שאלה למנוסות ולחכמות- משחקי ילדים ואיסופםפה לקצת
אז אתחיל בזה שהילדים שלי בני שנתיים וחצי ושנה וחצי.

במשך היום הקטן משחק לבד, מאז שהגדול חוזר מהמעון הם משחקים יחד עד שהקטן הולך לישון והגדול נשאר לשחק עוד קצת והולך גם לישון.

הם אוהבים לערוך שולחן עם כל הכלים והמאכלים שיש להם, ואז הם עושים קניות אז הם שמים חלק מהדברים בשקיות, ואז הם צריכים לשלם בקניות אז הכרטיסים (כל מיני כרטיסי אשראי וקופח ישנים) מצטרפים למשחק.
ואז הם הולכים לקניות אז הולכים עם העגלה והבובה.
וכשהם חוזרים מקניות הם חוזרים עם חלקי מגנטים שגם אותם מוסיפים לחגיגה שבשולחן הערוך.
ואז הם מביאים ספר כי צריכים לעשות קידוש מתוך הכתוב.
וככה לאט לאט נוספים עוד ועוד משחקים לחגיגה.

בגדול, אין לי בעיה עם זה.
הם נהנים ומפתחים את הדימיון.
הבלאגן לא מאוד מפריע לי.
מה כן?
מפריע לי שאין להם את ההרגל של לאסוף משחקים.

איך זה הולך אצלכן?
מוציאים כל פעם משחק אחד?
הילדים אוספים? לבד? (לא מצפה שיאספו לבד אלא בעזרתי או בעזרת בעלי)
אני מצפה ודואגת שגם הקטן יאסוף, בקשה מוגזמת לגילו?

מה הייתן עושות במקרה כזה שבסוף רק אחד נשאר לשחק? יאסוף הכל לבד והקטן לא ילמד לאסוף גם?
ואיך אפשר לגרום לו לאסוף אם הוא מסיים לשחק כשכבר עייף ואין לו כח?

אשמח לשמוע מכן ולהחכים.
באמת לא יודעת מה נכון לעשות ואם יש מה לשנות בהתנהלות שלנו.
את אוספת איתם? אצלנו זה עוזרפרח לשימוח🌷
אבל באמת ילדים לא אוהבים לאסוף
כן. הרבה פעמים אני אוספת והוא מסתכל עליי ורגע לפניפה לקצת
שאני מסיימת הוא מרים משחק אחד כדי שיוכל להגיד שאסף 😅

עכשיו לדוגמא אני והקטן אספנו את כל מה ששיחקו אתמול כדי שכשיחזור מהמעון יהיה לו שוב מה לבלגן.
גם מבוגרים לא סליל
אני תמיד מזכירה לעצמי שגם לי קשה להניע את עצמי בשביל לסדר, אז ברור שגם להם
אניסליל
ממש משחררת.
באמת כיף לראות אותם משחקים, וכשהם משלבים משחקים ביחד זה עוד יותר מעניין אותם.

בגילאים של הילדים שלך הם עוד קטנים, וזה ממש לא גיל שהייתי מצפה שיאספו לבד.
אם מסתדר, אני אוספת ביחד איתם. אם לא ואני רוצה שילכו לישון, אני מסדרת לבד אחרי שהם הולכים לישון.

אבל גם כשמסדרים, אני נותנת משימות מאוד ממוקדות. נגיד לבן השנתיים שלי "אתה עכשיו אוסף את המכוניות למגירה. תראה לי איך אתה אוסף? איפה המכונית ? יופי! מעולה! עכשיו תשים בקופסה. נהדר. תראה איך אני עושה, מי רוצה להצטרף אלי?"
לרוב זה מספיק בשביל שיתוף פעולה כלשהו.

אצלי הגדול בן חמש, אז אני כן קצת יותר דורשת ממנו. אבל גם לא הרבה יותר, משימה ספציפית.
תודה!פה לקצת
כשאני אומרת לו נראה מי אוסף הכי הרבה אז לפעמים זה מדרבן אותו, אולי באמת עדיף למקד במה בדיוק לאסוף.
האמת?אמאשוני
מראש לא מערבבים משחקים ייעודים המורכבים מכמה חלקים כמו מגנטים, פאזל וכד'.

ספרים קשיחים, בובות, עגלות, כרטיסי אשראי, מפה, כלי מטבח, כלי עבודה, קוביות, בגדים ישנים שנותנים להם וכל מה שקשור למשחקי דמיון אורזים את הכל הכל ביחד בסוף יום והכל מחכה למחר.
בסוף שבוע או פעמיים בשבוע את או בעלך ממיינים לפי קטגוריות. זה לא כזה עבודה.
יש שק גדול כזה של איקאה הכל יכול להיכנס פנימה חוץ מהעגלה, או שיש פינה בסלון (אצלנו בין שתי הספות) פורסים שמיכה/ סדין ישן ומעליו הכל ביחד.

אם המשחקים/ ספרים שלכם יקרים ואת מפחדת שיהרס, אז כדאי להצטייד גם במשחקים פשוטים שאנשים מוסרים שאפשר לתת להם חופשי. (ככה אנחנו עושים עם מכוניות למשל, יש את היקרות שמשחקים בהם רק בתור מכוניות ואז צריך לאסוף בגמר המשחק ויש את כל הפשוטים או החצי שבורים שהם אוספים מהרחוב ואז זה בתוך המשחקי דמיון ופחות אכפת לי אם דורכים על זה או משהו..)

