ומנגד, קשה לי מאוד להבין איך בחורה צעירה מתגרשת אחרי כ"כ מעט זמן. אולי היא לא מבינה את המשמעות של משפחה וזוגיות כמו שאני מבין את המשמעות? 

מבחינתה זה משהו זמני שיכול להסתיים, מבחינתי זה נשמתי ונצחי... 

מכירה אנשים שהתגרשו בבגרות מכל מיני סיבות 

זה משהו נצחי ולכן צריך את המישהו שאיתו זה נצחי. ולפעמים מגלים אחרי חתונה שזה באמת לא מתאים ואין מה לעשות.

בנוסף לכך, בפרקטיקה האידאות הגבוהות העליונות עוברות דרך הגשמיות. דרך שיחות בענייני עוה"ז ודרך גוף בהמשך. אז מה שאתה רואה (וטוב שאתה רואה) כדבר נשמתי וגבוה, צריך את הבסיס הגשמי כדי לבוא לידי ביטוי.

לא חסרים מקרים שבהם אחרי החתונה מתגלים פערים שלא ניתנים לגישור, בין אם מדובר בפערי דת, השקפה, תפיסת המשפחה וכיו"ב (ויש גם מקרי קיצון, כגון בן זוג שניהל קשר מחוץ לנישואין או הפעיל אלימות). אם מדובר באישה איכותית, רוב הסיכויים שהיא התייעצה לפני כן עם גורמים מקצועיים, כולל רבנים. 

ממצבים מורכבים כאלה. יש כאלה נקלעו למערכות יחסים לא בריאות. הרבה פעמים היה חוסר שקיפות מאחד צדדים ולפעמים מראש זה לא היה מתכון מוצלח. אי אפשר לדעת, יכול להיות מיליון סיבות. יש עניין לחשוש, אך לא לשרוף.

אני מנסה להבין את סיבת הגירושין.

יכול להיות שהיא מסתירה אולי בעיות נפשיות,

או שיש לה מידות מאוד רעות?

זו הסקת מסקנות מאוד חריפה לדעתי....

יש מיליון ואחת סיבות שיכולות להיות לגירושים האלה.

נשמע טוב? רוצה לצאת איתה?

תצא. דייטים ראשונים תתמקד בלהכיר,

אחר כך תשאל ברגישות למה התגרשו, עם מלא מלא טאקט 

אבל אם אתה רוצה לצאת איתה ויש לך שמץ אפילו הכי קטן שיש לה מידות רעות- עזוב. מגיע לה מישהו שיתייחס אליה טוב יותר 

יש בסיס לחשוב שמי שהתגרש במהירות עושה את זהמסיבות לא טובות. למשל מידות רעות. יכול להיות שכן, ויכול להיות שלא.

צריך לבוא אליו נקי.

לאף אחד לא מגיע לתת צ'אנס לאהבה ולהיפגש כשהאדם השני חושב לעצמו שיש לך מידות רעות...

אם ממה שהוא שמע והבין היא בחורה מדהימה ומעולה, למה הספק הזה עולה בכלל?

יכול להיות:

א. שלא התאימו.

ב. שבעלה בעל מידות רעות ולכן התגרשה ממנו.

ג. שהיא בעלת מידות רעות ולכן התגרש ממנה.

ד. כל סיבה אחרת שהיא.

היות ולא אמורים להתגרש בקלות, בטח לא בגילאים האלו החשש מג' קיים ויש לו יסוד.

זה לא אומר לפסול, זה אומר לברר היטב ולקבל החלטה מושכלת.

אני רק אומרת, ומזכירה, שלא צריך לשפוט- לא לכף חובה ולא לכף זכות.

ואם הוא בוחר לצאת איתה- אז בלב נקי. בלי חשדות על האמון שלה או על המידות שלה. נקי. פשוט להכיר. 

אנחנו לא יכולים לדעת מה קרה, ולכן זה תמוה בעיניי שהוא שואל בפורום.

אולי היא לא מפרטת כי היא מכבדת את הפרטיות של הגרוש שלה? את מה שהיה להם ביחד? 

יש מיליון סיבות, אנחנו לא צריכים לנסות לנחש ולשער בעצמנו מה היה. לא ראוי בעיניי שנעשה את זה.

גם אין בזה שום תועלת. כי אנחנו לא היא ואנחנו לא יודעים מה היה שם. 

כי החברות והדודה שלה לא באמת יכולות להעיד עליה. מבחינת המשפחה שלי אני הכי יפה, הכי מוכשר ואחד הגאונים שיש ליהדות להציע, ואם אני רק רוצה אני יכול להחליף מחר את ראש הממשלה, השאלה אם זה באמת ככה ?

למרות זאת, אני בעד להיפגש, זה לא שמתחתנים אחרי פגישה אחת. אם זה עובד לכם ואתם רוצים להתקדם באמת תתייעץ עם רב, אם תפגוש אותה וגם ככה לא תתאימו אז לא הפסדת כלום.

לכן זה נושא חשוב שטעון בירור. אם לך זה פשוט - מדהים (באמת, אני לא ציני). לא לכולם זה פשוט.

ועל הטענות שהעלתה התייחסתי.

לאט לאט... אם תראה שיש התנהגות מוזרה  אז תזכור שיש לך כבר חשש מסויים.

מצד שני כדאי להיות פתוח. יש אנשים טובים שנקלעו לסיטואציות לא פשוטות.

הגיוני שיהיה חשד, אך תנסה לבדוק את זה על בסיס אמון איתה. ככה זה בכל קשר, לא רק עם גרושה.

אני לא רואה סיבה לפחד. באמת שלא. רק צריך לברר ולוודא את זה.

