במשך היום הקטן משחק לבד, מאז שהגדול חוזר מהמעון הם משחקים יחד עד שהקטן הולך לישון והגדול נשאר לשחק עוד קצת והולך גם לישון.
הם אוהבים לערוך שולחן עם כל הכלים והמאכלים שיש להם, ואז הם עושים קניות אז הם שמים חלק מהדברים בשקיות, ואז הם צריכים לשלם בקניות אז הכרטיסים (כל מיני כרטיסי אשראי וקופח ישנים) מצטרפים למשחק.
ואז הם הולכים לקניות אז הולכים עם העגלה והבובה.
וכשהם חוזרים מקניות הם חוזרים עם חלקי מגנטים שגם אותם מוסיפים לחגיגה שבשולחן הערוך.
ואז הם מביאים ספר כי צריכים לעשות קידוש מתוך הכתוב.
וככה לאט לאט נוספים עוד ועוד משחקים לחגיגה.
בגדול, אין לי בעיה עם זה.
הם נהנים ומפתחים את הדימיון.
הבלאגן לא מאוד מפריע לי.
מה כן?
מפריע לי שאין להם את ההרגל של לאסוף משחקים.
איך זה הולך אצלכן?
מוציאים כל פעם משחק אחד?
הילדים אוספים? לבד? (לא מצפה שיאספו לבד אלא בעזרתי או בעזרת בעלי)
אני מצפה ודואגת שגם הקטן יאסוף, בקשה מוגזמת לגילו?
מה הייתן עושות במקרה כזה שבסוף רק אחד נשאר לשחק? יאסוף הכל לבד והקטן לא ילמד לאסוף גם?
ואיך אפשר לגרום לו לאסוף אם הוא מסיים לשחק כשכבר עייף ואין לו כח?
אשמח לשמוע מכן ולהחכים.
באמת לא יודעת מה נכון לעשות ואם יש מה לשנות בהתנהלות שלנו.

תודה!