משחקים ייעודים כן מלמדים לאסוף בגמר השימוש, אבל נשמע שזאת פחות הבעיה אצלך אלא יותר המשחקים דמיון.
משחקי קופסא אוספים (ביחד או שאני לבד) תמידפה לקצת
זה אף פעם לא נשאר מפוזר ולא משחקים במשחק אחר עד שאוספים אותם, מדברת רק על הדימיון כמו שאמרת.

לא מפחדת שייהרס כלום, גם את המשחקים היקרים (שמבחינתי זה רק הפליימוביל) קניתי בשביל שישחקו בהם ולוקחת בחשבון שיכול להישבר.

הדבר היחיד זה מטריד אותי הוא ההרגל, אם זה נכון להשאיר את ההרגל הזה שלא אוספים או שזה הזמן לעבוד עליו כדי שכשיהיו גדולים זה יהיה ברור.

אם נאסוף את הכל לארגז אחד בבלאגן אז מבחינתי שכבר ישאר מפוזר, זה לא מפריע לי מבחינת ההתנהלות בבית כי זה בחלק שפחות משתמשת בו והוא יותר למשחקים שלהם.
אם לא מפריע לך שיישאר בחוץ זה הכי טובאמאשוני
אבל אם מפריע אז לצמצם לאיזור מסויים.
אצלי לא ראיתי קשר בין לתת חופשיות עם המשחקים לסדר וניקיון.
יש ילדים מסודרים יותר ויש ילדים מסודרים פחות.
בכל מקרה לא הייתי מתאמצת על זה מבחינה חינוכית עד גיל 5-6.
אבל זה לא הרגל?פה לקצת
ילד שרגיל שהבית מסודר אז הוא יותר יסדר בהמשך, לא?
ילד שמכיר רק בלאגן למה שיסדר?

למה שפתאום בגיל 5 יתחיל לאסוף משחקים?
בדרך כלל בגנים עובדים איתם על זהאביול

אבל אני מכימה שכדאי לבקש קודם 

לאאמאשוני

זה הרבה יותר אופי מכל דבר אחר,

וזה לא קורה פתאום, זה נעשה בהדרגה לפי יכולות הילד ולפי הצורך של הבית.

יש כ"כ הרבה דברים לסדר, לא רק משחקים.

למשל בן השנתיים שלי יודע כל בוקר לפנות את בקבוק המטרנה שלו מהלילה לכיור, לסדר טיטולים בערימה במדף, לסדר משחקי קופסה בספריה, אבל כל המכוניות שלו מפוזרות בסלון. כשמעצבן אותי שאי אפשר לזוז אני גורפת את כל הבלאגן שלו לפינה בסלון.

 

הבנות שלי כל הקורונה היו חוגגות עם משחקי דמיון בסלון, אפילו לא הייתי קוראת לזה מבולגן, כשאני עורכת שולחן שבת זה לא בלאגן. אז גם כשהן עורכות שולחן זה לא בלאגן. וכשהן מסדרות את כל הבובות בספה, בראש שלהן הן מסדרות לא מבלגנות. היום בת ה9 שלי בלאגניסטית ה' ישמור. בת ה5 מסודרת להפליא.

כל בוקר מסדרת את המיטה, מפנה בגדים שלה לכביסה וכד'.

 

הבכור שלי היה מלך הסלון של הבית כשהיה קטן, כל השטח היה לרשות המשחקים שלו.

הוא מת על לערבב כל מיני משחקים כדי ליצור עולם שלם. ממש כמו שתיארת.

תמיד הוא היה ילד מסודר. ברמה שבגיל שנתיים, כשהוא סידר פקק מכוניות לכל אורך הסלון, ואז הלך רגע לשירותים, הפכתי מכונית אחת לכיוון הנגדי רציתי לבדוק כמה זמן ייקח לו לקלוט.

הוא חוזר ותוך עשר שניות הוא מסתכל על המכונית ואומר: בעיה, בעיה, יש פה בעיה!

קצת נבוך אבל מיד הופך את המכונית כמו שהיא הייתה וחוזר למשחק...

היום הוא בן 11, מגיל 7 עושה לי סדר פסח בבית, אם היית רואה איך סידר לי את הארון הבשרי, הכניס כמות כלים של שלושה מדפים במדף אחד, הכל מדוייק ומסודר פיקס. 

ממש התבאסתי להרוס את הסדר שעשה אחרי החג...

 

אבל אם תיכנסי לחדר שלו תרגישי בשדה קרב, לימ"מ אין חדר אימונים יותר מפורט ממה שהוא בונה..

יש סדר באיך שהוא משאיר את המשחקים אמנם, אבל אי אפשר לדרוך בחדר. הכל עמוס ולא תמיד בדברים שעל פניו יש ביניהם קשר. מצד שני הוא יכול לא לפנות את הפח שלו חודש וגם לגדל ציפורניים באורך הגלות.

 

קיצר כל ילד הוא שונה אבל לא ראיתי שום השפעה בין להרגיל להשאיר את החדר/ סלון מסודר בסוף יום לבין ארגון וסדר כשהם גדלו.

 

אגב סדר במטבח, בפינת האוכל ובמקלחת אני כן מקפידה איתם.

לא בגיל שנתיים אבל בהמשך לפי היכולת.

זה חשוב לי בשביל השוטף, שיהיה נעים להיכנס. פחות בשביל החינוך.

בעינייoo

הרגלי סדר כדאי ללמד מגיל אפס.

