר עריכה על ידי הגלה בתאריך ל' בחשוון תשפ"ז 9:59
היי
אשמח לשמוע חוות דעת על המיטה היהודית של אלינה
היא באמת לא זזה?
באמת המרווח לא מורגש?
באמת לא זזהנברשת
אין לה שום אפשרות תזוזה בגלל התופסנים שיש לשתי המיטות יחד. פטנט פשוט פשוט וגאוני.
והרווח כמעט לא מורגש. כן מרגישים שזה שני מזרנים.
אולי זה תלוי מזרן .קנינו את היקר יחסית ומרגישים קצת את המעברים של המזרונים שזה סך הכל הגיוני, אבל בלי רווח בכלל.
מה שכן היא גבוהההה
בחכמתי לקחתי רק מידות אורך ורוחב ומדדתי את החדר. לא חשבתי על הגובה. ולפחות במקרה שלנו היא גבוהה משמעותית ממיטה סטנדרטית.
כותבת רק כדי שתקחי בחשבון, מאמינה שיש כאלו שלא יפריע להם. ויכול להיות גם שתוכלי לבחור מראש מזרונים שונים או רגליים בגובה שונה לפי מה שיתאים לך.
תודה על התגובה המפורטת!!הגלה
נראה לי שהגובה זה בגלל המזרונים.שואלת12
יש להם מזרוניים ממש גבוהים
לא נראליפצלשהריון
אנחנו עם מיטות משם ומזרונים לא משם והמיטה יחסית גבוהה
גם המזרונים וגם המיטות גבוהים מהסטנרדט.נברשת
אנחנו ממש מרוצים!אני אנונימית!
והמיטה טיפה גבוהה
אבל מתרגלים
אנחנו מרוצים מאד.אמיץ(ה)
היא אכן גבוהה אבל לנו זה לא מאד מפריע.
המזרונים מעולים נוחים מאד.
המיטה יציבה ולא זזה, גם כשאין את התופסנים מלמטה.