יצא לי להכיר חבר'ה שהתגרשו בגיל צעיר, כמעט מיד אחרי החתונה. ביניהם חבר שלי שהתגרש מיד אחרי החתונה (במקרה הזה זה היה קשור בעיקר לצד השני).

וגם בחורה אחת שיצאתי איתה פעם ואני ממש מעריך אותה (נפרדנו מתוך הבנה משותפת שזה לא ילך בינינו), ואחר כך היא התחתנה והתגרשה אחרי כמה חודשים. והיא אחד האנשים המדהימים שאני מכיר. באמת. 

ומידות רעות (או בעיות אחרות) יש גם לרווקים, למקרה שאתה מתלבט...

אם זה סתם מרתיע אותך רגשית ולא בא לך - זה כבר ענין אחר...

ממה שיגידו? או מחיסרון שלה?

גם אם זה היה בגלל חוסר התאמה, זה עלול לצלק את הנפש שלה.

אבל, אמרת שבררת והיא עברה טיפול, שהצמיח אותה. 

יש אנשים שמגלים חוסר התאמה בשלב הפגישות, יש שאחרי אירוסין, ויש שאחרי חתונה. וזה קורה. ככל שעובר יותר זמן מההכירות, פחות סביר לגלות חוסר התאמה. (אחרי אירוסין פחות סביר לגלות חוסר התאמה מאשר אחרי פגישה שלישית).

הייתי מציעה לנסות, ובהמשך לראות אם הגירושין היו בגלל עוד סיבה.

אגיד משפט שיראה מוזר, אבל גרושה זה לא סוג ב'!!

נכון שעברו על גרושה דברים. ולא לכולם מתאים. אבל לא סוג ב'

וכשעוברים את זה- גם במהלך דייטים מורידים. ככל שעובר הזמן שמכירים, מסתבר שיש יותר ויותר התאמה בין השניים. 

כאשר אחרי אירוסין מבטלים, זה אומר בדרך כלל שיש חוסר התאמה די גבוה. כי לא מבטלים סתם בשלב כזה.

אם מתגרשים, זה אומר שחוסר ההתאמה מאד מאד מפריע. (בהנחה שלא מדובר על אדם אלים וכדומה). כי לא סתם מבטלים בשלב כזה.

ויש אנשים, שאו בגלל שהיו מאוהבים מדי, לא שמו לב להבדלים, או שאחד הצדדים הציג את עצמו בצורה שונה ממה שהוא באמת. וה מפריע מדי להתנהל ביחד בחיים. 

במה זה מתבטא מה שאת מתכוונת?

וזה משהו הגיוני.

הרבה פעמים מגלים את זה לפני. אם זה ברמה כזו שלא מאפשרת לחיות בחד. אבל לא תמיד.

זה לא בגלל שאחד מהם אדם בעייתי. זה בגלל שביחד לא מתאים להם. יכול להיות שזה נובע מחוסר היכרות מספקת, מרצון של האחד להתאים עצמו לשני, או כל סיבה אחרת.

או שלא שמו לב אליו.

אבל אני לא יודעת מה באמת הולך שם🤷‍♀️

אבל צריך לקחת את זה במידה.

כדאי לך פשוט לצאת ולבדוק

אפלטון היה נוהג לומר לתלמידיו- אם הייתי נשאר בבית לחשוב ולחשוב על איך היא תהיה במקום פשוט ללכת להיפגש איתה, לא הייתי יכול להתחתן איתה. 

כי אין חכם כבעל ניסיון.

(כמובן, בהנחה שזה לא יושב על בעייה נפשית או משהו כזה).

לא מרגישה שיש לי הרבה מה לתרום מעבר למה שכתבו, אבל מצאתי דרך גוגל שרשור ישן בפורום, בטח יש עוד. נראה שהיה שם הרבה אנשים שהתבטאו בנושא:

על פרק א ופרק ב - לקראת נישואין וזוגיות

אפשר כמובן למצוא עוד.

פחות מבנים אם בכלל. 

יש כאן גרושים\ות שרוצים אולי לשתף במחשבות שלהם? 

בס"ד

כל גרוש/ה הם עולם ומלואו ויש מגוון סיבות לגירושין. 

בוודאי שיש דברים שלמדתי מתקופת נישואיי ומתקופת גירושיי, כמו כל חוויה בחיים שלומדים ממנה. 

באופן כללי גירושין זה תיק כמו כל תיק אחר וכל אחד צריך להחליט אם הוא רוצה להיכנס ולבדוק את התיק הזה או לא.

אישית אני חושבת שחבל לפספס אנשים טובים בגלל הפרט הטכני הזה, אבל אני יכולה גם להבין את מי שאין לו כוח לבדוק את התיק הספציפי הזה. זה לגיטימי, כל אחד מאיתנו מסוגל לסחוב תיקים שונים.

אני התגרשתי כי הבנתי שאני לא יכולה לסחוב את התיק של הגרוש שלי, בסוף שנינו הבנו שזה לא עובד. האם זה אומר שאני לא אצליח לסחוב שום תיק? לא, זה אומר שהיום אני מודעת יותר למגבלות שלי ולמה שאני רוצה מזוגיות. 

בקיצור, גירושין זה פרט טכני, מהותית כדאי לבדוק את האדם שמולנו בלי קשר לפרט טכני כזה או אחר. הדבר היחיד הוא שכשיש שם לפרטים הטכניים אז אפשר לבדוק דברים מהותיים שיכולים לנבוע מהטכני. בגירושין למשל חשוב לבדוק למה קרו הגירושין ומה המצב היום (לא מכירה הרבה גרושים שיכולים לפתח קשר טוב מחדש בלי לעבור טיפול כלשהו לאחר הגירושין, אבל כמובן שגם זאת הכללה די גסה ולא מוכרחת בכלל).

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"