נכון שיש ילדים שנולדים עם תכונות של  נטיה לסדר ויש שפחות, אבל גם עם ילדים עם נטיה לבלגן אפשר לעבוד ולהרגיל לסדר בדרך שמתאימה להם. 

 

סידור משחקים הוא ממש בסיס בסדר: לקחת משחק ולשים אותו בקופסא, לקחת את הקופסא למקום שלה. 

 

לא צריך שילד יכשה את זה לבד או באופן מושלם, אפשר לעזור לו גם בגיל 6 אם הוא מתקשה. הפעולה הזו של האיסוף והסידור, משותפת עם הורה בצורה נעימה וקלילה, היא דרך מצוינת ללמד את הילד כמה קל ופשוט לסדר. 

ואת חושבת שחייבים לעשות את זה כל יוםאמאשוני

לגבי כל המשחקים?

כי על משחקי קופסה אין מחלוקת (גם פרקטית לא כדאי להשאיר אותם מפוזרים)

השאלה הייתה רק על משחקי דמיון.

לא חייבים כלוםoo

אבל עדיף לסדר לפחות כל יום את כל המשחקים, כדי שיהיה איזשהי רוטינה של הרגלי סדר. 

ככל שיש יותר דברים בבית שאין להם מקום מוגדר אחד, הסיכוי לשמור על סדר ולהרגיל לסדר קטן.

אוקיאמאשוני

ברור שלא חייבים כלום חח

רציתי להבין למה את מתכוונת להרגיל לסדר מגיל 0,

תודה

לא, זה גם הרבה בשלותטארקו

הבנה של סיבה ותוצאה וכו..

 

בסוף אף אחד לא אוהב לסדר. גם מבוגרים. אוהבים את התוצאה- שמסודר, שנעים, שיש מרחב, שהדברים נשמרים.

לילד קטן אין שום מוטיבציה כי הוא לא מבין את התוצאות...

 

אצלנו מאוד עובד מבצעים עכשיו, אבל זה לא היה מתאים לפני חצי שנה ובטח לא לפני 3 שנים..

בעיני יש עניין של הרגלבארץ אהבתי

בעיקר מבחינת - איך רגילים לראות את הבית.

אני גדלתי בבית מבולגן. עם הרבה שמחת חיים וזרימה, אבל בלי הרגלי סדר…

ועדיין כשאני באה לשם, פחות מפריע לי הבלגן בעיניים כי ככה אני רגילה שהבית נראה.

בבית שלנו לבעלי מאוד חשוב סדר. אין מצב שנלך לישון עם בית הפוך.

אז תמיד הקפדנו לסדר בערב. כשהקטנים היו קטנים אז השותפות שלהם היתה סמלית, אם בכלל. ככל שהם גדלים אנחנו כן מצפים מהם להיות יותר שותפים (אבל רק בשביל הפרופורציה - מבן ה-4 וחצי שלי אני עדיין לא מצפה לסדר בעצמו. אני כן משתפת אותו בסידור הבית, ולפעמים עושה איתו משחקים כדי להפוך את המשימה לכיפית יותר. מהגדולים יותר אני כן לפעמים מצפה לסדר לבד, בזמן שאני מארגנת ארוחת ערב, למשל. אבל זה תלוי במצב רוח ובמידת הבלגן).

 

בכל מקרה, אני חושבת שהרגל של לראות את הבית מסודר בסוף היום כן יעזור להטמיע יותר בקלות הרגלי סדר. כי אחרת - למה קודם הבלגן לא הפריע ועכשיו פתאום כן?

 

זה מזכיר לי שכשהיינו קטנים מעולם לא סידרנו ולא סידרו לנו מיטות.

כשגדלנו אמא שלי ניסתה ללמד אותנו לסדר את המיטות בבוקר, אבל לגמרי לא הבנו מה הטעם. הרי כשנחזור למיטה זה יהיה כדי לישון ואז היא תתבלגן שוב, אז מה אכפת לי איך היא נראית במשך היום? אם עד עכשיו היא הסתדרה ככה, למה לשנות?

עכשיו לבעלי זה כן חשוב והוא מסדר מיטות כל בוקר. אבל אם הוא ממהר בבוקר ולא מספיק, זה ממש יפריע לי לראות את המיטות מבולגנות, אני אסדר לא רק בשבילו אלא גם בשבילי… ברור שיש פה עניין של הרגל.

אצלנוoo
בן ה3 יכול להוציא בכוחות עצמו הרבה משחקים, ככה שיכול להיות בלגן של כמה משחקים פזורים בכל הבית.
כשאני רוצה לסדר אני מראה לו את הבלגן, אומרת לו שעכשיו מסדרים ומתחילה לאסוף. לפעמים הוא ממש אוסף ולפעמים פחות, אני מעודדת אותו שיעזור לי.
תודה!פה לקצת
אצלנו הם בדיוק באותם גילאיםהיופי שבשקט
התיאור שלך כל כך מדוייק 🤭
אחרי המקלחת אנחנו אוספים את כל המשחקים שבחדר (אם הם שיחקו בעיקר בסלון אז חד פעמי אוספים בסלון במקום). בימים טובים שניהם אוספים עם הכוונה קלה, בימים קשים אני אוספת לבד. רב הימים אני אוספת את הרב, הגדולה אוספת די הרבה והקטן עוזר באיסוף של משחק אחד.
אחרי שאספנו אני מרשה לגדולה להמשיך לשחק, אבל בסלון.
ככה אין הגבלה בדמיון ובמשחק החופשי
הבית יחסית מסודר בערב
שני הילדים אוספים, אז נוצר ההרגל
הגדולה לא מוגבלת משעת השינה של הקטן
לנו זה מתאים...
כשהקטן איתי בבית אני מסדר חפיף בזמן שהוא ישן צהריים כדי להתחיל את החצי השני של היום עם סדר יחסי.
אז זה בערך מה שקורה כאן, מנצלת את השינה שלהםפה לקצת
כדי לסדר את הבית שיהיה להם מה לבלגן כשיקומו
בגיל שנה וחצי אני לא מצפה מהם לאסוףמתחדשת11
מקסימום אומרת: איפה הקוביה? תראה לאמא. והופ נשים בסל
תביא לי עוד קוביה וכו..
לא בקטע של לסדר,
זה סוג של משחק ואם על הדרך הוא לומד מושגים של תן וקח וגם בין היתר לסדר, מצוין. בעיניי זה לא מושג שהוא עדיין לגמרי מבין, אז ממש לא מצפה ממנו.
לקראת גיל 3 זה גיל שכן יכולים לאסוף.
שיחקנו יפה, עכשיו נאסוף יפה
אפשר לספור עד 10 ולומר בואו נראה כמה כדורים אתה מצליח להכניס לסל.. 10..9.. וכמובן לעודד כל הכבוד, אתה ילד חרוץ
אם הם לא רוצים, ומעדיפים למשל לצאת לגינה, אני אומרת שאנחנו לא יכולים לצאת כשהדברים שלנו לא במקום, וצריך לסדר
ואז הם מיד מסדרים לפעמים מרצון לפעמים פחות
בעיניי כן חשוב ללמד לסדר בשלב מסוים.
גם את הצלחות שלהם אני מבקשת מהם לפנות מהשולחן
או לסדר את הנעליים במקום..
השמיכה במיטה ועוד
אצלנו בדכ כשמסדרים זה לפני השינה, ואז אין שום דברפה לקצת
שידרבן. לישון זה לא פרס אצלם

תודה על התגובה!
באמת אתחיל לעבוד עם הקטן בצורה הזאת של לבקש דברים ספציפיים.
אצלנו רק מי שמסדר יכול לכבות את האורהיופי שבשקט
או לסגור את התריס
לסדר הכוונה מרים לפחות שני חפצים, לא מצפה ליותר
הם קטנטניםםםםמתנות-קטנות
שחררי את הציפיה מצד אחד

ומצד שני תדאגי להקנות להם הרגלי איסוף
מה הכוונה? 90% את תאספי כנראה😶
אבל
את תרגילי אותם לזמן איסוף כל יום -תשבי ריתם בשטיח ותשתתפי איתם גם
וזה בעצמו יוצר מודעות לאיסוף
החינוך באמת ללאסוף יבא בהמשך..
תודה!פה לקצת
קודם כל זה נשמע מקסיםאביול

אפשר בהחלט להרגיל אותם לאסוף אחריהם, אבל לא בלחץ...

זה באמת מקסים ומתוק פה לקצת
מנסה, בינתיים הם לא בעניין 😅
אז רציתי לדעל אם הבעיה במשמעת או בגיל...
אפשר דרך משחקאביול

"בואו נראה מי בנה מדל גבוה יתר במגנטים"

"בואו נכניס לכף של הטרקטור/ למשאית"

וכן על זה הדרך.

אצלי דוקא בגילאין שלך הם שיתפו פעולה, וכשגדלו התקלקלו...

אצליהכל לטובה

בגיל גדול יותר...

הרבה זמן התחבטתי בזה

בסוף שמעתי טיפ שממש קידם אותנו. להפוך משימה מעייפת למשחק. אני אומרת לכל אחד על מה הוא אחראי לסדר כמו הגננת בגן שאחראית/ כמה בובות הוא מסדר/ בן כמה אתה? 4? תסדר ארבעה חפצים/ לסדר כל מה שעגול, מה ששייך לחיות וכן הלאה.

וכמובן מסדרת איתם.

לי אישית לא אכפת בלגאן מסודר -- קופסה מבולגנת אחת שמכילה הכל אפילו שזה לא ממוין

אצלינולהשתמח
אני משתדלת שלא יהיה יותר מדי משחקים בבת אחת, אם זה קשור לאותו משחק אני מאפשרת , אבל אם לא, אז גג 2-3 משחקים. וכשאני מחליטה שצריך לסדר אז אומרת שהגיע זמן לסדר, מסדרת בעצמי, בן השנה וחצי שלי ממש מתגייס לעניין, בן ה4 קצת פחות אז אני אומרת לו להרים דברים ספציפיים כדי שגם יהיה שותף. ואם אחר כך רוצים לשחק אז רק משחק אחד כדי שיהיה קל לאסוף.
איזה חמודיםתהילה 3>

אני מציעה בסיום כל משחק להגיד עכשיו אנחנו אוספים

לאסוף יחד איתם ולהסביר מה עושים ולהזמין אותם להצטרף

 

נניח שמים את הכלים בסלסלה

שמים את כל הכרטיסים בקופסא

עכשיו שמים את הקופסא במדף

 

וכמובן לפרגן להם כשהם אוספים

בסוף אפשר להגיד איזה כיף עכשיו נקי ומסודר

גיל שנתיים וחצי וגם שנה וחצי זה גילאים שהם כבר יודעים לאסוף בהם אם הם רוצים  

אבל לא הייתי מצפה שיעשו את זה לבד...

אפשר בהכוונה ודרבון אפשר שיצטרפו אלייך

אתחיל מזההמקורית

שלדעתי הם ממש קטנים כדי לצפות מהם לאסוף לבד נגיד

מה שכן - מגבילה בכמות הצעצועים שפותחים בו זמנית כמו שכתבה יפה @אמאשוני 

אבל עדיין - להרגיל אותם שמסדרים ואוספים

אפילו אם הם יאספו צעצוע אחד, שיתפתח אצלם בתודעה ההרגל שאחרי משחק צריך לאסוף

 

אני למדתי לא לחשוש מהעתיד.סטודנטית אמא

אני למדתי לחיות כל תקופה את מה שנכון לי ולגיל של הילדים ולא לחשוש ממה שיהיה בעתיד.

הפסקתי להקפיד על דברים רק בגלל החשש שיתקבע הרגל. 

למשל אני מביאה מוצץ למרות שאחכ צריך לגמול, או מאפשרת בגיל קטן להרדם עלי כי זה מה שטוב לי למרות שאחכ צריך ללמד להרדם בלול, וכשאני מגיעה למסקנה שזה כבר לא נכון הרגל מסוים, אז אני מתחילה להקפיד, אז נכון שיש תקופת הסתגלות קטנה אבל בעיני זה עדיף את זה מאשר להקפיד על דברים בלי שיש בשלות אליהם.

 

גם לגבי אסיפת משחקים. כשניסיתי בגיל קטן זה היה מתיש. הם בקושי אספו וכל פעם זה היה עניין. אז שחררתי ובמשך תקופה אספתי כמעט לבד (כן שיתפתי וביקשתי שיאספו קצת, אבל לא ציפיתי שיאספו הרבה, בטח שלא לבד) ופתאום הגדול גדל ונהיה מסוגל באמת לאסוף והיום הוא אוסף מקסים. אחותו בת שנתיים רואה אותו אז קצת מצטרפת אבל עדיין לא כל כך עושה את זה.

 

לפי מה שאני ראיתי גיל שנה וחצי זה ממש קטן, הגיוני שלא יאסוף. בגיל שנתיים וחצי אפשר להתחיל תהליך אבל עדיין לא לצפות שיאסוף המון. לאט לאט הם יגדלו ותוכלי ללמד אותם. 

מאוד מסכימה איתך בעניין של לא לחשוש מהעתידבארץ אהבתיאחרונה

בעיני ההרגל העיקרי שקשה לשנות זה התפיסה של איך הבית צריך להיראות בסוף היום.

לא שאי אפשר לשנות, אבל יותר קשה.

אבל אם בהתחלה ההורים מסדרים, ורק כשהילדים גדלים אז הם לומדים להצטרף, זה ממש נכון בעיני שלא צריך לחשוש ממה יהיה בעתיד ואיך הם יתרגלו לסדר.

אצלנו רק בשנה האחרונה התחיל ההרגל של האיסוףטארקו

לפני זה זה לא הצליח להיטמע לו

הוא בן כמעט 5

צימרים ביו"שבוקר אור

לא הכי קשור אבל אשמח לעזרה ממי שמכירה מניסיון.

מחפשת צימר בגוש עציון או בשומרון, לא בגבעה נידחת

נעים, מותאם לזוג+3 ומקבל אשראי😁

ואם כבר- מה חשוב לברר על צימר? בחיים לא סגרנו בעצמנו 😅יודעת שצריך לבדוק מה יש שם מבחינת אוכל, מה עוד? בריכה פחות רלוונטי לנו

יש בבית חגי אחד מתוק ממשפצלשהריון

יש לזוג ונראה לי גם למשפחה

אולי קוראים לזה חברותא

ויש גם בעותניאל אחד ממש כיף

תודה! האזור שפ קצת מלחיץ אותי משןם מהבוקר אור
לא רציונלי, אבל זה מה יש
יש ביצהרמתיכון ועד מעון

צימרים על ההר

מקסים

יש באש קודש בקתה בכרם, יש בה בריכה שווה ממש...(למרות שזה לא רלוונטי לכם)

יצהר זה לא קצת גבעה?😅בוקר אור
אבדוק את זה
זה לגמרי ישוב!מתיכון ועד מעון

אבל הוא באמת יחסית "בעומק"

הנוף מהמם

חח ממש לאשלומית.
אני מכירה בעפרה, נקרא קדם עפרה, חמודאולי בקרוב
תודה! בודקתבוקר אור
בדרך כלל אין אוכל בצימרמתואמת

אפשר לשאול מה יש בו שמאפשר הכנת אוכל (קומקום חשמלי, כיריים... אם יש כלים אז חשוב לוודא שיש הקפדה על כשרותם).

אם אתם צריכים - אז לבדוק שגם יש אפשרות של מיטות נפרדות בשבילכם או מזרן נוסף...

מכיוון שאתם באים עם שלושה ילדים מן הסתם תעדיפו שני חדרים נפרדים, אז תבררו גם על זה.

וכמובן - לקבל המלצות על הניקיון של הצימר... וגם על הבטיחות שלו מבחינת ילדים - חשוב מאוד!


אנחנו היינו פעם אחת בבית ההארחה של הר ברכה. פשוט מאוד-מאוד, אבל לנו זה הספיק.

מעבר לזה היינו עם הילדים רק בצימרים בצפון, אז אין לי המלצה... (ועל אחד מהם אני לא ממליצה🤭)


בהצלחה ותיהנו!

כן הכוונה להכנת אוכלבוקר אור

היינו בהר ברכה, מחפשים משהו יותר מפנק

תודה על הנקודות שכתבת!

היינו גם שנה שעברהמתיכון ועד מעון
בסבלט בכוכב השחר והיה מוצלח, אבל לא זוכרת פרטים 
אממ פחות זורם לנו סבלט..בוקר אור
תודה
יש באלון מורהשלומית.אחרונה

משהו ששמעתי ששווה, נראה לי ביקב כביר

גם בבת עין יש כמה צימרים טובים 

אני חייבת לקנות ולהתאים דיאפרגמההריון ולידה

אבל מבירור שעשיתי עולה 650 שח הייעוץ ועוד 390 הדיאפרגמה!! אין לי אפשרות כלכלית

הוצאתי הון על מניעות במהלך השנתיים האחרונות וכל דבר הסתבך וכרגע זאת הברירה היחידה!!

מה עושים?? 😩😭

כואב לשמועהמקורית

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים


 

 

 

אבל אני כבר עכשיו שנתיים אחרי לידההריון ולידה

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

אבל אחרי זה עדיין תצטרכי שוב מניעההמקורית

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

מנצלשת- מחפשת מתאמת רגישה ועדינה בירושליםאביגיל ##
לי מילר. מקבלת בבית זיתאוהבת את השבת
זה באמת יקר.. אני גם הןצאתי את זה עכשיו...אוהבת את השבת

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...


תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו


וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...


יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...


בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

המתאמות כן ממליצות על שימוש עם קוטל112233445566

להגנה מירבית

משנה מאוד!ממשיכה לחלום

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

הבנת לא נכוןאפונה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

קראתי באינטרנט שמחקרים עדכניים אומרים שדיאפרגמהאוהבת את השבת

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

מענייןאפונה
אשמח לקישור אם יש לך
האמת זה היה ממזמן, אחפש עוד מעט בע"האוהבת את השבתאחרונה
זה באמת יקר וזה מבאס112233445566

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

 

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

 

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

מישהי מצאה פיתרון לבחילות בהריון? עדיף משהו טבעימעיין34
תנסי כדורי ג'ינג'ר (ויש נוזיקס, שזה בשילוב עם בי6)יעל מהדרום
קולה ובייגלהKayom
ויטמין b6פרח חדש
יש מקרים שאין ברירהמוריה
אלא לקחת בונגסטה. ואם זה לא עוזר אז מוסיפים גם זופרן.
זה באמת עוזר? עכשיו הקאתי 3 פעמים ואני רק בהתחלהמעיין34
ויש לי אירועים משפחתיים בקרוב שאני צריכה להתנהל רגיל

איך עושים את זה?

לפעמים זה עוזר. לפעמים קצת עוזריעל מהדרום
לק"י

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

לי זה עזר.מוריה
לקחתי עד הלידה 🙄
תפוחים ירוקים!!! פחיות לימון ותות, קרקריםפומלה
לאכול משהו קטן כל כמה זמןים...
אני מסכמת כי הכל מתקבל בברכה, מאתגר לימעיין34

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)


כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

גם עזר לי יוגורט 3 אחוז שומן ביחד עם נקטרינות/פומלה
עבר עריכה על ידי פומלה בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 21:25

אפרסקים/כל פרי שבא לך

ומוסיפה קינמון ודבש

וגם קוטג' עם נשנושים זעתרפומלה
והמלצתי על הפחיות לימון תות של שוופספומלהאחרונה
כי זה בול חמוץ אבל עם טיפה תות וזה ממש טוב
התלבטות הריון נוסףקפצתי לבקר

שבוע טוב!

בזמן האחרון יש לי המון מחשבות על הריון וילד נוסף, אבל זה נורא מפחיד אותי

אני כמעט בת 36, בעבודה סופר תובענית, עם ילדים בבית, ורקע של הריונות מורכבים/ בסיכון/ אשפוזים וכו'

לא יודעת איך הכל יכול ללכת ביחד.

עכשיו אני בטרפת של עומס אין סופי, להכניס עוד הכבדה כזו, ואז בעז"ה עוד תינוק חדש עם כל הטלטלה לבית, נורא מפחיד אותי.

מצד אחד מבינה שהחלון הביולוגי הולך ומתכווץ, מצד שני חוששת מאוד מקריסה מעומס. לא רואה שום מקום בחיים שאוכל להרפות להוריד שם לחץ, ולא יודעת איך אוכל לשרוד הריון בסיטואציה הזו. מצד שני- להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל.

אשמח לשמוע את דעתכן, איך משלבים הכל יחד בעומס החיים.. 

נשמע לא פשוט וזו באמת החלטה לא קלההרמה

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

שאלה תאורטית - אם בעוד 3 שניםהמקורית

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?


לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

בעיני העבודה היא השיקול המשני פהרוני 1234

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

מסכימה. התייחסתי למה שראיתי לנכוןהמקורית

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

קודם כל את עדיין צעירהפרח חדש

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.


מנסיוני ככל שעולה הגיל ההריון יותר קשהנירה22

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לא כמה שנים. אבל שנה שנתיים לא חושבתפרח חדש
שזה מאוד משנה
התלבטות קשהדיאן ד.

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

 

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

 

סתם מניחה כיוון קיצוני- למה להתפטר זה לא הגיוני?אוהבת את השבת

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..


לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....


אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

מצטרפת לאוהבת א השבתשלומית.

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

מצטרפת לאמירה שלךבשורות משמחות

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

זה לא הגיוני בין היתר כי הריון לא תמיד מגיע בהזמנהאורוש3
ואז נגיד אם יש המתנה של כמה שנים, מה אז? 
אפשר להתפטר גם רק אחרישלומית.
שנכנסים להריון, לא לפני ...
ואם יש ימי מחלה אפשר לנצל אותםהמקורית

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

את תתפטרי בשביל עוד תינוק? או תורידי משרה?ממתקית

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

את רק 36ים...

תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין

עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.

מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.

גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע

אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת

זה לא מדויק מה שאת כותבתמשתדלתלהיותאניאחרונה

הפוריות באמת יורדת

קודם כל זה שאת נכנסת להריון, לא יכול להעיד כלום על אשה אחרת, סטטיסטית הפוריות מתחילה לרדת בגיל הזה, כמובן שגם הרבה נשים נכנסות בקלות להריון

וגם את מתארת שלקח לך שנתיים, זה לא מעט

והגיוני שזה קשור לגיל

ויש נשים שרוצות וכבר לא מצליחות

קפצתי לבקר יקרה!!אוהבת את השבת

קוראת עכשיו את השרשור בנחת

ומקווה שלא הרגשת מותקפת...


חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...

האמת בלי קשר נשמע מטורף..

אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...


בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!


ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,

אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...


שוב בהצלחה גדולה בכל!

❤️❤️❤️



ממליצות על טרמפולינה לתינוק של עד 9 קילו לגיל 6 ח'פלפלונת
כלומר אם הבן שלי בן חצי שנה משתלם לי לקנות טרמפולינה של עד 9 קילו? בגיל ארבעה חודשים הוא שקל כמעט שבע קילו
קודם כלאיזמרגד1

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אמור לאכול בזה כי לא יושב.. ומתי שוקלים 9 ק?פלפלונת
הבנתיאיזמרגד1

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

רעיון טוב. תודהפלפלונת
מותר להושיב לאכול בכסא אוכל לזמן קצוב גם תינוק שלאאמהלה

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

 

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

 

עדיף.להאכיל בטיולון.. הטרמפולינה לרוב נשכבת מדיאוהבת את השבת

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה


בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

לא.המקורית
אני השתמשתי בטרמפולינה בגילאים קטנים יותר מחצי שנה
לא חושבתתוהה לעצמי
לנו טרמפולינה של עד 9 קילו התאימה בערך עד חצי שנה
לא צריך טרמפולינה בכלל בכזה גילאני נשארת אני
שימי במשוח הוא ילמד לאט לאט לשחק לזחול...כל אחד והקצב שלו אבל בשלב הזה בחיים לא השתמשתי בטרמפולינה.. מחודש עד 4-5 חודשים גג
תודה לכולן. עזרתן לי.פלפלונת
לאשלומית.
גם הטרמפולינה של ה9 קילו היא פיצית ממש ובעיניי נוחה רק לתינוק שהרגע נולד, אפילו שמותר עד 9 קילו 
לא יודעת מה זה עד 9 קילו אבל הבן שלי בטרמפולינהשמש בשמיים

עכשיו בן חצי שנה ואני בהחלט משתמשת בטרמפולינה, גם זה כרגע הכיסא אוכל שלו (אבל זה אני בשאיפה לקנות לו אחד מתאים לגיל חצי שנה) וגם לפעמים אחרי הנקה נניח הוא עדיין צריך קצת זוית כדי לא לפלוט או בזמנים אחרים שהוא לא רגוע על המשטח ובטרמפולינה כן. מאמינה שנשתמש בה עוד לפחות חודשיים.

הוא כבר מתהפך?אמהלה

אם זכור לי נכון יש הגבלה עד שהתינוק מתהפך

הוא מנסה בטרמפולינה אבל אפשר לחגורשמש בשמיים

הוא כזה תופס את הצד של הטרמפולינה וחצי מתהפך אליו (בנסיון לאכול את המוטות שלה, זה הגיל שכל דבר בודקים דרך הפה) צריך לזכור לחגור אותו, לא יצא לי שהוא התהפך שם ממש אבל גם אם כן, הטרמפולינה שלנו די יציבה אז היא לא תתהפך איתו.

האלה של ה9 קילו ממש פיציותשלומית.אחרונה
הרגיל לדעתי עד 17 קילו ובאמת זה ממש נח 
רופאת נשיםאבןישראל

אולי מפה תבוא הישועה?

מחפשת רופאת נשים נעימה להוצאת התקן באזור שומרון/ מרכז אפשר גם בנימין ירושלים , שיש לה תורים או שמתפנים לפעמים תורים ואפשר להיכנס מהיום להיום.

תודה

איזו קופה?שלומית.

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

לאומיתאבןישראל
שכחתי להוסיף. תודה
שילך בקלותאוהבת את השבת

ובשעה טובה!

לא מכירה..

הילה הוכלר בכוכב השחרלפניו ברננה!
לי יצא להשיג אליה תור מביטול של יום קודם..
כדאי להתקשר למרפאה ואז המזכירה רושמת לעצמהלפניו ברננה!
וחוזרת אלייך אם מתפנה. היא ממש חמודה המזכירה שם..

ממליצה112233445566
ד"ר בת חן עמיראנונימית בהו"ל

מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).

אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר. 

ד''ר תמר צורעוד מעט פסחאחרונה
מקבלת באריאל.
מניקות- איך אתן ישנות?אור10

מקווה שטוב יחסית

אבל השאלה היא טכנית

עם רפידות? אולי בלי חזיה?

איך אתן מנהלות את הנזילות וכו

אניDoughnut

כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:

Buy Black/Cream - מארז הכולל 2 חזיות הנקה והיריון ללא תפרים וללא ברזלים, סדרת Ultimate Comfort from Next Israel

כנ"ל - בתחילת ההנקהשומשומ
בהמשך שכבר אין טפטופים ישנה בלי …
כנ"לשמ"פ
לחצי שנה הראשונה 
כל פעם איך שנוח לימדפדפת

בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות

לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי

עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי

אניניגון של הלב
גוזיה קלילה ונוחה בלי קרסים ורפידות
כשממש לא היה באלי חזייהאנונימית200
שמתי מגבת מתחת לחולצה. ובכללי פשוט החלפתי חולצת פיג'מה כל יום
בתקופת נזילות עםאוהבת את השבת

ממש שלא אוהבת עם

מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך

הכי אוהבת טישרט

אני לא מצליחהעוד מעט פסח

לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.

הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.

ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.

גם אני ככהאוזן הפיל
עם גופיית הנקה ורפידותמוריה 7
חזיה נוחהרקאני

בלי ברזלים

ועם רפידות

אבל אני ממש בהתחלה מאמינה שבהמשך כשיתאזן אני אשן בלי

ובאיזה גיל של התינוק מפסיק הטיפטופים?אור10

מרגישה שהרפידות לא טובות לי, סוגים שונים בהחלפה גבוהה, מגרות.

וכשאני בלי חזיה אלא עם גוזיה נדמה לי כאילו אין גבול לשד לתפוח ולהתמלא עוד בחלב.

בקלות נהיה לי דלקות...

טוב מתעודדת מהתשובות ללכת על נוחות ולצפות למאזן ייצור חלב ...

תודה לכולן!

אצלי מלידה ללידה הפסיק יותר מהרהשם שלי

אצל הגדולה, בהתחלה שאבתי ונתתי כתוספת להנקה. כנראה שזה גרם ליותר מידי חלב, והיו לי מלא נזילות. בהמשך היא התחילה לישון לילות שלמים, אז זה גם גרם לטפטופים בלילה.


אצל השני היו בהתחלה טפטופים, אבל זה התאזן יותר מהר. ואתם השלישית עוד יותר מהר.


אצל הקטן, בהתחלה רק שאבתי ולא הנקתי בכלל, ולא הייתי צריכה בכלל רפידות הנקה.


לא מפריע לי לישון עם חזייה.

אז בתקופות של טפטופים, ישנתי עם חזייה ורפידות.

וגם אחר כך המשכתי לישון עם חזייה.

אצל הגדולה בהתחלה הייתי שמה גם חיתול בד כדי לספוג את כל הנזילות.

בהתחלה עפ חזיה למרות חוסר הנוחות המשוועהשקט הזה
או אם ממש לא נוח לי אז עפ חולצת דרייפיט וחיתול בד מתחת לחזה בזמן ההנקה.

כשמתאזן מפסיקה עם החזייה

בכל מקרה בהתחלה התינוק לידי פולט מלא אז הכל נרטבשמש בשמייםאחרונה

אני תמיד ישנה עם חזיית הנקה בלי ריפוד ובלי ברזלים של נקסט (וגם הולכת איתן ביום יום) בהתחלה כשהיו טפטופים גם שמתי רפידות כדי לא להיות רטובה, אבל כאמור, זה לא עזר כי היונק הקטן שלי היה תינוק פלטן ממש וכל לילה היינו רטובים שנינו וגם כל הסדין והציפית שלי...

הגבר- שר החוץ האישה- שרת הפנים -מה דעתכן?אני נשארת אני

יש כל מיני -דינמיקות זוגיות


יש כאלה שטוב להם התנהלות כזאת שהאיש הוא שייך יותר ל''בחוץ''..לעשיה בחוץ מכל סוג.מעשית-כלכלית-ערכית-חינוכית-תורנית-צבאית-...וכו....

וטבעי להם שרוב הזמן הוא בחוץ והאישה לרוב מחזיקה את הבית-אולי גם עובדת אולי לא..תלוי בזוג


ויש כאלה שמחפשים יותר שותפות הדדית כזאת ונוכחות יותר משמעותית לש הגבר בבית ובילדים וכו..


מבין אלה...

1.מה מדבר אליכן ברעיון?

2. מה המציאות שלכן בפועל?

3. איך היתן מרגישות אם היתן מתחתנות בידיעה שהאיש שותף אליכן לסוג דינמיקה שמתאים לכן..וחיות ככה נשים...ואז מגלות..שבעצם כל השנים הוא ניסה לרצות..אבל בעצם הוא רוצה וצריך משהו אחר..וחולם על דינמיקה 'ונה לגמרי..שאתן לא מזדהות איתה בכלל..

מה עושים אז? איך  מרגישים? איך נפגשים?


וסתם הגיגים בנושא


קשה לי להבין האמת חשיבה של גברים בנושא הזה

לא מבינה למה סבבה להם שהם יגשימו חלומות ויחיו חצי כמו רווקים.. והאישה תחזיק עבורם את הבית והאחריות הסזיפית ביום יום..

נכון אם היא ממש זורמת על זה ושמחה בזה מצוין

אבל

לא תמיד רואה שזה המצב

סוג לש מה אני אעשה ככה הוא..


אשמח לתובנות

יפה. נכון.אונמר

אולי יעניין אותך